ה יודע מה הולך להיות אבל עדין הוא נותן לנו את האפשרות לבחור למרות שהוא יודע מה נבחר, גם לנו יש המון וויכוחים בכיתה על זה ...

איך זה עובד?

בחירה חופשית- הרי הקב'ה יודע מה תעשה .. נכון?

הוא נתן לנו את הבחירה החופשית לראות איך אנו מתמודדים עם הדברים.. מה אנחנו עושים..

כמו אברהם אבינו, בעקידת יצחק.

הקב'ה שאל אותו על הניסיון להקריב את בנו. הרי הקב'ה יודע מה הוא יענה. אז למה הוא בכלל שואל. הקב'ה יודע הכל. מה כוונת שאלתו?

ועלזה עונה רש"י- הוא רצה לראות מה אברהם יעשה, אם יש לו מעלת ה' והוא יכול גם להגיד לאא.. מפתאוום..

זה הבן שליי. אני אוהב אותו וכו.. ובסוף אברהם כן הקריב את בנוו!

בדיוק כאן, הקב'ה נתן לנו בחירה חופשית.. הוא רוצה לבדוק אותנו. מה אנחנו נעשה?

אם נלך ונעשה דברים אסורים. או שלא.

אברהםם מלמד אותנו כאן!!

בהצלחהה צדיקה!

זה שהוא יודע את העתיד מעיד על כך שהבחירה שלי כבר נעשתה וכיוון שמכך משמע שאין לי בחירה, כי הרי הוא יודע מה אני אבחר ואז לא פטרנו את הבעיה הזו.

אני לא יודעת אם תסכימו איתי,אבל לי זה מה שהכי נראה...

ה' נותן לנו בכל מעשה שאנחנו עושים כמה אופציות,והוא גם יודע מה יקרה בכל אחד מהאפשרויות

גאוני,נכון?

אם הוא יודע מה יקרה בכל אופציה אז עדיין לא פתרנו כלום.

כי בחרתי X והוא יודע מה יקרה אם אני אבחר X, וX יפתח כביכול אופציות חדשות, אבל הקב"ה כבר יודע מה אני אבחר כי הרי זה כלול X הראשון שבחרתי.

(כלומר יש לנו בחירה בין X,Y,Z ובכל אופציה יש עוד A,B,C - אבל כשאני בוחר X אז הקב"ה יודע מה אני אבחר מבין A,B,C.. כלומר יש 'אולי' אפשרות לומר שהאדם בחר רק פעם אחת בתחילת חייו ומאז הכל קבוע.. אבל זו אמירה לא הגיונית כפי שאסביר להלן)

זה נושא קשה.

מצד אחד, השכל מחייב ידיעה אלוקית בלי בחירה אנושית,

מצד שני, הרגש (לא יודע איך בדיוק להגדיר) מחייב בחירה חופשית בלי ידיעה מוחלטת.

קשה לומר שיש כאן איזו אשליה, כי אז אנחנו מודים שאין באמת בחירה חופשית, ולכן זה לא אשליה אלא אנחנו באמת בוחרים (מה עוד שיש שכר ועונש וכו') אבל כנגד זה עומד השכל.

נשברו על זה קולמוסים רבים, ובסופו של דבר אנחנו סומכים על חז"ל ועל המסורת שיש בחירה חופשית ואנחנו פשוט לא מבינים מה זו הידיעה של הקב"ה אע"פ שברור שהוא יודע הכל.

קצת מסובך.

ו"עומדים צפופים ומשתחווים ורווחים"?

חכמים - היזהרו בדבריכם,

והיזהרו בדבריכם על חכמים.

(וגם כאן, אם אפשר מקור).

נשמע לי תמוה טובא.

כמעט בכל דבר יש לנו אפשרות לבחור. יש לנו נתונים שהם מולדים, ולא נתנים לבחירה  אבל יש לנו בחירה מבחינת המעשים שלנו, אנחנו יכולים לבחור מה לעשות. והשי"ת נותן לכולנו אפשרות להגיע לאותה מדרגה מבחינתו... לכולנו יש אפשרות לעשות את המאה אחוז בלי קשר לנתונים המולדים שלנו... כי בנאדם שיש לו נתונים מולדים קשים מקבל גם כוחות להגיע למקסימום למרות הנתונים המולדים...

והשי"ת לא מתערב בבחירה שלנו! הוא נותן לנו אפשרות לעשות מה שאנחנו רוצים אבל הוא כן גורם לנו לכל מיני מצבים שיגרמו לנו לבחור נכון...

כן, יש גם עונשים! הבחירה היא בעצם בין לעדות טוב (מבחינת הקב"ה) ולקבל טוב (בקטע רוחני כאילו..) או לבחור לא נכון ולהענש....

אבל אין לי כ"כ תשובה לעניין של הידיעה של השי"ת על הבחירה שלנו

יסודות התורה (לעניינו) הם

שהאלוקים קיים

הבחירה חופשית

והקב"ה יודע כל.

כרונולוגית, אי-אפשר ששני הנתונים האחרונים יתקיימו בו זמנית, אך גם אי-אפשר שיתקיימו אחד אחרי השני. מה שיוצר לנו פרדוקס.

הפרדוקס הוא מבחן למגבלות המציאות וכן למגבלת השכל האנושי. השכל האנושי הוא אכן הצד העליון באדם, אך אינו הצד העליון בעולם. וכשהוא אינו יודע את מקומו הוא עלול להתהפך על האדם לרועץ, כדרך שנאמר "הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים".

העולם שלנו הוא עולם חומרי, והשכל האנושי פועל ומסיק מסקנות על סמך הכרותו את העולם. אך עולמות אחרים, ועל אחת כמה וכמה הקב"ה, אינם חומריים ואינם מושגים לשכל האנושי. כדרך שאומר הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק, כשם שלא ישיג העיוורים את מראה הצבע, והסריסים את התאווה, כך גם לא ישיג השכל החומרי את העולם המופשט (לא מדייק במילים, עיינו שם).

נסו לדמיין עולם בלי הנתונים של זמן ומרחב, או עולם עם עשרה מימדים. אלה אינם דברים מוכחשים, אלא שמעבר להגדרות מילוליות תיאורטיות אין לנו הבנה אמיתית שלהם.

במקום מילים מורכבות,

התשובה היא שאנחנו לא יודעים.

בסגנונות שונים התורה והנביאים מוחים על היומרנות הילדותית להיכנס לנעליו של הקב"ה.

בקהלת, "כי האלוקים בשמם ואתה בארץ, על כן יהיו דבריך מעטים"

באיוב, "החקר אלוק תמצא?"

בישעיהו, "לא מחשבותי כמחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי".

כדרך זו אומרים חז"ל במגילה, שמי שמסתכל ב"מה למעלה, מה למטה, מה לפנים ומה לאחור", מוטב לא שלא היה נברא. וכן בספר יצירה, "אם רץ לבך שוב למקום" [דהיינו, אם הנך מתלהב להסיק מסקנות על עצם האלוקות, דע את מקומך הראוי לך. ראו בכוזר, מאמר רביעי, כד]. ועל זה נאמר לאברהם "צא מאיצטגנינות שלך".

וכן ממשה רבינו נסתרו דרכי השגחת רבש"ע על העולם.

--

נכון, זו תשובה מאכזבת לשאלה גדולה, והיא לא מגרה מספיק את האינטלקט, אבל כבר אמר הרמב"ם במו"נ שהעקשנות להכריע בדברים שהשכל לא יכול להכריע בהם היא שיגעון. (ובכוזרי היסוד הזה מורחב מאוד, ואכמ"ל).

תשוקה לדעת את רז סודו של הקב"ה, היא רגש ישר.

האשליה שהוא כבר בידינו היא שגיאה גדולה.

יש לנו אפשרות ללכת לשני דרכים הדרך הרע ודרך הטוב ואנחנו בוחרים מה שאנחנו חושבים וה שולח רמזים אם זה לא הבחירה הנכונה, אבל זה ההגדרה המובנת של בחירה חופשית!

"בידך הדבר..."

ידיעתו של הקב"ה אינה ידיעת האדם.

באדם יש הפרש בין האדם היודע, הידיעה והנושא הידוע.

אצל הקב"ה שלושתם אחד. (עיין הל' יסודי התורה).

המושג ידיעה ביחס לקב"ה הוא בשיתוף השם, משל, אבל לא באותה משמעות.

לכן הפילוסוף בכוזרי דוחה את האפשרות שלאלוקים יש רצון או ידיעה בפרטים.

רצון מעיד על חיסרון, ידיעה מעידה על ריחוק - אצל האדם.

אצל הקב"ה אכן אין רצון אנושי ואין ידיעה אנושית, כשם שאין לו גוף אנושי, אבל אנחנו משתמשים במונחים כלליים לצורך המחשה. אבל ברור שבתודעה אין מקום להמחשה אצל רבש"ע.

לא הבנתי

בקיצור נמרץ: - נוער וגיל ההתבגרות

אנחנו קוראים לזה ידיעה, אבל זו לא ידיעה.

זה יותר עמוק מידיעה, אבל במדרגה גבוהה משלנו.

לכן באמת זה לא מובן...

ידיעה זה רמת ההבנה הכי גבוהה שיכולה להיות או שלא? 

אני אתן משל פשוט:

כשאת נותנת משהו קטן למישהו, זה מתוך כמות יותר גדולה שיש לך.

אם תתני לי 20 ש"ח, אני לא אוכל להסיק מהמעט שלי כמה יש לך בחיסכון.

ככה גם לגבי הקב"ה והשכל.

ריבונו של עולם נתן לאדם שכל, 'צלם אלוקים', אבל האלוקים בעצמו יותר גדול ממה שהוא נותן.

עכשיו, לנסות להבין בשכל דברים שהם מחוץ לשכל, מעל השכל, זה לא שייך.

זה כמו למדוד טמפרטורה במטרים... 

זה לא אומר שאם ככה, אז השכל שלנו לא שווה.

הוא שווה מאוד, אבל יש תחומים שהוא מוגבל בהם.

יותר מובן? 

זה מעורפל.. סורי

בס"ד

ובלי קשר- ממש לא הבנתי מה הוא אומר שם.

https://he.m.wikisource.org/wiki/של"ה_תולדות_אדם_בית_הבחירה

בעיקר ב -י"ב.

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....