סוף סוף אנחנו (הציונות הדתית) נאבקים על משהו שהוא לא א"י
מחר: תפילה וקריאה נגד ביזוי הכותל
וגם שיש שם ממש אחדות בין הרבנים
רבני הרובע היהודי: להשתתף בתפילה שתיערך מחר בבוקר בכותל המערב - ערוץ 7
(ברור שכל הסיפור הוא עצוב, אבל בכ"ז יש פה משהו מעודד..)
ברגועסוף סוף אנחנו (הציונות הדתית) נאבקים על משהו שהוא לא א"י
מחר: תפילה וקריאה נגד ביזוי הכותל
וגם שיש שם ממש אחדות בין הרבנים
רבני הרובע היהודי: להשתתף בתפילה שתיערך מחר בבוקר בכותל המערב - ערוץ 7
(ברור שכל הסיפור הוא עצוב, אבל בכ"ז יש פה משהו מעודד..)
נפש חיה.
ברגועעם מחיצה כמובן
לשמור על קדושת המקום...
נפש חיה.הפיצו הערב הודעות שהולכים כנראה לחסום את הצירים לעפרה מחר.
אז מי שבעניין להאבק שם..
(התאריך של הפינוי הוא עד יום ראשון)
עמונה הייתה בכותרות כמה שבועות..
בבית כנסת בגבעת זאב היה בהחלט מאבק רציני
(עד שחתמו בסוף על איזה הסכם..)
אם לא נצעק על זה
מי כן יצעק על זה?
הדוגמאות שהבאת לא ממש מתאימות לדעתי מכיוון שאנחנו לא באים לתת ביטוי לכל מיעוט, ובטח שלא יוצאים נגד מי שנראה שונה אבל מכבד את הסטטוס הקיים.
כאן זה פשוט לא קורה.
הן ממשיכות להתעקש על שוויון ועל חירות לעשות מה שבא להן בלי להתחשב בכלל ברגשות, אה- וגם באופי שנקבע למדינה הזו.
אולי נהייה מדינה ככל המדינות עם חופש פולחן מלא לכולם? ואז נוכל לעלות להר הבית אולי?...
אה....למה לא?
נכון- יש אומות העולם, ויש מוחבאראט, ויש עוד מיעוטים שלא מבינים מה אנחנו עושים פה בכלל, ולמה להתגייס.
אז לנשות הכותך הפרובוקטיביות [כן, הן פרובוקטיביות ! לא משנה מה יאמרו וכמה יסנגרו עליהן]
נתייחס באותה סלחנות שמיעוטים אחרים מקבלים [אולי]?
אין קשר בין להפסיק לפחד מהרפורמה האיומה לבין להיות גאים בדת שלנו.
אנחנו לא בגלות- וצריכים להיות גאים ביהדות שלנו ולא להתבייש לומר "כן! מדינת ישראל היא מדינה יהודית!" ויהודית= כפופה להלכה , מתנהלת על פי חוקי התורה
וכיום כששני אלו לא נוכחים
היא מתנהלת [אמורה]- על פי רוח ההלכה. רוח היהדות או כל מילה אחרת.
על מנת לשמור על הציביון היהודי נוסחו כללים וחוקים למקומות קדושים לנו.
מי שמפר אותם ברגל גסה- שלא ייתפלא שצועקים עליו.
בדיוק כשם שנכנסים למסגד עם חזיר לשם ההשוואה.
ואין שייכות ל "כן ירבה וכן ייפרוץ" מכיוון שזאת תופעה שהיא רעה חולה. כמו שעשבים שוטים גדלים פרא- כך חלילה יקרה פה אם לאנשים לא יהיה אכפת מהאופי של המדינה.
א. כל הרבנים שחתומים שם זה כבר מספיק בשבילי.
ב. צר לי לאכזב אותך, אבל הן לא באות לשם מתוך מניעים טהורים להתפלל (פתאום החברות כנסת של מרץ הפכו למאמינות?) כל המטרה שלהם זה להתנגח ברבנות ובמצב בקיים שיש הפרדה בכותל.
וזה עיקר המאבק עכשיו- לא סתם למחות (שגם בזה יש טעם, אבל לא עד כדי כך), יש עכשיו דיונים על "מתווה הכותל" מה בדיוק יתנו להם שם. ואם לא היו הפגנות וכו' נתניהו מזמן היה נותן להן מה שהן רוצות.
ג. זה לא דומה לנשים בודדות שבאות לא מספיק צנוע לכותל. אם באמת הייתה קמה קבוצה כזאת שעושה דווקא- אז בהחלט גם בהם היה צריך להאבק.
אז אסור לנו "לשחרר" מהעניין, כי מדובר פה על המקום הקדוש ביותר (אחרי הר הבית)
שרוצים לחלל אותו- באי הפרדה ובתפילה רפורמית.
א. לא אמרתי שזה חובה, אבל זה בהחלט סיבה טובה למה כן ללכת לשם.
ב+ג- העניין פה הוא שהן עושות תפילה רפורמית.
צריך להאבק ברפורמים מכיוון שהם רוצים לשנות את היהדות, זה לא סתם חילוני שלא מקיים מצוות,
הם טוענים שהם היהדות האמיתית! וצריך להאבק בהם כדי שהם יחשבו ללא לגיטמיים, ולא יסחפו עוד אנשים אחריהם. היום כל חילוני שמגיע לכותל "מתבטל" למציאות הקיימת, אם תהייה רחבה מעורבת ותפילה רפורמית, אז סיכוי גדול שהוא יצטרף עליהם (כמו שחילוני שרוצה לעשות בר מצווה לא הולך לבית כנסת רפורמי בד"כ, בגלל שהפכו אותם בגדול ללא לגיטמיים- הם לא היהדות האמיתית).
אולי עכשיו בעקבות המאבק זה גרם לכמה בודדים להצטרף עליהם, אבל אנחנו נאבקים לטווח הארוך, שלא תהייה להם אפשרות לעשות רחבה/מניין רפורמי בכותל- שיש בזה בעייה גם שהם יסחפו אחרים, וגם חילול מקום קדוש כמו הכותל.
ברור שאנחנו רוצים שכולם יחשבו "כמונו"- שהיהדות האמיתית היא האורתודוקסית.
תבדקי כמה הן מקפידות על שאר המצוות... במיוחד אם הן מניחות תפילין גם לבד בבית
מבקש אמונהא. תלמידי חכמים, כמו הרב עובדיה זצ"ל ועוד, פסקו שנשים לא יניחו תפילין כי זה מנהג הרפורמים.
ולכן אדם שחורג ממנהגי היהודים, אף על פי שיש לו מקורות למה שהוא עושה זה נוגד את ההלכה!
אדרבא, אולי שיביאו פוסק אחד רציני שמחזיק איתן ותומך בהן? מן הסתם אין! כי זו המצאה שלהן
ב. אני לא יודע אם צומי יעודד את זה או לא...
אבל אם חובתינו למחות על ביזוי של הקב"ה אז זה מה שאני עושה, והקב"ה יעשה את שלו...
(אם יש לך מקור מהימן שלא צריך למחות.. בשמחה רבה)
ג. לא באנו לקבוע כמה השני מאמין או לא...
יש הבדל בין אדם שנכשל, לאדם שעושה בפרהסיה כדי לקעקע את התורה ואת התלמידי חכמים.
וזה חלק אינטגראלי מעבודה עצמית... למחות על ביזוי מקומות קדושים.
רפורמיות, שזה יותר גרוע.
אולי יש שם 1 או 2 שבאמת חיה בסרט שזה נכון.
ורפורמים יודעים ועדיין מתעקשים לעשות דווקא.
רפורמים לא באמת חושבים שזה נכון. הם סתם עושים להכעיס
זה לא נעשה לשם שמים אלא על מנת להתנצח עם הציבור של שומרי התורה והמצוות.
מוזר לי שלא ברור לכולם הקשר ביניהן לארגוני שמאל (זה קשר לא מוסתר בכלל).
המגמה שם היא מלחמה בתורה. זה בג"ץ, תקשורת ולאחרונה גם בצה"ל הצטרפו למלחמה בתורה.
הכל על גב הרפורמים "המסכנים" שלא נותנים להם לעשות מה שהם רוצים.
וגם על-מנת להזיק.
כל ישראל ערבים זה לזה, וכל דקה וחצי מתחדשת גזירה חדשה.
ואנשים נדקרים, וחיילים נופלים במלחמות בגלל האנשים האלה.
ובתור בן אדם מאמין אתה צריך לזכור את ה"והיה מחניך קדוש" ולהשתדל שיהודים לא ימותו בגלל הרשעות של אותם יצורים משונים.
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
לא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם
מגבשים וכייפים ששווה לקנות?
תודה
שם קוד,
אליאס,
דיקסיט,
עידן האבן,
טיקט טו רייד,
Robo rally,
The crew,
Avalon,
Shadows over Camelot,
Nefarious,
Colloretto,
סושי גו,
אזול,
Draftasorus
מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂
ממש תודה!
מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)
ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.
תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?
האורך? מספר השחקנים?
טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.
לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4
שם קוד (יש לו גרסה לזוג),
אליאס,
דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),
Avalon,
Shadows over Camelot
סושי גו,
ולא בטוח לגבי Draftasorus
תלוי איזה סגנון אוהבים