בס"ד

ב"הצלחה!

אם תצטרכי הסבר על ישיבה ספציפית זה יהיה יעיל יותר

רק בהפוך 

איזה סגנון אנשים מגיעים לשם? אני צמא לקצת מידע

טוב, זה מחלוקת על מציאות. אבל באמת שהגיוון הוא כל כך רחב, ככה שלסנן ככה, בעיני, ממש לא נכון. גם בישיבות כמו עותניאל והגוש, שנחשבות עם  אופי מאוד מסויים, אני מכיר כל כך הרבה בחורים שונים זה מזה.

בנוסף, כאשר מתחילים לקטלג, אין לזה סוף. מציעים בחור מישיבה מסויימת, שיש בישיבה משהו שפחות מתחברים, פשוט שואלים על זה.  

נכון כל מה שאומרים שיש יוצאי דופן, ושהסטיגמות שטחיות. ובכל זאת אני חושב שסטיגמות מועילות כי כשיודעים את הסטיגמות הבירורים על הבחור מקבלים קונטקסט נכון. כשאומרים על בחור מהר המור 'פתוח', מתכוונים להרבה יותר סגור מגושניק 'סגור'. אני מקווה שהקטלוג יעזור גם לשמינסטים לדעת מהיכן להתחיל לבדוק.

ובכן, אני מציע את 4 הקרטיריונים [השטחיים והמכלילים] הבאים, ומנסה לקטלג על פי הידוע לי ובאופן שרואה את הטוב שבכל אחד:

1. פתיחות דתית -סגירות דתית.

2. כמה שנים בממוצע התלמיד נשאר ללמוד בישיבה (5-20) [ בדרך כלל משפיע גם על השאלה חברה כבדים - חברה תוססים.]

3. דרך ברורה לעומת מגוון דעות. [במילים אחרות: דומיננטיות של ראש הישיבה].

4. סגנון עבודת ה' וסגנון בכלל.

ובכן:

ראש וראשונה  - מרכז הרב: 

חרד"ל טיפוסי, משך שנים ממוצע 12, מגוון יחסי של טיפוסים, מגוון סגנונות.

דומות לה:

ישיבת בית אל,

ישיבת קדומים.

דוגמא לז'אנר: בצלאל סמוטריץ'.

ישיבת הר ברכה קרובה אידיאולוגית אלא שרוב התלמידים שם באים מראש על מנת לצאת ללימודי מקצוע אחרי ה'הסדר',  ויש בה גם דרך יותר ברורה.

הר המור:

תחיית האומה תופסת מקום מרכזי (זה מה שמכונה ממלכתיות), מאידך חשדניים כלפי האקדמיה וכלפי ההתפתחויות בתחומי דת ומדינה מה שמקרב אותם במידת מה לחרדים. משך שנים ממוצע 15, דרך אידיאולוגית ברורה מאוד, שתלמידי הר המור בוחרים ללכת בה (ולא, הם לא מפקידים את השכל בכניסה...).

להר המור ישנן 'ישיבות בת' שקרובות מבחינה אידיאולוגית אך בדרך כלל נועדו לחברה תוססים יותר שבהם משך שנים ממוצע הוא בסביבות ה7

למשל:

מצפה רמון,

שבי חברון,

הישיבה בעלי.

תופעה נפוצה היא שבחורים שמחליטים להמשיך בתורה תקופה ארוכה עוברים מישיבות הבת להר המור.

 דוגמא לזא'נר: יוני שטבון.

ה'גוש' (הר עציון) :

ישיבה יותר פתוחה מבחינה דתית, וגם מבחינת האופי, מתייחסת בחיוב למודרנה, ובחשדנות לסגירות וללאומיות.

בין בנותיה מקובל למנות את ישיבות פתח תקווה ועתניאל (שבה הטיפוסים קצת יותר 'רוחניים').

דוגמא לזאנר: אליקים רובינשטיין.

ישיבת שדרות מתאפיינת באופי ספרדי וחם.

ישיבת מעלה אדומים באופי רצאיונלי. (הבדיחה אומרת שמתקבלים רק עם פסיכומטרי 700 ומעלה)

ישיבות רמת-גן, רמת השרון, תקוע, כוכב השחר, וראש פינה נחשבות יותר 'רוחניות'. 

ישיבת 'תורת החיים' וישיבת 'עוד יוסף חי' הן על התפר שבין החרדי לציוני-דתי. וניתן להגדיר אותן 'לאומי אבל לא ציוני'.

יש עוד המון ישיבות טובות וחשובות  אז מוזמנים להמשיך....

אני מקווה שלא יתעצבנו עלי פה כי בפעם האחרונה שפציתי את פי בעינין הזה מבול של רותחין נשפך עליי, בכללות- ישנם ישיבות המכונות ישיבות הקו הצועדים ב"משנת הרצי"ה זצוק"ל" המתאפיינת בדגש על הירא"ש ומתוכה לומדים תורה כמובן וכן ניגשים ללימודי מחשבה וחיבור לכלל ישראל, והשמות הם- בראשם ישיבת הר המור המעטירה בנשיאות הרב טאו שליט"א מגדולי הדור ובראשות הרבנים שטרנברג שליט"א, ישיבת ההסדר עטרת ירושלים של מרן הגאון הגדול הרב שלמה אבינר שליט"א, ישיבת ההסדר שבי חברון, ישיבת ההסדר מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת ההסדר איילת השחר באילת, ישיבה גבוהה גבעת שמואל, ישיבת ההסדר בעלי וכן המכינה המפורסמת שלהם ועוד,  

וישנם ישיבות המכונות ישיבות מרכז הרב הצועדים "במשנת ריב אברום זצוק"ל" המאפיינת בדגש על השכל של תורה כמובן על בסיס של ירא"ש ומתוכם ניגשים ללימודי מחשבה ופתוחים לחסידות וחיבור לכלל ישראל, והשמות הם- בראשם ישיבת מרכז הרב המעטירה בראש הגאון הגדול הרב יעקב שפירא, וישיבת בית אל המעטירה בראש הגאון הרב זלמן מלמד שליט"א, ישיבת מעלה אליהו בראש הרב חיים גנץ, ישיבת עטרת נחמיה בראש הגאון הגדול הרב מיכה הלוי, ישיבת ההסדר בית אורות בראש הרב דני איזק שכיום מרן הגאון הגדול הרב דוב ליאור מלמד שם, ישיבה גבוהה כוכב השחר, ישיבה גבוהה לנתיבות ישראל בראש הגאון הרב דוד חי הכהן שליט"א, ישיבה גבוהה קדומים, ישיבת ההסדר מעלה אדומים בראש מרן הגאון הגדול הרב נחום רבינוביץ שליט"א והרבנים יצחק שילת וחיים סבתו שליט"א, ישיבת ההסדר קרנ"ש, ישיבת הר ברכה בראש הגאון הרב אליעזר מלמד שליט"א, ישיבת ההסדר בית שאן, ישיבת ההסדר ברמות, ישיבת ההסדר כרמיאל, ישיבת ההסדר נווה דקלים באשדוד, ועוד רבים רבים של ישיבות שהגם שהשכל של תורה פחות חזק בישיבות הללו מ"מ זה דרגת רבניהם או שרבניהם למדו בישיבות המשתייכים לסגנון זה ולכן האווירה הינה של זרם מרכז הרב, 

וישנם סוג נוסף של ישיבות המכונה "חסידות ארץ ישראלית" המתאפיינת בדגש על כוח הרצון ע"י לימודי החסידות ודרכיה כמובן על גבי ירא"ש ותורה ומתוכו מתחברים לכלל ישראל ועוסקים בתורת מרן הרב קוק (ולענ"ד החסידות ארץ ישראלית היתה משנתו של הרב משה צבי נריה זצוק"ל ואכמ"ל), והשמות הם- בראשם ישיבת רמת גן המעטירה בראש מרן הגאון הגדול הרב יעקב אריאל שליט"א והרב יהשוע שפירא שליט"א, ישיבת אלון מורא בראש הגאון הגדול הרב אליקים לבנון שהגם שהינו תלמיד הרצי"ה מ"מ סגנון החסידות חזק מאוד בישיבתו הקדושה, ישיבת רמת השרון העמוקה בראש הרב ראובן ששון שליט"א, ישיבת שבי שומרון בראש הגאון הרב יהשוע שמידט שליט"א, ישיבת ההסדר בצפת בנשיאות הגאון הרב בניה ברונר שליט"א אב"ד צפת ובראשות הרב אייל יעקובביץ שליט"א, ישיבת רעותא, ישיבת רמלה, ישיבת רועה ישראל של הרב דודי דוקודוביץ שליט"א אם כי לא זכיתי לראותה רק שמעתי שהיא ישנה, ישיבת תורת החיים בראש הגאון הרב שמואל טל שליט"א אם כי האווירה קצת מצומצמת מידיעה מקרוב, ישיבת נחלת ישראל במגדל העמק אם כי היא קטנה בגודלה,

ופה אני מתחיל לומר דברים חדשים ואני מקווה שלא יתעצבנו שישנו סגנון חב"ד הארץ ישראלי והוא "משנת הרב שג"ר זצוק"ל" המתאפיינת בדעת ע"י לימודי מחשבה בעומק כמובן על גבי ירא"ש ותורה וכן מתוכה מתחברים לכלל ועוסקים בתורת מרן הרב קוק, והשמות הם- בראשם ישיבת שיח יצחק שכיום בראש הרב יאיר דרייפוס שליט"א, ישיבת אורות שאול ברעננה בראש הגאון הגדול הרב יובל שרלו שליט"א ישיבה מעולה למרות שיש המייחסים אותה לזרם הלייטי, ישיבת מעלות בראש הרב יהשוע ויצמן כך לענ"ד שהיא שייכת לסגנון החבד"י הארץ ישראל היינו שעוסקים רבות בלימודי מחשבה בעמקות וזו הנקודה בעבודת השם להם, ישיבת טפחות- כך לענ"ד דהוא תלמיד רהב ויצמן וזה סגנון עבודת השם שלו, ישיבת תקוע בראש הרב עדין שטיינזל"ץ שליט"א,

וישנו סגנון ברסלב הארץ ישראלי והוא "משנת הרב מנחם פורמן זצוק"ל" המתאפיינת..... אמשיך בלנ"ד פעם הבאה   

רק כמה הערות:

-עיקר ההבדל בין ישיבות הקו לשאר הוא ביחס למדינה- דרגת הממלכתיות,

וגם מה שהזכרת ביחס לפתיחות. פחות לדעתי קשור לדגש על שכל/רגש

- הישיבה של הרב מיכה היא קו

-לא כתבת הבדלים בין ישיבות גבוהות להסדר

-לא הזכרת את ישיבות הגוש..

-וכמובן שיש הרבה הבדלים בין הישיבות בתוך הקבוצות שציינת

שכוייח על ההשקעה!!

- לדעתי ההפרש "הממלכתי" האם לכבד את שרי הממשלה הוא זניח ממש, העיקר הוא היחס למציאות מדינת ישראל שהיא ראשית צמיחת גאולתנו מה גם שלא ברור שבכלל יש מחלוקת! אלא ההבדל הינו בין "סגנון עבודת השם של רצי"ה לעומת ריב אברום" על מנת שתבין יותר אני אתחיל בביטויים החיצוניים של שני ענקי עולם אלה ואח"כ אמשיך להגדרה הפנימית לפענ"ד, אישיותו של הרצי"ה שבה דבקו רבני הר המור היתה אישיות מלאה דיקדוקים ורצינות לדוג' הרב בדיחי משמשו אמר לי פעם כשלימד אותי בישל"ץ שהרצי"ה ראה אותו דופק בצורה חלשה על השולחן ואמר לו להפסיק וחזר ואמר לו השם יצילנו מפיזור הדעת ועוד הרבה דוגמאות לעומתו ריב אברום היה מלא בשמחה והומור ובתנהגות זורמת לדוג' כל פעם שהיה רואה איזה ספר חד שבבית המדרש היה הולך עד אליו כדי לפתוח אותו תורת החסידות המלאה בשמחה ורצון נפתחה אצלו ועוד,                       ובההגדרה עמוקה נראה לי שהרצי"ה נתאפיין במידת הירא"ש היינו שזה הדבר שהכי הדגיש בעבודת השם ומתוכו התחבר אל הכלל ועסק בתורת מרן הרב קוק, בשפה קצת שונה בעצם הוא גילה את הירא"ש של תורת א"י סוד משנת הרב קוק הוי אומר הוא בעצם אצלו הצטמצם המקור של אור תורת א"י (שהוא אור השכינה) להשגה חלקית באור תורת א"י (היינו השגה חלקית בקדושת הכלל בכך שהיא נתפסת בתפיסה חיצונית לאפוקי תחית הקודש סוד משיח בן דוד שעליה כתוב ברב קוק שעינין משיח בן דוד הוא תפיסה פנימית של אור השכינה עיי"ש) ולכן הצליח לחבר את הדור לתורת הרב קוק (כי כידוע הרב קוק הקדים את זמנו כמשפטו המפורסם "ככל שיתרחקו ממני יבינו אותי") כמשפט הרב קוסטינר המפורסם "הרב קוק היה האיש נגד הזרם ורק אצל הרצי"ה נתהווה הציבור נגד הזרם" כמובן הכוונה להתנגדות חיובית לעשיית רצון השם בדורנו, לגבי מה שהצגת את הירא"ש כרגש עליך לדעת שבספרות הפנימית הירא"ש הינה הארת ספירת היסוד וע"פ כתבי הרב קוק יש להגדירה כ"רגש חלקי" לעומת המלכות, חסד והגבורה שהם רגש שלם- המלכות כגילוי החכמה והחסד והגבורה כגילוי הרצון, היינו שיסוד הרגש הוא ההתגלות ואילו היסוד הינו התגלות חלקית של התפארת כנודע ולכן הוא רגש חלקי וההבדל בינהם הוא משמעותי כמו ההבדל בין הליטאים לחסידים ואכ"מ. מקווה שהסברתי את עצמי

-לאור הגדרות אלו הרב מיכה הלוי השיג את "השכל של תורה הארץ ישראלי" ואכמ"ל בהגדרתו לעומת השכל של תורה של הגלות מ"מ כ"כ פשוט להתבונן בשעוריו של הרב מיכה לעומת שיעוריהם של הרבנים לבית שטרנברג מהר המור ולראות את ההבדל העצום בצורת ניתוח הסוגיה שהרב מיכה מעיין בסגנון ריב אברום שהוא גם סגנון עיונו של מרן הרב קוק שכמו שאמרנו הקדים את זמנו והשיג את האור הגדול של תורת א"י.

- פשוט מה ההבדל בין גבוהה להסדר

-לישיבת הגוש מיסוד הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין אין להם משנה סדורה, יש הבדלי השקפות מאוד בסיסיים בין הרב לכטנשטיין לרב עמיטל כגון היחס לגאולה שהרב ליכטנשטיין כתלמיד הרב סלובייציק לא מכיר בהתחלת הגאולה כמדומני! אולם הרב ליכטנשטיין מעיין בסגנון ארץ ישראלי כמו ריב אברום ואכ"מ

- פשוט שיש ייחודיות לכל ראש ישיבה בפע"צ

ברור שגם במרכז מחשיבים את המדינה בתור ראשית צמיחת גאולתנו,

המחלוקת היא כמה מתייחסים למדינה בתור דבר קדוש שאסור לפגוע בה (סירוב פקודה, הפגנות וכו')

גם כשהמנהיגים עושים דברים לא טובים,  אני חושב שזה ההבדל העיקרי.

אבל אין עניין לעסוק יותר מידי במחלוקת שלהם.

הרב מיכה אולי מעיין כמו ר' אברום, אבל בדעות הוא כמו הר המור.

טוב בסדר מותר לך לחלוק עליי אבל לדעתי ההפרש שאולי ישנו ביחס "לאנשי הממשלה" הוא זניח 

ומתוך כך לפי ההבנה הפנימית שהצגתי בהפרש בינהם- אני לא רואה שום בעיה לעסוק בהפרש בין כל אחד על מנת שכל אחד ידע למצוא את אשר חפץ ליבו.        

ומתוך כך גם אם נניח שיחסו של מרן הרב מיכה הלוי לממשלה הינה כרבני הר המור הרי שלדעתי אין זה נקודת המחלוקת

שבוע טוב אח שלי

אמרתי במפורש שאני חושב שאין להם משנה סדורה, כ"א שני ראשי ישיבה ענקי תורה זצוק"ל שגם בינהם היו חילוקי דיעות מאוד מהותיים כגון היחס לגאולה א"כ כתבתי שאני לטוח אך אם אני לא טועה הרב ליכטנשטיין לא הכיר בהגעת הגאולה, עכשיו וודאי שיש להם דעות על כל חלק וחל קבחיים כמו שיש לכל אדם גדול דעות על כל דבר ודבר בחיים אבל זה לא נכנס להגדרה "משנה" כחלק ממהלך הגאולה שאליה התכוונתי. 

יש שני אפשריות למה את אומרת את דברייך או שאת מגדירה את ישיבות הקו כממלכתיים או שאת מגדירה את ישיבות הקו כל ישיבה שהיא גבוהה לאור כך מצד הגדרתם כממלכתיים עניתי מקודם לברגוע, ומצד זה שמעלה אליהו ועטרת נחמיה של הרב מיכה הם ישיבות גבוהות זה לא אומר שהם סגנון ישיבות הקו כי הרי מרכז הרב ובית אל הנם ישיבות גבוהות וכן להיפך ישיבת עטרת ירושליים, מצפה רמון ועוד אע"פ שהם ישיבות הסדר הינם שייכים לישיבות הקו ולכן פשוט שהמגדיר של ישיבות הקו זה לא שהם גבוהות . שבת שלום

שיעורים מכל הרבנים שם אז אני שמח לבשר לך הבנה קצת יותר שונה שלא ניזונית "מהגדרות פוליטקאים". שבוע טוב לך  

משמועות המתבדרות ברוח לדעתי אין לזה חשיבות. דרך אגב כאחד שלמד קצת בהר המור אני אומר לך שחולה אהבה אני על הישיבה הקדושה הלזו ועל רבניה הקדושים אם כי זה לא סותר שאני רואה בדרכה (כמובן לפי איך שאני מגדיר אותה לא מהנקודה הממלכתית) כשייכת לשלבים הראשונים של הגאולה ובשפה קצת יותר קשה "מיושנת" ומתחבר הרבה יותר לסגנון "מרכז הרב" וביותר לסגנונות שאחריה כחסידות , חב"ד וברסליו הארץ ישראלים המגיעים מתוך תורת מרן הרב קוק, אתה מבין אותי

בלי קשר לדיוקי הדברים - כתבת דברים מאד חמודים בנושאים הללו. כולל הנסיון "לסווג" והכבוד המיוחד לכל גוון וגוון.

עם זה, לדעתי כלל לא נכון לייחס את מה שאתה קורא "דרכה של הר המור", לסגנון ה"מיושן", שלבים ראשונים.. מצד האמת, דווקא ר' אברום החזיק יותר בסגנון  ה"קודם" יחסית.

אלא שיש אצל חלק מהרבנים שם עומק גדול, צריך לעמוד על זה.

גם מה שנאמר מקודם בתיאור דמותו של הרצי"ה זצ"ל (מול ההומור של ר' אברום), נכון שאצל הרצי"ה, אפשר לומר שכל תנועה היתה "מתוך תורה", מדוקדק; אבל הכל בצורה מאירה, כולו אור, חיזוק, עידוד, אהבה קורנת [דומני שאצלו הגיעו "מרחוק" יותר מאשר אצל ר' אברום. כל אחד עם מה שעסק]

וגם, לא "השגה חלקית בקדושת הכלל" לעומת "תחיית הקדש" - חס ושלום. זו טעות שבאה בגלל מה שהתפרסם בעיקר לרשות הרבים. הכל מתוך המגמה של תחיית הקדש. אלא שהיה לו הכח הזה, להנחות את הדרך הציבורית המעשית, מתוך התפיסה העמוקה הפנימית הרחבה יותר. וההמשך הנאמן של הרב זצ"ל, הוא בעיקר אצלו וההולכים בדרכו. אם כי בגלל הרוחב של הרב זצ"ל, הרבה מוצאים בו אחיזה.

ומה שכתבת בהמשך, "משום שבמשנת רצי"ה לא השיגו את השכל של תורה הארץ ישראלי ונשארו בסגנון הגלותי".. זה ממש ממש לא נכון. ודי להתבונן היכן שכתב בעניינים שבנגלה, כדי לראות את זה.

[אגב, רוב הרבנים שהזכרת בהודעתך הראשונה, משלל הגוונים, למדו אצל הרצ"יה.. כלומר, לא אלו שצעירים יחסית ועוד כמה. וגם, משהו שראיתי כעת בדבריך הבאים, דומני שלא נכון לומר שאצל רבנים מסויימים שהזכרת, "אין הרצי"ה המדריך המרכזי" בנושאים שהדריך.. אלא שכיוון שעלה ר' אברום להיות ראש ישיבה, קיבלו את הנהגתו. וזה לא שייך לכך שהעולם הולך ומתעלה..]

מכל מקום, מאד נהניתי מהעומק של נסיון ניתוח הדברים. וזה שמו"מ כזה מופיע אגב איזה דיון בפורום כזה.. הוא לגמרי "לכבודה של אכסניה".... (אם כי, בחיוך, כמעט בטוח שזו ששאלה, תצטרך ללמוד כמה שנים כדי להבין למה בדיוק התכוונת בניתוח שבא בעצם לעזור לה "לתפוס בקלות" את החילוקים...)

- תראה גבי "תחית הקודש" אני חושב שאין בינינו מחלוקת כ"א שינויי לשון, היינו כשאני כותב שמשנת הרצי"ה שייכת לתחית החול וודאי שכוונתי שאצלו זצוק"ל התחיה הגיעה מתוך הקודש, רק שבהתאם להיותה השלבים הראשנים של הגאולה הקודש מאיר בצורה חלקית כמש"כ "השגה חלקית בקדושת הכלל" בכך שהכלל מתגלה באופן חיצוני, ומשום שעיקר הדגש בשלבים הראשנים הינו התחיה של החול כך קראתיה אך וודאי שמאיר גם קודש, (להרחבה יותר ראה הודעה למטה שכתבתי לנפתלי הדג)

ראיה לדברים מדברי רבנו הרצי"ה עצמו באחת משיחותיו על פורים וכן גם בקונטרס גדולה שימושה ליקוטי דברים מפיו ע"י הרב רמר כתוב שאמר על עצמו שהוא שייך לקומת תחיה החול הלאומית לעומת מרן הרב שהוא שייך לתחית הקודש הלאומית

- גבי השכל הארץ ישראלי שכתבת שכן רואים במאמרי הנגלה של רבינו הרצי"ה לדעתי אינו כן אלא דווקא המסתכל במאמרים שם יראה שסגנון לימודו אינו בעיון הארץ הישראלי של השכל הארץ ישראלי, אומנם הדברים דקים וצריכים העמקה גדולה מאוד (כי ישנם לשונות ברב קוק "שכל כללי" וכן "רצון כללי" שיש להסבירם ואכ"מ)

זה לא כמו שהסברת... אלא קומה אחת של עניינה של תורה, ואהבת ישראל שבאה מתוך אותו עומק.

לגבי "השגה חלקית בקדושת הכלל". אם הכוונה שבמציאות, הגילוי של הקדושה הזו עדיין אינו שלם בנגלה, אכן. אבל אם הכוונה על ההשגה של הרצי"ה, כמובן לא שייך...

ואני חושב שהחילוקים לגבי "עיון ארץ ישראלי", הם מוגזמים. זה לא שכעת מהלכי לימוד התורה משתנים באופן דרסטי בתוך דור. אדרבה, יש להבחין בין דברי מופשטים של הרב, לבין אופן החינוך איך לומדים.

בכללי, כמו שציינת גם אתה, הרצי"ה אמר שהחילוק בין תורת ארץ ישראל לחו"ל, שהיא כללית. החילוק בין כלליות לפרטיות.

והרב עצמו מסביר באורות, שעם התקרבות עת קץ, רואים גם בשיטות הלימוד בנגלה, התקרבות אל השאיפה לאיחוד בין הנגלה לנסתר (כנראה הכוונה ע"י שיטות לימוד "מופשטות" יותר, שנוטות למצוא גדרים כלליים גם בלימוד הגמרא. אצל האחרונים, עוד בחו"ל).

גבי הרב רמר ושיחות הרצי"ה פורים - אני ממליץ לך לראות אותם בפנים משום שהם במפורש מבחינים בין "שני תקופות בגאולה שהאחד שייך לדרגתו של הרצי"ה והשני העליון יותר שייך לדרגתו של הרב קוק" 

ודע לך שיסוד זה הוא פשוט מאוד גם ברמח"ל במאמר הגאולה מבחין בין שני תקופות אלו רק בשפה שונה "פקידה" וזכירה" והם הם מכוונים ל"תקופת משיח בן יוסף" ו"תקופת משיח בן דוד" המבוארים בזוהר ובגר"א בקול התור ראה ח"א פרק ג'. ופשוט לכל בר בי רב

מתוך כך עולה פשוט "שדרגתו של הרצי"ה" אינה משיגה את קדושת הכלל סוד אור הגאולה בצורה שלימה דהלא שייך הוא לתקופת "משיח בן יוסף" בחינת "פקידה" בחינת "תחית חול" (שהארת "הקודש" סוד אור הגאולה הינה חלקית) ואין זה מורה על קטנות הרצי"ה ח"ו אלא זה עינין של דורות וכמו שאנו נאמר שדרגת עבודתינו כיום גדולה מדרגת עבודתו של הגר"א כך גם נאמר על הרצ"יה והדברים פשוטים כמפורסם בקבצים שיש עליית הדורות בפנמיות וראה מאמר הדור וראה איגרות שלטומאה אין צירוף ולכן היא נחלשת עם הדורות וכמפורסם בארוה"ק שמקור לזה ברמח"ל בקל"ח פתחים והרב הנזיר ביומנו כתב שלא מצאו שום מקור לזה רק ברמח"ל אולם כיום אנו יודעים שגם הבא"ח בספרו הקבלי דעת תבונות כתב שעם הדורות הקליפה נחלשת הוו"ד בשו"ת איש מצליח תשובה בעינין לימוד תורת הסוד לצעיר לא נשוי שמסתמך ע"ז להתיר וחלקו עליו,

וגבי "עיון ארץ ישראלי בגמרא" - ידועה דעתו של הרב טאו שליט"א בלאמונת עיתנו שאיחוד הניסתר והנגלה אין פירושו לקשר בפועל אלא בשורש הפנימי, אבל גבי התחדשות בלימוד הגמרא עצמה היינו בתוך דברי הגמרא פשוט בכתבי הרב קוק וגם הרב טאו לא חלק ע"ז שיש צורך להתחדש לסגנון לימוד ארץ ישראלי והתחדשות זאת היא היא עינין "בירור בלכה" ו"הלכה ברורוה" היינו איחוד של ההעמקה וישרות בלימוד (ראה הרצאת הרב ששם עולה ברור שעינין בירור הלכה זה העמקה בצורה חדשה ועינין הלכה ברורה הוא הורדת דברי הגמרא להלכה שמביא ישרות וע בהסכמת הרב חרל"פ, וראה מאמר לשני בתי ישראל החשוב ששם מבואר שעינין העיון הניצרך בדורנו הוא איחוד העמקה שהתחילה אצל האשכנזים עם הישרות שהתחילה עם הספרדים אבל וודאי שיש לרומם להעמקה עליונה מההעמקה האשכנזית שבגלות, וראה אוה"ת ואוה"ק וראה ספרו של הרב שג"ר בתורתו יהגה)

החלוקה הזאת לדרגות ותתי-דרגות גובלת בביזיון תלמידי חכמים. היומרה הזאת לדרג מי יותר קרוב לרב קוק, מי יותר ומי פחות גלותי, מי צודק, מי לא, מי "השיג" יותר -  הכל פשוט חוצפה, שהמסווה של פלפול תלמודי וציוני מקורות לא מחפה עליו.

הכרת את הרב צבי יהודה? ישבת שנים לרגלי הרב צבי טאו? דיברת פנים אל פנים עם ר' אברום? תלמיד לא יורד לסוף דעת רבו עד ארבעים שנה, קל וחומר לרבנים אחרים, קל וחומר לרבנים שלא הכיר.

הגזמת.

הרחקת לכת עם האבחנות שלך.

זה ביזיון תלמידי-חכמים חמור.

כלל זה יהא בידך:

עד שאתה מקדיש זמן למדוד איזו שמש יותר בהירה, אתה בינתיים מעוור את עצמך.

אבל תראה אני בטוח שאתה כן יודע לומר כפי שקיבלת מרבותיך שהתורה החרדית היא תורה גלותית ואתה בטוח מכיר את דברי הרצי"ה על גדוליהם "צדיקים שאינם מאמינים"!! ואתה בטח גם מכיר את ההסבר המפורסם שזה לא עינין אישי ברבנים שלנו אלא עינין של "הדור שהתעלה",

אז אתה מבין אני לא ח"ו עוסק "באישיות מסוימת" אלא "בדור מסוים" ע"פ כתבי הרב קוק וכפי שקיבלתי אני מרבותי שלי שליט"א

סליחה שוב אם נפגעת!! רק חשוב לי שתסתכל ע"ז בפרספקטיבה של היחס שרבותינו מלמדים על התורה החרדית ומתוך כך תבין שאין שום פסול ביחס שכזה כלפי זרמים מסוימים בתוך הדתיים הלאומיים הקדושים

שבת שלום 

זה כבוד ת"ח.

ועכשיו זו הוצאת שם רע גם על רבנים חרדים.

גמרא זה גלותי? שו"ת זה גלותי? מהרש"א זה גלותי? טור ובית יוסף זה גלותי? בלי סיסמאות. יש גוונים בתורה שאפשר ללמוד רק בגלות, אבל זה לא הופך את התורה לגלותית. וכי יש שתי תורות? מדובר על גישה, לא על תוכן.

מאמר הדור מדבר גם על הנשמות של החרדים, לא רק החילונים. משום מה אנשים נוטים לשכוח את זה.

בטח ובטח שיש בדיבורים האלה פסול, זה טרף כמו חזיר.

לפני שהרב צבי יהודה קרא להם "אינם מאמינים" הוא הדגיש שהם "צדיקים", וזה משנה את כל התמונה. (וגם מה שמדובר שם הוא על מיעוט אמונה ולא חסרון אמונה, שהם שני דברים שונים בתכלית).

מה שקיבלתי מרבותיי הם דברי הרב צבי יהודה:

"רוצו ללמוד שמירת הלשון!"

אלא "על הדרך שבה הם לומדים את הגמרא" וה"ה לטור, ב"י ומהרש"א, שפשוט שהם היו שייכים לגלות אבל כיום עלינו ללמוד אותם בדרך של א"י, הבנת!!

עכשיו, גבי "הדרך הארץ ישראלית" מה חידושה התשובה פשוטה כמו שנהג רבנו הרצי"ה לומר "אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו" היינו שיש ללמוד את התורה "מתוך החיבור לכלל ישראל" וכמבואר בפיסקה האחרונה באוה"ת ובעוד הרבה מקומות (לגשת מתוך כללי תורה לפרטיה ויש בזה קונטרס שלם של הרב טאו שליט"א הנקר "כללי תורה ופרטיה" שעוסק בלהביר את התובנות הפשוטות האלה וכן בלאמונת עיתנו ח"ג במאמר הבוחר בתורה כמדומה)

וגבי גדולי התורה החרדים וודאי וודאי שהם צדיקים גדולים וח"ו לומר שאני לא הכרתי בכך אבל זה לא סותר שאת הקומה של הגאולה שנתווספה בדורתינו הינה חסרה אצלם ובאורות א"י הרב קוק אומר שהדבר הכי עיקרי ביההדות חסר אצלם!!! וכמו שרבנו הרצי"ה ידע לומר ברור שהם אינם מאמינים!!!. ופשוט

ועוד משהו גבי מש"כ "מאמר הדור נכתב גם על חרדים" פשוט פשוט על כל עמ"י הוא נאמר אבל זה רק מחזק את עוצמת הירידה שלהם שאע"פ שהנם שייכים לתורת א"י הם צועדים בדרך של הגלות!! וכמש"כ בהקיצו ורננו לרב החלבן שליט"א

באופן עקבי.

אי-אפשר לנהל כך דיון.

פרשתי.

ודרך אגב ניסחת את ההודעות שלך בדיון שלנו פה בצורה ספרותית יפה! (בסיום של ההודעה הראשונה כתבת "כלל זה יהיה  בידך עד שאתה מקדיש.. ובהודעה השניה כתבת "מה שקיבלת מרבותיי רוצו ללמוד שמירת הלשון )

אני חשבתי לא להגיב על דבריך, אבל כיוון שהגיב "לך דומיה", אז אני רוצה לומר לך שיש הרבה מאד צדק בדבריו.

אתה - עם נסיונך היפה להעמיק - מערבב בין עיונים שהם עדיין "תיאורטיים" לבין המציאות. בקלות אתה שם את הרצי"ה בענין "משיח בן יוסף" ואת אביו הרב קוק במקום אחר..

גם  האמירה הזו "התורה החרדית היא תורה גלותית" היא מוגזמת ומוטעית. ומה שייך "דור שהתעלה", כשהרצי"ה בכלל היה דור אחרי הרב זצ"ל.

[והרצי"ה לא אמר ש"גדולי התורה החרדים אינם מאמינים".. הוא דיבר על האמונה בהופעת הגאולה בזמננו בדרך שה' בחר להביא אותה. 

וכשפעם באיזה יום העצמאות בישיבה, היו תלמידים שדרשו וציטטו את אמירתו הזו יותר מידי, אמר למישהו "תענה להם"... 

והרב קוק באורות, ארץ ישראל, גם לא בדיוק כמו שציטטת, אלא מדבר על החיסרון שיש אצל המתכחשים לרזי תורה והשפעתם הגדולה, שזה גורם ש"יחסר הכח היותר עיקרי בנשמת האומה" לרצות לחזור לארץ.

ולהגיד "כיום עלינו ללמוד.. בדרך של ארץ ישראל".. זה לא "סוויץ' " - תהליך שהולך וקורה בהדרגה. מתוך שלומדים אמונה, מתוך אוירא דארץ ישראל, מתוך יותר שימת לב לכללי תורה ועבודות תורניות מקיפות]

והוא צודק לגבי זה, שמי שלא באמת הכיר מקורב את המדוברים, עלול לטעות, כשבונה תיאוריות מאד מרשימות, באי הימצאותן האמיתית במציאות.

הרבה טוב.

ריב אברום, אלא שאינך יודע מנין לי שהר המור מזדהים דייקא עם הרצי"ה ולא ריב אברום לעומת מרכז הרב שמזדהים דייקא עם ריב אברום - אז אומר לך שזה פשוט לכל מי שהיה בישיבת הר המור כמה דמותו של הרצי"ה מודגשת כהמדריך המרכזי בעבודת השם ושרק מתוכו אנו ניגשים לתורת מרן הרב קוק וכו', לעומת מרכז הרב שכמובן מעריצים את רבנו הרצי"ה ולומדים במאמריו ובשיחותיו והרבה מהרבנים שם הם תלמידיו המובהקים כגון הרב חיים שטיינר מעורכי אור לנתיבתי, הרב יעקב פילבר עורך עין איה ועוד רבים, מ"מ אחרי עליית ריב אברום לראשות הישיבה הזדהו עם דרכו וקיבלו את התוספות המיוחדות שהוסיף ואין רבנו הרצי"ה המדריך המרכזי, כי העולם הולך ומתעלה ודור דור ודורשיו ע אורה"ק וע שיחות הרן.

השאלה את מי מגדירים בתור ה"ממשיך" שלו

ר' אברום זצ"ל או הרב טאו שליט"א

וכי במרכז הרב אין דגש על יראת שמים בלימוד? וכי ב"קו" אין שכל של תורה? (בתור קווניק, אני שומע את המושג הזה משיעור א כמו קריאת שמע...).

תחת הכותרת של מרכז הרב הכנסת ישיבות שאין ביניהן שום יחס מיוחד...

הרב מיכה יותר הר המור מאשר מרכז הרב.

ישיבת עטרת ירושלים היא ישיבה גבוהה ולא הסדר.

לא מבין איך הרב שג"ר קשור לחב"ד, אם כבר אז לברסלב, מי השילוח, הרמב"ם והרב קוק. חב"ד ממש לא מאפיין אותו. גם היחס בינו לישיבת מעלות לא ברור לי בכלל.

אני לא אוהב את החלוקה הפנימית הזאת,

אבל אם כבר עושים אותה, אז באחריות.

וגם בהר המור מעיינים בגמרא אולם השאלה מה הדגש! במרכז הרב הדגש הוא על השכל של תורה ואצלם יש סגנון עיון שונה שהתפשט מריב אברום ושכן למד מרן הרב קוק ושזה עינין בירור בלכה היינו עיון ארץ ישראלי לעומת רבני הר המור המלמדים בסגנון ליטאי רגיל! משום שבמשנת רצי"ה לא השיגו את השכל של תורה הארץ ישראלי ונשארו בסגנון הגלותי אולם כמובן שלמרות זאת תורתם תורת א"י היא, משום שיסוד עינינה הוא הירידה מכללי תורה לפרטיה כבסוף אוה"ת היינו לימוד תורה מתוך קדושת הכלל וכדברי הרצי"ה המפורסמים "אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו" מתוך קדושת כלל ישראל יש ללמוד את התורה, רק שיש שלבים שלבים בהתפתחות תורת א"י והשלב העליון הוא דברי הנביא "תורה חדשה מאיתי תצא" היינו אחר התעוררות תחית הקודש שאור השכינה מאיר בצורה גדולה או אז כשילמדו תורה מתוך דרגה עליונה זו והשכינה העליונה תתגלה בתורה והעולם כולו יתבשם מ"נועם התורה" כדרך שהיה בהר סיני שהעולם כולו נתמלא בשמים היינו מהנועם עליון, אז יגל וישמח לבנו אמן ואמן בקרוב

בירור הלכה זה לימוד אליבא דהלכתא, שלומדים בכל מקום, גם בהר המור. אין מחלוקת שצריך ללמוד עיון והלכה, זו לא המצאה לא של ר' אברום ולא של הרב קוק, אלא של הגמרא "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". יש ישיבות שמדריכות להתחיל בלימוד הזה בשלב יותר מאוחר, אבל זה לא מאפיין את ההבדל בין מרכז להר המור.

הרב ותראה את מאמר הרב קוק "לשני בתי ישראל במאמרי הראי"ה העוסק בעינין העיון האשכנזי, הספרדי והארץ ישראלי המאחדם ואכ"מל

כתבתי במפורש שגם בהר המור לומדים בעיון כמו שהליטאים לומדים עיון, השאלה איזה סוג ומה העינין הפנימי שלו היינו מי נובע מהתחדשות הארת התורה מתוך התקדמות שלבי הגאולה ומי לא!!!. לילה טוב

הלכה" ועינן "הלכה ברורה" ראה בפתיחה להסבר עינין בירור הלכה נוקט בחמישה אפשריות להסביר כל מחלוקת ואכ"מל אבל חזינן שקאי על סגנון עיון!!

בספר "רעים אהובים" דרשות חתונה ביחד עם הרב דריפוס שליט"א רוב עיסקו שם הוא בתורת חב"ד וגם בשאר ספריו על התקופה ועל החגים הוא מזכיר רבות תורות חבדיות והגם שהוציאו פירוש על ליקו"מ זאת משום שבנקל יותר ללמד את ליקו"מ מללמד תורה בתורה אור או לקו"ת החבדיים אבל מ"מ הנקודה היא צורת ההתבטאות שלו שהיא בסגנון חבדי שדרכה הוא עוסק בתורת ברסליו!! כי פשוט לכל בר בי רב שברסלב נכתבת בסגנון רגשי ופחות על הניתוח השכלי וראה מש"כ בשיחות הר"ן שהעיקר זה העצות המעשיות ולא השכל שבתורות! וכן הסכים עימי דוד שלי שהוא ר"מ בעותניאל שלמד אצלו בפועל 

וגם הסגנון/ צורת התבטאות לא דומים לחב"ד. אמנם הוא מנתח בצורה שכלית ועמוקה, אבל שכל ועמקות הם לא נחלת חב"ד.

ב. את רעים אהובים לא למדתי, אבל בספרים האחרים שלו, ובדברי תלמידים, ניכר שתורת ר' נחמן הייתה מרכזית אצלו יותר. אדרבה, הפירוש שלו על ליקוטי מוהר"ן נערך על ידי תלמידים, כיוון שהוא עסק בתורה הרבה מאוד הזאת ולא סתם כי קל לכתוב עליה פירושים.

ג. אמנם כתוב שהעיקר הן העצות, אבל ר' נחמן כתב עוד דברים חוץ מהעצות - משמע שצריך ללמוד אותם, ואם לומדים פשוט לכל בר בי רב שלומדים במאמץ ובעמקות. (וגם את מה שכתוב בשיחות הר"ן צריך להבין בעמקות, ולא ברגש סתמי... וכי בגלל שריה"ל יותר 'רגשי' מהרמב"ם, פירושו שצריך ללמוד את הכוזרי בפחות עמקות ממורה נבוכים? אין נפקא מינה, זה רגש שיש מאחוריו חכמה גדולה).

שונים,

- גבי הפירוש לו על ליקו"מ וודאי שהוא נערך ע"י תלמידיו כמו כל ספריו! אך מתוך שיעורים שנתן על ליקו"מ כסדר

מסקנת הדברים שאנחנו חלוקים אח יקר שלי     האמת שלא הסברתי את עצמי מספיק ואולי פעם הבאה אם יהיה לך זמן נמשיך לדון בזה מ"מ לילה טוב 

בגלות הגענו למצב מאוד מאוד חשוך רוחנית

באה "החסידות הרגילה" מיסוד הבעש"ט והוסיפה את כוח הרצון לעבודת השם שמורה על דרגה של בן החפץ לעשות רצון אביו וכנודע בספרי החסידות (ראה לדוג' תחילת בני מחשבה טובה) החלק בעבודת השם שמעלה את הרצון הינו תפילה כנודע ולכן הדגישו החסידים את התפילה בעבודת השם (ראה אורה"ק ח"ג שהתפילה היא עילוי הרצון),

אחריה באה לה חסידות חב"ד מיסוד האדמוה"ז והוסיפה את הדעת (שהיא אינה שכל כ"א מהות חדשה היוצאת מאיחוד שכל ורצון הוי אומר שכל התובנות השכליות שלהם מעוררים את נטיות הרצון מתרדמתן כלשון הרב קוק באורה"ק) שזה קומה יותר גבוהה בתוך עבודת הבן, והחלק בעבודת השם שבונה את הדעת הינו לימודי אגדה בעומק היינו להסביר את עיניני עבודת השם בשפה פשוטה ע"פ התובנות הקבליות המכונה אצלינו "מחשבה" ובחב"ד קראו לזה "דא"ח" שבלימוד עמוק זה נבנה בקרב האדם הדעת וזה עינין "ההתבוננות החבד"ית" היינו ההעמקה בריכוז גדול המתאפשר ע"י ההתבודדות שבכך נבנה הדעת,

ואחריה שהחלה להאיר הגאולה ידוע שהיא באה קימעא קימעא היינו תחילה שלבי "תחית חול" שבהם אור השכינה אינו במקוריותו "כ"א מרומם את הדרגות של הגלות" (וא"כמ להאריך אם תרצה אז בהודעה אחרת)

תחילה היתה "משנת הרב חרל"פ" שרוממה את קומת המלכות של הגלות היינו את המידות

אחריה "משנת הרצי"ה" שרוממה את קומת היסוד של הגלות היינו את הירא"ש 

אחריה "משנת ריב אברום" שרוממם את קומת התפארת של הגלות היינו לימוד התורה

אחריה "משנת הרב משה צבי נריה" שרוממם את קומת הרצון של הגלות היינו תפילה ודרכי החסידות הרגילה

אחריה "משנת הרב שג"ר" שרומם את קומת הדעת של הגלות היינו לימודי מחשבה ודרכי חב"ד ופה נרחיב מעט להוכיח זאת - ראה כשהרב שג"ר רצה להגדיר את דרכו כך הוא אמר "שיח" היינו שאנשים ישבו ויבררו שיכלית את המושגים של עבודת השם (כך בשם תלמידיו וראה שיחה של הרב זינגר בבגלל הרוח של ערוץ מאיר ששם כותב שהרב שג"ר רצה שיבררו מי הוא השם איך זה לחיות לידו בצילו וכו' היינו בירור שכלי של מושגים אמוניים) ואם אתינן להכי אז תבין כשאני אומר שהרב שג"ר מתנסח בסגנון שכלי אני לא מתכוון שהביטוי החיצוני הוא מהותו אלא שהביטוי החיצוני מורה על המהות שהיא הדעת שהינה בצביון שכלי (אך היא לא שכל וכדלעיל), וכן פשוט לכל המכיר את אור הדעת שהינה אחדות שכל ורצון לכדי מהות אחת וראה אותו בשיעוריו מיד שם לב היאך הניסוחים השכליים הדקים שלו מלווים ברצון עמוק וכשהוא עושה את התנועות עם הידיים שלו כשהוא מדבר רואים האיך הרצון הרגשי מבעבע בו  ממש כמו שמסופר על אדמורי חב"ד שהם היו מוסרים מאמר עמוק שכלית אבל כל כולם רועשים וגועשים בסוד "מקולות מים רבים" והרחיבו בזה היאך שבחב"ד הרגש הוא נסתר לעומת החסידות הרגילה, והוא כדברינו  שעינינם הדעת. (לא המשכתי להסביר מה עינין "שלבי תחית הקודש" שהם הארת השכינה במקוריותה מצד ייחודה בסוד "משנת הרמח"ל" "ומשנת הרב קוק" ואם זה יענין אותך אמור)

גבי ישיבת שדרות הקדושה שתלמידיה ברמה גבוהה- הרבה רמי"ם בישיבה שם כגון הרב חגי לונדין, הרב ערן טמיר, הרב דרור אריה, הרב אלישע וישלצקי הינם בסגנון ישיבות הקו אבל ישנם שם גם רמי"ם שהנם בסגנון מרכז הרב אבל הם לא משמעותיים ונצרף לזה שהמוסר שיעור כללי שם הוא ריב אשר וויס שליט"א שמלמד בסגנון ליטאי, והגם שרה"י למד בישיבה גבוהה במרכז הרב סוף כל סוף הוא לא מלמד בסגנון של ריב אברום היינו בעיון הארץ ישראלי ומסקנתי אחר ההיכרות עם האוירה שם שהיא מעורבבת מסגנון ישיבות הקו ומסגנון ישיבות מרכז הרב אולם הצד של ישבות הקו חזק בהרבה.     

ההתנגדות היא משני טעמים:

-הגישה לישיבה היא, שהיא מקום של לימוד תורה בלבד.

-למכוני הוראה יש השפעה על הלך הרוח בישיבה (בין אם זה בדעות שליליות במחקר, שיקולי תקציב וכו').

ההתנגדות למכוני הוראה בישיבות היא לא בגלל אי-אמון בעולם החול או בציבור. ודאי גם בהר המור רואים ערך גדול בהשתלבות בעולם המעשה, אין מגמה להפוך את כולם לאברכים ורבנים. אלא שההשתלבות בחול היא יותר קלה מאשר השתלבות בעולם הקודש וכדי להיות ת"ח, או לפחות יודע ספר, צריך יותר זמן. יחד עם הערך שלהם בחשבון הכללי, חיי החול הם דורסניים, זה נתון. מול עוצמה כזאת צריך עמוד שדרה יציב שנבנה בשנים בישיבה.

וכמובן, ישנו ערך הלימוד בפני עצמו, וכל שנת לימוד היא קומה נוספת שנבנית. וכן יש שיקול ציבורי של גידול תלמידי חכמים, ויש עידוד ללמוד שנים רבות בישיבה, אבל לא ביטול של היציאה ממנה. אדרבה, לפעמים מעודדים לצאת, בהתאם לתלמיד.

זה הרבה יותר מורכב ולא כל-כך גורף.

-לטעמי מרכז הרב אינם המשכה רק של דרכיו של הרצי"ה כ"א תוספת של ריב אברום על דרכיו, והרצי"ה מינה אותו משום שתוספותיו הינם אמת בהתאם להתפתחות הדור

-כוונתי היתה לא לחלק ברבנים עצמם כ"א במצב הישיבתי  שיש ישיבות שהגם שיש לרב שכל של תורה בסגנון מרכז הרב הרי שבתוכנית הישיבתית זה לא מועבר לתלמידים אין דגש גדול על להעביר לתלמידים יכולת למדנית ויוצא שרמת לימוד הגמרא של רוב התלמידים היא בצורה רדודה רק יחידים מתלמדנים 

-מעניין מה שאתה אומר לגבי חול וקודש לדעתי זה ביטוי של ההגדרה המהותית שכתבתי לעיל

היה פה מישהו שכתב שמי שנחשב פתוח בהר המור הוא הרבה יותר סגור ממישהו מהגוש.

אז אני חושב שזה נכון אבל לחלוטין לא ב100% ז"א יש בודדים שהם יכולים להיות יותר פתוחים אפילו מהגוש.

ייתכן שהר המור זה דוג' לא טובה אני לא מכיר שאם את הישיבה מספיק. אבל במקומות אחרים זה ייתכן.

ביחוד בישיבות חצי חרדיות זה יכול להיות אפילו הרבה הרבה יותר.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב! 

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?