כמעט תמיד אי-אפשר לדעת מה טוב לצד השני,

כי לכל אחד טוב משהו אחר..

וכמו במקרה שסיפרתי למטה, גם כשיודעים, זה לא באמת עוזר.

אז כל אחד יעשה מה שהוא רואה באותו רגע לנכון, וזהו!

שאת התשובה לא נמצא באתר אינטרנט,

את התשובה נמצא אצל בני הזוג...

כל אחד מה שטוב לו והרגישות שהוא צריך.

אבל, וזה אבל גדול לא לכולם יש את החוכמה להבין ולקרוא אנשים אפילו שהם יכולים להיות מאוד קרובים אליהם.  

ואין תשובה מוסכמת על כולם,

זה מראה שהתשובה אליה לא כ"כ פשוטה כמו שאת מציגה אותה.

אם זה היה קיים, הייתה אמורה להיות כאן לפחות תגובה אחת לדרך שכולנו מסכימים אליה.

בכלל לא פשוט...

אני חושבת שיש לי תשובה, להרגיש את הבן אדם. אבל זאת לא תשובה פרקטית... 

מן הסתם שאם היו באים ומסבירים לי סיטואציה ספציפית ושואלים אותי איך לעשות הייתי מנסה לענות לסיטואציה הספציפית הזאת...

ואני כן חושבת שקרירות ולחתוך בבשר החי זאת לא דרך לסיים קשר...  

מה שחותך לך בבשר החי, לאחר זה ליטוף.

ומה שלך זה ליטוף, לאחר זה חיתוך בבשר החי.

ואלא אם את קוראת מחשבות, רוב הסיכויים שיהיה לך קשה להרגיש מה נכון.

לא נראה לי שאחרי שחתכת עשית תשאול ע"י גורם שלישי שיבדוק איך הבחורים הרגישו,

כך שאין לך מדד באמת שיבדוק את היכולת הוירטואוזית שלך להרגיש את מי שמולך.

בגלל שזה נושא רחב כמו הים... אני מבינה את הצדדים השונים...

אני עדיין בבירורים על הנושא.. כרגע זאת החשיבה שלי.

אבל אני יודעת מבחינה פסיכולוגית, שכאשר נפרדים, בכדי לא להשאיר משקעים צריך לדבר על זה יפה... זה מה שמדריכים היום זוגות שמעוניינים להתגרש להבדיל... 

אז לקחתי את זה לכיוון קצת אחר, אבל העקרון לדעתי נשאר אותו עיקרון...

כמו שלא ידריכו זוג שרוצה להתגרש לחתוך בבשר החי, אז לטעמי כך צריך, רק בפרופורציות שונות, גם עם זוג לא נשוי שרוצה לסיים את הקשר...  

@גמדיתלאגמדה דיברה כאן על 2 דברים ואת איחדת אותם לדבר אחד.

היא דיברה על מקרה ספציפי שבו התנהגות לא הולמת מצד הבחור עזרה לה להשתקם,

אבל היא ממש לא ממליצה להתנהג בצורה הזאת, אלא רק במקרה הספציפי הזה ההשגחה של הקב"ה גרמה שממעשה רע יצא טוב..

הדבר השני שעליו היא דיברה, שלא כל מה שאת חושבת שהוא טוב, הוא טוב לכולם!

יש דברים שאת חושבת שהם טובים ולאחרים זה לא טוב, ולהיפך..

ולכן, אין עניין לבקש מכולם להתנהג לפי מה שאת מבקשת, כי לא לכולם זה מתאים ונכון..

את איחדת את שני הדברים ביחד, ולענ"ד בצורה לא נכונה.

מה שאת חושבת זה ה-טוב, ומה שלא לפי בקשתך בפוסט - זה רע.

וטענת שהיא אומרת שרע זה בעצם טוב בגלל שפעם אחת זה עזר לה..

אז זהו, שאני חושב שלא זאת הייתה כוונתה..

ואני מסכימה

אני חושבת שזה נכון לשני המינים. 

תמיד כשרוצים לא להמשיך ולא משנה מי הצד שלא מעוניין חשוב לעשות את זה ברגישות. 

לי מאוד הפריעה, שלפעמים יוצאים לפגישה וצד אחד מגיע באמת להכיר. 

והצד השני מגיע בשביל לבחון (לצורך העניין הבחור).

ואז כשלא מתאים לו הוא מתקשר, כמו אחרי ראיון עבודה.  

"שלום, אהה תראי חשבתי על זה, זה לא מתאים"

במקרה הפטטי הוא יוסיף את באמת בחורה טובה ו....אבל....

מי שמגיע להכיר באמת בדרך כלל באמת נותן הזדמנות להכיר. הוא גם רואה בקשר שותפות. 

ולכן יהיה חשוב לו מה הצד השני חושב מרגיש. איך היה לו.

"הלוואי שנזכה לראות מעלת משודכינו ולא חסרונן" 

מה יעשה מישהו שברור לו אחרי פגישה אחת שחתונה לא תצא מזה?

הוא יכול כמובן ללכת לעוד פגישה בשביל לתת לה תחושה טובה אבל ע"י כך הוא ישלה אותה.

במקרים כאלה אני לא שואל בטלפון מה היא חשבה ואיך הרגישה כי אם היא תגיד שהיה לה נחמד והיא תשמח להמשיך, זה מאוד יפגע בכבוד שלה אם אני אגיד פתאום שאני דווקא מעדיף להיפרד, לכן אני אומר לה על ההתחלה מה החלטתי בלי לשאול לדעתה.

מבינה אותך כל כך!!!

חוויתי את זה על בשרי!!!!!

כל השרשור הזה בכללי באלי בטוב... 

רציתי לשתף שהיה באמת בחור שרצה מאוד את הקשר בהתחלה והראה את זה מאוד. אם בסגנון הדיבור הפתוח, ובנעימות ובהתחשבות וכו' וכו' ופתאום ביום בהיר (אחרי משהו שהוא לא אהב אבל לא בדיוק שיתף) התקשר ואמר בצורה קרירה כאילו אני אדם זר שהוא בחיים לא פגש, שזה לא מתאים. ככה סתם. ופשוט לא יכלתי להרגע מהסיפור הזה.. והיום אני יודעת שזה לא מתאים לי..  אבל הדרך ה', קצת רגישות.!

אז @געוואלד אשמח שתקרא... למרות שאני מבינה גם את הסיטואציה שאתה מדבר עליה...

חושבת שגם שרוצים לחתוך בפרט שזה לא אחרי פגישה ראשונה ויש כבר התקשרות מסויימת והבעת רגשות,

לעשות זאת ברגישות. נכון זאת מומחיות ממש, וצריך הרבה חוכמה. אבל הכל שווה כדי כמה שפחות לצער יהודי.

אפשר לחתוך ולהשאר עם קול חם.... לפחות לדעתי... וגם זה מנסיון כואב... 

ותודה על הסמפטיה... 

אני בטוחה שכל צד לוקח בחשבון שייתכן שהצד השני לא ירצה להמשיך

ועדיין יש הרגשה הרבה יותר טובה כשמישהו שאל ונתן לי מקום לומר מה אני חושבת. 

גם אם זה שונה וגם אם לכאורה זה ייצא כאילו שאני יכולה להיפגע. 

לדעתי הרבה יותר לא נעים כשלא שואלים בכלל ורק קובעים לי שזה לא מתאים. 

גם אם חושבים שזה לא מתאים זה עדיין נותן הרגשה יותר טובה כששואלים מה אני חושבת מרגישה. 

זו דעתי  

כנראה לשאלה מהסוג הזה את מתכוונת.

אבל אני לא אשאל אותה אם היא מרגישה שהיא רוצה להמשיך להיפגש או משהו כזה.

ואפשר פשוט

לשאול איך היה לך?

או

מה את חושבת? 

גם לומר,

חשבתי על זה ונראה לי פחות מתאים, מה את חושבת? - זה אחלה לדעתי. 

בד"כ אם היא רצתה להמשיך היא תגיד 

"אני חשבתי שאפשר להמשיך, אבל אני מכבדת את ההחלטה שלך " 

הוא לא מכיר אותך ואת לא מכירה אותו.

ברוב המיקרים, כנראה שגם לא תיפגשו עוד.

לכל אחד יש את המטענים שלו..

לי למשל נורא קשה לקבל מחמאות מאנשים שאני לא מעריך,

ובעיקר מבנות שחותכות אותי..

אז לכן כשאת אומרת: "תעצור רגע לחשוב איך היית רוצה שינהגו כלפיך אילו היית בצד הנגדי."

אז אני הייתי רוצה לרוב שזה יהיה טכני, פשוט, ברור וקצר.

מבחינתי זו סתם שיחה מאולצת, שהמטרה שלה זה להגיד לצד השני שמעכשיו אתם כבר לא ביחד, וזהו!

לכל אחד ואחת יש את הרצונות שלו ושלה, ואי-אפשר לעשות את זה בחיתוך כהזמנתך..

דרך אגב, בנים הם פחות רגשנים מבנות, אבל לאו-דווקא פחות רגישים לזולת.

בנות גם לא יותר טובות ורגישות בחיתוכים מבנים.

גם אין קשר בין הבקשה שלך לעבודת המידות!

צריך להבין שתמיד חיתוך זה לא נעים (בד"כ לשני הצדדים),

ולא משנה איך החיתוך יעשה תמיד תהיינה תלונות.

כשפעם מישהי חתכה אותי בהדרגה, חשבתי לעצמי למה היא לא התחשבה בי וחתכה מהר.

וכשמישהי חתכה אותי מהר, חשבתי לעצמי למה היא לא התחשבה בי וחתכה בהדרגה.

הראשונה שאני חתכתי אותה שאלתי אותה ככה בתמימות בתחילת השיחה "מה שלומך?",

היא נתנה לי הרצאה שלמה על איך עבר עליה כל היום,

ובסוף השיחה היא התעצבנה על זה ששאלתי אותה "מה שלומך?",

כי זה אומר שממשיכים ואז אני פתאום חותך.

הבאה אחריה, העירה לי בסוף השיחה על זה שלא שאלתי "מה שלומך?",

היא אמרה שאמנם נפרדים אבל צריך להיות בן-אדם ולהתעניין בשלומה..

ועוד סיפור אמיתי שקרה לי:

אחת המדוייטות שלי אמרה לי (בערך בפגישה רביעית), שהחל מפגישה שלישית - חייבים לחתוך בפגישה פנים אל פנים!

אחרי בערך חודש החלטתי לחתוך,

נסעתי במיוחד 3.5 שעות נסיעה כל צד (סה"כ 7 שעות), ביזבזתי כ-80 ש"ח על נסיעות,

הייתי צריך גם למצוא לעצמי מקום לישון בלילה בין ה-"דייט פרידה" לבין הנסיעה חזור (למחרת בבוקר).

עשיתי את תהליך הפרידה בפרוטרוט לפי איך שהיא אמרה שצריך לעשות במהלך הדייטים.

ובסוף היא התלוננה לשדכן על זה שחתכתי בפגישה ולא בטלפון - תודה באמת..

מסקנה שלי:

בקיצור, לא משנה מה אעשה, אני תמיד לא בן-אדם וגם לא רגיש.

אז פשוט לחתוך, להשתדל לא לומר דברים מעליבים (כמו "את מכוערת") או להיות חסרי טאקט,

לאחל בהצלחה בהמשך, וזהו!

הביטוי לחתוך או חותכים. לי מרגיש קצת רחוק מהמטרה. 

אני משתמשת בלהפסיק. או להיפרד. 

אנחנו לא מחפשים דמות.

אנחנו מחפשים קשר. קשר אנושי.  

וקשר אנושי שייך לשני הצדדים.

חוץ מזה נשמע לי, שלפי איך שנפרדת מהאנשות שיצאת איתם דווקא נהגת בהמון רגישות. 

וכנראה שלא לאנשים כמוך היא התכוונה  

א. מדובר לחתוך את הקשר, לא את הבן-אדם.

ב. נכנסתי לכמה שיעורים של הראש-ישיבה שלי, בענייני "פגישות".

    הוא אמר שאצלנו אסור להשתמש במילה "דייט" אלא רק במילה "פגישה",

    או כלשונו: "אנחנו לא יוצאים לדייטים!"

    בראשונות שיצאתי איתן זה נורא הפריע לי שהן השתמשו במונח "דייט",

    אבל אז הבנתי שזו שפת העולם והטרמינולוגיה לא באמת תשנה כאן משהו מהותי,

    ולכן אפשר פשוט להשלים עם זה, וכנ"ל לכאן..

ג. הרצון לקשר הוא כל עוד רוצים להיפגש,

   כשכבר לא רוצים להיפגש, אז גם אין שייכות ורצון לקשר.

ד. את צריכה לזכור שהבנות שאני נפגש איתן רואות רק את הישורת התחתונה,

    בלי לראות את המכלול (נגיד זאת שנסעתי במיוחד בשבילה, לא ידעה שעשיתי זאת בגלל רצונה.)

    ולכן לכל אחת נוח לתרץ את הכאב בלהגיד שאני לא רגיש.

    ברור לי שגם @Atara, נמצאת כנראה במקום הזה.

    את כרגע ראית את המכלול, ולכן את יכולה להגיד את זה, אבל זה רק בגלל שנקודת המבט שלך שונה.

ה. מה שאחרים אומרים עלי, אף פעם לא הפריע לתדמית שלי בעיני עצמי.

    כך שכמעט תמיד לא מפריע לי מה אחרים אומרים עלי.

    סתם מבאס זה הניסיון להמעיט בכאב של האחר עפ"י רצונותיו ולראות שהוא שופט אותך לרעה.

    אבל כמו שכתבתי, הסיטואציה הזאת לא פשוטה ולכן גם אני לפחות בהתחלה נפלתי בזה.

    (אם כי, אף פעם לא הערתי לבנות על איך שהן חתכו, אלא רק חשבתי בראש.)

נשמע שיש לך בהחלט נסיון חיים... 

ואני מסכימה עם העובדה שכל אחד מרגיש אחרת לגבי מה שטוב לו ובגלל שלחתוך זה לא נעים, אז אפעם לא באמת מרוצים.

אבל להגיד שהוא לא מכיר אותך ואת לא מכירה אותו. זה אולי נכון לפעמים שחותכים אחרי פגישה אחת או שתיים.

אבל לצערינו יש מקרים של קשרים ארוכים שלא צלחו בסופו של דבר, ופה לדעתי חייב רגישות פשוט חייב...

אבל נכון יש באמת אנשים שלא באמת יודעים מה טוב להם, לדוג' הבחורה שחשבה שטוב להפרד בפגישה זה באמת לא מומלץ... אבל טוב נו לפעמים קשה להבין את כולם... 

צריך הרבה תפילות שאם חותכים לעשות את זה בצורה שתפגע כמה שפחות בצד השני...

"מכיוון שרוב העולם אוחז במגדר אחד, תמיד הדברים יהיו ככה." (דהיינו, לא קיימת אפשרות להיות אובייקטיבי.)

ואז

"ומנקודת מבט די אובייקטיבית(?) אני אומרת את הדברים"

לדעתי, כן אפשר להיות אובייקטיבי, אבל לא בצורה שאת מציגה.

גם אני שמעתי עשרות סיפורים על בחורות שהתנהגו בצורה לא הולמת,

אז את רוצה שנשווה סיפורים ונבדוק מי פחות רגיש?

זה לא עובד ככה, כי אני שומע סיפורים מחברים על הבנות שהם פוגשים,

ואת שומעת סיפורים מחברות על הבנים שהם פוגשים.

אני לא שומע כמעט סיפורים הזויים על בנים, כי אני לא מדבר על זה עם בנות,

ואת לא שומעת כמעט סיפורים הזויים על בנות כי מן הסתם את לא מדברת עם בנים על זה.

כדי לבדוק זאת, צריך לעשות מחקר סטטיסטי מעמיק ולא מסיפורים של חברות..

@Atara

שאת מגיבה רק למי שהסכים איתך או למי שאת מצליחה "לתפוס אותו על המילה" גם כשדי ברור שהוא לא התכוון אליה.

עד כה פשוט התעלמת מניקים שהגיבו לך בתגובות ענייניות.

אז אם כבר את מדברת על רגישות..

דווקא בעיקר הפריעה לי היחס שלך אל גמדיתלאגמדה ואל געוואלד.

ובאופן כללי, אין בעיה שתעני רק לחלק.

אבל זה שלא הגבת תגובה עניינית לאף אחד מאלה שלא הסכים איתך,

לענ"ד זה מעיד על בעייה מסויימת.

היחידה שלא הסכמת איתה והגבת לה, זו הייתה גמדיתלאגמדה,

וגם לה הגבת בצורה לא עניינית ולא יפה בעיניי.

את "תפסת אותה על המילה", למשהו שהיה ברור שהיא לא התכוונה אליו.

ולמעשה הצגת אותה בצורה מעוותת, רק כדי "להגדיל" את עצמך על חשבונה.

(להציג אותה כאילו היא מזוכיסטית)

אני מציע לך לחשוב על זה..

כולנו (כולל אותי) צריכים כל הזמן ללמוד ולהשתפר ולהשתדל להיות אנשים טובים יותר.

בהצלחה!

@Atara

@לב אוהב (אמנם מופנה ל-Atara, אבל אולי גם לך זה יעזור להבין.)

לענ"ד זה חשוב שתקראי עד הסוף,

כי זה יכול לעזור לך להבין מה עובר על מי שחתך אותך בצורה לא ראוייה בעינייך..

שימי-לב למה שקרה בהודעה הזאת שלך..

אני ביקשתי ממך להגיב בצורה עניינית גם למתנגדים לפוסט שלך.

ואת בתמורה ענית לי רק בשביל ההרגשה הטובה (את כתבת בעצמך).

כלומר, מבחינתי התייחסת אליי כמו אל ילד קטנטן שמסכן שאף-אחד לא מגיב לו,

אז נזרוק לו תגובה רק כדי שיפסיק להתבכיין..

מבחינתי את הגבת אלי בזלזול ובחוסר רגישות.

בעיקרון, מבחינת המציאות שאני רואה, ואפילו כנראה כל מי שיקרא את ההודעה שלך,

יש לי הצדקה לתקוף אותך על הזלזול שהפגנת ועל חוסר הרגישות שלך.

למעשה, אני יכול בקלות להפנות את הפוסט הראשון שכתבת כנגדך.

(*)הערה למטה
 

אממה, אני צריך להבין שאני הכנסתי אותך לסיטואציה מסויימת שהיא לא כ"כ נעימה (הפניתי כלפייך האשמה).

ובנוסף, גם היה לך לחץ מסויים של זמן כדי להגיב, כי מבחינתך אם היית מגיבה מחר מתוך שיקול דעת,

אני כבר הייתי נעלב מאד מאד שאפילו מההודעה הזאת את מתעלמת.

אז האופן שבו הגבת היה מתוך התגוננות תוך לחץ של זמן..

כך גם בזמן החיתוך, מי שחותך אותך נמצא בסיטואציה מאד לא נעימה (של עצם החיתוך),

והוא גם נמצא תחת לחץ מסויים של זמן, כי הוא לא יכול למרוח אותך,

או כי את מחכה כבר לשיחת טלפון או שאתם אפילו כבר תוך כדי השיחה.

אז כמו שקרה לך עכשיו, גם לו אין את הפריבלגיה לדבר איתך מתוך חשיבה צלולה ורגישה.

ה-"חוסר רגישות" שלו לא נובעת מתוך חוסר במידת הרגישות, אלא פשוט מעצם הלחץ והסיטואציה..

לכל אחד יש את הדרכים שלו להתמודד עם הסיטואציה והלחץ,

יש כאלה שישחקו אותה מנוכרים, יש כאלו שיהיו לא רגישים, יש כאלו שיתנו לנחתך שפע של מחמאות וכו' וכו'.

כל אחד והדרך שלו..

העניין הוא שכשאנו עושים זאת לאחרים, אנחנו בתת-מודע או במודע מבינים את מה שגרם לנו להתנהג בצורה מסויימת.

אבל כשאחרים עושים זאת לנו, אנחנו שוכחים שיש סיטואציות שגורמות גם לנו להתנהג כך.

אני מקוה שעכשיו יותר קל לך להבין מה חווה מי שמעבר לקו..

_____________________________________________________

(*) האמת שגם באתי לעשות זאת, אבל תפסתי את עצמי.

     מה שגם רואים שבהודעה שהגבת אח"כ, גם את הצלחת לתפוס את עצמך.

בדיוק עצרתי קשר בתקופה האחרונה, קשר ארוך... 

והדבר שהיה הכי חשוב לי זה לעשות את זה יפה... והצלחנו ב"ה.. אני אומרת הצלחנו כי גם לו היה חלק בזה...

במידה ואתה מדבר על קשר ארוך שנחתך אז לא הייתי מסתכלת על הנתון של הלחץ, כי אפשר לקחת כמה שעות של חשיבה, לשבת עם עצמך, לכתוב נקודות, להתייעץ עם אנשים. כמו שאנחנו משקיעים בקשר עצמו, אני חושבת שזה חשוב להשקיע להפרד יפה, ככה שאפאחד לא ייצא עם משקעים.

שמתי לב שלפעמים בגלל שמדובר באנשים דתיים, אז כשנפרדים רוצים לשמור על דיסטנס. וגם כשנפרדים אז נפרדים לגמרי, אי אפשר להישאר באמת ידידים. ובשעת הפרידה המחשבה הזאת (כשיש רגשות כמובן, כשאין רגשות, זה לא כזה נורא) ממש ממש קשה... אבל לדעתי ברגע שנפרדים בצורה חמה ונעימה, נשאר טעם טוב. ואם מבינים בשכל שזה לא מתאים, אז הזמן יעשה את שלו לתת לשכל לגבור על הרגש.

אבל אם גם בשכל הייתה התאמה וגם ברגש והצד השני חתך שה' יינחם כי זה באמת קושי מטורף...  

זה מורכב, רק ה' יודע כמה זה מורכב...

ח"ו, בגלל ש"לא אוהב מראה של בחורה" - צריך לעשות תשובה, וגם תיקון פנימי.

יש לקוות שזה לא קיים. לפחות לא מצוי.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.