בואו נעשה שלום בין האנונימיות לבין הסובלות מאנונימי (א)אנונימי (פותח)

חברות יקרות, בתור אחת שכמעט תמיד כותבת כאן רק באנונימי, שזקוקה לאפשרות הזאת ממאה ואחת סיבות שיקשה עלי לפרט כאן, שמיעטה מאוד את השתתפותה בפורום הורים מאז שהוא נסגר לאנונימי, ושיודעת שהיא לא היחידה - קראתי היטב, בתשומת לב, כמה טענות שעלו פה לאחרונה נגד הכתיבה באנונימי, ועל האי-נוחות שזה יוצר פה לחלק מהמשתתפות, וניסיתי לחשוב על זה.

נראה לי שבהכל או לא כלום זה לא ילך. אם השאיפה היא שכולן תפסקנה לכתוב באנונימי חוץ מנסיבות שממש מצדיקות את זה באופן ברור - השאיפה הזאת נדונה לכישלון. האפשרות של האנונימי זמינה מדי, נוחה מדי, קורצת מדי, ותמיד יהיו מי שימשיכו להשתמש בה.

אבל במקום הכל או לא כלום, אפשר לגבש כאן נורמות חברתיות שיהפכו את הכתיבה באנונימי לידידותית יותר לשאר המשתתפות, נראה לי שכמה הסכמות פשוטות ולא קשות מדי, יכולות לעשות הבדל גדול.

ראיתי שעלתה כמה פעמים טענה ששרשורים מרובי אנונימי הם מייגעים, כי קשה לעקוב מי אומרת מה. אני רוצה להציע לזה פתרון פשוט: שכל מי שכותבת באנונימי, תכתוב בכותרת, בסוגריים, סימן מזהה כלשהו, ותחזור עליו בכל הודעה שלה לאורך כל השרשור. אפשר כל סימן מזהה שרוצים, ואפשר גם לעשות מזה מין משחק - האנונימית הראשונה כותבת (א) וחוזרת עליו בכל הודעה שלה, השנייה - (ב), וכן הלאה. ככה ניסיתי לעשות פה.

עוד טענה מוצדקת מאוד בעיניי היא טענת הביקורת מאנונימי. כשאנונימית באה בביקורת כלפי מישהי שהשם שלה גלוי, יש בזה פן מאוד לא הוגן. אם לדוגמה 'דבורה' כתבה בהודעה שלה ש1+1=3, ואנונימית תיקנה אותה שזה לא נכון, אבל באותה הודעה היא בעצמה התבלבלה וכתבה ש2+2=5, אז עכשיו זה לא פייר - כי כולם יודעים שדבורה טעתה, אבל אף אחד לא יודע שגם זלדה טעתה, כי היא לא חשופה לביקורת כשהיא באנונימי. וכן אם אותה זלדה אנונימית כותבת לדבורה שאיך זה יכול להיות שהיא עשתה כזאת טעות מביכה, הרי בשרשור אחר לפני שבועיים כתבת שאת מורה לחשבון - זה לא פייר, כי אף אחד לא יכול לדעת מה זלדה כתבה לפני שבועיים.

אז אני חושבת שמי שכותבת באנונימי צריכה לקבל על עצמה לוותר על ביקורת ותיקון טעויות, ואם בכל זאת כן - אז בצורה הכי הכי עדינה ומכבדת שאפשר, ומתוך הכרה גלויה בזה שגם אני יכולה לטעות.

מה אתן אומרות, סולדות האנונימי - אם אנחנו האנונימיות נקבל על עצמנו את שני הכללים האלה, אתן תסכימו לקבל באהדה את ההעדפה שלנו לכתיבה באנונימי?

אם יש עוד נושאים שלא חשבתי עליהם, האירו את עיניי פרח

חושבת שאין להן מה להתעצבן כי גםככה כולןאנונימי (3)
באיזשהוא אופן אנונימיות.כל אחת אך שנח לה יותר והסיבות שלה.ביקורת לא נעימה.לא נעימה גם עם שם גלוי.ועל זה עם כבר יש לדבר.אבל אנונימי היא זכותי.ואני יממש את זה אך שבא לי.
זו אכן זכותך, אבל האם תסכימי להפגין אהבת ישראל ולהתחשב (א)אנונימי (פותח)

גם במי שקשה לה עם זה?

 

לגבי ביקורת - את אומרת שביקורת לא נעימה. האם המשמעות היא שמקובל עלייך לא להעביר ביקורת? שאם תראי שמישהי כותבת ש1+1=3 לא תתקני אותה?

אם כן, אז יופי. אנחנו מסכימות על סעיף אחד.

 

לסעיף השני לא התייחסת - האם את מבינה את הבעיה שהתלוננו עליה פה, שקשה לעקוב בשרשור שיש בו הרבה מתדיינות אנונימיות? האם תהיי מוכנה לעשות משהו כדי להתחשב באלה שזה לא נעים להן?

לא דברתי על ביקורת.דברתי על ביקורתאנונימי (3)
לא נעימה.להגיד אני חושבת.ש1+1 לא שווה 3 בנעימות זאת.לא ביקורת.זאת.תגובה ואין בעיה אני אכתוב את זה גם מאנונימי.ולגבי הרעיון שלך א ב ג.דעתי היא שזה סתם כאב ראש ומבלבל עוד יותר.
אבל תחשבי על עצמך כשאת כובת משהו ומעירים לך שזה לא נכון (א)אנונימי (פותח)

זה קצת מבייש ומביך, לא?

לי קרה כמה פעמים, ובאמת טעיתי ובאמת אמרו לי בנועם, אבל אני אחר כך מרגישה קצת מושפלת. כאילו אחר כך כל מי שארצה לעזור לה בחשבון תזכור שאני ההיא שפעם כתבה תשובה שטותית.

זה לא אומר שאסור לתקן, בענייניות ובצורה נעימה. אבל יש בזה משהו לא הוגן אם את אנונימית ואת נשארת לכאורה מוגנת ואף אחד לא יודע אם כתבת שטות - ואת מעירה למישהי שכותבת בכינוי שלה. בעיניי זה לא פייר.

 

אני אנסח אחרת: חלק מהיתרון של האנונימי, והסיבה שחלק בוחרות לכתוב כך, הוא שאז את לא צריכה לעמוד מאחורי מה שכתבת אם יתברר שטעית טעות גסה. אז מי שבוחרת בכך נראה לי ראוי שתשים לב לא לשים את חברתה בדיוק באותו מצב, שהיא מושפלת כי כולם יודעים שהיא טעתה טעות גסה.

אני בכלל לא בגלל זה כותבת מאנונימיתאנונימי (3)
מותר.לא להסכים מותר לטעות העיקר שאומרים הכל בנועם.בכל אופן אשרייך שזה ככה אכפת לך.לומרות שאני לא רואה בזה..
כן, כתבתי שחלק בוחרות באנונימי בגלל זה, לא שכולן (א)אנונימי (פותח)


רוצה להוסיף עוד משהו,מודדת כובעים

אני מניחה שאנשים לוקחים תשובות מאנונימי בערבון מוגבל בכל מקרה.

בטח אם מדובר בשאלות "רפואיות", להבדיל מסקרים וכו.

 

 

הוגן (א)אנונימי (פותח)

רק שימי לב שלפעמים נשים כותבות באנונימי דווקא כשהן כותבות על משהו שהן מקצועיות בו (מטעמי אאוטינג, חשש לחזות של פרסום וכיו"ב).

כלומר לפעמים דווקא התשובות האנונימיות הן הכי מקצועיות שיש.

מצד שני - במקרה כזה לרוב אפשר לזהות את המקצועיות בין השורות.

בדיוק היום ראיתי את זה קורה פה באחד השרשורים

אנונימי (4)


זה נכון. הבחינה של התשובה היא לפני המקצועיותמודדת כובעים


את נהדרת והרעיון מעולהש.א הלוי
אבל הוא לא יעבוד כאן.

א. סימונים- ראית כמה "טרחה" זה לסמן בכותרת מי את<צ>
, ובכלל זה עוד דרך לקשר בין התגובות האנונימית בשרשור ורוב הנשים לא רוצות זאת. (ידעו מה כתבת בתחילת השרשור ואם חזרת בך אולי יאכלו אותך.)
רוצות פורום אנונימי לגמרי, שאין קשר בין הניקים, בין התגובות, ואין אמפתיה מרוב אנונימיות.
כן. אני פחות אימפתית לאנונימי.

ב. משום מה השתרש פה רעיון שאפשר לבקר ולהעיר בכל דרך שהיא בגלל האנונימי
ובגלל שאי אפשר לקרוא את הנימה
או ליצור קשר עם הכותבת/מבקרת
זה ימשיך
כי הכי נוח לכתוב ביקורת ולהעלם תחת המעטה הזה.

ג. כל הזמן נכנסים ניקים ונשים חדשות לפורום ולהזכיר כל הזמן את הכללים קצת קשה.. (למרות שיש שרשור מאוד ברור למעלה עם הכל.)

מה שנשאר הוא שכל אחת תחשוב שהיא לא כותבת מאנונימי גם אם היא כן.
וכל אחת צריכה לעשות את העבודה שלה בעניין.

שיהיה לנו בהצלחה..

באמת לאחורנה מרגיש לי פה כמו מאמאזון לפעמים, אז אני פחות אוהבת להגיב- עושה את זה, אבל בפחות שמחה ואמפתיה.
מסכימה מאוד מאוד עם המשפט שכתבת (א)אנונימי (פותח)

"שכל אחת תחשוב שהיא לא כותבת מאנונימי גם אם היא כן"

זה נורא חשוב ואני משתדלת מאוד לאמץ את זה. באמת באנונימי קל לגלוש וחשוב להיזהר.

 

לגבי דברים אחרים שכתבת - כנראה שאת צודקת שחלק מהאנונימיות כותבות בדיוק מהסיבות האלה, שככה אפשר להתפרע בלי לתת את הדין - אבל לא כולן, ואני מקווה מאוד שגם לא הרוב.

באמת, יש הרבה סיבות להעדיף את האנונימי. קשה לי לפרט. זה מאוד אישי.

אבל יש הרבה שכותבות באנונימי וכן רוצות דברים שיעזרו להן להיות טובות ומנומסות ומתחשבות.

ואני יכולה להעיד על עצמי, שגם אם אני לרוב לא רוצה שיקשרו בין שרשורים שונים שלי, אני כן רוצה להיות מובנת באותו שרשור, זה לגמרי אינטרס שלי.

וכנראה שזו לא רק אני, כי יוצא לי המון לראות שכותבים בכותרת למשל (הפותחת). ולפעמים גם עוד סימני זיהוי. אז אני חושבת שכן כדאי לתת צ'אנס, ואולי הרעיון שלי כן יתפוס.

 

כשמתקבעת נורמה של כתיבה אז יש פחות צורך להזכיר את הכללים - זו פשוט הופכת להיות מין שפה של הפורום, ורואים את זה. כמו כל שלל הקיצורים המקובלים בפורומים, הממים וכו' - מי שחדשה נחשפת לזה ותוך כמה זמן קולטת מעצמה איך זה מתנהל (או שואלת - מה זה אומר נצל"ש? למה יש אותיות בסוגריים בכותרות?). זה ידוע שלפורומים יש שפה בפני עצמה... אז זה יכול להפוך לחלק מהשפה הזאת, אם זה רק יתפוס.

 

את מאמאזון אני לא מכירה, אני לא בפייסבוק...

ברור שיש מליון סיבות ללמה לכתובש.א הלוי
מאנונימי,
גם אני משתמשת בזה לפעמים. וזה בהחלט נצרך.

ואני מאוד מקווה שאני טועה והרוב הן כמו שאת מתארת ולא כמו שאני אמרתי. (באמת שמנסה להאמין בזה, פשוט לפעמים קצת קשה)

ויודעת מה...?את צודקת.
אפשר באמת לתת צא'נס ולראות אם ילך.. ובעז"ה נקווה שכן.
בתכלס זה באמת מבלבל בשרשורים אז לפחות שחלק מהאנונימי יהיה מובן... (במיוחד שלא כולן מומחיות באייך לשרשר נכון והכל מתערבב... )

תודה יקרה (א)אנונימי (פותח)


מסכימה לגמרי עם כל מילהאמא_מאושרת

לדעתי אפשר לפתוח ניק חדש ולהקפיד שלא יהיו בו פרטים מזהים (אזור בארץ, כמות ילדים, עבודה וכו') אם כ"כ חוששות כאן לפרטיות.

האנונימי ממש יוצר תחושה פחות "אינטימית" בפורום.

ואני לא מדברת על מקרים בהם האנונימי מתבקש (כגון שיתוף בפרטים שלא הייתי רוצה שידעו לקשר אליי- מפאת צניעות וכד)

מאמצת בע"ה (ב)אנונימי (פותח)


כיף לכן להתכתב ככה?? בהצלחה!!+mp8

בעיני זה הורס את הפורום, אבל מכבדת את דעתכן.

האנונימי או הרעיון של הסימונים?ש.א הלוי
תודה. הייתי רוצה לכבד גם אותך בתמורה (א)אנונימי (פותח)

יש דרך לעשות את זה?

יש דרך לשמור על האנונימי, שהוא צורך חשוב בשילי ומאפשר אתץ ההשתתפות שלי בפורום - ובכל זאת לתת גם לך תחושה נעימה?

יש משהו שלא חשבתי עליו, שיהפוך את הכתיבה האנונימית ליותר ידידותית עבורך?

חשוב לי שיהיה לי פה נעים, ובאותה מידה חשוב לי שיהיה גם לך נעים.

אשמח אם תכתבי לי.

פשוט לא נחמד לי להיות בשרשור שנראה מונולוג ארוך+mp8

והאנונימי נותן תחושה של חוסר רצון/ אחריות לעמוד מאחורי דברייך,

ולי זה לא נחמד לדון ככה.

 

אבל זכותך, כמובן.

אני מבינה את מה שאת אומרת (א)אנונימי (פותח)

אני מציעה כאן מודל שהוא בעצם דרך האמצע בין אנונימי לכתיבה בניק -

מודל שבו אני אכן לא 'עומדת מאחורי דבריי' באופן גורף לאורך הרבה שרשורים (ואנא האמיני לי שה'בריחה' הזאת לא הייתה קורית לולא נכוויתי קשות בעבר) - אבל אני *כן* עומדת מאחורי דבריי לאורך אותו שרשור שאני מגיבה בו.

כלומר, קצת פחות מניק קבוע, אבל קצת יותר מאנונימי גמור.

ואני מקווה שהחתימה הקבועה בכותרת לאורך השרשור תמנע את תחושת המונולוג.

ואני באמת באמת פתוחה לשמוע עוד רעיונות, אם יש לך או יהיו בהמשך.

 

השיח המערבי מבוסס כולו על זכויות. זכותי לכתוב ככה וזכותך לכתוב ככה. אני מעדיפה לחיות בחברה עם שיח יהודי יותר, של מחויבות וערבות הדדית. לכן לא ניסיתי לדון כאן אם יש או אין זכות לכתוב באנונימי, אלא איך כל אחת יכולה לקחת על עצמה מחויבות לעשות את הפורום הכי נעים שאפשר לאחרות. אני מאמינה שזה אפשרי.

אולי לפתוח ניק חדש לצורך ההודעות האנונימיות?שמן פשתן


למי יש כוח לזה?בינינו?ורק בגלל שלכמה זה לא נח?אנונימי (3)
סתם התערבתי והצעתי.שמן פשתן


אני אנסה להסביר חלק מהבעיה בזה (א)אנונימי (פותח)

כשאני משתתפת בשרשור, אני כן רוצה למסור פרטים שרלוונטיים לאותו שרשור - כמו איזה ניתוח הבן שלי עבר ובאיזה גיל, מה הייתה הסיבה להפלה שעברתי, באיזה גיל התחתנתי... ולפעמים בשרשור אני מוסרת די בצמצום, רק מה שנצרך כדי להעביר את הנקודה, אבל אז פונים אליי באישי ושואלים יותר, ואני מסכימה לענות יותר כדי לעזור. אבל אני לא רוצה שהפרטים מאף אחד מהשרשורים האלה יתערבבו זה עם זה. אז בשביל זה צריך להחזיק אוסף שלם של ניקים, ולזכור איזה מידע נתתי מכל אחד מהם, מה על גבי הפורום ומה באישי, ואף פעם לא להתבלבל ולא להיכנס באחד מהם במקום באחר וכו' וכו' - סיבוך מאוד גדול.

אנא! תבינו אותנו!אנונימי (פותח)

נראה לי שחלק מהכותבות כאן רוצות שהפורום יהיה כמו בחיים האמיתיים, ולכל אחת תהיה זהות קבועה. אנא, תבינו שיש בינינו כאלה שבוחרות להיות פעילות בפורום דווקא כי בחיים האמיתיים יש לנו קשיים! יצא לכן להכיר אנשים סגורים יותר, ביישנים, שלא מעזים להביע את דעתם בחברה, לא מעזים לשאול, לענות...?

וחלק בחרו דווקא בגלל זה בפורום הזה מתוך הרבה פורומים להריון שקיימים (יש גם פורום דתי לפחות אחד נוסף שאני מכירה, ויש פייסבוק...) - כי הפורום הזה מאפשר כתיבה באנונימי, וסוף סוף אפשר להתבטא בלי אלף מעכבים שקיימים בכל שיחה אחרת - אז כשגם כאן מגרשים אותנו וצועקים עלינו די כבר עם האנונימי - לאן נלך? מה נעשה? פשוט נחזור לסתום את הפה כמו כל החיים?

לא. לא אמרו את זה.ש.א הלוי
ניסו למצוא פשרה באמצע. שיהיה אפשר להיות עם שניהם בנחת

וכן, יש פה קהילה מסוימת של הפורומים
כך קל לזהות טרולים וכך מכירים אנשים נהדרים גם בחיים.

להתכתב בשרשור מפלצתי עם מליון אנונימי וכולן הולכות לאיבוד וזה גולש לפסים אישים..
גורם גם לאלו שלא הגיבו מאנונימי - להפסיק להגיב מראש. או להיפגע יותר מהדרוש.

וכן, אם את פורקת מאנונימי זה בסדר גמור
אבל להעביר ביקורת - פחות.

איפה צעקו עליכם די עם האנונימי?
איפה אמרו להפסיק להשתמש.?

עוד פעם, מקרה קלאסי
כתבת משהו שאין לו ביסוס פה, כל אחת בשרשור כתבה את דעתה בלי להגיד לבנות להפסיק או משהו.
הגבת כאילו תקפו וצעקו עלייך כשבפועל זה לא קרה.

נשים אמרו- את כותבת מאנונימי קחי בחשבון שלא כולן אוהבת להגיב לזה.. ורואות את זה אחרת ממך
נסי גם את להבין אותן.



וכן, ברור לי שהאנונמי פה הוא נצרך וחשוב
וכל כמה זמן עולה דיון כזה ומחליטים להשאיר את האנונימי
אי אפשר להכריח אותך לכתוב לא מאנונימי כל עוד יש את האופציה.
וגם אני משתמשת בו. אבל לפעמים זה הפך להיות מוגזם.
כן תקפו וכן צעקו, רק לא בשרשור הזה...אנונימי (פותח)

ניצלתי את זה שבשרשור הזה מדברים על זה, כדי להביע את מה שכבר הרבה זמן מכאיב לי.

מסכימה שזה לעניין להעביר ביקורת מאנונימי....

אבל זה לא נכון שלמה שכתבתי אין ביסוס.

*לא לענייןאנונימי (פותח)


לא ראיתי שתקפו וצעקו, אני לא עוקבת אחרי כל השרשוריםש.א הלוי
ואם עשו כך- יש כפתור דווח.
תגובה לא הולמת? פוגענית? מעליבה? תדווחי.
רק כך הפורום ישאר נעים.

נכון, תודה, אבלאנונימי (פותח)

נגיד שאני מגיבה למישהי - בצורה נעימה ולא פוגעת לדעתי - ומישהי כותבת לי "די כבר עם האנונימי" (קרה לי כמה פעמים) - אני לא חושבת שאם אני אדווח זה יימחק, לא נראה לי שמבחינת המנהלות זה קו אדום, אבל מבחינתי אישית זה פוגע מאוד (כן, אני סופר-רגישה, נכון, לכן אני מעדיפה תקשורת בפורומים כמו שכתבתי למעלה, ולכן אני גם משתדלת לעשות מה שאפשר כדי לכתוב בעדינות - אז זה עוד יותר פוגע בתגובה "לחטוף").

 

אז אני חושבת שלא תמיד לדווח זה פתרון יחיד. לפעמים אפשר לפנות ולהסביר את עצמי, כך שמי שכועסת על האנונימי תבין מה עומד מאחורי זה, ולא תתרגז כל כך בכל פעם... בשביל זה תפסתי טרמפ על השרשור הזה... בשביל להסביר ולהתחנן להבנה ואמפתיה. מבינה?

אז יש פה סיכון שאת לוקחת כשאת מגיבה בצורה אנונימיתש.א הלוי
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
לאנונימי יהיה יותר סיכוי לתגובה פחות רגישה- ולפני שמגיבים אנונימי כדאי לזכור את זה ולקחת את זה בחשבון.

אם תפתחי ניק שיזהו אותך כאחת שרגישה טיפה יותר מאחרות התגובות יהיו שונות (אני מאמינה) כי יכירו אותך. אפילו מעט.
את לא חייבת שיהיו בו פרטים מזהים ועדיין להשתמש באנונימי במקרים שנצרכים

אבל תקבלי תגובות יותר עדינות (במיוחד אם תבקשי)

כמו שאותי מכירים כאחת שעושה ממים מידי פעם.
וכוחות שמימיים יש לה תבונות ממש יפות על חינוך וילדים.
ויעל מהדרום- יש לה אחלה מתכון לבצק פריך עם שמן בחתימה.
ורק אמונה - מקסימה ומתוקה ויש לה ילדה בערך בגיל של הילד שלי אז כייף לי להגיב לה ולראות שרשורים שלה כי זה גם קשור אלי ועוזר לי גם.

לא מכירה אותן במציאות, אבל יודעת עליהן טיפה יותר מאשר עליך כשאת אנונימית.
מרגישה יותר קשורה אליהן ואגיב להן בצורה שונה.
כי יש פה מין קהילה וחבל לא לקחת בה חלק
וגם לתייג אותך אני לא יכולהש.א הלוי
תקראי מה הגיבו לי למטה...
ואולי תביני למה אנונימי מרתיח כ"כ.
מרגיש פחדני וילדותי שמי שהגיבה לי למטה לא מוכנה לעמוד מאחורי במילים של עצמה
רגישה? אולי... ומה איתי? שום מחשבה על מי שמגיבה לא אנונימי?

אבל היא שכחה שמולה נמצאת עוד מישהי..

ושיש לה דעה שונה משלה

ולא כפיתי את דעתי עליכן.

כך שזה לשני הצדדים.
ויש מקרים שמוצדק אנונימי ויש מקרים שקשה לראות למה הגיבו באנונימי.

בהצלחה לכן.

לא צריכה לתת לך דין וחשבון למה בא לי - הריון ולידה
לך מותר לכתוב פחדנות.ולי מותר להגידאנונימי (3)
שדעתי היא שהמחשבה הזאץ על אנונימי היא ילדתותית.ויש לי אלף סיבות למה לא לכתוב מניק פשוט לא מרגישה שאני צריכה להסבער לך את זה
לא ביקשתי הסבר.ש.א הלוי
אמרתי את דעתי..
את זו שממשיכה את הדיון על הנקודה הזו.
את כתבת בינתיים האנונימי לא הביאאנונימי (3)
הסברים למה הם מאנונימי.מזה אומר?אז זהו לא כל אחת חייבת להביא הסבר.ויודעת מה אני אגיד לך את הסיבה הפשוטה שאני כמעט אף.פעם ךא רושמת מהניק.כי לא רוצה שיפנו אלי בפרטי.פשוט מאוד.זה כבר קרה בעבר ואין לי כוח וזמן להחליף ניק כל רגע.אז במקום להתלונן על טרולים.פשוט לט נותנת להם לפנות אלי.
היה מסובך לכתוב?ש.א הלוי
אם היא הייתה כותבת לי את זה ולא ש: אני לא חייבת לך הסברים. ולא מבינה אותך.
ומבטלת אותי ואת הדעה שלי
אולי הייתי מגיבה אחרת.

מצטערת - אתן מגיבות מאנונימי אל תצפו לתגובות עדינות או נחמדות בדיוק בגלל מקרים כאלה.
כי זה לא עושה חשק להגיב נחמד כשיש דיון וכל אחד מביע דעה
ומישהי שלא נאה לה פשוט מבטלת את השנייה כי לא באה לה לכתוב הסבר.

"אם היא היתה"זאת אותה אנונימית שהגיבה לךאנונימי (3)
ואל תגידי לי בבקשה היה קשה לכתוב.זכותי לא לפרט את הסיבות.שלי.ומי שיש לה דרך ארץ באמת.תגיב לכל אחת בנעימות.ולדעתי ףףהכי חשוב זה לא להעיר לשניה על אך היא כותבת.רוצה להיית חלק מקהילה!?תהני!!מכל הלב.אבל אל תחייבי אף אחת לקחת בזה חלק.כאילו מה לחייב אותה?
חחחחחחחחח, האירוניה פה...ש.א הלוי
אם לא רצית לפרט למה בכלל טרחת להגיב?
היית משאירה אותי באוויר והייתי מתמודדת....
בתכלס, תגיבו באנונימי. אין לי אייך לעצור אתכן. או לחייב אתכן
אבל זוכתי להתלונן על זה.
וזוכתי להגיב לך לא נעים.. תתמודדי.

רוצה להיות חלק מקהילה?! תיהי. מכל הלב. עם עמידה מאחורי המילים שלך.

1.רציתי להגיב על זה שאין בעיה לכתוב מאנונימיאנונימי (3)
בלי לפרט למה.זכותי.ובסוף פירטתי כדי להראות לך שזה בכלל לא קשור ל"לא לעמוד מאחרורי המילים שלי"כי אני לא מכירה אותך ואת לא אותי.
2.מבחינתי ה"לעמוד מאחורי המילים שלך"זה סיסמאות בלי ערך כי שוב.אף.אחת פה לא מכירה אותך.
3.החחחחחחי שלך מזלזל ו"התתמודדי.. "בכלל מראה איזה בן אדם את העיקר".עומדת מאחורי המילים שלך.סיסמאות בשקל.עדיף תגובות מאנונימית נעימה מאשר החוצפה שלך ב"לא אנונימי"תמשיכי להגיב אך שאת רוצה.לחלק יותר נעים וחלק פחות.ותמשיכי להראות כמה את עלק עומדת מאחורי מילים.ואני אמשיך לכתוב מאנונימי מתי ואך שטוב.לי.
אנונימית יקרהשיר מזמור
ש.א הלוי כותבת בצורה מאוד נעימה
מי שמתלהמת זו...את

וחבל...

אני כותבת הרבה מאנונימי ומזדהה עם הצורך גם אם ש.א הלוי ואחרות לא תמיד יסכימו איתי

אבל הסגנון וההתקפות האלו שלך לא נעימות. לא למי שתקפת ולא למי שצופה מהצד.

בדר"כ תגובה כזו אני בוחרת לכתוב מאנונימי כי אני לא אוהבת תוקפנות כמו שלך אבל הפעם אזדהה.

הלוואי ותצליחי לקרוא את עצמך ולשמוע את הסגנון הלא-נעים שאנחנו שומעות. הדברים נאמרים באהבה ומתוך רצון טוב!!
ממש ממש קשה לי להבין אותךאנונימי (3)
מה אכפת לך אנונימי או ניק שאת לא מכירה.בעייני זה הכי קטנוני שיש זאת דעתי
אז מה איכפת לך ניק לא מוכר?ש.א הלוי
זה לשני הצדדים מה שאמרת.
וכשזה לא אנונימי יש יותר סיכוי שאדע אם זה טרול/גבר/ או אדם נורמלי.
וכן. יש פה גברים שמגיבים מאנונימי.
הייתי רוצה להגדיל את הסיכויים שלי לא להתיקל בהם
הייתי רוצה לדעת שמי שמולי מוכנה לעמוד מאחורי המילים שלה.

אנונימי כמו שאת הגבת- זו פחדנות.


נתנו פה יותר סיבות למה לא אנונימי מאשר כן (לא מדברת על מקרים של אאטוינג או צניעות או כל דבר שכן מצדיק אנונימי. מדברת על תגובות כמו שלך.) .
וכל אחת עושה מה שהיא רואה לנכון בסוף.
סליחה, נגמר לי הזמן ולא מגיבה לכל מה שהתווסף (א)אנונימי (פותח)

רק למה שכתבת רוצה להעיר מהר על רגל אחת - שכדאי בכל מקרה להיות זהירות. כי תהיי בטוחה שיש פה גם גברים שיש להם ניק כאילו נשי.

וכן בעניינים אינטימיים שנראה לי שלדעת כולן פה מצדיקים אנונימי - בדיוק בדיוק על עניינים כאלה ייכנסו טרולים גבריים לדבר - בין אם באנונימי או בניק בדוי (אם הם מתךוחכמים מספיק, ובהחלט יש כאלה). אם את פוגשת תגובה אנונימית בשרשור אינטימי - הסיכוי שהיא טרולית גבוה הרבה יותר מאשר אם תפגשי תגובה כזאת בשרשור על בחילות... לא? מה דעתך?

ברור. אבל לא מחייב. יש גם כאלהש.א הלוי
שמרשים לעצמם להגיב בשרשור של בחילות וכאלה

וקשה לשמור על טרוליות בלי להחשף בסוף.
והאנונימי מאפשר את זה בקלות.
קחו את זה לתשומת ליבכן.
מנסה להסביר..אמא_מאושרת

הענין הוא, שאיכשהו יש כאן הרגשה של קהילה- וזו הרגשה כייפית, שגורמת לחזור לפורום הזה שוב ושוב בכיף. לשאול ולפרוק את הדברים שמציקים לך ולתרום מהנסיון שלך ומיכולות העידוד שלך לאחרות.

כשאני קוראת שירשור שכתוב מאנונימי ויש בו פרטים אינטימיים אני מבינה מדוע הוא כתוב מאנונימי ומניחה שאחת מחברותיי לפורום בחרה לא להזדהות, כמו שאני הייתי בוחרת לעשות אם היתה לי הבעיה הזו והייתי רוצה להעלות אותה לפורום.

כשהנושא לא דורש אנונימי קשה יותר לדמיין למה זה אנונימי, וזה קצת *מרגיש* כמו רמאות- מישהי שלא מוכנה לעמוד מאחורי הדברים שלה. מישהי שאולי לא באמת קיימת..

זה פשוט פוגע בהרגשה הקהילתית של הפורום, שגורמת כאן לרצון לשתף ולעזור.

וזאת כמובן הרגשתי בלבד.

 

אולי אם תסבירו מדוע חשוב לכן לכתוב מאנונימי דברים שלא מצריכים את זה יהיה לי (ואולי לכל "מתנגדות האנונימי" ) קל יותר לקבל את זה.

 

מסכימה לגבי ההרגשה של הקהילהkit
זה הדבר היחיד שגורם לי לחזור לפה. ככה אני מכירה גם אם לא אישית נשים מתוקות ומיוחדות לכל אחת יש את האישיות שלה ומה שהיא מיוחדת בו.. ויש מלא אכפתיות ורצון לעזור לכולן. האנונימיות גורמת לפורום להיות עוד פורום של קופח על הריון ולידה כאלו לא חסר. ואני בעד האנומימי כשצריך אבל למה על כל דבר? ובקשר להסטוריה של ההודעות למי יש זמן לקרוא בהם בכלל?
לא צריכה לתת לך דין וחשבון למה בא ליאנונימי (3)
לכתוב מאנונימי.את חושבת שזה פחדנו.תחשבי.שיבושם לך נשמה.ואני אמשיך לכתוב מאנוני.ואת תמשיכי להתלונן על זה.
אני אכתוב מאנונימי ואסביר בפניםאנונימי (5)
הפותחת, את מעלה רעיון מקסים ואת עדינה ונעימה. וזה ניכר לאורך השרשור.
והנה כבר האנונימית השניה עונה בגסות ובחוסר נעימות. לדעתי בגלל שזה מאנונימי ולא נדע שניק זה וזה תקיפה ולא נעימה.
וגם בגלל זה אני באנונימי שהיא לא תשמור לי טינה בלב, הנה את לא יודעת מי אני.
זה מה שבנות מנצלות את האנונימי, ההשתלחות הזו, הגסות.
אם לכל הפחות ההתנהגות הזו הייתה נפסקת אז היה מקום לכבד ולהוקיר את האנונימי.

עכשיו אני רואה שכתבת בדיוק מה שהתכוונתישיר מזמור
כל הכבוד לך.גם על הפתרונותרק אמונה


מעניין שיש בנות שהן באנונימי מחשש שיפנו אליהן באישיניקיתוש
אז יפנו, אל תגיבו.
אף פעם לא הצלחתי להבין מה כ"כ קשה להתעלם מהצקות.
גם למי ששורק ברחוב את מתייחסת??
באמת שואלת להבין, זה כ"כ מטריד? עד כדי שכל רגע ללחוץ על האנונימי הזה?
בגלל שקרה לא פעם אחת שלא שחררו כל יום 3אנונימי (3)
הודעות מטרידות.מה אני צריכה את זה..
מעניין שאני תמיד כותבת בניק שלי+mp8
ובמשך לא מעט שנים שאני כאן- אני זוכרת פעמים ספורות בודדות שפנו אלי מטרידים למיניהם...
התעלמתי והתופעה נעלמה.
נשמע מדבריכם כאילו כל מטרידני העולם שורצים בפורום ורק מחכים להסתער על הניקיות התמימות...
^^^ש.א הלוי
יכול להיות שהם נמצאים בעיקר בהריון ולידה..
מוזמנות לפורומים השכנים- יש שם אנשים נחמדים (לאו דווקא הורות או נשואים טריים..)
מגיבה מאנונימי בגלל רגישות המקרהאנונימי (6)

רוצה לענות לגבי ההטרדות.

 

אפשר לספור על יד אחת כמה פעמים הגבתי מאנונימי. 

בדרך כלל אני מגיבה מהניק שלי.

אבל אני מבינה מאד את אלו שבוחרות להגיב מאנונימי כי הן מפחדות מהטרדות.

אני אישית הוטרדתי לא מעט פעמים.

בחלק מהפעמים ההטרדה היתה כ"כ גסה ובוטה שהיה קל להתעלם ולהמשיך הלאה

(אפילו שלא תמיד זה עזר כ"כ מהר והמטריד המשיך שוב ושוב ולקח לו זמן להתייאש)

אבל היו פעמים שההטרדה נעשתה בדרך מאד מתוחכמת ולקח זמן להשתחרר מזה.

 

אז אני עדיין מגיבה בד"כ מהניק שלי

ועדיין עונה באישי כי אני כן חושבת שהרוב פה נשים טובות

ואני לא אוהבת לחשוד בחצי עולם שהכוונות שלו רעות

אבל אני בהחלט יכולה להבין את אלו שמפחדות מזה.

את תמיד יכולה להחליט שאת לא עונה לשיחות אישיותחילזון 123

זה יהיה כמעט כמו לכתוב מאנונימי... (לגבי הנושא הזה)

סליחה שנעלמתי לכמה שעות מהשרשור (א)אנונימי (פותח)

קראתי ה-כ-ו-ל, ואני מבינה שמה שהצעתי לא פותר את כל הבעיות, ואני מבינה גם שאין ממש התלהבות בקרב האנונימיות לנסות את זה.

תשמעו, אני בכל זאת מנסה. אולי אני אצליח וזה יתפוס, ואז אחרי תקופה נוכל גם לראות אם זה בכל זאת עוזר ונותן הרגשה יותר טובה. ואולי לא, אבל מה יש לי להפסיד?

מזמינה כל אחת מהאנונימיות להצטרף אליי ולנסות איתי.

לדעתי רעיון הסימונים הוא מצויןיום מאיר
ולדעתי כל מי שבוחרת לכתוב באנונימי תעשה *שניה* חושבים לפני שליחת הודעה אם זה באמת נצרך הפעם או שהיא מוכנה להיחשף קצת בניק זה או אחר.אני פשוט קוראת לביטול האוטומטיות. והיה ובחרה באנונימי מתוך שיקול דעת, לא יכולה לשפוט אותה. כמובן לא בקורת משתלחת מאנונימי שזה ממש מעשה נבלה פחדני לדעתי. תודה לא' הפותחת על הכתיבה הנעימה והסבלנית.
^^מסכימהחילזון 123


מסכימה מאוד עם הפותחת!גלי

חייבת לציין שזו תגובה ראשונה שלי מהניק מזה זמן רב,

אבל הרגשתי שזה אירוני להגיב מאנונימי בשרשור כזה,

רק רוצה להסביר למה כל כך חשוב לי להגיב מאנונימי למרות שלפעמים ממש בא לי שיכירו אותי קצת וידעו איך להתייחס לתגובות שלי ושיהיה איזשהו מימד של היכרות וירטואלית,

אבל העובדה שכל ההודעות מרוכזות תחת השם שלי ממש מפריעה לי! הרי אם אגיב תגובות מקצועיות (מישהי כבר כתבה את זה) במיוחד שמדובר במקצוע די נדיר וקשור לפורום. ישר יזהו אותי, אם אכתוב פרטים מזהים אפילו מובלעים בתוך תגובה, אפשר לזהות אותי בקלות (ואגב בגלל זה אני לא מגיבה בפורומים האחרים), אם לא היה את זיכרון ההודעות, כל אחת הייתה זוכרת בקווים כלליים את הניקים ומקבלת רושם עליהם אך בלי לזכור פרטי פרטים ולצרפם, ואילו למחשבים יש זיכרון ארוך.

אצלי לפחות זה ממש לא נובע מהרצון לומר אמירות ולא לעמוד מאחוריהן,

עצה טובה למתחילות, כל פרט אישי שלא רוצים שידעו אחר כך, לרשום מאנונימי ככה תוכלו להמשיך להשתמש בניק (את הרכבת הזאת פספסתי) לתגובות רגילות... 

איכשהו זה רק מעצים את תחושת המרמה..אמא_מאושרת
בנתיים "השיטה" עובדת נהדר ש.א הלוי
יישר כוח!!! 👍

יש לי שאלה. (ג)אנונימי (7)

אני הרבה יותר נוטה לסלוד מאנונימי. ממש מפריע לי כשאנשים לא עומדים מאחורי המילה שלהם.

למה אני בכ"ז משתמשת פה באנונימי? פשוט מאוד: כי אני בתחילת הריון ראשון. עם לא מעט שאלות של מתחילות (ואתן תומכות ומקסימות, חייבת לציין) ומכירים אותי פה לא מעט. הניק שלי לא אנונימי, יש פה חברות שלי, משפחה, וכו'. וזה דרך די מבאסת שיגלו על זה.

 

ועכשיו השאלה: 

אני יכולה לפתוח ניק אנונימי רק בשביל הפורום הזה (או לשחזר פצלש ישן..) ולכתוב ממנו במקום מאנונימי. מפאת העצלנות אני לא עושה את זה (גם אין התראות בניק הרגיל, וגם להתנתק ולהתחבר כל פעם..)

אם זה באמת מעיק ריבוי האנונימי, אעשה את זה בכ"ז.

ומצד שני, נראה לי שהסיבה שאנונימי כ"כ מציק זה בגלל שאנונימיות מרשות לעצמן לדבר בצורה גסה ומגעילה (כמו התגובה הראשונה בשירשור הזה...) ופחות בגלל שאלות אינטימיות (או תשובות אינטימיות) שנשאלות מאנונימי (ולכאורה זו בדיוק הסיבה שיש אנונימי...). הלא כן?

מה עדיף לדעתכן?

שעלית על הנקודה ש.א הלוי
גם אני משתמשת באנונימי כשיש לי שאלה אישית יותר או כל סיבה לגיטימית...

החלק המעצבן הנוסף זה שפתאום נפתחים דיונים ארוכים והאנונימי מאפשר לבנות (ולבנים) להגיב בצורה לא ראויה.
וגם קשה לעקוב מי אמרה מה. ויש בנות שמצפות שנבין שהן הגיבו את התגובה ההיא למרות שיש המון תגובות אנונימיות...
אבל בשביל זה סימן האותיות/ מספרים עובד נהדר בנתיים...
אה, מוסיפה עוד שאלה: (ג)אנונימי (7)

תגובות בוטות מאנונימי הן הרבה יותר פוגעות ומגעילות. לא נראה לי שמישהי חולקת עלי.

אתן חושבות שכדאי להשתדל לדווח על תגובות כאלה? זה יפחית אותן? (זה יכול להעיק על המנהלות, אולי יש יותר מדי כאלה.. רק בשירשור הזה יש כמה וכמה)

אני מדווחת אם אני רואה משהו פוגעני..ש.א הלוי
פה היו תגובות על הגבול. (גם מצידי.)
זה תפקיד המנהלות לטפל בדיווחים ובהודעות כאלה..
כי נשות מקצוע יש פה בשפע ולא רק המנהלות המקסימות שלנו..
מנהלות תפקידן לשמור על שיח נעים בפורום. (וכן, אם הטרידו, הציקו לכן אפילו בקטנה בפרטי- תדווחו להן!!!)
כל הכבודאמא יפה
אני רואה שהיוזמה תפסה תאוצה וזה באמת עושה את השרשורים ליותר נעימים לקריאה!!
ישר כח
תודה רבה למפרגנות, אתן מתוקות (א)אנונימי (פותח)


לא הבנתי את אותה א' כל הזמן? בכל פעם מישהי אחרת תופסת?רק אמונה


הרעיון הוא שבכל שרשור (א)אנונימי (פותח)

האנונימית הראשונה היא (א). גם אם היא מגיבה בהמשך בעוד מקומות בשרשור, היא ממשיכה לחתום (א). כך יודעים לקשר את כל התגובות שלה באותו שרשור זו לזו, אבל לא יודעים לקשר תגובות שלה בין שרשורים שונים. זה מין כזה ביניים בין אנונימית לניקית - אם בשרשור אחד הייתי (א), בשרשור אחר אני יכולה להיות (ג) - אות הזיהוי לא מלווה אותי משרשור לשרשור. אבל היא כן מלווה אותי לאורך אותו שרשור.

תודה על ההסבררק אמונהאחרונה


אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

חחחחחח מעולההשירה_11
סיפור הלידה שלי (מפה בניק אחר..)Sharing

ערב שביעי של פסח, אני לא ככ מרגישה טוב, בחילות והרגשה כללית מגעילה. בבוקר גם הקאתי.

במקביל אני מתלבטת אם התחילו לי טפטופים של ירידת מים. לא בטוחה. ממש לפני הצפצוף של החג אזעקה ואנחנו בממד לאיזה רבע שעה. אח''כ מתקשרת לדולה והיא אומרת לי מה לעשות כדי לבדוק האם אכן ירידת מים. בכל מקרה מציעה לחכות לצירים.  אני מנסה את מה שהיא אמרה, לא בטוחה אם ירידת מים או לא. מעדיפה לחכות. אבל מרגישה במתח.


ב 5 בבוקר (אחרי קימה ב 2 מאזעקה) מתעוררת מציר, מבינה שמתחילים צירים, בתחילה כל 20 דק אחכ כל 10 דק. בעלי לא הולך לתפילה כי לא יודעים איך זה יתקדם.

כשעתיים צירים כל 10 דק, אחכ שקט. וככה לאורך היום צירים למשך כשעתיים, ושקט למשך כשעה - שעה וחצי. זה טוב כי זה נותן לי זמן לישון בין לבין, וגם לבעלי..

סביב 17:00 אחהצ הצירים מתחילים להצטופף, כשבמשך שעה יש לי ציר כל 5 דק והם מתחילים להתחזק, אני מבקשת מבעלי לקחת את הילדים להורים שגרים קרוב. הוא חוזר ואני מתקשרת לעדכן את הדולה ולשאול מה היא חושבת. מציעה לצאת לבית חולים ומעדכנת שהיא מתארגנת ויוצאת גם.

מתקשרים לנהג גוי, מגיע אחרי רבע שעה ונוסעים.

בשעה 19:00 בערך במיון יולדות רגוע והאחיות מקסימות. מחברים למוניטור, בודקים פתיחה - 3.5. מציעים לי להתקדם עוד קצת לפני כניסה לחדר לידה. רואים שאני קצת מיובשת וממליצים לי לאכול ולשתות כדי שיהיה לי כח בלידה. אני מבקשת לידת מים ומבטיחים לי ששומרים לי חדר.

פותחים לנו חדר צדדי ליד המיון ושם אני, בעלי והדולה מעבירים את הזמן ואת הצירים, מוציאות את החג, אני סופרת ספירת העומר. בין הצירים מפטפטות , רוקדות. בצירים עושות כל מיני תרגילים.

אחרי כשעה וחצי מורגש שהצירים מתחזקים. הולכים למיון יולדות ואני עוברת לחדר לידה- השעה בערך 21:00. מיילדת עם אנרגיות טובות מקבלת אותנו.

היא בודקת פתיחה- 3.5 אני דיי מאוכזבת. מציעה לי סטריפינג ועושה בהסכמתי- זה כאב נורא!

בינתיים מחברת למוניטור. קוראת לרופא שיאשר לידת מים. הרופא שומע את הרקע שלי (שתי לידות שהסתיימו בוואקום, ובלידה ראשונה איבוד דם) וגם במוניטור כעת היו פעמיים ירידות דופק. לא מאשר לידת מים.

אני נשברת מזה, נורא פוחדת מהכאב של הלידה, דמיינתי שבמים הכל יהיה קל יותר.

המיילדת והדולה עוזרות לי להתגבר על זה ומעודדות להיכנס למקלחת עם מוניטור נייד.

אני במקלחת, מתכסה בסדין, בעלי לידי.יושב על האסלה. הזרמים של המים החמים על הגב מקלים.

לא יודעת כמה זמן ביליתי שם. מידי פעם המיילדת באה לסדר לי את המוניטור כי לא קורא טוב, התינוקת כבר יורדת כלפי מטה והזוית של המוניטור לא ככ קולטת את הדופק..

אני מרגישה צירים חזקים ממש. אולי אפילו לחץ. מעדכנת את המיילדת שמציעה לצאת להיבדק , וגם לסדר את המוניטור.

בבדיקה- פתיחה 5. אני מרגישה שאני נשברת. כמה זמן זה עוד ייקח. הצירים כואבים נורא. מתחילה להתלבט על אפידורל, מציעים לי לקחת כרבע שעה ואז לקבל החלטה. אני מרגישה שהדולה שלי לא בעד (טוב, היא גם יודעת שאני לא הייתי בעד מראש ואולי זה טוב שהיא החזיקה את הקול הזה). אחרי כמה זמן אני מבקשת אפידורל. המיילדת אומרת שתבדוק אותי- פתיחה 8, מציעה לפקוע מים, בינתיים המים פוקעים לבד והיא אומרת לי "את יולדת. קדימה".

- בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל. בלידה השניה בלי , אבל בשלב של צירי לחץ עשו וואקום מהיר בגלל מצוקה חדה של העובר, אז לא ידעתי איך תכלס זה מרגיש ללחוץ את התינוק החוצה..

ואמאלה, זה כואב נורא נורא. איבדתי את זה, בכיתי וגם צעקתי כמו שלא חשבתי שיקרה לי.

אבל ב"ה אחרי 7 דק' מאז שהמים פקעו התינוקת המהממת שלנו היתה בחוץ.

וב"ה ללא קרעים ותפרים.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. 

וואו כולי צמרמורותאוזן הפיל

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

וואו איזה סיפור! מרגש!דיאן ד.

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

וואי תמיד כיף לקרוא סיפורי לידההשקט הזה
תודה ששיתפת ואיזה אלופה את שהתמודדת ככה
וואוו מלא מזל טוב!מאוהבת בילדי

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

 

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

וואו איזו מרגשת!🩷Doughnut
איזו אלופה את, שיהיה הרבה במזל טוב! 
מרגש ממש! כל סיפור לידה הוא כל כך מיוחד ומרגשואילו פינו

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

מרגששש!!התלבטות טובה

תודה רבה על השיתוף!

המון נחת והתאוששות קלה❤️

איזה כיף זה סיפורי לידהשירה_11
תודה על השיתוף
מזל טובא.ק.צאחרונה
הרבה נחת
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevora

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

אני התקבלתי בלי בעיותרקאני

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוסאחרונה

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

 

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

 

 

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

 

אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
אני מכירה כאלו שהתחילו לימודים שם לפני 10 שנים
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
זה לא הבגרויותרקאני

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

דלקות אוזניים אחרי כפתוריםshiran30005

אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!

לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר

מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.

ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?

וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח

פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג

וואי מתסכל😒 רפואה שלמה!שיפור
ממה שאני מכירה דלקת אוזניים זה לא מדבק. אולי נכנס משהו לתוך האוזן שגורם לדלקת? חברה שלי אמרה לי שהייתה צריכה לקלח את הילד עם אטמים אחרי ניתוח כפתורים, גם לכם אמרו ככה, אם לא אז אולי צריך?
נראה שכדאי להתייעץoo

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

אוי, לא...מתואמת

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

עונהshiran30005

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...


וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

תמשיכי לשמור מאוד טוב ממים.פרח חדש

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אבל איך רואים חור אם יש כפתור?shiran30005
רופא היה מצליח לראות מן הסתם לא? 
לרופא רגילעוד מעט פסח

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

כבר פעם שלישית שיש הקאות כמה שעות ואזshiran30005

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

מענייןעוד מעט פסח
פעם ראשונה שאני שומעת על זה 
ויכול להיות שהדלקת באוזנייםooאחרונה

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

הכפתורים אמורים ליפול בשלב מסויםמתואמת

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים!אור עולה בבוקר

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

האמת האאג שלנו בשיבא לא היה נראליshiran30005

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

אם נתניה רלוונטי לךעוד מעט פסח
יש לי המלצה לרופא תותח עם תורים זמינים (הלכתי בפרטי דרך המשלים, היה שווה כל שקל).
אני במכבי, ומעדיפה את שיבא כיshiran30005

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

ניתחתי שלושה ילדיםעוד מעט פסח

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.


אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

רופא שלנו תמיד נותן אנטיביוטיקה בפהפילה

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

אצלינו היא אומרת- מתחילים בטיפות ואםshiran30005

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
בקטע של ילדים?הרמה
שלקחתי הילדים רגועים😉 באמת אין קשרDoughnutאחרונה
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
כןDoughnut
הבונגסטה היתה לי הרבה יותר טובה מהדקלקטין. עם הדקלקטין לא הקאתי אבל עדיין היו לי מלא מלא בחילות, עם הבונגסטה היתה הקלה משמעותית גם בבחילות.
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפור
למישהי זה עשה עצירות קשה? אוף מה עושיםהרמה
הי חברות. המלצתי באמיתי לכן מאינונימיאנונימית בהו"ל

יש במשנת יוסף השבוע את הספר 'לחיות בסדר' של נועה שרון

רוצה להמליץ עליו ממש

הוא יותר טוב מקון מארי לדעתי

והיא מדברת בדיוק לנשים שיש להם הרבה ילדים/עומס וכו

גם אני ממליצה עליו!מתואמת

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

ומה החידוש של זה1112
 מה היתרון שלו
בדיוק מה שמתואמת כתבהעכבר בלוטוס

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

יש לה גם קו טלפוני מעולה עם טיפים ללפני חגים/שבתנפש חיה.אחרונה

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

בוקר של מצפון ממשהריון ולידה

באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים

לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה

בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק

אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה

מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.

אוף

את בטוחה שזה בעלך ?פילה
לפעמים תינוקות שורטים את עצמם די חזק. 
^^ ואם העור שלה יבש, אז גם נשרטים יותר בקלותיעל מהדרום
כן, יש לו ציפורן אחת שישר הוא אמר שחושב שהיא אשמההריון ולידה

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

אאוצ'. אבל יכול לקרות גם לאנשים עירניים וזהיריםיעל מהדרום
גם לאנשים זהיריםאיזמרגד1

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

וואי גם לי קרהרקאניאחרונה

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

IVF- ההורמונים האלה הורגים אותיאנוונימית1

שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?

שזה ההורמונים, לא אני.

שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.


 

ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?

 

ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?

כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה

נורמלי. ולמי איכפת מהעולםאורוש3

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

חיבוק ענק יקרה!!! הייתי שם....אמהלה

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

השבועים האלה זה סיוטטט שלא ברא השטןSheela
חיבוק גדול נשמה הלוואי שיעבור מהר ויהיה טוב! 
תודה מהממות♥️ אני פשוט לא זוכרת שהייתי ככהאנוונימית1
בסבב הטיפולים הקודם...

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...


פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

אולי בסבב הקודם בעלך לא היה במילואים..שקדי מרק

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

האמת שהוא היה במילואים בסבב הקודםאנוונימית1
אבל מרגישה שאולי פשוט יש יותר ויותר דלדול כוחות עם הזמן... וחיבוק לך על המילואים, באמת נמאס
זה ממש נורמליSheela

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

מבינה אותך כלכך חיבוק גדול!מחכה להריון

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

מבינה מאד את המקום הזהמאמינה ומתאמנת

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

אמן♥️♥️♥️אנוונימית1
וואי וואי איך שאני מבינה אותךשירה_11

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

מהממת תודה♥️ מרגישה את החיבוק מרחוק!אנוונימית1
חיבוק!! גם אני הייתי שםחולמת להצליח

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..


את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

תודה רבה♥️♥️♥️אנוונימית1אחרונה

אולי יעניין אותך