כמעט תמיד אי-אפשר לדעת מה טוב לצד השני,

כי לכל אחד טוב משהו אחר..

וכמו במקרה שסיפרתי למטה, גם כשיודעים, זה לא באמת עוזר.

אז כל אחד יעשה מה שהוא רואה באותו רגע לנכון, וזהו!

שאת התשובה לא נמצא באתר אינטרנט,

את התשובה נמצא אצל בני הזוג...

כל אחד מה שטוב לו והרגישות שהוא צריך.

אבל, וזה אבל גדול לא לכולם יש את החוכמה להבין ולקרוא אנשים אפילו שהם יכולים להיות מאוד קרובים אליהם.  

ואין תשובה מוסכמת על כולם,

זה מראה שהתשובה אליה לא כ"כ פשוטה כמו שאת מציגה אותה.

אם זה היה קיים, הייתה אמורה להיות כאן לפחות תגובה אחת לדרך שכולנו מסכימים אליה.

בכלל לא פשוט...

אני חושבת שיש לי תשובה, להרגיש את הבן אדם. אבל זאת לא תשובה פרקטית... 

מן הסתם שאם היו באים ומסבירים לי סיטואציה ספציפית ושואלים אותי איך לעשות הייתי מנסה לענות לסיטואציה הספציפית הזאת...

ואני כן חושבת שקרירות ולחתוך בבשר החי זאת לא דרך לסיים קשר...  

מה שחותך לך בבשר החי, לאחר זה ליטוף.

ומה שלך זה ליטוף, לאחר זה חיתוך בבשר החי.

ואלא אם את קוראת מחשבות, רוב הסיכויים שיהיה לך קשה להרגיש מה נכון.

לא נראה לי שאחרי שחתכת עשית תשאול ע"י גורם שלישי שיבדוק איך הבחורים הרגישו,

כך שאין לך מדד באמת שיבדוק את היכולת הוירטואוזית שלך להרגיש את מי שמולך.

בגלל שזה נושא רחב כמו הים... אני מבינה את הצדדים השונים...

אני עדיין בבירורים על הנושא.. כרגע זאת החשיבה שלי.

אבל אני יודעת מבחינה פסיכולוגית, שכאשר נפרדים, בכדי לא להשאיר משקעים צריך לדבר על זה יפה... זה מה שמדריכים היום זוגות שמעוניינים להתגרש להבדיל... 

אז לקחתי את זה לכיוון קצת אחר, אבל העקרון לדעתי נשאר אותו עיקרון...

כמו שלא ידריכו זוג שרוצה להתגרש לחתוך בבשר החי, אז לטעמי כך צריך, רק בפרופורציות שונות, גם עם זוג לא נשוי שרוצה לסיים את הקשר...  

@גמדיתלאגמדה דיברה כאן על 2 דברים ואת איחדת אותם לדבר אחד.

היא דיברה על מקרה ספציפי שבו התנהגות לא הולמת מצד הבחור עזרה לה להשתקם,

אבל היא ממש לא ממליצה להתנהג בצורה הזאת, אלא רק במקרה הספציפי הזה ההשגחה של הקב"ה גרמה שממעשה רע יצא טוב..

הדבר השני שעליו היא דיברה, שלא כל מה שאת חושבת שהוא טוב, הוא טוב לכולם!

יש דברים שאת חושבת שהם טובים ולאחרים זה לא טוב, ולהיפך..

ולכן, אין עניין לבקש מכולם להתנהג לפי מה שאת מבקשת, כי לא לכולם זה מתאים ונכון..

את איחדת את שני הדברים ביחד, ולענ"ד בצורה לא נכונה.

מה שאת חושבת זה ה-טוב, ומה שלא לפי בקשתך בפוסט - זה רע.

וטענת שהיא אומרת שרע זה בעצם טוב בגלל שפעם אחת זה עזר לה..

אז זהו, שאני חושב שלא זאת הייתה כוונתה..

ואני מסכימה

אני חושבת שזה נכון לשני המינים. 

תמיד כשרוצים לא להמשיך ולא משנה מי הצד שלא מעוניין חשוב לעשות את זה ברגישות. 

לי מאוד הפריעה, שלפעמים יוצאים לפגישה וצד אחד מגיע באמת להכיר. 

והצד השני מגיע בשביל לבחון (לצורך העניין הבחור).

ואז כשלא מתאים לו הוא מתקשר, כמו אחרי ראיון עבודה.  

"שלום, אהה תראי חשבתי על זה, זה לא מתאים"

במקרה הפטטי הוא יוסיף את באמת בחורה טובה ו....אבל....

מי שמגיע להכיר באמת בדרך כלל באמת נותן הזדמנות להכיר. הוא גם רואה בקשר שותפות. 

ולכן יהיה חשוב לו מה הצד השני חושב מרגיש. איך היה לו.

"הלוואי שנזכה לראות מעלת משודכינו ולא חסרונן" 

מה יעשה מישהו שברור לו אחרי פגישה אחת שחתונה לא תצא מזה?

הוא יכול כמובן ללכת לעוד פגישה בשביל לתת לה תחושה טובה אבל ע"י כך הוא ישלה אותה.

במקרים כאלה אני לא שואל בטלפון מה היא חשבה ואיך הרגישה כי אם היא תגיד שהיה לה נחמד והיא תשמח להמשיך, זה מאוד יפגע בכבוד שלה אם אני אגיד פתאום שאני דווקא מעדיף להיפרד, לכן אני אומר לה על ההתחלה מה החלטתי בלי לשאול לדעתה.

מבינה אותך כל כך!!!

חוויתי את זה על בשרי!!!!!

כל השרשור הזה בכללי באלי בטוב... 

רציתי לשתף שהיה באמת בחור שרצה מאוד את הקשר בהתחלה והראה את זה מאוד. אם בסגנון הדיבור הפתוח, ובנעימות ובהתחשבות וכו' וכו' ופתאום ביום בהיר (אחרי משהו שהוא לא אהב אבל לא בדיוק שיתף) התקשר ואמר בצורה קרירה כאילו אני אדם זר שהוא בחיים לא פגש, שזה לא מתאים. ככה סתם. ופשוט לא יכלתי להרגע מהסיפור הזה.. והיום אני יודעת שזה לא מתאים לי..  אבל הדרך ה', קצת רגישות.!

אז @געוואלד אשמח שתקרא... למרות שאני מבינה גם את הסיטואציה שאתה מדבר עליה...

חושבת שגם שרוצים לחתוך בפרט שזה לא אחרי פגישה ראשונה ויש כבר התקשרות מסויימת והבעת רגשות,

לעשות זאת ברגישות. נכון זאת מומחיות ממש, וצריך הרבה חוכמה. אבל הכל שווה כדי כמה שפחות לצער יהודי.

אפשר לחתוך ולהשאר עם קול חם.... לפחות לדעתי... וגם זה מנסיון כואב... 

ותודה על הסמפטיה... 

אני בטוחה שכל צד לוקח בחשבון שייתכן שהצד השני לא ירצה להמשיך

ועדיין יש הרגשה הרבה יותר טובה כשמישהו שאל ונתן לי מקום לומר מה אני חושבת. 

גם אם זה שונה וגם אם לכאורה זה ייצא כאילו שאני יכולה להיפגע. 

לדעתי הרבה יותר לא נעים כשלא שואלים בכלל ורק קובעים לי שזה לא מתאים. 

גם אם חושבים שזה לא מתאים זה עדיין נותן הרגשה יותר טובה כששואלים מה אני חושבת מרגישה. 

זו דעתי  

כנראה לשאלה מהסוג הזה את מתכוונת.

אבל אני לא אשאל אותה אם היא מרגישה שהיא רוצה להמשיך להיפגש או משהו כזה.

ואפשר פשוט

לשאול איך היה לך?

או

מה את חושבת? 

גם לומר,

חשבתי על זה ונראה לי פחות מתאים, מה את חושבת? - זה אחלה לדעתי. 

בד"כ אם היא רצתה להמשיך היא תגיד 

"אני חשבתי שאפשר להמשיך, אבל אני מכבדת את ההחלטה שלך " 

הוא לא מכיר אותך ואת לא מכירה אותו.

ברוב המיקרים, כנראה שגם לא תיפגשו עוד.

לכל אחד יש את המטענים שלו..

לי למשל נורא קשה לקבל מחמאות מאנשים שאני לא מעריך,

ובעיקר מבנות שחותכות אותי..

אז לכן כשאת אומרת: "תעצור רגע לחשוב איך היית רוצה שינהגו כלפיך אילו היית בצד הנגדי."

אז אני הייתי רוצה לרוב שזה יהיה טכני, פשוט, ברור וקצר.

מבחינתי זו סתם שיחה מאולצת, שהמטרה שלה זה להגיד לצד השני שמעכשיו אתם כבר לא ביחד, וזהו!

לכל אחד ואחת יש את הרצונות שלו ושלה, ואי-אפשר לעשות את זה בחיתוך כהזמנתך..

דרך אגב, בנים הם פחות רגשנים מבנות, אבל לאו-דווקא פחות רגישים לזולת.

בנות גם לא יותר טובות ורגישות בחיתוכים מבנים.

גם אין קשר בין הבקשה שלך לעבודת המידות!

צריך להבין שתמיד חיתוך זה לא נעים (בד"כ לשני הצדדים),

ולא משנה איך החיתוך יעשה תמיד תהיינה תלונות.

כשפעם מישהי חתכה אותי בהדרגה, חשבתי לעצמי למה היא לא התחשבה בי וחתכה מהר.

וכשמישהי חתכה אותי מהר, חשבתי לעצמי למה היא לא התחשבה בי וחתכה בהדרגה.

הראשונה שאני חתכתי אותה שאלתי אותה ככה בתמימות בתחילת השיחה "מה שלומך?",

היא נתנה לי הרצאה שלמה על איך עבר עליה כל היום,

ובסוף השיחה היא התעצבנה על זה ששאלתי אותה "מה שלומך?",

כי זה אומר שממשיכים ואז אני פתאום חותך.

הבאה אחריה, העירה לי בסוף השיחה על זה שלא שאלתי "מה שלומך?",

היא אמרה שאמנם נפרדים אבל צריך להיות בן-אדם ולהתעניין בשלומה..

ועוד סיפור אמיתי שקרה לי:

אחת המדוייטות שלי אמרה לי (בערך בפגישה רביעית), שהחל מפגישה שלישית - חייבים לחתוך בפגישה פנים אל פנים!

אחרי בערך חודש החלטתי לחתוך,

נסעתי במיוחד 3.5 שעות נסיעה כל צד (סה"כ 7 שעות), ביזבזתי כ-80 ש"ח על נסיעות,

הייתי צריך גם למצוא לעצמי מקום לישון בלילה בין ה-"דייט פרידה" לבין הנסיעה חזור (למחרת בבוקר).

עשיתי את תהליך הפרידה בפרוטרוט לפי איך שהיא אמרה שצריך לעשות במהלך הדייטים.

ובסוף היא התלוננה לשדכן על זה שחתכתי בפגישה ולא בטלפון - תודה באמת..

מסקנה שלי:

בקיצור, לא משנה מה אעשה, אני תמיד לא בן-אדם וגם לא רגיש.

אז פשוט לחתוך, להשתדל לא לומר דברים מעליבים (כמו "את מכוערת") או להיות חסרי טאקט,

לאחל בהצלחה בהמשך, וזהו!

הביטוי לחתוך או חותכים. לי מרגיש קצת רחוק מהמטרה. 

אני משתמשת בלהפסיק. או להיפרד. 

אנחנו לא מחפשים דמות.

אנחנו מחפשים קשר. קשר אנושי.  

וקשר אנושי שייך לשני הצדדים.

חוץ מזה נשמע לי, שלפי איך שנפרדת מהאנשות שיצאת איתם דווקא נהגת בהמון רגישות. 

וכנראה שלא לאנשים כמוך היא התכוונה  

א. מדובר לחתוך את הקשר, לא את הבן-אדם.

ב. נכנסתי לכמה שיעורים של הראש-ישיבה שלי, בענייני "פגישות".

    הוא אמר שאצלנו אסור להשתמש במילה "דייט" אלא רק במילה "פגישה",

    או כלשונו: "אנחנו לא יוצאים לדייטים!"

    בראשונות שיצאתי איתן זה נורא הפריע לי שהן השתמשו במונח "דייט",

    אבל אז הבנתי שזו שפת העולם והטרמינולוגיה לא באמת תשנה כאן משהו מהותי,

    ולכן אפשר פשוט להשלים עם זה, וכנ"ל לכאן..

ג. הרצון לקשר הוא כל עוד רוצים להיפגש,

   כשכבר לא רוצים להיפגש, אז גם אין שייכות ורצון לקשר.

ד. את צריכה לזכור שהבנות שאני נפגש איתן רואות רק את הישורת התחתונה,

    בלי לראות את המכלול (נגיד זאת שנסעתי במיוחד בשבילה, לא ידעה שעשיתי זאת בגלל רצונה.)

    ולכן לכל אחת נוח לתרץ את הכאב בלהגיד שאני לא רגיש.

    ברור לי שגם @Atara, נמצאת כנראה במקום הזה.

    את כרגע ראית את המכלול, ולכן את יכולה להגיד את זה, אבל זה רק בגלל שנקודת המבט שלך שונה.

ה. מה שאחרים אומרים עלי, אף פעם לא הפריע לתדמית שלי בעיני עצמי.

    כך שכמעט תמיד לא מפריע לי מה אחרים אומרים עלי.

    סתם מבאס זה הניסיון להמעיט בכאב של האחר עפ"י רצונותיו ולראות שהוא שופט אותך לרעה.

    אבל כמו שכתבתי, הסיטואציה הזאת לא פשוטה ולכן גם אני לפחות בהתחלה נפלתי בזה.

    (אם כי, אף פעם לא הערתי לבנות על איך שהן חתכו, אלא רק חשבתי בראש.)

נשמע שיש לך בהחלט נסיון חיים... 

ואני מסכימה עם העובדה שכל אחד מרגיש אחרת לגבי מה שטוב לו ובגלל שלחתוך זה לא נעים, אז אפעם לא באמת מרוצים.

אבל להגיד שהוא לא מכיר אותך ואת לא מכירה אותו. זה אולי נכון לפעמים שחותכים אחרי פגישה אחת או שתיים.

אבל לצערינו יש מקרים של קשרים ארוכים שלא צלחו בסופו של דבר, ופה לדעתי חייב רגישות פשוט חייב...

אבל נכון יש באמת אנשים שלא באמת יודעים מה טוב להם, לדוג' הבחורה שחשבה שטוב להפרד בפגישה זה באמת לא מומלץ... אבל טוב נו לפעמים קשה להבין את כולם... 

צריך הרבה תפילות שאם חותכים לעשות את זה בצורה שתפגע כמה שפחות בצד השני...

"מכיוון שרוב העולם אוחז במגדר אחד, תמיד הדברים יהיו ככה." (דהיינו, לא קיימת אפשרות להיות אובייקטיבי.)

ואז

"ומנקודת מבט די אובייקטיבית(?) אני אומרת את הדברים"

לדעתי, כן אפשר להיות אובייקטיבי, אבל לא בצורה שאת מציגה.

גם אני שמעתי עשרות סיפורים על בחורות שהתנהגו בצורה לא הולמת,

אז את רוצה שנשווה סיפורים ונבדוק מי פחות רגיש?

זה לא עובד ככה, כי אני שומע סיפורים מחברים על הבנות שהם פוגשים,

ואת שומעת סיפורים מחברות על הבנים שהם פוגשים.

אני לא שומע כמעט סיפורים הזויים על בנים, כי אני לא מדבר על זה עם בנות,

ואת לא שומעת כמעט סיפורים הזויים על בנות כי מן הסתם את לא מדברת עם בנים על זה.

כדי לבדוק זאת, צריך לעשות מחקר סטטיסטי מעמיק ולא מסיפורים של חברות..

@Atara

שאת מגיבה רק למי שהסכים איתך או למי שאת מצליחה "לתפוס אותו על המילה" גם כשדי ברור שהוא לא התכוון אליה.

עד כה פשוט התעלמת מניקים שהגיבו לך בתגובות ענייניות.

אז אם כבר את מדברת על רגישות..

דווקא בעיקר הפריעה לי היחס שלך אל גמדיתלאגמדה ואל געוואלד.

ובאופן כללי, אין בעיה שתעני רק לחלק.

אבל זה שלא הגבת תגובה עניינית לאף אחד מאלה שלא הסכים איתך,

לענ"ד זה מעיד על בעייה מסויימת.

היחידה שלא הסכמת איתה והגבת לה, זו הייתה גמדיתלאגמדה,

וגם לה הגבת בצורה לא עניינית ולא יפה בעיניי.

את "תפסת אותה על המילה", למשהו שהיה ברור שהיא לא התכוונה אליו.

ולמעשה הצגת אותה בצורה מעוותת, רק כדי "להגדיל" את עצמך על חשבונה.

(להציג אותה כאילו היא מזוכיסטית)

אני מציע לך לחשוב על זה..

כולנו (כולל אותי) צריכים כל הזמן ללמוד ולהשתפר ולהשתדל להיות אנשים טובים יותר.

בהצלחה!

@Atara

@לב אוהב (אמנם מופנה ל-Atara, אבל אולי גם לך זה יעזור להבין.)

לענ"ד זה חשוב שתקראי עד הסוף,

כי זה יכול לעזור לך להבין מה עובר על מי שחתך אותך בצורה לא ראוייה בעינייך..

שימי-לב למה שקרה בהודעה הזאת שלך..

אני ביקשתי ממך להגיב בצורה עניינית גם למתנגדים לפוסט שלך.

ואת בתמורה ענית לי רק בשביל ההרגשה הטובה (את כתבת בעצמך).

כלומר, מבחינתי התייחסת אליי כמו אל ילד קטנטן שמסכן שאף-אחד לא מגיב לו,

אז נזרוק לו תגובה רק כדי שיפסיק להתבכיין..

מבחינתי את הגבת אלי בזלזול ובחוסר רגישות.

בעיקרון, מבחינת המציאות שאני רואה, ואפילו כנראה כל מי שיקרא את ההודעה שלך,

יש לי הצדקה לתקוף אותך על הזלזול שהפגנת ועל חוסר הרגישות שלך.

למעשה, אני יכול בקלות להפנות את הפוסט הראשון שכתבת כנגדך.

(*)הערה למטה
 

אממה, אני צריך להבין שאני הכנסתי אותך לסיטואציה מסויימת שהיא לא כ"כ נעימה (הפניתי כלפייך האשמה).

ובנוסף, גם היה לך לחץ מסויים של זמן כדי להגיב, כי מבחינתך אם היית מגיבה מחר מתוך שיקול דעת,

אני כבר הייתי נעלב מאד מאד שאפילו מההודעה הזאת את מתעלמת.

אז האופן שבו הגבת היה מתוך התגוננות תוך לחץ של זמן..

כך גם בזמן החיתוך, מי שחותך אותך נמצא בסיטואציה מאד לא נעימה (של עצם החיתוך),

והוא גם נמצא תחת לחץ מסויים של זמן, כי הוא לא יכול למרוח אותך,

או כי את מחכה כבר לשיחת טלפון או שאתם אפילו כבר תוך כדי השיחה.

אז כמו שקרה לך עכשיו, גם לו אין את הפריבלגיה לדבר איתך מתוך חשיבה צלולה ורגישה.

ה-"חוסר רגישות" שלו לא נובעת מתוך חוסר במידת הרגישות, אלא פשוט מעצם הלחץ והסיטואציה..

לכל אחד יש את הדרכים שלו להתמודד עם הסיטואציה והלחץ,

יש כאלה שישחקו אותה מנוכרים, יש כאלו שיהיו לא רגישים, יש כאלו שיתנו לנחתך שפע של מחמאות וכו' וכו'.

כל אחד והדרך שלו..

העניין הוא שכשאנו עושים זאת לאחרים, אנחנו בתת-מודע או במודע מבינים את מה שגרם לנו להתנהג בצורה מסויימת.

אבל כשאחרים עושים זאת לנו, אנחנו שוכחים שיש סיטואציות שגורמות גם לנו להתנהג כך.

אני מקוה שעכשיו יותר קל לך להבין מה חווה מי שמעבר לקו..

_____________________________________________________

(*) האמת שגם באתי לעשות זאת, אבל תפסתי את עצמי.

     מה שגם רואים שבהודעה שהגבת אח"כ, גם את הצלחת לתפוס את עצמך.

בדיוק עצרתי קשר בתקופה האחרונה, קשר ארוך... 

והדבר שהיה הכי חשוב לי זה לעשות את זה יפה... והצלחנו ב"ה.. אני אומרת הצלחנו כי גם לו היה חלק בזה...

במידה ואתה מדבר על קשר ארוך שנחתך אז לא הייתי מסתכלת על הנתון של הלחץ, כי אפשר לקחת כמה שעות של חשיבה, לשבת עם עצמך, לכתוב נקודות, להתייעץ עם אנשים. כמו שאנחנו משקיעים בקשר עצמו, אני חושבת שזה חשוב להשקיע להפרד יפה, ככה שאפאחד לא ייצא עם משקעים.

שמתי לב שלפעמים בגלל שמדובר באנשים דתיים, אז כשנפרדים רוצים לשמור על דיסטנס. וגם כשנפרדים אז נפרדים לגמרי, אי אפשר להישאר באמת ידידים. ובשעת הפרידה המחשבה הזאת (כשיש רגשות כמובן, כשאין רגשות, זה לא כזה נורא) ממש ממש קשה... אבל לדעתי ברגע שנפרדים בצורה חמה ונעימה, נשאר טעם טוב. ואם מבינים בשכל שזה לא מתאים, אז הזמן יעשה את שלו לתת לשכל לגבור על הרגש.

אבל אם גם בשכל הייתה התאמה וגם ברגש והצד השני חתך שה' יינחם כי זה באמת קושי מטורף...  

זה מורכב, רק ה' יודע כמה זה מורכב...

ח"ו, בגלל ש"לא אוהב מראה של בחורה" - צריך לעשות תשובה, וגם תיקון פנימי.

יש לקוות שזה לא קיים. לפחות לא מצוי.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.