עשיתי קניות באיזה חנות...

 בקיצור אני הולך לקחת משהו, פתאום אני נתקע בדמות עם שיער קצר,  אז בטבעיות אני אומר לו "סליחה אחי"

פתאום הוא קם.. ופתאום אני רואה שזו בכלל אישה חחח 

פאדיחה עתיקה וטובה מכיתה ה

נתנו לנו משימה בסניף להתרים מוצרי מזון לחיילים

הלכתי עם חברה טובה לאסוף בשכונה.

הייתי אז יותר ביישנית מהיום

והתפדחתי כל פעם לדפוק ולדבר.

ואז בבניין אחד החלטתי שהפעם אני אדבר

דפקנו על דלת של דירה

ואז פתחה אישה

עם חתול מכוער ומגולח על הכתף!

מרוב הלם שתקתי

אישה: מה אתן רוצות? 

אני: אנחנו מתרימות אוכל ל....חתולים!!!!

אה... חיילים!

צחקה 

לא תרמה (״אנחנו תורמים קבוע ללי״בי)

@רחפת..

אריאל איזק המלך

אוהבים אותך רחפת !

ואני בטוחה ורצינית   

וזה כזה חמודי שוקולד על האף!

אמרתי לך כבר שאני נהנת לראות אותך שטותניקית כזאת

בס"ד

הפאה...

מה הבעיה להרים את הטלפון, להקשיב ולענות "לא מתאים לי", "לא תודה", "תחפש משהו אחר", "אם היית מתקשר בשעה סבירה הייתי שוקל להתייחס לדבריך" וכאלה

נסעתי באוטובוס נורא צפוף נסיעה ארוכה.
היו הרבה אנשים שעמדו במעבר, ואני התיישבתי מאחורה על המדרגה בין שני הכיסאות ונמנמתי לי

באיזשהו שלב הנהג שם ברקס רציני,

ואני הקטנה עופפתי לי קדימה והפלתי כמו דומינו את אלה שעמדו במעבר לפניי...

מצאתי את עצמי שוכבת על הגב על כמה תיקים מביטה מלמטה באנשים ששואלים אם אני בסדר
ועוד כמה אנשים נפולים מלפניי שמחפשים מי זאת שהפילה את כולם

יום אחד חבר שלי עיצבן אותי אז כשהוא בא לכיתה לא נתתי לו להיכנס וצעקת אליו עזוב את הדלת טמבל !! אחרי כמה דקות הוא מצליח לפרוץ את הדלת ואני קולט את המנהל עומד מולי

יווו @גלויה אחד השרשורים הטובים

צחקתי בקול

ופתאום פלא' מצלצל סמוך לראש הכולל שליט"א

של מי? כולם מפשפשים אבל הוא בטוח לא שלי

עד שאני קולט שהמנגינה היא שיר הפתיחה של "שאלתיאל קוואק" וזה רק נהיה יותר ויותר חזק

רצתי קדימה, חטפתי את המכשיר והיידה החוצה

ישבתי בשיעור ובד"כ הטלפון שלי על שקט (הרגל מהישיבה), ואז שכחתי שהגבהתי כי חיכיתי לטלפון מוקדם יותר.

פתאום קיבלתי הודעה - ורעש מפחיד ממשחק מחשב נשמע לאוזני כל חח (כאילו מסרט אימה, והקטע שזה היה נשמע כאילו שזה בחדר)

נסי"ופ?

אבל רוויתי נחת כשאחותי כן

אני עדיין חווה את זה לפעמים......

הבעיה כשמתחילים להתעסק בדברים שלא צריך ובעומק כשאתה לא עומד בתנאים (ש"ס ופוסקים, להיות נשוי)... שם כבר זה לשחק באש חח

בשביעית הייתי מדריך חוץ, והיינו מתארחים שבתות אצל משפחות מהקהילה.

חבר שלי מהישיבה הדריך איתי. 

ערב שבת אחד, חבר שלי היה אמור להתארח אצל משפחת "מזרחי". הכרתי משפחה כזו מהקהילה (חניך שלי), אז הבאתי אותו אליהם (הם היו די מופתעים, אבל זרמו).

בשבת פגשתי אותו, והוא הסביר לי שיש עוד משפחת מזרחי (חניך שלו) ואצלם הוא היה אמור להיות.  

מסקנה - לא להתארח במקומות זרים בשבת 

בחמישית נסעתי עם חברה שלי כל יום ראשון באוטובוס לאולפנה

עכשיו במוצש באחד חורף אמא שלה מתקשרת אלי ואומרת לי שיש לה יומולדת ושהיא הכינה עוגה ושאני יבוא  ויקח אותה זה איתי לאולפנה ונחגוג לה שם

טוב בבוקר אנחנו בתחנה עם עוד מיליון חיילים ורוחות מטורפות הנחתי את העוגה על התיק שלי ועמדתי ליד

אחרי כמה דקות אני מסתכלת אחורה ואני רואה שכל העוגה עם כל הקצפת עפה על תיק של חייל וכל התיק מלא קצפת..... 

 בסופו של דבר החייל דווקא היה נחמד ועזר לי לנקות ואמר לי שעבר על התיק שלו דברים יותר גרועים....

הייתי צריך לחשוב הרבה כדי למצוא משהו אז:

פעם היה איזה אירוע של הישיבה שלמדתי בה והצלחתי להשיג טרמפ עם חבר שנסע לשם עם רכב. 

בקיצור - הוא מגיע לתחנה ועוצר לי, אני רואה שהוא עם כמה חברים שלנו מהשיעור שלא ראיתי שנה בערך ואני בהתרגשות מחכה להיכנס ולדבר איתם. אני מושך את הידית (באמת שלא חזק..) והידית של הרכב הדנדש נשארת לי ביד

במקום לדבר ולהעביר חוויות עברה עלי נסיעה בשתיקה מבויישת

ועוד אחת:

פעם הלכתי לישון אצל סבא וסבתא שלי אבל הגעתי מאוחר מאוד בלילה ולא הייתה לי בטרייה בפלאפון אז לא היה לי איך להודיע. אני מגיע והם כבר ישנים, מנסה למצוא דלת או חלון פתוחים ואין, מנסה לדפוק בדלת - לא עוזר.

ואז ראיתי אור בבית של השכנים, דפקתי בדלת והאישה פתחה לי, ביקשתי ממנה להתקשר לסבא וסבתא שלי אז היא הזמינה אותי להיכנס ולהתקשר מהטלפון שהיה על השולחן בסלון. אני מתקשר ומבקש מסבתא שלי שתפתח לי את הדלת ואז פתאום נפתחת הדלת מהמקלחת שבקצה המיזדרון בדיוק מולי, כנראה שלבעל הבית לא הייתה שם מגבת כי הוא יצא בלי. 🙈

הוא רואה אותי ושנינו בהלם חיינו ואז הוא רץ לכיווני וקופץ לתוך חדר בתחילת המיזדרון ואני רץ החוצה בבהלה. שנים לא העזתי לעבור ליד הבית הזה (אפילו אחרי שהם כבר עברו משם.. ).

|המנהל|

עם מורה בשם של חברה לא ממש קרובה מהאולפנה שלא מבינה מה פתאום נפלתי עליה בשמונה בבוקר בלי קשר לחיים (ותוך כדי אני אמורה בכלל לדבר עם המורה הזאת!)

חבר שלי הביא לבית הספר עכבר צעצוע שזז אם מסובבים לו את הקצה, ואז באמצע השיעור שהייתה שם מורה הוא סובב את הקצה וחבר אחר שם את העכבר על הרצפה אז העכבר התחיל ללכת ואז וא הגיע לקיר בקצה ווזה היה נראה כאילו הוא מריח את הקיר או משהו כזה ואז המורה רואה את זה ופתאום היא צורחת אימלה'' והתחילה לבכות וברחה מהכיתה

אז אני מחכה שעות שיצא קבלה ובוהה בנהג כזה..

עד שהוא אומר לי שזה מעבר

חחח

ברכבת הקלה שבוע שעבר, הנחתי את התיק ונשענתי על עמוד תוך כדי שאני מסמסת..

אחרי איזה שניה ורבע קלטתי שהעמוד הזה נוח מידי

הסתכלתי אחורה ולמעלה והעמוד הזה היה דוס מובך שלא הבין איך הוא אמור להעיף אותי

ואני ברוב גאונותי לא ידעתי איך לאכול תצמי "אופס סליחה.. חשבתי שזה עמוד.."  ואחכ חשבתי לעצמי שזה מ-מ-ש עזר בטח שאמרתי שחשבתי שהוא עמוד

וחוצמזה!!-- אני צכה שייתפס לי הצוואר??

עבדתי בחופש באיזה מקום, והיה יום שיצא שעבדנו ה-מ-ו-ן שעות ברצף.

ואז סיימנו לאט לאט ונשארנו שני בנים ואני עם רגל אחת בחוץ כבר.. 

ואז אמרתי "וואי אני מריחה כמו גבר" והאלה הסתכלו עליי מוזר, ואז קלטתי תסיטואציה שאני רק עם שני גברים שם אז אמרתי "אמ. בצבא. אמ. אחרי אימון. אמ. לומשנה." והם כזה "טובטוב הבנו"

היינו כולן מסטולות..

באיזה שהוא שלב המורה הצליחה להשליט שקט וסדר, ואז איזה מישי שאל אותה משו, אז היא אמרה "זה כי אני מושלמת"

והתפוצצתי מצחוק.

וסחפתי אחרי את כל הכיתה.

והמורה הייתה ממש מובכת.

פעם אחת קרה לי משהו עם המחנכת שלי שנורא עצבן אותי, הלכתי עם חברה שלי ודיברתי מאוד בקול, לא נעים להגיד לשון הרע על המורה... ואז אני קולטת את המורה מאחורי! וזה עוד היה אחרי שהרגשתי בדיוק באותו יום שת'כלס אני בקושי אומרת לשון הרע... זאת היתה ממש סטירה.

דבר שני ומאודד מפדח זה שפעם שהייתי קטנה באתי עם אחותי לבייבי סיטר והיא נתנה לי לשמור על הקטן שהיה בן שנתיים וחצי, הוא היה צריך לשים מכנסיים ולי היה לשירותים אז נכנסתי ואני שומעת אותו מנסה לפתוח אז אני אומרת לו "חמודי תשים את המכנסיים אני כבר יוצאת" והוא ממשיך ומנסה לפתוח ואני חוזרת "שים את המכנסיים אני כבר יוצאת... עוד שנייה "אחרי מלא משפטים בסגנון הזה אני יוצאת ומגלה את האבא של הילדים מולי והילד יושב בלי מכנסיים ומסתכל עלי! אחרי זה התפדחתי מאותו אדם מלא זמןןן

עוד אחת (כן יש לי מלא אני בנאדם פאדחני) קרתה לי בשבת אולפנה, כולם שרו אשת חייל ואז בקטע של "ואת עלית" חברה שלי ואני שרנו בכוונה בזיוף נוראי וקלטנו באיחור שבדיוק באותו רגע כולם השתתקו... (כולל המורים)

בשנה שעברה, היה לנו מורה למדעים שבו נגיד לא חיבבנו... ואז בשיעור אחד שמלא בנות הבריזו ואני נשארתי משום מה, הוא אמר שכל הבנות שלא נכנסות לשיעור הוא מעביר למחנכת, ולמחנכת כולן מקשיבות... אז יצאתי מהשיעור להזהיר אותן, ואז אחרי שאני אומרת "בנות המורה למדעים איים שהוא יעביר אותכן למורה *** כדאי לכן לעלות!" אני קולטת שהוא מאחורי, קיוויתי שאולי הוא לא שמע אבל אז הוא מסתובב אלי ואומר "זה בסדר, אני לא כועס." איך התפדחתיייי....

להעתיק אם אי אפשר להבין מילה 

verstehst?!?! איך זה נשמע ורשטהיסט?!?

מזכיר לי משהו שהיה לי בדייט לא מזמן

שדכנית הציעה לו איזה בחורה... בקיצור אומרת לו בחורה טובה צדיקה וכו' וכו'

ההוא לא מאלה שמבררים יותר מידי, הסכים וקבע פגישה. 

בקיצור הוא מתארגן מתלבש הכל כולו בהתרגשות... 

בא למקום של הפגישה ואת מי הוא רואה?  בת דודה שלו!!!  

גיליתי שיש הרבה כאלה להפתעתי.

בתכלס מה הם עשו? חח

צחקו דיברו קצת והלכו הביתה חחח

מזוויע להעביר ערב עם משפחה 

כנראה שגם היא לא ביררה כ"כ..

וחשבה שאולי הבן דוד ישתכנע להתחתן איתה כי היא מאוהבת בו בסתר שנים.

פעם חבר שלי סיפר לי שהוא היה שבת אצל חבר אחר וכל השבת בת דודה שלו כירכרה סביבו והיה בולט שהיא מאוהבת בו חח

ועשתה מזימה... **אמן קונספירציות** 

מסתבר שגם היא מהאלו שלא מבררות, אולי הם דווקא מתאימים..

תמיד כשמעלים פאדיחות אני נזכר בחבר.

הוא הלך להתפלל בכותל בנץ, היה קר והוא עייף,

ואחרי התפילה ניגש אליו קבצן עם כוס.

חבר שלי לא חשב יותר מדי והכניס חצי שקל.

אבל במקום רשרוש מטבעות הוא שומע: בלופ!

כוס קפה.

למותר לציין הוא נס על נפשו בלי להסביר.

***

ועוד סיפור, עם קצת מוסר:

איזה בוקר שגרתי אחד בישיבה, נכנסו גבר ואיתו אישה מגולת ראש והתחילו להסתובב בישיבה, בין

התלמידים, הסתכלו וכו'. לכאורה לגיטימי, אבל זה יצר סיטואציה קצת מוזרה. (וכבר יש לנו היסטוריה עם

אנשים מוזרים, אז קצת נמאס...). חבר התלבט אם להעיר ולומר להם משהו ומישהו אחר אמר שעדיף

להניח להם, יסתובבו חמש דקות וילכו, לא שווה להתווכח על זה.

בדיעבד מסתבר שהם חלק מהתורמים היותר "כבדים" של הישיבה והם באו לבקר פה בזמן שהם בארץ.

(פאדיחה שנמנעה זה גם חוקי?)

קיבל תוכחה מנביא חח

לא ממש פדיחה אבל נזכרתי בעקבות הסיפור של @נגרינסקי:

פעם לפני מנחה היה לי ולכמה חבר'ה דיון באיזו סוגיה בספריה, לא רק שהחוצפנים חלקו עלי הם עוד העיזו לומר שאני טועה... () אז אמרתי להם "היזהרו בגחלתי" ובדיוק ראש הישיבה בא מולנו ושמע את זה, הוא צחק אז הוא כנראה הבין שזה היה בצחוק. 

ועוד אחד קטן:

בתיכונית היה רב שממש הערצתי והיה לנו קשר טוב, למדנו חברותות ביחד וכו'. פעם למדתי בבית המדרש עם כמה תלמידים צעירים שהוא שלח ללמוד איתי (הוא היה הר''מ שלהם) ואיכשהו הגענו לדבר על הרב הזה אז התחלתי לספר להם כמה הוא אדם מיוחד ודברים שהוא עושה וכו' ופתאום אני קולט שהוא הגיע מאחורי... 

במסגרת "חפש ת'מדריך" של בני עקיבא הגענו לקניון והתחפשתי לגברת מגונדרת.

מסתבר שהתחפשתי טוב מידי וזה יצר שלל אירועים משעשעים..

אבל שום דבר לא הכין אותי לבעיית "לאיזה שירותים להכנס".

לא אגלה לכם מה אירע שם אבל זה מפדח רצח

היתה צריכה להתחפש לאישה מוכה וכזו שבתחילת הריון-כל העולם הסתכל על הבטן שלה......

ומה,כדי לעשות את זה אמיתי יותר,היא הלכה לחנות אחת של פרות וירקות(זה היה באזור השוק)וקנתה אגס ......

והמוכר כזה אומר לה לא,זה בסדר קחי......

ומזכיר לי את גברת דאוטפייר

(ומה עם 'לא תלבש'.....)

כשהיינו בטירונות, אחד החיילים בחדר העיר את כולם באמצע הלילה שיש הקפצה!

כולם קופצים בבהלה כי יש כמה דקות לעמוד לבושים על מדים במסדר בחוץ..

מתחילים להתלבש באטרף ובזריזות. פתאום, אחרי שתי דקות, קולט אחד החבר'ה שיותר מדי שקט מהחדרים האחרים..

הוא שואל את החייל שהעיר את כולם אם הוא בטוח שהיתה הקפצה..

ההוא מגמגם שנראה לו שכן..

הם בודקים בחדרים האחרים ומגלים שכולם נוחרים בשלווה..

מסתבר שמרוב לחץ של הטירונות הוא חלם שהיתה הקפצה והעיר את כל החדר..

והביאו יאמבה ממתקים לכל הפלוגה..

חחח

היה לנו הפסקת חשמל בבית וחברים של אח שלי היו אצלנו

שהלכנו ליטול ידים באתי אל אח שלי מאחורה והבהלתי אותו...

הוא הסתובב וראיתי שזה חבר של אח שלי.....

הלכתי לבקר חברה שילדה. פעם ראשונה שאני עולה לדירה החדשה שלה, בקיצור אני מדברת איתה תוך כדי בפל' והיא אומרת לי לעלות לקומה הראשונה וללכת עד סוף המסדרון ולפתוח את הדלת, בקיצור אני רואה שיש על הדלת שלטים של אמא מזל טוב לתינוקת החדשה וכל מיני כאלה, פותחת את הדלת ותוך כדי עדיין בפון אני אומרת לה איזה שלטים יפים בעלך השקיע וזה, והיא איזה שלטים? אני קולטת שאני בתוך בית אחר!!! סגרתי את הדלת וברחתי אפילו מבלי להתנצל. הסתבר שעליתי לכניסה אחרת.....

יצאתי לנקות חלון מבחוץ ונטרקה עלי הזגוגית שא"א לפתוח מבחוץ, הבעיה שהייתי לבד בבית, כלואה בקומה חמישית.... בסוף איש אחד שמע אותי והתקשר לאמא שלי....

יש לי טראומה עד היום.

ואגב, פעם נתקעתי במעלית עם שתי שקיות זבל ושלושה ספרי ספריה.... 

 מזל שלא חשבו שאת רוצה להתאבד... אם מוסיפים לזה מכבי אש ומשטרה הפאדיחה הרבה יותר קשה

עשיתי פעם בייביסיטר על 2 ילדים. הייתי בערך בת 13

האימא באה לקחת אותי ובאוטו היה אחד מהילדים.

הורידה אותנו בבית שלה, נתנה לי מפתח ונסעה. 

אני מגיעה לכניסה לבניין ומגלה שיש נעילה לאינטרקום

שעה צילצלתי באינטרקום לילדה השנייה שהייתה בבית ולא שמעה, ואני מחכה עם הילד בחוץ כן?!

עד שהגיע דייר ופתח את הדלת. 

שלב אחד עברנו...

 הגעתי לבית ולא הצלחתי לפתוח את הדלת (הייתה נעילה מוזרה כזאת)

ניסיתי וניסיתי עד ש.....

שברתי את המפתח בדלת

אז תכננו להתחפש לאוטו גלידה וממש רציני- בנינו אוטו מקרשים וכו'.

את הבניה בגלל שזה דרש הרבה בלאגן ולכלוך עשינו בדירה ריקה כלשהי, ואז הגיע השלב בו אין לנו פטיש..

חברה שלי אמרה שיש לה בנין ליד בני דודים ונלך נדפוק ונבקש מהם. 

אממה יצאנו החוצה וליד הבניין שלנו היו 2 בניינים ובשניהם היה את השם משפחה של הבני דודים שלה והיא לא זכרה באיזה בניין הם גרים, החלטנו שנדפוק בבית ראשון ויפתחו את הדלת, היא תציץ פנימה לראות אם היא מזהה את הבית או את המשפחה\ילדים ואם זה הבני דודים- מה טוב. אם לא נבקש סליחה ונאמר שקרתה טעות ונלך לבית השני.

אז הלכנו 5 בנות לבניין הראשון, 3 בנות חיכו בכניסה לקומה מוכנות לכל צרה שלא תבוא, והיא ואני דפקנו בדלת, פותחת לנו אישה שמדברת בטלפון, אני לא ידעתי איך הבני דודים (או הדודה) נראים אז פשוט עמדתי לידה וחיכיתי לתגובה שלה. אז האישה בוהה בנו ואנחנו בה, החברה ההיא מסתכלת על האישה מציצה מאחורי הגב שלה בתנועה מוגזמת, מציצה לפנים הבית, מסתכלת על האישה שוב, (בשלב זה האישה כבר היתה מוכת הלם והפסיקה את השיחה) ואני עדיין שומרת על קשר עין עם האישה... ואז בלי שום הודעה מוקדמת חברה שלי התחילה לדפוק את הצרחות של החיים שלה (שימו לב חברה, כל זה ואנחנו עדיין עומדות ובוהות באישה) אני התחלתי לצרוח כי לא ידעתי מה קורה, ושתינו עומדות מולה וצורחות את החיים. הבנות בכניסה לקומה התחילו לרוץ- חלקן עולות חלקן יורדות ואז אני וחברה שלי תפסנו תרגלים וטסנו משם כל עוד רוחנו בנו. 

שיערתם נכון- אלו לא היו הבני דודים.. מה כן הם היו- המורה שלי בבית ספר. 

אז פחות שמתי לב..

ותאמת לא חשבתי, מה שעבר לי בראש זה ''אמאאא למה היא צורחת?!" "מי האנשים האלה" "מה אני עושה פה"

"אאההאהאהאיעיעהיעהעההה" וכו'...

שאלה טובה כשחושבים על זה.

ישנן כמה אפשרויות: |מכחכח|

-היא נראית שונה בבית

-לא לקחתי בחשבון שהיא יכולה להיות מורה

-היא לא היתה מורה שלי אלא של כיתה מקבילה

-באמת שאין לי מושג

10 פעם עכשיו אני אכתוב את הפעם ה11 

אני לא מתכתב אם בנות (סליחה)

ומתייחס אלי כזכר כדי שיהיה היתר? חח סלח לי אבל זה חסר הגיון מהכיוון שלי.

אבל כל הכבוד.

זה חסר הגיון, כי אני עדיין בת לא משנה מה תחשוב. זה יהיה לך בתת מודע.

כמה שתחשוב ותדבר אלי בלש' זכר. זה חסר טעם

אל תשתדלי פה יותר מידי...

עזבי..

בשבילך..

זה מתיש..

ומעניין אותי לדעת את ההגיון של מה שהוא עושה

תודה לך

חשבתי שהרעיון של לא לדבר עם בנות זה בגלל שהן בנות וכל המשתמע מכך

ולא בגלל שפונים אליהן בלש' נקבה

סביר להניח שהוא כן חשב שזה יתפרסם. בכ''א הגר''א

תפתח שרשור אחר כי נצלשנו פה חבל על הזמן - קשישים מעל שלושים

בתור מורה

לימדתי בכיתה

הראיתי להן משהו עם מקרן ומסך

(בכל כיתה יש מסך ומקרן)

ואז כשסיימתי משכתי את המסך למטה כדי לגלול אותו

ו...

הוא נפל עלי.

אחלה מתודה....

הייתי צריך להיות שם כדי לראות את זה

ועד שקלטתי מה קרה...

עמדתי עם הגב אליו

וזה נפל לי על הגב.

האמת שרק חצי ניתק מהקיר

ב״ה

וגם לפחות זה קרה לי ולא לתלמידה...

התגובות בכיתה נעו בין 

״המורה את בסדר??״

לבין ״הפעם זה לא אנחנו!״

1. (מעניין אם יזהו אותי..) לפני שבוע המדריכה שלי מהחמישית התחתנה, וקניתי לה ספר.. אתמול גיליתי שבמקום המכתב שכתבתי לה, שמתי את האישור יצאה מהאולפנא.. (יותר מביך ממפדח..)

2. ע"ש זכור, סעודת שבת בכיתה, הבעלים יוצאים כדי שנשיר.. אני הייתי קצת עייפה אז שרתי מה שממש קריטי, כמו עת דודים ו-ולשדך הבנות..

אח"כ הבעל של המנהלת נכנס "פוסעת, גם אם הייתי הולך עוד קילומטר וחצי הייתי שומע אותך שרה. ובמילים מסויימות"

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.