ארוחות צהריים - נושא כאובאנונימי (פותח)

בנות, צריכה לשתף והלואי וגם אמצא פה תובנות ורעיונות

 

לא מצליחה להסתדר עם הנושא הזה ששמו ארוחות צהרים - 

יש לי ב"ה כמה ילדים, בגילאים מגוונים (גן ובי"ס)

אני לא יודעת מה לבשל, אין לי כל כך רעיונות. מרוב שאני רוצה להכין אוכל בריא ומזין ואח"כ הם לא רוצים לאכול את זה וחצי בסוף נזרק אז אני כבר מתיאשת מראש ולא מכינה כלום

 

אני ממש מתבישת לספר אבל רוב השבוע אוכלים אצלינו פסטה ושניצל טבעול או טוסטים או פיצות קנויות מוכנות

 

וזה גומר אותי. אני מרגישה כשלון מושלם (וברור שאני לא, כן? בתחומים אחרים מתפקדת מצוין, כולל בחלק של הנתינה הרגשית וההכלה של הילדים. יש לנו ב"ה בית שמח ומתפקד, אבל החלק של ארוחות צהריים מוריד לי את הדימוי העצמי לרצפה) 

 

בנות, בבקשה תנו לי עצות, רעיונות

אני כל כך רוצה לשמוע בכנות - מה אכלו אצלכן השבוע בארוחות צהריים - מי שמסכימה לפרט לי את השבוע הזה בתור דוגמא - כל יום, מה הכנתן ואם הילדים באמת אוכלים את זה

 

הלוואי ואמצא פה קצת עידוד....

 

תודה למי שהגיעה עד כאן!

תנסי בתור התחלה להוסיף לכל ארוחה משהו מבושל נוסף- ירק/קטניותאנונימי (3)

אפונה

תירס

שעועית

שעועית ירוקה

בטטה

קישואים

דלורית

אפשר להכין אותם ככה לבד או עם רוטב שיוסיף עניין- פטריות / עגבניות וכד'- מה שהילדים שלך אוהבים יותר

 

מרק ירקות וקוסקוס

הבעיה זה שהילדים בקושי טועמים מזהאנונימי (פותח)

ובסוף תמיד נזרק אוכל טוב או שאני מכריחה את עצמי לאכול כל יום את השאריות עד שנגמר כי אחרת ייזרק

 

אצלך הילדים אוכלים את הדברים שרשמת פה?

מוכנה לספרק לי מה אכלו אצלך כל יום השבוע?

הילדים שלי עוד קטנים, (2 ו3)אנונימי (3)

כל אחד אוהב יותר ירקות אחרים, אבל אני משתדלת להכין אפילו בכמות קטנה כדי שאם יישאר אני אוכל את זה

וכך הם נחשפים ופתאום כן רוצים לאכול.

(היה לי את זה עם הבן שלי שלא אכל בכלל ירקות חיים, ואחרי ששמתי כל ערב חתיכה קטנה של מלפפון/עגבניה/פלפל בצלחת שלו הוא התחיל לאכול אותם)

 

ולגבי מה אכלנו השבוע-

ראשון-שני: שאריות משבת (קציצות ברוטב, תפו"א, קוסקוס, דג)

שלישי: אורז עם תירס ונקנקיות סויה

רביעי: מרק בצל ופטריות

באמת תודה על התובנותאנונימי (פותח)

מה גם שבאיזשהוא מקום זה מעודד לראות שיש עוד בתים שלפעמים אוכלים בהם לארוחת צהריים מרק בצל ופטריות  

כנראה שבאמת הצבתי לעצמי רף גבוה מדי שמשתק אותי

 

היום אני אנסה להכין כמה דברים קטנים ממה שיש בבית

יש לי המון גזר, יש לך רעיון איך להכין אותו טעים?

 

פשטידת גזראנונימי (9)
ואפשר לקרוא לזה גם עוגת גזר
רעיון שילדים (ומבוגרים) ממש אוהביםמיליון דולר

גזר מתוק מבושל (צימעס בלע"ז

 

מטגנים בצל עם דבש וסוכר, מוסיפים גזר גמדי/גזר רגיל חתוך לגלגלים או מגורד- (לקטנים זה טוב),

מתבלים במלח, פלפל, פפריקה, אבקת מרק עוף

מוסיפים מים בגובה, מרתיחים ומבשלים הרבה זמן על אש קטנה

 

מניסיון הילדים אוהבים מאד! מאדד! ועם אורז/פתיתים/קוסקוס זה רץ כך שזה גם משביע.

 

סלטי גזר למינהםרק אמונה


לפעמים צריך להציע לילד את האוכל החדש 11-16 פעמיםברווזה

עד שהוא יהיה מוכן לטעום וגם לאכול אותו. רק לא להתייאש. הנה קישור למאמר. המשפטים הרלוונטים מופיעים בעמוד 6.

http://www.atid-eatright.org.il/FilesUpload/DocumentPDF/0/1/599.pdf

זה לא משנה מה הילדים של אחרים אוכלים..מעין אהבה
אציע רעיונות-

כנפיים עם תפו''א בתנור,או עוף
מוקפצים- חזה וירקות עם אטריות
קוסקוס עם מרק
מרקים שונים- ירקות,כתום,עוף,פטריות,קטניות...
בורגול
שניצלים
פשטידות
אורז
הודו טחון מטוגן עם מעט בצל בלחמניה- כמו שווארמה

לא שזה משנה מה שילדים של אחרים אוכליםאנונימי (פותח)

אלא שהייתי רוצה להתרשם איך נראה שבוע סטנדרטי במשפחה סטנדרטית

 

כל הרעיונות שרשמת - את מכינה כל יום משהו מזה?  או מכינה ליומיים? כל מה שאת מכינה נאכל או שתמיד נשאר בסוף אוכל שזורקים אחרי יומיים כי אף אחד לא רצה לאכול שאריות?

מקסיםאנונימי (פותח)

קראתי בשקיקה

כנראה שזה בעיקר הבעיה שלי, אמונות מגבילות שמשתקות אותי ובסוף אני לא מכינה כלום

 

תודה שהבאת את הקישור

אולי זה יעזור לי להשתחרר קצת

וואו קטע טוב עם מסר חזקדבורית
יכולה להעלות לכאן?רק אמונה

זה חסום לי

אמא לחיים - ד"ר בשמת אבן-זהרהחיים שוים

איך התחלתי לבשל בקלילות?

וואו. מאיפה מתחילים את הסיפור הזה.
זה סיפור, שביקשה ממני משתתפת בסדנה שלי, והוא מדגים חלק מהתהליך והעקרונות שאנחנו לומדים בסדנה.

אני אתחיל בהתחלה, אבל אתן רק כמה נקודות, בסדר?

הנפילה הגדולה שלי בתחום האוכל התחילה, כשהתחילו הבחילות בהריון הראשון.
בקצרה אגיד רק, שלא יכולתי להיכנס למטבח יותר.
רק האיש הכין אוכל מאותו רגע.

וככה נדלג על כמה הריונות, מתוכם הצליחו שתי לידות, ונצא מהצד השני עם הבעיה, שנעשיתי מאוד חולה והגעתי ממש לקשיי תיפקוד בבית. חלק מזה נגרם כתוצאה מרגישות שלי לגלוטן אבל לקח שנים עד שהבנתי את זה.

התחלתי בתהליך של שיקום, שכלל גם עבודה על כל מה שקשור באוכל.

יום אחד ביקרתי עם אישי והילדים אצל דודתי בגליל. לא זוכרת מה היה, רק שלא היינו אמורים לאכול אצלם צהריים, אבל בסוף החליטה דודתי באופן ספונטאני שנשב לאכול. בשיא הקלילות שלפה כל מיני דברים והכינה על המקום כמה תבשילים, סלט וכדומה. לתחושתי, ממש תוך דקות התחילו להופיע מאכלים על השולחן. כל אחד מצא משהו לאכול, ונהנינו מאוד. הרגשתי שדודתי גם התייחסה לכל ילד בסבלנות ובאהבה: היא גם טרחה לדאוג שיהיה משהו שכל אחד מילדי הקטנים הבררנים יסכים לאכול, וגם לא עשתה עניין ממה שלא אכלו או לא גמרו.

זה השאיר עלי רושם עז.

כעבור כמה שבועות נפגשנו לטיול נחמד בחיק הטבע בגליל עם בת דודתי.
במקור חשבנו שנלך לאיזו מסעדה, אבל בסוף לא התחשק לנו בכלל. החלטנו ללכת אליה. הגענו ישר למטבח ועמדנו שלושתנו (המבוגרים) לקלף, לחתוך ולהגיש לשולחן, כשהיא מנצחת על העבודה, מערבבת, מקפיצה, ומלהטטת בסירים, במגשים, בקערות ובמחבתות. צ'יק צ'ק הופיעו מאכלים על השולחן, כל מיני סוגים, בלי שום מחוייבות לארוחה מסודרת או ל"איזון תזונתי".
בת דודתי אמרה "העיקר שיהיה אוכל".
ממש כמו אמה, גם היא הכינה כל מיני דברים מכל מיני סוגים (תפוחי אדמה בתנור, פסטה, סלטים, לחם וחמאה, חביתות ועוד), מתוך מחשבה ש"כל אחד ימצא משהו לאכול", וכמו אמה, גם היא לא עשתה עניין מזה שהילדים אכלו מבחר מאוד מאוד מצומצם ממה שהיה, גם לא הסתכלה בכלל על הכמויות.

אני זוכרת שהרושם החזק ביותר שלי משני הביקורים האלה היה של קלילות.

והפנמתי מאוד עמוק את המשפט ששתיהן ביטאו בצורה זו או אחרת "העיקר שיהיה אוכל".

כשחשבתי על זה, הבנתי שהביקורים האלה העמידו אותי מול אמונות מגבילות שהיו לי:

– הכנת ארוחה היתה קשה לי. הייתי צריכה להיערך לזה רגשית, לא היתה שם קלילות. אז גם לקח לי יותר זמן להכין את הדבר הכי קטן.

– הפרפקציוניזם שלי תבע שכל ארוחה תהיה "מאוזנת" והרמונית ומסודרת ומתוכננת. ואלה היו דרישות כבדות מדי לרמה הקולינארית והתיפקודית שלי באותו הזמן. ולכן הן שיתקו אותי. במקום שייצאו לי ארוחות כמו שרציתי, לא בישלתי כמעט בכלל )-:

– גיליתי משהו מדהים במיוחד: חלק מהמאכלים, לא היו טעימים לכולם, וזו בכלל לא היתה בעיה. פתאום תפסתי שהיתה לי אמונה מגבילה ש"האוכל שאני מבשלת חייב להיות טעים ומדוייק". מסתבר שדרשתי מעצמי רמה של מסעדה טובה, ולא הייתי מודעת לזה בכלל. וואו כמה שזה מפחיד ומשתק. איזה עץ גבוה לטפס עליו!

– הפרפקציוניזם שלי היה אכול דאגה, שצריך למצוא ארוחה שתתאים לכולם. אז נתקעתי ולא ידעתי מה להכין. פתח היציאה היה מה שהן עשו: מגוון. כל מיני דברים קטנים ככה שכל אחד ימצא כבר משהו לאכול. לא צריך למצוא את קבוצת החיתוך שגם אני רוצה וגם הבת רוצה וגם הבן רוצה (האיש לא בררן, הוא לא היווה בעיה…). רק צריך שיהיה לפחות דבר אחד שכל אחד יסכים לאכול.

– הסתבר לי, שהיו לי המון מגבלות במוח: לא מערבבים מאכלים של "ארוחת בוקר" עם מאכלים של "ארוחת צהריים" או עם מאכלים של "ארוחת ערב", "אם אוכלים את א' אז לא מגישים גם ב'" וכן הלאה. זה הטיל עלי מגבלות קשות. כשהן הניחו תפוחי אדמה בתנור (ארוחת צהריים) לצד חביתה (ארוחת ערב), ירקות חתוכים לצד סלט (חשבתי שצריך או-או), קציצות (ארוחת צהריים) לצד אבוקדו, ופירות לצד לחם וממרח (ארוחת בוקר/ערב), הבנתי פתאום שההגבלות שלי מיותרות. הכל אוכל.

– הפרפקציוניזם שלי הרגיש מאויים כשאיזה ילד לקח לצלחת אבל אכל רק קצת, או לא רצה כלום, או ישב מול שולחן עמוס מאכלים נפלאים ואכל רק לחם. פחות בבית, יותר כשהתארחנו. היה לי לא נעים מהמארחים. אבל גם דודתי וגם בת דודתי התייחסו באהבה ובקלילות להעדפות של הילדים, מתוך הבנה עמוקה לנפש הילד.

הן לא היו "קשורות" למה ששמו על השולחן. זה היה סתם אוכל. זה לא סימל שום דבר. לא ערך עצמי, לא כשרון בישול, כלום כלום. סתם אוכל. פשוט אוכל.

לא היו שם ציפיות, לא היתה שם אג'נדה, הערך העצמי שלהן לא היה תלוי באוכל – לא בכמות, לא באיכות, לא בשום דבר.

מצפייה בהתנהלות של שתיהן סביב האוכל, האמונות המגבילות הרבות שלי קיבלו סוג של הארה. כאילו האירו בפנס לתוך נפשי וחשפו כל מיני "תנאים" שהצבתי בפני עצמי, שלא היו נחוצים בכלל.

לא חשוב אם האוכל בריא או לא בריא. העיקר שיהיה אוכל.
לא חשוב אם האוכל מאוזן תזונתית. העיקר שיהיה אוכל.
לא חשוב אם הילד אוכל רק דבר אחד מתוך העשרים ששמתי על השולחן. העיקר שאכל אוכל.
לא חשוב אם האוכל טעים. העיקר שיהיה אוכל.
לא חשוב אם האוכל הגיע לשולחן בחלקים-חלקים. העיקר שיהיה אוכל.

כך התחלתי להרפות מהתנאים והדרישות התובעניים שלי.
אמרתי לעצמי: "העיקר שיהיה אוכל".

מה שיכולתי, מה שהיה בכוחי, שמתי על השולחן. אז אם היה לי כוח לעשות רק תפוחי אדמה ופסטה וירקות חתוכים, זה מה ששמתי. והילדים אכלו בשמחה רבה, ושבעו. מי אמר שחייבים לתת בשר או איזו מנת חלבון אחרת עם תפוחי האדמה? נכון, זה עדיף, אבל הרי במוח שלי ה"עדיף" תורגם ל"חובה!", וככה לא ידעתי מה להכין בכלל, והתעכבתי, ונלחצתי, והילדים היו רעבים!

אז זרקתי את כל הכללים שלי לפח.
העיקר שיהיה אוכל.

מה עושים עם הפחד שאני נותנת לילדים שלי אוכל מזיק?
אומרים לו: זו סתם לחישת הנחש של הפרפקציוניזם. יש סדר עדיפויות: קודם, שיהיה אוכל. אחר כך, שאני אתחזק. אחרי זה, יהיו לי כוחות לרמה הבאה.

קודם נשתקם.
נכניס קלילות.
נכניס חופש.
נעיף את התנאים והאמונות המגבילות לכל הרוחות.
נעשה את החיים קלים.
נדרוש מעצמנו רק את מה שאנחנו יכולים לעשות ברגע הזה בקלות.
שום תנאי לא חשוב.
העיקר שיהיה אוכל. זה מה שחשוב.

ומהמקום הזה, של החופש והקלילות והרשות, היה לי כוח להכין פשוט אוכל.
ומשם, צמחתי.
ביססתי ודישנתי קרקע של שמחה ותחושת הישג ומוכנות להכיר בהישג שלי (להתגבר על הפחדים, להתגבר על הפרפקציוניזם המשתק, להתגבר על המגבלות, ולהכין אוכל שלא עמד בקריטריונים שלי מהעבר).
ועכשיו יש שם אדמה פורייה ויציבה, שעליה אני עומדת ומסוגלת להכין שלוש ארוחות צהריים שונות בעת ובעונה אחת, כולן מחומרי יסוד בריאים (לבת, צמחונית; לבן, בשרית; לי, נטולת גלוטן).

מה שהפחד והלחץ והדרישות והתובענות לא עשו – עשו הקלילות והשיחרור והשמחה.

לאט לאט.
אתם יודעים שגם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד – אבל תראו לאן הגעתי כבר!

באהבה,
מבשמת

מדהים!בדיוק אני!!!תזכי למצוות!!רק אמונה

איפה אפשר לקרוא עליה עוד?

כנראה שרק באתרים שחסומים לך...אנונימי (4)

האתר האישי שלה, שממנו העתיקו לך

ואתר באופן טבעי, שהיא כותבת בו המון.

באמת אישה מיוחדת מאוד.

אוי חבל.רק אמונה

היא מיוחדת בכנות שלה

לא כ"כ מתחברת לדברים. ואסבירמנסה לעזור

ברור שיש ימים מסוימים בחיים שאפשר להכין משהו קליל ולא מושקע ובריא דווקא.

 

אבל מה זה "העיקר שיהיה אוכל"??

 

גם אני עובדת (משרה מלאה) וב"ה יש לי ילדים קטנים בבית- ודוקא בגלל זה אני מחויבת לדאוג לבריאות שלהם ולא לסמוך על שהם כן אכלו (או לא אכלו) במעון או בצהרון.

ואני כן מחויבת לבשל בריא ולא "לתקוע" להם טבעול/ נקניקיות וכד'- העיקר שיהיה אוכל.....

 

 

????

אין פה מחויבות בכלל.החיים שוים

יש פה רצון שהם יאכלו בריאים ,

אנחנו לא מחויבות לשום סטנדרטים של אף אחד.

 

1.כן חשוב לי שהם יאכלו בריא,ושיהיו להם הרגלים בריאים וטובים ,

2. חשוב לי שהם יאכלו (קודם כל !)

3.וגם חשוב לי להתנהל בהתאם לכוחות שלי, למצב בבית, למצב האישי שלי

 

וסדר העדיפות שלי הוא קודם 2. ו3. ואחר כך 1.

ולכן , אם בהתאם למצב שלי ולכוחות שלי , יש לי אופציה או להכין משהו מהיר, או לא להכין כלום אז אני מעדיפה להוציא נקניקיות, (שאין לי ) או להעמיד פירה ופסטה (פחמימות ופחמימות, כן)

כדי שהילדים ישבעו.

 

ולפעמים הרצון למקסימליסטיות ול"הכי בריא" (אין כזה דבר הכי בריא , זו אשליה, גם התפריט שלך לא בריא בעיניים מסוימות) ביחד עם 3. ועם צרכים או תנאים משתנים = כלום

 

היו תקופות שמרוב שלא הייתי מרוצה מכל מה שהכנתי, ולא מצאתי משהו גם טעים , וגם בריא וגם שיהיה מקובל על בני הבית - לא הכנתי כלום.

כי לא היתה לי שום אופציה בראש שהיא מספיק טובה.

ולכן אני מאד מתחברת לדברים.

בקיצור - הכוונה לא להזניח את הבריאות , אלא לתעדף את מה שחשוב, ולהתקדם בהתאם לכוחות ולשאיפות לאט לאט , בלי שאיפה למקסימום , כי אין כזה.

 

 

 

מגיבהמנסה לעזור

על סעיף 2- לאכול- הם יאכלו. לא ישארו רעבים. השאלה מה יאכלו. (ויש לי גם ילדה לא ממש אכלנית בבית. אבל אם תתני לה ביגלה - היא תסתפק גם בזה.

ואני גם מכירה מישהי שמביאה בערב מעדן לארוחת ערב ולפני כן בגינה- שלל חטיפים...

אז הילדים שלה באמת אכלו. השאלה מה אכלו....

אפשר להכין חביתה ולחתוך ירקות טריים ולחם ואולי גם גבינה לבנה - עדיף הרבה יותר....) 

 

ורשמתי שאני גם מתנהלת בהתאם למצב הכוחות והבית וכד'.

(הנה למשל- אתמול תכננתי להכין לארוחה המבושלת בערב קציצות בשר והודו+ אורז עם פול ושמיר+ סלט ירקות...

רק שנכנסתי קרוב ל-7 בערב הביתה. אחרי יום שלם בחוץ!
אז ויתרתי על האורז והפול והכנתי פתיתים (והכנתי שם בפנים גם בצל ושום וגמבה קצוצה)

וזה בסדר, לעיתים. לא אמרתי שלא.

 

וזה ממש לא רצון למקסימליות.

ככה הורגלתי. ככה אימי התנהלה

וגם סבתי שהיתה אחות ועובדת במשמרות- תמיד היתה ארוחה מזינה בבית.

 

ו(כמעט) לא היה אצלנו בבית נקניקיות ושניצל תירס. 

 

ואני לא מתכוונת לקמח מלא ודברים כאלה אבל לפחות לדברים לא מתועשים ולא "ג'אנק פוד".

 

וכמובן שאני נערכת מראש ובשנים האחרונות אני לא קונה עופות שלמים אלא ארגז של עופות מחולקים (לשניצלים, שוקיים וכד')  ונקיים פחות או יותר.- (כך קל לי יותר כשאני חוזרת ב-5 בערב הביתה... ולא צריכה לעמוד ולנקות עופות)

וכבר רשמתי בעבר שמה יותר קל מלקחת שניצל פרוס, לתבל בכמה תבלינים ומעט שמן ולהכניס לתנור ל-10 דק'?

ויש עוד דברים כאלה ב"שלוף"...

ולבשל ליד זה פירה טוב ולחתוך ירקות?

לא הבנתי את המסקנה שלךהחיים שוים

ואיפה זה סותר את מה שכתבתי

 

אני כתבתי שכל אחת צריכה לתעדף את מה שבעיניה חשוב, 

ולפי הכוחות להשקיע במה ש*בעיניה* בריא.

 

ואת עושה את זה לפי מה שמתאים לך. מצוין.

 

ובדיוק זה מה שהתכוונתי - הם לא יהיו רעבים , אבל עדיף לי שיאכלו פסטה עם טבעול מאשר בייגלאך , נכון?

 

לא ממשמנסה לעזור

אני לא מעדיפה פסטה וטבעול מאשר בייגלאך- כי אני בכלל לא מכניסה טבעול ודומיו לבית שלי.

 

ופסטה- אני מכינה לעיתים רחוקות. פעם בחודש בערך...

 

(רק רשמתי שגם אם תתני לילד בייגלאך/ חטיף- הוא יאכל וישבע ואפילו יגיד תודה.

אז אני ממש לא מסכימה עם: העיקר שיהיה מה לאכול...)

 

אני כן מבשלת יום יום: שניצלים, עופות, ירקות מבושלים, קטניות, מרקים וכד'

 

אבל כמובן שאם זה לא אפשרי כרגע (הבישולים הנ"ל)-

אז אני אעדיף דברים פשוטים יותר אבל לא מתועשים-

ביצה ותפו"א כמו שאמרו כאן

או לחם, חביתה וירקות

או קציצות בשר ביתיות ופתיתים שמובלעים בהם גם ירקות שונים + סלט ירקות טרי.

או שניצל ותפו"א בתנור...

 

אבל לא כל סוג של אוכל... "העיקר שיהיה מה לאכול"

 

 

לא אמרתי שזה מה שאת מעדיפההחיים שוים

אמרתי שאני מעדיפה.

גם לי אין טבעול בבית וכמעט לא מכניסה פסטה

אבל זה לא מפריע לי להבין אנשים אחרים ,

 

כמו שאת תעדיפי דברים פשוטים ולא מתועשים 

אנשים אחרים יעדיפו דברים "פחות" מתועשים 

 

כמו שאת מוותרת על סדרי עדיפויות, גם אחרים מוותרים 

 

אני בטוחה שאת לא מנביטה קטניות, ומכינה רק לחם כוסמת עם מחמצת ללא סוכר ושמן ,

וקונה רק ירקות ופירות אורגניים , נכון?

 

למה ? כי גם בעינייך, יש דברים חשובים יותר ופחות.

ואת רוצה אוכל בריא בעינייך והוא שווה השקעה בעינייך

 

ומי שהאופציות שלה הן או טבעול או כלום, מעדיפה טבעול , הגיוני.

 

 

סתם מעירה מהיכרות עם הכותבתאנונימי (4)

טבעול/נקניקיות וכדו' זה דברים שבכלל אין לה אף פעם בבית והיא לגמרי לא לוקחת אותם בחשבון כאפשרות - מבחינתה העיקר שיהיה אוכל מהדברים שהיא כן מכניסה הביתה.

והילדים שלה לא היו במעון או בצהרון אלא איתה בבית.

אז וודאי שהרבה יותר קל להמנסה לעזור

מאשר אישה עובדת/ לומדץ ורוב היום לא בבית בכלל...

מנסה לעזוררק אמונה

היא דיברה על הראש על הפרפקציוניסטיות שלה

בדיוק מה שאת אמרת במקום להעמיד פול העמדתי פתיתים והכנסתי גמבה-גם ויתרת על התיכנון,

עשית תיכנון אחר וגילית יצירתיות וקלילות.

את כבר שם וזה טוב!!

היא מדברת לאימהות שאם לא יצא להם להכין את מה שתכננו לא יעשו כלום.

גם לא פתיתים.וזה הכוונה העיקר שיהיה אוכל!

 

טוב. בסדר........ ובכ"ז...מנסה לעזור


ובכל זאתרק אמונה

אני אומרת לך מי שלא מכיר לא יודע מה זה

אני עוברת את זה בכל דבר מחדש

אהבת השלמות מקלקלת את השורה

ולא רק בבישול

זה בכל הדברים-

 זה ביחסי אנוש(אם אין לי זמן לדבר בנחת אני לא עונה-ואנשים נפגעים

שיחות של עבודה אני דוחה כי אני לא יודעת בדיוק מה לומר) 

בקיצור כל מטלה שאני לא אצליח בה בול לא אעשה

וזה חבל

אם אדע שהעיקר כביסה העיקר להתקשר לבוסית העיקר לענות לטלפון

יהיה טוב יותר

הבנת אותי?

ממה שאני מתרשמת ממך את בריאה לגמרי בזה

אני צודקת?

 

גם - לא ממשמנסה לעזור

משתדלת לעבוד על עצמי בנושאים אחרים.

 

למשל- חשוב לי שהבית יהיה נקי ומסודר כמו שבית נורמלי צריך להראות.

ולכן-  בעבר, בשנות נישואיי הראשונות- לא הייתי מסוגלת לישון בלי סדר רציני בבית.

טאטוא ושטיפה- אם צריך.

כביסות נקיות- מקופלות בארונות.

בגים שצורכים גיהוץ- היו ישר מגוהצים, מיד עם הורדתם מהחבל...

וכו' וכו'.

היום, עם כמה ילדים קטנים וילד שיונק ומתעורר לעיתים תכופות/ הריון- כוחותי ממש לא עומדים לי כבעבר.

אז הבית נקי ומסודר- אבל לפעמים מותרת על שטיפה. טאטוא טוב- מספיק.

והבגדים- נקיים ומכובסים- אבל לא תמיד מספיקים להגיע לארון מיד באותו יום שכובסו.

וכו וכו'..

ובכ"ז יש לי צביטה קטנה בלב כשאני רואה שלא היה מזיק אם הייתי שוטפת עכשיו את הרצפה/ מבריקה את הכיורים והשיש כמו פעם- אבל אין לי כוח וזמן לזה.... (לא מזניחה אבל גם לא מגיעה לזה במיידי...)

 

(אבל על בישול טרי וביתי- אני עדיין לא מותרת. למרות הכל.)

 

 

 

 

 

כי את מכירה את כל שאר התנאים שלה??החיים שוים


אף אחד לא מכיר את שאר התנאים שלי/ שלה / שלךמנסה לעזור

יותר מהאדם עצמו!
 

אבל תסכימי איתי שבכללי הרבה יותר קל לאישה שהיא בבית והילדים שלה לא במעון/ צהרון- שתהיה מוכנה להם ארוחה חמה בבית

מאשר אמא שחוזרת ב- 4 או 5 אחה"צ הביתה לאחר שלא היתה בו מהבוקר ונעמדת להכין משהו מזין!
 

ואני בהחלט מצדיעה לכל הנשים שגם עובדות מחוץ לבית משרה מלאה וגם מנהלות בית לתפארת במשרה מלאה+!!

 

כי אני גם מכירה נשים שלא עובדות/ עובדות בקושי והילדים שלהם אוכלים טבעול לארוחת צהרים

או לחם עם גבינה!

 

ואני גם מכירה נשים שלא עובדות ושמות את הילדים בצהרון כי קשה להם להעסיק אותם בבית/ מעדיפות את הנוחות והשקט שלהם בבית אחה"צ...

 

(ואני, עם המון יסורי מצפון שמה את הילדים בצהרון כי אין לי אפשרות אחרת... אני עובדת בשביל להביא פרנסה הביתה. ב"ה.)

 

 

ואני מצדיעההחיים שויםאחרונה

גם לנשים שלא עובדות/ עובדות בקושי והילדים שלהם אוכלים טבעול לארוחת צהרים

או לחם עם גבינה!

 

אני גם מצדיעה לנשים שלא עובדות ושמות את הילדים בצהרון כי קשה להם להעסיק אותם בבית/ מעדיפות את הנוחות והשקט שלהם בבית אחה"צ...

 

מצדיעה לכל אישה באשר היא, ובטח ובטח למי שמגדלת ילדים (לא משנה באילו תנאים)

ומאכילה אותם (לא משנה באיזה סוג אוכל)

 

וחבל שיש לך ייסורי מצפון, כי התפקיד שלך הוא לא לגדל את הילדים במושלמות, אלא לעשות כמיטב יכולתך במצב שלך , ואת זה את עושה.

אז תרגישי טוב עם עצמך, וגם תביני כל אישה במצבה שלה.

התפריט שלנואנונימי (5)

לצערי גם לא הכי בריא בעולם, חוץ ממרק הם לא אוכלים ירקות אבל יש גיוון:

יום ראשון- עוף ואורז

יום שני- שניצול ופסטה

יום שלישי- דג ופירה

יום רביעי- קציצות ופתיתים

יום חמישי- טבעול וצ'יפס

ממש תודה שאת משתפת!אנונימי (פותח)

יש מצב שתפריט כזה היו אוכלים גם אצלי אבל אני רדופה מהעניין שמה שהם אוכלים פה זה בעיקר פחמימות

ואין שום ירק בתמונה

את מבשלת כל יום או מכינה כמות? בקיצור - איך את מתארגנת עם הבישולים?

שוב תודה!

ארוחותאנונימי (6)
יש לי מתכונים קבועיים אך אני לא מכינה אותם באופן קבוע של הימים אלא באופן אקראי ומה שיש בבית:
אורז עם גזר וגמבה ברוטב עגבניות אני אישית ממש אוהבת אפשר להוסיף שניצל בצד.
קוסקוס עם ירקות וחתיכות של חזה עוף זה מתבשל מהר.
פסטה עם קציצות בשר/עוף גם הכנה מהירה וסלט בצד.
פתיתים עם קציצות טונה וירקות בצד.
ואם ממש אין לי כוח אז שקשוקה עם לחם וחומוס ממש טעים.. אם יש לי כמות גדולה אז אני אתן להם גם יום למחרת ואחרי זה אכין משהו אחר.. אפשר לשבת איתם כדי לתת להם חשק לאכול.. ולדעתי אני גדלתי על האוכל הזה ואני לא חושבת שהוא מזיק.. זה מה שאוכלים היום.. אפשר להפחית עם השמן ואם יש קוסקוס או אורז מלא אז מצויין אבל לא צריך להיות חרדתי במיוחד שמדובר בילדים הם צריכים לאכול.. וצריך שהאוכל יהיה להם טעים ובריא אבל לא צריך להיסחף.. הפחד שלי זה שהבן שלי ילך לחבר כי שם האוכל יותר מזמין.. מקווה שעזרתי..
עזרת בהחלטאנונימי (פותח)

אני משתדלת לתת את הירק כנשנוש אחה"צ ובדר"כ הם אוהבים את זה

אז את מחזקת אותי שלא נורא אם אין את הירק כתוספת בארוחת צהריים. גם אם לכתחילה זה עדיף, כשאני נעולה על זה התוצאה היא שבסוף אין כלום... 

זה נהדר שהם מנשנשים ירקות אחה"צ! מעולה ממש!אנונימי (4)

אז באמת לדעתי אין מה להילחץ מהארוחה.

כן, אם אני חותכת להם ומגישה להםאנונימי (פותח)

הם אוכלים - מלפפון/גזר/גמבה/תפוחים/פירות הדר

 

צודקת, אני צריכה להוריד לחץ מעצמי

אפשר גם כרוביתאנונימי (6)
אפויה עם פירורי לחם.. טעים!!
אני משתדלת בכל יום להכין לארוחת צהריים גם סלטאנונימי (4)

וכיוון שזה לא אוהב זיתים וההוא לא אוהב בצל וכו' וכו' ואני לא רוצה סלט שאין בו כלום אחרי שלוקחים בחשבון את כל ההעדפות -- אז אני מגישה את הסלט לא בכלי אחד אלא בכמה קערות נפרדות, כל ירק בנפרד (יותר כלים לשטוף אח"כ - כפרת עוונות). יוצא שה"סלט" הזה תופס הרבה מקום על השולחן ובולט עוד יותר מהמנה העיקרית, ולידו אני מציבה גם שמן זית וזעתר שיוכלו לערבב להם בצלחת מי שרוצה. אז הם בהתלהבות מזה ובוחרים לעצמם מכל קערה כמו בדוכן פלאפל...

וגם אם בסוף הם לא גומרים את זה (קורה לפעמים) אז אני מחסלת את הכול ולא הפסדנו כלום.

יפה.אנונימי (פותח)

וחוץ מזה את מכינה גם אוכל מבושל?

כן, אבל לא המון. זה יכול להיות גם חביתה...אנונימי (4)


אפשר בחד פעמי במקום בכליאנונימי (13)

וככה אין כלים

ישר לפח

והרעיון חכם מקורי ומגרהאנונימי (13)


עונהאנונימי (7)
דבר ראשון: ההרגשה שלך מוכרת ונפוצה. אל תרגישי רע.
דבר שני: אצלינו ככה:
אני משתדלת בערך פעמיים בשבוע בשרי, פעם בשבוע פרווה (שניצל סויה וכד' ) ופעמיים בשבוע דגים, לפעמים יוצא הפוך: פעם בשבוע דגים ופעמיים זוגלובק. ..
עכשיו מה אני מכינה בשרי: שניצל בתנור (שונאת לטגן, ויוצא מעולה בתנור) , כדורי בשר ברוטב, או קציצות אפויות (שוב, כי אני שונאת לטגן, ויוצא נהדר בתנור) , לפעמים סתם מוגנת בצל, מוסיפה שום, מוסיפה את הבשר ומתבלת עם קטשופ. מערבבת עם הפסטה. הילדים מאוד אוהבים .
דגים: אצלי אוהבים סלומון, אני אופה אותו בתנור, או מושט, או כדורי דגים (כלומר קציצות, רק שהם כדורים ולא שטוחים) .
התוספות הן מאוד פשוטות אצלי: פסטה/ אורז/ פתיתים/ קוסקוס/ פירה (התחלתי עכשיו לעשות פירה עם בטטה ותפו"א ביחד, זה מאוד טעים) .
לפעמים כשבא לי אני מוסיפה ירק מבושל: * יש את הקלט ירקות הקפוא, שאני מבשלת, עם קצת שום מטוגן, ותבלינים: כמון, מלח טימין. זה בדר"כ הולך אצלי טוב עם קוסקוס או אורז. *יש אפונה קפואה או משימורים- אפשר להגיש ישר מהקופסא, ואפשר לבשל עם בצל מטוגן, רסק ותבלינים. *כנ"ל גזר ואפונה *יש תירס משימורים, זה מתוק וילדים אוהבים להוסיף לאורז וכד' .
אם בא לי: מוסיפה סלט ירקות, מדרגים אותו כל פעם לפי החשק: קרוטונים, פקאנים מסוכרים, זיתים, ואפילו תירס.
אני נעזרת גם באתר ובאפליקציה של ניקי ב, לרעיונות איך לגוון את הפסטה והפתיתים. ..
זה פחות או יותר.
אה , הכי חשוב: לפעמים אין לי כוח, ואז אוכלים שניצל סויה בלחמניה, אף אחד לא מת מזה. ...
תודה, מקסימהאנונימי (פותח)

איזו תגובה ארוכה ומושקעת.

צודקת, גם כשאין כח ןאוכלים לחמניה עם משהו אף אחד לא מת מזה...

תודה על כל הרעיונות

 

אה שכחתיאנונימי (7)
אצלינו קבוע ביום שישי יש פיתה עם טונה לארוחת צהריים
לענ"ד עדיף לאכול אוכל ביתי לא הכי בריאלבי ובשרי
מאשר אוכל מוכן.

שניצלים ביתיים, קציצות (אפילו מטוגנות) ביתיות
עדיפים על טבעולים למיניהם ופיצות קנויות.
ואפשר להכין כמות ולהקפיא, ככה שאין בעיה לגוון.
נכוןדבורית
מרקי קדירהיעל ס

עכשיו בחורף זה תענוג ויכול להכיל הכל. אשתף אתכן שהסוד שמשדרג אותם זה 15 סמ לוף או כרשה או פראסה מה שניקרא והרבה שמיר בסוף. אם מפריע מה שצף, אז לערבל בבלנדר מוט. אפשר להוסיף פטיטי כוכבים או שקדי מרק או איטריטת אורז או איטריטת ביצים. כמובן לשלב לעיתים אפונה יבשה, לעיתים גריסים, עדשים שחורות, עם סיר אורז או בורגול או כוסמת ליד.

את מחפשת רעיונות לארוחות ?החיים שוים

שניצל תירס ביתי מוכן (בטוחה שהם יאהבו)

ירקות מוקפצים עם חזה ואטריות הם יאהבו?

ציפס תפוחי אדמה ובטטות אפוי (אפשר בהדרגה להוסיף עוד ירקות ולהוציא למי שלא אוהב)

מרקים (כשהכל טחון בלי שהם רואים ירקות ) מרק כתום זה בול לילדים 

קציצות טונה - טעים וקל

תפוחי אדמה מבושלים עם קציצות עוף

שניצלים בתנור או סטייקים לגיוון

 

 

 

 

ממליצה מאוד על המתכונים של ניקי באנונימי (8)
יש לה ארוחות נהדרות לילדים.
ופסטה זה לא כזה נורא.

אצלי הוא קטן אבל מה שאכלנו אצל ההורים בצהריים:

פירה
פתיתים
אורז - לבן או עם תוספות: גזר, בצל, רוטב אדום, קישוא
פסטה או פסטה בולונז
קוסקוס
מרק ירקות
לביבות ירק


בשרי:
קציצות עוף/בשר/טונה
שניצל - אפשר אפוי ואז זה יותר בריא ממטוגן
עוף בתנור עם תפו"א ובטטה
כנפיים בתנור
עוף במרק
חזה עוף מוקפץ עם ירקות (ולא חייב לסיים את הירקות, מספיק שהם נחשפים אליהם) או עם המון בצל
טונה
ניקי ב אחלה המלצה^^דבורית
גם אצלי זה די כאוב. וגם ארוחת ערבאין כמו אמא
  • מרק עוף נשאר משבת ל3 ימים-אז מי שרוצה אוכל  מרק. לפעמים גם תפוחי אדמה או עוף שמהמרק
  • אורז או פירה שנשאר משבת גם מספיק ל-2-3 ימים
  • דגים משבת מספיקים לעוד יום או יומיים
  • ביום שני מבשלת סיר ענק של קציצות
  • ביום שני עושה חבילת פסטה
  • ביום שלישי בבוקר מטגנת שניצלים
  • יום שלישי לעיתים מבשלת מרק כלשהוא אפונה/ עדשים וכו (זה בחורף בעיקר). לפעמים פעם בחודש כמות ענקית ומקפיאה

 

כל אחד מתחילת שבוע בוחר או שאריות משבת או קציצות או שניצלים או פתיתים

 

זה כבר תפריט בשנה שנתיים האחרונות בלי שינויים. כי כל שינוי מביא לבלאגן

 

היום לא מנסה אפילו לא עוף בתנור ולא תוספות אחרות . בעצם כמעט שום דבר חדש לא מנסה . אפילו לא קציצות מטוגנות במקום מבושלות

 

יוצא שבעצם אני מבשלת יום אחד גג יומיים וזה כל השבוע מתמודדים עם מה שיש. יודעים שזה מה יש וזהו זה אוכלים גם המבוגרים וגם הילדים

לרוב זה האוכל הפשוטבלדרית
שניצל/קציצות/עוף
עם תוספת
אורז/תפוחי אדמה/פסטה/בורגול
ואפשר לפתוח קופסת תירס ליד. להכין סלט.
מרק עוף זה גם אחלה בחורף.
וזהו, שבעים. אין מה לעשות, ילדים קטנים אוכלים לרוב כמו ציפורים. שזה דווקא נחמד לפעמים כי לא צריך לבשל.
אני הייתי מוותרת על הבצקים המוכנים למרות שטעים. ומכינה שניצל אמיתי במקום הקנוי. אם חלבי מככב אצלכם אז הייתי מכינה דג ליד פירה חלבי.
את יכולה להכין דברים גם בכמות ולהקפיא. ככה יש מגוון וכשאין כוח פשוט שולפים. זו גם לרוב אותה עבודה כמו כמות קטנה ואם הילדים לא מסיימים אז לא חבל. אפשר להקפיא גם אורז בתור תוספת. ואת רוב תבשילי הבשר.
גם לך תודה על התגובהאנונימי (פותח)

קפוא לא אוהבים אצלי

ולא שהם יודעים שזה היה קפוא. פשוט לא אוכלים. אם הפשרתי אוכל קפוא וחיממתי - מנקרים בצלחות ולא אוכלים.

אפשר לחמם בסיר או בתנורבלדרית
הרבה פעמים הבעיה היא עם הטעם מהמיקרוגל.
בעיה מוכרת, אני מכינה הרבה מרקיםחביתוש

להכין מרק זה די מהיר, פשוט לקלף ולהכניס לסיר.

 

למשל מרק כתום- ממה שיש לכם ואתם אוהבים, בטטות, גזר, דלעת (ממש לא חייבים הכל), אני מוסיפה גם קישואים ובסוף קצת קוואקר שיגרום למרקם סמיך ויפה וגם יותר משביע. בסוף טוחנת עם בלנדר מוט ואף אחד לא רואה את מה שהוא לא אוהב (אחד שונא קישוא, אחד דלעת...) ואוכלים בהנאה (ואצלנו כל המרקים נאכלים עם שקדי מרק שאני ממש לא מתלהבת מזה, אבל לפחות הם אוכלים את המרק).

לפעמים אני מוסיפה להם בצלחת קצת אורז או פתיתים שישבעו יותר.

 

אצלי ממש אין כל יום מנה בשרית, לפעמים כן ולפעמים לא.

 

בערב או בבוקר הם אוכלים הרבה פעמים יוגורט או חביתה אז מבחינתי הם קיבלו חלבון.

 

מרק אפונה- על אותו עיקרון, רצוי לברור ולהשרות את האפונה מהערב במים. אני מוסיפה קישואים ולפעמים גזר וטוחנת.

 

מרק עדשים כתומות- כנ"ל, מספיק להשרות שעה שעתיים קודם.

 

מרק ירקות- לקלף, לחתוך ולזרוק לסיר.

 

 

ולגבי הבשרי, אני מכינה מידי פעמים חזה קצוץ ומקפיאה במנות ואז מפשירה כשצריך.

קוצצים חזה עוף לקוביות, מטבלים עם מלח, כורכום וכמון לפי הטעם. מטגנים בצל גדול, וכשמזהיב מוסיפים את כל הקוביות של החזה עוף וזהו.

 

בקיצור, אילתורים, מתכונים קלים מהאינטרנט, ובעיקר הבנה שאין כללים באמת בארוחת צהריים.

 

בהצלחה יקרה.

תודה. מרגיע לראות שבסה"כ המצב שלי לא כזה גרועאנונימי (פותח)

קוואקר במרק כתום זה רעיון מעולה - מוסיף המון בריאות ובלי התנגדות של הילדים...

אגב, אני עושה לפעמים מג'דרה - זה גם קל להכין, מאד בריא ומאד טעים

גם אצלי זה היה ככה עם הגדולות עכשיו זה עם הקטניםאני לי

כשילדים וגדלים הם רוצים יותר אוכל מבושל עוף וקציצות וכאה וכשהם קטנים הם התרגלו לפסטות והשניצל תירס דג פתיתים צ׳יפס פיצה כמובן הגדולות אוהבות מרק שהן לא סבלו שהיו קטנות אל תתרגשי זה משתנה עם הגיל

רעיונות לארוחת צהרים: (אצלי זה ערב )מנסה לעזור

מרקים:

מרק עדשים

מרק ירקות מגורדים עם קניידלאך

מרק ירקות ועוף+ אורז לבן בנפרד או בתוך המרק, מבושל איתו! טעים מאוד!/ קוסקוס.

מרק גריסים, עדשים וירקות.

מרק חומוס (עם עוף ותפו"א ולימון פרסי. מוגש עם אורז לבן)

תבשיל אטריות+ חומוס+ עדשים+ קולרבי+ הרבה בצל מטוגן+ שמיר- תבשיל חורפי וטעים מאוד!

 

תוספות ובשרי:

אורז עם גזר ועוף בסיר אחד- מגישה עם סלט ירקות חי בנוסף

אורז ירוק- אורז עם אפונה/ עדשים/ פול+ שמיר- כנ"ל. ניתן גם להוסיף חתיכות חזה עוף באותו סיר. יוצא טעים!

פירה/ צ'יפס בתנור- בד"כ מוגש עם שניצל וסלט ירקות.

(אפשר להוסיף לפירה הרגיל גם בטטה. טעים מאוד!)

קציצות בשר וירקות בסיר אחד (תפו"א, סלרי, עגבניות, בצל, שום)

קציצות בשר מטוגנות- בד"כ עם אורז ירוק או פירה או צ'יפס בתנור+ סלט

קוביות חזה עוף עם תפו"א ופטריות.

חזה עוף מוקפץ עם ירקות (גזר, קישואים, בצל, שום, גמבות, כרוב, פטריות)- מוגש עם אורז ופתיתים וכמובן סלט ירקות!

דגים- אצלי אוהבים מושט. אז או דגים עם תפו"א וגזר ופרווסות לימון דקיקות, עגבניות, שום וכוסברה.

או מושט ברוטב עם אפונה+ אורז לבן

או מושט ברוטב עם פירה.

 

אפשר סתם לתבל חתיכות שניצל בשמן, מלח, גריל עוף/ פפריקה ופלפל שחור ולאפות בתנור כמה דק'. יוצא כמו חזה על האש. ואז אפשר בפיתה עם טחינה וירקות או עם תוספת אחרת כמו פירה, אורז וכד'.

 

זה מה שאני זוכרת כרגע שאני מכינה בד"כ צהרים.

לפעמים גם אני מרשה לעצמי להרפות ולהכין משהו קליל יותר.

אז פעם ב..... אני מכינה פסטה/ ספגטי (עם שניצל)

ופעם ב..... אני מכינה בבית צ'יפס בתנור, סלט ירקות, טחינה ופיתות ובעלי קונה כדורי פלאפל... ואוכלים יחד!

 

בהצלחה!
אם תרצי מתכונים- בשמחה!
 

ד"נ: יש ילדים יותר בררניים.

כמו בת אחת שלי שלא אוהבת גזר/ בטטה/ עגבניות וכד'.

אבל אני לא אמנע מלהכין את זה בגללה. אני מכינה והיא אוכלת את מה שהיא כן אוהבת.

אבל תמיד אני מציעה!
עוד בת אחת שלי היתה בררנית כזאת ובזמן האחרון היא התחילה כן לאכול גם גזר ובטטה וכד'.

אם מציעים כל הזמן- בסוף הם לומדים גם לטעום ולא לדחות...

 


 

תודה על התגובה המושקעתאנונימי (פותח)

אשמח למתכון לתבשיל אטריות+חומוס++ עדשים+ קולרבי+ הרבה בצל מטוגן+ שמיר

 

וגם אורז ירוק - מה היחס בכמויות של המרכיבים ואיזה תבלינים

יש לי מתכונים כתובים שכתבתי בעבר לאחיות/ חברות וכד'מנסה לעזור

וגם לי לתזכורת.

כבר מצרפת לך!

תבשיל אטריות עשיר, טעים וחורפי!מנסה לעזור

"רשתה" בפרסית - ובעברית תבשיל אטריות עשיר וטעים!!

 

החומרים: (5-6 מנות בערך):

  • חבילת אטריות בינוניות/ רחבות
  • כוס עדשים ירוקות
  • 3/4 כוס שעועית לבנה- להשרות במים כל הלילה/ 12 שעות
  • 4 בצלים בינוניים
  • 1 קופסת חומוס- בשימורים
  • ירק: כוסברה, שמיר וכד'- מה שיש ומה שאתם אוהבים, קצוץ!
  • 3-4 קולרבי גדולים פרוסים לפרוסות לא עבות.
  • 1.5-2 חזות עוף חתוכים לקוביות בינוניות.
  • 4 שיני שום פרוסים
  • מלח לפי הטעם
  • תבלינים: פלפל שחור, כורכום, גריל עוף, חוויג' למרק/ כמון, פפריקה חריפה למי שאוהב!
     

אופן ההכנה:

  1. בסיר קטן מבשלים את השעועית עם מים עד לריכוך מלא. מסננים ושמים בצד.
  2. בסיר גדול ורחב מטגנים 1 בצל חתוך לקוביות ומתבלים בכורכום ופלפל שחור.
  3. מוסיפים את העדשים לאחר שהושרו במים ומטגנים קלות.
  4. מוסיפים מים רותחים עד לחצי הסיר, מביאים לרתיחה ומנמיכים.
  5. מתבלים במלח וחוויג'/ כמון לפי הטעם האישי. מבשלים כ-15 דק'.
  6. מוסיפים את פרוסות הקולרבי ומבשלים עוד 10 דק'.
  7.  (בינתיים- במחבת נפרדת מטגנים את 3 הבצלים האחרים היטב. אח"כ מתבלים את קוביות העוף בגריל עוף ופפריקה ומעט פלפל שחור וכורכום, מוסיפים למחבת ומטגנים קלות. אח"כ מוסיפים את פרוסות השום. מתבלים במלח ומטגנים מכל הצדדים עד להשחמה.)
  8. חוזרים לסיר- לאחר בישול העדשים והקולרבי מוסיפים עוד מים רותחים עד למילוי 3/4 מהסיר. מתבלים בעוד קצת מלח, פלפל שחור וחוייג'. מביאים לרתיחה.
  9. מוסיפים את האטריות, החומוס, השעועית והירק ומבשלים על אש בינונית במשך 10 דק' נוספות ומכבים. לא אמור להישאר הרבה נוזלים!
  10. מגישים צלחת אטריות מהבילה וע"ז את חתיכות החזה + הבצל המטוגן או שמערבבים מראש את תבשיל העוף עם האטריות בסיר ומגישים!   

להגיש חם/ רותח! מתאים במיוחד לימות החורף הקרים....
לבריאות!
טעים מאוד!! (אם רוצים את התבשיל פרווה- ניתן לוותר על החזה עוף אבל לא על הבצל המטוגן בנפרד. להגיש את האטריות+ בצל מטוגן מלמעלה...)

אורז ירוק- טעימוש!מנסה לעזור

בס"ד

 

אורז ירוק טעים- 4 מנות בערך.

 

מבשלים  ½ 1 עד 2  כוסות אורז במים עד לבישול כמעט מלא. מוציאים ומסננים...

מטגנים בסיר 1-2 בצלים גדולים, קצוץ עד שהבצל נהיה שקוף.

אח"כ מתבלים את הבצל בכורכום, פלפל שחור וכמון/ חוויג'.

מוסיפים לסיר פול (קפוא)/ אפונה (קפואה)/ עדשים ירוקות שהושרו קודם ומטגנים קלות. מוסיפים מלח ופלפל שחור ומערבבים.

מוסיפים הרבה שמיר טרי קצוץ/ כוסברה טריה קצוצה ומערבבים היטב עם הנ"ל.

מוסיפים מעט מים (½ כוס עד ¾ )  ומבשלים את הפול/ האפונה. (10/15 דק' בערך).

אחרי שהפול מבושל ויש עדיין מעט מים בסיר, מוסיפים את האורז ומערבבים הכל היטב היטב.

מכסים את הסיר במגבת נקייה וע"ז את המכסה של הסיר ומשאירים עוד 5 דק' על אש נמוכה.

מכבים את האש ומשאירים מכוסה עוד 10 דק' בערך.

 

- ניתן לטגן ביחד עם הבצל, בהתחלה קוביות חזה עוף וככה הכל מבושל בסיר אחד ולהגיש עם סלט ירקות... או להגיש את האורז עם שניצלים/ עופות/ קציצות+ סלט...

 

 

 

ל ב ר י א ו ת ! !

 

לאחרונה אני מקלה על עצמי ומכינה את הנ"ל בצורה הפוכה.

לא מבשלת או האורז בכלל בהתחלה.

מתחילה בטיגון בצל ותבלינים ואח"כ בישול של האפונה/ פול/ עדשים באותו סיר סמים. לאחר שהנ"ל מתבשל מוסיפה כוס וחצי מים רותחים כל כל כוס אורז שאני מתכננת לבשל. מביאה לרתיחה. מוסיפה את האורז לאחר שבררתי ושטפתי היטב. מערבבת, מוסיפה מלח, מנמיכה את האש ומבשלת במשך 10-20 דק'. מכבה את האש ומשאירה מכוסה לעוד 5 או 10 דק'. יותר קל. טעים!

 

 

נשמע מעולהאנונימי (פותח)

עם העדשים הירוקות זה בעצם יוצא כמו מג'דרה, לא? רק שבמג'דרה אני לא שמה שמיר או כוסברה

כן. תודה מנסה לעזור

אם יש לי שמיר/ כוסברה- אני מוסיפה. מוסיף טעם לדעתי.

אם לא- מוותרת....

בזכות הכנתי היוםחדשה ישנה
אורז עם פול ויצא פצצה ב''ה.

את ממש עושה לי חשק להיות אמא כזאת שמכינה כל יום ארוחה חמה וטריה.. הלוואי!
איזה כייף! מנסה לעזור

עצוב

מקווה שמובן לך. אם לא- את יכולה לשאול. אענה בשמחה! מנסה לעזור


נזכרתי בעוד רעיונותמנסה לעזור

עצוב

באוכל זה זורם לך !החיים שוים

אם את גם מכינה כמו שאת כותבת , כיף למשפחה שלך !

ודאי שמכינה, אלא מה? מנסה לעזור

עצוב

אז כיף להם !!החיים שוים


טוב, אז אני צריכה מתכוניםאנונימי (פותח)

לכל הרשימה הזאת:

 

בולונז' אורז- מתכון שהמצאתי. זה אורז עם גזר מגורד, שמיר, בשר טחון, ורסק עגבניות. ממש טעים!

עוף בשכבות (ירקות כמו: תפו"א, גמבות, עגבניות, בצל,שום והרבה סלרי. תבלינים ושמן ומעל עופות מתובלים. ט  ים ומריח נהדר!)  - איך את מתבלת את העוף?

מרק אורז ועגבניות

מרק חוויג' טעים

חזה עוף ברוטב עם פלפלים ואפונה

 

תודה

בשמחה. כבר...מנסה לעזור


בולונז' אורז- טעים וקל להכנהמנסה לעזור

בס"ד

 

מתכון לבולונז' אורז- טעים וקל להכנה

ובעברית פשוטה: אורז מבושל עם בשר טחון...

 

המרכיבים: (ל-4-5 מנות בערך)

  • 400-500 גרם בשר בקר טחון
  • 1 בצל גדול חתוך לקוביות
  • 1-2 גזרים מגורדים בפומפייה גסה
  • 2 כוסות אורז
  • 1-2 קופסאות קטנות של רסק עגבניות
  • 2 עגבניות בשלות
  • מים רותחים לפי הצורך
  • צרור שמיר/ כוסברה קצוצים דק
  • תבלינים: מלח, פלפל שחור, גריל עוף/ פפריקה מתוקה

 

 

אופן ההכנה:

  1. במחבת גדולה (שיש לה גם מכסה) מטגנים את קוביות הבצל עד להזהבה- לאחמ"כ בוזקים עליהם גריל עוף ופלפל שחור.
  2. מוסיפים את הבשר הטחון ומטגנים אותו במשך כמה דקות. ניתן "לפורר" אותו לחתיכות קטנות יותר בעזרת מזלג.
  3. מוסיפים את האורז ומטגנים קלות.
  4. מוסיפים את הגזר המגורד ואת רסק העגבניות. מערבבים היטב.
  5. בינתיים מגרדים את העגבניות הבשלות, מתבלים בכף מלח ומוסיפים למחבת.
  6. שופכים מים רותחים מהקומקום עד לכיסוי כל התערובת הנ"ל ומכסים.
  7. לאחר 10 דק' בישול- מוסיפים את השמיר/ הכוסברה הקצוצים! (הם מוסיפים הרבה טעם! מומלץ לא לפספס!)
  8. מנמיכים את האש ומבשלים עד ש-90% מהמים נספגו ואורז והבשר מבושלים.
  9. מידי פעם כדאי לערבב ולבדוק שלא חסר מים.
  10. טועמים ומתקנים תיבול. מכבים את האש וממתינים עוד 5-10 דק' כשהסיר מכוסה.

 

  • מגישים לצד סלט ירקות עסיסי.
  • המתכון הנ"ל טוב גם לממולאים- למילוי של גמבות, כרוב, עגבניות וכד'... למי שרוצה להשקיע יותר. לשבת/ לאירוח.

 

בתאבון ולבריאות!

 

 

עוף בשכבות- הטעם מעדן והריח גן עדן...מנסה לעזור

מתכון לעוף בשכבות- הטעם מעדן  והריח גן עדן!

 

 

 


החומרים:

חלקי עוף

תפו"א פרוסים לרבעים או שמיניות

2 בצלים פרוסים לחצאי טבעות

המון סלרי! במיוחד הגבעולים עצמם.

גמבות אדומות חתוכות לטבעות/ "כתרים"

3-4 שיני שום חתוכים ל-2

עגבנייה בשלה חתוכה לקוביות ומתובלת במלח ופלפל

שמן

מים

ותבלינים (מלח, פלפל, פפריקה, כורכום, גריל עוף...)

 

אופן ההכנה:

בקערה אחת שמים את התפו"א, הבצל והעגבניה.

ומתבלים בשמן, כורכום, מלח, פלפל, פפריקה חריפה ומתוקה ואם יש לך אז מעט צ'ילי גרוס חריף...

מניחים בסיר בערך 3/4 מהכמות.

ע"ז מניחים טבעות גמבה, המון סלרי ומעט מהבצל.

בקערה נוספת מתבלים את העוף בשמן, מלח, פלפל, גריל עוף, פפריקה ומעט כורכום ומניחים בסיר.

(אני מתבלת גם בצ'ילי חריף גרוס זה הפלפלים החריפים הללו..)

מעל העופות מניחה את השום

ומעל זה עוד קצת סלרי ובצל.

בצדדים את התפו"א שנשארו וגם מעל העוף.

בצד הסיר שופכים 1/2-3/4 כוס מים שלא יישרף....

ו... מדליקים את האש.

אש נמוכה עד שהתפו"א מתרככים.

הריח והטעם- פשוט גן עדן!

 

לבריאות ובהצלחה!!!!!!!

 

מרק אורז ועגבניותמנסה לעזור

מתכון למרק חורפי טעים וקל להכנה- מרק עגבניות ואורז.

 

החומרים:

חלקי עוף/ חזה עוף חתוך לקוביות גדולות

1 כוס אורז

3-4 עגבניות בשלות

1 בצל חתוך לרצועות

4 גזרים פרוסים לעיגולים

מים

תבלינים: מלח, פלפל, פפריקה חריפה/ מתוקה, גריל עוף, חוויג' למרק/מעט כמון.

1- ½ לימון (תלוי בטעם האישי)

(אפשר גם להוסיף קישוא וסלרי למי שאוהבת)

 

אופן ההכנה:

  1. הניחי בסיר את חלקי העוף+ בצל+ גזר, הוסיפי מים עד לכיסוי מלא של הירקות ועוד קצת מים מעל.
  2. בשלי עד להרתחה והוסיפי תבלינים.
  3. הניחי את העגבניות בקערה וערי עליהן מים רותחים. המתיני כמה דקות וקלפי את הקליפה מעליהן. גרדי את העגבניות בפומפייה והוסיפי למרק.
  4. הוסיפי את האורז ובשלי על אש נמוכה עד שהגזר מתרכך והאורז מבושל.
  5. שימי לב במשך הבישול שהמים לא התאדו (בגלל האורז) ואם יש צורך הוסיפי עוד מים.
  6. סחטי לימון מעל לפי טעמך האישי, ערבבי ובשלי עוד 5 דק'.

 

יוצא טעים ומחמם!!!

חורף בריא וטוב!

 

מרק חוויג' טעים מאוד וקל להכנה!מנסה לעזור

מרק חוויג' טעים מאוד וקל להכנה!

 

מכניסים לסיר:

  • קוביות חזה עוף בינוניות/ שוקיים של עוף
  • קוביות תפו"א בינוניות
  • 2-3 עגבניות בשלות חתוכות לחתיכות גדולות
  • 2-3 בצלים חתוכים לרצועות
  • 2 קישואים שטופים היטב, לא מקולפים, חתוכים לקוביות
  • 3-4 מקלות סלרי חתוכים לקוביות

מוסיפים מים מהברז שיכסו את כל הנ"ל. מניחים על הגז ומביאים לרתיחה.

מוסיפים כורכום, מלח, פלפל, המון חוויג' למרק, 2-3 שיני שום  ו2-3 לימונים שחורים (פרסיים) שטופים ומנוקים מגרעינים. (אם את לא יודעת מה זה לימון שחור/ לא מכירה/ אין לך- אני חושבת שלימון רגיל סחוט יעשה פחות או יותר את אותה עבודה. אם כי לא ניסיתי. אני משתמשת בלימון שחור. קונה בחנות תבלינים...)

מבשלים על אש קטנה במשך 30-40 דק' בערך.

טועמים את המרק ומתקנים תיבול. המרק עצמו מאוד טעים ויש לו טעם חמצמץ+ תיבול עשיר של חוייג'.

מוסיפים למרק אטריות דקות/ ספגטי חתוך קטן. מבשלים עוד איזה דק' ומגישים רותח.

אני מגישה גם עם שקדי מרק.

 

יוצא מדהים! טעים! מחמם ומוצלח!

וואי את מדהימה!! עשית לי חשק לנסותkit
את המתכונים שלך..
בשמחה! אין כמו אוכל ביתי של אמא! מנסה לעזור


חזה עוף ברוטב- עם פלפלים ואפונהמנסה לעזור

חזה עוף ברוטב- עם פלפלים ואפונה

 

המרכיבים (3-4 מנות בערך):

 

  • 1 חזה עוף גדול חתוך לקוביות בינוניות
  • 1 בצל גדול חתוך לקוביות
  • 2-3 פלפלים אדומים חתוכים לרצועות דקות
  • 2-3 שיני שום פרוסות
  • 1-2 כוסות אפונה קפואה
  • 1 רסק עגבניות קטן
  • כוס מים++
  • מלח ופלפל שחור לפי הטעם.
  • גריל עוף , פפריקה חריפה- למי שרוצה קצת יותר פיקנטי. מעט כורכום.

 

 

 

אופן ההכנה:

  1. מטגנים את הבצל עד להזהבה , מתבלים בגריל עוף, פלפל שחור וכורכום.
  2. מוסיפים את רצועות הגמבות ומטגנים עוד מס' דק'.
  3. מוסיפים את רסק העגבניות ואת המים, מערבבים ומביאים לרתיחה.
  4. לאחר שרתח- מכניסים את השום ואת חתיכות חזה העוף ומביאים לרתיחה נוספת.
  5. מוסיפים את האפונה ועוד מעט מים עד לכיסוי מושלם של הכול..
  6. מתבלים במלח. טועמים ומתקנים תיבול ומבשלים על אש קטנה במשך 30-40 דק' בערך. (במהלך הבישול לבדוק אם חסר מים ולהוסיף לפי הצורך...)

 

  • מגישים עם אורז לבן וסלט ירקות!
  • טעים מאוד! J

     

     

את זה אפשר עם פולקע'ס?שיר מזמור
לא ניסיתי אבל נראה לי שכן. למה לא?מנסה לעזור


די זורמת עם זה.... לפעמים מכינה ליומיים...אני84
קוסקוס עם ירקות לפעמים אני מוסיפה עוף לפעמים לא תלוי...
עוף בתנור עם תפוחי אדמה ובטטה
אורז מלא עם גזר מגורד בצל מטוגן שמיר וקוביות חזה עוף או ענםיים וגרונות לםי מה שיש בבית.
ממולאים... באורז או בורגול.
פסטה או ספגטי עם שניצל ( אין אצלי טבעול )
עוף עם כרםס
עוף עם שעועית
עוף עם אפונה/ אםונה וגזר
קציצות עם זיתים מחוררים
שווארמה במחבט ואז קונים פיתות ועושים סלט טוב.
כבד צלוי.
יש הרבה רעיונות וזה אוכל טעים.
הכי חשוב לא להלחץ.... גם אם יש יום בשבוע שלא יוצא לבשל... לא נורא
מקנאה בכן, הנשים שנמצאות עם הילדים בזמן ארוחת צהריים!טוווליי

עצוב

מגיבה לךמנסה לעזור

עצוב

אני הפותחת - אין לך מה לקנאאנונימי (פותח)

אני בחופשת לידה אז אני בבית בצהריים

כשאני עובדת המצב עוד יותר קשה

 

 

אני מקנאה בך כי אתאנונימי (11)
יכולה להכין אוכל בלי מגבלות.

ממני שהבת שלה אלרגית ברמה מסכנת חיים וגם במגע לחלב ביצים שומשום סויה שקדים אגוזים בוטנים וקטניות למיניהם.
עכשיו תחשבי מה זה להכין אוכל כל יום כולל אפייה, ואין לי שום אפשרות לקנות גם אם אני ממש רוצה כי הכל מתועד ואסור לה. הכל.
ווי. כל הכבוד לךאם-אם
ואוו! את מכניסה לפרופורציות!ש א
נראה לי שרוב הילדים היום אוכלים צהריים במסגרות שלהםיעל מהדרום
לק"י

לפחות במעון הבן שלי אוכל טוב.
כי בבית לא ממש לצערי..
אצלנו...נשימה עמוקה
ראשון שני-לרוב אוכל משבת ובהמשך השבוע...שעועית ירוקה ברוטב/ירקות עם רוטב+ קוסקוס, מרק קטניות+ אורז מלא, חתיכות עוף מבושלות עם ת. אדמה, מוקפץ נודלס+חזה עוף+ ירקות, קינואה ובטטות מבושלות יחד+אפונה, ירקות עם שמן זית בתנור+ כוסמת/אורז מלא/קינואה+ שניצלים/ קציצות ובימים פחות בריאים- אצבעות דגים/נקניקיות ופסטה...ואפשר גם תוספת פירה שזה ממש כלום הכנה ולרוב ילדים ממש אוהבים וסלט ירקות הכי פשוט קבוע על השולחן...

אני חושבת שהחכמה היא למצוא דברים קלים להכנה שהילדים יאהבו ואם רואים שהם לא אוהבים לנסןת לעשות רוטב טעים שידוע שהם אוהבים- נגיד הרוטב של הפסטה עם אורז מלא. אני לא חושבת שצריך להיות גיוון מטורף- ילדים אוהבים דברים קבועים וזה עושה להם סדר
וגם, לא כל יום צריך בשרי... פעמיים שלוש בשבוע זה מספיק, אז אם מכינים מראש לשבת כמות כפולה של בשרי שהילדים אוהבים, נשאר רק להכין תוספת קלה וזהו...
ברגע שתמצאי מה נוח לך להכין והילדים אוהבים, את תרגישי אשת חיל אמיתית...

נזכרתי בעוד דבר... קציצות זה אחלה דבר כי לרוב הילדים אוהבים ואפשר לתקוע בפנים מלא ירקות וקטניות בלי שהילדים ידעו מה הם אוכלים...
השבוע אכלנודבורית
ברח לידבורית
ראשון - נראה לי פרוסה עם פסטרמה לא זוכרת
שני - כנפיים רוטב סיני ואורז (אני מפרקת להם והם מערבבים עם הרוטב והאורז )
שלישי- ספגטי רוטב אדום. תפוא ופטריות רוטב צהוב
רביעי- פירה ופרגיות
חמישי- פיתה עם טונה ירקות ביצים קשות

משתדלת לחתוך סלט ליד. לא תמיד.
תמיד יש לי טבעול במקפיא ושקית קוסקוס זה הפתרון כשאין זמן...
איזה רוטב סיני לכנפייםzmil
מתכוןדבורית
בצל ושום מטוגנים
מטגנים את הכנפיים מעליהם
מלח פלפל פפריקה כורכום
כף דבש
כף חומץ
2 כפות קטשופ
כף סויה
מעט מים
תודה. התכוונתי לתנורzmil
בלתקאנונימי (10)
אין לי זמן להכין אוכל לצערי...
השבוע בישלתי מרק עוף בסיר ענק.
כל יום חיממנו בסיר קטן יותר והוספנו קוסקוס (ראשון ושני). בשלישי- שמתי פסטה בפנים וחיממתי.
ברביעי- יצאנו לפיצה (בעלי ואני. הילה אכלה פיתה, יוגורט, ירק, פרחת היא גם אוכלת מבושל במעון אז לא קריטי שתאכל גם בבית. והתינוק- חלב אם;)
בחמישי-היום- הפשרתי עוף ומחכה לזמן להגין אותו..מןרעבת.. אכין עוף ותפו"א בתנור.

את מרגישה עכשיו בחברה טובה?

חחח איזו מתוקה אתדבורית
תודה;) סוף סוף האוכל מוכן...עכשיו אוכלתאנונימי (10)
בתאבון לךאנונימי (פותח)

כן, לצערי מרגישה בחברה טובה... 

אבל האמת שזה כן מעודד לשמוע שאני לא היחידה שלא הולך לה עם זה, סליחה אם זה על חשבונך

זה בסדראנונימי (10)
תמיד אני אומרת- כשיהיה לנו כסף למותרות אני רוצה מבשלת
חלום שמקוה להגשים!
לי יש שבעה אכלנים משוניםאמא-אנונימית
אני מתה לבשל להם כל מיני דברים טעימים אבל הם לא אוהבים אוכל מושקע... ועוד יש לי ילדה צמחונית אדוקה!
אני עושה ארוחות קלות בדרך כלל של דגן וקטניה או ירק. למשל
בורגול/ קוסקוס/ אורז/ פתיתים
עם עדשים שחורות או ירוקות או כתומות / קישוא או שעועית ירוקה ברוטב עגבניות/
לפעמים תפוחי אדמה בתנור
פעם בשבועיים קציצות בשר ברוטב (כשהצמחונית ביום ארוך ..) ופעם בחודש שניצלים.
משתדלת לא יותר מפעם בשבוע טבעול.
וקטשופ קטשופ קטשופ כמובן
איזה ספר מהמם זה!אורנית
אמא שלי אמרה לי עצה חכמהשמש מאירה
כשהם רעבים ולא הספקת להכין אוכל....
תרתיחי תפוח אדמה וביצים בסיר.
כשזה מוכן, וזה חם חם..... תרסקי את זה. עם מלח ופלפל - מעדן !
מי יסרב לכזה דבר???????
את זה אנחנו אוכלים בד"כ ביום שישי. בצהרים אנונימי (15)


בסיר אחד?רק אמונה


כמה זמן?ואיך מרסקים?ובכלל רעיון טוברק אמונה


מבשלים עד שהתפו"א רכים. נועצים מזלג ובודקים...מנסה לעזור


ואיך מרסקים?לא עם מזלג נכוןרק אמונה


בטח עם מזלג!חדשה ישנה
ואני אוהבת לשים על זה קצת לימון.

הבעיה שבעלי והבייבי לא סובלים את האוכל הזה...
אוי חבלרק אמונה


אצלנו זה מחולק לכמה וריאציות:מנסה לעזור

או שאני חוצה את הביצים ל-2 ופורסת את התפו"א לפרוסות, מפזרת מלח ופלפל ואוכלים עם חציל מטוגן (אם יש בנמצא)

או שאני חותכת את הביצים והתפו"א לקוביות, מוסיפה קוביות מלפפון חמוץ, מעט מיוז, מלח ופלפל ואוכלים. (לפעמים בפיתה. לפעמים ככה)

או מרסקת בפומפייה את הביצים והתפו"א, מגרדת ע"ז גם עגבניה רכה, מתבלת בצלח, פלפל ולימון ובתוך פיתה בתוספת צ'יפקה- זה מעדן!
 

כל אחד אוהב את זה אחרת...

ואת זה אנחנו אוכלים בשישי בצהרים בד"כ.

מעמידה סיר של ביצים ותפו"א לפני שהם חוזרים מהלימודים ו... לבריאות!

 

גם לטיולים ונסיעות ארוכות- מכינים אצלנו קופסא עם ביצים, תפו"א וירקות. שיהיה לרעבים...

נשמע טוברק אמונה

זה דוגמא לרעיון שבחיים לא חשבתי עליו

ותודה ל"שמש מאירה" שהזכירה והעלתה את האופציה הזאת מנסה לעזור


תפריט קבועO.L
זה באמת נשמע התמודדות לא פשוטה..
יש לי נסיון קטן מאוד בהכנת ארוחות צהריים. הם עדיין בגנים ותקופה קצרה מאוד לא היו בצהרון..

אני חושבת שכדאי להכין תפריט קבוע מראש. אפילו תפריט לשבועיים כדי שיהיה מעניין. תתלי את התפריט על המקרר וככה גם את לא תסתבכי בלחשוב מה להכין כל יום. וגם הילדים רואים את זה ויודעים מראש ולא מתאכזבים אם את מכינה משהו שפחות אוהבים, והם גם יכולים לראות שנגיד יום שני יש אוכל שהם לא ממש אוהבים אבל יום שלישי אוכל שכן ממש טעים להם ואז זה ינחם אותם. אז אולי לעשות יום אוכל בריא ויום פחות.
וגם כשיש תפריט קבוע מראש יש פחות ויכוחים ופחות "אני לא אוהב" כשהכל ידוע מראש זה יותר פשוט.
בהצלחה!!
להכין מראש ולהקפיא!!אנונימי (12)
יש לי במקפיא קציצות מטוגנות מוכנות ושניצלים מעוף מוכנים... שולפת בשרי מהמקפיא, לקציצות לפעמים עושה רוטב, מוסיפה- בורגול עם בצל מטוגן וגזר מגורד,
קינואה עם בצל מטוגן וגזר מגורד,
אורז- לבן או עם תוספות שונות
פתיתים עם מה שיש במקרר
פירה
אנטיפסטי

ופעמים בשהוע בערך מכינה אוכל ממש טרי- תפו"א עם עוף בתנור,
מוקפץ עם חזה עוף
קוסקוס עם מרק ויום אחרי אותו מרק עם איטריות
ודגים עם תפוא או עם גזר
שעועית/ אפונה עם עוף או קציצות
וסתם מה שעולה בראש...
אותו תפריטאבוקת סוכר
התחלתי לקרוא את התגובות נראה לי שאני לא אסיים בקרוב... זה נראה שאת רוצה לבשל ולהכין ואכפת לך מהבריאות של הילדים כשלון את ממש לא!!
אולי אפשר בתור התחלה להשאיר להם את התפריט רק בצורה קצת יותר בריאה לדוגמה להכניס ברוקולי מבושל ומעוך לתוך הבצק של הפיצה. או להחליף את האטריות לאטריות אורז מלא(יותר לבן מקמח המלא אז לא ממש שמים לב והטעם ממש טעים)
אין לי הרבה ניסיון עם גילאים גדולים שלי בנות שנתיים ושנה רגילות לאכול ירקות במיוחד שהם רואים אותנו אוכלים וזה בעצם מה שיש בבית... פירות הן אוהבות קפוא (אפשר גם לא, אבל קפוא זה כמו גלידה )
ירקות הקטנה ממש אוהבת דברים קטנים שתופסים ב2 אצבעות אז אני קונה לקט ירקות קפואים (תירס,אפונה,גזר,שעועית ופול )מבשלים 10 דקות ויש ירקות קטנים לילדונת קטנה
מה שעוזר זה לאכול מולם ירקות
לא להתייאש לתת להם שוב ושוב לנסות
לשתף אותם במטבח (אצלי זה תביאי לי בבקשה פלפל מהמקרר )
ולהתלהב מפירות וירקות כמו ממתקים (אם תתלבשי יפה תקבלי תות קפוא-בקול נלהב )
גם ספרים עם ילדים שאוכלים ירקות ופירות ולהגיד ביחד את השמות של הפירות/ירקות
בהצלחה!!!
ממש מבינהאילת44

כל כך הרבה תגובות, תודה לכולם, חלקן מעוררות חשק לבשל יותר.

 

הצעה נוספת, לפעמים אני מכינה אחה"צ קציצות גזר לפעמים בשילוב ירק אחר או קציצות עדשים/ אפונה יבשה בתנור הם מנשנשים את זה ישר מהתנור ורק אחרי 2-3 קציצות מתחילים לקלוט מה הם אוכלים...

בד"כ לא נשאר לארוחת ערב (אבל הם גם לא רעבים). 

אחרי יום הם פחות ייהנו מהם. כך שעדיף לא להכין מראש ליומיים (פעם ניסיתי להכין את העיסה מראש ולהקפיא, ולהכין קציצות טריות ויצא מוצלח)

 

עבודה קשההנסיכה יפה
פסטה ושניצל
תפו"א עוף קוסקוס
פירה ושניצל
בוקרסים
מפרטת, ב"ה משפחה גדולה מאוד, כך שאני צריכה לבשל כמעט כל יום.אנונימי (14)
קודם כל אני חושבת שמאוד חשוב לאכול בריא שזה אומר כמה שפחות אוכל תעשיתי ויותר אוכל ביתי אני לא מכניסה מזון מוכן הביתה בכלל, למדתי שאםשר להכין ארחת צהרים בזמן קצר, ועדיף לשים בתנור תפוחי אדמה עם קליפה מאשר לאכול שניצל טבעול וכו...

רעיונות- מרקים עם קטניות : מרק עדשים ירוקים , אדומים ,מרק אפונה, מרק גריסים, שעועית לבנה וכו...
כשאני מאוד לחוצה אני יכולה להעמיד סיר לחץ עם חומוס ואחר כך לטבל אותו עם שמן זית, פפריקה וכמון וביחד עם קוסקוס או אורז ואם הספקתי מרק הילדים מאוד אוהבים את זה.

אפשר להכין ירקות בתנור..
דגים עם פירה
ירקות קפואים כגון אפונה, שעועית ירוקה, הילדים אוהבים את זה ביחד עם אורז.
שניצלים אם הם כבר דפוקים אפשר להכין על המקום....
מגדרה
בד"כ לא לוקח לי להכין ארוחת צהרים יותר מחצי שעה. וסדרי העדיפויות שלי הם קודם לבשל ואח"כ. לסדר וכו...
אני מכינה הרבה לשבת ואז נשאר לתחילת השבועggg

עצוב

רעיונות:אנונימי (16)
אצלינו תמידדד סלט ירקות צבעוני ענקקק.
כל הילדים אוכלים ואוהבים מאודדד. (מכינים בתורנות...)
ועם זה:
אורז, פסטה, פתיתים, כוסמת, פירה וכו'- כל פעם משהו אחר.
אני עובדת לכן אין זמן להשקיע בצהריים, ולפעמים הילדים מכינים בעצמם.
טונה, זיתים, ביצה...
מה שיש...
פשוט טעים ומשביע...
מי שרוצה נוטל ידיים.
תמיד יש טחינה.
ביום חופשי אני מכינה מרקים, תפוח"א במגוון וריאציות.
בשר בשבת. ובמשך השבוע פה ושם כשיש זמן...
הפותחת - תודה לכולן עך התגובותאנונימי (פותח)

אני ממש מתרגשת ומודה לכל אחת ואחת שורחה להגיב

בגלל ריבוי התגובות קשה לי להגיב לכל אחת בנפרד

 

עודדתן אותי, החכמתי ואימצתי לי כמה טיפים ורעיונות

בעיקר את הגישה של "העיקר שיהיה מה לאכול" ולצאת מהקבעון של ארוחת צהריים בשבלונה מסורתי ת שתקועה לי בראש

מקווה שיהיה יותר טוב בעז"ה

 

שטב תודה לכולן

 

תודה לך על השאלה החכמנו כאן בזכותךרק אמונה


רעיונותשירן בת 38
אני בטוחה שזה מייאש שאת מכינה והם לא אוכלים והאשמה שבסוף הם אוכלים אוכל תעשייתי. אשתף אותך מה אוהבים אצלנו. אוכל פשוט שלא מתעסקים בו יותר מדי. אוכלים במהלך השבוע
1.בולונז- אני מכניסה לתוך הרוטב פלפל בחצאים ועגבניות שלמות שמתפרקות בתוך התבשיל. הירקות נותנים עוד ויטמינים ומינרלים שמגיעים לרוטב של הבולונז מבלי לאכול אותם.
2. פירה ושניצל-פשוט וטעים. שניצל עוף טרי ולא מעובד כמו המתועש.
3. אורז עם קציצות עוף שיכולות להתבשל ברוטב או מטוגנות. בתוך קציצת העוף יש גם בטטה תפוח אדמה ובצל מרוסקים במג'מיקס. ביצה וקצת פרורי לחם או קמח אורז.
4. מרק עוף עם תכולה. תפוחי אדמה וגזרים. גם אם רק יאכלו את העוף עם תפוחי אדמה ולא ירקות נוספים אבל שותים את המרק שהתבשל עם ירקות מכל טוב זה מצוין. אני מוסיפה גם פפריקה וכורכום למרק וגם שום כתוש. עושה שדרוג.
5. חזה עוף עם תוספת של שעועית ירוקה במלח. פולי סויה . הם אוהבים לקלף לבד ולהוציא את הפולים ולאכול אותם. אפשר להוסיף גם ספגטי ברוטב שמן זית או עגבניות.

מקווה שעזרתי. אני פה אם יש לך שאלות נוספות.
העיקר שתעיפי את ייסורי המצפון . את בטוח עושה מה שאת יכולה והנה עוד רעיונות כדי לנסות להשתפר.
ארוחות צהריים:אנונימי (16)
בצהריים לפעמים טוסטים שכל אחד מכין לעצמו.
רגיל- גבינה"צ זיתים עגבניות
טונה- טונה מיונז פרוסות ביצה קשה זיתים עגבניות בצל ושום (טעים טעים טעים)
טוסט עם קוטג' יש כאלה שאוהבים...
או סנדויצ'ים עם חומוס חביתה ירקות וכו וכו
אין מצב להכין ארוחת צהריים מושקעת כשהאמא חוזרת ב4 מהעבודה...
ובערב מבושל בדרך כלל.
אפשר לשדרג חביתה שיש בתוכה צהובה גבינה לבנה זיתים תירס פטריוzmil
כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

מסכימההמקורית

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמוןאחרונה

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^אחרונה

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדשאחרונה

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגוןאחרונה

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..