אני חושבת שדברים שמפריעים לך לפני החתונה הם סיבה להוריד. כי אחרי החתונה גם ככה תגלי מלא דברים שלא ידעת עליו קודם ולא חשבת על הדברים האלה אז אם יש משו שמפריע לך, זה סיבה להוריד.

הזכרת לי חברה שלי שפתאום אחרי החתונה בעלה הפסיק ללכת עם ציצית. כאב לה מאדד. היא לא התגרשה בגלל זה אבל זה די פגם בהערכה שלה אליו.

פעם שאלו ברדיו את הרב בן ציון מוצפי (שנחשב למחמיר)  על מדוייט שמקיים מצוות אבל לא הולך עם כיפה..

והוא ענה שזה לא משקף את היראת שמים שלו ופעם היו אנשים כשרים וצדיקים שהיו הולכים בלי כיפה מכל מיני סיבות..

לכן לא דוחים על דבר כזה...

אפשר לומר גם להפך,  

ציצית זה רק מצווה מאחת המצוות, כיפה זה מראה שאתה שייך לאלה שמקיימים

להגיד ההפך אבל מנהג זה מנהג ומצווה זה מצווה ולא פוסקים הלכות לפי הרדיו.

וזה לא הדיון מצווה או מנהג... השאלה אם פוסלים על זה או לא

אז למה לא לקיים אותה?

ובנים - אל תקפצו עלי ותגידו לי שזה מפריע לכם מתחת לחולצה וכל היציאות האלה...

כמה שהמצווה יותר חשובה יש יותר יצר הרע לקיים אותה...  אין קשר לכמה זה קל

"אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות אינו חייב בציצית וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום כדי שיזכור המצוה בכל רגע"

לדעתי זה מעיד הרבה על יראת שמיים, לא רק שהוא לא במיינסטרים.

ציצית אמנם לא חובה אבל מי שמוותר לקיים מצווה בכל רגע (וכל הסגולות הנלוות שמיוחדות לציצית)

זה מעיד כנראה על היראת שמיים שלו.

השו"ע כותב ש"טוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום"

זה לא מנהג חסידות!

אם הוא מוותר על המצווה בגלל קושי כלשהו כנראה שמצווה לא מספיק חשובה לו.

לא אמרתי שאין לו יראת שמיים בכלל, אלא שזה מעיד על יראת שמיים.

לכל אחד יש את הנסיון שלו, אני לא אומר שכל מי שיש לו ציצית אוט' יותר צדיק ממי שאין,

אלא שבגדול זה מעיד.

כל דבר חיצוני לא מעיד לגמרי על היראת שמיים של האדם, אבל נותן עוד אפשרות לבדוק אותו,

ואפשר נגיד לברר אם הוא בלי ציצית סתם כי לא בא לו או בגלל לחץ מהמשפחה (ויש לזה כמובן עוד השלכות- אולי הוא לא ירצה לשלוח את הילדים לחינוך דתי בגלל המשפחה?)

רק כתבתי שאם הוא מוותר בגלל לחץ מהסביבה

צריך לבדוק על מה עוד הוא מוכן לוותר בגלל הלחץ הזה.

המסקנה של הגמ' שם (ונפסק להלכה בשו"ע) שציצית היא חובת טלית ולא גברא,

אבל מי שמתחמת מהמצווה ע"י שלא לובש בגד שחייב בציצית, נענש בזמן פורענות.

שהוא חיבר אליו ציציות?

על ביטול עשה בפועל אין עונש רגיל אבל ב"ד מכין אותו.

פה זה אפילו פחות מביטול עשה  לא, מי שהולך עם 4 כנפות בלי ציצית ביטל מ"ע - לקראת נישואין וזוגיות

וכתוב שם בגמ' שבזמן פורענות נענשים גם על זה:

"מלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא אמר ליה קטינא קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית של תכלת מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן"

העובדה שנענשים על זה בזמן פורעות לא הופך את זה לחובה אלא לדבר טוב/חשוב/מומלץ

אני יודע שגדר של חובה נקבע לפי השו"ע, בלי סייגים.

ובג' כתוב שמענישים על זה משמיים בזמן פורענות למרות שזה לא חובה, ככה בדיוק בנוייה הסוגיה שם.

שבחור יביא לבחורה חצאית ארוכה

מתוך שדמעתה מצויה הונאתה קרובה.

לא הייתי לוקח סיכון כזה חח

באמת היית קונה ומביאה לדייט? אולי הנושא הזה רגיש אצלו ויש לו קושי מסוים ואת פשוט מנחיתה עליו את הציצית ובעצם בעקיפין דורשת ממנו לשים אותה. אני לא הייתי עושה את זה, זו מצווה של אדם לבין הקב"ה וכל עוד אנחנו לא יוצאים תקופה ארוכה לא חושבת ששייך להתערב.. היא יכולה להגיד לו כשהקשר מתקדם שהיא תעריך את זה מאוד אבל פחות להגיע למצב הזה...אבל זאת רק אני אולי רוב הבנים היו מקבלים את זה סבבה..

ככה קרה לחבר שלי, שמישהי ביקשה ממנו לשים ציצית ועוד היום הוא לובש אותה

פשוט זה לא כל כך היה במחשבות שלו, לא דיברו איתו על זה יותר מידי..

אז פשוט הוא שכח בכלל מכל העניין הזה. 

עד שבאה מישהי בפגישה וניצלה (במרכאות כמובן) את הקירבה ביניהם ואמרה לו שחשוב לה ציצית והוא שם בכיף וכמו שאמרתי עד היום הוא לובש למרות שהם נפרדו.

שיבינו פה אנשים, זה לא שבנאדם כל יום קם בבוקר ואומר "לא.. לא בא לי ללבוש ציצית"

יכול להיות שהוא פשוט לא חשב על זה או לא הורגל בזה..   כל מה שצריך זה דחיפה קטנה

הוא לא ישנה את זה או יגיד שבשלב מאוחר יותר - איך היא אמורה להרגיש? לא כל המקרים הם כמו אלו שנתת.

בדיעבד זה מצוין, אבל כל אחד ואחת צריכים לחשוב האם הם מקבלים את הצד השני איך שהוא עכשיו - ולא איך שיהיה בעתיד. אם זה קשר מתקדם זה משהו אחר, אבל מלכתחילה כשנכנסים לכזה מצב עדיף לחשוב האם אני מקבל את זה ומוכן לנסות גם בלי הפרט הזה, כי גם בעיניי הוא פחות משמעותי. או להבין שזה יותר מדי חשוב לי וזה יכול להפריע בהמשך

כל אחד הולך לפי דרכו ולפי המקום בוא הוא נמצא כרגע.

אם אפשר לעשות הקבלה- את באותה מידה יכולה לשאול האם חולצה מסוימת מתאימה?

לחלק זה יתאים ולחלק לא. מה רלוונטי לשאול בפורום? את צריכה לעשות מה שמתאים לך.

מבלי להכיר אותך אי אפשר לדעת מה מתאים לך ולהשיב על השאלה!

לא מזמן היה שרשור על חצאיות קצרות וממה שראיתי הגיבו קצת אחרת. משום מה סלחנים פה קצת יותר במקרה הזה...

לדעתי זה מעיד וכן זה מפריע ורוב הסיכויים שהייתי פוסלת על זה כי זה אומר משהו על הבחור.

לא משנה כמה ירא שמיים הוא יהיה. הייתם יוצאים עם מישהי שהולכת עם מכנסיים אבל לטענת הסביבה בה היא חיה יש לה יראת שמיים גדולה מאוד? מתנגש קצת לענ"ד..

וגם בנושא כיפה, נכון שאולי זה לא הלכה גמורה אבל במציאות של היום זה תנאי מחייב.

ומי שלא הולך עם כיפה יוכל בקלות להגיע למקומות שזה שיש לו כיפה על הראש (בהנחה שלשניהם יש יראת שמיים ומידות) ליפול למקומות פחות נעימים. או אפילו להתנהג קצת בקלות ראש שלפעמים לא מתאימה.

לא יהיה לו את המחסום או את "התזכורת" של מה נדרש ממני בתור דתי. אפשר להרחיב על זה הרבה אבל זה לא הנושא..ואני לא שופטת אף אחד שהולך עם או בלי. לא חסרים כאלו שנראים ככה ומתנהגים אחרת וכמובן שזה לא הכול אבל זה בהחלט מעיד על פן מסוים. גם ציצית וגם כיפה.

תחשבי האם את מוכנה לקבל אותו ככה. אם כן אז תנסי לצאת איתו, רק את יודעת מה הכי חשוב לך ולמה את מייחסת פחות חשיבות.

בהצלחה

ואת הסיבות שלה לפסול. כי לפעמים בדברים האלה, יש עומק מסוים ומשמעות עמוקה יותר למדויטת.

אפילו שחלק מהאנשים כאן מתייחסים לזה בצורה קרה של מצווה או לא מצווה. כל כך הרבה דברים נגזרים מהדבר הזה ביום יום אצל אותו בן אדם. שכן זה יכול להפריע לחלק מהבנות.

אין סיבה שבנות לא יבינו על מה אתה מדבר. לא מחייב שהציצית תהיה בחוץ (וקטונתי מלשפוט או להגיד משהו לאלו שלא שמים. ב"ה גם לי לא חסר דברים לעבוד עליהם..).  אבל - אם הסיבה העיקרית היא החשש שאחרים יתפסו אותך באור אחר או שפתאום יקטלגו אותך - בעיניי, זה מעיד על חוסר אמונה ועל תפיסת מציאות אחרת שלא הולכת באותו קו שלי..

אין הבדל בין בנים לבנות בעניין הזה. גם בנות שנראות דתיות יכולות אולי לחוות את זה. ואם מישהו יחשוב עליי דבר כזה או אחר בגלל שאני דתיה - שיחשוב. אני לא חיה בשביל שאחרים יראו אותי כנאורה או אינטלקטואלית. אני חיה בשמחה בדרך שלי ויודעת שאם אני צריכה להשיג דברים כאלה ואחרים  - אני אשיג בזכות הקב"ה (ביחד עם ההשתדלות שלי כמובן) ולא בגלל שאנשים תפסו אותי כדתיה או כמישהי שפחות יהיה להם חיבור איתה. (מה שלא בהכרח נכון, זה תלוי באיך שאתה רואה את עצמך. ואם אתה גאה ושלם עם ה"דתיות" שלך אז רוב האנשים יקבלו ויעריכו את זה ולא יסתכלו עליך באור אחר).

בחוץ. אלא אם כן ספרדי סתם גם מוציא ולוקח את זה על עצמו.

גם אם  נגיד והבחור הוא ספרדי ולא מוציא ציציות, אז מה קרה? נחרב העולם? צריך להיכנס קצת לפרופורציות ולהתמקד בדברים יותר חשובים שמשקפים לא פחות את הייראת שמיים של האדם שמולנו.

רוב הספרדים לא מוציאים ציציות החוצה.

ולפי הקבלה עדיף אפילו להכניס.

נכון שיש הרבה ספרדים שמוציאים

אבל זה עדיין לא מעיד כלום על מי שלא מוציא

הוא יכול להיות הכי דוס בעולם.

לטייל קצת?]

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!