זה ממש לא יפה בייחוד שנותנים הרגשה שכביכול הכול סבבה ומראים התעניינות.

אני חושבת שזה סתם משועממים שנחמד להם להתכתב אז הם תופסים את האתר היכרויות ומנעימים לעצמם את הזמן על חשבון הצד השני. כשגם מלכתחילה הם לא מתכננים שיצא מזה משהו.

או שבאמת אין להם אומץ לרשום שזה לא מתאים. תכל'ס זה באמת לא נעים אבל חייב לעשות את זה.

שעורכים מחקר רב משתתפים על המוח של בני המין השני,

ואת המסקנות משליכים על אנשים פרטיים שלא מחוייבים לסטטיסטיקה הזאת.

לא צריך לקפוץ אוטומטית ל"ראש הגברי/ נשי", אפשר להגיע לפתרונות יותר

פשוטים שלא תלויים במין. (נכון, זה לא מגרה את האינטלקט ולא נשמע מתוחכם

וחדשני - חבל מאוד).

מה גם שאין כאן שאלות מנחות, כיווני חשיבה חדשים או משהו מעשי, אלא רק

תלונות ו'נו נו נו'. כשהגישה היא כזאת לא שייך להתחיל לדבר על למידה, כי המסקנות

כבר פה.

עכשיו, אני מרשה לעצמי לקחת את המיקרופון של הגברים כאן ולומר שיש לנו הרבה

אמפתיה לשמוע כאב של אחר, אנחנו חווים כאלה גם בעצמנו, אבל גם אנחנו בני אדם.

אם אני אכאב כאב של מישהו, אני מעדיף שזה יהיה מבחירה ולא כי הוא פוגע בי.

א. אני גבר, אז כן, חורה לי ההתנהלות העקבית פה. זה לא נכון שזה

לא מן נמנע, כי אני לא זוכר את הפעם האחרונה שגבר פתח שרשור

כזה, אבל הודעות כאלה יש כמעט בכל רגע נתון. אני ממש לא רואה

בזה יופי.

ב. גם אם בדיעבד יש לתקלים האלה תועלת, אנחנו אנשים של לכתחילה.

בשביל הרווח הזה לא שווה, וגם די אסור, לפגוע באנשים טובים על הדרך.

אני לא אכנס לפרטים, אבל היו בנות שהעבירו אותי גהינום, אבל לא חשבתי

אפילו בטעות להשליך את זה על כולן פה בפניהן קבל עם ועדה.

אני יכול לעצב גישה שונה או להתעלם (אגב, הרבה פעמים החלטתי שאני מספיק

לקרוא פה בגלל דברים כאלה). אבל אם אני יכול למנוע את זה מלכתחילה, אני אמנע.

לדעתי, אנחנו חיים בחברה נורא פמיניסטית ומקבלים תלונות על גברים כמובן

מאליו. כשסוף סוף מישהו מעיר שהמלך הוא עירום ואין הצדקה ערכית לדברים

האלה, חלה איזו התקוממות.

אלא סתם היא ראתה תופעה והחליטה מעצמה שדווקא הבנים הם כאלו..

אם תריצי חיפוש על שליש גן עדן בפורום כאן,

את תראי שדווקא יש יותר תלונות של בנים כלפי בנות שמתעלמות מהם..

היו יכולות להתנסח בצורה הרבה יותר נעימה עם שלוש דקות נוספות של הקדשת תשומת לב.

להעיר למי שעושה את זה - זה מה שנעשה כאן עכשיו.

ככה הכל יתנקז רק ליום אחד ונוכל יותר להתמודד עם זה..

נו, מצחיקה, אין להם לב שאפשר לשבור...

אם יש דברים שמפריעים לנו - למה לנפנף אותנו ולא להתייחס לזה ברצינות?

אם אין דברים שמפריעים לנו - אולי באמת הגזימו וכדאי להתייחס לזה ברצינות?

"בואו נוציא טישו".

אבל זו אותה משמעות של נפנוף.

"לא נתייחס לזה ברצינות, הם מראש טועים, אפשר אפילו לצחוק על זה..."

אם סימנת כבר את המטרה, אני לא חושב שיש טעם להמשיך בדיון.

תעירי גם לבנים שמכלילים פה בנות. לא אמרתי שזה מוצדק.

כי עד עכשיו ראיתי הרבה זלזול, ומעט התייחסות אמיתית.

מפריע לנו גם הכללות נגד בנות

סתם דוג' שמצאתי עכשיו

(תראי כמה מעירים שם, כולל בנים)

מה זה כל הבנות??? - לקראת נישואין וזוגיות

תכל'ס כולם פה צריכים כבר לישון..

נציב מארבים, נתפוס אותם... ואז... 

בדיוק מאותה הסיבה שיש בנות שעושות את זה.

אבל אני ממליץ לך במקום להתבחבש ולהיפגע,

פשוט תשכנעי את עצמך שאם הוא מתנהג כך, כנראה שאתם לא מתאימים.

ואם אתם לא מתאימים, אז אין מה להתרגש מההתנהגות שלו..

זה אין ספק...

אבל הפגיעה במקומה עומדת...

אבל אנחנו לא הולכים (וגם לא יכולים) עכשיו לשנות אותם, נכון?

אז בשביל מה לסחוב את הכאב לב הזה?

בואי נתנחם בזה שכל תקופת החיפוש הזאת היא זמנית, ונמשיך הלאה..

חבל.. חבל לסחוב את הכאב לב על הדברים האלו,

אנחנו רק פוגעים בעצמנו אם ניפגע מכל דבר..

אני לא אומר לא להיפגע משום דבר,

אבל ברגע שהבנו שהוא לא מתאים,

אז הוא לא שווה את זה שניפגע ממנו..

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.