(בלם במשחק כדורגל)

לכן תמיד מתיישבים כך שהיד הדומיננטית של כל אחד תהיה בקצה 

מספריים בנויות מ2 סכינים, הכח שאת מפעילה עם היד מצמיד את הסכינים ככה שהחיתוך עדין ומדוייק.

כששמאלי מחזיק מספריים, הכח שהוא מפעיל עובד הפוך. הוא מרחיק את הסכינים זה מזה וככה החיתוך לא יוצא יפה, וגם המבט שלך לא מכוון נכון כמו שכבר הסבירו פה..

במספריים לשמאליים הסכינים פשוט מחוברים הפוך, ככה שהכח מופעל נכון על הכלי.

היה לי כזה מוזר לראות שהוא לא "יודע" לפתוח קופסאות שימורים...

אבל כמו שאמרו פה ששמאליים הם יצירתיים אז הוא פתח פעם (ממש אחרי החתונה, כשנתקענו בלי פותחן בכלל אז גם אני לא יכלתי לפתוח) עם מספריים חדות

אחת החוויות הכי כיפיות היא להתלהב כשאת מגלה עוד שמאלי. משהו שימנים לעולם לא יבינו

ראיתי מחקר שאומר ששמאליים חיים פחות
גם אם הוא נכון לשמאליים יש חיים יותר כיפיים

יתרון-יכולת להקים מישהו באוניברסיטה כי אתה שמאלי והוא לא,חיסרון-הצורך להקים מישהו מהכיסא כי אין עוד כיסאות לשמאליים

תפילין זה מתסכל לשכוח כי כדי להניח אני צריך הוא לקחת משמאלי ספרדי או מימני אשכנזי ולהפוך

לגבי מסודר אז אני ממש לא

יצירתי? אין הנחתום מעיד על עיסתו

בכורות מה: "ת"ר איטר בין ביד בין ברגל פסול"

המקור של זה בזבחים כד: " אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין"

זה פשוט דרשה של האמוראים, לא מצאתי טעם.

שאלה:
הרב נשאל האם כהן איטר יד יוכל לעלות לנשיאת כפיים, והרב ענה שכן אך לא יוכל לעבוד במקדש (אני מעריך שענה כך כיוון שנחשב מום לפי הרמב"ם ובזמנם אפילו ניסו לשנות זאת וכד’). 
שאלתי היא, אמנם פעם זה היה שונה אך היום אין זה כ"כ נדיר ואין זה כ"כ מוזר כאשר אנו רואים אדם איטר יד, אז האם אין סיכוי כלל שההלכה תשתנה בגלל המציאות וכהנים איטרי יד יוכלו לעבוד במקדש שיבנה במהרה בימינו אמן או שמא זה כבר "סגור" כיוון שכך פסק כבר הרמב"ם?

תשובה:
ברור שזה נחשב מום לעניין עבודה, הרי יש על כך גמרא בבכורות שעבודת כהנים צריכה להיות בימין. כהן שהוא איטר פסול לעבודה, כמו כהן שאין לו אצבע או יד.

הצלחתי לפתוח קופסת שימורים לראשונה בחיי בגיל 16 (ומסתבר שזה עוד טוב יחסית...)

מסמנת V הפוך (תמיד צוחקים עלי...)

פעם חברה מרפאה בעיסוק אמרה שרואים על הגזירה שלי שאני שמאלית (בגלל העוקם...)

תמיד כשסרגתי כיפות אף אחת לא יכלה לעזור לי להתקדם בסריגה...

אבל יחסית זה בסדר, כשאמא שלי הייתה ילדה זה נחשב מום להיות שמאלי ולכן הרגילו אותה לעשות הכול ביד ימין.

בכיתה שלה היה ילד שלא הרגילו אותו להשתמש ביד ימין וכולם לעגו לו.

דרך אגב, מבין השמאליים אחוז המגמגמים גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית,

ומבין אלו שהרגילו אותם להשתמש ביד ימין למרות הדומיננטיות של שמאל, אחוז המגמגמים גבוה מאד (לא זוכרת כמה בדיוק).

לפי מחקרים שמאליים רואים את התמונה השלמה לעומת ימניים שרואים יותר פרטים.

ולשמאליים יש יותר אינטליגנציה רגשית (לעומת כישורים מתמטיים שבהם זכינו פחות...)

יחי השמאליים!

זה לא מום כמו שפשוט מסובך לעבוד ככה את עבודת המקדש,

לדוגמא: כל הכהנים מעבירים בזיך כבד בזריזות מיד ליד כדי שהדם לא ייקרש ואז כהן שמאלי יכול לתקוע את הרצף כי הוא לא משתמש באותה יד כמו כולם.

חוץ מחבר אחד שמאלי שמראש מושיט לי יד שמאל ואומר שבת שלום בחיוך קונדסון...

דווקא קל להתרגל לימניות

בישיבת שלום בנייך (ישיבה קטנה שלמדתי בה) פעם יצא שלפני התפילה, מחוץ לבית מדרש עמדו כמה והניחו תפילין, במקרה כולם היו שמאליים, לא רחוק מהם יושב ראש הישיבה השמאלי עם תפילין. בא שבו"ש אחד התחיל להניח תפילין כמו ימני, באו כמה ליצנים ואמרו לו "הלו! אצלנו זה לא עובד ככה! פה כולם מניחים תפילין על יד ימין, גם ימניים! אתה רואה אותנו איך אנחנו מניחים? הנה תראה אפילו את ראש הישיבה שם!

אין לי מושג מה הוא עשה בסוף

אוי!מה אני עושה בפורום המפחיד הזה!!! 

אני ימני, אבל בעת הצורך אין לי בעיה להשתמש בעכבר רגיל ביד שמאל ללא שינוי הגדרות

שמאלי אבל גם אחותי הגדולה פתאום כזה "את שמאלית"??

תחושה של קצת ״מיוחד״.

עכבר במחשב- שולטת בימין לגמרי. 

אבל במחשב נייד עם ״פד״ מגע- שמאל. לגמרי.

שמאלי בכתיבה ובכל משימה רגילה.

אלא אם כן הרגילו אותי הפוך.

כמו קופסת שימורים, עכבר מחשב, וגם בנהיגה(בהילוכים) בהתחלה קשה להתרגל, גם המורה הזהיר אותי להיות מודע מפני הטיה טבעית של ההגה לשמאל - בסוף מתרגלים והכל זורם.

זה לא כזה סיפור, רק ענין של הרגל. והרגל אפשר לשנות.

אבל נחמד לקרוא את השרשור החביב הזה.

גם אני שמאלית

אף פעם לא ראיתי בזה בעיה... תמיד זה כיף שאומרים שאנחנו חכמים יותר

האמת שעם מספריים הייתי קצת מסתבכת לגזור מדויק. אף פעם לא ניסיתי מספריים לשמאליים, מעניין לנסות.

וזהו, בעיקרון זה די נחמד...

אהה, עכשו נזכרתי שאני רוצה ללמוד גיטרה ואני לא יודעת מה לעשות, ראיתי שרובם פשוט מציעים ללמוד כמו ימני...

חשבתי שמשהו בי לא בסדר...

בכל מקרה 

בבית בעקבותי עברו להשתמש ב-קנקומט. 

זה קנקן חלב עם סכין בקצה. אחלה דבר...

לא הצלחתי לצרף תמונה משום מה.

http://www.shut-halacha.co.il/q/קנקומט-בשבת-8242

שנראה שאפשר.

כמו שעוד כל מיני כלים שמשמשים במטבח לפעולות שונות, אסורים בשבת. לדעתי לא משום מתקן כלי אלא משום כלי שמלאכתו לאיסור...אם אני לא טועה זוהי הסיבה לאסור.

אבל כמובן שאם יש תשובה כזאת בשם הרב עובדיה, שמי שהולך על פיו זה בסדר גמור

המורה בתיכון אמרה לנו פעם שכלי שמלאכתו לאיסור אבל משתמשים בו רק לפעולה המותרת בשבת

אז מותר להשתמש בו

היא נתנה דוגמה ל-מספרים לחיתוך עוף.

אני מניחה שגם מספריים לחיתוך חלב הם באותה קטגוריה וכן קנקומט.

-לא להסתמך על כך בפסיקת הלכה.

נראה שאני בחברה ממש טובה

זה היה הנושא של פרויקט גמר שלי באמנות בתיכון, אי אז לפני אי אילו שנים- על השימוש בחפצים שנועדו ליד ימין - ביד שמאל.

נחשוב עליכם אם שווה להעלות תמונות

ואת? (סתם, לא חייבת...)

אבל נחמד שזוכרים

לפעמים, הרבה פעמים, לשמאליים יותר פשוט לברוח שמאלה..

אני הייתי עושה V רגיל. למרות שאני שמאלית. אבל מתישהו עברתי לV שמאלי ויש לציין שזה זורם יותר..

'לא הבנתי, את ימנית או שמאלנית'?? (ימנית בהשקפה, שמאלית-לא שמאלנית בפרקטיקה!!)

כולן כותבות ביד ימין (המורה שלי מכיתה א')

אם אני ימני ואמא ימנית איך את בדיוק שמאלית?? (נס שאני דומה גם לאבא וגם לאמא, אחרת היה חשש שאני מאומצת...)

אם את קמה בוקר על צד שמאל זה אומר שקמת על הצד הנכון?

מי החליף את הצד של המגהץ??????? (אני. לא הסכמת לגהץ לי עכשיו תאכלי אותה.)

למה נגזר עלי להיות במלחמת מרפקים רק כי אתה לא מוכן להחליף איתי מקום?

או בשמם הנוסף "כיסאות עינויים" 

כיסא שמאלי אחד מסכן לא יכולתם לשים ?!

תלויי בגודל הכיתה..

ובמושבים קבועים כל הטור השמאלי עם מגשים מותאמים.

שווה לברר אם אין איזו חובה כזאת או משהו שאגודת הסטודנטים יכולה לעשות.

[או פשוט להתמחשב, זה מה שאני עשיתי..]

שאם יהיו לי ילדים שמאלים [עוד לא ברור לי איך ועד כמה זה תורשתי..] הם ירשו ממנו גם את הנטיות האמברידקסיות.

בלי היכולות שיש לי גם בימין, לא יודעת איך הייתי סורגת, מנגנת, מצלמת, גוזרת [את אח שלי כמעט השאירו גן בגלל זה! עד שאמא הביאה מספריים שמאליים..], נוהגת, משתמשת בעכבר למחשב..

ובלי קשר לכלים מותאמים לימניים, עוד דברים שאני עושה בימין: מסתרקת, חותכת מלפפונים [רק מלפפונים אני חותכת בימין. לא יודעת למה.], מסתדרת עם מסקרה, אוכלת בהתאם לשכנים

אם הייתי ממש ממש שמאלית לגמרי, נראלי הייתי נתקלת בהרבה שאלות מוזרות מעבר ל"למה השעון של על יד ימין?"

גיליתי, תודות לגיס רב שמאלי, ששמאליים אמורים לנעול נעליים הפוך.

שמאל ימין, ימין שמאל.

ועשיתי את זה.

שנים.

ואז גיליתי שבכלל זה לא קשור אצל בנות כי זה קשור לתפילין.

וגם, שבק"ש מקובל לכסות את העיניים ביד ימין, לשמאלים יש את הפריבילגיה לבחור ימין או שמאל. אבל להיות עקביים.

כמובן שאני מכסה בשמאל

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...

ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

ההורים שלי קונים כאן - קדירה חמה

ופעם שלחו לנו מהמשרה שלי מכאן - סורוצקין - מעדנייה יהודית

בהצלחה!

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי