זה דבר לא פשוט לשלב את שתי העולמות האלה בצורה שהצגת.

כך לפי דעתי הקטנה. בייניש.

אתה לא חייב לטוס בעצמך לחו"ל, אבל להירתע בצורה כל כך חזקה? אגב, רוב הסיכויים שאם בעלי יבקש ממני לא לטוס לחו"ל, אכבד אותו ולא אטוס. אבל לא לתת צ'אנס אפילו קטן לקשר להתפתח, רק בגלל ששמעת שאני טסה?

נו באמת.

קשה לי עם צרות האופקים הזאת.

הרבנים ב"קו"  מ א ו ד  מלומדים בפילוסופיה, אבל מצד שני עושים גם את ההבחנה בסדרי העדיפויות וכמובן שלימוד תורה בראש, ומסייגים מאוד שלא כל דבר שהודפס בספר הוא כבר שווה התייחסות. אדרבה, התלמידים יורשים גישה בריאה יותר כשהם נפגשים בתיאוריות מערביות כאלו ואחרות ומנתחים אותן בפשטות. חוץ מזה שלא צריך לקנות ספריות של פילוסופים גרמנים וצרפתים כדי לדעת מה הלך הרוח בחברה, ויש הרבה מידע באינטרנט (למי שיודע לחפש).

חוץ מזה, זה לא שהעולם בחוץ יותר אינטילקטואלי מבחורי ישיבות, הרבה חילונים הו-כה-נאורים-ומתקדמים מדברים ספקולציות וסיסמאות. בסך הכל יש הרבה אווירה של "סלון צרפתי", אבל היגיון ועקביות חסרים שם מאוד. בחורי ישיבה, לעומת זאת, באמת מקדישים מחשבה לרעיונות שלהם וככל שהבחור יותר "כבד" ככה הוא מקדיש יותר מחשבה לדבר. (ככה גם בין הישיבות, יש כאלו שמדברות בסגנון יותר מודרני, אבל אין להן בהכרח עדיפות בתוכן).

ישיבות ה"קו" הן בסך הכל ישיבות פתוחות, אלה ה"לייטים" שמתחו את הגבול.

(לא אוהב להשתמש במינוחים האלה, אבל לצורך העניין).

זה יצא לי קצת חריף מדי. לא התכוונתי שהישיבות מחוץ לחוג של הר המור הן לייט, אלא שיש אנשים ומוסדות שהפתיחות אצלם לא מסויגת מספיק וזה נותן את אותותיו על כל הציבור שלנו, עד שמי שהיה יכול להיחשב מיינסטרים לפני כמה שנים פתאום מוקצה בתור חרד"ל. אותי זה מתמיה.

לא יודע מה המדד לפתיחות, אבל "סגורות" במובן המנותק, הלא מודע והבור בענייני העולם הזה - הן לא. זה באמת פשטני באתרי חדשות, מה שמסביר את המניעה של הרב טאו מראיונות וכו'. אני גם לא בטוח ש"פתיחות" היא ערך בכל קונסטלציה. פתיחות אמיתית היא דו-כיוונית, כשיש אפשרות לדיאלוג, ורוב התוכן המוסרי/ פרשני במדיה שאנחנו צורכים הוא חד-כיווני. כלומר, מישהו עשה שיעורי בית בשבילנו ומסר לנו מסקנות (זה תקף גם לסיוג לגבי הפילוסופיה). גם אם כן, והישיבות באמת סגורות, זה לא בהכרח רלוונטי למידת הנכונות או השלילה של השיטה שלהן. לעומת הציבור החילוני, הציבור הדתי-לאומי עדיין נחשב סגור ומסוגר בחומות יריחו מימיות יהושע בן נון. כך שההשוואה לא מקדמת אותנו בהרבה.

הציור של הקווניק הממוצע הוא הרבה פעמים קריקטורי הרבה יותר ממה שהוא במציאות, ואני נוטה להתייחס אליו באותו אופן שהגושניק הממוצע נתפס. (בין מעט מאוד לכמעט ולא).

לא חסרים דוסים כבדים הפתוחים לעולם ולכל עשרו יפיו ותרבותו

רק צריך לרענן את רשימת אנשי הקשר...

אגב פה זה מקום נהדר למצוא לא מעט חבר'ה כאלה

נפלתי חזק.
אפשר לזרום רגע עם הדוס חשוך? "בעל האבידה מחפש וכו' "

יתכן אדם שלא עוסק בספרות לא-תורנית, וודאי לא חושב שישאב משהו מסרטים - שבעינייך הם מעוררים השראה - וגם לא יסע לחו"ל, על אף שהוא יודע היטב שגם את הנופים שם ה' עשה, כי הוא סובר שאין לצאת מהארץ בשביל זה - 

ועדיין יהיה רחב אופקים הרבה-הרבה יותר ממה שאת מתארת עפ"י דמיונך.

בוודאי בשלב שהוא לומד בישיבה ומשקיע את כולו בתורה. אם כך הוא עושה.

רוחב אופקים אינו נמדד בראש וראשונה בדברים כאלה, אלא באישיות הפנימית.

יכול להיות אדם מלא "ידיעות" ואופקיו צרים מאד. "מחשב" כזה. 

אדם שלומד תורה, על מקצועותיה השונים, ואישיותו וחשיבתו והרגשותיו נבנים מכך - הוא "רחב אופקים" הרבה מעבר למה שאת מתארת. אלא שבשביל זה, צריך בכלל להכיר את העולם הזה שבו הוא חי. 

אולי הוא רואה רוחב איכותי כ"כ גדול בתוכו - שחושב שמה שבעינייך "רוחב", הוא בעצם שטחיות, אוסף של פרטים?...

זה נכון שיש מקום גם לידיעות כלליות, וגם לקחת את הטוב האנושי הכללי מכל מיני מקומות.

אבל הרבה פעמים הסדר הוא, קודם כל בנין פנימי איכותי - ועל גבי זה, גם קליטה ועיכול נכונים של דברים אחרים. ואז, זה לא "פחד", אלא זהירות במזונו הרוחני. עוסק קודם כל בבנין האיכות הפנימית, נקיה.

אני לא אומר שזו סיבה "לפסול" מישהי שנסעה עם חברה לטיול בחו"ל... אבל זו סיבה להבין שיש לפעמים רוחב פנימי, שצריך כלפיו ענוה כדי להכירו.

קו התפר שנמצא בין שני עולמות הוא מאד מאד דק,

אף תפר לא עולה על חברו וכל תפר נמצא במקום אחר..

את רוצה מצד אחד שהוא יקפיד על קלה כבחמורה ומצד שני שיהיה פתוח,

אבל גם יש כאן צד שלישי שאת מתעלמת ממנו.

את רוצה שהוא יקפיד על קלה כבחמורה במה שאת רוצה, ואת רוצה שגם הוא יהיה פתוח במה שאת רוצה.

וזה כבר תפר מאד מאד מאד דק שקשה למצוא אותו.

נגיד במקרה שלך, את כנראה מאד תורנית אבל הלכת לטייל בחו"ל שזה ברמה מסויימת לא הקפדה על קלה כבחמורה.

ובעינייך, מי שפוסל על זה הוא לא מספיק פתוח..

ויכולים גם להיות הרבה מקרים הפוכים, למשל שהוא ילמד תנ"ך "בגובה כפות הרגליים", שבעינייך אולי זה יצטייר שהוא לא מקפיד קלה כבחמורה ובעיניו את חיה בבועה ולא מספיק חשופה לעולם.

אותו הדבר יכול להיות על שמיעת שירי אהבה, ועוד מלא מלא נושאים..

אני לא כותב לך את זה כביקורת, כי אני נמצא בדיוק באותו מקום.

אני רק מסביר לך למה זה מה שקורה במציאות..

רק מצטער שכתבתי שאת "מתעלמת" מהצד השלישי,

התכוונתי שלא שמת-לב אליו..

יש לי חברים שאם לבחורה יש פייסבוק / סמארטפון זה יהווה אצלם סינון רציני, ויש לי לעומתם חברים שאם האישה הולכת כל חודש לקולנוע לראות סרט זה לא ילחיץ אותם יותר מידי - ואלו גם אלו עוסקים בתורה ברצינות וכו'...

ב"הצלחה!!!

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.