אל תשתו קולה בדייטים..

ואני אומר לה.. אל תצחקי זה קורה במשפחות הכי טובות

בכלל נקרעה מצחוק חח

על הדייט הראשון עם רעייתי היא ראתה כלב ברחוב ובלי להתבלבל תפסה אותי ו"זרקה אותי" לכיוון הכלב.

חמוד שלי אני רב כיום וגם אז הייתי בחור רציני ורעייתי, מאז ועד היום ב"ה, גם היתה בחורה רצינית אבל מרוב בהלה ...

מבטיחה לך שנזכרתי בך...

בדייט יחסית בהתחלה אנחנו מטיילים לנו בטיילת, עובר לידינו אדם ומנסה לשכנע גברים לקנות לחברותיהם/ נשותיהם... ככה לגרום להם שירגישו לא נעים לא לקנות.

בקיצור הוא ניגש לזוג נשוי לידינו ומציע לבעל לקנות לאשתו, הבעל מסתכל עליו ופולט- עזוב אחי, לא מגיע לה היום. המוכר כזה- מה? למה? הבעל- עזוב, היא לא התנהגה יפה היום.

המוכר בהלם מסתכל עליו, נשאר ככה כמה דקות עם פה פעור, ואנחנו נקרעים מצחוק.

אולי אחרי ההלם מהזוג ההוא...

למה אתה שואל? מה המחשבה שעלתה לך?

מה היה יכול להיות גרוע, הוא היה זורק לו משו כמו " עזוב אני בדיוק חותך על רצינות....

לא גרוע, רק מפדח, ודווקא היה נראה שבא לו לקנות לי...

חבל, היית רומזת למוכר או משו

החוש האינטואטיבי שלנו הרבה פחות מפותח. אגב, לפעמים זאת יכולה להיות תקלה גם אצל בנות, דווקא בגלל זה.

את גורמת לו לחשוב שהוא הבין כי את מבינה שהוא הבין את הרמז שבתוך הרמז והוא לא הבין כי הוא הבין שאת לא פלספנית ולא זה באמת לא

גם אני וגם הם כבר הזמנו....

טרפתי כמו חזיר את האוכל מול עיניה ההמומות והצעתי שנצא לאוויר הצח...

למרות שאני הייתי זורמת ואומרת לו שההורים שלי פה ואם זה היה דייט מתקדם אולי הייתי גם מפגישה בינהם

@-ינון-! יש לך מלא מלא פטישים במלאי....

ישבנו באיזה פארק ופתאום כלב מאחורינו מתחיל להתקרב.. 

אני צועק עליו, והוא לא כל כך מתרשם מזה...

תפסתי ביד איזה קופסא והתחלתי לאיים כאילו אני זורק עליו, 

אחרי שגם זה לא הזיז לו קמתי והתחלתי לרדוף אחריו, טכל פעם הוא בורח, אני חושב שזהו ניצחתי נעצר ומחכה לראות מה הוא עושה - והוא מתחיל לחזור לכיווננו. אחרי כמה פעמים התחלתי ממש לרוץ אחריו עד שהיינו כבר רחוקים וגיליתי שעליתי עליה שלמה במרדף אחריו, והוא כבר ברח לגמרי.

חזרתי מתנשם ומתנשף לבחורה (ארוסתי...) והרגשתי כמו מצ'ואיסט על סוס לבן...

פעם אחת רציתי להביא מתנה, אבל לא היה לי מושג מה להביא ולא היה מתאים להביא דברים יקרים, ודיסק כבר הבאתי, ולא היה לי איפה לקנות ספר, אז הבאתי... 

בועות סבון.() עם הקדשה וסרט מעוצב....

בתגובה היא הביאה לי בדייט הבא, כובע צהוב כזה של פורים, אבל ממש יפה.

גם הייתי ערני לגבי זה.. שאלתי אותה.

גם היא תירצה ואמרה שהיא מסכלת קדימה ולא למטה, כמו בנהיגה ;)

לדברים האלה.. שואל כל הזמן מה היא מעדיפה ומה נוח לה וכו'..

אז זה הסיפור: יצאתי עם בחורה אחת, לא התאים, נחתך.

שידכתי אותה לחבר ממש טוב שלי, וגם חברותא

באותו זמן גם אני קיבלתי הצעה (מאותה בחורה שיצאתי איתה, אגב), והחלטנו להיפגש.

עכשיו כדי לחסוך בביטול תורה, קבענו את הדייטים שלנו באותו היום. (ביינשים ;) )

ובגלל ששנינו גרים באותה עיר אז כ"א קבע את הפגישה שלו שם.

בקיצור, הגיע היום, היה נחמד, נגמר הדייט, ואני מחכה לאוטובוס הביתה.

הגיע האוטובוס, אני בשיחת טלפון עם אמא שלי. אני נכנס לאוטובוס עם הטלפון ביד, מתחיל להתקדם לאחורה של האוטובוס.

פתאום איך שאני הולך, אני קולט את חבר שלי והמדוייטת שלו(!!)(זו שיצאתי איתה ושידכתי אותה לחבר, להזכירכם).

כולי מתפדח, שם את הטלפון הקטן שלי על הפנים שיכסה אותי, ודופק ספרינט לאחורי האוטובוס.

עכשיו איך שראיתי אותה היא עשתה תנועה מוזרה כאילו היא לא שמה לב אליי.

לבסוף הסתבר שהיא קלטה אותי... אמרה לחבר שהוא יכול ללכת להגיד לי שלום 

מאוד השתעשעתי מהמקרה הזה! חחח

בס"ד

נהוג אצלינו לפתוח את הדייט בדבר תורה קצר. 
בדרך כל אם אני יוצאת דייט ראשון עם בחור למדן אז זה הופך להיות דבר תורה ארוך...

וככה יצאתי עם מישהו שפשוט ישבנו והתחלנו ללמוד ולא שמנו לב שעברו ארבע שעות,

עד שהמלצריות התחילו לרמוז לנו לצאת מהמסעדה,
מרימים עיניים כל הכיסאות מסביב מורמים,

ואנחנו ישבנו שם ארבע שעות ואפילו שכחנו להזמין!!

(סוף סוף מצאתי מישהו שיכול לענות לי על כל הקושיות על המשך תרע"ב..)

אז השארנו טיפ, לכל מקרה, ובדרך חזור מי שהפגישה שואלת איך היה,
משיבה שמרתק וכ'.

מתחילה לשאול שאלות על כל מיני דברים שתמיד חשוב לי לברר מול האדם עצמו בפגישה-

ואני :"לא יודעת, 
לא יודעת

לא יודעת..."

על מה דיברתם ארבע שעות??.

ומשהו עם בחור אחר,

קבענו להיפגש בעיר העתיקה בירושלים,

בדיוק היה ר"ח וכ',

אז לראשונה בחיים נסעתי פגישה ראשונה עד המום שהוא גר בו.

(גר בכולל שם.)

עולים במדריגות אחת הקבצניות מתיילה לצעוק עליו,

שהוא גיבור על חלשים,

ומלא כינויי גנאי 

לא קבצנית שנראית שפויה במיוחד אבל בכל זאת...

הפגישה זרמה על מי מנוחות,

ניהל אותה באופן מאד פרקטי, שאל מה אני מצפה, בקשר לעצמי בקשר לילדים

מה הוא מצפה וכ',

עד ששאלתי אותו מה הוא מצפה מאשתו.

תשובה מאד פשוטה "צניעות".

אלא כשהתחלתי לנסות להבין במה מדובר-

התחיל לפרט. אסור לך לדבר עם אף גבר בעולם.

לפני כן דיברנו על בית מלא אורחים, שאלתי איך אני אמורה להתנהג אל האורחים.

הוא אמר שהוא מתייחס אל הגברים- ומתעלם לחלוטין מהנשים,

ואני אמורה לתפקד להפך.

ניסיתי להבין את הסצנה, ההורים שלי נכנסים לבית אסור לי לומר שלום?

הוא עונה רק לאימא.

לאבא מותר להנהן עם הראש.

גברים אחרים כמובן גם זה לא.

הסברתי לו שאצלנו זה לא נהוג ככה,
אני תמיד מארחת את האחים האחות הגיסים וגיסות...

הוא התחיל להסביר לי שאני הורסת את שלום הבית של אחותי...!

קיצור אמרתי יפה שלום,

וברחתי.

כשהוא מוחה שא לגמתי מהתה....

אח"כ שירדתי במדרגות לכותל הקבצנית ראתה אותי,

והתחילה להסביר שהוא מסוכן ושאוי ואבוי לי אם אני מתכוונת להתחתן איתו,

ואז החליפה במבט חשוד :"או שגם את כמהו???"

לא יודעת איך לפי חוקי "הצנועות" שלו הוא הצליח להסתכסך עם קבצנית,

ועוד אחד-

הזמין לשנינו מנות מפוצצות במסעדה,

(אני לא כ"כ ידעתי מה להזמין כי בדרך כלל מעדיפה להסתפק בשתייה.

אבל הוא התעקש והזמין לי גם)

סיים את המנה שלו, החל ללטוש עיניים לעבר הצלחת שלי.

אח"כ התחיל להעיר שזה מתקרר וחבל,

אז הצעתי לו לאכול אתה זה, הוא לקח בשמחה ואכל

(על זה נאמר לבריאות..)

 והאחרון-

באנו לשבת במרפסת של בית קפה,
אני התיישבתי,

הוא הסתכל עלל בהלם, ואז הוציא את הכורסה שהיה אמור לשבת עליה,

הרים את הכרית התחיל לאבק אותה, כמו לפני פסח.

(זה היה חשוון)

ככה איזה עשר דקות עד שהואיל בטובו להתיישב.

המפגש היה כמו שני חייזרים מגלקסיות שונות....

למזלי, ארוסתי ראתה את זה בחיוב. פשוט שאלתי אותה מה היא חושבת על הנושא והיא אמרה שהיא שונאת נורמות מוכתבות ונימוסים מזוייפים כאלה (בחורה כלבבי)... אז אמרתי שאני מסכים ואז עשינו חצי חצי בפעם הראשונה, ואחר כך עד שהלכנו שוב למסעדה בפעם הבאה כבר ידענו שנתחתן ואז זה הפך לתחרות מי מוציא את הארנק יותר מהר...

אח.. מתנחלים...

לפתוח פגישה בדבר תורה.. 

אבל לשקוע בלימוד 4 שעות אשריכם..

וההוא עם הצניעות, לא הציע לך בורקה?  

הייתי מתה באותו רגע...

והוא הפך לבעלך? איזה אומץ!

בטח הם מצפים ממך למטעמים מיוחדים כשהם מתארחים אצלך היום

בין כל הדברים שהיו לי...

היינו ברכבת הקלה בנסיעה חזרה מהפגישה, פתאום ניגש אלינו מישהו מתלהב עם מצלמה, שואל אותנו "תרצו שאצלם אתכם תמונה זוגית??"

אני עוד לא מבין מה הוא נופל עלינו, והבחורה ישר אומרת לו "לא, לא" כולה מתפדחת... הוא לא מוותר, ואומר שאם במקרה ונרצה הוא צלם חתונות והוא ישמח להיות אצלנו (או אצל כל אחד בנפרד...), אז הוא נותן לנו את המספר שלו...

וטוב שלא הסכמנו כי באמת אחרי הפגישה הזו סיימנו

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

אבל אם את רצינית,

אז רק תדעי לך ש**** ו****

וגם *******

סיננתי את עצמי כדי לא לעבור על לשון הרע.

וכן אני יודע שגם כך זה לשון הרע, אבל פחות חמור...

קהילה דוסית (בסגנון די הר המורניקי נראה לי).

זה סוג של ישיבה גבוהה כזו

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

עלי?

אלון שבות?

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

זה כבר בסטנדרט

"וצביאת מרת אוגיתא דא, והוית ליה לאינתו.

ודן נדוניא דהנעלת ליה: חד חמרא לובא מעליא, בריא, גמיר וסביר, דידע לבדוחי ליבייהו דאינשי"

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

בוגרות ובשלות בהחלט

בשלות לרוב באה עם הגיל. ולא כל בחורה בת 18-19 בשלה 

נכון שזו הכללה אבל בעיקרון הפנימי פה  צריך לכור שיש גילאים שבהם לא בטוחים במה שועשים

אני בן 40+ גרוש+
וסליחה מכל מיני נשים שפגשתי בשלוש השנים האחרונות, ועם כל הכבוד, הן מעידות על עצמן (30+) שהן לא בשלות.

אז אני מאמין שזה לא שאלה של גיל, ולדעתי גם הגיל לא פועל בהכרח לטובה.

והרבה פעמים גיל משמעותי. נכון שגם אני מכירה בחורים בני 21 שבוגרים ממש, ובחורים בני 28 שמתנהגים כמו ילדים בני 5, אבל באופן כללי זה משהו שקשור.

וגם בדרך כלל אם מישהו יוצא עם כמה בחורות, שכולן טוענות שהן לא בשלות, ונניח שזו באמת הסיבה- סיכוי סביר שמדובר על גיל גבולי מבחינת בשלות. 

לפעמים גילאי 18-19 כמו שאמרתי הם גילאים מורכבים בקטע הזה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

אני לא רוצה לפרט פה יותר מידי דוגמאות מהחיים האישיים שלי,

אבל בהחלט הייתי בלא מעט דייטים שלי היה מזעזע מבחינות מסוימות, ולצד השני היה נהדר ונפלא ולא הבינו מאיפה זה בא להם.

אם אתה (ופחות מעניין אותי חברך) מרגיש שהקשרים שלך נגמרים מהר מידי וסתם -

המלצתי פה פעם בעבר לעשות מעשה:

לפנות למישהו שאתה סומך עליו, בקטע של רב\מטפל וכו', ולבקש ממנו לדבר עם כמה בנות שיצאת איתן ושלדעתך הקשר נגמר בדרך הנ"ל. הוא ינסה לקבל מהן תשובה כנה, משהו שהן אולי לא מרגישות לומר לך בנוח, ויכול להיות שהוא יעלה על דפוס של משהו בעיתי שאולי יש לך השפעה עליו. (נניח כולן מתלוננות שאתה לא מתעניין ומקשיב להן מספיק, שמבחינתך רק העמדה שלך לגיטימית ואין מקום לדעה אחרת, שזה לא נראה שאתה בוגר\בשל מספיק).

ההמלצה הזאת הגיע מניסיון - התקשרה אליי מישהי שהיא מאמנת לשאול על קשר שהיה לי עם מישהו מסוים כמה שנים קודם לכן, והוא חשב שזה עדיין פוטנציאלי ומבחינתי ממש לא, והיא רצתה להבין למה. (אח"כ ראיתי בפרסום של אחד מהעסקים בתחום שהוא התארס, אולי זה גם עזר לו להגיע לשם?).

אני כבר מהפגישה הראשונה תיווכתי וביקשתי שהתקשורת תהיה ישירה בל רמזים והסתרות והן היו אם מספיק אומץ לתת לומר לי ישירות למה זה נגמר