זה דבר לא פשוט לשלב את שתי העולמות האלה בצורה שהצגת.

כך לפי דעתי הקטנה. בייניש.

אתה לא חייב לטוס בעצמך לחו"ל, אבל להירתע בצורה כל כך חזקה? אגב, רוב הסיכויים שאם בעלי יבקש ממני לא לטוס לחו"ל, אכבד אותו ולא אטוס. אבל לא לתת צ'אנס אפילו קטן לקשר להתפתח, רק בגלל ששמעת שאני טסה?

נו באמת.

קשה לי עם צרות האופקים הזאת.

הרבנים ב"קו"  מ א ו ד  מלומדים בפילוסופיה, אבל מצד שני עושים גם את ההבחנה בסדרי העדיפויות וכמובן שלימוד תורה בראש, ומסייגים מאוד שלא כל דבר שהודפס בספר הוא כבר שווה התייחסות. אדרבה, התלמידים יורשים גישה בריאה יותר כשהם נפגשים בתיאוריות מערביות כאלו ואחרות ומנתחים אותן בפשטות. חוץ מזה שלא צריך לקנות ספריות של פילוסופים גרמנים וצרפתים כדי לדעת מה הלך הרוח בחברה, ויש הרבה מידע באינטרנט (למי שיודע לחפש).

חוץ מזה, זה לא שהעולם בחוץ יותר אינטילקטואלי מבחורי ישיבות, הרבה חילונים הו-כה-נאורים-ומתקדמים מדברים ספקולציות וסיסמאות. בסך הכל יש הרבה אווירה של "סלון צרפתי", אבל היגיון ועקביות חסרים שם מאוד. בחורי ישיבה, לעומת זאת, באמת מקדישים מחשבה לרעיונות שלהם וככל שהבחור יותר "כבד" ככה הוא מקדיש יותר מחשבה לדבר. (ככה גם בין הישיבות, יש כאלו שמדברות בסגנון יותר מודרני, אבל אין להן בהכרח עדיפות בתוכן).

ישיבות ה"קו" הן בסך הכל ישיבות פתוחות, אלה ה"לייטים" שמתחו את הגבול.

(לא אוהב להשתמש במינוחים האלה, אבל לצורך העניין).

זה יצא לי קצת חריף מדי. לא התכוונתי שהישיבות מחוץ לחוג של הר המור הן לייט, אלא שיש אנשים ומוסדות שהפתיחות אצלם לא מסויגת מספיק וזה נותן את אותותיו על כל הציבור שלנו, עד שמי שהיה יכול להיחשב מיינסטרים לפני כמה שנים פתאום מוקצה בתור חרד"ל. אותי זה מתמיה.

לא יודע מה המדד לפתיחות, אבל "סגורות" במובן המנותק, הלא מודע והבור בענייני העולם הזה - הן לא. זה באמת פשטני באתרי חדשות, מה שמסביר את המניעה של הרב טאו מראיונות וכו'. אני גם לא בטוח ש"פתיחות" היא ערך בכל קונסטלציה. פתיחות אמיתית היא דו-כיוונית, כשיש אפשרות לדיאלוג, ורוב התוכן המוסרי/ פרשני במדיה שאנחנו צורכים הוא חד-כיווני. כלומר, מישהו עשה שיעורי בית בשבילנו ומסר לנו מסקנות (זה תקף גם לסיוג לגבי הפילוסופיה). גם אם כן, והישיבות באמת סגורות, זה לא בהכרח רלוונטי למידת הנכונות או השלילה של השיטה שלהן. לעומת הציבור החילוני, הציבור הדתי-לאומי עדיין נחשב סגור ומסוגר בחומות יריחו מימיות יהושע בן נון. כך שההשוואה לא מקדמת אותנו בהרבה.

הציור של הקווניק הממוצע הוא הרבה פעמים קריקטורי הרבה יותר ממה שהוא במציאות, ואני נוטה להתייחס אליו באותו אופן שהגושניק הממוצע נתפס. (בין מעט מאוד לכמעט ולא).

לא חסרים דוסים כבדים הפתוחים לעולם ולכל עשרו יפיו ותרבותו

רק צריך לרענן את רשימת אנשי הקשר...

אגב פה זה מקום נהדר למצוא לא מעט חבר'ה כאלה

נפלתי חזק.
אפשר לזרום רגע עם הדוס חשוך? "בעל האבידה מחפש וכו' "

יתכן אדם שלא עוסק בספרות לא-תורנית, וודאי לא חושב שישאב משהו מסרטים - שבעינייך הם מעוררים השראה - וגם לא יסע לחו"ל, על אף שהוא יודע היטב שגם את הנופים שם ה' עשה, כי הוא סובר שאין לצאת מהארץ בשביל זה - 

ועדיין יהיה רחב אופקים הרבה-הרבה יותר ממה שאת מתארת עפ"י דמיונך.

בוודאי בשלב שהוא לומד בישיבה ומשקיע את כולו בתורה. אם כך הוא עושה.

רוחב אופקים אינו נמדד בראש וראשונה בדברים כאלה, אלא באישיות הפנימית.

יכול להיות אדם מלא "ידיעות" ואופקיו צרים מאד. "מחשב" כזה. 

אדם שלומד תורה, על מקצועותיה השונים, ואישיותו וחשיבתו והרגשותיו נבנים מכך - הוא "רחב אופקים" הרבה מעבר למה שאת מתארת. אלא שבשביל זה, צריך בכלל להכיר את העולם הזה שבו הוא חי. 

אולי הוא רואה רוחב איכותי כ"כ גדול בתוכו - שחושב שמה שבעינייך "רוחב", הוא בעצם שטחיות, אוסף של פרטים?...

זה נכון שיש מקום גם לידיעות כלליות, וגם לקחת את הטוב האנושי הכללי מכל מיני מקומות.

אבל הרבה פעמים הסדר הוא, קודם כל בנין פנימי איכותי - ועל גבי זה, גם קליטה ועיכול נכונים של דברים אחרים. ואז, זה לא "פחד", אלא זהירות במזונו הרוחני. עוסק קודם כל בבנין האיכות הפנימית, נקיה.

אני לא אומר שזו סיבה "לפסול" מישהי שנסעה עם חברה לטיול בחו"ל... אבל זו סיבה להבין שיש לפעמים רוחב פנימי, שצריך כלפיו ענוה כדי להכירו.

קו התפר שנמצא בין שני עולמות הוא מאד מאד דק,

אף תפר לא עולה על חברו וכל תפר נמצא במקום אחר..

את רוצה מצד אחד שהוא יקפיד על קלה כבחמורה ומצד שני שיהיה פתוח,

אבל גם יש כאן צד שלישי שאת מתעלמת ממנו.

את רוצה שהוא יקפיד על קלה כבחמורה במה שאת רוצה, ואת רוצה שגם הוא יהיה פתוח במה שאת רוצה.

וזה כבר תפר מאד מאד מאד דק שקשה למצוא אותו.

נגיד במקרה שלך, את כנראה מאד תורנית אבל הלכת לטייל בחו"ל שזה ברמה מסויימת לא הקפדה על קלה כבחמורה.

ובעינייך, מי שפוסל על זה הוא לא מספיק פתוח..

ויכולים גם להיות הרבה מקרים הפוכים, למשל שהוא ילמד תנ"ך "בגובה כפות הרגליים", שבעינייך אולי זה יצטייר שהוא לא מקפיד קלה כבחמורה ובעיניו את חיה בבועה ולא מספיק חשופה לעולם.

אותו הדבר יכול להיות על שמיעת שירי אהבה, ועוד מלא מלא נושאים..

אני לא כותב לך את זה כביקורת, כי אני נמצא בדיוק באותו מקום.

אני רק מסביר לך למה זה מה שקורה במציאות..

רק מצטער שכתבתי שאת "מתעלמת" מהצד השלישי,

התכוונתי שלא שמת-לב אליו..

יש לי חברים שאם לבחורה יש פייסבוק / סמארטפון זה יהווה אצלם סינון רציני, ויש לי לעומתם חברים שאם האישה הולכת כל חודש לקולנוע לראות סרט זה לא ילחיץ אותם יותר מידי - ואלו גם אלו עוסקים בתורה ברצינות וכו'...

ב"הצלחה!!!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי