למה מבחינת הלכתית או למה כדאי?

ולמה כדאי...? 

כי זה סתם יהרוס את הקשר, סתם מתאהבים, זה חבל... וזה לא אהבה אמתית

צריך וכדאי לחכות שהאבה תהיה אמיתית.  

לא לאכול מעץ הדעת לפני שמותר

בס"ד

מגע (אפילו סתמי) זה דבר מאוד מאוד חזק...! 

במגע יש עוצמה שגורמת לאנשים להרגיש קרובים זה לזה... והוא מגביר את האינטימיות בין שני אנשים שבאמת אוהבים, אך גם יכול ליצור תחושה של קירבה דמיונית כשאין למעשה קירבה כזו...

וגם כששומרים נגיעה נוצר איזשהו מרחב שבו יכול להיתפתח קשר אמיתי ומשמעותי, ואז יש אפשרות להכיר בדבר האמיתי שנוצר ולשמוח בו!

וגם אחרים מוסיפים עוד נקודות שאולי ישכנעו

שרשורים טובים הם כאלה שכתובים בהם דברים רעים?

טוב מאוד שיש קונצנזוס רחב בדברים עקרוניים.

הדיון יהיה פחות מאתגר? חד-גוני? משעמם?

שאלה יהיו הצרות שלנו.

איך הרב אבינר אומר? "אם גם הטוב וגם הרע

מקדמים את הגאולה, אולי נעשה יותר רע? לא,

אין צורך, זה בא לבד..."

מאמין שהרוב השפוי לא מסכים עם זה ,

לא הבנתי איך הגעת למסקנה שגבר שנמצא בקשר של כמה שנים עם מישהי

מנצל אותה , הם ביחד , זה הדדי , אני לא מבין מאיפה את מביאה את זה

לפי ההגיון שלך גם היא מנצלת אותו , ממה היא שונה ממנו?

זה הגיון של אישה שתמיד היא הקורבן , נו טוב .. עם זה כבר קשה מאוד להתווכח

אי אפשר להגיד שיש כאן ניצול , לא גלוי ולא מוסתר כי אין לזה סוף

ההדדיות מבטלת כל סוג של ניצול אוטומטית

אם זה לא בהכרח רע לפי מה שאת אומרת,

אז אין הבדל בין שני המינים כי אין כוונת זדון

יוצא שבת שלא שומרת נגיעה עם גבר , לא בהכרח עושה מעשה רע

אם ככה , למה בנים שלא שומרים נגיעה אשמים בניצול?

ניצול זה מעשה רע , כאן אין ניצול

אם מישהו יוצא עם מישי למטרה מאוד מוגדרת

ואחרי זה "זורק אותה" , זה ניצול , אי שמירת נגיעה כשלעצמה היא לא ניצול

שמה לעשות ממלא את התאווה שלו כיצור אנושי ,

אז לכן נקרא לו נצלן? והיא לא ממלאת את התאווה שלה?

אז אני קורא לבנות נצלניות בגלל זה?

זה הגיון מוזר

אז נגיד את זה על כל דבר ,

אני משלם לנהג מונית , אז הוא מסיע אותי 

ואני נהנה מהמוזיקה שהוא שם ולא שילמתי עליה

ומה לעשות שלא שילמתי לו על הרדיו , אז זה אומר שניצלתי אותו 

כי היתה לי תאווה לשמוע מוזיקה טובה באותם רגעים?

אין לזה סוף 

ואת מצפה שלא נחשוב שאת אומרת שבנים מנצלים?

כולם כאן הבינו את זה ,

נשמח אם תועילי בטובך להגיד בפה מלא

בנים לא מנצלים בנות , אבל זה כמובן לא יקרה ..

אני בטח יקבל עוד תשובה כמו "טוב זה וויכוח שימשך בלי סיבה , שבוע טוב/לילה טוב/בוקר טוב/חג שמח"

ולא צירפת לזה גם את הבנות .

אם זה נחשב למנצל אם הוא לא מתכוון להתחתן איתה?

לא נראה לי שאפשר להגיד את זה, כל עוד זה הדדי 

אי אפשר להגיד שצד אחד מנצל את השני , טוב להם ביחד

זה הדבר הכי נכון עבורם , את קובעת שחתונה זה הדבר הכי טוב עבורם

הם כרגע חושבים שונה ממך , זכותם 

ההפך הוא הנכון.

לפחות בקטע של נגיעה.

כזוג נמצא בקשר והבת רוצה לשמור נגיעה ומוכנה 'להתאבד על זה' כנראה שהם ישמרו נגיעה כי הגבר 'יכבד' את רצונה של האישה (לכן אני מסכים שבמקרה כזה אם הגבר ייגע זה יהיה חוסר כבוד אבל אני לא מאמין שזה יקרה בקשר במתקדם).

וכאשר הגבר רוצה לשמור נגיעה ומוכן 'להתאבד על זה' אז אם האישה פחות בקטע כנראה שהם יפלו פשוט כי האישה 'מנצלת' את זה שלגבר יש יצר. אני לא אומר את זה סתם באוויר אלא מניסיון רב שנים של חבריי.

את חושבת שבנות טיפשות?

אם מישהי תרגיש מנוצלת בכל צורה שהיא , היא לא תשאר עם הבחור רגע

ואם כן , הבעיה היא כולה שלה ,

עצם המגע בניהם הוא הדדי , ואם הוא נהנה יותר ממנה לא הופך את העניין לניצול

בהתחלה התעצלתי להגיב (כרגיל.)

אבל קראתי את מה ש@תחושה כתבה והרגשתי שאני חייב

ממש.. אבל מ-מ-ש נכון.

אני לא יודע מה החבר'ה שחולקים עליה חושבים וכמה יצא לכם להסתובב עם בנות

אבל זה ממש נכון!!! 

בס"ד

אם בחור עושה מניפולציות, משקר, מבטיח הבטחות שלא מתכוון לקיים,
מצהיר על רגשות שלא באמת מרגיש- אז הוא מנצל אותה בין אם היה מגע ובין אם לא,
(נהנה לגרום לה להתאהב בלי שזה הדדי וכ')

אם בחור ובחורה מגיעים למצבים שהלכתית לא היו רוצים להגיע אליהם,
או שאחד מהם לא היה רוצה להגיע אליהם, והשני דוחף לשם,
אז מי שדוחף הוא לא בסדר, ואולי גם נצלן או נצלנית. לא משנה אם זה בחורה או בחורה.

אבל אם שניהם מרגישים אותו דבר ונופלים- למה הבחור הוא זה שניצל??

שניהם הזיקו לעצמם ואחד לשני, באופן לגמרי הדדי.

ואם כבר שליטה עצמית, בדרך כלל בתחום הזה לבנות יש הרבה יותר שליטה,
כי עם יצר יותר קשה להתמודד מאשר עם רגש.

(כי רגש האהבה עצמו כולל בדרך כלל את הפחד לפגוע במי שאת אוהבת.
ואם את אוהבת בחור לא תרצי להוריד את מעלתו הרוחנית ולסבך אותו בחטאים,
ולא תרצי להיות זו שהוא שונא את עצמו בגללה, ולא תרצי לפגום בקדושה הקשר)

ככל שהרגש עמוק יותר כך גם האכפתיות מההשלכות עמוקה יותר,
ושומרים על הגבולות וכ'.

דווקא לי נראה שהאחריות של הצד הנשי היא לפחות כמו ל הבחור.
ובמקרים מסוימים היא גם יותר גדולה.

(במקרים מסוימים גם הפוך כמובן)

הן ממש לא טיפשות כמו שאת מתארת אותן.

א. יש אהבה גם בקשר לפני החתונה, ויש גברים שעושים את זה מאהבה

ב. יש נשים שרוצות את זה בגלל היצר שלהן ולא בגלל שהן מחפשות הוכחה לכך שאוהבים אותן

ושניהם לא יוצאי דופן..

נסכים לא להסכים

לא מת על זה אבל איך שבא לך...

מה שאת כותבת כאן בשירשור, מבוסס על חוקות התורה או חוקות הגויים?

אם זה מבוסס על התורה, נא להביא ראיות והוכחות!

אם זה מבוסס על הגיגייך האישיים או חוקות הגויים,

אז זה לא יפה לדבר ככה..

מבלי שהיא מסכימה או רוצה בזה (שאם זה ככה אז זו כבר הטרדה מינית).

ככה שאין פה צד אחד שממלא את הסיפוקים שלו והצד השני נשאר פסיבי.

אקטיביות ופסיביות כן קשורים לכאן כי באותה מידה שאת מדברת על גבר שנוגע באשה כדי לספק את היצרים שלו -(טיעון שאני לא מסכים איתו בהכרח, אבל ניחא) אפשר לומר הפוך, כי יש נשים שגם מתקרבות וגם נוגעות.

ומזלזלת באינטלגנציה 

יש גם גברים שצריכים חיבוק?

כי לבנות כמו שאמרנו , אין יצר,

כל כך מתוחכמים הגברים האלה..להשתמש ברגש בשביל להשיג יצר

אבל ..למה הם צריכים להשיג יצר ..אם כבר יש להם יצר? לא ברור

מניין לך שאשה לא עשויה להיות מונעת מיצר? ומניין לך שגבר מונע רק מיצר?

את מכלילה מדי..אין כאן כללים ברורים שאפשר לומר תמיד על משהו שככה הוא עובד ואין אחרת.

מצטער

אשמח אם תשתפי אותנו בנתונים ,

אין כאלה . אז בואי נתקדם מהתפיסה המוזרה הזאת שאומרת שבנים נולדו 

בשביל לנצל בנות , הדבר היחיד שאני יכול להסכים עליו זה שלבנים יש יותר תאווה 

אבל זה לא אומר שאם יש קשר הדדי הם מנצלים , כמו עם משל המונית שהבאתי לך למעלה

זה תוצאה ,לא מניע בהכרח

הגישה הפמיניסטית הרדיקלית ש"כל מגע הטרוסקסואלי הוא אונס" (=בתרגום לעברית: "מנצלים אותך ואל תגידי שלא").

לכן לא מצאתי כל כך טעם להתווכח איתה

אלא שעם כל ההבדלים הקיימים, הם לא עד כדי כך גדולים ולא עד כדי כך שטחיים.

אבל בסדר

הגבר ייצרו מבחוץ האישה יצרה מבפנים.

על זה אין ויכוח. נכון?

לכן לגבר קשה יותר להתגבר. 

בנוסף - האישה היא שמורה יותר. אישה שומרת על עצמה גם בשביל הסטטוס של בתולה...

הגבר הוא תכליתי ומעשי והאישה פחות. אם הוא בקשר הוא רוצה שתהיה תכלית. והאישה מסתפקת יותר במישו תומך שיהיה לצידה.

לכן לפעמים יש תחושה של ניצול. כי הגבר רוצה מהקשר משו מסוים והאישה רוצה את הצד הרגשי...

מקווה שהיטבתי להסביר.

בין לחבק ילדים קטנים או להתחבק בין נשים לבין שמירת נגיעה...

זה אסור וזה מותר, אין בכלל ספק!

(גם כתבתי זאת: " אבל אם נעזוב לרגע את הנגיעות האסורות בין בנים ובנות.")

מה שאמרתי, שעפ"י מה שראיתי באופן-כללי דווקא נשים יותר רוצות מגע..

כמובן שגם גבר רוצה מגע עם אשתו, אבל באופן כללי נשים יותר רוצות מגע,

כך שלהגיד שהאישה היא זו שדווקא מעוניינת פחות במגע, נראה לי קצת מוזר..

(למיטב הבנתי בשירשור לא מדברים על יותר מחיבוק, החזקת ידיים ומקסימום נשיקה,

 כך ש(ציטוט): "האישה היא שמורה יותר. אישה שומרת על עצמה גם בשביל הסטטוס של בתולה.."

 לא רלוונטי לשירשור בעיניי..)

התוכן לא כל כך קשור לתגובה שלי

אך כאשר יש נישואים ומחויבות ואהבה שנוצרת ומתפתחת לאט, עם השנים, ע"י עבודת המידות, החוויות, הקשיים, הוויתורים, הטעויות והרחמים של ה' -

אזי ישנה אהבה אמיתית, התעלות מעל הטבע. אזי הטבעים מזדככים. 
רק אז, אין אהבה שתלויה בדבר.

שבגלל לחץ חברתי

מי שלא שומר נגיעה , לא יגיב כאן

אני שאלתי כי יצא לי לראות משהו מסויים מתישהו לאחרונה..

ומפה השאלה ..

גם רציתי לדעת אם יש כאן כאלה שלא שומרים נגיעה

ולהבין למה 

אם בכלל ..

שלעומת כמה שמדברים שאנחנו צריכים יותר פתיחות בציבור שלנו,

בפועל אנחנו די סובלים מעודף פתיחות. וחוסר ההבחנה הזה מבלבל

הרבה אנשים וכשהם "שומעים שצריך לשנוא את הפושעים, אבל לאהוב

אותם בלי גבול" הם הרבה פעמים מתרכזים או בהתחלה או בסוף, כי

זה נשמע להם לאחוז את המקל בשתי קצותיו.

בחובות הלבבות, כמדומני בשער הבחינה, רבינו בחיי מברך על הבושה

(=לחץ חברתי, לענייננו) שבלעדיה הרבה היו עובדים עבירות ושום חוב לא

היה נפרע. אידיאלי זה לא, אבל איפה היינו בלעדיה...

ככה שאני לא חושב שפשוט להצדיק או לגנות את המושג "לחץ חברתי"

באופן מוחלט. תלוי איפה הוא בונה ואיפה הוא מחריב.

אוקי...אז..

אני מסיק מזה שאתה לא בהכרח שומר נגיעה

כלומר , רק עם הבנות שלא דורשות את זה ..

ההלכה מה איתה? 

לא מסתדרת עם זה כל כך ..

וגם משהו שהרב שלי בישיבה אמר.

יש כל מיני משפחות וכל מיני עדות ויש מקפידים יותר כפי שישנם מקפידים.

בוודאי שאסור ללחוץ ולכפות בעניין הזה.

מצד שני, בשנים האחרונות כולם מתעסקים בגוף האישה, מה מותר לה, מה אסור לה , מה טוב לה ומה רע וגם מדובר על אנשים שלא מבינים בזה כלום.

ולכן ישנה מסקנה שמחולקת לשני חלקים

א. המתלהמות והלוחמות , בדרך כלל צעירות מדי לקשר רציני.

ב. הדבר הנכון לעשות זה להשאיר את זה לנשים שינהגו איך שנוח להן ויש נשים שרוצות מגע וחום וחיבה מהארוס או מהחבר ולא רוצות להמתין שנה עד שימצאו תאריך שיתאים לכל הדודות.

לגבי הלכה, פוסק רציני לא יכניס עצמו לתחום אפור ואישי שנוגע לגבר ואישה שנמצאים בתהליך של חיבור והתקשרות. 

הנה, עכשיו הדיון הופך להיות מעניין !    כנס לכוננות ספיגה!!!

עד שסוף-סוף מישהו מכניס פה קצת פלפל (ועוד בעדינות), יוצאים פה באיומים!!

אני מחכה שהדיון ימצה את עצמו ואז אשפוך קצת שמן למדורה.

אני לדוגמא, ממש לא מתכוון לנהל דיון הלכתי באינטרנט , עם בני נוער צרחנים שיעשו לי העתק והדבק מתוך השטויות ב"עולם קטן".

זה נושא רגיש, זה נושא חשוב ואם מישהו ידון בו , אזי הדיון חייב להתבצע ביישוב דעת ובטונים מהוסים.

מדובר פה בדתיים

אני סבור שהדיון כבר מיצא את עצמו - לקראת נישואין וזוגיות

זה לא בדיוק "אפור" - אבל יש נקודות לדיון (לא פה - כאן זה לא המקום). ונכון - אף פוסק רציני לא יכנס לזה, לפחות לא בפומבי (לדיון הזה).

הבאת דוגמא יפה: אכילה ביום כיפור. אסור בכל תנאי? או שיש אופציות ויוצאים מן הכלל?

חילול שבת - כנ"ל. 

בהלכה א-י-ן שחור ולבן אלא אוסף כללים שמקובלים על ציבור כזה או אחר. לדוגמא קטניות בפסח.

כך גם בנושאינו אנו. אני מכיר "מנהגים" הלכתיים יותר או פחות, שיגרמו פה לכיפות לעוף מרוב תדהמה, אצל חלק מהיושבים המכובדים.

א-ב-ל, מאחר ורוב הציבור היקר כאן הוא נוער תמים שלא כל כך מודע למתרחש מחוץ לחממה שלו - בוא ונשאיר זאת כך.

אולי לא היתי ברור.

1. אכן איסור, שמאחוריו עומדים כל הפוסקים כולם.

2. לא, לא דומה למנהג.

3. דיון רציני בנושא לא ינוהל על ידי פה. ודיון רציני אפשרי מאוד, כבר נוהל על ידי רבים וטובים - ויש הרבה נקודות.

שאין לי שום כוונה לנהל דיון הלכתי.

אבל רק שתדע שפוסקים רציניים, נדרשים הרבה פעמים לשאלות מסובכות של חילול שבת ואכילה בצומות והם רציניים ולכן הם לא מדברים כמוך ולא חושבים כמוך.

אתה טוען שיש פוסקים שיתירו לא לשמור נגיעה?

או שכל העניין של ההתעסקות בזה מבחינה הלכתית לא רלוונטי? (!)

אפילו שאולי זה הסגנון שלך בכללי
לדעתי ראוי לשמור על נקיות לשון וסגנון!

אז אתה חושב שההלכה מתירה אי שמירת נגיעה ..

סבבה...מעניין . אני רק לא מבין למה אתה לא אומר את זה בפה מלא

נחת רוח לאגרות משה ולציץ אליעזר בדבריך.

וודאי שישנה המחלוקת בין הרמב"ן לרמב"ם בין דאורייתא לדרבנן בנגיעה של חיבה.

אבל אין שום פוסק שיתיר לך לחבק או לנשק את ארוסתך. 

ואם תמצא אחד כזה אני יותר מאשמח לראות אותו.

כמו שהגמרא שואלת בהרבה מקומות - איך פלוני אומר איסור דאורייתא ואלמוני אומר מותר לגמרי?

לא יכול להיות פער כל כך גדול בפסיקה בין יהרג ואל יעבור למותר לחלוטין.

אל תענה... אסור לפי המקובלים. 

מחכה בקוצר רוח לי"ב בניסן כדי לדעת מי הם אותם פוסקים.

אין בעד ונגד..פשוט כי הקב"ה ציווה

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש