היה השבת הסבר טוב שמסביר מה זה.
מעלה את זה פה כי יצא לי להזכיר כמה (וכמה...) פעמים שאני מתמודדת עם זה.
נושא חשוב לעניות דעתי.
הסטטיסטיקות אומרות ש-4% מהאוכלוסייה מתמודדים עם זה. כלומר 4 מכל 100, 1 מכל 25 אנשים!
פורום צעירים מעל עשרים
מכתב פתיחה
טורדנות כפייתית (OCD) - הסבר מ״עולם קטן״גלויה
עשיתי על זה את פרוייקט הגמר שלי בעיצוב גרפיגלויה
עשיתי מיתוג לעמותה פיקטיבית (בינתים) למתמודדי ocd.
הלוגו מורכב מהאותיות, ומסמל את זה ש-הנושא הזה צריך להיות גלוי, לקרוא לזה בשם, להתמודד פנים אל פנים
ולא להדחיק כמו שהרבה אנשים שסובלם מזה מנסים לעשות.
ויש בלוגו פה- צריך לדבר על זה ואולי אפילו לצחוק על זה.
החלום שלי הוא להפיץ את הסיכות האלה למתמודדים
וככה אנשים ירגישו שהם לא לבד
ולהקים קהילת מתמודדים וצוחקים על ocd.
ואי!יוני
ב"ה אני לא מתמודד עם זה, אבל הסמיילי הזה מגרד לי בעין...
גאוני!!
גאוני!!
תודה רבה!גלויה
גם הבוחן אהב... ב״ה!
וזה מה שקורה כשזה בא מעומק הלב.
חשבתי על הלוגו כשהייתי בתקפות טיפול אינטנסיבית בשנה ד׳
ממש הרגשתי שה׳ שלח לי את זה.
והיה לי די ברור שזה יהיה הפרוייקט שלי בשנה ד׳. (שנה שעברה)
אז התחלתי לעבוד על זה כבר בשנה ג׳.
ב״ה.
עם הרבה אמונה מצד כל מיני אנשים
הפרויקט יצא לאור
אפילו שהשנה שעברה היתה אחת הקשות בחיים שלי.
הזורעים בדמעה-ברינה יקצורויהלום 1234
את פשוט תותחית בעיצוב!!כמעין הנובע
אני ממש אוהבת את העיצובים ואת הראש שלך. יש לך הרבה פעמים חשיבה גאונית!!!
תודה רבה!! (מסמיקה)גלויה
ו-אני לא כזה... יש לי עוד הרבה מה להשתפר וללמוד.
זה הרבה גם בזכות המנחה שלי, קרן בטמן-טייב (״דןסה״- המעצבת של ״קרוב אליך״)
אבל הרעיון של הלוגו באמת גדול ב״ה, בגלל זה כתבתי שהרגשתי שה׳ שלח לי את זה.
והזכרתי פה פעם את המילים ״תרפיה בעיצוב״- אז זה לגמרי זה.
לא העליתי פה את כל הפרויייקט מטעמי הגנה על זכויות היוצרים שלי
(וכי כנראה זה הולך מתישהו להיות אמיתי בעז״ה)
אבל אני אשמח לשאול בש״ למי שירצה.
מחזקת את ידך משש! לדעתי חסר מעצבים שנונים..כמעין הנובע
^^^ גם אני מתפעמת. כישרונית ברמות!שמן פשתן
וואו!RedHead
מדהים! תותחית
זה מתוקי ממש!! עיצוב משגע!נפש חיה.
זה מהמם ממש!!!!!! אהבתי!!!!!
לב טהור:)
בס"ד כל הכבודדד!!! יישר כוחך! יצירתית ומהמם! אגב..(בתוכן)מתנחלתמהשומרון
בס"ד
הזכרת את המילה "מתמודדים" ואני שייכת לקבוצה הזו- לא זו שהתכוונת אליה אישית.. אבל לקבוצה דומה- וחושבת שזה היה עוזר לי גם לקבל סיכה כזאת- לחוש שאינני לבד עם מה שאני סובלת ומתמודדת ...(הכוונה לנכות נפשית ופיזית שיש לי- (קצבת נכות של 50% רפואית יציבה ו100% אי כושר יציבה שמקנים לי זכויות ובהם החונכת שלי שקוראת לי גם "מתמודדת", אז מרגישה קשורה למה שכתבת... ומהלב אומרת בהצלחה להגשמת החלום וכל הכבוד!
סחטיין! רעיון יפה ואני בעדמקרוני בשמנת
איזה מוכשרת את!מחודשת.
כ"כ יצירתית!!!
תודה! ב''הגלויה
פשוט גאוני!!! וואו10000x!!עוגי פלצת
תודה! ה' שלח לי את זה. לגמריגלויה
ונדמה לי שאתה ראית את כל הפרוייקט...
ראיתי חלקים אחרים ומרשימיםעוגי פלצת
את זה לא זכרתי...
לשמור לך סיכה?גלויה
הראית לי את זה במפגשרחפת..
ולא באמת קלטתי! 
זה אדיר בהחלט! ומתכננת לקרוא את מה ששלחת שוב כי זה באמת צריך להיכנס חזק אל המודעות.
זה אדיר בהחלט! ומתכננת לקרוא את מה ששלחת שוב כי זה באמת צריך להיכנס חזק אל המודעות.
מחכה לזמן הפנוי שלך...גלויה
ואמןן. גם אני מחכה לזמן הפנוי שלי..רחפת..
בכיליון עיניים אוזניים ידיים הכל..
ורק הרגע הגעתי הבייתה ואין ראש לכלום! לא מועדי א' ולא מועדי ב'..
(ממחר לא מתבכיינים)
ורק הרגע הגעתי הבייתה ואין ראש לכלום! לא מועדי א' ולא מועדי ב'..
(ממחר לא מתבכיינים)
וואוגלויה
חיזקי ואמצי!
יש מקומות שגורמים לי להעריץ את מי שלומדת בהם.
אהמ.
יש מקומות שגורמים לי להעריץ את מי שלומדת בהם.
אהמ.
אהמ.... 
רחפת..
מפחדת לאכזב..
זו את?געוואלד
אני זוכר שזה אחד משלושת הפרויקטים שהכי הרשימו אותי. סחטיין! חשיבה מעולה וביצוע מוצלח מאוד.
וואו! תודה רבה!גלויה
איזה כיף!
שוב, עם הרבה סיעתא דשמיא
והמנחה שלי קרן טייב (סטודיו ״דוסה״)
והמכללה שבאה לקראתי בתקופה הזאת.
איך יצא לך לראות את התערוכה?גלויה
(מכללת אמונה, קיץ תשע״ו)
איכשהו במקרה ראיתי את זה רק עכשיו געוואלד
אז סליחה
אני עוסק בתחום, והגעתי כדי להתרשם מהקולגות לעתיד, ולקבל השראה..
(ביקרתי גם במכללות נוספות)
אני עוסק בתחום, והגעתי כדי להתרשם מהקולגות לעתיד, ולקבל השראה..
(ביקרתי גם במכללות נוספות)
אחלהגלויה
תודה על ההקפצה.
ואינורופן.
יש לי ocd קטנטן ממש,
מפריע לי שהעין השמאלית לא עיגול שלם.
ממש
מפריע לי שהעין השמאלית לא עיגול שלם.
ממש
זה בדיוק הקטעגלויה
זה האות c
כן כן אני הבנתנורופן.
וזה הציק לי ממש 😅
מהמם\יהלום 1234
תיאום מושלם בין הרעיון לביצוע. נהדר!לך דומיה תהילה
זה ממש מוצלח! חן חן!אלעזר300
גם לי יש OCD בקורות החיים. וזאת באמת התמודדות לא פשוטה, ועמוקה יותר מאיך שנוהגים לחשוב עליה... ברוך ה', ניתן לעמוד בה, וגם לצאת ברכוש גדול.
בהצלחה! 
מגניב!פסידונית
תודה!צריך עיון
חשוב להיות מודעים לזה
לדעתי הנתונים לא מדוייקיםאניוהוא
הם אולי על בעלי OCD ברמה גבוהה.
לענ'ד לכל אדם כמעט יש נקודה קטנה שבה יש לו כפייתיות יתר....
לענ'ד לכל אדם כמעט יש נקודה קטנה שבה יש לו כפייתיות יתר....
זה כתוב שם, שלכל אחד יש נקודה קטנטנה כזאתגלויה
השאלה היא האם זה נחשב להפרעה,
כלומר מפריע לתפקוד היומיומי בצורה בלתי סבירה.
אניוהוא
לא יכול לפתוח מהפלא'
ולא התגלגל לידי עולם קטן
ולא התגלגל לידי עולם קטן
בכבוד -הטקסט במלואו מ״עולם קטן״toraneto
נעמה מוזס
לא לדרוך על הקווים– אפשר להתגבר על טורדנות כפייתית
שאלה: שמתי לב שלאשתי יש "טקסים" שצריכים להתבצע באופן מדויק מאוד. זה מתבטא באופן שבו היא מכוונת לפני השינה את השעון המעורר (צריכה לוודא לפחות שלוש פעמים שהוא עובד), שואלת אותי כל יום אם אני אוהב אותה, בטקס נעילת הדלתיש לסובב את המפתח פעמיים, ואז ללחוץ פעמיים על הידית ולוודא שהדלת אכן נעולה, כך גם בסידור הבית, בהקפדה שכולנו נשטוף ידיים לפני כל ארוחה ועוד. אני מרגיש שזה כבר משפיע עליה (ועל כל המשפחה) יותר מדי. מה לעשות?
לעתים קשה לשרטט את הגבול הברור בין "הרגל" ל"בעיה". אולם אוסף הדברים שהצגת (בציון העובדה שטקסים אלו מקשים על תפקוד תקין) מדליק נורה אדומה שאכן קיים קושי משמעותי, וכדאי לפנות לאבחון ולעזרה מקצועיים.ממה שפירטת בשאלתך עולה ההשערה לקיומו של OCD - הפרעה טורדנית-כפייתית (אובססיבית-קומפולסיבית). מדובר במצב המאופיין במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות חוזרות במטרה לגרש את המחשבות הלא-רציונליות. המרכיב האובססיבי הוא המחשבות המציקות, והמרכיב הקומפולסיבי הוא המעשים שבאים בעקבותיהן. לדוגמה, אדם המוטרד ממחשבות סביב ניקיון או פחד מחיידקים (אובססיה) יבצע שטיפות ידיים רבות וממושכות או יימנע ממגע עם חפצים במטרה שהפעולה (הקומפלסיה) תפחית את החרדה.
בדומה להפרעות אחרות, חשוב לזכור שלכולנו יש לעתים מחשבות טורדניות: האם סגרנו את הגז? נעלנו את הדלת? האם האוכל התקלקל? במוקד הבירור יש לנסות לברר מי האוחז בהגה. זאת אומרת, האם המחשבות מנהלות אותנו ומביאות למצב שבו אם לא נבצע טקס מסוים נחוש מתח רב וחוסר מנוחה, או שבאפשרותנו להמשיך הלאה. הסובלים מהפרעה זו מדווחים על כך שהמחשבות הטורדניות גורמות חרדה רבה, ובעזרת ביצוע הפעולות הטקסיות החרדה פוחתת לטווח הקצר. הבעיה היא שלטווח הארוך פעולות אלו מנציחות את המצב הקיים ומשמרות אותו וגורמות סבל וטרחה מרובים וקושי רב בתפקוד היומיומי התקין.
אני מניחה שהמצב הנוכחי אינו פשוט לזוגתך, לך ולסביבה המושפעת מכך, שכן לרוב קיימת ציפייה או דרישה להיענות לבקשות שונות ולשתף פעולה בביצוע פעולות או בהימנעות ממטלות שונות. הניסיון להרגיע ו"להקל" על האדם הסובל בכך שממלאים את מבוקשו - מביא לכך שלא מתאפשרת למידה חדשה המנתקת את הקשר הלא הגיוני בין המחשבה לביצוע המעשה, וה"טקס" מתקבע ונשמר. הניסיון להסביר מבחינה הגיונית-רציונלית שהמחשבות הללו אינן נכונות לרוב אינו מסייע; פעמים רבות האדם מודע לכך ש"זה לא הגיוני", אך עדיין מתקשה להיפטר מהמחשבות ומהדחף לביצוע הפעולה.
במהלך החיים לכולנו יש דאגות וחששות. ההבדל בין מחשבות פולשניות טיפוסיות למחשבות טורדניות טמון בשכיחות, בעצמה ובמצוקה שהמחשבות מעוררות, ולא בתוכנן. בעזרת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי אפשר לייצר באופן מובנה ומוסכם מדרג חשיפות, וכך לנתק את הקשר וההתניה שנוצרו בין המחשבה הטורדנית לתגובה הכפייתית.
לרוב, אנשים הסובלים מ-OCD מפרשים מחשבות פולשניות רגילות כמעידות על אסון שעליהם למנוע, ולכן הם מנסים לפתח אסטרטגיות של שליטה באמצעות פעולות שונות וכך למנוע את הסכנה. אולם לרוב מתרחש ההפך - הפעולות הללו רק מקבעות את המשך ביצוען ואת הפרשנות המוטעית. בעזרת תרגול של חשיפה הדרגתית (לדוגמה - לגעת בפח זבל ולא לשטוף לאחר מכן את הידיים) אפשר לערער את האמונות המוטעות. המטרה היא לא לשתף פעולה עם המחשבות והטקסים אלא ללמוד לנהל אותם – בבחירה אם לבצע אותן או לא, בתיחום הפעולה לזמן מוגדר, בדחיית ביצוע הטקס או בשינוי מרכיביו.
בהיבט הזוגי – לעתים אדם הסובל מהפרעה זו זקוק לאישור מתמיד מהסביבה. תוכן המחשבות הטורדניות עלול להפוך לעיסוק-יתר ברגשות כלפי בן הזוג או ברגשות של בן הזוג כלפיו (מה שעשוי להסביר את הצורך של אשתך לברר מדי יום האם אתה אוהב אותה), בספקות באשר לנכונות הקשר ובצורך לאשר שוב ושוב שהבחירה בזוגיות זו היא אכן הנכונה.
לסיכום - יש המכנים את ה-OCD "מחלת הספק". המחשבות הטורדניות מחפשות אישור מתמיד. זו באמת הפרעה מתישה בעבור האדם הסובל ובעבור סביבתו. הבשורה הטובה היא שיש לא מעט דרכי התמודדות יעילות. ולכן חשוב לפנות לעזרה מקצועית ולקבל הכוונה והדרכה כיצד להבין את התופעה, להכיל, להגיב לתסמינים השונים, לתמוך באדם הסובל מההפרעה ולסייע לו באופן נכון, שיחזיר לידיו את מושכות ההנהגה של חייו.
נעמה מוזס - מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, cbt מרצה ומנחת סדנאות. mosesnaama@gmail.com
תודה!גלויה
שכוייח...אניוהוא
אתם מכירים את הכותבת?אפשר להתיעץ איתה?רק אמונהאחרונה
ה' יעזור לנו! מאוד מאוד קשה להתגבר על זה, וגם אםחסדי הים
אתה מצליח לנצח הרבה קרבות, זה עדיין יכול להישאר במינון קטן.
לפענ"ד אצל יהודים, יש את זה יותר, כי אנחנו מחונכים לדקדק בדברים.
צריך להגיד את האמת, שספרי מוסר מסויימים יכולים להחמיר מאוד את הבעיה.
דווקא תורת ארץ ישראל האמתית, היא תרופה מצויינת לזה.
מי שיכול לקחת תרופות לזה, זה מאוד יכול לעזור.
אמנם הכי קשה, אם אתה לא יכול לקחת תרופות לזה, כי זה יחמיר לך בעיה אחרת יותר חמורה.
לפענ"ד אצל יהודים, יש את זה יותר, כי אנחנו מחונכים לדקדק בדברים.
צריך להגיד את האמת, שספרי מוסר מסויימים יכולים להחמיר מאוד את הבעיה.
דווקא תורת ארץ ישראל האמתית, היא תרופה מצויינת לזה.
מי שיכול לקחת תרופות לזה, זה מאוד יכול לעזור.
אמנם הכי קשה, אם אתה לא יכול לקחת תרופות לזה, כי זה יחמיר לך בעיה אחרת יותר חמורה.
בשביל זה אני מפרסמת פהגלויה
בתור אחת שמתמודדת עם זה כבר 10 שנים.
רוצה להגיד ש-אפשר.
נכון, זה קשה
אבל אפשרי בעז״ה.
וראיתי אותך במפגש ואת מהממת ממש!!!!לב טהור:)
את בעצמך מהממת!גלויה
עבר עריכה על ידי גלויה בתאריך כ"ח באדר תשע"ז 23:04
כן, ביומיום אני בסדר עם זה
לפחות כרגע.
ב״ה.
עליות וירידות.
תודה רבה גלויה!רחפת..
משבר שקט עם אחותי הגדולה שמכאיב לי.אוריאנה
משהו שיושב לי על הלב תקופה ואני לא רוצה
לפתוח עם המשפחה
כי זה יכול להעכיר אווירה וזה לא מה שאני רוצה שיקרה.
אחותי הגדולה ואני לא תמיד היינו החברות הכי טובות.
קשר סבבה היו שנים יותר, היו שנים פחות.
היא התחתנה כמה שנים לפניי
והכל ממש בסדר,
אני נשואה עם המשפחה שלי,
היא נשואה עם המשפחה שלה.
באופן כללי היא בקשר הרבה יותר טוב עם המשפחה של בעלה מאשר המשפחה שלנו.
שם היא מרגישה ממש ממש חלק.
היא מגיעה לכל האירועים, הם נמצאים אצלם המון,
היא בקשר ממש טוב עם האחיות שלו.
ממש חלק מהמשפחה לגמרי.
בדיוק הפוך מאיך שהיא מרגישה איתי.
לאירועים שלי היא אפילו לא תמיד באה.
לכל מיני דברים שאני מזמינה היא די מתחמקת.
והשבת,
מישהי מהמשפחה
הייתה אצלה עם בעלה והילדים,
ופתאום הבנתי משהו,
שאני אף פעם לא הייתי אצלה בבית.
היא מעולם לא הזמינה אותי, או מישהו מהילדים שלי,
או את בעלי.
אין שום שיח כזה.
איזה פעמיים כשעברנו קרוב לעיר שהיא גרה בה,
אפילו הזמנתי את עצמי,
ופעם אחת היא פשוט לא ענתה כל היום,
ופעם השנייה היא התנצלה שהיא לא בבית.
אבל היא אף פעם לא אמרה,
אבל תבואו ביום אחר, בואו ננסה פעם אחרת.
אף פעם לא הזמינה מיוזמתה
אותנו אליה.
אני לא יודעת אם הבעיה היא אצלי או אצלה.
אולי זו פשוט תחושה כללית.
אני מרגישה שלפתוח את זה ייצור אווירה עוד יותר כבדה וממש ריב.
אני יושבת עם עצמי, ודי מתוסכלת.
לא כי אכפת לי מביקור כזה או אחר,
מעוד פעם לבוא אליה או שהיא תבוא אליי,
אלא פשוט
כי האווירה במשפחה לא כל כך
זורמת מאוחדת ומגובשת, והם פשוט
לא מרגישים חלק מאיתנו.
אין לך שליטה על הצד שלה. רק על שלךמשה
את יכולה להרגיש. קודם כל.
אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה, אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.
נכון. אבל יושב עלייאוריאנה
'אוריאנה שזה יושב עליי'משה
תנסי לכתוב קצת ולגשש בנפש מה באמת כואב לך. מרגיש לי כמו משהו משפחתי או אחריות שלקחת על מישהו אחר.
לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.
לא רוצה להכניס לך רעיונות לראששלג דאשתקד
אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).
את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.
בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...
כן כנראה. אין איזה טראומה מהעבר.אוריאנה
פשוט לא היינו הכי קרובות, עכשיו כשהילדים ממש בגילאים קרובים זה מציק.
פשוט כואב...ארץ השוקולד
יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.
היי מכיר קצת מקרוב.. עובר משהו מאוד דומה..אבי שם
לא רוצה לפרט אבל מישהו מהמשפחה- שאני מאוד מאוד אוהב ורוצה קשר חי- לא כל כך קשור אליי בלשון המעטה, בשלב כלשהו פתאום קלטתי שמאז שהתחתן כשמגיע אלינו שבתות לא היה אומר לי שלום ישיר/נותן איזה חיבוק/ אפילו לא מיישיר מבט. לאחים אחרים כן.
אותו דבר כשהיה הולך, כואב לי מאוד. ברור לי שלא ממקום רע.
פתאום גם קלטתי שהמון דברים שאני עובר לאחרונה הוא אפילו לא מודע אליהם. אפילו ברמה הטכנית ובטח שלא בקטע ריגשי.
הוא גם מאוד מאוד מחובר למשפחה של הצד השני ומרגיש שם בבית (כל הכלות והחתנים שלהם זה ככה)..
אבל יש כמה דברים שדי ברורים לי לוידע למה אבל נראלי אין היגיון בלא להסכים עם זה.
כמובן הכל רק לדעתי והרגשתי..
א- לומשנה כמה הוא מרגיש טוב עם המשפחה של הצד השני, ברור שכמו שהוא חסר לי ככה אני חסר לו, אין תחליף למשפחה, אח או אחות, לכן, אם אנחנו מדברים על חוסר אמיתי, שהוא לא רק דמיון בראש שלי ברור שגם הצד השני סובל מהמציאות הזו ורוצה משהו אחר..
ב- בחיים בחיים אני לא אסכים עם אמירה של לא נורא תוותרי ותמשיכי ככה, סך הכל אין מריבות.. (לפעמים חוסר קשר כואב וקשה הרבה יותר ממריבה, וגם אם לא), ברגע שיש תביעה (דו צדדית, ושוב, כנראה שיש) לקשר עמוק, אם לא נרווה את זה, זה לעולם לא סתם 'יירגע'.. זה יעני תביעה בנפש שתישאר..
ג- אז לעצמי אני אומר.. קודם כל לא להתייאש מהקשר. ואז גם לא לכעוס על הצד השני.
ד- אולי לאט לאט לפתח איתה קשר. אבל ממש לאט בהדרגה, לשלוח הודעה, להגיד שלום. ומתישהו אפילו לדבר על עצם הניתוק. לצערי בשלב די עוד אין לי ניסיון..
בהצלחה ממש!
האמת, סורי אבל נחמד לדעת שיש עוד איתך בסירה..
סורי אם כתבתי בביטחון מדי..אבי שם
פשוט הרגשתי הזדהות ממש חזקה עם המון פרטים שכתבת. וכמה תגובות, סליחה, אבל נראות לי ממש מוטעות שיובילו לעוד כאב וחיים פחות בריאים..
ממש מקווה להצלחתך
טוב מאד שאת רגישה לענייןזיויקאחרונה
זה נראה כאילו תוצאה של מה שהיה בבית ההורים קודם.
זה מאד מוערך שאת מרגישה את החוסר ואת זה שצריך אחרת.
האם לדעתך אפשר לבנות קשר חדש?
את רוצה בזה?
למישהו יש קישור לסרט סיפור אחר של אבי נשר? פליזזאבי שם
איזה חבל ששבתאי צבי התחזה למשיחפשוט אני..
רציתי לכתוב שהינוקא הוא הזיוף הכי גדול שהיה בעם ישראל מאז כתיבת ספר הזוהר בספרד על ידי הרב משה די ליאון לפני 800 שנים,
אבל שבתאי צבי הרס את התיאוריה
א. לא מכיר הכרעות שהם לא הלכתיותארץ השוקולד
אפשר לומר שיש רוב, אבל אי אפשר לומר שיש הכרעה. אתה מכיר מקור לסוג ההכרעה אותו אתה מתאר?
מימרא מיוחסת לגר"א אינה ראיה, כי ברור שזה מחלוקת.
אתה נותן משקל עצום למימרא בשם הגר"א ומתעלם מספר שלם של היעב"ץ - מטפחת ספרים.
אני מציין שיש את שניהם, יש מקום לשני השיטות כי שניהם פוסקים גדולים במסורת שלנו ואין הכרעה.
ב. אולי.
שים לב שזה לא החסידים אלא האדמו"רין הראשונים, כי הם טענו לרוח הקודש לעומת חסידיהם
ג.
1. לא מקבל את הטענה הזו, כי לא כך פוסקים במסורת. יש לך מקור שכך נוהגים לפסוק?
2. אם על תיאורי כבוד מסתמכים, ראוי לציין את תיאורי הכבוד המפליגים שחלק הרב קוק לרב יחיה קפאח כאן ואם כך כדאי לשקול להכריע כמו הרב קפאח.
התכתבות הראי"ה קוק והרב יחיא קאפח על אודות ספר הזוהר » ﬣקיבוץ ﬣקדוש (האתר של משה נחמני)
אשכרה הכותרת הראשית בדף הראשיפשוט אני..
לא המשא ומתן עם אירן,
לא "הפסקת האש" במהלכה נהרגים חיילים בלבנון,
לא הקדמת הבחירות,
לא חוק הפטור מגיוס,
מה הכי הכי חשוב לדעת בימים אלה לפי עורכי האתר?
בחיי שאם תוכנית סאטירה הייתה מציגה ככה אתר חדשות של המגזר הדתי, הייתי אומר שהפרודיה שלהם מוגזמת ולא אמינה
האולפנה בנחל שורק זה תכנית כיסוי לאתר גרעיניקעלעברימבאר
של הקריה הגרעינית שורק
זאת בהחלט תפנית סוערתחתול זמני
עכשיו זה גם ראשי בפורומים 
ל המשוגע היחידי
זה כבר באמת מוגזםעלמון
כל הנושאים שכתבתoo
נטחנו עד דק
לא באמת נשאר מה לכתוב עליהם
מישהו מנסה לגוון להיות יצירתי
משמים גלגלו כדי שכולם יחזו בזיו פניו של הרב זאביקשִׁירָה
היו כותרות מביכות אפילו יותראריק מהדרום
ארץ השוקולדאחרונה
מה קורה? יש פה עוד אנשים ישנים (קצת עכ''פ?)קולמוס הנפש.
בדיוק קפצתי לפה אחרי כ3 שנים שלא פתחתי, וכ4+ שכמעט לא נגעתי בפורום. מרפרף ומציץ מה הולך. מעניין אותי אם יש פה אנשים מאז..
(קשה לדעת כי הרבה משנים את השמות שלהם, ואני לא הולך לתייג גם את השמות שאני זוכר
אז אם יש פה משהו שמזהה את השם של ה'ניק' שלי, אתה מוזמן להגיב, תן את הכיף שבלמצוא אנשים מפעם, מין כיף כזה, אה?
היית כאן לפני שנתיים… תבדוק בהיסטוריה שלך…פ.א.
שבוע טוב, חודש טוב
ברוך שובך
וואלה, יכול להיות.קולמוס הנפש.
א. לכן כתבתי 'כ'3. כי לא הייתי בטוח.
ב. אולי נכנסתי להצצה וכתיבת שתי הודעות, אבל לא 'ישבתי' פה שנים.
אגב, מי זה פ.א.?
משהו שמוכר מאז?
אז בתחילת נוכחתי בערוץ הייתי בעיקר בפורום שטו"לפ.א.
לפני 3 שנים
לא מכיר את הפורום, לא הייתי שם.קולמוס הנפש.
ז.א. שלא 'נפגשנו'. רק הצצת בכרטיסיה?
לא נורא, שלום עליכם..
אני זוכרת אותךהרמוניה
נראה לי ממך הכרתי את המושג "לוח היום יום". זה הדבר הראשון שעולה לי(:
זה משהו של חב"ד לא?שפוי
שמעתי על זה איפשהו מתישהו
אם אני לא טועהרקאני
אתה היית מהללאל פעם?
יפה, אתה באמת ישן..קולמוס הנפש.
זו היא… (לא הוא)פ.א.
טוב, מה אני יעשה, א''א לדעת כ''כ עם ה'שמות' פה.קולמוס הנפש.
יש פרטים בכרטיס האישי, ואפילו יותר פשוטפ.א.
לפתוח את התפריט של טיפול בהודעה ושם מצויין ".. למחבר" או "… למחברת " 
לא מתאמץ לכל תגובה, אבל יע, הבנתי.קולמוס הנפש.
אהלןארץ השוקולד
מה שלומך?
נשארו בעיקר נשיםאריק מהדרום
בפורום נשואות ובפורום הריון ולידה.
יש אותי ואת משה.
מרדכי בפורום אקטואליה.
ועוד כמה ארץ השוקולד וחסדי.
כמה עתיקים גם קופצים מידי פעם
..קולמוס הנפש.
אנשים כ''כ זקנים? כבר 'נשואות' ו'הריון ולידה'?
אריק מהדרום - זה היה השם שלך? לא זכור לי כ''כ.
האחרים יותר.
באמת נראה שהפורומים חיים רק בימי מגיפות וסגרים..
לא צריך להיותרקאני
זקנה בשביל הריון ולידה ונשואות....
אני הכרתי אותך עוד כשהייתי בנוג"ה בניק אחר
היום אני בהו"ל
לא זקנה בכלל
אריק חרבי המקוראריק מהדרום
החלפתי שם משפחה כשהתחתנתי.
חחח בד"כ אנחנו מחליפותרקאני
שם משפחה בחתונה
לא קשור למגפות וקורונה... השיא של הכניסות לפרומיםפ.א.
היה דווקא אחרי הקורונה, ב- 2023, וכיום נמוך ממה שהיה לפני הקורונה.
זה קשור למאפיינים אחרים של טרנדים ברשתות חברתיות.
דור צעיר, ממש צעירים ונוער כבר לא נכנסים לפרומים, כמעט שאין התחדשות...
תגובות לכמה יחד כבר.קולמוס הנפש.
המחשב חסום, אני לא רואה התמונה, זה רישום של כמות כניסות?
לא נכנסים לחיוב או לשלילה?
ז.א. עושים דברים יותר טובים או שכבר הולכים למקומות פחות טובים?..
ב. אריק חרבי גם לא זכור לי. לא יודע.
ג. תכל'ס בד''כ נשים מתחתנות יותר מוקדם מגברים, אולי לכן מרגיש לי 'מבוגר' מדי הפורומים האלה.
התמונה שנחסמה לך היא גרף הצגת כמות גישותפ.א.
לפורומים של ערוץ 7 דרך google.
גרף סטטיסטיקות לאורך 10 שנים, 1/1/2016 עד 1/5/2026. יצרתי באמצעות Google trends
(משונה שנחסם לך .. אין שום דבר בעייתי מבחינת תוכן לא צנוע בגרף כזה. סהכ קו שעולה ויורד לפי תאריכים).
לא נכנסים חדשים - ואני באמת לא יודע איפה הם … מהן האלטרנטיבות החלופיות שהם מעדיפים…
נשים חדשות כן מגיעות באופן רציף - סביב נושאים נשיים מובהקים שמתחילים להיות אקטואליים לנשים מהחתונה ואילך.
ובגלל האופי החברתי החם והמחבק, הסביבה החברתית הנעימה שנשים מוצאות בינהן, הפורומים הנשיים מאוד פעילים.
זה חוסם כל תמונה. לא משנה איזה.קולמוס הנפש.
למה? מה הבעיה במידע מסוג זה, שצריך להיחסם?פ.א.
מענייןמשה
זה משקף את הטראפיק מבחוץ. לא את הטראפיק מבפנים.
לא התעמקתי אף פעם ב google trends ומה הוא מודדפ.א.אחרונה
מעלה השערה שהוא מציג תוצאות חיפוש בגוגל - ולא משקף גלישות ישירות לאתרים דרך דפדפן כרום של גוגל
אם כבר הזכירו את ה'יום יום' - חידוש מנהג מפעם.קולמוס הנפש.
פעם הייתי שולח פה (בנוג''ה) מדי פעם פתגמים מה'יום יום'. בהקשר עם הזמן. אז בבקשה, היום יום של אתמול והיום, קשורים אחד לשני.
ליום ג' סיון
כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח אאמו"ר [הרש"ב] נוחה מזה. [קולמוס הנפש: הכותב\אומר הוא הרבי הריי''צ]
המעיין בשיטת תוספות דיבור המתחיל "תורה" (שבת פ"ט א), יבין שחה"ש הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום כיפורים.
ליום ד' סיון
חג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג. כדוגמת זמן התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום הכיפורים.
יישר כוחפ.א.
חיזוק מהרב בידרמן לשבועותפצל"פ
ידוע המדרש שהקב"ה רצה לתת את התורה, אז הוא שאל את כל האומות לפני האם הם רוצים, וכולם אמרו שלא...
ההסבר הקלאסי זה להגיד שבחם של ישראל ושלא יהיה טענה לאומות מולנו
אבל הרב בידרמן לוקח את זה למקום ממש חזק בעיניי
יש יהודי שמרגיש רחוק... מה הקשר שלו לקבלת תורה עכשיו?
הוא מרגיש רחוק הוא לא לומד, הוא לא מקיים הכל, יש לו נפילות, זה לא בשבילו...
אז בא הקב"ה אומר לו אתה יותר גרוע מעשיו? מישמעאל?
לא! אז אם להם הצעתי את התורה, בטח שלך אני נותן אותה העיקר הרצון לקבל את התורה
אז שנזכה לבוא לחג עם רצון לקבל תורה ונזכה להתמלא בקדושה של החג ולאהוב את השם ואת תורתו
שיהיה חג שמח לכולם
יפהנוגע, לא נוגעאחרונה
שאלהל המשוגע היחידי
להיות בלי חולצה במעיין,
נחשב משהו לא צנוע?
זה מפריע לבנות?
שנים התרגלתי לזה, אבל אני זוכר שראיתי מקום שאמרו שזה לא ראוי...
לפי השולחן ערוךנעמי28
צריך לנהוג בצניעות אפילו כשאנחנו לבד בחדר.
גם נשים וגם גברים.