צריך להתפלל שכל שונאי ישראל יאבדו מן העולם.

יש לא מעט ערבים שהם בהחלט חסידי אומות העולם, יש לא מעט שהם שונאי ישראל מובהקים. כמו כן, יש נוצרים שונאי ישראל, וצרפתים שונאי ישראל, ואמריקאים שונאי ישראל.. עם עין הרע, לא חסר.

אז פשוט להתפלל שכל שונאי ישראל יאבדו מן העולם.

אז מה אם הם שונאי ישראל למה אני צריך להתפלל שהם ימותו הם נבראו בצלם נתפלל שיחזרו בתשובה..

לפעמים קריאת "מוות לערבים" זה טוב.. לפעמים זה ממש משחרר את מה שיש בלב אחרי פיגוע או משו

אבל כמו ש מ.מ.י.ר אמר צריך להתפלל ששונאי ישראל ימותו ולאא דווקא הערבים

ולגבי השמחה במותם-

שאלנו את הרב שלנו באולפנה והוא אמר ש "בנפול אוייבך אל תשמח" מדובר רק לגבי אוייב יהודי ולכן לגבי אוייב ערבי מותר לשמוח..

בס"ד

והם אמרו שלא להתפלל על ערבים סתם ככה שאולי דווקא הם לא חושבים רע על היהודים

(למרות שלדעתי אין כאלה!) כי זה עדין מצלם א-לוקים, יש מדרש שאומר שכשהמצרים טבעו

המלאכים רצו לשיר שירה אבל הקב"ה השתיק אותם בטענה שיצירי כפיו טובעים והם מהללים את זה- שרים שירה?!

לכן צריך להתפלל שתגיע הגאולה ולא להתפלל שיהיה מוות לערבים - כי סך הכל הם שליחי ה'.

אבל זה לא סותר את אלה שאנחנו באמת יודעים - כמו החמאס למשל שהם רעים - בבלשון המעטה (לא מצאתי מילה יותר טובה)

ולכן עליהם כן מותר להגיד יימח שמם ולהתפלל שימותו.

אבל באמת הכי עדיף להתפלל ולהתכוון שתגיע הגאולה - המשיח!

"אמר ליה [המן למורדכי] לא כתיב לכו (משלי כד) "בנפל אויבך אל תשמח" {תרגום: וכי לא כתוב שאסור לשמוח בנפול אויבך?!] אמר ליה [ענה לו תשובה] הני מילי בישראל [הפסוק נאמר על "אויבך" ישראל בלבד - שבו אסור לשמוח בנפולו] אבל בדידכו [בכם - הגויים] כתיב (דברים לג) ואתה על במותימו תדרוך" [מסכת מגילה , דף טז' עמוד א']

א"כ כנראה שהאיסור של "בנפל אויבך..." נאמר רק לגבי יהודיים!!
ויותר מזה - על הגויים נאמר "ואתה על במותימו תדרוך" [!!!]

ו....לעינין השני -
"והקשו חז"ל הרי הקב"ה איננו שמח במפלתם של רשעים, וכמו שאמר למלאכי השרת בעת קריעת ים סוף "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" אלא השואל שאלה כזאת לא סיים כל דברי חז"ל שבאותו דף גמרא. שם אמרו "הוא אינו שש, אבל לאחרים הוא משיש". כלומר ודאי הקב"ה עצמו איננו שמח שהרשע מת בלי תשובה, אבל אותם הניצולים ממנו הם ודאי צריכים להגיד הלל ושבח. וכן כתב מהרש"א שם במקום."
{מקור: Articles/Article.aspx/5322}

כל שכן שמדובר על ערבים - גויים [!!] שנלחמים איתנו כעת ורוצים להרוג אותנו!!
"באבוד רשעים - רינה" !!

מקוה שזו האמת.
יהי רצון שננצח את כל אויבנו ותגלה מלכותו של ה' על כל העולם - אמן!!

בס"ד.

א. האם טוב לומר "מוות לערבים"?

ב. האם צריך להתפלל שימותו?

ג. האם צריך לשמוח שהם מתים?

--

ננסה לענות על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:.

א. לדעתי השאלה הזאת שייכת רק בתאוריה. באידאל. כי בתכל'ס- גם מי שיאמר שזה לא טוב להגיד, אנחנו אומרים דברים הרבה הרבה יותר גרועים. וכן. לומד לחבר: "לך לעזאזל" או "תחנק" זה הרבה הרבה יותר גרוע מלומר "מוות לערבים" לכן אפילו מי שיאמר שזה לא ראוי או משהו בסגנון. וודאי שאנחנו לא במצב שאפשר לאסור את זה עלינו.

ב. האם צריך להתפלל שימותו? אתה צריך להתפלל על כל מה שאתה רוצה. אפילו אם יכול להיות שהוא לא טוב מצד האמת. אנחנו מבקשים "מלא משאלות לבנו לטובה". אנחנו יודעים שלא כל מה שאנחנו מבקשים הוא לטובה, אבל אנחנו מתפללים שה' ימלא רק את המשאלות הטובות. אבל, אם השאלה שלך היא האם מצד האמת צריך להתפלל שימותו- אתה בכל מקרה מתפלל שימותו. "וכל אויבך וכל שונאיך מהרה יכרתו". אבל ערבי שלא שונא ישראל, איזה טעם יש להתפלל שימות?

ג. ערבי שונא ישראל שמת- מצווה לשמוח. כמו שכבר כתבו לפני: "באבוד רשעים -רינה". אבל אם זה גוי שלא שונא ישראל, אסור לשמוח. חביב אדם שנברא בצלם. "ורחמיו על כל מעשיו".

מקווה שעניתי...

---

לגבי מה שהביאו למעלה על "מעשי ידי טובעים בים" מומלץ להסתכל בספר: "אסופת מאמרים" של הרב בנדיקט (בהוצאת מוסד הרב קוק) שמבאר במאמרו לשביעי של פסח, ש"מעשה ידי טובעים בים" מדובר על עם ישראל. ואכמ"ל.

זה למה אני חושב שהחברה הדתית איבדה כל ערכי המוסר.

כי זה אשכרה דיון לגיטימי אצלכם!

אתם מלכלכים את ידי אלקים! מצווים עליו להרוג עם, בשל היותו עם.

בכלל, להרוג אדם! אדם הנברא בצלם אלקים! שהוא כ"כ מורכב, עם אין סוף חלומות, רצונות, אהבות, מחשבות ויצירות.. להרוג אותו!?

אף אחד לא צריך למות, "ואהבת לרעך כמוך". תגרמו לו לא לשנוא אתכם, אל תייחלו לו מות, אין דבר יותר שפל , עצוב ולא אנושי מלהתפלל למותו של אדם.

"...אתם מלכלכים את ידי אלקים! מצווים עליו להרוג עם, בשל היותו עם..."

שטויות. אנחנו מבקשים ממנו להורגם, בכדי שלא יהרגו אותנו. הם רוצחים נבלים שקרנים רשעים ארורים. 'הקם להורגך, השכם להורגו'. ידוע לנו שאנחנו חייבים להרוג אותם, ומהר. ולכן אנחנו סה"כ מבקשים מאלוהים עזרה במשימה הקשה הזאת.

למה אתה לא מאמין???
לזה שהם רוצחים, שפלים,?

"...אין דבר יותר שפל , עצוב ולא אנושי מלהתפלל למותו של אדם...."

אתה שתוק. אין דבר יותר שפל, עצוב, מלרצוח יהודים צדיקים שלא מגיע להם למות.

חשבתי שאתה יודע קצת תנ"ך. ה' ציווה אותנו להילחם בכל היושבים בארץ. הארץ שייכת לנו. אני יודעת שזה לא כ"כ קשור, אבל זאת הסיבה שאנחנו צריכים להרוג אותם.

 מוזר לי שעד שהפיגועים לא דופקים גם אתכם, אתם פשוט שוקעים בתוך ענן מקטיפה, ולא מודעים לכלום. הערבים האלה הם רוצחים. הם רוצים להרוג אותנו.
חשבתי שאתה יודע קצת דת, ויודע ש 'כל המרחם על אכזרים, סופו- שיתאכזר אל רחמנים'.  אסור אסור לרחם עליהם, כולם צריכים למות. את כולם צריכים להרוג.

תגיד, מה אתה חושב שאתה נזכר במשפחות שלמות שנרצחו בפיגועים הארורים??אתה עדיין חושב שאפשר להשאיר ככה את הרוצחים האלה, עם דם על הידיים המטונפות שלהם, ולא להתפלל להורגם?

לא סובלת את כל יפי הנפש השמאלנים הללו.
יש לי עוד מה לכתוב, אבל אני חייבת לעלות לשיעור.
הרסת לי את היום. כ"כ צר לי לשמוע על 'יפי נפש' שכמוך, שמרגישים שהערבים הם בני אדם נורמליים, ואסור להתפלל שימותו, אחרי שהם רצחו לנו כ"כ הרבה אנשים כ"כ טובים.

שמע, אתה מטורף!!!

אולי תיהיה אציל נפש ותעזור להם לרצוח את אחים שלנו בשעת לימודם...!!! כדאי לך, זה מאוד אצילי לעשות את זה!!!|ציני בטירוף!!|

אני מאחלת לך דבר אחד...טיפה שכל...!ואתה צריך ת'ברכה הזאת(אולי לא ממני) כי אם הגעתה למצב של תגובה כזאת כנראה אתה בטוח שאתה חכם... 

לק"י

אין לי מה להוסיף.. אני עצוב ממה שאמרת...

אני מצטרף לאח... ~~אני~~ והי.

תלמד קצת תורה ותראה שהקו מחשבה שלך הפוך ממנה...

תוציאי מהלקסיקון שלך "ערבי טוב". ערבי טוב לפי הגדרתך והגדרה של רבים זה ערבי שיושב בשקט ולא מקים מהומות. אז זהו שכל החבר'ה השקטים האלה, אעהלק שקטים, בשקט-בשקט עושים פעולות למען ה"ציונים". (למען- בציניות).

[ע"ע האזרחים ה"תמימים" בעזה בימי מלחמת עופרת יצוקה שנטבחו שם ללא רחמים!]

באמת! מי החביא את כל הגראדים והמעופפים למיניהם? ואיפה?

ולסיום: ערבי טוב זה ערבי מת. יהודי טוב זה יהודי שעוזר לערבי להיות טוב.

יש ערבים טובים.
יש משת"פים (מש'תפי פ'עולה), ויש סתם ערבים שלא רוצים ברע.

אך מה לעשות שאנחנו במלחמה עם האומה הערבית?! ובמצב כזה (של מלחמה), בפרט אחרי מה שראינו ב'עפרת יצוקה' (ובכלל, כל ההשתמשות באוכלוסיה כמגן אנושי, והתמיכה והאהדה של האוכלוסיה), כל ערבי הוא בחזקת תומך לחימה (אם לא לוחם בעצמו).
לכן יש להתייחס אליהם בהתאם.
ולא, אני לא מטומטמת. כך הם פני הדברים.

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

HebrewBooks.org Sefer Detail: אוצרות המוסר - חלק א -- צוריאל, משה יחיאל בן יחזקאל שרגא, 1938-

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו