אצלי לפחות...

בעקרון לא אמורים לפסול על זה, אבל זה יכול להוריד נקודות בשקלול הכללי...

במה לדעתך זה אמור להשפיע?  לא שמתי לב למשהו מיוחד..

אולי בכלל אצלי זה שונה כי גם אני דתל"ש שחזר?   לא יודע..

אם זו מציאות שזה משפיע אי אפשר להתעלם מזה...

כשזה מישהו קרוב והם רואים שזה אדם שחשוב לך.. אולי זה קצת מבלבל אותם בגיל כזה..

אחרי הכל, אני מאמין שלא סתם הרמב"ם אמר שמי שבעירו כולם כופרים יברח למדבריות.

אני מצטט נכון?

(אם זה לא הפירוש תתעלם מזה.. תתמקד בשורה ראשונה)

חילונים זה חידוש של המאה האחרונה...  

מאז ומתמיד ילדים גדלו בבית סטרילי מעברות במזיד ולא עזבו את הדת בגלל זה

לא כזה מסכים.. אבל סבבה גם אני לא יודע עד כמה אני צודק

לקבל את השונה?

אתה מאמין ב -ה' ותורתו?. אני מראה שאין בתורה "הכלה" של חוטאים. זו המצאה שנכנסה לשיח ולחינוך מסויים.

בצורה רגשית מהרהורי לבך לא יפתור את העניין.

אני ממש מעריך אותך שחזרת בתשובה. 

אני כתבתי כדי לחדד שלא מכילים נפשית את החטאים, אלא צריך סלידה מהחטאים, ומי שמספיק חזק יכול במקביל להציל את חברו מדרך חיים שגויה.

כל מי שחזר בתשובה עשה מהלך רוחני יותר ממני, ואני מעריך אותו מאד.

"רעך במצוות".   "ואהבת לרעך כמוך"- מי שעושה מעשה עמך.

יש הבדל גדול בזה בהלכה בין מי שעושה עברות , לתאבון, כי קשה לו, לבין מי שלא אכפת לו כלל "מומר להכעיס".

בכל מקרה , זה לא "להכיל" את העברות. הדרך שנראה לי שאת מציגה, מובילה את החניך לחסור אכפתיות מהמצוות. כי הוא רואה שגם מי שלא שומר אותם אז" הכל סבבה", ואין איתו בעיה.

זה לא סותר לגמרי "קירוב רחוקים" ע"י מי שלא יושפע מהם לרעה, כמו שכותה הרב קוק זצ"ל.

(שרק מי שלא יתקלקל כלל מהחילונים יכול להתקרב אליהם כדי להחזירם למוטב).  

לאדישות לגבי עבירות בכלל.  הקב"ה ציווה לשנוא את הרשעים כדי שלא נאהב את המעשים הרעים. בעל התניא סבור למשל שמי שמסוגל להפריד בין החוטא עצמו למעשיו, ישנא רק את המעשים הרעים ולא את האדם.  כי נשמתו נשארה טהורה, ורק הנפש נפגמה. אבל אצל הרבה אנשים , והרב קוק זצ"ל כותב שבייחוד בגיל צעיר, אם לאמתרחקים ושונאים את הרשע, אז גם נהיים אדישים לעבירות.  

מפרשים "בני מך"- מי שעושה מעשה עמך, ולא מומרים. אין בכל התורה שום מקום שמחנך אותך להכיל חטאים. רק להפך.

לי יש אחים ואחיות מכל המגזרים בערך

אף פעם לא העליתי בדעתי שזה אמור להרחיק בינינו...

אוהבת את כולם מאוד! וגם ילדיי. נפגשים בעיקר אצל ההורים כך שפחות מורכב.

או באמצע השבוע. בין כה הפגישות לצערי אחת לחודש ויותר לא נראה לי שחינוך ילדי אמור להיות מושפע מכך,

חוץ מזה שיש כ"כ הרבה תכונות נפלאות בכל אחד מהם שההשפעה היא חיובית בעיניי.

מה שכן-כולם מאוד מכבדים ולא מחללים שבת לידנו, גם אם נגיע לביקור אצלם אז אני מניחה שזה פשוט יותר.

בס"ד

כשהילדים שלך ייצאו לעולם ויפגשו אנשים כאלה הם יוכלו להגיד "אוקיי, הם כאלה. אבל זה בסדר שאנחנו שונים ויש לנו ערכים שחשובים לנו".

הגישה החינוכית הזאת תהיה טיפה בעייתית כשהם ייחשפו לעולם וזה יכול לקרות מהר משחשבת.

אא"כ אתה חי על אי בודד ואז אני חוזרת בי.

כאלה שחינכו את הילדים הרחק מאנשים שלא שומרים תורה ומצוות...

וכשהם יצאו לעולם וראו אותם הם בכלל לא עשו מזה עניין.

אולי כי ההורים פשוט הסבירו להם שיש כאלה והם לא יודעים שאסור וכו' וכו'

בס"ד

הבעתי את דעתי וכנראה גם את דרך החיים בה אגדל את ילדיי. אתה לא חייב לקבל.

דומים לאחי האם.

יש מקרים יוצאי דופן, אבל זה דבר שצריך להתייעץ עליו, כי הוא כתוב בחז"ל. 

חינוך רציניים.  אני יודע פחות או יותר את דעת הרב אבינר, ובכל זאת הבאתי את חז"ל.

והמשפחה לא משהו, אפשר להתחתן איתה, כי בעבר בנות למדו בבית, ולכן הבית יותר השפיע. אבל היום יתכן שהיא הושפע בבית הספר יותר מהבית. 

כי לכאורה לפי הגמרא הזאת יצחק לא היה צריך להתחתן עם רבקה

אלא ממשפחתו, שבהם עוברת הסגולה.   נכון שרואים שם שיש מקרים שהאשה ממש צדיקה, ולא צריך להתחשב באחיה.

"לכל כלל יש יוצא מהכלל".

כבר קשה לי להתווכח.  זה מצריך לימוד מה החשיבות של המצוות לעם ישראל, ולעולם כולו.  דתל"ש זה בטוח לא יתרון, תשאלי את משה רבנו  "ושמרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם".

למי יש תעודת ביטוח שכל השתיים עכשיו,ישארו כך לתמיד?"אל תאמין בעצמך..."

כל שאלה לגופה לחשוב,ומצפים לביאת הגואל ,שיחזיר את כולנו בתשובה!

איך הם דומים? במה?

שאין בו דתל"ש...מתדתל"ש...חילוני...מסורתי...בעל כיפה אך לא מתפלל...מתפלל אך לא שומר כשרות...

וכהנה וכהנה?

איך אפשר לקחת בשקלול משהו כ"כ דינמי? 

ואם תתחתנו ואז אח שלה יהפוך לחילוני?

ככל הנראה משפיע....

כמו שהמוזיקה ששמעה האמא משפיע על הולד בעוברותו...

טיפה הזוי לשים את זה אפילו אחד מהשיקולים הכי זניחים, כמובן לדעתי האישית ולא מתכונת לפגוע באף אחד.

חג עצמאות שמח.

הילדים שלך יראו מתי שהו חילוני /מסרתי (או איך שתקרה לזה ).

וזה לא נורא , אם ההורים ישמו את הגבול. בכל משפחה ומשפחה יש אחים /דודים /סבא וסבתא .... חילונים -מסורתיים וצריך לקבל אותם כמו שהם. למדים לחיות ביחד ולהסתדר.

גם אצלנו במשפחה יש חילונים. גיסי וגיסתי (אח של בעלי - עדין אין להם ילדים )

וגם האחים שלי (אח שלי , ואחותי -משהו באמצע ).

וכשאנחנו באים לשבת להורים של בעלי , והגיס וגיסתי באים לסעודת ליל שבת ולאחרה נוסעים .

אז מה ,מה קרה? העולם נשאר . או שאנחנו באים למשפחה שלי ואח שלי וחברה שלו נוסעים,או מחללים שבת.

נכון שיש ילדים זה שונה , והם שואלים צריך פשוט להסביר להם . הם נוהגים כך וכך ואנחנו אחרת.

או שיש בחתונה שירי דיסקו וריקודים מעורבים -מסבירים לילדים .... למדים להסתדר .

* בחתונה של גיסי היה חלק מהחתונה דיסקו וריקודים מעורבים

(בחצי השני של הריקודים -אחרי המנה הראשונה )

ואז ביתי הגדולה הייתה בת שלוש /שלוש וחצי . היא רצתה לרקוד אם הסבתא ושאר האורחים ... אז נתנו לה. אנחנו הינו בצד, ונדנדנו את אחיה בעגלה (בן 5 חודשים) . כי היא לא ממש עוד הבינה ..... למדים להסתדר . מתגמשים ומותרים קצת . פעם הם ופעם אנחנו . וכך חיים בשלום כולם .

הילדים שלך יראו מתי שהו חילוני /מסרתי (או איך שתקרה לזה ).

וזה לא נורא , אם ההורים ישמו את הגבול. בכל משפחה ומשפחה יש אחים /דודים /סבא וסבתא .... חילונים -מסורתיים וצריך לקבל אותם כמו שהם. למדים לחיות ביחד ולהסתדר.

גם אצלנו במשפחה יש חילונים. גיסי וגיסתי (אח של בעלי - עדין אין להם ילדים )

וגם האחים שלי (אח שלי , ואחותי -משהו באמצע ).

וכשאנחנו באים לשבת להורים של בעלי , והגיס וגיסתי באים לסעודת ליל שבת ולאחרה נוסעים .

אז מה ,מה קרה? העולם נשאר . או שאנחנו באים למשפחה שלי ואח שלי וחברה שלו נוסעים,או מחללים שבת.

נכון שיש ילדים זה שונה , והם שואלים צריך פשוט להסביר להם . הם נוהגים כך וכך ואנחנו אחרת.

או שיש בחתונה שירי דיסקו וריקודים מעורבים -מסבירים לילדים .... למדים להסתדר .

* בחתונה של גיסי היה חלק מהחתונה דיסקו וריקודים מעורבים

(בחצי השני של הריקודים -אחרי המנה הראשונה )

ואז ביתי הגדולה הייתה בת שלוש /שלוש וחצי . היא רצתה לרקוד אם הסבתא ושאר האורחים ... אז נתנו לה. אנחנו הינו בצד, ונדנדנו את אחיה בעגלה (בן 5 חודשים) . כי היא לא ממש עוד הבינה ..... למדים להסתדר . מתגמשים ומותרים קצת . פעם הם ופעם אנחנו . וכך חיים בשלום כולם .

לא יצא כמותם? נכון רש"י כותב לבדוק באחי האם" וכי לרבקה לא היה אח ושמו "לבן"? 

לעניות דעתי, אם הזוג רוצה לבנות בית יהודי טוב על טהרת הקדש הם צרכים להתפלל על ילדהם אפילו שעוד לא נולדו.

לזכור שלכל אדם יש את המסלול שה' קבע לו ואת הנסיונות שכרוכים בדרך.

להאמין שאפילו אם יש ילד שלא בדיוק יצא כמו שחשבתם זכרו:

1.תמיד לאהוב ולהזכיר לו שהוא הבן שלכם.

2. לא לשפוט לאהוב כמו שדוד אהב  את אבשלום.

3. וכמה שזה טפשי לשפוט שידוך בגלל אחים שדרכם שונה שהרי, מי הבטיח לך "שלך זה לא יקרה"?

ואם כן?  שאר ילדיך לא התחתנו? 

צאו מזה.

מי שלא מוכן להשתדך איתך אפילו כל האחים וכל האחיות שלך יהיו גאוני עולם, ותרו על זה .

אילו אנשים עם דעות של אנשי מריבות. החמה המשפחה כל הזמן יש להם מה לאמר ולהביע את דעתם. 

שידוך טוב זה שני אנשים שמוכנים לעבוד קשה על הנשואים, לא האחים יקבעו רק הזוג.

נקודות למחשבה.

4.ויש שקונה עולמו בשעה אחת. כולם בסופו של דבר חוזרים למקור.שים אהבה במקום הגבולות.

לשים לב אם כשהם בבית בשבת הם שומרים או לא

זה נהיה קצת יותר קריטי כשיש ילדים והדודה יושבת בסלון עם הפלאפון

למרות שלדעתי גם על זה אפשר להתגבר, ולהסביר שלא כולם זכו להבין את החשיבות של שמירת שבת

אבל זו רק דעתי, וכדאי לבדוק עם עצמך שאת\ה באמת בסדר עם זה..

שמחים לראותכם אבל כאן בבית לא עושים כך וכך.זה חשוב ומכובד.

לא להרבות בוכוכים, כך עושים בבית הזה וזהו. אנשים יבנו ויכבדו מנסיון שלי,בבית שלי אין ניבול פה ולא מעלבים אנשים והייתי פרום וזה עבד.

הצלחה

נושא חשוב מאד

ובגלל שזה לא הבית שלי, לא מתפקידי לשים שם גבולות

אם לומר את האמת- התפיסה שלי היא שלצערנו חילול שבת קיים היום בעולם היהודי, ולא בהכרח נכון להראות לפעוט ש"כל העולם שומר שבת". הילדים שלי יודעים שיש יהודים שמבינים את החשיבות של שמירת השבת ויש כאלה שלצערנו עוד לא. ואנחנו צריכים להודות לקב"ה על שאנחנו עם הקבוצה הראשונה.

וככה אם אנחנו נתקלים באנשים שלא שומרים זה לא מוציא אותם מאיזון.

אגב, לדעתי- קירוב לדת צריך להגיע ממקום של אהבה, וקצת קשה "לחנך" אדם בן 30. המקסימום שהצבת גבולות כפי שאת טוענת תגרום לו זה לא להגיע אליך הביתה יותר בשבת, ואז גם לא תצליחי לזכות אותו בלשמוע קידוש וכו'.

ובטח שלא להתחתן עם מישהו עם אח דתל"ש במחשבה שאני אחזיר את האח הזה לדרך הישר. 

מדוע שילדי תהיה נשמתם קורבן לאנשים שלא מכבדים את הרצון של הוריהם? בד"כ אם יש במשפחה מחלל שבת והוא בא לבקר מרצונו כמעט בטוח שיכבד את בעלי הבית.

ואני חושבת שמשפחה שיש בה אחים שלא שומרים שבת זה עצוב וצריך לקרב אותם. בהחלט. אני רק מדגישה הילדים צריכים להכיר את הענין ולהיות רגישים למשפחה.  ההורים צרכים לשים לב שלא תהיה השפעה לחינוך שהם רוצים. ילד שיצא אחרת מבני משפחתו ורוצה לבוא הביתה לראות את הוריו ומשפחתו ,אני בטוחה שהוא שגדל בבית הזה מכיר את הנהלים ויכבד אותם. בד"כ הילדים האילו נשמות טובות שצריכים עוד זמן כדי למצא את עצמם ואת המוש גים ביהדות .זה לא קל. ההורים צרכים להתפלל על ילדיהם שילכו בדרך הנכונה וה' יהיה איתם ,מנסיון שלי, ה' תמיד עוזר וברובם חוזרים חזרה הביתה כי אין כמו אבא ואמא ,אחים אחיות ומשפחה.

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה