הסברים על ישיבות חצי משלם
חדשה בעולם הדייטים. וקוראת סמויה פה.. אולי אצטרף עכשיו...

יש בעיה שכזאת שאני לא מבינה בישיבות. בכלל!
אין לי מושג מה הסגנון של ישיבות.
ומתוקף כך אין לי מושג איזה סגנון ישיבה אני מחפשת.
גם לא מבינה משמעות תכל'ס של כל ההגדרות האלה.

יש מצב להסברים כלליים על ישיבות בשפה שווה לכל נפש?
הסברים שמדברים תכל'ס ולא באוויר...

ברור שבסופו של דבר זה משתנה מבחור לבחור ואין הכללה, אבל זה כן עוזר לדעת להגדיר סגנון פחות או יותר.

תודה לכם
הכי טוב באמת להיכנס לאתר של הישיבהזוהרת בטורקיז
או לחילופין לבדוק אם יש להם סרטון ביו טיוב ששם מסבירים על הישיבה..
רוב הישיבות לא משקיעות הרבה באתרצריך עיון
ומסרטונים שמיועדים לשמיניסטים קשה ללמוד דברים רציניים
אבל זה נותן כיוון מסוים לא?זוהרת בטורקיז
כיוון כללי ולא מספיק, לענ"דצריך עיון
^^^ ניסיתי ואין באמת מידע.חצי משלם
נכון מאוד מאודשלמה גר


הרב האתרים של הישיבות תמצאי תמונות של עזרה לנזקקים במלחמת44444
לבנון השניה או הודעת מזל טוב להולדת מי שהיום כבר תלמיד בישיבה בעצמו.
חפשי בפורום ויכוחי גוש קו. זה ילמד אותך המון ענבל

בס"ד

 

ב"הצלחה!

אם תצטרכי הסבר על ישיבה ספציפית זה יהיה יעיל יותר

פחות בעניין של ללמוד מויכוחים.חצי משלם
נראלי יוצר שליליות.

רובם דווקא לא אבל כרצונךענבל


בשירשורים הנעוצים למעלהשפרינצה
יש שרשור "מדריך..." ויש שם שרשור על ישיבות
תודה אבלחצי משלם
הוא בעיקר ויכוח בין ישיבות...
אנסה לעזורפאי פקאן
יש כמה כיונים של ישיבות: הרב קוק, ממלכתים/לא ממלכתים, חרד"ל. [מקווה שלא עשיתי סלט]

אולי כדאי שתגדירי לעצמך מה את, מה הכיוון שלך, מה ההשקפה שלך וע"פ זה תוכלי לכוון את עצמך לזרם מסויים של ישיבות (יצמצם לך את מרחב החיפוש)
אם תכתבי את זה פה זה יעזור לנו לעזור לך.
בהצלחה
קודם כל הישיבה אומרת על הבחור 20 אחוז.. אוליי..רק שמחה#
אני למדתי בישיבה שהבחורים בה נחשבים עדר. אם כל זה השוני בין הבחורים היה כל כל גדול.. בכל תחום אפשרי.. לכן, לדעתי צריך לקחת את זה בעירבון מוגבל.
בנוסף, המושגים "ממלכתי" "קווניק" הם כל כך לא ניתנים להגדרה. לדוג. אני מגדיר את עצמי ממלכתי מאוד. עם זאת, אסרב פקודה לפינוי בלי התחמקויות. אז אני ממלכתי או לו?. מה שאני מנסה להגיד, ההגדרות האלו פשוט לא נכונות..
זה מדע שלם. תעשי קורס באוניברסיטה על זה!חסדי הים
תקראי בויקיפדיה, תיכנסי לאתר שלהם, תראי סרטונים, והכי חשוב תשאלי אנשים שלמדו בישיבות, או שמכירים!

[סליחה שאני משווה, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, השרשור מזכיר לי, איך למדתי על זרמים וכנסיות שונות בדת הנוצרית.]
הכל משתנה מאם לאדם ואין טען ללכת לפי סגנון ישיבהבינייש פתוח
לא מסכים איתךפאי פקאן
אנשים נכנסים לישיבה שמתאימה להם, מתחברים לדרכה וכו' (בד"כ).
נכון שכל אחד לעצמו הוא שונה ויש לו את הסגנון שלו, אבל לדעתי, אדם מאד מושפע מהסביבה שלו.
הכיוון המסויים של הישיבה בד"כ מעיד על האדם.
אני רק רוצה להדגיש את מה שאמרת בסוגריים.ע מ
בדרך כלל.
יש כאלה (אני בעצמי מכיר מקרוב) שלא מצליחים ללמוד בישיבה אחת שמתאימה להם מכל שאר הבחינות. אבל אם לא מצליחים ללמוד, מה זה שווה? אז הולכים לישיבה אחרת שבה הלימוד שלהם מוצלח, למרות שבהרבה דברים, לפעמים מרכזיים, הם מנוגדים להלך הרוח הכללי שבישיבה.
ואז בדרך כללעוד סתם אחד
כשמציעים אותם טורחים לציין "הוא אמנם למד x שנים ב-(ישיבה כלשהי), אבל הוא ממש לא (רחפן/שמאלן/קווניק/גבר שבוהה בעזים - מחק את המיותר והשלם את החסר)", כך שגם במקרה הזה אפשר להסתמך על הסטיגמה של הישיבה...
נכון אחי אבל...בינייש פתוח
זה לא סיבה לקטלג אנשים לפי סוג ישיבה ולכן לצאת עם בחורים רק מישיבות מסוימות
תקשיב,חצי משלם
לא באים לקטלג את כולם כאילו דבר... ברור שבכל מקום יש כאלה שונים וכו'...

אבל לרוב כן יש ראש מסוים לכל ישיבה, דרך מסוימת פחות או יותר...
וכשמחפשים שידוך, מנסים להתמקד כמה שיותר. אני יכולה להגיד שבאופן כללי סגנון ישיבה מסוימת לא מתאים לי ובאופן גורף לא לרצות לצאת איתם. אבל אם יבואו ויגידו לי, נכון הסגנון הזה לא מתאים לך אבל הבחור הוא שונה מסגנון הישיבה והוא יכול כן להתאים, אני אשמע ואולי אנסה.

מנסים להבין על סגנון ישיבות כדי להתמקד כמה שיותר על הסגנון המתאים.

גם יכולים להגיד לי, הוא בסגנון של ישיבה x שכן מתאימה לי אבל הוא לומד בישיבה y שהסגנון פחות מתאים לי מסיבות שונות.

אף אחד לא בא להגיד שכל הבחורים בכל ישיבה הם באותו הסגנון.
נכון אבל מספיק לבדוק האם זו ישיבה רציניתבינייש פתוח
מה זה קשור?חצי משלם
יש סוגים שונים של ישיבות רציניות ב"ה! ולא כולן מתאימות לי.
זאת שיטת סינון יעילה.ענבל
בס"ד

מכיוון שלרובנו אין כוח לצאת לאלפי דייטים או רצון כזה, מוצאים שיטות סינון. זאת אחת מהן.
אני למשל יודעת שהסיכוי שבעלי נמצא בהר המור שואף למינוס אלפיים. כנ"ל בשבי חברון, מצפה רמון, מעלה אליהו, אלון מורה, הכותל, עטרת כהנים וכן על זאת הדרך. נכון, יש שם אולי יוצאי דופן אבל בשבילי זה חסר טעם לנסות לדלות אחד שהוא יוצא מן הכלל. יש ישיבות אחרות שהסיכויים שיהיו שם בחורים בשבילי דווקא שואפים לאלפיים- ישיבת הגוש (סביר מאוד שהיא הכי מתאימה לי) .
אני לא אשלול גם את מא"ד, ירוחם, עותניאל (למרות שגעוואלד), מחניים, שיח וכדומה אבל זה כבר שואף ל95% .

אני לא אשקר, כמו שאני מכירה את עצמי אז הגוש באמת הכי מתאימה לי מבחינת אופי, דת ושאיפות. הטם זה אומר שאשלול בחורים מישיבות אחרות? לא. זה אומר שאהיה הרבה יותר סקפטית לגבי התאמה וזה יהיה מאוד תלוי בשדכן וכמה אני סומכת עליו. ככל שהישיבה יותר רחוקה ממני ככה אני אהיה יותר סקפטית.
בעצם אולי טוב יותרבינייש פתוח
לבדוק האם הישבה רצינית או 'כבדה' (כדוגמת מרכז או הר המור) או ליברלית/גוש באופן פרטני כי יש עשרות ישיבות בארץ אבל צריך לבדוק ולקטלג מעבר
לא הבנתיענבל
חחח זה כל כך כמוניאלטלנה

עצוב

רוב הבנות פה הפוכות, תרגישי בנוחענבל
הכי יפה כשנוח ליאלטלנה
פשוט ניסחת את זול בול כמוני...רק הפוך חח
הבנתי ענבל
מה הפירוש מא"ד? ומי זאת ישיבת מחניים? בתומ"רשלמה גר


מעלה אדומיםLightStar


אההההה תודה מותקשלמה גר


מחניים זו ישיבה באפרתענבל
תודה. את יודעת אולי מי רה"י?שלמה גר

איזה סגנון אנשים מגיעים לשם? אני צמא לקצת מידע

הרב וילק.ענבל
וואו אף פעם לא שמעתי עליה.תודהשלמה גר


מה גוועלד בעותניאל היא הישיבה הכי עמוקה שאני מכיר!שלמה גר


כי היא געוואלד ענבל
גמאני לא מבינה אבל משום מה ..הפי
זה לא מפריע לי כי תכלס יכול להיות לך מישהו לדוג ממרכז שהוא שיא הרחפני ולעומת זאת מישהו מישיבה שנחשבת הרבה פחות רצינית שהוא למדן אמיתי
אז מזה משנה?
לי השם של הישיבה לא באמת מזיז..
מסכים!!!!!!רק שמחה#

טוב, זה מחלוקת על מציאות. אבל באמת שהגיוון הוא כל כך רחב, ככה שלסנן ככה, בעיני, ממש לא נכון. גם בישיבות כמו עותניאל והגוש, שנחשבות עם  אופי מאוד מסויים, אני מכיר כל כך הרבה בחורים שונים זה מזה.

בנוסף, כאשר מתחילים לקטלג, אין לזה סוף. מציעים בחור מישיבה מסויימת, שיש בישיבה משהו שפחות מתחברים, פשוט שואלים על זה.  

תביא להן לקטלג(;הפי
רק שבסוף לא יתחתנו עם הישיבה ושהם יקבלו בחור שלא תואם לסטיגמות של הישיבה שלא בטעות יתבעו את הישיבה(;
זה מה שאני אומרת לחברות שלי
שומעות בחור שהוא מישיבה רצינית זהו רק חסר להם שימלה..
אבל זה חלק מהגדרת המרכזניקאניוהוא
רחפני...

היתה בדיחה על זה
שאחרי בפיגוע במרכז הפסיקו לספר אותה....
אוי ואבוי אז זה ממש לא מה שהתכוונתיהפי
סתם נתתי דוג' לישיבה שיחסית נחשבת ואמרתי שגם שם עלולים להימצא בחורי ישיבה שבאותו רמה כמו בישיבות אחרות
כולם פה מדברים על היוצאי דופןאנוניקי
אז נכון שממש אי אפשר לקטלג כל בחור לפי ישיבה.
אבל עדיין למה לא לעזור כן לקטלג כי זה הרוב.

הרי ברגע שרוב הישיבה שונה מהישיבה אז ה"שם" של סוג הישיבה גם אמור להשתנות.........
(אם לא זה או שקר או סתירה לוגית)
קטלוג ראשוניזקן תרח

נכון כל מה שאומרים שיש יוצאי דופן, ושהסטיגמות שטחיות. ובכל זאת אני חושב שסטיגמות מועילות כי כשיודעים את הסטיגמות הבירורים על הבחור מקבלים קונטקסט נכון. כשאומרים על בחור מהר המור 'פתוח', מתכוונים להרבה יותר סגור מגושניק 'סגור'. אני מקווה שהקטלוג יעזור גם לשמינסטים לדעת מהיכן להתחיל לבדוק.

ובכן, אני מציע את 4 הקרטיריונים [השטחיים והמכלילים] הבאים, ומנסה לקטלג על פי הידוע לי ובאופן שרואה את הטוב שבכל אחד:

1. פתיחות דתית -סגירות דתית.

2. כמה שנים בממוצע התלמיד נשאר ללמוד בישיבה (5-20) [ בדרך כלל משפיע גם על השאלה חברה כבדים - חברה תוססים.]

3. דרך ברורה לעומת מגוון דעות. [במילים אחרות: דומיננטיות של ראש הישיבה].

4. סגנון עבודת ה' וסגנון בכלל.

ובכן:

ראש וראשונה  - מרכז הרב: 

חרד"ל טיפוסי, משך שנים ממוצע 12, מגוון יחסי של טיפוסים, מגוון סגנונות.

דומות לה:

ישיבת בית אל,

ישיבת קדומים.

דוגמא לז'אנר: בצלאל סמוטריץ'.

ישיבת הר ברכה קרובה אידיאולוגית אלא שרוב התלמידים שם באים מראש על מנת לצאת ללימודי מקצוע אחרי ה'הסדר',  ויש בה גם דרך יותר ברורה.

הר המור:

תחיית האומה תופסת מקום מרכזי (זה מה שמכונה ממלכתיות), מאידך חשדניים כלפי האקדמיה וכלפי ההתפתחויות בתחומי דת ומדינה מה שמקרב אותם במידת מה לחרדים. משך שנים ממוצע 15, דרך אידיאולוגית ברורה מאוד, שתלמידי הר המור בוחרים ללכת בה (ולא, הם לא מפקידים את השכל בכניסה...).

להר המור ישנן 'ישיבות בת' שקרובות מבחינה אידיאולוגית אך בדרך כלל נועדו לחברה תוססים יותר שבהם משך שנים ממוצע הוא בסביבות ה7

למשל:

מצפה רמון,

שבי חברון,

הישיבה בעלי.

תופעה נפוצה היא שבחורים שמחליטים להמשיך בתורה תקופה ארוכה עוברים מישיבות הבת להר המור.

 דוגמא לזא'נר: יוני שטבון.

 

ה'גוש' (הר עציון) :

ישיבה יותר פתוחה מבחינה דתית, וגם מבחינת האופי, מתייחסת בחיוב למודרנה, ובחשדנות לסגירות וללאומיות.

בין בנותיה מקובל למנות את ישיבות פתח תקווה ועתניאל (שבה הטיפוסים קצת יותר 'רוחניים').

דוגמא לזאנר: אליקים רובינשטיין.

 

ישיבת שדרות מתאפיינת באופי ספרדי וחם.

ישיבת מעלה אדומים באופי רצאיונלי. (הבדיחה אומרת שמתקבלים רק עם פסיכומטרי 700 ומעלה)

ישיבות רמת-גן, רמת השרון, תקוע, כוכב השחר, וראש פינה נחשבות יותר 'רוחניות'. 

ישיבת 'תורת החיים' וישיבת 'עוד יוסף חי' הן על התפר שבין החרדי לציוני-דתי. וניתן להגדיר אותן 'לאומי אבל לא ציוני'.

 

יש עוד המון ישיבות טובות וחשובות  אז מוזמנים להמשיך....

יפהבהשתדלותי
הפותחת עכשיו כשיציעו לך מישיבה כלשהיא, חזרי לפה ונקטלג לך אותה בקריטריון המתאים ;)
ממש מחקראניוהוא
יש הרבה אי דיוקים לדעתי.
בכל אופן מאיפה הבאת את הנתון 'משך שנים'....?
ממש לראות את הנושא?
(רק לדייק- בפ"ת יש 2 ישיבות. פה מדובר בזאת של הרב שרלו)ענבל
(הישיבה של הרב שרלו כרגע ברעננה, איזו עוד ישיבה יש בפ"ת?)צריך עיון
(נכון, סליחה, טעיתי.ענבל
בס"ד

אז איזו ישיבה יש בפתח תקווה?

התכוונתי שברעננה יש שתיים והתבלגן לי הכל)
אני ינסה לתת לך סקירה כללית על הישיבות מהגולן ועד אילתשלמה גר

אני מקווה שלא יתעצבנו עלי פה כי בפעם האחרונה שפציתי את פי בעינין הזה מבול של רותחין נשפך עליי, בכללות- ישנם ישיבות המכונות ישיבות הקו הצועדים ב"משנת הרצי"ה זצוק"ל" המתאפיינת בדגש על הירא"ש ומתוכה לומדים תורה כמובן וכן ניגשים ללימודי מחשבה וחיבור לכלל ישראל, והשמות הם- בראשם ישיבת הר המור המעטירה בנשיאות הרב טאו שליט"א מגדולי הדור ובראשות הרבנים שטרנברג שליט"א, ישיבת ההסדר עטרת ירושלים של מרן הגאון הגדול הרב שלמה אבינר שליט"א, ישיבת ההסדר שבי חברון, ישיבת ההסדר מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת ההסדר איילת השחר באילת, ישיבה גבוהה גבעת שמואל, ישיבת ההסדר בעלי וכן המכינה המפורסמת שלהם ועוד,  

וישנם ישיבות המכונות ישיבות מרכז הרב הצועדים "במשנת ריב אברום זצוק"ל" המאפיינת בדגש על השכל של תורה כמובן על בסיס של ירא"ש ומתוכם ניגשים ללימודי מחשבה ופתוחים לחסידות וחיבור לכלל ישראל, והשמות הם- בראשם ישיבת מרכז הרב המעטירה בראש הגאון הגדול הרב יעקב שפירא, וישיבת בית אל המעטירה בראש הגאון הרב זלמן מלמד שליט"א, ישיבת מעלה אליהו בראש הרב חיים גנץ, ישיבת עטרת נחמיה בראש הגאון הגדול הרב מיכה הלוי, ישיבת ההסדר בית אורות בראש הרב דני איזק שכיום מרן הגאון הגדול הרב דוב ליאור מלמד שם, ישיבה גבוהה כוכב השחר, ישיבה גבוהה לנתיבות ישראל בראש הגאון הרב דוד חי הכהן שליט"א, ישיבה גבוהה קדומים, ישיבת ההסדר מעלה אדומים בראש מרן הגאון הגדול הרב נחום רבינוביץ שליט"א והרבנים יצחק שילת וחיים סבתו שליט"א, ישיבת ההסדר קרנ"ש, ישיבת הר ברכה בראש הגאון הרב אליעזר מלמד שליט"א, ישיבת ההסדר בית שאן, ישיבת ההסדר ברמות, ישיבת ההסדר כרמיאל, ישיבת ההסדר נווה דקלים באשדוד, ועוד רבים רבים של ישיבות שהגם שהשכל של תורה פחות חזק בישיבות הללו מ"מ זה דרגת רבניהם או שרבניהם למדו בישיבות המשתייכים לסגנון זה ולכן האווירה הינה של זרם מרכז הרב, 

וישנם סוג נוסף של ישיבות המכונה "חסידות ארץ ישראלית" המתאפיינת בדגש על כוח הרצון ע"י לימודי החסידות ודרכיה כמובן על גבי ירא"ש ותורה ומתוכו מתחברים לכלל ישראל ועוסקים בתורת מרן הרב קוק (ולענ"ד החסידות ארץ ישראלית היתה משנתו של הרב משה צבי נריה זצוק"ל ואכמ"ל), והשמות הם- בראשם ישיבת רמת גן המעטירה בראש מרן הגאון הגדול הרב יעקב אריאל שליט"א והרב יהשוע שפירא שליט"א, ישיבת אלון מורא בראש הגאון הגדול הרב אליקים לבנון שהגם שהינו תלמיד הרצי"ה מ"מ סגנון החסידות חזק מאוד בישיבתו הקדושה, ישיבת רמת השרון העמוקה בראש הרב ראובן ששון שליט"א, ישיבת שבי שומרון בראש הגאון הרב יהשוע שמידט שליט"א, ישיבת ההסדר בצפת בנשיאות הגאון הרב בניה ברונר שליט"א אב"ד צפת ובראשות הרב אייל יעקובביץ שליט"א, ישיבת רעותא, ישיבת רמלה, ישיבת רועה ישראל של הרב דודי דוקודוביץ שליט"א אם כי לא זכיתי לראותה רק שמעתי שהיא ישנה, ישיבת תורת החיים בראש הגאון הרב שמואל טל שליט"א אם כי האווירה קצת מצומצמת מידיעה מקרוב, ישיבת נחלת ישראל במגדל העמק אם כי היא קטנה בגודלה,

ופה אני מתחיל לומר דברים חדשים ואני מקווה שלא יתעצבנו שישנו סגנון חב"ד הארץ ישראלי והוא "משנת הרב שג"ר זצוק"ל" המתאפיינת בדעת ע"י לימודי מחשבה בעומק כמובן על גבי ירא"ש ותורה וכן מתוכה מתחברים לכלל ועוסקים בתורת מרן הרב קוק, והשמות הם- בראשם ישיבת שיח יצחק שכיום בראש הרב יאיר דרייפוס שליט"א, ישיבת אורות שאול ברעננה בראש הגאון הגדול הרב יובל שרלו שליט"א ישיבה מעולה למרות שיש המייחסים אותה לזרם הלייטי, ישיבת מעלות בראש הרב יהשוע ויצמן כך לענ"ד שהיא שייכת לסגנון החבד"י הארץ ישראל היינו שעוסקים רבות בלימודי מחשבה בעמקות וזו הנקודה בעבודת השם להם, ישיבת טפחות- כך לענ"ד דהוא תלמיד רהב ויצמן וזה סגנון עבודת השם שלו, ישיבת תקוע בראש הרב עדין שטיינזל"ץ שליט"א,

וישנו סגנון ברסלב הארץ ישראלי והוא "משנת הרב מנחם פורמן זצוק"ל" המתאפיינת..... אמשיך בלנ"ד פעם הבאה   

ואוו יפה!ברגוע

רק כמה הערות:

-עיקר ההבדל בין ישיבות הקו לשאר הוא ביחס למדינה- דרגת הממלכתיות,

וגם מה שהזכרת ביחס לפתיחות. פחות לדעתי קשור לדגש על שכל/רגש

- הישיבה של הרב מיכה היא קו

-לא כתבת הבדלים בין ישיבות גבוהות להסדר

-לא הזכרת את ישיבות הגוש..

-וכמובן שיש הרבה הבדלים בין הישיבות בתוך הקבוצות שציינת

 

שכוייח על ההשקעה!!

תודה נשמהשלמה גר
עבר עריכה על ידי שלמה גר בתאריך ט' באייר תשע"ז 18:16
עבר עריכה על ידי שלמה גר בתאריך ט' באייר תשע"ז 18:14

- לדעתי ההפרש "הממלכתי" האם לכבד את שרי הממשלה הוא זניח ממש, העיקר הוא היחס למציאות מדינת ישראל שהיא ראשית צמיחת גאולתנו מה גם שלא ברור שבכלל יש מחלוקת! אלא ההבדל הינו בין "סגנון עבודת השם של רצי"ה לעומת ריב אברום" על מנת שתבין יותר אני אתחיל בביטויים החיצוניים של שני ענקי עולם אלה ואח"כ אמשיך להגדרה הפנימית לפענ"ד, אישיותו של הרצי"ה שבה דבקו רבני הר המור היתה אישיות מלאה דיקדוקים ורצינות לדוג' הרב בדיחי משמשו אמר לי פעם כשלימד אותי בישל"ץ שהרצי"ה ראה אותו דופק בצורה חלשה על השולחן ואמר לו להפסיק וחזר ואמר לו השם יצילנו מפיזור הדעת ועוד הרבה דוגמאות לעומתו ריב אברום היה מלא בשמחה והומור ובתנהגות זורמת לדוג' כל פעם שהיה רואה איזה ספר חד שבבית המדרש היה הולך עד אליו כדי לפתוח אותו תורת החסידות המלאה בשמחה ורצון נפתחה אצלו ועוד,                       ובההגדרה עמוקה נראה לי שהרצי"ה נתאפיין במידת הירא"ש היינו שזה הדבר שהכי הדגיש בעבודת השם ומתוכו התחבר אל הכלל ועסק בתורת מרן הרב קוק, בשפה קצת שונה בעצם הוא גילה את הירא"ש של תורת א"י סוד משנת הרב קוק הוי אומר הוא בעצם אצלו הצטמצם המקור של אור תורת א"י (שהוא אור השכינה) להשגה חלקית באור תורת א"י (היינו השגה חלקית בקדושת הכלל בכך שהיא נתפסת בתפיסה חיצונית לאפוקי תחית הקודש סוד משיח בן דוד שעליה כתוב ברב קוק שעינין משיח בן דוד הוא תפיסה פנימית של אור השכינה עיי"ש) ולכן הצליח לחבר את הדור לתורת הרב קוק (כי כידוע הרב קוק הקדים את זמנו כמשפטו המפורסם "ככל שיתרחקו ממני יבינו אותי") כמשפט הרב קוסטינר המפורסם "הרב קוק היה האיש נגד הזרם ורק אצל הרצי"ה נתהווה הציבור נגד הזרם" כמובן הכוונה להתנגדות חיובית לעשיית רצון השם בדורנו, לגבי מה שהצגת את הירא"ש כרגש עליך לדעת שבספרות הפנימית הירא"ש הינה הארת ספירת היסוד וע"פ כתבי הרב קוק יש להגדירה כ"רגש חלקי" לעומת המלכות, חסד והגבורה שהם רגש שלם- המלכות כגילוי החכמה והחסד והגבורה כגילוי הרצון, היינו שיסוד הרגש הוא ההתגלות ואילו היסוד הינו התגלות חלקית של התפארת כנודע ולכן הוא רגש חלקי וההבדל בינהם הוא משמעותי כמו ההבדל בין הליטאים לחסידים ואכ"מ. מקווה שהסברתי את עצמי

-לאור הגדרות אלו הרב מיכה הלוי השיג את "השכל של תורה הארץ ישראלי" ואכמ"ל בהגדרתו לעומת השכל של תורה של הגלות מ"מ כ"כ פשוט להתבונן בשעוריו של הרב מיכה לעומת שיעוריהם של הרבנים לבית שטרנברג מהר המור ולראות את ההבדל העצום בצורת ניתוח הסוגיה שהרב מיכה מעיין בסגנון ריב אברום שהוא גם סגנון עיונו של מרן הרב קוק שכמו שאמרנו הקדים את זמנו והשיג את האור הגדול של תורת א"י.

- פשוט מה ההבדל בין גבוהה להסדר

-לישיבת הגוש מיסוד הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין אין להם משנה סדורה, יש הבדלי השקפות מאוד בסיסיים בין הרב לכטנשטיין לרב עמיטל כגון היחס לגאולה שהרב ליכטנשטיין כתלמיד הרב סלובייציק לא מכיר בהתחלת הגאולה כמדומני! אולם הרב ליכטנשטיין מעיין בסגנון ארץ ישראלי כמו ריב אברום ואכ"מ

- פשוט שיש ייחודיות לכל ראש ישיבה בפע"צ

כתבת דברים מענייניםברגוע

ברור שגם במרכז מחשיבים את המדינה בתור ראשית צמיחת גאולתנו,

המחלוקת היא כמה מתייחסים למדינה בתור דבר קדוש שאסור לפגוע בה (סירוב פקודה, הפגנות וכו')

גם כשהמנהיגים עושים דברים לא טובים,  אני חושב שזה ההבדל העיקרי.

 

אבל אין עניין לעסוק יותר מידי במחלוקת שלהם.

 

הרב מיכה אולי מעיין כמו ר' אברום, אבל בדעות הוא כמו הר המור.

תודהשלמה גר

טוב בסדר מותר לך לחלוק עליי אבל לדעתי ההפרש שאולי ישנו ביחס "לאנשי הממשלה" הוא זניח 

 

ומתוך כך לפי ההבנה הפנימית שהצגתי בהפרש בינהם- אני לא רואה שום בעיה לעסוק בהפרש בין כל אחד על מנת שכל אחד ידע למצוא את אשר חפץ ליבו.        

 

ומתוך כך גם אם נניח שיחסו של מרן הרב מיכה הלוי לממשלה הינה כרבני הר המור הרי שלדעתי אין זה נקודת המחלוקת

שבוע טוב אח שלי

 

מרן הרב מיכהנפש חיה.


הרב מיכה הוא מיוחד במינו - שמקובל על שני הצדדיםאניוהוא
כמוהו גם הרב דוד חי הכהן...
גם הרב קוסטינר מגיע לתת שיעור במרכז לפעמיםצריך עיון
ויש ר"מ מהישיבה של הרב גנץ שמלמד במרכז
נכוןאניוהוא
לא מכיר את הר'מ שהזכרת.

יש כמה אי דיוקיםמאיר.
בגדול ישיבת הגוש לא קרובה לתיאורייך בכלל
לא תיארתי אותם בכללשלמה גר

אמרתי במפורש שאני חושב שאין להם משנה סדורה, כ"א שני ראשי ישיבה ענקי תורה זצוק"ל שגם בינהם היו חילוקי דיעות מאוד מהותיים כגון היחס לגאולה א"כ כתבתי שאני לטוח אך אם אני לא טועה הרב ליכטנשטיין לא הכיר בהגעת הגאולה, עכשיו וודאי שיש להם דעות על כל חלק וחל קבחיים כמו שיש לכל אדם גדול דעות על כל דבר ודבר בחיים אבל זה לא נכנס להגדרה "משנה" כחלק ממהלך הגאולה שאליה התכוונתי. 

סגנון הלימוד של הרב לא רוצה לריב אברוםמאיר.
אשמח שתסביר לי מדוע?שלמה גר


וואי וואי באלגןןבהשתדלותי
כרמיאל לא נחשבת ישיבת קו? של הרב מיכה ומעלה אליהו בטוח קו. ואיתם הכנסת את מעלה אדומים.. מעניין. אלון מורה תחת כותרת ישיבות חסידיות? מעלות וטפחות בסגנון חב"די?
חה חה חה תודה, תראישלמה גר

יש שני אפשריות למה את אומרת את דברייך או שאת מגדירה את ישיבות הקו כממלכתיים או שאת מגדירה את ישיבות הקו כל ישיבה שהיא גבוהה לאור כך מצד הגדרתם כממלכתיים עניתי מקודם לברגוע, ומצד זה שמעלה אליהו ועטרת נחמיה של הרב מיכה הם ישיבות גבוהות זה לא אומר שהם סגנון ישיבות הקו כי הרי מרכז הרב ובית אל הנם ישיבות גבוהות וכן להיפך ישיבת עטרת ירושליים, מצפה רמון ועוד אע"פ שהם ישיבות הסדר הינם שייכים לישיבות הקו ולכן פשוט שהמגדיר של ישיבות הקו זה לא שהם גבוהות . שבת שלום

אין בעטרת כהנים הסדר.לך דומיה תהילה


נכון טעות שלי. אבל אם אני לא טועה יש שם "הסדר מרכז"שלמה גר


היום בכל מקום אפשר לעשות "הסדר מרכז"ברגוע


אני מגדירה אותן ככה כי ככה הן מוגדרותבהשתדלותי
לא המצאה שלי.
בלי קשר לסוג ישיבה-הסדר או גבוהה, אין לזה קשר להגדרת 'קו'..
אז היות ואני למדתי בפועל בהר המור ובמרכז הרב ועוד, ושמעתישלמה גר

שיעורים מכל הרבנים שם אז אני שמח לבשר לך הבנה קצת יותר שונה שלא ניזונית "מהגדרות פוליטקאים". שבוע טוב לך  

אבל היא צודקת. אין קשר בין "קו" ל"הסדר".לך דומיה תהילה


בסדר אם היא אומרת מידיעה מקרוב בשימחה אבל אם היא ניזונתשלמה גר

משמועות המתבדרות ברוח לדעתי אין לזה חשיבות. דרך אגב כאחד שלמד קצת בהר המור אני אומר לך שחולה אהבה אני על הישיבה הקדושה הלזו ועל רבניה הקדושים אם כי זה לא סותר שאני רואה בדרכה (כמובן לפי איך שאני מגדיר אותה לא מהנקודה הממלכתית) כשייכת לשלבים הראשונים של הגאולה ובשפה קצת יותר קשה "מיושנת" ומתחבר הרבה יותר לסגנון "מרכז הרב" וביותר לסגנונות שאחריה כחסידות , חב"ד וברסליו הארץ ישראלים המגיעים מתוך תורת מרן הרב קוק, אתה מבין אותי

אולי כי למדת שם "קצת". לך דומיה תהילה


קודם כל,ד.

בלי קשר לדיוקי הדברים - כתבת דברים מאד חמודים בנושאים הללו. כולל הנסיון "לסווג" והכבוד המיוחד לכל גוון וגוון.

 

 

עם זה, לדעתי כלל לא נכון לייחס את מה שאתה קורא "דרכה של הר המור", לסגנון ה"מיושן", שלבים ראשונים.. מצד האמת, דווקא ר' אברום החזיק יותר בסגנון  ה"קודם" יחסית.

אלא שיש אצל חלק מהרבנים שם עומק גדול, צריך לעמוד על זה.

 

 

גם מה שנאמר מקודם בתיאור דמותו של הרצי"ה זצ"ל (מול ההומור של ר' אברום), נכון שאצל הרצי"ה, אפשר לומר שכל תנועה היתה "מתוך תורה", מדוקדק; אבל הכל בצורה מאירה, כולו אור, חיזוק, עידוד, אהבה קורנת [דומני שאצלו הגיעו "מרחוק" יותר מאשר אצל ר' אברום. כל אחד עם מה שעסק]

 

וגם, לא "השגה חלקית בקדושת הכלל" לעומת "תחיית הקדש" - חס ושלום. זו טעות שבאה בגלל מה שהתפרסם בעיקר לרשות הרבים. הכל מתוך המגמה של תחיית הקדש. אלא שהיה לו הכח הזה, להנחות את הדרך הציבורית המעשית, מתוך התפיסה העמוקה הפנימית הרחבה יותר. וההמשך הנאמן של הרב זצ"ל, הוא בעיקר אצלו וההולכים בדרכו. אם כי בגלל הרוחב של הרב זצ"ל, הרבה מוצאים בו אחיזה.

 

 

ומה שכתבת בהמשך, "משום שבמשנת רצי"ה לא השיגו את השכל של תורה הארץ ישראלי ונשארו בסגנון הגלותי".. זה ממש ממש לא נכון. ודי להתבונן היכן שכתב בעניינים שבנגלה, כדי לראות את זה.

 

 

[אגב, רוב הרבנים שהזכרת בהודעתך הראשונה, משלל הגוונים, למדו אצל הרצ"יה.. כלומר, לא אלו שצעירים יחסית ועוד כמה. וגם, משהו שראיתי כעת בדבריך הבאים, דומני שלא נכון לומר שאצל רבנים מסויימים שהזכרת, "אין הרצי"ה המדריך המרכזי" בנושאים שהדריך.. אלא שכיוון שעלה ר' אברום להיות ראש ישיבה, קיבלו את הנהגתו. וזה לא שייך לכך שהעולם הולך ומתעלה..]

 

מכל מקום, מאד נהניתי מהעומק של נסיון ניתוח הדברים. וזה שמו"מ כזה מופיע אגב איזה דיון בפורום כזה.. הוא לגמרי "לכבודה של אכסניה".... (אם כי, בחיוך, כמעט בטוח שזו ששאלה, תצטרך ללמוד כמה שנים כדי להבין למה בדיוק התכוונת בניתוח שבא בעצם לעזור לה "לתפוס בקלות" את החילוקים...)

תודה רבה צדיקשלמה גר
עבר עריכה על ידי שלמה גר בתאריך י"ג באייר תשע"ז 14:33
עבר עריכה על ידי שלמה גר בתאריך י"ג באייר תשע"ז 14:33

- תראה גבי "תחית הקודש" אני חושב שאין בינינו מחלוקת כ"א שינויי לשון, היינו כשאני כותב שמשנת הרצי"ה שייכת לתחית החול וודאי שכוונתי שאצלו זצוק"ל התחיה הגיעה מתוך הקודש, רק שבהתאם להיותה השלבים הראשנים של הגאולה הקודש מאיר בצורה חלקית כמש"כ "השגה חלקית בקדושת הכלל" בכך שהכלל מתגלה באופן חיצוני, ומשום שעיקר הדגש בשלבים הראשנים הינו התחיה של החול כך קראתיה אך וודאי שמאיר גם קודש, (להרחבה יותר ראה הודעה למטה שכתבתי לנפתלי הדג)

 

ראיה לדברים מדברי רבנו הרצי"ה עצמו באחת משיחותיו על פורים וכן גם בקונטרס גדולה שימושה ליקוטי דברים מפיו ע"י הרב רמר כתוב שאמר על עצמו שהוא שייך לקומת תחיה החול הלאומית לעומת מרן הרב שהוא שייך לתחית הקודש הלאומית

 

- גבי השכל הארץ ישראלי שכתבת שכן רואים במאמרי הנגלה של רבינו הרצי"ה לדעתי אינו כן אלא דווקא המסתכל במאמרים שם יראה שסגנון לימודו אינו בעיון הארץ הישראלי של השכל הארץ ישראלי, אומנם הדברים דקים וצריכים העמקה גדולה מאוד (כי ישנם לשונות ברב קוק "שכל כללי" וכן "רצון כללי" שיש להסבירם ואכ"מ)

א. בדברים של הרב רמר זצ"ל,ד.

זה לא כמו שהסברת... אלא קומה אחת של עניינה של תורה, ואהבת ישראל שבאה מתוך אותו עומק.

 

לגבי "השגה חלקית בקדושת הכלל". אם הכוונה שבמציאות, הגילוי של הקדושה הזו עדיין אינו שלם בנגלה, אכן. אבל אם הכוונה על ההשגה של הרצי"ה, כמובן לא שייך...

 

ואני חושב שהחילוקים לגבי "עיון ארץ ישראלי", הם מוגזמים. זה לא שכעת מהלכי לימוד התורה משתנים באופן דרסטי בתוך דור. אדרבה, יש להבחין בין דברי מופשטים של הרב, לבין אופן החינוך איך לומדים.

 

בכללי, כמו שציינת גם אתה, הרצי"ה אמר שהחילוק בין תורת ארץ ישראל לחו"ל, שהיא כללית. החילוק בין כלליות לפרטיות.

והרב עצמו מסביר באורות, שעם התקרבות עת קץ, רואים גם בשיטות הלימוד בנגלה, התקרבות אל השאיפה לאיחוד בין הנגלה לנסתר (כנראה הכוונה ע"י שיטות לימוד "מופשטות" יותר, שנוטות למצוא גדרים כלליים גם בלימוד הגמרא. אצל האחרונים, עוד בחו"ל).

בס"דשלמה גר
עבר עריכה על ידי שלמה גר בתאריך ט"ו באייר תשע"ז 22:44

גבי הרב רמר ושיחות הרצי"ה פורים - אני ממליץ לך לראות אותם בפנים משום שהם במפורש מבחינים בין "שני תקופות בגאולה שהאחד שייך לדרגתו של הרצי"ה והשני העליון יותר שייך לדרגתו של הרב קוק" 

ודע לך שיסוד זה הוא פשוט מאוד גם ברמח"ל במאמר הגאולה מבחין בין שני תקופות אלו רק בשפה שונה "פקידה" וזכירה" והם הם מכוונים ל"תקופת משיח בן יוסף" ו"תקופת משיח בן דוד" המבוארים בזוהר ובגר"א בקול התור ראה ח"א פרק ג'. ופשוט לכל בר בי רב

 

מתוך כך עולה פשוט "שדרגתו של הרצי"ה" אינה משיגה את קדושת הכלל סוד אור הגאולה בצורה שלימה דהלא שייך הוא לתקופת "משיח בן יוסף" בחינת "פקידה" בחינת "תחית חול" (שהארת "הקודש" סוד אור הגאולה הינה חלקית) ואין זה מורה על קטנות הרצי"ה ח"ו אלא זה עינין של דורות וכמו שאנו נאמר שדרגת עבודתינו כיום גדולה מדרגת עבודתו של הגר"א כך גם נאמר על הרצ"יה והדברים פשוטים כמפורסם בקבצים שיש עליית הדורות בפנמיות וראה מאמר הדור וראה איגרות שלטומאה אין צירוף ולכן היא נחלשת עם הדורות וכמפורסם בארוה"ק שמקור לזה ברמח"ל בקל"ח פתחים והרב הנזיר ביומנו כתב שלא מצאו שום מקור לזה רק ברמח"ל אולם כיום אנו יודעים שגם הבא"ח בספרו הקבלי דעת תבונות כתב שעם הדורות הקליפה נחלשת הוו"ד בשו"ת איש מצליח תשובה בעינין לימוד תורת הסוד לצעיר לא נשוי שמסתמך ע"ז להתיר וחלקו עליו,

 

וגבי "עיון ארץ ישראלי בגמרא" - ידועה דעתו של הרב טאו שליט"א בלאמונת עיתנו שאיחוד הניסתר והנגלה אין פירושו לקשר בפועל אלא בשורש הפנימי, אבל גבי התחדשות בלימוד הגמרא עצמה היינו בתוך דברי הגמרא פשוט בכתבי הרב קוק וגם הרב טאו לא חלק ע"ז שיש צורך להתחדש לסגנון לימוד ארץ ישראלי והתחדשות זאת היא היא עינין "בירור בלכה" ו"הלכה ברורוה" היינו איחוד של ההעמקה וישרות בלימוד (ראה הרצאת הרב ששם עולה ברור שעינין בירור הלכה זה העמקה בצורה חדשה ועינין הלכה ברורה הוא הורדת דברי הגמרא להלכה שמביא ישרות וע בהסכמת הרב חרל"פ, וראה מאמר לשני בתי ישראל החשוב ששם מבואר שעינין העיון הניצרך בדורנו הוא איחוד העמקה שהתחילה אצל האשכנזים עם הישרות שהתחילה עם הספרדים אבל וודאי שיש לרומם להעמקה עליונה מההעמקה האשכנזית שבגלות, וראה אוה"ת ואוה"ק וראה ספרו של הרב שג"ר בתורתו יהגה)

אני רוצה להיות חריף לרגע:לך דומיה תהילה

החלוקה הזאת לדרגות ותתי-דרגות גובלת בביזיון תלמידי חכמים. היומרה הזאת לדרג מי יותר קרוב לרב קוק, מי יותר ומי פחות גלותי, מי צודק, מי לא, מי "השיג" יותר -  הכל פשוט חוצפה, שהמסווה של פלפול תלמודי וציוני מקורות לא מחפה עליו.

 

הכרת את הרב צבי יהודה? ישבת שנים לרגלי הרב צבי טאו? דיברת פנים אל פנים עם ר' אברום? תלמיד לא יורד לסוף דעת רבו עד ארבעים שנה, קל וחומר לרבנים אחרים, קל וחומר לרבנים שלא הכיר.

 

הגזמת.

הרחקת לכת עם האבחנות שלך.

זה ביזיון תלמידי-חכמים חמור.

 

כלל זה יהא בידך:

עד שאתה מקדיש זמן למדוד איזו שמש יותר בהירה, אתה בינתיים מעוור את עצמך.

 

סליחה עם פגעתי נשמה אל תתעצבןשלמה גר

אבל תראה אני בטוח שאתה כן יודע לומר כפי שקיבלת מרבותיך שהתורה החרדית היא תורה גלותית ואתה בטוח מכיר את דברי הרצי"ה על גדוליהם "צדיקים שאינם מאמינים"!! ואתה בטח גם מכיר את ההסבר המפורסם שזה לא עינין אישי ברבנים שלנו אלא עינין של "הדור שהתעלה",

אז אתה מבין אני לא ח"ו עוסק "באישיות מסוימת" אלא "בדור מסוים" ע"פ כתבי הרב קוק וכפי שקיבלתי אני מרבותי שלי שליט"א

 

סליחה שוב אם נפגעת!! רק חשוב לי שתסתכל ע"ז בפרספקטיבה של היחס שרבותינו מלמדים על התורה החרדית ומתוך כך תבין שאין שום פסול ביחס שכזה כלפי זרמים מסוימים בתוך הדתיים הלאומיים הקדושים

שבת שלום 

 

לא נפגעתי, כי זה לא קשור אליי.לך דומיה תהילה

זה כבוד ת"ח.

 

ועכשיו זו הוצאת שם רע גם על רבנים חרדים.

גמרא זה גלותי? שו"ת זה גלותי? מהרש"א זה גלותי? טור ובית יוסף זה גלותי? בלי סיסמאות. יש גוונים בתורה שאפשר ללמוד רק בגלות, אבל זה לא הופך את התורה לגלותית. וכי יש שתי תורות? מדובר על גישה, לא על תוכן.

 

מאמר הדור מדבר גם על הנשמות של החרדים, לא רק החילונים. משום מה אנשים נוטים לשכוח את זה.

 

בטח ובטח שיש בדיבורים האלה פסול, זה טרף כמו חזיר.

 

לפני שהרב צבי יהודה קרא להם "אינם מאמינים" הוא הדגיש שהם "צדיקים", וזה משנה את כל התמונה. (וגם מה שמדובר שם הוא על מיעוט אמונה ולא חסרון אמונה, שהם שני דברים שונים בתכלית).

 

מה שקיבלתי מרבותיי הם דברי הרב צבי יהודה:

"רוצו ללמוד שמירת הלשון!"

לא לא אין כוונתי על הגמרא עצמה(אע"פ שכתוב "במחשכים הושיבנישלמה גר

אלא "על הדרך שבה הם לומדים את הגמרא" וה"ה לטור, ב"י ומהרש"א, שפשוט שהם היו שייכים לגלות אבל כיום עלינו ללמוד אותם בדרך של א"י, הבנת!!

 

עכשיו, גבי "הדרך הארץ ישראלית" מה חידושה התשובה פשוטה כמו שנהג רבנו הרצי"ה לומר "אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו" היינו שיש ללמוד את התורה "מתוך החיבור לכלל ישראל" וכמבואר בפיסקה האחרונה באוה"ת ובעוד הרבה מקומות (לגשת מתוך כללי תורה לפרטיה ויש בזה קונטרס שלם של הרב טאו שליט"א הנקר "כללי תורה ופרטיה" שעוסק בלהביר את התובנות הפשוטות האלה וכן בלאמונת עיתנו ח"ג במאמר הבוחר בתורה כמדומה)

 

וגבי גדולי התורה החרדים וודאי וודאי שהם צדיקים גדולים וח"ו לומר שאני לא הכרתי בכך אבל זה לא סותר שאת הקומה של הגאולה שנתווספה בדורתינו הינה חסרה אצלם ובאורות א"י הרב קוק אומר שהדבר הכי עיקרי ביההדות חסר אצלם!!! וכמו שרבנו הרצי"ה ידע לומר ברור שהם אינם מאמינים!!!. ופשוט

 

ועוד משהו גבי מש"כ "מאמר הדור נכתב גם על חרדים" פשוט פשוט על כל עמ"י הוא נאמר אבל זה רק מחזק את עוצמת הירידה שלהם שאע"פ שהנם שייכים לתורת א"י הם צועדים בדרך של הגלות!! וכמש"כ בהקיצו ורננו לרב החלבן שליט"א

אתה סוטה מהנושא.לך דומיה תהילה

באופן עקבי.

 

אי-אפשר לנהל כך דיון.

 

פרשתי.

למה אני סוטה מהנושא, נסיתי לענות לך ישירות על הדברים שאמרת?שלמה גר


חוץ מזה הבאתי דברים שרבנו הרצי"ה כתב על עצמו!!שלמה גר

עצוב

שמעני נא,ד.אחרונה
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך ט"ז באייר תשע"ז 00:44

אני חשבתי לא להגיב על דבריך, אבל כיוון שהגיב "לך דומיה", אז אני רוצה לומר לך שיש הרבה מאד צדק בדבריו.

 

אתה - עם נסיונך היפה להעמיק - מערבב בין עיונים שהם עדיין "תיאורטיים" לבין המציאות. בקלות אתה שם את הרצי"ה בענין "משיח בן יוסף" ואת אביו הרב קוק במקום אחר..

 

גם  האמירה הזו "התורה החרדית היא תורה גלותית" היא מוגזמת ומוטעית. ומה שייך "דור שהתעלה", כשהרצי"ה בכלל היה דור אחרי הרב זצ"ל.

 

[והרצי"ה לא אמר ש"גדולי התורה החרדים אינם מאמינים".. הוא דיבר על האמונה בהופעת הגאולה בזמננו בדרך שה' בחר להביא אותה. 

וכשפעם באיזה יום העצמאות בישיבה, היו תלמידים שדרשו וציטטו את אמירתו הזו יותר מידי, אמר למישהו "תענה להם"... 

 

והרב קוק באורות, ארץ ישראל, גם לא בדיוק כמו שציטטת, אלא מדבר על החיסרון שיש אצל המתכחשים לרזי תורה והשפעתם הגדולה, שזה גורם ש"יחסר הכח היותר עיקרי בנשמת האומה" לרצות לחזור לארץ.

 

ולהגיד "כיום עלינו ללמוד.. בדרך של ארץ ישראל".. זה לא "סוויץ' " - תהליך שהולך וקורה בהדרגה. מתוך שלומדים אמונה, מתוך אוירא דארץ ישראל, מתוך יותר שימת לב לכללי תורה ועבודות תורניות מקיפות]

 

 

והוא צודק לגבי זה, שמי שלא באמת הכיר מקורב את המדוברים, עלול לטעות, כשבונה תיאוריות מאד מרשימות, באי הימצאותן האמיתית במציאות.

 

הרבה טוב.

סבבה אל תשאל אותי.תשאל כל תלמידבהשתדלותי
בישיבות הנ"ל שבוע טוב גם לך
טפחות לא חב"דקוד אבל פתוח
קצת קשה להגדיר, זה ישיבה חסידית, פתוחה, מאמינים מאוד בעשייה...
כן.. זה שאלות רטוריותבהשתדלותי
מצטרף לחלק מההערות שנכתבו לפנייע מ
ושואל - מה החילוק הזה בין מרכז להר המור שהצגת? איך זה קשור לרצי"ה ור' אברום?
אני מבין שאין לך בעיה אם איך שהגדרתי את משנת הרצי"ה ומשנתשלמה גר

ריב אברום, אלא שאינך יודע מנין לי שהר המור מזדהים דייקא עם הרצי"ה ולא ריב אברום לעומת מרכז הרב שמזדהים דייקא עם ריב אברום - אז אומר לך שזה פשוט לכל מי שהיה בישיבת הר המור כמה דמותו של הרצי"ה מודגשת כהמדריך המרכזי בעבודת השם ושרק מתוכו אנו ניגשים לתורת מרן הרב קוק וכו', לעומת מרכז הרב שכמובן מעריצים את רבנו הרצי"ה ולומדים במאמריו ובשיחותיו והרבה מהרבנים שם הם תלמידיו המובהקים כגון הרב חיים שטיינר מעורכי אור לנתיבתי, הרב יעקב פילבר עורך עין איה ועוד רבים, מ"מ אחרי עליית ריב אברום לראשות הישיבה הזדהו עם דרכו וקיבלו את התוספות המיוחדות שהוסיף ואין רבנו הרצי"ה המדריך המרכזי, כי העולם הולך ומתעלה ודור דור ודורשיו ע אורה"ק וע שיחות הרן.

כולם תלמידים של הרצי"הברגוע

השאלה את מי מגדירים בתור ה"ממשיך" שלו

ר' אברום זצ"ל או הרב טאו שליט"א

הבנת לא נכוןע מ
לא הבנתי את ההבדל בין הרצי"ה לר' אברום
טוב אז ראית מה כתבתי לברגוע? מה דעתך?שלמה גר


ראיתיע מ
יש לי בעיה שקשה לי להתרכז כשהדברים כתובים בצורה לא מסודרת.. מחילה, אולי בהזדמנות אחרת אני אבחן שוב את הדברים..
תמציתי מדי ומאוד לא מדויק.לך דומיה תהילה

וכי במרכז הרב אין דגש על יראת שמים בלימוד? וכי ב"קו" אין שכל של תורה? (בתור קווניק, אני שומע את המושג הזה משיעור א כמו קריאת שמע...).

תחת הכותרת של מרכז הרב הכנסת ישיבות שאין ביניהן שום יחס מיוחד...

הרב מיכה יותר הר המור מאשר מרכז הרב.

ישיבת עטרת ירושלים היא ישיבה גבוהה ולא הסדר.

לא מבין איך הרב שג"ר קשור לחב"ד, אם כבר אז לברסלב, מי השילוח, הרמב"ם והרב קוק. חב"ד ממש לא מאפיין אותו. גם היחס בינו לישיבת מעלות לא ברור לי בכלל.

 

אני לא אוהב את החלוקה הפנימית הזאת,

אבל אם כבר עושים אותה, אז באחריות.

די נו באמת כתבתי במפורש שפשוט שגם במרכז הרב יש ירא"ששלמה גר

וגם בהר המור מעיינים בגמרא אולם השאלה מה הדגש! במרכז הרב הדגש הוא על השכל של תורה ואצלם יש סגנון עיון שונה שהתפשט מריב אברום ושכן למד מרן הרב קוק ושזה עינין בירור בלכה היינו עיון ארץ ישראלי לעומת רבני הר המור המלמדים בסגנון ליטאי רגיל! משום שבמשנת רצי"ה לא השיגו את השכל של תורה הארץ ישראלי ונשארו בסגנון הגלותי אולם כמובן שלמרות זאת תורתם תורת א"י היא, משום שיסוד עינינה הוא הירידה מכללי תורה לפרטיה כבסוף אוה"ת היינו לימוד תורה מתוך קדושת הכלל וכדברי הרצי"ה המפורסמים "אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו" מתוך קדושת כלל ישראל יש ללמוד את התורה, רק שיש שלבים שלבים בהתפתחות תורת א"י והשלב העליון הוא דברי הנביא "תורה חדשה מאיתי תצא" היינו אחר התעוררות תחית הקודש שאור השכינה מאיר בצורה גדולה או אז כשילמדו תורה מתוך דרגה עליונה זו והשכינה העליונה תתגלה בתורה והעולם כולו יתבשם מ"נועם התורה" כדרך שהיה בהר סיני שהעולם כולו נתמלא בשמים היינו מהנועם עליון, אז יגל וישמח לבנו אמן ואמן בקרוב

זה לא כל-כך מרכזי בהבדלים בין הישיבות.לך דומיה תהילה

בירור הלכה זה לימוד אליבא דהלכתא, שלומדים בכל מקום, גם בהר המור. אין מחלוקת שצריך ללמוד עיון והלכה, זו לא המצאה לא של ר' אברום ולא של הרב קוק, אלא של הגמרא "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". יש ישיבות שמדריכות להתחיל בלימוד הזה בשלב יותר מאוחר, אבל זה לא מאפיין את ההבדל בין מרכז להר המור.

לא לא עינין "הלכה ברורה" זה ללמוד אליבא דהילכתא, תלמד אתשלמה גר

הרב ותראה את מאמר הרב קוק "לשני בתי ישראל במאמרי הראי"ה העוסק בעינין העיון האשכנזי, הספרדי והארץ ישראלי המאחדם ואכ"מל

 

כתבתי במפורש שגם בהר המור לומדים בעיון כמו שהליטאים לומדים עיון, השאלה איזה סוג ומה העינין הפנימי שלו היינו מי נובע מהתחדשות הארת התורה מתוך התקדמות שלבי הגאולה ומי לא!!!. לילה טוב

למדתי. ובכל מקרה, זה עדיין לא מרכזי.לך דומיה תהילה


אויש התכונתי לכתוב תלמד את "הרצאת הרב" שם מוסבר עינין "בירורשלמה גר

הלכה" ועינן "הלכה ברורה" ראה בפתיחה להסבר עינין בירור הלכה נוקט בחמישה אפשריות להסביר כל מחלוקת ואכ"מל אבל חזינן שקאי על סגנון עיון!!

עוד רציתי לומר לך שהרב שג"ר עיקר עיסוקו היה בתורת חב"ד ראהשלמה גר

בספר "רעים אהובים" דרשות חתונה ביחד עם הרב דריפוס שליט"א רוב עיסקו שם הוא בתורת חב"ד וגם בשאר ספריו על התקופה ועל החגים הוא מזכיר רבות תורות חבדיות והגם שהוציאו פירוש על ליקו"מ זאת משום שבנקל יותר ללמד את ליקו"מ מללמד תורה בתורה אור או לקו"ת החבדיים אבל מ"מ הנקודה היא צורת ההתבטאות שלו שהיא בסגנון חבדי שדרכה הוא עוסק בתורת ברסליו!! כי פשוט לכל בר בי רב שברסלב נכתבת בסגנון רגשי ופחות על הניתוח השכלי וראה מש"כ בשיחות הר"ן שהעיקר זה העצות המעשיות ולא השכל שבתורות! וכן הסכים עימי דוד שלי שהוא ר"מ בעותניאל שלמד אצלו בפועל 

א. אני מדבר על התוכן.לך דומיה תהילה

וגם הסגנון/ צורת התבטאות לא דומים לחב"ד. אמנם הוא מנתח בצורה שכלית ועמוקה, אבל שכל ועמקות הם לא נחלת חב"ד.

 

ב. את רעים אהובים לא למדתי, אבל בספרים האחרים שלו, ובדברי תלמידים, ניכר שתורת ר' נחמן הייתה מרכזית אצלו יותר. אדרבה, הפירוש שלו על ליקוטי מוהר"ן נערך על ידי תלמידים, כיוון שהוא עסק בתורה הרבה מאוד הזאת ולא סתם כי קל לכתוב עליה פירושים.

 

ג. אמנם כתוב שהעיקר הן העצות, אבל ר' נחמן כתב עוד דברים חוץ מהעצות - משמע שצריך ללמוד אותם, ואם לומדים פשוט לכל בר בי רב שלומדים במאמץ ובעמקות. (וגם את מה שכתוב בשיחות הר"ן צריך להבין בעמקות, ולא ברגש סתמי... וכי בגלל שריה"ל יותר 'רגשי' מהרמב"ם, פירושו שצריך ללמוד את הכוזרי בפחות עמקות ממורה נבוכים? אין נפקא מינה, זה רגש שיש מאחוריו חכמה גדולה).

לא כתוב בשום מקום בריה"ל שהעיקר הם העצות ומכאן תבין שהםשלמה גר

שונים,

- גבי הפירוש לו על ליקו"מ וודאי שהוא נערך ע"י תלמידיו כמו כל ספריו! אך מתוך שיעורים שנתן על ליקו"מ כסדר

מסקנת הדברים שאנחנו חלוקים אח יקר שלי     האמת שלא הסברתי את עצמי מספיק ואולי פעם הבאה אם יהיה לך זמן נמשיך לדון בזה מ"מ לילה טוב 

ממש לאנפתלי הדג
אמנם הרב שג''ר התעסק בהחלט גם בתורת חב''ד (בעיקר בזו של האדמו''ר הזקן), אבל לחבר ביניהם רק כי שתי הגישות משתמשות בשכל זה קצת מופרך, במחילה...
כוונתי היתה כך-שלמה גר

בגלות הגענו למצב מאוד מאוד חשוך רוחנית

באה "החסידות הרגילה" מיסוד הבעש"ט והוסיפה את כוח הרצון לעבודת השם שמורה על דרגה של בן החפץ לעשות רצון אביו וכנודע בספרי החסידות (ראה לדוג' תחילת בני מחשבה טובה) החלק בעבודת השם שמעלה את הרצון הינו תפילה כנודע ולכן הדגישו החסידים את התפילה בעבודת השם (ראה אורה"ק ח"ג שהתפילה היא עילוי הרצון),

אחריה באה לה חסידות חב"ד מיסוד האדמוה"ז והוסיפה את הדעת (שהיא אינה שכל כ"א מהות חדשה היוצאת מאיחוד שכל ורצון הוי אומר שכל התובנות השכליות שלהם מעוררים את נטיות הרצון מתרדמתן כלשון הרב קוק באורה"ק) שזה קומה יותר גבוהה בתוך עבודת הבן, והחלק בעבודת השם שבונה את הדעת הינו לימודי אגדה בעומק היינו להסביר את עיניני עבודת השם בשפה פשוטה ע"פ התובנות הקבליות המכונה אצלינו "מחשבה" ובחב"ד קראו לזה "דא"ח" שבלימוד עמוק זה נבנה בקרב האדם הדעת וזה עינין "ההתבוננות החבד"ית" היינו ההעמקה בריכוז גדול המתאפשר ע"י ההתבודדות שבכך נבנה הדעת,

ואחריה שהחלה להאיר הגאולה ידוע שהיא באה קימעא קימעא היינו תחילה שלבי "תחית חול" שבהם אור השכינה אינו במקוריותו "כ"א מרומם את הדרגות של הגלות" (וא"כמ להאריך אם תרצה אז בהודעה אחרת)

תחילה היתה "משנת הרב חרל"פ" שרוממה את קומת המלכות של הגלות היינו את המידות

אחריה "משנת הרצי"ה" שרוממה את קומת היסוד של הגלות היינו את הירא"ש 

אחריה "משנת ריב אברום" שרוממם את קומת התפארת של הגלות היינו לימוד התורה

אחריה "משנת הרב משה צבי נריה" שרוממם את קומת הרצון של הגלות היינו תפילה ודרכי החסידות הרגילה

אחריה "משנת הרב שג"ר" שרומם את קומת הדעת של הגלות היינו לימודי מחשבה ודרכי חב"ד ופה נרחיב מעט להוכיח זאת - ראה כשהרב שג"ר רצה להגדיר את דרכו כך הוא אמר "שיח" היינו שאנשים ישבו ויבררו שיכלית את המושגים של עבודת השם (כך בשם תלמידיו וראה שיחה של הרב זינגר בבגלל הרוח של ערוץ מאיר ששם כותב שהרב שג"ר רצה שיבררו מי הוא השם איך זה לחיות לידו בצילו וכו' היינו בירור שכלי של מושגים אמוניים) ואם אתינן להכי אז תבין כשאני אומר שהרב שג"ר מתנסח בסגנון שכלי אני לא מתכוון שהביטוי החיצוני הוא מהותו אלא שהביטוי החיצוני מורה על המהות שהיא הדעת שהינה בצביון שכלי (אך היא לא שכל וכדלעיל), וכן פשוט לכל המכיר את אור הדעת שהינה אחדות שכל ורצון לכדי מהות אחת וראה אותו בשיעוריו מיד שם לב היאך הניסוחים השכליים הדקים שלו מלווים ברצון עמוק וכשהוא עושה את התנועות עם הידיים שלו כשהוא מדבר רואים האיך הרצון הרגשי מבעבע בו  ממש כמו שמסופר על אדמורי חב"ד שהם היו מוסרים מאמר עמוק שכלית אבל כל כולם רועשים וגועשים בסוד "מקולות מים רבים" והרחיבו בזה היאך שבחב"ד הרגש הוא נסתר לעומת החסידות הרגילה, והוא כדברינו  שעינינם הדעת. (לא המשכתי להסביר מה עינין "שלבי תחית הקודש" שהם הארת השכינה במקוריותה מצד ייחודה בסוד "משנת הרמח"ל" "ומשנת הרב קוק" ואם זה יענין אותך אמור)

איפה אתה מכניס את ישיבת שדרות?עוד פצלש


או או או הקשית לשאול אח שלישלמה גר

גבי ישיבת שדרות הקדושה שתלמידיה ברמה גבוהה- הרבה רמי"ם בישיבה שם כגון הרב חגי לונדין, הרב ערן טמיר, הרב דרור אריה, הרב אלישע וישלצקי הינם בסגנון ישיבות הקו אבל ישנם שם גם רמי"ם שהנם בסגנון מרכז הרב אבל הם לא משמעותיים ונצרף לזה שהמוסר שיעור כללי שם הוא ריב אשר וויס שליט"א שמלמד בסגנון ליטאי, והגם שרה"י למד בישיבה גבוהה במרכז הרב סוף כל סוף הוא לא מלמד בסגנון של ריב אברום היינו בעיון הארץ ישראלי ומסקנתי אחר ההיכרות עם האוירה שם שהיא מעורבבת מסגנון ישיבות הקו ומסגנון ישיבות מרכז הרב אולם הצד של ישבות הקו חזק בהרבה.     

סקירה נחמדה רק כמה תיקונים שלא יהיה עיוות.כמה עוד
ממשיכי הרצי"ה הם לא רק הר המור אלא גם מרכז ,אלא שרב אברום היה תלמיד הראי"ה בעצמו כך שלפעמים חשב בדרך אחרת משל הרצי"ה אבל אם הרצי"ה מינה אותו, משמע שזה דרך הרצי"ה.

ציטוט מדבריך על ישיבות מרכז "ועוד רבים רבים של ישיבות שהגם שהשכל של תורה פחות חזק בישיבות הללו מ"מ זה דרגת רבניהם או שרבניהם למדו בישיבות המשתייכים לסגנון זה ולכן האווירה הינה של זרם מרכז הרב".

אני חושב שאין מקום לדירוג של שכל ובמיוחד לא בין רבנים חשובים.

לדעתי עוד חילוק שאפשר לעשות בין ישיבות מרכז לקו, - היחס בין קודש לחול, לדעת ישיבות מרכז יותר פתוחים לעולם החול ויותר נותנים אמון בציבור כך שהיציאה לעולם החול היא לא סתמית ולכן גם לא נשארים עד שיעור ממש גבוה (אא"כ אדם מתכוון להיות רב) כי רוצים חיי מעשה. לדעת ישיבות הקו, היחס לחול הוא עוד לא פתוח ועדיף להישאר בעולם בית המדרש כמה שיותר (והרבה לשיטת ישיבות אלו בספק קודש וחול). סופו של דבר זה גם סיבת הפיצול (הגלויה לפחות) בין מרכז להר המור - פתיחת מכון הוראה.
לגבי מכוני הוראה:לך דומיה תהילה

ההתנגדות היא משני טעמים:

-הגישה לישיבה היא, שהיא מקום של לימוד תורה בלבד.

-למכוני הוראה יש השפעה על הלך הרוח בישיבה (בין אם זה בדעות שליליות במחקר, שיקולי תקציב וכו').

 

ההתנגדות למכוני הוראה בישיבות היא לא בגלל אי-אמון בעולם החול או בציבור. ודאי גם בהר המור רואים ערך גדול בהשתלבות בעולם המעשה, אין מגמה להפוך את כולם לאברכים ורבנים. אלא שההשתלבות בחול היא יותר קלה מאשר השתלבות בעולם הקודש וכדי להיות ת"ח, או לפחות יודע ספר, צריך יותר זמן. יחד עם הערך שלהם בחשבון הכללי, חיי החול הם דורסניים, זה נתון. מול עוצמה כזאת צריך עמוד שדרה יציב שנבנה בשנים בישיבה.

 

וכמובן, ישנו ערך הלימוד בפני עצמו, וכל שנת לימוד היא קומה נוספת שנבנית. וכן יש שיקול ציבורי של גידול תלמידי חכמים, ויש עידוד ללמוד שנים רבות בישיבה, אבל לא ביטול של היציאה ממנה. אדרבה, לפעמים מעודדים לצאת, בהתאם לתלמיד.

 

זה הרבה יותר מורכב ולא כל-כך גורף.

לגבי קודש וחולכמה עוד
הדבר ידוע שהוא המור נותנים פחות אמון בציבור שיגשו לעולם החול כמו שאמר אחד הרבנים הדור שלנו הגיע לרמה שהוא יכול להוריד טיפה מהפרישות אבל לקדושה לא הגענו.
תודהשלמה גר

-לטעמי מרכז הרב אינם המשכה רק של דרכיו של הרצי"ה כ"א תוספת של ריב אברום על דרכיו, והרצי"ה מינה אותו משום שתוספותיו הינם אמת בהתאם להתפתחות הדור

 

-כוונתי היתה לא לחלק ברבנים עצמם כ"א במצב הישיבתי  שיש ישיבות שהגם שיש לרב שכל של תורה בסגנון מרכז הרב הרי שבתוכנית הישיבתית זה לא מועבר לתלמידים אין דגש גדול על להעביר לתלמידים יכולת למדנית ויוצא שרמת לימוד הגמרא של רוב התלמידים היא בצורה רדודה רק יחידים מתלמדנים 

 

-מעניין מה שאתה אומר לגבי חול וקודש לדעתי זה ביטוי של ההגדרה המהותית שכתבתי לעיל

המשךכמה עוד
לגבי הישיבות שאתה טוען שבלימוד הוא פחות למדני, ישנם ישיבות שלא שמות על זה דגש, ובכוונה. לדוג' ישיבות שלומדות אליבא דהלכתא הם לא רוצות את הסגנון הלמדני לא בגלל שרמת המשכל נמוכה אלא כי הלימוד הזה לדעתם הוא האידיאלי. (דרך אגב גם רב אברום ניסה להכניס את שיטה זו למרכז בזמנו,אך זה החזיק זמן מועט)
תכתבי לכתוב מה את מחפש ונוכל אולי לכוון אותך קצתברגוע


"תכתבי לכתוב" זה מצחיק סליחה..ענבל
הסבר על ישיבה נצרך כדי לדעת איפה לחפש. לא כדי לדעת על בחור.די"מ
אנשים שונים ישיבה לא אומרת בהכרח על הבחור. אבל אם את יודעת על סגנון מסויים שאת מחפשת תבדקי בישיבות מתאימות. אבל זה שמישהו בישיבה שלכאורה לא מתאימה למה שאת מחפשת לא אומר שהוא לא מתאים.

אתה צודק.אנוניקי

היה פה מישהו שכתב שמי שנחשב פתוח בהר המור הוא הרבה יותר סגור ממישהו מהגוש.

אז אני חושב שזה נכון אבל לחלוטין לא ב100% ז"א יש בודדים שהם יכולים להיות יותר פתוחים אפילו מהגוש.

 

ייתכן שהר המור זה דוג' לא טובה אני לא מכיר שאם את הישיבה מספיק. אבל במקומות אחרים זה ייתכן.

ביחוד בישיבות חצי חרדיות זה יכול להיות אפילו הרבה הרבה יותר.

מנצלש"ת - מישהו יודע להסביר לי על ישיבת ההסדר בדימונה?כמעין הנובע
מה הסיגנון? מה הדרך?
איזו ישיבה מקבילה לה פחות או יותר?

מבררת בשביל חברה. תודה!
קו רך, למיטב ידיעתינפתלי הדג
על הציר מעלה אליהו-יפו וכו'. אחלה חבר'ה ממה שאני מכיר.
תודה רבה!!כמעין הנובע
תודה לכולם!חצי משלם
קצת איבדתי אתכם כשזה נהיה שוב דיון על ויכוחי הישיבות והדעות

היו פה כמה שכתבו דברים יעילים,
@שלמה גר @זקן תרח ועוד... תודה לכולם!
חחח שירשור מצחיקאני מקליד...

תודה לפותחת
זה לא כזה משמעותי לדעתי.44444
כשהתחלתי לצאת לא הכרתי ישיבות בכלל ואת האמת שגם היום (רק כאלה שבלטו בתקופת הגירוש מגוש קטיף שהיה כמה שנים לפני כמו תורת החיים).
זה דווקא מצויין, הגעתי בלי סטיגמות.
מחרפן אותי הקטע הזה של הבניםאורי ציון

לפסול בחורה רק בגלל שהיא טסה לחו"ל.

זה לא אומר כלום חוץ מזה שהיא סקרנית ואוהבת להנות מהחיים.

אני בחורה דוסית מבית דוס, ההלכה היא נר לרגלי, ובכל זאת כל כך הרבה בחורים פוסלים אותי עוד בשלב ההצעה רק בגלל ששמעו שאני טסה לחול. ביקשתי מחברות שלי להפסיק להגיד את זה בבירורים, אך אחרי דייט אחד, אחרי שביררו את העניין הם חותכים בגלל הנקודה הזאת. מבחינתי זה אחלה סינון לאיזה בחור יש שכל ישר והגיוני ולמי אין. אבל עדיין זה מחרפן אותי.

מה אתם חושבים, לגיטימי שבחורים יפסלו על זה בלי לברר מאיפה זה נובע ולמה, או לא?

עדיף להגיד בבירורים ולהסתכן שזה יגרום לבחור מראש לדחות את ההצעה, או לא להגיד ואם הוא שואל בדייט אז לספר ולקוות שהדייט לא היה לשוא כי גם ככה יחתוך על זה.

מה אומרים?

רצון לצאת לחו"ל אומר הרבה....נתנאל26

אני אגיד , בתור גבר , הרצונות שלנו אומרים הרבה עלינו .

אין ספק שהרצון שלך לטייל הוא מדהים , וחשוב , ומלא חיים .

אבל בחור ישיבה , אחד שלומד על ארץ ישראל , ומצד שני על טומאת הארצות האחרות , סולד מזה .

כי הרצון לצאת לטייל בחו"ל זה לא רק מעשה , יש גם מחשבות מאחורי זה . למה שאצה כל כך לצאת לחו"ל ? למה אני לא נהנה מהארץ שהקב"ה נתן ?

זה שאת מקיימת מצוות זה מדהים , ואני לא אומר את זה בציניות .

אבל שיוצאים עם משהי , בוחנים מה השאיפות שלה , ומה הכיף שלה , ואם הכיף שלה הוא טיולים בחו"ל אז אני מעדיף לא להתחיל עם זה

א. כי למה שאכנס למקום שכל כך מהותי לי

ב. למה שאשב בבית לבד בזמן שאשתי יוצאת לטייל עם חברות , ובמקומות שעל פי הפנימיות של היהדות מדרדרות את המידות ?

אני יודע שזה נשמע דוסי , אבל זו האמת .

אגב , לא חסר בחורים שיצאו עם בחורות שיוצאות לחו"ל ... אבל מי שטובל בקודש של הישיבה סולד מזה , כי בישיבה לומדים כמה המעשה הזה הוא לא טוב .

אז תביני אותם , למרות שאת כנראה אחלה אדם , אבל בסופו של דבר שבוחרים אשה , בוחרים לפי השאיפות שלה .

בהצלחה !

תמיד יהיו ספקות?עַלְמָה

אומרים שתמיד יהיו ספקות..

השאלה כמה לחכות ולמשוך את הקשר עד שמחליטים שזה זה?

כאילו, מתי נכון לשים סוף לספקות ופשוט לבחור?

תלויאביעד מילוא

אם זה ספק שיכול להתברר ולהתיישב במציאות אז לחכות.

גם צריך תמיד לשאול האם בקשר יש את כל מה שמחפשים ונכון כדי להקים בית

אז אני אחזור לשאלה היסודית יותרעַלְמָה

איך יודעים מה צריכים כדי להקים בית?

יש לי הרבה רצונות ושאיפות וכו', אבל אף פעם לא באמת הייתי נשואה כדי להבין מה אני צריכה בבעל..

לכן מבררים מה חשוב לנואביעד מילוא

זה תהליך שמתחיל בזהות שלי ובערכים שחשובים לי ואיך יראה הבית שאני רוצה להקים, ואז מתוך זה בפגישה מבררים האם יש מכנים משותפים, האם יש מציאת חן

אכןoo

לא באמת אפשר לדעת בלי ניסיון

וגם כשיש ניסיון אנשים יכולים לטעות בבחירה שוב

התשובה והמאפיינים העיקריים מאוד תלויים באורח החייםזמירות

באופי ובהרגלים מהבית. כי הרבה מהרצונות והצרכים שלנו טבועים בנו מתוך הרגלים שרכשנו בבית ההורים בשנות ילדותינו ובגיל ההתבגרות, ועיצבו את האופי שלנו.

ברור שיש את הדברים המאוד בסיסיים:

התאמה באורח החיים הדתי וההשקפה הדתית, מציאת חן פיזית ורגשית, הרגשת משיכה ותשוקה מאוד כייף לנו ביחד ויש געגוע וחוסר כשלא נמצאים ולא מתראים כמה ימים…

היכולת לנהל שיחה פתוחה, מקשיבה ומכבדת, בייחוד בזמנים של חוסר הסכמה

ויש נושאים שעלולים להיות יותר מורכבים בדרך להחלטה, ומקור לספקות וחוסר ביטחון מה יקרה בעתיד:

מצבים רפואיים ידועים ומחלות כרוניות, האם יש שקיפות מלאה בקשר הזוגי או שיש הרגשה שיש חורים מהעבר שלא ידועים, כסף - האם יש בטחון כלכלי להקמת בית ומשפחה, כלומר לפחות אחד מבני הזוג כבר יכול לפרנס בצורה סבירה, או שהפרנסה תלויה בניסים ונחיה בהתחלה מהיד לפה?

אם כל צד מבני הזוג מגיע מעדה ותרבות אחרת, אשכנזים מול עדות המזרח, עשויים להיות פערי מנטליות.

גם הייתי מכניס כאן את היחס של כל צד בנושא חלוקת אחריות במטלות היומיום, ניקיון, ואחזקת הבית. יכולים להיות כאן פערי מנטליות… הגבר למשל בא ממשפחה שבה האבא לא לוקח חלק בעול תחזוקת הבית ואצלם הכל האמא עושה, אבל אנחנו בדור אחר וכן רוצים שהגבר ישא בעול ובמטלות המעצבנות…

וחשוב לציין שכמה שלא נהיה סגורים ובטוחים בהחלטה, אחרי הנישואים, כשמגיעים לחיים המשותפים ביחד, בהכרח יצוצו דברים חדשים שלא יכולנו לבדוק אותם לפני הנישואים.

אבל כן נוכל להתמודד ולמצוא פתרונות, להכיל הבדלים ולבוא לקראת הצד השני, וגם פה ושם נושאים שלא נוכל לפתור באופן מושלם ונצטרך להתפשר.

מאוד תלוי באילו נושאים ונקודות הספקותזמירות

בשלב מסוים, המשך הציפייה אינו מוסיף נתונים חדשים על הפרטנר אלא רק מעכב את הנכונות לקבל החלטה, לחתוך או להחליט שזה זה.

כנראה שאת מכירה אותו מספיק זמן, מכירה את הערכים המרכזיים שלו, ראיתם אחד את השניה ברגעי כעס או לחץ, אתם יודעים מה שואפים לבנות – ואין באמת מידע חדש וקריטי שעומד להתגלות שבוע הבא.

אין ודאות של 100% בשום דבר. בחירה זוגית אינה "גילוי" של משהו שקיים במאה אחוז, אלא החלטה ליצור את הוודאות הזו יחד.

את צריכה להבדיל בין ספק מוצדק לחשש מטבעי: אם יש דברים שהם מהותיים - חוסר התאמה בערכים, תקשורת לקויה, אורח חיים והשקפה שונים, ראייה שונה של מציאות החיים והתכנון לעתיד- זו סיבה מוצדקת לעצור.

לעומת זאת, פחד מהחמצה או פחד מהתחייבות הם תגובה אנושית טבעית למעבר בין שלב ההססנות לשלב ההשקעה.

יכול להביא מעצמי - הכרנו והחלטנו להתחתן עוד לפני שהיה לי תואר. אנחנו לא דוסים ולא מסוג המשפחות שמסתמכות על פרנסת האישה.

תודה לאל שמי שהיום אשתי האמינה בי, נענתה להצעת הנישואין (אחרי 3 חודשי היכרות ביננו), התחתנו, בתחילה הייתי סטודנט והיא פרנסה, חיינו בצמצום רב, ואח"כ סיימתי את הלימודים, השתלבתי בעולם הייטק, נולדו לנו ילדים, גרים בבית מרווח, וב"ה חיים באושר

תודה על התגובהעַלְמָה

אבל איך אני יכולה לדעת מה מהספקות באמת מוצדק?

כדי לנסות להגיב ולהסביר- צריך להבין מהן הספקות שאתזמירות

מתמודדת איתן 🤔

לדעתי אדם צריך להגיע לוודאותצדיק יסוד עלום

ודאות היא לא שהכל מושלם, אלא שאני שמח בעיקר שפגשתי ומוכן לעבוד איתו ולגדול איתו. ברגע שבו פוגשים את זה יש ודאות ואין מקום להכניס ספקות

אבל יכול להיות שבן אדם יחליט להכניס את עצמו לוודאועַלְמָה

יראה את הטוב במי שמולו, יבחר בו,

ובעצם יתחרט אח"כ על החבילה שהוא לקח על עצמו?

שתי נקודותיהודי שואף לטוב

מה זה להכניס את עצמו לוודאות ואז לראות את הטוב? זה עובד הפוך. רואים את הטוב, נוצר חיבור ורואים פוטנציאל לצמיחה משותפת, ואז בוחרים.

ואם אח"כ יתחרט על הבחירה?

פחד ממחוייבות.

יש משהו עכשיו שגורם לך לחשוב שבהמשך לא יהיה טוב? פער שאינו פתיר בעבודה משותפת, בכוחות משותפים שאת כבר מכירה בשניכם?

אז למה לחשוש ממה שלא קיים במציאות?

פחד הוא דבר נהדר כשהוא גורם לזהירות בהתקדמות, אבל הוא דבר נורא כשהוא תוקע. (אגב, אלו שתי תגובות לפחד לא רק בפן הרעיוני. יש אנשים שכשהם נתקפים בפחד מאיום פיזי הם נדרכים ופועלים הרבה יותר טוב, בחושים מחודדים, ויש שמשתתקים ונתקעים במקום)

אז חדדי חושים, שהפחד יהיה פחד בריא שעוזר להתקדמות ולא תוקע.

החוש שהכי חשוב שיהיה חד הוא הראייה.

עין טובה.

לראות טוב. לחפש את הטוב. לדון לכף זכות, ובעיקר, להאמין בטוב. שהוא קיים, שהוא יכול, שהוא יגדל, והכל שואף אליו.

כי אלוקים טוב.

"וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד"

את רואה בו טוב? הוא עושה לך טוב? גורם לך להיות טובה יותר? הוא רואה בך טוב? ושניכם אוהבים טוב?

טוב מאד.

ודאות שיש עם מה לעבודיהודי שואף לטוב

לא ודאות שאני כרכע בשיא הקשר ואנחנו תמיד בעננים, שברור לי שהוא הכי טוב.

פשוט הבנה שיש בסיס לקשר, בסיס משותף בשיח וערכים, ואמונה שעם הקשר הנוכחי ועם האישיות שלך ושלו אפשר להצמיח ולהפריח את הקשר מעלה-מעלה.

אז בסיסעַלְמָה

בסיס זה טוב

טוב.. תודה!

כמה תנאים מינימליים:צדיק יסוד עלום
  1. שנעים איתו וכיף ונחמד

  2. שהוא מודע לחסרונות שלו ולא נרקיסיסט

  3. שאין דברים שהם ווטו (לא כדאי להתחתן עם חילוני כי זה מורכב, זה בסדר להטיל ווטו על חסרונות אובייקטיביים)

לכולם תמיד יש חסרונות ובתוך הקשר מתגלים עוד חסרונות, ככה זה באופן טבעי. המטרה היא למצוא דבר עיקרי - הלב שלו, המילה שלו, המידות שלו, האמיתיות שלו, הרצון שלו - ועל זה לשים את הכסף

וחשוב מאוד מאוד לבדוק שהוא לא נמנע רגשיתשבורת,לב

אםהפי

תקופה את מרגישה שאין לך חשק לראות אותו שכל דבר שהוא עושה מכווץ אותך

זה לא התלבטות זה לא זה ..

ואם יש משהו אחד שלא מסתדר לך זו התלבטות

זה נכון לכל החלטה בחייםזיויק

אתה ממש מעודד ככה, שכל החלטה בחיים מלווה בספקותפ.א.

רק שמשמעות ומחיר הספקות וההתלבטויות בהחלטה על בן זוג לחיים אינה דומה כמעט לשום התלבטות אחרת - שאפשר להתחרט ולתקן (אז עלה קצת כסף וזמן)

גםoo

תיקון של זוגיות עולה זמן וכסף (ועוד דברים)

אבל נניח החלטה על ילדים זו החלטה שאיננה ניתנת לתיקון

אני חושבת שהאישו בהחלטות זה לא הטעויות/ החרטות

כי הנחת היסוד שאנחנו יכולים לטעות/ להתחרט שוב ושוב

אלא מה עושים עם זה

איך מתמודדים/ מתקנים

כתבת יפה פ.א.

נכון מאדזיויקאחרונה

ההבדל הוא רמת הסיכון והסיכוי

אבל זה דבר מובנה בכל החלטה

בדידות ו-AIבחור עצוב

יצא לי בזמן האחרון להתקל בכמה בנות תורניות בגילאי 30+ שמשתמשות בכל מיני כלי ai כמין חבר\ אוזן קשבת\מטפל או שילוב כלשהו של הנ"ל.

שופכות לפני הai את ליבן, מקבלות ממנו חיזוקים ויוצאות מעודדות.

נתקלתם בתופעה כזו? אני היחיד שנתקל וזה מפריע לו?

( סוג וגילאי הבנות שכתבתי הוא כי איתן בעיקר יש לי ממשק, מעריך שקורה בשאר הגילאים והמגזרים)

לפחות הן לא מתחתנות איתו..intuscrepidam

תופעה נפוצהoo

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

חופשי אחי גם בנות 18 19 ככה.. כל היום על זה.בנות רבות עלי

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

>>ברוקולי

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

זו בדיוק הנקודהבחור עצוב

שלי ממש חמודהפי

פסדר מאמינים לךבנות מרכלות עלי

חחחהפי

זה אכן טבעי כשאנשים במצב של בדידות כמו שכתבתמתוך סקרנות

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

נתקלתי בזה לא מעטמשה

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

מעניין, כולם ככה? גם גרוק?מתוך סקרנות

לא מדוייקמשה

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

אבל יש גם צד שנימשה

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

העניין עם GPTבנות מרכלות עלי

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

במקרה של גבריםמשה

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

בינה מלאכותית לא יכולה להוות קשר אמיתיאביעד מילוא

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

גם אני שמתי לב לזהמתוך סקרנות

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

תנסה, תספר פה על התוצאותמשה

נסה גם את ג'מיני.

זה לא מפחיד להשתמש בסיניים?נקדימון

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

נתקלתי בהרבה כאלו,וגם אני לפעמיםעַלְמָה

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

יש דברים כאלהshindov

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

הי, אני אוהבתאנוני.מית

למה זה רע?

זה מחליף חבריםאביעד מילוא

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

זה כליoo

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

אתה צודק, מצד שני גם הפורום יכול להחליףמתוך סקרנות

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

We live happily ever afterנעמי28

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסדר, זה לא שהוא מוריד זבלנוגע, לא נוגעאחרונה

למה לאאורי ציון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

הוא גאון איטלקטואליתאביעד מילוא

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

הוא סופר גאון רגשית, פשוט זה עניין של ניסוי וטעייהנוגע, לא נוגע

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

פעם קראתי כתבהמשה

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

די נוהפי

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

נקווה שלאבחור עצוב

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

צוות הפורום מאחל לכם ולכן שנה טובה 🍎🍯ברוקולי

שנה של בשורות טובות, לכלל ולפרט.

תתברכו בשנה החדשה באמונה ובשמחה, לעשות את ההשתדלות ולתת לקב"ה להוביל את הדרך.

שנה של הצעות טובות ומדויקות, שמכבדות אתכם ואת מי שאתם!

שתזכו להיכנס לקשרים בלב פתוח ובאומץ, לתת מקום למה שיכול לצמוח וגם לקבל בהירות כשצריך.

ובעזרת ה', שתזכו לראות השנה קשרים טובים הופכים לבתים נאמנים בישראל.

ולקראת השנה החדשה, אם במהלך השנה מחקנו, ערכנו, לא נתנו מענה או שבדרך פגענו במי מכם - מבקשים סליחה ומחילה. הכול נעשה מתוך רצון לשמור על הפורום כמקום טוב, מכבד ומיטיב לכולנו באמונה ובתקווה להוות עוגן בדרך לבית.

מצוות הפורום

@ברוקולי @יעל מהדרום @ארץ השוקולד @נגמרו לי השמות

אמן וכן לאמוראביעד מילוא

אמן! שנה טובה בשורות טובות ותודה על ההשקעה בניהולתפוחית 1אחרונה

שאלה על מיזםאביעד מילוא

מישהו כאן נרשם למיזם מפה לחופה וחזרו אליו משם? או מישהו קצת מבין איך המיזם עובד?

אשמח אם מישהו נרשם למיזם או מכיר למענהאביעד מילוא

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

חיפשתי באינטרנטנקדימוןאחרונה

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

מה מחזק אתכם בשמירת נגיעה?פצלשלי2

שלום

שואל באמת כדי לחזק את עצמי

אני לא רוצה משפטי חכמה וכאלה אלא ממש דברים שאפשר לשבת וללמוד ולהעמיק בהם שיחזקו אותי מהבחינה הזו

יש לציין שאנחנו שומרים ולא נפלנו אבל אני מרגיש בקושי עצום לפעמים בנושא וזה מפריע לשנינו ואני פשוט רוצה להתחזק

שבוע טוב ותודה מראש

לזכור שמחוייבים ואם זה זה, אז נזכה לכך בהמשךארץ השוקולד

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

יישר כוח גדול!נחלת

לאחרונה אני מאמץ את המשפטנקדימון

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

לדמיין סיטואציות של שמירת שבתפ.א.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

זה לא כל כך יעילPaslash

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

האמת שאהבתי!! יפה!!נתקה

לכבד את עצמיהפי

זה לא קשה

תודה על כל התגובותפצלשלי2

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

יש לרב ערן טמירשלומית.

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

אם אינך חושש.....נחלת

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

פעם היתה חוברת ישנהאריק מהדרום

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אצל המחברת בהר נוףפתית שלג

מעולה שיש לכם קושי לשמורPaslash

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לא תמיד אם לא קשה, זה אומר משהו ("נקודה אדומה")יעל מהדרום

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?Nachman Wilhelm

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

שמע - לא יזיק לנסותנתקה

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

החלטה חד משמעיתshindov

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

קודם כל, דרך ארץ קדמה לתורהנוגע, לא נוגע

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

נפלא ממש, נוגע לא נוגע.נחלת

וואוו "נוגע לא נוגע" 😉 - זה הפטרוןנתקה

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?Nachman Wilhelm

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מה? מה הקשר אם יש לה אח או אין לה אח?דריה פלג

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

אני יותר מהגוררים, לא מהנגרריםנוגע, לא נוגע

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

עדיין לא הבנתי את התשובהדריה פלג

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

אם קשה, תוותריהודי שואף לטוב

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

יפה מאוד.נחלת

אני מגדירה לעצמי את התקופה של הדייטיםעַלְמָה

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

לזכור רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגענחלת

כל כך יפה ונכון! תודה!

הקפדה על הלכות ייחודadvfb

לזכור שזה איסור יהרג ואל יעבור, כפשוטודורש טוב לעמי

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

יפה מאוד. תודה.נחלתאחרונה

עצה של מאמנת - טובה או לא?איזו

נפגש עם בחורה מעולה תקופה ממושכת, מאוד מתאים מבחינת כימיה, סגנון, ערכים משותפים, נתונים טכניים. מאוד אוהב אותה. יש לי רק משהו שמציק לי: לא מרגיש שאני נמשך אליה מספיק. היא אמנם מוצאת חן בעיני, אבל בראש שלי דמיינתי את אשתי עם שיער חלק ולא כמו שלה. זה מרגיש לי נושא כל כך מטומטם ולא מהותי, אבל מנסיון עם אחרות, זה בדרך כלל מה שיותר מדליק אותי.

דיברתי עם מאמנת לחתונה על הבעיה הזו. היא אמרה שאם הבחורה סה"כ די מוצאת חן בעיני ויש פרט מסויים בחיצוניות שמפריע, אפשר לבקש/להציע לה בעדינות (לא לדרוש!) שאולי תעשה החלקה כי זה יגביר לי את המשיכה מ7 ל10. היא הציעה שאפילו נבוא שנינו אליה לייעוץ והיא תתווך לה את הנושא הזה.

אמרתי לה שבעיניי זה נשמע מאוד רע, וייתכן מאוד שהבחורה תיפגע. מבחינתי אני צריך לקבל ולהימשך לבחורה כמו שהיא עכשו, ללא מניפולציות שאני מבקש ממנה לעשות על עצמה. לא יודע, נשמע לי רעיון חצוף. המאמנת אמרה שבנים אחרים כבר עשו את זה והבחורה לא נפגעה ודווקא שיתפה פעולה.

מה אתם, ובעיקר אתן, אומרים?

דווקא אני מכירה כמה וכמהשלומית.

ג'ינג'ים "כתומים אש" ומאוד רגועים ושקטים באופי, ובקושי מכירה ג'ינג'ים סוערים

אומרים שיש עוד תקווהפורחת מבפנים

מרגישה שחייבת להוריד את הדברים אל הכתב, ולעצמי כתבתי מספיק. אז משתמשת גם באופציה הזו.

יש לי סיבות טובות מאוד לפחד מנישואים. חלקן קשורות ברקע שלי, חלקן נוגעות לאופי שלי, חלקן לעובדה שכבר שלושים שנה אני לבד.

לא רק לבד במובן של רווקה, לבד במובן שלמדתי וסיגלתי לעצמי במשך הרבה מאוד שנים דרכי התמודדות בודדות. בשנים האחרונות יש מגמת שיפור ואני שואפת לשינוי מהותי בפן הזה, אבל בינתיים, מה שחזק ומוכר לי יותר זה הלבד.

ועכשיו הוא הגיע לחיים שלי. והפחד קיים ונוכח וחזק ולעתים משתלט, אבל את זה אני מכירה. אני רגילה לפחד ולעשות. המוח שלי הוא מהאלה שמייצר קטסטרופות ורוצה לשמור עליי משינוי בכל מחיר, ולמדתי להתמודד איתו בכל מיני סיטואציות אחרות בחיים.

הסיבוך הנוכחי מגיע כשאני לא בטוחה ממה נובע הפחד. האם, בפשטות, מהאופציה להתחתן ולשנות ולאבד ולהיכנס לשלב חדש ולא מוכר בחיים, לסכן המון ולהרוויח המון?

או האם זה הפחד להתחתן איתו באופן ספציפי. משהו שקשור בו. זה הופך קשה יותר ויותר להפריד בין הדברים, כי המוח שלי כהרגלו מחפש את הבעיות, את האיפה זה לא יעבוד, את איך הדברים יתקלקלו. כדי לשמור עליי, כמובן, אני יודעת. אבל הוא מטשטש לי את הגבולות בין מה שישנו לבין מה שיכול להיות. ואני כבר לא יודעת אם אני נבהלת כי יש מה להיבהל, או אני נבהלת כי ככה אני, כזו שנבהלת. לפעמים גם כשאין ממה.

על מה מסתמכים כשיודעים שהשכל לא כלי יעיל כרגע? אינטואיציה. האינטואיציה אומרת להמשיך. המוח שלי צועק עליי שאיך אני יכולה לקבל החלטות על סמך אינטואיציה. איזה מפחיד זה לא להיות מסוגלת לסמוך על עצמי.

ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי. אבל אולי גם כן?

אני יודעת, יודעת, יודעת מה תגידו על מה שאני הולכת לכתוב. ועדיין. זו מחשבה שלא מרפה: אולי יכול להיות יותר טוב מזה? אם טוב ברמה כזו עכשיו, אולי יכול להיות טוב ככה ועוד יותר?

אולי מול מישהו אחר יהיה לי יותר קל? אולי המוח שלי צודק, אולי אלו אותות אזהרה?

ואני יודעת את התשובה. את זה שהפרפקציוניזם ייקח ממני אופציה לחיים. את זה שאויבו של הטוב הוא הטוב ביותר. את זה שזו שאלה שאני יכולה להמשיך לשאול לנצח, מול כל אחד שיבוא, כי אין מושלם.

אין מושלם.

אז מה כן יש?

אני לא יודעת אם אני מפחדת להתחתן, או שאני מפחדת להתחתן איתו.

אני לא יודעת אם אני לא סומכת על האחר באופן כללי או שאני לא סומכת עליו באופן ספציפי.

ואין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים.

קודם כל, עם כל הקושינוגע, לא נוגע

האינסופי, המפרק, הלא הגיוני, של הרווקות -

לזכור שה' נוכח שם, ולא רק כמלווה, אלא כמי ששם אותנו בתוך זה ומעביר אותנו תהליך שנבחרנו לעבור.

דבר שני, עם כל ההתרגלות להרגל, בסופו של דבר יגיע השלב שההרגל כנראה יקרוס מעצמו מרוב קושי, אז עדיף להקדים את המאוחר ולהפיל אותו באופן יזום.

לגבי האינטואיציה - זה באמת לא פשוט, אני חושב שיש שתי שאלות משלימות שיכולות לתת תשובה אינטואיטיבית יחסית בהירה - מה היית עושה לפני עשר שנים ובעוד עשר שנים אם היית נפגשת איתו אז?

אם נניח-

בגיל עשרים (בהנחה שבגיל הזה היה פשוט יותר) הייתי רוצה להתחתן איתו. ואז עולה החשש- אבל אולי זה כי לא הייתי מספיק מודעת.

ובגיל ארבעים גם הייתי רוצה להתחתן איתו כי גם אחרי כל המודעות יש התאמה טובה וכמה אפשר לבד.

אז יוצא שאת מכוסה גם מצד המודעות וגם מצד החיבור הטבעי.

כל הכבודזיויק

על המודעות העצמית.

פחד זה רגש לגיטימי.

לא מצופה שתבטלי אותו.

השאלה היא אם את יודעת לנהל אותו? תהיי מסוגלת?

וואו איזה יופי את (אזהרת תגובה ארוכה לפנייך )נגמרו לי השמות

איזו מודעות, איזו רגישות, איזו תבונה.

את נשמעת אישה פשוט מקסימה!

ובאמת נשמע שבתוכך הכל, שאת יודעת הכל, וכמו הניק שלך – כאשר את פורחת מבפנים ויש לך את השלווה הזו מבפנים אז הכל ממש ממש בסדר 😊

כמו בפעמים שהקשבת פנימה כאן בכתיבה שלך והיו "הבלחות" כאלו של רוגע ושלווה ויציבות וטוב פשוט ושלם.

כמו במילים שכתבת עליו: "ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי". נכון שזה כאילו "קצת" מילים אבל נשמע שהן מבטאות כ"כ הרבה. ונשמע שטוב לך איתו, ואפילו טוב מאוד, כמו שכתבת "אם טוב ברמה כזו עכשיו".

אז טוב מאוד שכתבת את כל ההודעה הזו, זה ממש עושה סדר (או לפחות מתחיל לעשות) לכל מה שמתחולל בפנים, והייתי ממליצה לך פשוט להמשיך – להמשיך ולכתוב כאן או רק לעצמך וממש לפרוט דבר דבר.

לכתוב ולפרט – מה מפחיד?

ומה עוד?

מה מפחיד בלהתחתן דווקא איתו?

מה קשור דווקא בו שמפחיד אותך?

באילו פעמים את לא סומכת עליו (אם יש כאלו) ספציפית?

באילו פעמים את מפחדת לא לסמוך עליו ספציפית?

 

ממש להסתכל לפחד בלבן של העיניים, לא להתעלם או להדחיק אלא להיפך – לכתוב ולפרוט ולפרט את כל הפחדים. פחד פחד.

ואז גם להתחיל לענות לו. אחד אחד ולעומק.

קודם לכתוב ואז להבין, כי כאשר כותבים יש לדברים התחלה ואמצע וסוף ולא הכל נמצא לנו במוח (ובלב) בבליל בלתי נגמר של מחשבות ולופים שבאמת אי אפשר למצוא ידיים ורגליים שם...

וככל שאת כותבת את מזהה באמת קולות של פחד דווקא מההחלטה להתחתן, מעצם השינוי, מעצם הלא מוכר והלא יודע, שזה הכי הכי טבעי והגיוני שיש בעולם יקרה!

ובטח אחרי שכתבת שיש לך סיבות לפחד מעצם הנישואים ואפילו התחלת לפרט אותן: כאלה שקשורות ברקע שלך, שנוגעות באופי, ולהיכרות שלך את עצמך בלבד עד עכשיו.

ובאמת שהמוכר והחזק זה הלבד במה שסיגלת עד עכשיו כל השנים אז בטח שזה מפחיד, אפילו מפחיד נורא להניע לשינוי!

המוח שלנו מורכב מתבניות ואוהב באמת את המוכר והידוע ואל תזיזו לי את הגבינה שלי, ככה אנו מתוכנתים. וכשבאים לעשות שינוי, גם שהוא שינוי לטובה, זה מפחיד! לעיתים משתק מפחד! לכן כ"כ חשוב להקשיב לפחדים האלה, כמה שצריך, ובעיקר – לענות להם. בכנות ועד הסוף.

ואת מקסימה שכתבת שאת רגילה לפחד ולעשות. זה באמת מדהים איך שלמדת ולימדת את עצמך להתמודד עם דרכי החשיבה של המוח שמייצר לך קטסטרופות ובעצם רוצה רק לשמור עלייך משינוי בכל מחיר. ואת מתמודדת, ואת עושה, ואת לא נמנעת, ואת ממש מצליחה! אלופה שאת!

 

ואולי תקראי לאינטואיציה הזו שלך שדיברת עליה גם "הקול הפנימי שלי", ובעצם תחזקי את עצמך בכך שיש בתוכך נשמה, חלק אלוק ממעל ממש, אלוקות! והרבה פעמים הקול הפנימי הזה שלנו הוא הוא הביטוי של הנשמה ושל החלק אלוק ממעל שלנו. ודווקא הקשבה לקול הזה זה המפתח.

ודאי שלא אפשרי להעביר כאן על הכתב את העומק של הדברים, וודאי שיש כאן דיוקים רבים שצריך להעביר ולעבור, אבל זה באופן שטחי וכללי – להקשיב לקול הפנימי שבך.

כמובן בליווי של ההקשבה גם לפחדים, הפירוט שלהם והמענה להם דבר דבר ולעומק כאמור. ותמיד תמיד כדאי גם להתפלל על זה לקב"ה שבידו הכל, להתפלל לבהירות, ולשלווה, ולהחלטות הכי טובות ונכונות.

ואפשר גם לכתוב את כל הטוב שאת כן רואה בו, באיש הזה שעומד מולך 😊

ואיפה את כן סומכת עליו, ואיפה את כן רוצה להתחתן דווקא איתו.

וכנ"ל איפה מפחיד לך דווקא בו, איפה מפחיד שאת לא סומכת דווקא עליו?

ואז בטבלה נפרדת את יכולה לכתוב את הפחדים מעצם ההחלטה להתחתן ומעצם הנישואים, בצורה נפרדת ממנו ספציפית, וככה לראות יותר בבהירות איפה זה הפחד מעצם השינוי ואיפה זה הפחד מהבחירה דווקא בו ספציפית. זה יעשה לך עוד יותר סדר. ואת גם ממש ממש טובה בזה אז פשוט להמשיך ולפרוט לעצמך הכל 😊

 

ולגבי מה שכתבת בסוף של מה אם יש איפשהו שם מישהו אפילו טוב יותר וכו',

אז בדיוק כמו שכתבת, חשוב לזכור שאין באמת אף אדם אפילו אחד מושלם. לא גבר ולא אישה.

רק רק הקב"ה לבדו מושלם.

אנחנו כולנו בני אדם.

ו"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אין.

כלומר לכולנו יש יתרונות, לצד חסרונות.

וכדאי לראות את האדם שמולנו כמכלול.

האם את המכלול הזה אני רוצה?

האם במכלול הזה אני בוחרת?

(והאם הוא/היא רוצים אותי ואת המכלול שאני? האם הוא/היא בוחרים בי ובמכלול שלי?)

 

עוד דבר מהותי מאוד מאוד הוא ה*עבודה תוך כדי תנועה* כלומר ההבנה שנישואין, זוגיות, הוא דבר של תחזוקה מתמדת והשקעת אנרגיה מתמדת. לכן שני בני זוג שמגיעים גם עם שלמות בבחירה, גם עם רצון אמיתי להיות יחד ולעבוד על כך כל הזמן, גם בוחרים אחד בשנייה כל יום מחדש ומבינים שהשקעה תמיד תמיד צריכה להיות - הסיכויים שלהם להצלחה וחיי נישואין מאושרים עולים בצורה ענקית.

ולגבי החששות והספקות:

קודם כל חשוב להפריד האם הספקות הן מ*הבחור עצמו*

או האם הספקות הם מ*ההחלטה עצמה להתחתן* ומהמעבר המפחיד והגדול מרווקות לנישואין.

אם התשובה היא המקרה הראשון - צריך להמשיך בנחת להיפגש עם הבחור ולראות האם באמת זה זה.

ורק את יכולה באמת לענות לעצמך ולהחליט מה הכי נכון עבורך

(כמובן שתמיד טוב להתייעץ כמו שאת עושה פה, אבל חשוב להבין שבסוף רק את יכולה להחליט את ההחלטה ולא אף אחד אחר).

 

כדי לדעת אם זה זה או בדרך להיות זה,

תוכלי לשאול את עצמך מספר שאלות:

 

האם את מעריכה את בן זוגך הנוכחי?

 

האם את רואה בו אבא טוב לילדייך?

 

האם כיף לך איתו בזמן הפגישות ונעים לך איתו?

 

איך התקשורת ביניכם?

 

איך מתנהלים חילוקי הדעות ביניכם?

 

האם את מרגישה שאת יכולה להיות את כאשר את לידו?

 

האם בין לבין הפגישות את מתגעגעת אליו או חושבת עליו?

 

האם הוא מכבד אותך?

 

האם יש לך חיבה אליו?

 

האם יש לך משיכה אליו?

 

אחרי שתעני לעצמך על השאלות הללו,

 

אפשר לעבור לרגש של הבילבול. בתוך הבילבול הזה נמצא (ואולי בעצם מסתתר) הפחד.

פחד עמוק וגדול מאוד.

פחד לטעות.

פחד לחיות חיים שלמים ללא אהבה, כזו טובה ואיכותית

פחד להיכשל בבחירת בן הזוג

 

זה חשוב שאחרי שתביני את עצמך תיתני גם לו מקום, לפחד.

תביני מה בדיוק מפחיד אותך?

מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם כן תתחתני לבסוף עם הבחור?

מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם לא תתחתנו בסוף?

מה יקרה?

ומה עוד יכול לקרות?

ואיך את תהיי?

ומה יקרה לך?

ואיך את תרגישי?

ומה זה אומר עלייך לדעתך?

 

ותני לעצמך להרגיש גם בגוף את התחושות שתרגישי כאשר תעבדי על המקום הזה של הפחד.

האם יש כיווץ בגוף?

איפה בדיוק? בבטן? ברגליים? בראש?

האם הגרון נחנק? יש דמעות?

אולי אין בכלל כלום?

תני לעצמך להרגיש.

תהיי שם.

 

אחרי שתעברי את כל השלבים האלה עם עצמך,

תוכלי להיות יותר חכמה כלפי עצמך.

תוכלי לראות יותר בבהירות דברים.

וזה תהליך, כמובן, לא תוך שניה הכל מסתדר ומתבהר.

אבל זה תהליך חיוני שחשוב לעבור עם עצמך.

 

חשוב גם לזכור שהפחד הוא באמת רגש טבעי.

זה באמת מפחיד.

זה באמת דבר בעל משמעות עצומה לחיים - עם מי לחלוק אותם, לנצח

ההחלטה הזו בהחלט מפחידה.

ואם נקשרים ואוהבים - גם אז הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע

כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?

גם פחד מאובדן ממשי ח"ו של האדם האהוב

וגם פחד מאובדן של הקשר שמתבטא בדמות גירושין בפועל או גירושין רגשיים וחיים ללא אהבה.

זה באמת מאוד מאוד מפחיד.

עם כל אהבה גדולה בא גם פחד גדול.

עם כל אהבה גדולה בא גם סיכון לאבד אותה

עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול

 

אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא אוהבים עד הסוף לעולם.

 

את את מוכנה לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגועה שלעולם לא תטעי ולעולם לא תיפגעי?

או שאולי את מוכנה לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודעת לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?

 

זו בחירה רק שלך. ❤

 

דבר נוסף שעוזר לבהירות בהחלטה -

קודם כל - בדיוק כמו שכתבת בהודעתך, אנחנו יודעים שבכל אדם יש יתרונות וחסרונות.

ז"א, שכל אותן תכונות מאוד טובות שכן יש בבחור הנ"ל, בכלל לא בטוח שיהיה בהבא בתור שלו יהיו או שלא את התכונות שמהותיות לך.

לכן צריך גם את זה לקחת בחשבון.

 

תמיד צוחקים שאם כל גבר וכל אישה יכלו לעשות "מיקס" של כל התכונות הטובות+הפיזיות הטובה בכל מי שיצאו איתם לאורך כל השנים - הם היו מגיעים לנוסחה של גבר/אשת החלומות.

 

קצת מההוא,

את זה מההוא,

את זה מההיא -

ויוצא מר/גברת מושלם/ת

 

ובכן,

לצערנו זה לא קיים.

 

ולא רק שזה לא קיים,

כל ההשוואות האלה שיש לנו מקשרים קודמים,

יוצרים אצלנו מעין "תרמיל" שהולך ונהיה מאוד כבד על הגב...

בתרמיל הזה נמצאות ההשוואות.

וככל שיוצאים עם יותר מדויטים - כך התרמיל הזה גדל וגדל

ואותו בחור שכרגע נמצא איתך בקשר - נמצא איתך בקשר + עם כל התרמיל שלך וכל מי שאי פעם יצאת איתו.

הוא אפילו בלי לדעת נמצא בתחרות סמויה (או גלויה) עם כל אותם מספר הבחורים עמם יצאת בעבר.

עם כל תכונה ותכונה טובה של מי מהם,

עם כל פרט גופני של מי מהם,

עם כל כימיה, רגש של אהבה, תשוקה ומשיכה שהרגשת לכל מי מהם,

עם כל חוויה וחוויה שעברת איתם

וזה בנוסף לכל מה שאת סוחבת על עצמך עוד מינקות וילדות - וכל הדפוסים והמשפחה הגרעינית וכו' וכו' -

ו...

זה הרבה.

זה לא קל.

צריך באמת להיות כמעט מלאך ומושלם כדי להצליח לנצח בתחרות הזו.

ולעמים נראה שלתחרות הזו פשוט לא יכול להיות מנצח.

 

אז אם אפשר לבוא לפגישות איתו ולראות רק אותו כפי שהוא,

ורק אותך כפי שאת,

בלי כל המטענים של האחרים ובלי כל ההשוואות - 

זה יכול לעשות הרבה טוב.

אפשרות לבחון רגע את הדברים בנקיות, בלי כל ההפרעות וההסחות שיש ברקע.

ואז לשאול את עצמך אז מה כן יש בו?

במה הוא טוב?

מה את אוהבת בו?

מה את מעריכה בו?

וכן הלאה.

---

ואם הפחד והחשש הוא מ*עצם ההחלטה להינשא* ולא מהבחור עצמו-

 

ישנם כמה דברים שיוכלו לעזור:

 

1. נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.

ממה הוא מפחד בעצם?

האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך נישואין מתפרקים או לא מתפרקים אבל גורמים לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?

מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?

מה קורה בתרחיש הזה?

 

מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?

האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?

האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?

מה כן עשית או לא עשית בגללו?

מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?

ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?

 

תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.

מה את רואה שם?

מה היה שם באירוע הזה?

איך הרגשת שם?

איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?

נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.

מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?

מי זאת שואלת ושואלת שהיא בטוחה?

מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?

 

2. ישנה טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,

שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון האמיתי יותר של האדם.

במקרה שלך,

אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדו מחר, בן זוגך יהפך לבן זוגה של אישה אחרת - ינשא לה ויהיו להם יחד ילדים משותפים.

ז"א, אם הוא יחליט זאת מחר ויחתוך ממך וילך לאחרת -

מה תרגישי אז?

שהרווחת?

או שהפסדת?

 

את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך יותר בשלמות.

 

3. הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה

זה אך ורק *את ובן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!

 

אם תבחרי להיות שם,

אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,

ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!

*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,

*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!

 

וכמה שזה חשוב לומר זאת,

כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולדים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים וגם אחרי שהתחתנו, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע

בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,

ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!

וזה פשוט לא נכון!

מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!

להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,

להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,

ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!

 

ההבחירה הזו,

האמירה הברורה הזו,

תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,

להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,

להשקיע ולתת,

להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך

 

וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים ב"ה.

 

4. הייתי מציעה לך להקשיב יותר לגוף שלך, לרגש שלך,

ולא רק לשכל.

שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה את יודעת ואף אחד לא יקח לך.

אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.

אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,

הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,

אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם הבחור טוב לך או לא, מתאים לך או לא,

*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.

 

שאלי את עצמך

מה אני מרגישה כשאני לידו?

איזה רגש עולה בי כשאני חושבת עליו?

ועלינו יחד?

ועלינו מגדלים ילדים?

ואיפה אני מרגישה בגוף שלי את כל זה?

מה החוויה הגופנית/פיזית שלי כשאני נמצאת לידו?

איזו תחושה הוא מעלה בי?

תהיי שם רגע ותשהי בתחושות האלה.

גם הגופניות וגם הרגשיות.

ותני להן רגע למלא את כל כולך.

את יכולה אפילו לתת להם שם או לדמיין אותן בצורה מסוימת עם צבע מסוים - ואז בכל פעם כשיעלו החששות - תביאי את הצורה המוחשית הזו שדמיינת לאותן החששות שיענו להן,

שיהיו שם לעשות סדר בדברים.

תני להם את המקום שלהן ואת הזמן שלהן ותרגישי אותן, ותשהי ברגש ובחוויה הגופנית הזו.

 

בצורה הזו, תהיי בטוחה גם שכלית, גם רגשית וגם גופנית,

ובצורה הזו תוכלי קצת להרגיע את החלק ההססן והחושש שבך כשתצטרכי.

 

5. לגבי החשש "מה אם יש יותר טוב?"

 

אז כמובן שאפשר לדעת רק את מה שיש כרגע.

ואם כרגע יש מישהו שאת אוהבת, מעריכה, טוב לך איתו,

ואת חושבת שיש כיוון ויש דרך לעבור איתו גם מכשולים וקשיים – אז הכיוון מאוד חיובי.

 

ואחרי כל השאלות והבירורים האלו תאמיני בעצמך שיש לך ותהיה לך את התשובה הנכונה עבורך.

ואז אחרי שמחליטים החלטה - שכמובן חשוב מאוד שתהיה בשלמות ובבהירות -

 

כל מה שישאר לך לעשות זה להיות שלמה איתה

שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת הקשר, ואם וכאשר הקשר שלכם יגיע לחתונה - גם אז - לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.

ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.

להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.

לכוונן את כל האנרגיות שלך - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלכם. 

להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנת את כל כולי לנצח למען זה*-

ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.

לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.

 

הנישואין מעניקים לבני זוג שייכות אמיתית זו לזה.

התחתנו. אני האישה שלו. הוא האיש שלי. כמו שהילדים שלי הם שלי ואני אמא שלהם, וזו לא שאלה בכלל.

וזה הופך את הזוגיות שלנו למשהו חי וקיים, יציב ובטוח, ומתוך המקום הזה בניית הזוגיות נראית שונה לגמרי.

אז החתונה בעצם מעבירה אותנו ממוד של 'האם' למוד של 'איך'.

זו החלטה חד פעמית וגורפת (שהיא קפיצה למים בעיניים עצומות, לא משנה כמה זמן וכמה לעומק מכירים), שמעבירה את הקשר משאלת ההאם הקשר הזה טוב לשאלת האיך נגרום לקשר הזה להיות טוב.

ויש בידינו המון המון איך!

כלומר יש בידינו היכולת להגיע לטוב שלם, גדול, עצום ומקיף ב"ה.

 

6. ואם יש גם חשש ופחד שאומר לך: "מה אם אחרי החתונה "פתאום" פוגשים מישהו אחר"?

אז את עונה לו -

מתחתנים כאשר יש שלמות בהחלטה ורצון אמיתי לחיות יחד כל החיים.

מה יקרה אחרי החתונה?

אם תכירי מישהו אחר?

זה בכלל לא נכנס למשוואה כאשר יש שלמות, כי אם את אוהבת אותו ובחרת בו - אז בחרת *בו*. וזהו.

אז הוא שלך.

וזהו.

אין עוד אחרים.

אין.

עושים ניתוק במוח - וכל הגוף והנפש מכווננים למצב הזה ש*כבר מצאתי*

ולא למצב של *אני עדיין מחפשת*

כאשר את במצב של כבר מצאתי,

אז אפילו יהיו מיליון בחורים טובים - זה לא אמור להזיז לך - כי יש לך את בעלך שלך.

הוא שלך, ודי.

אז את לא תהיי ביחידות עם אחרים, ולא תשחנשי עם אחרים, ולא תגעי באחרים וכו' - וכך יהיה יותר קל לא "לפול" בפניהם, אם יש גבולות ברורים גם טכניים וגם נפשיים בעמדה הנפשית - זה בכלל לא אמור לקרות.

וכדי לחזק את ה"לא אמור לקרות" הזה - ממשיכים לעבוד על עצמנו ועל הזוגיות שלנו יום יום גם אחרי החתונה -

ממשיכים להשקיע אחד בשני ובעצמנו,

ממשיכים לצאת לדייטים קבועים גם כשנשואים,

ממשיכים לקחת אחד את השנייה כלא מובן מאליו בכלל,

ממשיכים לתת, להשקיע, לאהוב, להתרכז פנימה ולכוון את כל האנרגיות והאהבה לבית פנימה בכל התחומים שיש - וממילא מה שיש בחוץ בכלל לא מעניין כבר.

 

7. ומה עונים לחששות או פחדים שאומרים לנו שאם נתחתן הכל יהיה "דפוק"?

למשל, שלא תישמר האהבה והתשוקה שלנו?

קודם כל לענות להם את האמת - שהדבר המרכזי שיקבע האם זוגיות הכוללת נישואין תשמר -

הוא בני הזוג עצמם.

והמודעות והמאמצים שלהם עצמם.

 

הכל תלוי איך מתייחסים לנישואין ואיך רואים אותם.

האם ההתייחסות אליהם היא כ"מזהמים" את כל הדברים הטובים הנ"ל,

או ההאם ההתייחסות היא כמעצימים, מרחיבים ומעמיקים את כל הנ"ל.

 

איך אומרים? הכל תלוי בעיני המתבונן.

 

כל מה שנחשוב שיכול "לזהם" את הנישואין  - יכול להיכנס באותה מידה גם למערכת זוגית ללא נישואין, וגם לאדם רווק ללא כל זוגיות.

 

ואתן מספר דוגמאות -

קודם אכתוב את ה"חשש" (שיופיע בגרשיים) ואז את התשובה אליו:

 

- לדוגמא "עול הפרנסה":

עול הפרנסה יכול לדכא, לבאס, להכביד ולהעיק גם על רווק,

גם על רווקה,

גם על זוג ללא נישואין

וגם על זוג במסגרת הנישואין.

אנשים צריכים לעבוד כדי להתקיים, זו המציאות בימינו,

ויוקר המחיה שעולה וכל מה שקשור בזה לא תורם, אבל זה לא שייך לנישואין או לא נישואין,

אפשר לראות זאת אצל כל אדם באשר הוא.

 

-"גידול-חינוך- טיפול והשקעה בלתי פוסקת מכל היבט אפשרי בילדים":

גם כאן

אם אדם רוצה ילדים,

ולא משנה אם זה רווק או אם זו רווקה שמחליטה לקחת תרומת זרע/הורות משותפת/כל דרך אחרת - היא תצטרך להתמודד עם עול גידול הילדים.

אא"כ אדם לא רוצה ילדים כלל - ואז אמנם אין לו את "עול הילדים", אבל באותה מידה גם אין לו את "הילדים עצמם", האושר שבהם, ההמשכיות שבהם, החיים עצמם שבהם וכל היתר.

 

- כל מורכבות נוספת אצל הילדים כמו טמפרמנט, נכות ל"ע וכו' - כל זה רק קל יותר להתמודדות במסגרת יציבה של משפחה עם שני הורים מתפקדים, מאשר אצל אם חד הורית או אב חד הורי.

 

- "מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת/סביבה- מתערבת/מעורבת/מגוננת מדי/מתעלמת/מפלה" - 

גם כאן - אם אדם רוצה להיות לבד כל חייו, ללא שום זוגיות באשר היא - אז את המשפחתולוגיה של הצד השני הוא אכןן לא יחווה.

כי בכל דרך אחרת - זוגיות ללא נישואין גם היא כוללת בתוכה משפחתולוגיה לא מעטה של הצד השני.

אז גם כאן - שוב תלוי בעיני המתבונן - מהם היתרונות ומהם החסרונות,

מה אני מרוויח/ה ומה אני מפסיד/ה ומה יותר כדאי לי.

אני מאמינה שאנשים שבוחרים בנישואין מעדיפים להרוויח את כל הטוב שבהם גם אם יצטרכו "להפסיד" ולהתמודד פעם בחודש עם חמות לא מי יודע מה...

וכמובן גם בתוך הקושי/הקשיים עצמם ללמוד להשתכלל ולמצוא כלים נכונים ומתאימים לנו גם בעת הקושי עצמו.

- "שינויים ומעברים בחיים" -

- גם כאן רוצה לומר לפחות על עצמי,

בתור אישה שעברה תוך כדי נישואים גם אובדן של אב בגיל צעיר,

גם חזרה בשאלה של בעלי,

גם דיכאון אחרי לידה,

גם משברים אחרי הלידות

גם מחלות של הורים 

ועוד הרבה דברים -

ובכולם, עם יד על הלב, המציאות שה' זיכה אותי שיהיה לי את אישי לידי - רק העלתה אותה, עשתה לי טוב, ובהרבה מובנים אפשר לומר שהצילה אותי.

מערכת הנישואין הייתה שם כדבר הטוב, המנחם, המרפא, העוזר, התומך והטוב שבחיים.

לא חלילה המפריע לכל זה.

אינני יודעת כיצד אדם לבד יכול לעבור דברים כאלה, זה נורא גם ככה, ולא מאחלת את זה לאף אחד בעולם.

 

והרבה אנשים, רואים את המציאות המשותפת שלהם ובני/בנות זוגם אליהם הם נשואים, כברכה גדולה.

ועם הברכה הזו הם מתמודדים עם שלל אתגרי החיים,

ששוב, גם ללא הנישואין כל אדם עובר או יעבור אי אילו משברים בחייו, כל אחד וה"שק" שלו איך שאומרים.

לא הנישואין הם אלו שגורמים לכל ה"לכלוך"/"זיהום"/"קשיים"/"משברים"- הם יכולים להיות קיימים ללא שום תלות בהם,

ואם משכילים ומתאמצים לדעת איך לשמר ולהתמודד עם הכל בצורה נכונה ובריאה - רק צומחים מזה.

 

- "קושי לשמר תשוקה" -

לימוד נכון של כל נושא האישות והשקעה בו -  גורמים גם לפן הזה להתעמק, להתעצם ולהתרחב עם השנים.

גם כאן - צריך להתאמץ, צריך לעבוד, צריך לשמר, צריך להשקיע, צריך לדבר, להיפתח, גם בתוך מערכת של נישואין אפשר וצריך להשקיע וללמוד עוד ועוד גם בנושא זה, ובשניים זה נותן הרבה יותר.

 

לכן, אם נחרוט על לוח ליבנו שני "סטיקרים" אולי הכי חשובים -

1.  בן זוג זה המשפחה שכן בוחרים - שייכות אמיתית ושורשית.

2. ההצלחה של הזוגיות לא קשורה בהכרח רק לנתוני הפתיחה/האדם, אלא להחלטה - אני שלו והוא שלי, אני אוהבת אותו, אנחנו ביחד.

ומי שיקבע אם נצליח או לא - זה רק או בעיקר אני והוא,

ההחלטה שלנו לאהוב, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין,

הבחירה שלנו אחד בשנייה, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין

המודעות שלנו לכך

וההשקעה שלנו בפועל לכך.

 

- וכמובן כמובן *ללמוד* על הנישואין

מהי המהות של הנישואין,

תמיד להיות במודעות, למידה, הקשבה, נתינה והשקעה.

ועוד דבר חשוב על אהבה בכללותה ובמהותה:

אהבה -

היא התחייבות ללא תנאים כלפי אדם לא מושלם

לאהוב זו לא רק הרגשה חזקה,

זו החלטה.

זו בחירה.

והבטחה.

מי שאיתי – בעלי/אשתי הוא/היא הכי מושלם *לי*.

וואו יצא ממש ארוך,

המון המון ברכה והצלחה יקרה

ב"ה שתראי בחוש ובמתיקות בשלווה ובבהירות את כל הטוב שיש

תחשבי על אימוןshindovאחרונה

מאמנת טובה תעזור לך לארגן את הראש.

אולי יעניין אותך