הסברים על ישיבות חצי משלם
חדשה בעולם הדייטים. וקוראת סמויה פה.. אולי אצטרף עכשיו...

יש בעיה שכזאת שאני לא מבינה בישיבות. בכלל!
אין לי מושג מה הסגנון של ישיבות.
ומתוקף כך אין לי מושג איזה סגנון ישיבה אני מחפשת.
גם לא מבינה משמעות תכל'ס של כל ההגדרות האלה.

יש מצב להסברים כלליים על ישיבות בשפה שווה לכל נפש?
הסברים שמדברים תכל'ס ולא באוויר...

ברור שבסופו של דבר זה משתנה מבחור לבחור ואין הכללה, אבל זה כן עוזר לדעת להגדיר סגנון פחות או יותר.

תודה לכם
הכי טוב באמת להיכנס לאתר של הישיבהזוהרת בטורקיז
או לחילופין לבדוק אם יש להם סרטון ביו טיוב ששם מסבירים על הישיבה..
רוב הישיבות לא משקיעות הרבה באתרצריך עיון
ומסרטונים שמיועדים לשמיניסטים קשה ללמוד דברים רציניים
אבל זה נותן כיוון מסוים לא?זוהרת בטורקיז
כיוון כללי ולא מספיק, לענ"דצריך עיון
^^^ ניסיתי ואין באמת מידע.חצי משלם
נכון מאוד מאודשלמה גר


הרב האתרים של הישיבות תמצאי תמונות של עזרה לנזקקים במלחמת44444
לבנון השניה או הודעת מזל טוב להולדת מי שהיום כבר תלמיד בישיבה בעצמו.
חפשי בפורום ויכוחי גוש קו. זה ילמד אותך המון ענבל

בס"ד

 

ב"הצלחה!

אם תצטרכי הסבר על ישיבה ספציפית זה יהיה יעיל יותר

פחות בעניין של ללמוד מויכוחים.חצי משלם
נראלי יוצר שליליות.

רובם דווקא לא אבל כרצונךענבל


בשירשורים הנעוצים למעלהשפרינצה
יש שרשור "מדריך..." ויש שם שרשור על ישיבות
תודה אבלחצי משלם
הוא בעיקר ויכוח בין ישיבות...
אנסה לעזורפאי פקאן
יש כמה כיונים של ישיבות: הרב קוק, ממלכתים/לא ממלכתים, חרד"ל. [מקווה שלא עשיתי סלט]

אולי כדאי שתגדירי לעצמך מה את, מה הכיוון שלך, מה ההשקפה שלך וע"פ זה תוכלי לכוון את עצמך לזרם מסויים של ישיבות (יצמצם לך את מרחב החיפוש)
אם תכתבי את זה פה זה יעזור לנו לעזור לך.
בהצלחה
קודם כל הישיבה אומרת על הבחור 20 אחוז.. אוליי..רק שמחה#
אני למדתי בישיבה שהבחורים בה נחשבים עדר. אם כל זה השוני בין הבחורים היה כל כל גדול.. בכל תחום אפשרי.. לכן, לדעתי צריך לקחת את זה בעירבון מוגבל.
בנוסף, המושגים "ממלכתי" "קווניק" הם כל כך לא ניתנים להגדרה. לדוג. אני מגדיר את עצמי ממלכתי מאוד. עם זאת, אסרב פקודה לפינוי בלי התחמקויות. אז אני ממלכתי או לו?. מה שאני מנסה להגיד, ההגדרות האלו פשוט לא נכונות..
זה מדע שלם. תעשי קורס באוניברסיטה על זה!חסדי הים
תקראי בויקיפדיה, תיכנסי לאתר שלהם, תראי סרטונים, והכי חשוב תשאלי אנשים שלמדו בישיבות, או שמכירים!

[סליחה שאני משווה, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, השרשור מזכיר לי, איך למדתי על זרמים וכנסיות שונות בדת הנוצרית.]
הכל משתנה מאם לאדם ואין טען ללכת לפי סגנון ישיבהבינייש פתוח
לא מסכים איתךפאי פקאן
אנשים נכנסים לישיבה שמתאימה להם, מתחברים לדרכה וכו' (בד"כ).
נכון שכל אחד לעצמו הוא שונה ויש לו את הסגנון שלו, אבל לדעתי, אדם מאד מושפע מהסביבה שלו.
הכיוון המסויים של הישיבה בד"כ מעיד על האדם.
אני רק רוצה להדגיש את מה שאמרת בסוגריים.ע מ
בדרך כלל.
יש כאלה (אני בעצמי מכיר מקרוב) שלא מצליחים ללמוד בישיבה אחת שמתאימה להם מכל שאר הבחינות. אבל אם לא מצליחים ללמוד, מה זה שווה? אז הולכים לישיבה אחרת שבה הלימוד שלהם מוצלח, למרות שבהרבה דברים, לפעמים מרכזיים, הם מנוגדים להלך הרוח הכללי שבישיבה.
ואז בדרך כללעוד סתם אחד
כשמציעים אותם טורחים לציין "הוא אמנם למד x שנים ב-(ישיבה כלשהי), אבל הוא ממש לא (רחפן/שמאלן/קווניק/גבר שבוהה בעזים - מחק את המיותר והשלם את החסר)", כך שגם במקרה הזה אפשר להסתמך על הסטיגמה של הישיבה...
נכון אחי אבל...בינייש פתוח
זה לא סיבה לקטלג אנשים לפי סוג ישיבה ולכן לצאת עם בחורים רק מישיבות מסוימות
תקשיב,חצי משלם
לא באים לקטלג את כולם כאילו דבר... ברור שבכל מקום יש כאלה שונים וכו'...

אבל לרוב כן יש ראש מסוים לכל ישיבה, דרך מסוימת פחות או יותר...
וכשמחפשים שידוך, מנסים להתמקד כמה שיותר. אני יכולה להגיד שבאופן כללי סגנון ישיבה מסוימת לא מתאים לי ובאופן גורף לא לרצות לצאת איתם. אבל אם יבואו ויגידו לי, נכון הסגנון הזה לא מתאים לך אבל הבחור הוא שונה מסגנון הישיבה והוא יכול כן להתאים, אני אשמע ואולי אנסה.

מנסים להבין על סגנון ישיבות כדי להתמקד כמה שיותר על הסגנון המתאים.

גם יכולים להגיד לי, הוא בסגנון של ישיבה x שכן מתאימה לי אבל הוא לומד בישיבה y שהסגנון פחות מתאים לי מסיבות שונות.

אף אחד לא בא להגיד שכל הבחורים בכל ישיבה הם באותו הסגנון.
נכון אבל מספיק לבדוק האם זו ישיבה רציניתבינייש פתוח
מה זה קשור?חצי משלם
יש סוגים שונים של ישיבות רציניות ב"ה! ולא כולן מתאימות לי.
זאת שיטת סינון יעילה.ענבל
בס"ד

מכיוון שלרובנו אין כוח לצאת לאלפי דייטים או רצון כזה, מוצאים שיטות סינון. זאת אחת מהן.
אני למשל יודעת שהסיכוי שבעלי נמצא בהר המור שואף למינוס אלפיים. כנ"ל בשבי חברון, מצפה רמון, מעלה אליהו, אלון מורה, הכותל, עטרת כהנים וכן על זאת הדרך. נכון, יש שם אולי יוצאי דופן אבל בשבילי זה חסר טעם לנסות לדלות אחד שהוא יוצא מן הכלל. יש ישיבות אחרות שהסיכויים שיהיו שם בחורים בשבילי דווקא שואפים לאלפיים- ישיבת הגוש (סביר מאוד שהיא הכי מתאימה לי) .
אני לא אשלול גם את מא"ד, ירוחם, עותניאל (למרות שגעוואלד), מחניים, שיח וכדומה אבל זה כבר שואף ל95% .

אני לא אשקר, כמו שאני מכירה את עצמי אז הגוש באמת הכי מתאימה לי מבחינת אופי, דת ושאיפות. הטם זה אומר שאשלול בחורים מישיבות אחרות? לא. זה אומר שאהיה הרבה יותר סקפטית לגבי התאמה וזה יהיה מאוד תלוי בשדכן וכמה אני סומכת עליו. ככל שהישיבה יותר רחוקה ממני ככה אני אהיה יותר סקפטית.
בעצם אולי טוב יותרבינייש פתוח
לבדוק האם הישבה רצינית או 'כבדה' (כדוגמת מרכז או הר המור) או ליברלית/גוש באופן פרטני כי יש עשרות ישיבות בארץ אבל צריך לבדוק ולקטלג מעבר
לא הבנתיענבל
חחח זה כל כך כמוניאלטלנה

 

רק בהפוך חושף שיניים

רוב הבנות פה הפוכות, תרגישי בנוחענבל
הכי יפה כשנוח ליאלטלנה
פשוט ניסחת את זול בול כמוני...רק הפוך חח
הבנתי ענבל
מה הפירוש מא"ד? ומי זאת ישיבת מחניים? בתומ"רשלמה גר


מעלה אדומיםLightStar


אההההה תודה מותקשלמה גר


מחניים זו ישיבה באפרתענבל
תודה. את יודעת אולי מי רה"י?שלמה גר

איזה סגנון אנשים מגיעים לשם? אני צמא לקצת מידע

הרב וילק.ענבל
וואו אף פעם לא שמעתי עליה.תודהשלמה גר


מה גוועלד בעותניאל היא הישיבה הכי עמוקה שאני מכיר!שלמה גר


כי היא געוואלד ענבל
גמאני לא מבינה אבל משום מה ..הפי
זה לא מפריע לי כי תכלס יכול להיות לך מישהו לדוג ממרכז שהוא שיא הרחפני ולעומת זאת מישהו מישיבה שנחשבת הרבה פחות רצינית שהוא למדן אמיתי
אז מזה משנה?
לי השם של הישיבה לא באמת מזיז..
מסכים!!!!!!רק שמחה#

טוב, זה מחלוקת על מציאות. אבל באמת שהגיוון הוא כל כך רחב, ככה שלסנן ככה, בעיני, ממש לא נכון. גם בישיבות כמו עותניאל והגוש, שנחשבות עם  אופי מאוד מסויים, אני מכיר כל כך הרבה בחורים שונים זה מזה.

בנוסף, כאשר מתחילים לקטלג, אין לזה סוף. מציעים בחור מישיבה מסויימת, שיש בישיבה משהו שפחות מתחברים, פשוט שואלים על זה.  

תביא להן לקטלג(;הפי
רק שבסוף לא יתחתנו עם הישיבה ושהם יקבלו בחור שלא תואם לסטיגמות של הישיבה שלא בטעות יתבעו את הישיבה(;
זה מה שאני אומרת לחברות שלי
שומעות בחור שהוא מישיבה רצינית זהו רק חסר להם שימלה..
אבל זה חלק מהגדרת המרכזניקאניוהוא
רחפני...

היתה בדיחה על זה
שאחרי בפיגוע במרכז הפסיקו לספר אותה....
אוי ואבוי אז זה ממש לא מה שהתכוונתיהפי
סתם נתתי דוג' לישיבה שיחסית נחשבת ואמרתי שגם שם עלולים להימצא בחורי ישיבה שבאותו רמה כמו בישיבות אחרות
כולם פה מדברים על היוצאי דופןאנוניקי
אז נכון שממש אי אפשר לקטלג כל בחור לפי ישיבה.
אבל עדיין למה לא לעזור כן לקטלג כי זה הרוב.

הרי ברגע שרוב הישיבה שונה מהישיבה אז ה"שם" של סוג הישיבה גם אמור להשתנות.........
(אם לא זה או שקר או סתירה לוגית)
קטלוג ראשוניזקן תרח

נכון כל מה שאומרים שיש יוצאי דופן, ושהסטיגמות שטחיות. ובכל זאת אני חושב שסטיגמות מועילות כי כשיודעים את הסטיגמות הבירורים על הבחור מקבלים קונטקסט נכון. כשאומרים על בחור מהר המור 'פתוח', מתכוונים להרבה יותר סגור מגושניק 'סגור'. אני מקווה שהקטלוג יעזור גם לשמינסטים לדעת מהיכן להתחיל לבדוק.

ובכן, אני מציע את 4 הקרטיריונים [השטחיים והמכלילים] הבאים, ומנסה לקטלג על פי הידוע לי ובאופן שרואה את הטוב שבכל אחד:

1. פתיחות דתית -סגירות דתית.

2. כמה שנים בממוצע התלמיד נשאר ללמוד בישיבה (5-20) [ בדרך כלל משפיע גם על השאלה חברה כבדים - חברה תוססים.]

3. דרך ברורה לעומת מגוון דעות. [במילים אחרות: דומיננטיות של ראש הישיבה].

4. סגנון עבודת ה' וסגנון בכלל.

ובכן:

ראש וראשונה  - מרכז הרב: 

חרד"ל טיפוסי, משך שנים ממוצע 12, מגוון יחסי של טיפוסים, מגוון סגנונות.

דומות לה:

ישיבת בית אל,

ישיבת קדומים.

דוגמא לז'אנר: בצלאל סמוטריץ'.

ישיבת הר ברכה קרובה אידיאולוגית אלא שרוב התלמידים שם באים מראש על מנת לצאת ללימודי מקצוע אחרי ה'הסדר',  ויש בה גם דרך יותר ברורה.

הר המור:

תחיית האומה תופסת מקום מרכזי (זה מה שמכונה ממלכתיות), מאידך חשדניים כלפי האקדמיה וכלפי ההתפתחויות בתחומי דת ומדינה מה שמקרב אותם במידת מה לחרדים. משך שנים ממוצע 15, דרך אידיאולוגית ברורה מאוד, שתלמידי הר המור בוחרים ללכת בה (ולא, הם לא מפקידים את השכל בכניסה...).

להר המור ישנן 'ישיבות בת' שקרובות מבחינה אידיאולוגית אך בדרך כלל נועדו לחברה תוססים יותר שבהם משך שנים ממוצע הוא בסביבות ה7

למשל:

מצפה רמון,

שבי חברון,

הישיבה בעלי.

תופעה נפוצה היא שבחורים שמחליטים להמשיך בתורה תקופה ארוכה עוברים מישיבות הבת להר המור.

 דוגמא לזא'נר: יוני שטבון.

 

ה'גוש' (הר עציון) :

ישיבה יותר פתוחה מבחינה דתית, וגם מבחינת האופי, מתייחסת בחיוב למודרנה, ובחשדנות לסגירות וללאומיות.

בין בנותיה מקובל למנות את ישיבות פתח תקווה ועתניאל (שבה הטיפוסים קצת יותר 'רוחניים').

דוגמא לזאנר: אליקים רובינשטיין.

 

ישיבת שדרות מתאפיינת באופי ספרדי וחם.

ישיבת מעלה אדומים באופי רצאיונלי. (הבדיחה אומרת שמתקבלים רק עם פסיכומטרי 700 ומעלה)

ישיבות רמת-גן, רמת השרון, תקוע, כוכב השחר, וראש פינה נחשבות יותר 'רוחניות'. 

ישיבת 'תורת החיים' וישיבת 'עוד יוסף חי' הן על התפר שבין החרדי לציוני-דתי. וניתן להגדיר אותן 'לאומי אבל לא ציוני'.

 

יש עוד המון ישיבות טובות וחשובות  אז מוזמנים להמשיך....

יפהבהשתדלותי
הפותחת עכשיו כשיציעו לך מישיבה כלשהיא, חזרי לפה ונקטלג לך אותה בקריטריון המתאים ;)
ממש מחקראניוהוא
יש הרבה אי דיוקים לדעתי.
בכל אופן מאיפה הבאת את הנתון 'משך שנים'....?
ממש לראות את הנושא?
(רק לדייק- בפ"ת יש 2 ישיבות. פה מדובר בזאת של הרב שרלו)ענבל
(הישיבה של הרב שרלו כרגע ברעננה, איזו עוד ישיבה יש בפ"ת?)צריך עיון
(נכון, סליחה, טעיתי.ענבל
בס"ד

אז איזו ישיבה יש בפתח תקווה?

התכוונתי שברעננה יש שתיים והתבלגן לי הכל)
אני ינסה לתת לך סקירה כללית על הישיבות מהגולן ועד אילתשלמה גר

אני מקווה שלא יתעצבנו עלי פה כי בפעם האחרונה שפציתי את פי בעינין הזה מבול של רותחין נשפך עליי, בכללות- ישנם ישיבות המכונות ישיבות הקו הצועדים ב"משנת הרצי"ה זצוק"ל" המתאפיינת בדגש על הירא"ש ומתוכה לומדים תורה כמובן וכן ניגשים ללימודי מחשבה וחיבור לכלל ישראל, והשמות הם- בראשם ישיבת הר המור המעטירה בנשיאות הרב טאו שליט"א מגדולי הדור ובראשות הרבנים שטרנברג שליט"א, ישיבת ההסדר עטרת ירושלים של מרן הגאון הגדול הרב שלמה אבינר שליט"א, ישיבת ההסדר שבי חברון, ישיבת ההסדר מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת ההסדר איילת השחר באילת, ישיבה גבוהה גבעת שמואל, ישיבת ההסדר בעלי וכן המכינה המפורסמת שלהם ועוד,  

וישנם ישיבות המכונות ישיבות מרכז הרב הצועדים "במשנת ריב אברום זצוק"ל" המאפיינת בדגש על השכל של תורה כמובן על בסיס של ירא"ש ומתוכם ניגשים ללימודי מחשבה ופתוחים לחסידות וחיבור לכלל ישראל, והשמות הם- בראשם ישיבת מרכז הרב המעטירה בראש הגאון הגדול הרב יעקב שפירא, וישיבת בית אל המעטירה בראש הגאון הרב זלמן מלמד שליט"א, ישיבת מעלה אליהו בראש הרב חיים גנץ, ישיבת עטרת נחמיה בראש הגאון הגדול הרב מיכה הלוי, ישיבת ההסדר בית אורות בראש הרב דני איזק שכיום מרן הגאון הגדול הרב דוב ליאור מלמד שם, ישיבה גבוהה כוכב השחר, ישיבה גבוהה לנתיבות ישראל בראש הגאון הרב דוד חי הכהן שליט"א, ישיבה גבוהה קדומים, ישיבת ההסדר מעלה אדומים בראש מרן הגאון הגדול הרב נחום רבינוביץ שליט"א והרבנים יצחק שילת וחיים סבתו שליט"א, ישיבת ההסדר קרנ"ש, ישיבת הר ברכה בראש הגאון הרב אליעזר מלמד שליט"א, ישיבת ההסדר בית שאן, ישיבת ההסדר ברמות, ישיבת ההסדר כרמיאל, ישיבת ההסדר נווה דקלים באשדוד, ועוד רבים רבים של ישיבות שהגם שהשכל של תורה פחות חזק בישיבות הללו מ"מ זה דרגת רבניהם או שרבניהם למדו בישיבות המשתייכים לסגנון זה ולכן האווירה הינה של זרם מרכז הרב, 

וישנם סוג נוסף של ישיבות המכונה "חסידות ארץ ישראלית" המתאפיינת בדגש על כוח הרצון ע"י לימודי החסידות ודרכיה כמובן על גבי ירא"ש ותורה ומתוכו מתחברים לכלל ישראל ועוסקים בתורת מרן הרב קוק (ולענ"ד החסידות ארץ ישראלית היתה משנתו של הרב משה צבי נריה זצוק"ל ואכמ"ל), והשמות הם- בראשם ישיבת רמת גן המעטירה בראש מרן הגאון הגדול הרב יעקב אריאל שליט"א והרב יהשוע שפירא שליט"א, ישיבת אלון מורא בראש הגאון הגדול הרב אליקים לבנון שהגם שהינו תלמיד הרצי"ה מ"מ סגנון החסידות חזק מאוד בישיבתו הקדושה, ישיבת רמת השרון העמוקה בראש הרב ראובן ששון שליט"א, ישיבת שבי שומרון בראש הגאון הרב יהשוע שמידט שליט"א, ישיבת ההסדר בצפת בנשיאות הגאון הרב בניה ברונר שליט"א אב"ד צפת ובראשות הרב אייל יעקובביץ שליט"א, ישיבת רעותא, ישיבת רמלה, ישיבת רועה ישראל של הרב דודי דוקודוביץ שליט"א אם כי לא זכיתי לראותה רק שמעתי שהיא ישנה, ישיבת תורת החיים בראש הגאון הרב שמואל טל שליט"א אם כי האווירה קצת מצומצמת מידיעה מקרוב, ישיבת נחלת ישראל במגדל העמק אם כי היא קטנה בגודלה,

ופה אני מתחיל לומר דברים חדשים ואני מקווה שלא יתעצבנו שישנו סגנון חב"ד הארץ ישראלי והוא "משנת הרב שג"ר זצוק"ל" המתאפיינת בדעת ע"י לימודי מחשבה בעומק כמובן על גבי ירא"ש ותורה וכן מתוכה מתחברים לכלל ועוסקים בתורת מרן הרב קוק, והשמות הם- בראשם ישיבת שיח יצחק שכיום בראש הרב יאיר דרייפוס שליט"א, ישיבת אורות שאול ברעננה בראש הגאון הגדול הרב יובל שרלו שליט"א ישיבה מעולה למרות שיש המייחסים אותה לזרם הלייטי, ישיבת מעלות בראש הרב יהשוע ויצמן כך לענ"ד שהיא שייכת לסגנון החבד"י הארץ ישראל היינו שעוסקים רבות בלימודי מחשבה בעמקות וזו הנקודה בעבודת השם להם, ישיבת טפחות- כך לענ"ד דהוא תלמיד רהב ויצמן וזה סגנון עבודת השם שלו, ישיבת תקוע בראש הרב עדין שטיינזל"ץ שליט"א,

וישנו סגנון ברסלב הארץ ישראלי והוא "משנת הרב מנחם פורמן זצוק"ל" המתאפיינת..... אמשיך בלנ"ד פעם הבאה   

ואוו יפה!ברגוע

רק כמה הערות:

-עיקר ההבדל בין ישיבות הקו לשאר הוא ביחס למדינה- דרגת הממלכתיות,

וגם מה שהזכרת ביחס לפתיחות. פחות לדעתי קשור לדגש על שכל/רגש

- הישיבה של הרב מיכה היא קו

-לא כתבת הבדלים בין ישיבות גבוהות להסדר

-לא הזכרת את ישיבות הגוש..

-וכמובן שיש הרבה הבדלים בין הישיבות בתוך הקבוצות שציינת

 

שכוייח על ההשקעה!!

תודה נשמהשלמה גר
עבר עריכה על ידי שלמה גר בתאריך ט' באייר תשע"ז 18:16
עבר עריכה על ידי שלמה גר בתאריך ט' באייר תשע"ז 18:14

- לדעתי ההפרש "הממלכתי" האם לכבד את שרי הממשלה הוא זניח ממש, העיקר הוא היחס למציאות מדינת ישראל שהיא ראשית צמיחת גאולתנו מה גם שלא ברור שבכלל יש מחלוקת! אלא ההבדל הינו בין "סגנון עבודת השם של רצי"ה לעומת ריב אברום" על מנת שתבין יותר אני אתחיל בביטויים החיצוניים של שני ענקי עולם אלה ואח"כ אמשיך להגדרה הפנימית לפענ"ד, אישיותו של הרצי"ה שבה דבקו רבני הר המור היתה אישיות מלאה דיקדוקים ורצינות לדוג' הרב בדיחי משמשו אמר לי פעם כשלימד אותי בישל"ץ שהרצי"ה ראה אותו דופק בצורה חלשה על השולחן ואמר לו להפסיק וחזר ואמר לו השם יצילנו מפיזור הדעת ועוד הרבה דוגמאות לעומתו ריב אברום היה מלא בשמחה והומור ובתנהגות זורמת לדוג' כל פעם שהיה רואה איזה ספר חד שבבית המדרש היה הולך עד אליו כדי לפתוח אותו תורת החסידות המלאה בשמחה ורצון נפתחה אצלו ועוד,                       ובההגדרה עמוקה נראה לי שהרצי"ה נתאפיין במידת הירא"ש היינו שזה הדבר שהכי הדגיש בעבודת השם ומתוכו התחבר אל הכלל ועסק בתורת מרן הרב קוק, בשפה קצת שונה בעצם הוא גילה את הירא"ש של תורת א"י סוד משנת הרב קוק הוי אומר הוא בעצם אצלו הצטמצם המקור של אור תורת א"י (שהוא אור השכינה) להשגה חלקית באור תורת א"י (היינו השגה חלקית בקדושת הכלל בכך שהיא נתפסת בתפיסה חיצונית לאפוקי תחית הקודש סוד משיח בן דוד שעליה כתוב ברב קוק שעינין משיח בן דוד הוא תפיסה פנימית של אור השכינה עיי"ש) ולכן הצליח לחבר את הדור לתורת הרב קוק (כי כידוע הרב קוק הקדים את זמנו כמשפטו המפורסם "ככל שיתרחקו ממני יבינו אותי") כמשפט הרב קוסטינר המפורסם "הרב קוק היה האיש נגד הזרם ורק אצל הרצי"ה נתהווה הציבור נגד הזרם" כמובן הכוונה להתנגדות חיובית לעשיית רצון השם בדורנו, לגבי מה שהצגת את הירא"ש כרגש עליך לדעת שבספרות הפנימית הירא"ש הינה הארת ספירת היסוד וע"פ כתבי הרב קוק יש להגדירה כ"רגש חלקי" לעומת המלכות, חסד והגבורה שהם רגש שלם- המלכות כגילוי החכמה והחסד והגבורה כגילוי הרצון, היינו שיסוד הרגש הוא ההתגלות ואילו היסוד הינו התגלות חלקית של התפארת כנודע ולכן הוא רגש חלקי וההבדל בינהם הוא משמעותי כמו ההבדל בין הליטאים לחסידים ואכ"מ. מקווה שהסברתי את עצמי

-לאור הגדרות אלו הרב מיכה הלוי השיג את "השכל של תורה הארץ ישראלי" ואכמ"ל בהגדרתו לעומת השכל של תורה של הגלות מ"מ כ"כ פשוט להתבונן בשעוריו של הרב מיכה לעומת שיעוריהם של הרבנים לבית שטרנברג מהר המור ולראות את ההבדל העצום בצורת ניתוח הסוגיה שהרב מיכה מעיין בסגנון ריב אברום שהוא גם סגנון עיונו של מרן הרב קוק שכמו שאמרנו הקדים את זמנו והשיג את האור הגדול של תורת א"י.

- פשוט מה ההבדל בין גבוהה להסדר

-לישיבת הגוש מיסוד הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין אין להם משנה סדורה, יש הבדלי השקפות מאוד בסיסיים בין הרב לכטנשטיין לרב עמיטל כגון היחס לגאולה שהרב ליכטנשטיין כתלמיד הרב סלובייציק לא מכיר בהתחלת הגאולה כמדומני! אולם הרב ליכטנשטיין מעיין בסגנון ארץ ישראלי כמו ריב אברום ואכ"מ

- פשוט שיש ייחודיות לכל ראש ישיבה בפע"צ

כתבת דברים מענייניםברגוע

ברור שגם במרכז מחשיבים את המדינה בתור ראשית צמיחת גאולתנו,

המחלוקת היא כמה מתייחסים למדינה בתור דבר קדוש שאסור לפגוע בה (סירוב פקודה, הפגנות וכו')

גם כשהמנהיגים עושים דברים לא טובים,  אני חושב שזה ההבדל העיקרי.

 

אבל אין עניין לעסוק יותר מידי במחלוקת שלהם.

 

הרב מיכה אולי מעיין כמו ר' אברום, אבל בדעות הוא כמו הר המור.

תודהשלמה גר

טוב בסדר מותר לך לחלוק עליי אבל לדעתי ההפרש שאולי ישנו ביחס "לאנשי הממשלה" הוא זניח 

 

ומתוך כך לפי ההבנה הפנימית שהצגתי בהפרש בינהם- אני לא רואה שום בעיה לעסוק בהפרש בין כל אחד על מנת שכל אחד ידע למצוא את אשר חפץ ליבו.        

 

ומתוך כך גם אם נניח שיחסו של מרן הרב מיכה הלוי לממשלה הינה כרבני הר המור הרי שלדעתי אין זה נקודת המחלוקת

שבוע טוב אח שלי

 

מרן הרב מיכהנפש חיה.


הרב מיכה הוא מיוחד במינו - שמקובל על שני הצדדיםאניוהוא
כמוהו גם הרב דוד חי הכהן...
גם הרב קוסטינר מגיע לתת שיעור במרכז לפעמיםצריך עיון
ויש ר"מ מהישיבה של הרב גנץ שמלמד במרכז
נכוןאניוהוא
לא מכיר את הר'מ שהזכרת.

יש כמה אי דיוקיםמאיר.
בגדול ישיבת הגוש לא קרובה לתיאורייך בכלל
לא תיארתי אותם בכללשלמה גר

אמרתי במפורש שאני חושב שאין להם משנה סדורה, כ"א שני ראשי ישיבה ענקי תורה זצוק"ל שגם בינהם היו חילוקי דיעות מאוד מהותיים כגון היחס לגאולה א"כ כתבתי שאני לטוח אך אם אני לא טועה הרב ליכטנשטיין לא הכיר בהגעת הגאולה, עכשיו וודאי שיש להם דעות על כל חלק וחל קבחיים כמו שיש לכל אדם גדול דעות על כל דבר ודבר בחיים אבל זה לא נכנס להגדרה "משנה" כחלק ממהלך הגאולה שאליה התכוונתי. 

סגנון הלימוד של הרב לא רוצה לריב אברוםמאיר.
אשמח שתסביר לי מדוע?שלמה גר


וואי וואי באלגןןבהשתדלותי
כרמיאל לא נחשבת ישיבת קו? של הרב מיכה ומעלה אליהו בטוח קו. ואיתם הכנסת את מעלה אדומים.. מעניין. אלון מורה תחת כותרת ישיבות חסידיות? מעלות וטפחות בסגנון חב"די?
חה חה חה תודה, תראישלמה גר

יש שני אפשריות למה את אומרת את דברייך או שאת מגדירה את ישיבות הקו כממלכתיים או שאת מגדירה את ישיבות הקו כל ישיבה שהיא גבוהה לאור כך מצד הגדרתם כממלכתיים עניתי מקודם לברגוע, ומצד זה שמעלה אליהו ועטרת נחמיה של הרב מיכה הם ישיבות גבוהות זה לא אומר שהם סגנון ישיבות הקו כי הרי מרכז הרב ובית אל הנם ישיבות גבוהות וכן להיפך ישיבת עטרת ירושליים, מצפה רמון ועוד אע"פ שהם ישיבות הסדר הינם שייכים לישיבות הקו ולכן פשוט שהמגדיר של ישיבות הקו זה לא שהם גבוהות . שבת שלום

אין בעטרת כהנים הסדר.לך דומיה תהילה


נכון טעות שלי. אבל אם אני לא טועה יש שם "הסדר מרכז"שלמה גר


היום בכל מקום אפשר לעשות "הסדר מרכז"ברגוע


אני מגדירה אותן ככה כי ככה הן מוגדרותבהשתדלותי
לא המצאה שלי.
בלי קשר לסוג ישיבה-הסדר או גבוהה, אין לזה קשר להגדרת 'קו'..
אז היות ואני למדתי בפועל בהר המור ובמרכז הרב ועוד, ושמעתישלמה גר

שיעורים מכל הרבנים שם אז אני שמח לבשר לך הבנה קצת יותר שונה שלא ניזונית "מהגדרות פוליטקאים". שבוע טוב לך  

אבל היא צודקת. אין קשר בין "קו" ל"הסדר".לך דומיה תהילה


בסדר אם היא אומרת מידיעה מקרוב בשימחה אבל אם היא ניזונתשלמה גר

משמועות המתבדרות ברוח לדעתי אין לזה חשיבות. דרך אגב כאחד שלמד קצת בהר המור אני אומר לך שחולה אהבה אני על הישיבה הקדושה הלזו ועל רבניה הקדושים אם כי זה לא סותר שאני רואה בדרכה (כמובן לפי איך שאני מגדיר אותה לא מהנקודה הממלכתית) כשייכת לשלבים הראשונים של הגאולה ובשפה קצת יותר קשה "מיושנת" ומתחבר הרבה יותר לסגנון "מרכז הרב" וביותר לסגנונות שאחריה כחסידות , חב"ד וברסליו הארץ ישראלים המגיעים מתוך תורת מרן הרב קוק, אתה מבין אותי

אולי כי למדת שם "קצת". לך דומיה תהילה


קודם כל,ד.

בלי קשר לדיוקי הדברים - כתבת דברים מאד חמודים בנושאים הללו. כולל הנסיון "לסווג" והכבוד המיוחד לכל גוון וגוון.

 

 

עם זה, לדעתי כלל לא נכון לייחס את מה שאתה קורא "דרכה של הר המור", לסגנון ה"מיושן", שלבים ראשונים.. מצד האמת, דווקא ר' אברום החזיק יותר בסגנון  ה"קודם" יחסית.

אלא שיש אצל חלק מהרבנים שם עומק גדול, צריך לעמוד על זה.

 

 

גם מה שנאמר מקודם בתיאור דמותו של הרצי"ה זצ"ל (מול ההומור של ר' אברום), נכון שאצל הרצי"ה, אפשר לומר שכל תנועה היתה "מתוך תורה", מדוקדק; אבל הכל בצורה מאירה, כולו אור, חיזוק, עידוד, אהבה קורנת [דומני שאצלו הגיעו "מרחוק" יותר מאשר אצל ר' אברום. כל אחד עם מה שעסק]

 

וגם, לא "השגה חלקית בקדושת הכלל" לעומת "תחיית הקדש" - חס ושלום. זו טעות שבאה בגלל מה שהתפרסם בעיקר לרשות הרבים. הכל מתוך המגמה של תחיית הקדש. אלא שהיה לו הכח הזה, להנחות את הדרך הציבורית המעשית, מתוך התפיסה העמוקה הפנימית הרחבה יותר. וההמשך הנאמן של הרב זצ"ל, הוא בעיקר אצלו וההולכים בדרכו. אם כי בגלל הרוחב של הרב זצ"ל, הרבה מוצאים בו אחיזה.

 

 

ומה שכתבת בהמשך, "משום שבמשנת רצי"ה לא השיגו את השכל של תורה הארץ ישראלי ונשארו בסגנון הגלותי".. זה ממש ממש לא נכון. ודי להתבונן היכן שכתב בעניינים שבנגלה, כדי לראות את זה.

 

 

[אגב, רוב הרבנים שהזכרת בהודעתך הראשונה, משלל הגוונים, למדו אצל הרצ"יה.. כלומר, לא אלו שצעירים יחסית ועוד כמה. וגם, משהו שראיתי כעת בדבריך הבאים, דומני שלא נכון לומר שאצל רבנים מסויימים שהזכרת, "אין הרצי"ה המדריך המרכזי" בנושאים שהדריך.. אלא שכיוון שעלה ר' אברום להיות ראש ישיבה, קיבלו את הנהגתו. וזה לא שייך לכך שהעולם הולך ומתעלה..]

 

מכל מקום, מאד נהניתי מהעומק של נסיון ניתוח הדברים. וזה שמו"מ כזה מופיע אגב איזה דיון בפורום כזה.. הוא לגמרי "לכבודה של אכסניה".... (אם כי, בחיוך, כמעט בטוח שזו ששאלה, תצטרך ללמוד כמה שנים כדי להבין למה בדיוק התכוונת בניתוח שבא בעצם לעזור לה "לתפוס בקלות" את החילוקים...)

תודה רבה צדיקשלמה גר
עבר עריכה על ידי שלמה גר בתאריך י"ג באייר תשע"ז 14:33
עבר עריכה על ידי שלמה גר בתאריך י"ג באייר תשע"ז 14:33

- תראה גבי "תחית הקודש" אני חושב שאין בינינו מחלוקת כ"א שינויי לשון, היינו כשאני כותב שמשנת הרצי"ה שייכת לתחית החול וודאי שכוונתי שאצלו זצוק"ל התחיה הגיעה מתוך הקודש, רק שבהתאם להיותה השלבים הראשנים של הגאולה הקודש מאיר בצורה חלקית כמש"כ "השגה חלקית בקדושת הכלל" בכך שהכלל מתגלה באופן חיצוני, ומשום שעיקר הדגש בשלבים הראשנים הינו התחיה של החול כך קראתיה אך וודאי שמאיר גם קודש, (להרחבה יותר ראה הודעה למטה שכתבתי לנפתלי הדג)

 

ראיה לדברים מדברי רבנו הרצי"ה עצמו באחת משיחותיו על פורים וכן גם בקונטרס גדולה שימושה ליקוטי דברים מפיו ע"י הרב רמר כתוב שאמר על עצמו שהוא שייך לקומת תחיה החול הלאומית לעומת מרן הרב שהוא שייך לתחית הקודש הלאומית

 

- גבי השכל הארץ ישראלי שכתבת שכן רואים במאמרי הנגלה של רבינו הרצי"ה לדעתי אינו כן אלא דווקא המסתכל במאמרים שם יראה שסגנון לימודו אינו בעיון הארץ הישראלי של השכל הארץ ישראלי, אומנם הדברים דקים וצריכים העמקה גדולה מאוד (כי ישנם לשונות ברב קוק "שכל כללי" וכן "רצון כללי" שיש להסבירם ואכ"מ)

א. בדברים של הרב רמר זצ"ל,ד.

זה לא כמו שהסברת... אלא קומה אחת של עניינה של תורה, ואהבת ישראל שבאה מתוך אותו עומק.

 

לגבי "השגה חלקית בקדושת הכלל". אם הכוונה שבמציאות, הגילוי של הקדושה הזו עדיין אינו שלם בנגלה, אכן. אבל אם הכוונה על ההשגה של הרצי"ה, כמובן לא שייך...

 

ואני חושב שהחילוקים לגבי "עיון ארץ ישראלי", הם מוגזמים. זה לא שכעת מהלכי לימוד התורה משתנים באופן דרסטי בתוך דור. אדרבה, יש להבחין בין דברי מופשטים של הרב, לבין אופן החינוך איך לומדים.

 

בכללי, כמו שציינת גם אתה, הרצי"ה אמר שהחילוק בין תורת ארץ ישראל לחו"ל, שהיא כללית. החילוק בין כלליות לפרטיות.

והרב עצמו מסביר באורות, שעם התקרבות עת קץ, רואים גם בשיטות הלימוד בנגלה, התקרבות אל השאיפה לאיחוד בין הנגלה לנסתר (כנראה הכוונה ע"י שיטות לימוד "מופשטות" יותר, שנוטות למצוא גדרים כלליים גם בלימוד הגמרא. אצל האחרונים, עוד בחו"ל).

בס"דשלמה גר
עבר עריכה על ידי שלמה גר בתאריך ט"ו באייר תשע"ז 22:44

גבי הרב רמר ושיחות הרצי"ה פורים - אני ממליץ לך לראות אותם בפנים משום שהם במפורש מבחינים בין "שני תקופות בגאולה שהאחד שייך לדרגתו של הרצי"ה והשני העליון יותר שייך לדרגתו של הרב קוק" 

ודע לך שיסוד זה הוא פשוט מאוד גם ברמח"ל במאמר הגאולה מבחין בין שני תקופות אלו רק בשפה שונה "פקידה" וזכירה" והם הם מכוונים ל"תקופת משיח בן יוסף" ו"תקופת משיח בן דוד" המבוארים בזוהר ובגר"א בקול התור ראה ח"א פרק ג'. ופשוט לכל בר בי רב

 

מתוך כך עולה פשוט "שדרגתו של הרצי"ה" אינה משיגה את קדושת הכלל סוד אור הגאולה בצורה שלימה דהלא שייך הוא לתקופת "משיח בן יוסף" בחינת "פקידה" בחינת "תחית חול" (שהארת "הקודש" סוד אור הגאולה הינה חלקית) ואין זה מורה על קטנות הרצי"ה ח"ו אלא זה עינין של דורות וכמו שאנו נאמר שדרגת עבודתינו כיום גדולה מדרגת עבודתו של הגר"א כך גם נאמר על הרצ"יה והדברים פשוטים כמפורסם בקבצים שיש עליית הדורות בפנמיות וראה מאמר הדור וראה איגרות שלטומאה אין צירוף ולכן היא נחלשת עם הדורות וכמפורסם בארוה"ק שמקור לזה ברמח"ל בקל"ח פתחים והרב הנזיר ביומנו כתב שלא מצאו שום מקור לזה רק ברמח"ל אולם כיום אנו יודעים שגם הבא"ח בספרו הקבלי דעת תבונות כתב שעם הדורות הקליפה נחלשת הוו"ד בשו"ת איש מצליח תשובה בעינין לימוד תורת הסוד לצעיר לא נשוי שמסתמך ע"ז להתיר וחלקו עליו,

 

וגבי "עיון ארץ ישראלי בגמרא" - ידועה דעתו של הרב טאו שליט"א בלאמונת עיתנו שאיחוד הניסתר והנגלה אין פירושו לקשר בפועל אלא בשורש הפנימי, אבל גבי התחדשות בלימוד הגמרא עצמה היינו בתוך דברי הגמרא פשוט בכתבי הרב קוק וגם הרב טאו לא חלק ע"ז שיש צורך להתחדש לסגנון לימוד ארץ ישראלי והתחדשות זאת היא היא עינין "בירור בלכה" ו"הלכה ברורוה" היינו איחוד של ההעמקה וישרות בלימוד (ראה הרצאת הרב ששם עולה ברור שעינין בירור הלכה זה העמקה בצורה חדשה ועינין הלכה ברורה הוא הורדת דברי הגמרא להלכה שמביא ישרות וע בהסכמת הרב חרל"פ, וראה מאמר לשני בתי ישראל החשוב ששם מבואר שעינין העיון הניצרך בדורנו הוא איחוד העמקה שהתחילה אצל האשכנזים עם הישרות שהתחילה עם הספרדים אבל וודאי שיש לרומם להעמקה עליונה מההעמקה האשכנזית שבגלות, וראה אוה"ת ואוה"ק וראה ספרו של הרב שג"ר בתורתו יהגה)

אני רוצה להיות חריף לרגע:לך דומיה תהילה

החלוקה הזאת לדרגות ותתי-דרגות גובלת בביזיון תלמידי חכמים. היומרה הזאת לדרג מי יותר קרוב לרב קוק, מי יותר ומי פחות גלותי, מי צודק, מי לא, מי "השיג" יותר -  הכל פשוט חוצפה, שהמסווה של פלפול תלמודי וציוני מקורות לא מחפה עליו.

 

הכרת את הרב צבי יהודה? ישבת שנים לרגלי הרב צבי טאו? דיברת פנים אל פנים עם ר' אברום? תלמיד לא יורד לסוף דעת רבו עד ארבעים שנה, קל וחומר לרבנים אחרים, קל וחומר לרבנים שלא הכיר.

 

הגזמת.

הרחקת לכת עם האבחנות שלך.

זה ביזיון תלמידי-חכמים חמור.

 

כלל זה יהא בידך:

עד שאתה מקדיש זמן למדוד איזו שמש יותר בהירה, אתה בינתיים מעוור את עצמך.

 

סליחה עם פגעתי נשמה אל תתעצבןשלמה גר

אבל תראה אני בטוח שאתה כן יודע לומר כפי שקיבלת מרבותיך שהתורה החרדית היא תורה גלותית ואתה בטוח מכיר את דברי הרצי"ה על גדוליהם "צדיקים שאינם מאמינים"!! ואתה בטח גם מכיר את ההסבר המפורסם שזה לא עינין אישי ברבנים שלנו אלא עינין של "הדור שהתעלה",

אז אתה מבין אני לא ח"ו עוסק "באישיות מסוימת" אלא "בדור מסוים" ע"פ כתבי הרב קוק וכפי שקיבלתי אני מרבותי שלי שליט"א

 

סליחה שוב אם נפגעת!! רק חשוב לי שתסתכל ע"ז בפרספקטיבה של היחס שרבותינו מלמדים על התורה החרדית ומתוך כך תבין שאין שום פסול ביחס שכזה כלפי זרמים מסוימים בתוך הדתיים הלאומיים הקדושים

שבת שלום 

 

לא נפגעתי, כי זה לא קשור אליי.לך דומיה תהילה

זה כבוד ת"ח.

 

ועכשיו זו הוצאת שם רע גם על רבנים חרדים.

גמרא זה גלותי? שו"ת זה גלותי? מהרש"א זה גלותי? טור ובית יוסף זה גלותי? בלי סיסמאות. יש גוונים בתורה שאפשר ללמוד רק בגלות, אבל זה לא הופך את התורה לגלותית. וכי יש שתי תורות? מדובר על גישה, לא על תוכן.

 

מאמר הדור מדבר גם על הנשמות של החרדים, לא רק החילונים. משום מה אנשים נוטים לשכוח את זה.

 

בטח ובטח שיש בדיבורים האלה פסול, זה טרף כמו חזיר.

 

לפני שהרב צבי יהודה קרא להם "אינם מאמינים" הוא הדגיש שהם "צדיקים", וזה משנה את כל התמונה. (וגם מה שמדובר שם הוא על מיעוט אמונה ולא חסרון אמונה, שהם שני דברים שונים בתכלית).

 

מה שקיבלתי מרבותיי הם דברי הרב צבי יהודה:

"רוצו ללמוד שמירת הלשון!"

לא לא אין כוונתי על הגמרא עצמה(אע"פ שכתוב "במחשכים הושיבנישלמה גר

אלא "על הדרך שבה הם לומדים את הגמרא" וה"ה לטור, ב"י ומהרש"א, שפשוט שהם היו שייכים לגלות אבל כיום עלינו ללמוד אותם בדרך של א"י, הבנת!!

 

עכשיו, גבי "הדרך הארץ ישראלית" מה חידושה התשובה פשוטה כמו שנהג רבנו הרצי"ה לומר "אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו" היינו שיש ללמוד את התורה "מתוך החיבור לכלל ישראל" וכמבואר בפיסקה האחרונה באוה"ת ובעוד הרבה מקומות (לגשת מתוך כללי תורה לפרטיה ויש בזה קונטרס שלם של הרב טאו שליט"א הנקר "כללי תורה ופרטיה" שעוסק בלהביר את התובנות הפשוטות האלה וכן בלאמונת עיתנו ח"ג במאמר הבוחר בתורה כמדומה)

 

וגבי גדולי התורה החרדים וודאי וודאי שהם צדיקים גדולים וח"ו לומר שאני לא הכרתי בכך אבל זה לא סותר שאת הקומה של הגאולה שנתווספה בדורתינו הינה חסרה אצלם ובאורות א"י הרב קוק אומר שהדבר הכי עיקרי ביההדות חסר אצלם!!! וכמו שרבנו הרצי"ה ידע לומר ברור שהם אינם מאמינים!!!. ופשוט

 

ועוד משהו גבי מש"כ "מאמר הדור נכתב גם על חרדים" פשוט פשוט על כל עמ"י הוא נאמר אבל זה רק מחזק את עוצמת הירידה שלהם שאע"פ שהנם שייכים לתורת א"י הם צועדים בדרך של הגלות!! וכמש"כ בהקיצו ורננו לרב החלבן שליט"א

אתה סוטה מהנושא.לך דומיה תהילה

באופן עקבי.

 

אי-אפשר לנהל כך דיון.

 

פרשתי.

למה אני סוטה מהנושא, נסיתי לענות לך ישירות על הדברים שאמרת?שלמה גר


חוץ מזה הבאתי דברים שרבנו הרצי"ה כתב על עצמו!!שלמה גר

ודרך אגב ניסחת את ההודעות שלך בדיון שלנו פה בצורה ספרותית יפה! (בסיום של ההודעה הראשונה כתבת "כלל זה יהיה  בידך עד שאתה מקדיש.. ובהודעה השניה כתבת "מה שקיבלת מרבותיי רוצו ללמוד שמירת הלשון חיוך)

שמעני נא,ד.אחרונה
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך ט"ז באייר תשע"ז 00:44

אני חשבתי לא להגיב על דבריך, אבל כיוון שהגיב "לך דומיה", אז אני רוצה לומר לך שיש הרבה מאד צדק בדבריו.

 

אתה - עם נסיונך היפה להעמיק - מערבב בין עיונים שהם עדיין "תיאורטיים" לבין המציאות. בקלות אתה שם את הרצי"ה בענין "משיח בן יוסף" ואת אביו הרב קוק במקום אחר..

 

גם  האמירה הזו "התורה החרדית היא תורה גלותית" היא מוגזמת ומוטעית. ומה שייך "דור שהתעלה", כשהרצי"ה בכלל היה דור אחרי הרב זצ"ל.

 

[והרצי"ה לא אמר ש"גדולי התורה החרדים אינם מאמינים".. הוא דיבר על האמונה בהופעת הגאולה בזמננו בדרך שה' בחר להביא אותה. 

וכשפעם באיזה יום העצמאות בישיבה, היו תלמידים שדרשו וציטטו את אמירתו הזו יותר מידי, אמר למישהו "תענה להם"... 

 

והרב קוק באורות, ארץ ישראל, גם לא בדיוק כמו שציטטת, אלא מדבר על החיסרון שיש אצל המתכחשים לרזי תורה והשפעתם הגדולה, שזה גורם ש"יחסר הכח היותר עיקרי בנשמת האומה" לרצות לחזור לארץ.

 

ולהגיד "כיום עלינו ללמוד.. בדרך של ארץ ישראל".. זה לא "סוויץ' " - תהליך שהולך וקורה בהדרגה. מתוך שלומדים אמונה, מתוך אוירא דארץ ישראל, מתוך יותר שימת לב לכללי תורה ועבודות תורניות מקיפות]

 

 

והוא צודק לגבי זה, שמי שלא באמת הכיר מקורב את המדוברים, עלול לטעות, כשבונה תיאוריות מאד מרשימות, באי הימצאותן האמיתית במציאות.

 

הרבה טוב.

סבבה אל תשאל אותי.תשאל כל תלמידבהשתדלותי
בישיבות הנ"ל שבוע טוב גם לך
טפחות לא חב"דקוד אבל פתוח
קצת קשה להגדיר, זה ישיבה חסידית, פתוחה, מאמינים מאוד בעשייה...
כן.. זה שאלות רטוריותבהשתדלותי
מצטרף לחלק מההערות שנכתבו לפנייע מ
ושואל - מה החילוק הזה בין מרכז להר המור שהצגת? איך זה קשור לרצי"ה ור' אברום?
אני מבין שאין לך בעיה אם איך שהגדרתי את משנת הרצי"ה ומשנתשלמה גר

ריב אברום, אלא שאינך יודע מנין לי שהר המור מזדהים דייקא עם הרצי"ה ולא ריב אברום לעומת מרכז הרב שמזדהים דייקא עם ריב אברום - אז אומר לך שזה פשוט לכל מי שהיה בישיבת הר המור כמה דמותו של הרצי"ה מודגשת כהמדריך המרכזי בעבודת השם ושרק מתוכו אנו ניגשים לתורת מרן הרב קוק וכו', לעומת מרכז הרב שכמובן מעריצים את רבנו הרצי"ה ולומדים במאמריו ובשיחותיו והרבה מהרבנים שם הם תלמידיו המובהקים כגון הרב חיים שטיינר מעורכי אור לנתיבתי, הרב יעקב פילבר עורך עין איה ועוד רבים, מ"מ אחרי עליית ריב אברום לראשות הישיבה הזדהו עם דרכו וקיבלו את התוספות המיוחדות שהוסיף ואין רבנו הרצי"ה המדריך המרכזי, כי העולם הולך ומתעלה ודור דור ודורשיו ע אורה"ק וע שיחות הרן.

כולם תלמידים של הרצי"הברגוע

השאלה את מי מגדירים בתור ה"ממשיך" שלו

ר' אברום זצ"ל או הרב טאו שליט"א

הבנת לא נכוןע מ
לא הבנתי את ההבדל בין הרצי"ה לר' אברום
טוב אז ראית מה כתבתי לברגוע? מה דעתך?שלמה גר


ראיתיע מ
יש לי בעיה שקשה לי להתרכז כשהדברים כתובים בצורה לא מסודרת.. מחילה, אולי בהזדמנות אחרת אני אבחן שוב את הדברים..
תמציתי מדי ומאוד לא מדויק.לך דומיה תהילה

וכי במרכז הרב אין דגש על יראת שמים בלימוד? וכי ב"קו" אין שכל של תורה? (בתור קווניק, אני שומע את המושג הזה משיעור א כמו קריאת שמע...).

תחת הכותרת של מרכז הרב הכנסת ישיבות שאין ביניהן שום יחס מיוחד...

הרב מיכה יותר הר המור מאשר מרכז הרב.

ישיבת עטרת ירושלים היא ישיבה גבוהה ולא הסדר.

לא מבין איך הרב שג"ר קשור לחב"ד, אם כבר אז לברסלב, מי השילוח, הרמב"ם והרב קוק. חב"ד ממש לא מאפיין אותו. גם היחס בינו לישיבת מעלות לא ברור לי בכלל.

 

אני לא אוהב את החלוקה הפנימית הזאת,

אבל אם כבר עושים אותה, אז באחריות.

די נו באמת כתבתי במפורש שפשוט שגם במרכז הרב יש ירא"ששלמה גר

וגם בהר המור מעיינים בגמרא אולם השאלה מה הדגש! במרכז הרב הדגש הוא על השכל של תורה ואצלם יש סגנון עיון שונה שהתפשט מריב אברום ושכן למד מרן הרב קוק ושזה עינין בירור בלכה היינו עיון ארץ ישראלי לעומת רבני הר המור המלמדים בסגנון ליטאי רגיל! משום שבמשנת רצי"ה לא השיגו את השכל של תורה הארץ ישראלי ונשארו בסגנון הגלותי אולם כמובן שלמרות זאת תורתם תורת א"י היא, משום שיסוד עינינה הוא הירידה מכללי תורה לפרטיה כבסוף אוה"ת היינו לימוד תורה מתוך קדושת הכלל וכדברי הרצי"ה המפורסמים "אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו" מתוך קדושת כלל ישראל יש ללמוד את התורה, רק שיש שלבים שלבים בהתפתחות תורת א"י והשלב העליון הוא דברי הנביא "תורה חדשה מאיתי תצא" היינו אחר התעוררות תחית הקודש שאור השכינה מאיר בצורה גדולה או אז כשילמדו תורה מתוך דרגה עליונה זו והשכינה העליונה תתגלה בתורה והעולם כולו יתבשם מ"נועם התורה" כדרך שהיה בהר סיני שהעולם כולו נתמלא בשמים היינו מהנועם עליון, אז יגל וישמח לבנו אמן ואמן בקרוב

זה לא כל-כך מרכזי בהבדלים בין הישיבות.לך דומיה תהילה

בירור הלכה זה לימוד אליבא דהלכתא, שלומדים בכל מקום, גם בהר המור. אין מחלוקת שצריך ללמוד עיון והלכה, זו לא המצאה לא של ר' אברום ולא של הרב קוק, אלא של הגמרא "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". יש ישיבות שמדריכות להתחיל בלימוד הזה בשלב יותר מאוחר, אבל זה לא מאפיין את ההבדל בין מרכז להר המור.

לא לא עינין "הלכה ברורה" זה ללמוד אליבא דהילכתא, תלמד אתשלמה גר

הרב ותראה את מאמר הרב קוק "לשני בתי ישראל במאמרי הראי"ה העוסק בעינין העיון האשכנזי, הספרדי והארץ ישראלי המאחדם ואכ"מל

 

כתבתי במפורש שגם בהר המור לומדים בעיון כמו שהליטאים לומדים עיון, השאלה איזה סוג ומה העינין הפנימי שלו היינו מי נובע מהתחדשות הארת התורה מתוך התקדמות שלבי הגאולה ומי לא!!!. לילה טוב

למדתי. ובכל מקרה, זה עדיין לא מרכזי.לך דומיה תהילה


אויש התכונתי לכתוב תלמד את "הרצאת הרב" שם מוסבר עינין "בירורשלמה גר

הלכה" ועינן "הלכה ברורה" ראה בפתיחה להסבר עינין בירור הלכה נוקט בחמישה אפשריות להסביר כל מחלוקת ואכ"מל אבל חזינן שקאי על סגנון עיון!!

עוד רציתי לומר לך שהרב שג"ר עיקר עיסוקו היה בתורת חב"ד ראהשלמה גר

בספר "רעים אהובים" דרשות חתונה ביחד עם הרב דריפוס שליט"א רוב עיסקו שם הוא בתורת חב"ד וגם בשאר ספריו על התקופה ועל החגים הוא מזכיר רבות תורות חבדיות והגם שהוציאו פירוש על ליקו"מ זאת משום שבנקל יותר ללמד את ליקו"מ מללמד תורה בתורה אור או לקו"ת החבדיים אבל מ"מ הנקודה היא צורת ההתבטאות שלו שהיא בסגנון חבדי שדרכה הוא עוסק בתורת ברסליו!! כי פשוט לכל בר בי רב שברסלב נכתבת בסגנון רגשי ופחות על הניתוח השכלי וראה מש"כ בשיחות הר"ן שהעיקר זה העצות המעשיות ולא השכל שבתורות! וכן הסכים עימי דוד שלי שהוא ר"מ בעותניאל שלמד אצלו בפועל 

א. אני מדבר על התוכן.לך דומיה תהילה

וגם הסגנון/ צורת התבטאות לא דומים לחב"ד. אמנם הוא מנתח בצורה שכלית ועמוקה, אבל שכל ועמקות הם לא נחלת חב"ד.

 

ב. את רעים אהובים לא למדתי, אבל בספרים האחרים שלו, ובדברי תלמידים, ניכר שתורת ר' נחמן הייתה מרכזית אצלו יותר. אדרבה, הפירוש שלו על ליקוטי מוהר"ן נערך על ידי תלמידים, כיוון שהוא עסק בתורה הרבה מאוד הזאת ולא סתם כי קל לכתוב עליה פירושים.

 

ג. אמנם כתוב שהעיקר הן העצות, אבל ר' נחמן כתב עוד דברים חוץ מהעצות - משמע שצריך ללמוד אותם, ואם לומדים פשוט לכל בר בי רב שלומדים במאמץ ובעמקות. (וגם את מה שכתוב בשיחות הר"ן צריך להבין בעמקות, ולא ברגש סתמי... וכי בגלל שריה"ל יותר 'רגשי' מהרמב"ם, פירושו שצריך ללמוד את הכוזרי בפחות עמקות ממורה נבוכים? אין נפקא מינה, זה רגש שיש מאחוריו חכמה גדולה).

לא כתוב בשום מקום בריה"ל שהעיקר הם העצות ומכאן תבין שהםשלמה גר

שונים,

- גבי הפירוש לו על ליקו"מ וודאי שהוא נערך ע"י תלמידיו כמו כל ספריו! אך מתוך שיעורים שנתן על ליקו"מ כסדר

מסקנת הדברים שאנחנו חלוקים אח יקר שלי     האמת שלא הסברתי את עצמי מספיק ואולי פעם הבאה אם יהיה לך זמן נמשיך לדון בזה מ"מ לילה טוב 

ממש לאנפתלי הדג
אמנם הרב שג''ר התעסק בהחלט גם בתורת חב''ד (בעיקר בזו של האדמו''ר הזקן), אבל לחבר ביניהם רק כי שתי הגישות משתמשות בשכל זה קצת מופרך, במחילה...
כוונתי היתה כך-שלמה גר

בגלות הגענו למצב מאוד מאוד חשוך רוחנית

באה "החסידות הרגילה" מיסוד הבעש"ט והוסיפה את כוח הרצון לעבודת השם שמורה על דרגה של בן החפץ לעשות רצון אביו וכנודע בספרי החסידות (ראה לדוג' תחילת בני מחשבה טובה) החלק בעבודת השם שמעלה את הרצון הינו תפילה כנודע ולכן הדגישו החסידים את התפילה בעבודת השם (ראה אורה"ק ח"ג שהתפילה היא עילוי הרצון),

אחריה באה לה חסידות חב"ד מיסוד האדמוה"ז והוסיפה את הדעת (שהיא אינה שכל כ"א מהות חדשה היוצאת מאיחוד שכל ורצון הוי אומר שכל התובנות השכליות שלהם מעוררים את נטיות הרצון מתרדמתן כלשון הרב קוק באורה"ק) שזה קומה יותר גבוהה בתוך עבודת הבן, והחלק בעבודת השם שבונה את הדעת הינו לימודי אגדה בעומק היינו להסביר את עיניני עבודת השם בשפה פשוטה ע"פ התובנות הקבליות המכונה אצלינו "מחשבה" ובחב"ד קראו לזה "דא"ח" שבלימוד עמוק זה נבנה בקרב האדם הדעת וזה עינין "ההתבוננות החבד"ית" היינו ההעמקה בריכוז גדול המתאפשר ע"י ההתבודדות שבכך נבנה הדעת,

ואחריה שהחלה להאיר הגאולה ידוע שהיא באה קימעא קימעא היינו תחילה שלבי "תחית חול" שבהם אור השכינה אינו במקוריותו "כ"א מרומם את הדרגות של הגלות" (וא"כמ להאריך אם תרצה אז בהודעה אחרת)

תחילה היתה "משנת הרב חרל"פ" שרוממה את קומת המלכות של הגלות היינו את המידות

אחריה "משנת הרצי"ה" שרוממה את קומת היסוד של הגלות היינו את הירא"ש 

אחריה "משנת ריב אברום" שרוממם את קומת התפארת של הגלות היינו לימוד התורה

אחריה "משנת הרב משה צבי נריה" שרוממם את קומת הרצון של הגלות היינו תפילה ודרכי החסידות הרגילה

אחריה "משנת הרב שג"ר" שרומם את קומת הדעת של הגלות היינו לימודי מחשבה ודרכי חב"ד ופה נרחיב מעט להוכיח זאת - ראה כשהרב שג"ר רצה להגדיר את דרכו כך הוא אמר "שיח" היינו שאנשים ישבו ויבררו שיכלית את המושגים של עבודת השם (כך בשם תלמידיו וראה שיחה של הרב זינגר בבגלל הרוח של ערוץ מאיר ששם כותב שהרב שג"ר רצה שיבררו מי הוא השם איך זה לחיות לידו בצילו וכו' היינו בירור שכלי של מושגים אמוניים) ואם אתינן להכי אז תבין כשאני אומר שהרב שג"ר מתנסח בסגנון שכלי אני לא מתכוון שהביטוי החיצוני הוא מהותו אלא שהביטוי החיצוני מורה על המהות שהיא הדעת שהינה בצביון שכלי (אך היא לא שכל וכדלעיל), וכן פשוט לכל המכיר את אור הדעת שהינה אחדות שכל ורצון לכדי מהות אחת וראה אותו בשיעוריו מיד שם לב היאך הניסוחים השכליים הדקים שלו מלווים ברצון עמוק וכשהוא עושה את התנועות עם הידיים שלו כשהוא מדבר רואים האיך הרצון הרגשי מבעבע בו  ממש כמו שמסופר על אדמורי חב"ד שהם היו מוסרים מאמר עמוק שכלית אבל כל כולם רועשים וגועשים בסוד "מקולות מים רבים" והרחיבו בזה היאך שבחב"ד הרגש הוא נסתר לעומת החסידות הרגילה, והוא כדברינו  שעינינם הדעת. (לא המשכתי להסביר מה עינין "שלבי תחית הקודש" שהם הארת השכינה במקוריותה מצד ייחודה בסוד "משנת הרמח"ל" "ומשנת הרב קוק" ואם זה יענין אותך אמור)

איפה אתה מכניס את ישיבת שדרות?עוד פצלש


או או או הקשית לשאול אח שלישלמה גר

גבי ישיבת שדרות הקדושה שתלמידיה ברמה גבוהה- הרבה רמי"ם בישיבה שם כגון הרב חגי לונדין, הרב ערן טמיר, הרב דרור אריה, הרב אלישע וישלצקי הינם בסגנון ישיבות הקו אבל ישנם שם גם רמי"ם שהנם בסגנון מרכז הרב אבל הם לא משמעותיים ונצרף לזה שהמוסר שיעור כללי שם הוא ריב אשר וויס שליט"א שמלמד בסגנון ליטאי, והגם שרה"י למד בישיבה גבוהה במרכז הרב סוף כל סוף הוא לא מלמד בסגנון של ריב אברום היינו בעיון הארץ ישראלי ומסקנתי אחר ההיכרות עם האוירה שם שהיא מעורבבת מסגנון ישיבות הקו ומסגנון ישיבות מרכז הרב אולם הצד של ישבות הקו חזק בהרבה.     

סקירה נחמדה רק כמה תיקונים שלא יהיה עיוות.כמה עוד
ממשיכי הרצי"ה הם לא רק הר המור אלא גם מרכז ,אלא שרב אברום היה תלמיד הראי"ה בעצמו כך שלפעמים חשב בדרך אחרת משל הרצי"ה אבל אם הרצי"ה מינה אותו, משמע שזה דרך הרצי"ה.

ציטוט מדבריך על ישיבות מרכז "ועוד רבים רבים של ישיבות שהגם שהשכל של תורה פחות חזק בישיבות הללו מ"מ זה דרגת רבניהם או שרבניהם למדו בישיבות המשתייכים לסגנון זה ולכן האווירה הינה של זרם מרכז הרב".

אני חושב שאין מקום לדירוג של שכל ובמיוחד לא בין רבנים חשובים.

לדעתי עוד חילוק שאפשר לעשות בין ישיבות מרכז לקו, - היחס בין קודש לחול, לדעת ישיבות מרכז יותר פתוחים לעולם החול ויותר נותנים אמון בציבור כך שהיציאה לעולם החול היא לא סתמית ולכן גם לא נשארים עד שיעור ממש גבוה (אא"כ אדם מתכוון להיות רב) כי רוצים חיי מעשה. לדעת ישיבות הקו, היחס לחול הוא עוד לא פתוח ועדיף להישאר בעולם בית המדרש כמה שיותר (והרבה לשיטת ישיבות אלו בספק קודש וחול). סופו של דבר זה גם סיבת הפיצול (הגלויה לפחות) בין מרכז להר המור - פתיחת מכון הוראה.
לגבי מכוני הוראה:לך דומיה תהילה

ההתנגדות היא משני טעמים:

-הגישה לישיבה היא, שהיא מקום של לימוד תורה בלבד.

-למכוני הוראה יש השפעה על הלך הרוח בישיבה (בין אם זה בדעות שליליות במחקר, שיקולי תקציב וכו').

 

ההתנגדות למכוני הוראה בישיבות היא לא בגלל אי-אמון בעולם החול או בציבור. ודאי גם בהר המור רואים ערך גדול בהשתלבות בעולם המעשה, אין מגמה להפוך את כולם לאברכים ורבנים. אלא שההשתלבות בחול היא יותר קלה מאשר השתלבות בעולם הקודש וכדי להיות ת"ח, או לפחות יודע ספר, צריך יותר זמן. יחד עם הערך שלהם בחשבון הכללי, חיי החול הם דורסניים, זה נתון. מול עוצמה כזאת צריך עמוד שדרה יציב שנבנה בשנים בישיבה.

 

וכמובן, ישנו ערך הלימוד בפני עצמו, וכל שנת לימוד היא קומה נוספת שנבנית. וכן יש שיקול ציבורי של גידול תלמידי חכמים, ויש עידוד ללמוד שנים רבות בישיבה, אבל לא ביטול של היציאה ממנה. אדרבה, לפעמים מעודדים לצאת, בהתאם לתלמיד.

 

זה הרבה יותר מורכב ולא כל-כך גורף.

לגבי קודש וחולכמה עוד
הדבר ידוע שהוא המור נותנים פחות אמון בציבור שיגשו לעולם החול כמו שאמר אחד הרבנים הדור שלנו הגיע לרמה שהוא יכול להוריד טיפה מהפרישות אבל לקדושה לא הגענו.
תודהשלמה גר

-לטעמי מרכז הרב אינם המשכה רק של דרכיו של הרצי"ה כ"א תוספת של ריב אברום על דרכיו, והרצי"ה מינה אותו משום שתוספותיו הינם אמת בהתאם להתפתחות הדור

 

-כוונתי היתה לא לחלק ברבנים עצמם כ"א במצב הישיבתי  שיש ישיבות שהגם שיש לרב שכל של תורה בסגנון מרכז הרב הרי שבתוכנית הישיבתית זה לא מועבר לתלמידים אין דגש גדול על להעביר לתלמידים יכולת למדנית ויוצא שרמת לימוד הגמרא של רוב התלמידים היא בצורה רדודה רק יחידים מתלמדנים 

 

-מעניין מה שאתה אומר לגבי חול וקודש לדעתי זה ביטוי של ההגדרה המהותית שכתבתי לעיל

המשךכמה עוד
לגבי הישיבות שאתה טוען שבלימוד הוא פחות למדני, ישנם ישיבות שלא שמות על זה דגש, ובכוונה. לדוג' ישיבות שלומדות אליבא דהלכתא הם לא רוצות את הסגנון הלמדני לא בגלל שרמת המשכל נמוכה אלא כי הלימוד הזה לדעתם הוא האידיאלי. (דרך אגב גם רב אברום ניסה להכניס את שיטה זו למרכז בזמנו,אך זה החזיק זמן מועט)
תכתבי לכתוב מה את מחפש ונוכל אולי לכוון אותך קצתברגוע


"תכתבי לכתוב" זה מצחיק סליחה..ענבל
הסבר על ישיבה נצרך כדי לדעת איפה לחפש. לא כדי לדעת על בחור.די"מ
אנשים שונים ישיבה לא אומרת בהכרח על הבחור. אבל אם את יודעת על סגנון מסויים שאת מחפשת תבדקי בישיבות מתאימות. אבל זה שמישהו בישיבה שלכאורה לא מתאימה למה שאת מחפשת לא אומר שהוא לא מתאים.

אתה צודק.אנוניקי

היה פה מישהו שכתב שמי שנחשב פתוח בהר המור הוא הרבה יותר סגור ממישהו מהגוש.

אז אני חושב שזה נכון אבל לחלוטין לא ב100% ז"א יש בודדים שהם יכולים להיות יותר פתוחים אפילו מהגוש.

 

ייתכן שהר המור זה דוג' לא טובה אני לא מכיר שאם את הישיבה מספיק. אבל במקומות אחרים זה ייתכן.

ביחוד בישיבות חצי חרדיות זה יכול להיות אפילו הרבה הרבה יותר.

מנצלש"ת - מישהו יודע להסביר לי על ישיבת ההסדר בדימונה?כמעין הנובע
מה הסיגנון? מה הדרך?
איזו ישיבה מקבילה לה פחות או יותר?

מבררת בשביל חברה. תודה!
קו רך, למיטב ידיעתינפתלי הדג
על הציר מעלה אליהו-יפו וכו'. אחלה חבר'ה ממה שאני מכיר.
תודה רבה!!כמעין הנובע
תודה לכולם!חצי משלם
קצת איבדתי אתכם כשזה נהיה שוב דיון על ויכוחי הישיבות והדעות

היו פה כמה שכתבו דברים יעילים,
@שלמה גר @זקן תרח ועוד... תודה לכולם!
חחח שירשור מצחיקאני מקליד...

תודה לפותחת
זה לא כזה משמעותי לדעתי.44444
כשהתחלתי לצאת לא הכרתי ישיבות בכלל ואת האמת שגם היום (רק כאלה שבלטו בתקופת הגירוש מגוש קטיף שהיה כמה שנים לפני כמו תורת החיים).
זה דווקא מצויין, הגעתי בלי סטיגמות.
לנשואים ששכחו. מה אומרים על כל העניין הזה?ארץזיתשמןודבש

ממגדלי השנהב

מבטיחים לנו שרק שם את עצמנו נאהב

מהארמונות המפוארים והמתנשאים

אשר שייכים רק לנשואים

טיפים לנו הם מחלקים

שבלעדיהם בטוח נישאר רווקים

"תפסיקי להיות בררנית" מלמעלה צועקים

על המדרגות המפותלות מנסה לטפס

דייט ועוד דייט, כבר קשה להתאפס

הלב המסכן שאף פעם לא מוותר

כבר טיפה מתחיל להישבר

"האם אתם זוכרים את התקופה הקשה?"

אני צועקת אליהם מזיעה מקומת המדרגה

"אל תוותרי" אני לוחשת לעצמי בכוחות אחרונים

את תגיעי לפסגה וזה לא יקח שנים

תזכרי אני לוחשת לעצמי

"שאגיע לפסגה לא אשקע בחלומי"

את תשימי מעלית על האדמה

תעזרי לאותם הרווקים במלחמה!

את רוצה תשובה מה אומרים על הדבר הזה?אריק מהדרום

או ששאלת שאלה רטורית?

מעניין אותי אם מזדהים עם התחושותארץזיתשמןודבש
בכותרת שאלת נשואים מה הם אומריםאריק מהדרום
או שאת שואלת דווקא רווקים ולכן הפרסום בלנ"ו?
"לנשואים ששכחו" זה שם השירארץזיתשמןודבש

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אני שואל שובאריק מהדרום
את רוצה לדעת מה אני חושב על השיר שלך כנשוי?
כן, גם מענייןארץזיתשמןודבש
באת לומר שהנשואים מתנשאים כאילו?זיויק
ח"ו מתנשאיםארץזיתשמןודבש
זה מבטא את ההרגשה שלי שלפעמים מרגישה (ולפעמים גם החברה גורמת להרגיש) פחות מוצלחת ממישהו שכביכול הצליח והתחתן
ח"וזיויק
אני מקווה שאת מספיק בעלת ביטחון עצמי שלא תלוי בשדרים כאלה
את ציינת שהארמונות מתנשאיםאריק מהדרום
זה גורם לחשוב שאנחנו גם כן מתנשאים.
אוקי היה חשוב לי לשאולאריק מהדרום
כי השיר כשלעצמו לא מזמין נשואים להגיב כל כך כי הןא מתאר אותנו כמתנשאים ומנותקים ומעצבנים.

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.


דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.


ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.


ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

טוב לפעמים יש טיפה התנשאותארץזיתשמןודבשאחרונה
אבל זה לא המסר שרציתי להעביר כאן! זה יותר בא להעלות למודעות את הכאב של הרווקים ואת ההרגשה שהם פחות טובים אם הם לא נשואים. כמובן שזה עבודה עצמית שבן אדם צריך לעבוד עליה, אבל באמת זה עניין מאוד רגיש ולפעמים הסביבה לא מספיק מודעת ורגישה לזה ותמיד טוב לעלות למודעות את הרגישות הזאת.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

התייאשתי מלעקובזיויק
אחרי השרשורפלצת של @Lavender

בלתי קריא בעליל מהפל'

הגיוניintuscrepidam
"ידידי, אילו היה באפשרותי לתת לך דבר אחד בלבד, הייתי נותן לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך. אז היית נוכח לדעת עד כמה הינך אדם מיוחד במינו" ב. בילינגס
טוב חיפשתי מלא זמן והתייאשתי חחחלא יודעתת
שלחו פה פעם מספר של הרב חיים קורץ..מישהו יכול בבקשה לשלוח שוב?
שלחתי בפרטי קיבלת?קעלעברימבאר
כן תודה רבה!!לא יודעתת
מומלץזיויקאחרונה
דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות...נו, ההוא מהזה

האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂


אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה

לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...


אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?


תודה מראש לכולם!!

שלא לדבר על הפרס הגדול!כינור יהודי

התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)

להעלות סטנדרטים או להתפשר?Lavender

בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים. 

ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,

מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"

ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...

(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)

מה אומרים?...

לא הבנתיintuscrepidam
עוד מכה ועוד מכהגרי

עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".

"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"

יפה מאוד זיויקשפלות רוח
נכון כנ"ל שתי גרושות התחילו איתי מוצשאדם פרו+

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אם זה ינחם אותךהמצפה לישועה

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

:')חתול זמני

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

מה הבעיה של אנשיםאני:)))))אחרונה

לומר פשוט שלא מתאים?

בדייטים עצמם ובין הדייטיםadvfb

עולים תחושות בדייטים עצמם

עולים תחושות בין דייט לדייט

 

מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?

מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)? 

 

סתם מבאסהפי

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

מסכימהרק נשמה

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

נכון זה לא פחות קלהפי
כל אחת והקצב שלהadvfb

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

יש הרבה קשרים שנתקעיםהפי

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

אהבתי את הביטוי אנרגיה זכרית פצועהמחפש שם
נשמע כמו חתול רחוב פצועחתול זמני

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

וואי לגמריadvfb

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

מענייןמחפש שם
איך את מזהה את ההבדל? מתי את נותנת זמן וסבלנית לתהליך של צבירת בטחון ומתי את חותכת? 
חח אני בןadvfb

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

את יודעת להצביע על דברים שחוסמים/ עוזרים לך להפתח?מחפש שם
מה שהכי עוזר להיפתח זה פשוט טבעיותרק נשמה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

אמןמחפש שם
זה קטע כי אתה מאמין שאם תהיה משהו מסויים אז מי שהולך תפתח בזמן שזה יקרה כשפשוט תהיה אתה...
מממ אני בעיקר מדבר על מחשבות והרגשות תוך כדיadvfb

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

נראה לי שזה שכל ורגשרק נשמה

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

יפה, תודה!advfb
מציע חידוד - רגש ודמיוןadvfb

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

יפהרק נשמה

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

כן כןadvfbאחרונה

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

מתנה לחג - קובץ שירים לנשיםגלויה

שלום לחברות הפורום היקרות!

כן, זה רק לנשים. 

הייתי פעם פה... 

עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין

וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן. 

ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים

וקריעת ים סוף 

והתחתנתי ב"ה 

(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה) 

ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!

כתבתי ספרון על המסע

מילים שה' שלח לי להתמודד

וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק! 

20260331102053.pdf (תלחצי על זה) 

 

 

קפיץגלויה
מרגש.אם-אם
תודה!גלויהאחרונה

אולי יעניין אותך