ה יודע מה הולך להיות אבל עדין הוא נותן לנו את האפשרות לבחור למרות שהוא יודע מה נבחר, גם לנו יש המון וויכוחים בכיתה על זה ...

איך זה עובד?

בחירה חופשית- הרי הקב'ה יודע מה תעשה .. נכון?

הוא נתן לנו את הבחירה החופשית לראות איך אנו מתמודדים עם הדברים.. מה אנחנו עושים..

כמו אברהם אבינו, בעקידת יצחק.

הקב'ה שאל אותו על הניסיון להקריב את בנו. הרי הקב'ה יודע מה הוא יענה. אז למה הוא בכלל שואל. הקב'ה יודע הכל. מה כוונת שאלתו?

ועלזה עונה רש"י- הוא רצה לראות מה אברהם יעשה, אם יש לו מעלת ה' והוא יכול גם להגיד לאא.. מפתאוום..

זה הבן שליי. אני אוהב אותו וכו.. ובסוף אברהם כן הקריב את בנוו!

בדיוק כאן, הקב'ה נתן לנו בחירה חופשית.. הוא רוצה לבדוק אותנו. מה אנחנו נעשה?

אם נלך ונעשה דברים אסורים. או שלא.

אברהםם מלמד אותנו כאן!!

בהצלחהה צדיקה!

זה שהוא יודע את העתיד מעיד על כך שהבחירה שלי כבר נעשתה וכיוון שמכך משמע שאין לי בחירה, כי הרי הוא יודע מה אני אבחר ואז לא פטרנו את הבעיה הזו.

אני לא יודעת אם תסכימו איתי,אבל לי זה מה שהכי נראה...

ה' נותן לנו בכל מעשה שאנחנו עושים כמה אופציות,והוא גם יודע מה יקרה בכל אחד מהאפשרויות

גאוני,נכון?

אם הוא יודע מה יקרה בכל אופציה אז עדיין לא פתרנו כלום.

כי בחרתי X והוא יודע מה יקרה אם אני אבחר X, וX יפתח כביכול אופציות חדשות, אבל הקב"ה כבר יודע מה אני אבחר כי הרי זה כלול X הראשון שבחרתי.

(כלומר יש לנו בחירה בין X,Y,Z ובכל אופציה יש עוד A,B,C - אבל כשאני בוחר X אז הקב"ה יודע מה אני אבחר מבין A,B,C.. כלומר יש 'אולי' אפשרות לומר שהאדם בחר רק פעם אחת בתחילת חייו ומאז הכל קבוע.. אבל זו אמירה לא הגיונית כפי שאסביר להלן)

זה נושא קשה.

מצד אחד, השכל מחייב ידיעה אלוקית בלי בחירה אנושית,

מצד שני, הרגש (לא יודע איך בדיוק להגדיר) מחייב בחירה חופשית בלי ידיעה מוחלטת.

קשה לומר שיש כאן איזו אשליה, כי אז אנחנו מודים שאין באמת בחירה חופשית, ולכן זה לא אשליה אלא אנחנו באמת בוחרים (מה עוד שיש שכר ועונש וכו') אבל כנגד זה עומד השכל.

נשברו על זה קולמוסים רבים, ובסופו של דבר אנחנו סומכים על חז"ל ועל המסורת שיש בחירה חופשית ואנחנו פשוט לא מבינים מה זו הידיעה של הקב"ה אע"פ שברור שהוא יודע הכל.

קצת מסובך.

ו"עומדים צפופים ומשתחווים ורווחים"?

חכמים - היזהרו בדבריכם,

והיזהרו בדבריכם על חכמים.

(וגם כאן, אם אפשר מקור).

נשמע לי תמוה טובא.

כמעט בכל דבר יש לנו אפשרות לבחור. יש לנו נתונים שהם מולדים, ולא נתנים לבחירה  אבל יש לנו בחירה מבחינת המעשים שלנו, אנחנו יכולים לבחור מה לעשות. והשי"ת נותן לכולנו אפשרות להגיע לאותה מדרגה מבחינתו... לכולנו יש אפשרות לעשות את המאה אחוז בלי קשר לנתונים המולדים שלנו... כי בנאדם שיש לו נתונים מולדים קשים מקבל גם כוחות להגיע למקסימום למרות הנתונים המולדים...

והשי"ת לא מתערב בבחירה שלנו! הוא נותן לנו אפשרות לעשות מה שאנחנו רוצים אבל הוא כן גורם לנו לכל מיני מצבים שיגרמו לנו לבחור נכון...

כן, יש גם עונשים! הבחירה היא בעצם בין לעדות טוב (מבחינת הקב"ה) ולקבל טוב (בקטע רוחני כאילו..) או לבחור לא נכון ולהענש....

אבל אין לי כ"כ תשובה לעניין של הידיעה של השי"ת על הבחירה שלנו

יסודות התורה (לעניינו) הם

שהאלוקים קיים

הבחירה חופשית

והקב"ה יודע כל.

כרונולוגית, אי-אפשר ששני הנתונים האחרונים יתקיימו בו זמנית, אך גם אי-אפשר שיתקיימו אחד אחרי השני. מה שיוצר לנו פרדוקס.

הפרדוקס הוא מבחן למגבלות המציאות וכן למגבלת השכל האנושי. השכל האנושי הוא אכן הצד העליון באדם, אך אינו הצד העליון בעולם. וכשהוא אינו יודע את מקומו הוא עלול להתהפך על האדם לרועץ, כדרך שנאמר "הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים".

העולם שלנו הוא עולם חומרי, והשכל האנושי פועל ומסיק מסקנות על סמך הכרותו את העולם. אך עולמות אחרים, ועל אחת כמה וכמה הקב"ה, אינם חומריים ואינם מושגים לשכל האנושי. כדרך שאומר הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק, כשם שלא ישיג העיוורים את מראה הצבע, והסריסים את התאווה, כך גם לא ישיג השכל החומרי את העולם המופשט (לא מדייק במילים, עיינו שם).

נסו לדמיין עולם בלי הנתונים של זמן ומרחב, או עולם עם עשרה מימדים. אלה אינם דברים מוכחשים, אלא שמעבר להגדרות מילוליות תיאורטיות אין לנו הבנה אמיתית שלהם.

במקום מילים מורכבות,

התשובה היא שאנחנו לא יודעים.

בסגנונות שונים התורה והנביאים מוחים על היומרנות הילדותית להיכנס לנעליו של הקב"ה.

בקהלת, "כי האלוקים בשמם ואתה בארץ, על כן יהיו דבריך מעטים"

באיוב, "החקר אלוק תמצא?"

בישעיהו, "לא מחשבותי כמחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי".

כדרך זו אומרים חז"ל במגילה, שמי שמסתכל ב"מה למעלה, מה למטה, מה לפנים ומה לאחור", מוטב לא שלא היה נברא. וכן בספר יצירה, "אם רץ לבך שוב למקום" [דהיינו, אם הנך מתלהב להסיק מסקנות על עצם האלוקות, דע את מקומך הראוי לך. ראו בכוזר, מאמר רביעי, כד]. ועל זה נאמר לאברהם "צא מאיצטגנינות שלך".

וכן ממשה רבינו נסתרו דרכי השגחת רבש"ע על העולם.

--

נכון, זו תשובה מאכזבת לשאלה גדולה, והיא לא מגרה מספיק את האינטלקט, אבל כבר אמר הרמב"ם במו"נ שהעקשנות להכריע בדברים שהשכל לא יכול להכריע בהם היא שיגעון. (ובכוזרי היסוד הזה מורחב מאוד, ואכמ"ל).

תשוקה לדעת את רז סודו של הקב"ה, היא רגש ישר.

האשליה שהוא כבר בידינו היא שגיאה גדולה.

יש לנו אפשרות ללכת לשני דרכים הדרך הרע ודרך הטוב ואנחנו בוחרים מה שאנחנו חושבים וה שולח רמזים אם זה לא הבחירה הנכונה, אבל זה ההגדרה המובנת של בחירה חופשית!

"בידך הדבר..."

ידיעתו של הקב"ה אינה ידיעת האדם.

באדם יש הפרש בין האדם היודע, הידיעה והנושא הידוע.

אצל הקב"ה שלושתם אחד. (עיין הל' יסודי התורה).

המושג ידיעה ביחס לקב"ה הוא בשיתוף השם, משל, אבל לא באותה משמעות.

לכן הפילוסוף בכוזרי דוחה את האפשרות שלאלוקים יש רצון או ידיעה בפרטים.

רצון מעיד על חיסרון, ידיעה מעידה על ריחוק - אצל האדם.

אצל הקב"ה אכן אין רצון אנושי ואין ידיעה אנושית, כשם שאין לו גוף אנושי, אבל אנחנו משתמשים במונחים כלליים לצורך המחשה. אבל ברור שבתודעה אין מקום להמחשה אצל רבש"ע.

לא הבנתי

בקיצור נמרץ: - נוער וגיל ההתבגרות

אנחנו קוראים לזה ידיעה, אבל זו לא ידיעה.

זה יותר עמוק מידיעה, אבל במדרגה גבוהה משלנו.

לכן באמת זה לא מובן...

ידיעה זה רמת ההבנה הכי גבוהה שיכולה להיות או שלא? 

אני אתן משל פשוט:

כשאת נותנת משהו קטן למישהו, זה מתוך כמות יותר גדולה שיש לך.

אם תתני לי 20 ש"ח, אני לא אוכל להסיק מהמעט שלי כמה יש לך בחיסכון.

ככה גם לגבי הקב"ה והשכל.

ריבונו של עולם נתן לאדם שכל, 'צלם אלוקים', אבל האלוקים בעצמו יותר גדול ממה שהוא נותן.

עכשיו, לנסות להבין בשכל דברים שהם מחוץ לשכל, מעל השכל, זה לא שייך.

זה כמו למדוד טמפרטורה במטרים... 

זה לא אומר שאם ככה, אז השכל שלנו לא שווה.

הוא שווה מאוד, אבל יש תחומים שהוא מוגבל בהם.

יותר מובן? 

זה מעורפל.. סורי

בס"ד

ובלי קשר- ממש לא הבנתי מה הוא אומר שם.

https://he.m.wikisource.org/wiki/של"ה_תולדות_אדם_בית_הבחירה

בעיקר ב -י"ב.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...