למה מבחינת הלכתית או למה כדאי?

ולמה כדאי...? 

כי זה סתם יהרוס את הקשר, סתם מתאהבים, זה חבל... וזה לא אהבה אמתית

צריך וכדאי לחכות שהאבה תהיה אמיתית.  

לא לאכול מעץ הדעת לפני שמותר

בס"ד

מגע (אפילו סתמי) זה דבר מאוד מאוד חזק...! 

במגע יש עוצמה שגורמת לאנשים להרגיש קרובים זה לזה... והוא מגביר את האינטימיות בין שני אנשים שבאמת אוהבים, אך גם יכול ליצור תחושה של קירבה דמיונית כשאין למעשה קירבה כזו...

וגם כששומרים נגיעה נוצר איזשהו מרחב שבו יכול להיתפתח קשר אמיתי ומשמעותי, ואז יש אפשרות להכיר בדבר האמיתי שנוצר ולשמוח בו!

וגם אחרים מוסיפים עוד נקודות שאולי ישכנעו

שרשורים טובים הם כאלה שכתובים בהם דברים רעים?

טוב מאוד שיש קונצנזוס רחב בדברים עקרוניים.

הדיון יהיה פחות מאתגר? חד-גוני? משעמם?

שאלה יהיו הצרות שלנו.

איך הרב אבינר אומר? "אם גם הטוב וגם הרע

מקדמים את הגאולה, אולי נעשה יותר רע? לא,

אין צורך, זה בא לבד..."

מאמין שהרוב השפוי לא מסכים עם זה ,

לא הבנתי איך הגעת למסקנה שגבר שנמצא בקשר של כמה שנים עם מישהי

מנצל אותה , הם ביחד , זה הדדי , אני לא מבין מאיפה את מביאה את זה

לפי ההגיון שלך גם היא מנצלת אותו , ממה היא שונה ממנו?

זה הגיון של אישה שתמיד היא הקורבן , נו טוב .. עם זה כבר קשה מאוד להתווכח

אי אפשר להגיד שיש כאן ניצול , לא גלוי ולא מוסתר כי אין לזה סוף

ההדדיות מבטלת כל סוג של ניצול אוטומטית

אם זה לא בהכרח רע לפי מה שאת אומרת,

אז אין הבדל בין שני המינים כי אין כוונת זדון

יוצא שבת שלא שומרת נגיעה עם גבר , לא בהכרח עושה מעשה רע

אם ככה , למה בנים שלא שומרים נגיעה אשמים בניצול?

ניצול זה מעשה רע , כאן אין ניצול

אם מישהו יוצא עם מישי למטרה מאוד מוגדרת

ואחרי זה "זורק אותה" , זה ניצול , אי שמירת נגיעה כשלעצמה היא לא ניצול

שמה לעשות ממלא את התאווה שלו כיצור אנושי ,

אז לכן נקרא לו נצלן? והיא לא ממלאת את התאווה שלה?

אז אני קורא לבנות נצלניות בגלל זה?

זה הגיון מוזר

אז נגיד את זה על כל דבר ,

אני משלם לנהג מונית , אז הוא מסיע אותי 

ואני נהנה מהמוזיקה שהוא שם ולא שילמתי עליה

ומה לעשות שלא שילמתי לו על הרדיו , אז זה אומר שניצלתי אותו 

כי היתה לי תאווה לשמוע מוזיקה טובה באותם רגעים?

אין לזה סוף 

ואת מצפה שלא נחשוב שאת אומרת שבנים מנצלים?

כולם כאן הבינו את זה ,

נשמח אם תועילי בטובך להגיד בפה מלא

בנים לא מנצלים בנות , אבל זה כמובן לא יקרה ..

אני בטח יקבל עוד תשובה כמו "טוב זה וויכוח שימשך בלי סיבה , שבוע טוב/לילה טוב/בוקר טוב/חג שמח"

ולא צירפת לזה גם את הבנות .

אם זה נחשב למנצל אם הוא לא מתכוון להתחתן איתה?

לא נראה לי שאפשר להגיד את זה, כל עוד זה הדדי 

אי אפשר להגיד שצד אחד מנצל את השני , טוב להם ביחד

זה הדבר הכי נכון עבורם , את קובעת שחתונה זה הדבר הכי טוב עבורם

הם כרגע חושבים שונה ממך , זכותם 

ההפך הוא הנכון.

לפחות בקטע של נגיעה.

כזוג נמצא בקשר והבת רוצה לשמור נגיעה ומוכנה 'להתאבד על זה' כנראה שהם ישמרו נגיעה כי הגבר 'יכבד' את רצונה של האישה (לכן אני מסכים שבמקרה כזה אם הגבר ייגע זה יהיה חוסר כבוד אבל אני לא מאמין שזה יקרה בקשר במתקדם).

וכאשר הגבר רוצה לשמור נגיעה ומוכן 'להתאבד על זה' אז אם האישה פחות בקטע כנראה שהם יפלו פשוט כי האישה 'מנצלת' את זה שלגבר יש יצר. אני לא אומר את זה סתם באוויר אלא מניסיון רב שנים של חבריי.

את חושבת שבנות טיפשות?

אם מישהי תרגיש מנוצלת בכל צורה שהיא , היא לא תשאר עם הבחור רגע

ואם כן , הבעיה היא כולה שלה ,

עצם המגע בניהם הוא הדדי , ואם הוא נהנה יותר ממנה לא הופך את העניין לניצול

בהתחלה התעצלתי להגיב (כרגיל.)

אבל קראתי את מה ש@תחושה כתבה והרגשתי שאני חייב

ממש.. אבל מ-מ-ש נכון.

אני לא יודע מה החבר'ה שחולקים עליה חושבים וכמה יצא לכם להסתובב עם בנות

אבל זה ממש נכון!!! 

בס"ד

אם בחור עושה מניפולציות, משקר, מבטיח הבטחות שלא מתכוון לקיים,
מצהיר על רגשות שלא באמת מרגיש- אז הוא מנצל אותה בין אם היה מגע ובין אם לא,
(נהנה לגרום לה להתאהב בלי שזה הדדי וכ')

אם בחור ובחורה מגיעים למצבים שהלכתית לא היו רוצים להגיע אליהם,
או שאחד מהם לא היה רוצה להגיע אליהם, והשני דוחף לשם,
אז מי שדוחף הוא לא בסדר, ואולי גם נצלן או נצלנית. לא משנה אם זה בחורה או בחורה.

אבל אם שניהם מרגישים אותו דבר ונופלים- למה הבחור הוא זה שניצל??

שניהם הזיקו לעצמם ואחד לשני, באופן לגמרי הדדי.

ואם כבר שליטה עצמית, בדרך כלל בתחום הזה לבנות יש הרבה יותר שליטה,
כי עם יצר יותר קשה להתמודד מאשר עם רגש.

(כי רגש האהבה עצמו כולל בדרך כלל את הפחד לפגוע במי שאת אוהבת.
ואם את אוהבת בחור לא תרצי להוריד את מעלתו הרוחנית ולסבך אותו בחטאים,
ולא תרצי להיות זו שהוא שונא את עצמו בגללה, ולא תרצי לפגום בקדושה הקשר)

ככל שהרגש עמוק יותר כך גם האכפתיות מההשלכות עמוקה יותר,
ושומרים על הגבולות וכ'.

דווקא לי נראה שהאחריות של הצד הנשי היא לפחות כמו ל הבחור.
ובמקרים מסוימים היא גם יותר גדולה.

(במקרים מסוימים גם הפוך כמובן)

הן ממש לא טיפשות כמו שאת מתארת אותן.

א. יש אהבה גם בקשר לפני החתונה, ויש גברים שעושים את זה מאהבה

ב. יש נשים שרוצות את זה בגלל היצר שלהן ולא בגלל שהן מחפשות הוכחה לכך שאוהבים אותן

ושניהם לא יוצאי דופן..

נסכים לא להסכים

לא מת על זה אבל איך שבא לך...

מה שאת כותבת כאן בשירשור, מבוסס על חוקות התורה או חוקות הגויים?

אם זה מבוסס על התורה, נא להביא ראיות והוכחות!

אם זה מבוסס על הגיגייך האישיים או חוקות הגויים,

אז זה לא יפה לדבר ככה..

מבלי שהיא מסכימה או רוצה בזה (שאם זה ככה אז זו כבר הטרדה מינית).

ככה שאין פה צד אחד שממלא את הסיפוקים שלו והצד השני נשאר פסיבי.

אקטיביות ופסיביות כן קשורים לכאן כי באותה מידה שאת מדברת על גבר שנוגע באשה כדי לספק את היצרים שלו -(טיעון שאני לא מסכים איתו בהכרח, אבל ניחא) אפשר לומר הפוך, כי יש נשים שגם מתקרבות וגם נוגעות.

ומזלזלת באינטלגנציה 

יש גם גברים שצריכים חיבוק?

כי לבנות כמו שאמרנו , אין יצר,

כל כך מתוחכמים הגברים האלה..להשתמש ברגש בשביל להשיג יצר

אבל ..למה הם צריכים להשיג יצר ..אם כבר יש להם יצר? לא ברור

מניין לך שאשה לא עשויה להיות מונעת מיצר? ומניין לך שגבר מונע רק מיצר?

את מכלילה מדי..אין כאן כללים ברורים שאפשר לומר תמיד על משהו שככה הוא עובד ואין אחרת.

מצטער

אשמח אם תשתפי אותנו בנתונים ,

אין כאלה . אז בואי נתקדם מהתפיסה המוזרה הזאת שאומרת שבנים נולדו 

בשביל לנצל בנות , הדבר היחיד שאני יכול להסכים עליו זה שלבנים יש יותר תאווה 

אבל זה לא אומר שאם יש קשר הדדי הם מנצלים , כמו עם משל המונית שהבאתי לך למעלה

זה תוצאה ,לא מניע בהכרח

הגישה הפמיניסטית הרדיקלית ש"כל מגע הטרוסקסואלי הוא אונס" (=בתרגום לעברית: "מנצלים אותך ואל תגידי שלא").

לכן לא מצאתי כל כך טעם להתווכח איתה

אלא שעם כל ההבדלים הקיימים, הם לא עד כדי כך גדולים ולא עד כדי כך שטחיים.

אבל בסדר

הגבר ייצרו מבחוץ האישה יצרה מבפנים.

על זה אין ויכוח. נכון?

לכן לגבר קשה יותר להתגבר. 

בנוסף - האישה היא שמורה יותר. אישה שומרת על עצמה גם בשביל הסטטוס של בתולה...

הגבר הוא תכליתי ומעשי והאישה פחות. אם הוא בקשר הוא רוצה שתהיה תכלית. והאישה מסתפקת יותר במישו תומך שיהיה לצידה.

לכן לפעמים יש תחושה של ניצול. כי הגבר רוצה מהקשר משו מסוים והאישה רוצה את הצד הרגשי...

מקווה שהיטבתי להסביר.

בין לחבק ילדים קטנים או להתחבק בין נשים לבין שמירת נגיעה...

זה אסור וזה מותר, אין בכלל ספק!

(גם כתבתי זאת: " אבל אם נעזוב לרגע את הנגיעות האסורות בין בנים ובנות.")

מה שאמרתי, שעפ"י מה שראיתי באופן-כללי דווקא נשים יותר רוצות מגע..

כמובן שגם גבר רוצה מגע עם אשתו, אבל באופן כללי נשים יותר רוצות מגע,

כך שלהגיד שהאישה היא זו שדווקא מעוניינת פחות במגע, נראה לי קצת מוזר..

(למיטב הבנתי בשירשור לא מדברים על יותר מחיבוק, החזקת ידיים ומקסימום נשיקה,

 כך ש(ציטוט): "האישה היא שמורה יותר. אישה שומרת על עצמה גם בשביל הסטטוס של בתולה.."

 לא רלוונטי לשירשור בעיניי..)

התוכן לא כל כך קשור לתגובה שלי

אך כאשר יש נישואים ומחויבות ואהבה שנוצרת ומתפתחת לאט, עם השנים, ע"י עבודת המידות, החוויות, הקשיים, הוויתורים, הטעויות והרחמים של ה' -

אזי ישנה אהבה אמיתית, התעלות מעל הטבע. אזי הטבעים מזדככים. 
רק אז, אין אהבה שתלויה בדבר.

שבגלל לחץ חברתי

מי שלא שומר נגיעה , לא יגיב כאן

אני שאלתי כי יצא לי לראות משהו מסויים מתישהו לאחרונה..

ומפה השאלה ..

גם רציתי לדעת אם יש כאן כאלה שלא שומרים נגיעה

ולהבין למה 

אם בכלל ..

שלעומת כמה שמדברים שאנחנו צריכים יותר פתיחות בציבור שלנו,

בפועל אנחנו די סובלים מעודף פתיחות. וחוסר ההבחנה הזה מבלבל

הרבה אנשים וכשהם "שומעים שצריך לשנוא את הפושעים, אבל לאהוב

אותם בלי גבול" הם הרבה פעמים מתרכזים או בהתחלה או בסוף, כי

זה נשמע להם לאחוז את המקל בשתי קצותיו.

בחובות הלבבות, כמדומני בשער הבחינה, רבינו בחיי מברך על הבושה

(=לחץ חברתי, לענייננו) שבלעדיה הרבה היו עובדים עבירות ושום חוב לא

היה נפרע. אידיאלי זה לא, אבל איפה היינו בלעדיה...

ככה שאני לא חושב שפשוט להצדיק או לגנות את המושג "לחץ חברתי"

באופן מוחלט. תלוי איפה הוא בונה ואיפה הוא מחריב.

אוקי...אז..

אני מסיק מזה שאתה לא בהכרח שומר נגיעה

כלומר , רק עם הבנות שלא דורשות את זה ..

ההלכה מה איתה? 

לא מסתדרת עם זה כל כך ..

וגם משהו שהרב שלי בישיבה אמר.

יש כל מיני משפחות וכל מיני עדות ויש מקפידים יותר כפי שישנם מקפידים.

בוודאי שאסור ללחוץ ולכפות בעניין הזה.

מצד שני, בשנים האחרונות כולם מתעסקים בגוף האישה, מה מותר לה, מה אסור לה , מה טוב לה ומה רע וגם מדובר על אנשים שלא מבינים בזה כלום.

ולכן ישנה מסקנה שמחולקת לשני חלקים

א. המתלהמות והלוחמות , בדרך כלל צעירות מדי לקשר רציני.

ב. הדבר הנכון לעשות זה להשאיר את זה לנשים שינהגו איך שנוח להן ויש נשים שרוצות מגע וחום וחיבה מהארוס או מהחבר ולא רוצות להמתין שנה עד שימצאו תאריך שיתאים לכל הדודות.

לגבי הלכה, פוסק רציני לא יכניס עצמו לתחום אפור ואישי שנוגע לגבר ואישה שנמצאים בתהליך של חיבור והתקשרות. 

הנה, עכשיו הדיון הופך להיות מעניין !    כנס לכוננות ספיגה!!!

עד שסוף-סוף מישהו מכניס פה קצת פלפל (ועוד בעדינות), יוצאים פה באיומים!!

אני מחכה שהדיון ימצה את עצמו ואז אשפוך קצת שמן למדורה.

אני לדוגמא, ממש לא מתכוון לנהל דיון הלכתי באינטרנט , עם בני נוער צרחנים שיעשו לי העתק והדבק מתוך השטויות ב"עולם קטן".

זה נושא רגיש, זה נושא חשוב ואם מישהו ידון בו , אזי הדיון חייב להתבצע ביישוב דעת ובטונים מהוסים.

מדובר פה בדתיים

אני סבור שהדיון כבר מיצא את עצמו - לקראת נישואין וזוגיות

זה לא בדיוק "אפור" - אבל יש נקודות לדיון (לא פה - כאן זה לא המקום). ונכון - אף פוסק רציני לא יכנס לזה, לפחות לא בפומבי (לדיון הזה).

הבאת דוגמא יפה: אכילה ביום כיפור. אסור בכל תנאי? או שיש אופציות ויוצאים מן הכלל?

חילול שבת - כנ"ל. 

בהלכה א-י-ן שחור ולבן אלא אוסף כללים שמקובלים על ציבור כזה או אחר. לדוגמא קטניות בפסח.

כך גם בנושאינו אנו. אני מכיר "מנהגים" הלכתיים יותר או פחות, שיגרמו פה לכיפות לעוף מרוב תדהמה, אצל חלק מהיושבים המכובדים.

א-ב-ל, מאחר ורוב הציבור היקר כאן הוא נוער תמים שלא כל כך מודע למתרחש מחוץ לחממה שלו - בוא ונשאיר זאת כך.

אולי לא היתי ברור.

1. אכן איסור, שמאחוריו עומדים כל הפוסקים כולם.

2. לא, לא דומה למנהג.

3. דיון רציני בנושא לא ינוהל על ידי פה. ודיון רציני אפשרי מאוד, כבר נוהל על ידי רבים וטובים - ויש הרבה נקודות.

שאין לי שום כוונה לנהל דיון הלכתי.

אבל רק שתדע שפוסקים רציניים, נדרשים הרבה פעמים לשאלות מסובכות של חילול שבת ואכילה בצומות והם רציניים ולכן הם לא מדברים כמוך ולא חושבים כמוך.

אתה טוען שיש פוסקים שיתירו לא לשמור נגיעה?

או שכל העניין של ההתעסקות בזה מבחינה הלכתית לא רלוונטי? (!)

אפילו שאולי זה הסגנון שלך בכללי
לדעתי ראוי לשמור על נקיות לשון וסגנון!

אז אתה חושב שההלכה מתירה אי שמירת נגיעה ..

סבבה...מעניין . אני רק לא מבין למה אתה לא אומר את זה בפה מלא

נחת רוח לאגרות משה ולציץ אליעזר בדבריך.

וודאי שישנה המחלוקת בין הרמב"ן לרמב"ם בין דאורייתא לדרבנן בנגיעה של חיבה.

אבל אין שום פוסק שיתיר לך לחבק או לנשק את ארוסתך. 

ואם תמצא אחד כזה אני יותר מאשמח לראות אותו.

כמו שהגמרא שואלת בהרבה מקומות - איך פלוני אומר איסור דאורייתא ואלמוני אומר מותר לגמרי?

לא יכול להיות פער כל כך גדול בפסיקה בין יהרג ואל יעבור למותר לחלוטין.

אל תענה... אסור לפי המקובלים. 

מחכה בקוצר רוח לי"ב בניסן כדי לדעת מי הם אותם פוסקים.

אין בעד ונגד..פשוט כי הקב"ה ציווה

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.