בס"ד

אבל דווקא ישמח אותי מאד

רואים את זה גם כשההורים מבררים שזה יותר רציני או קולע, קרה לי פעמים שהאמא היא זו שביררה עלי דרך החברים רבנים ושיחת טלפון.

אני רוצה לדעת מה בנים חושבים על זה כי יש להם אופי שונה

ולמה זה לא הגיוני? הבחורה לא רוצה להיפגש עם כל איזה אחד שהציעו לה, לא הגיוני?

את יכולה לברר,עם חברים או כמו שקן לציפור אמר עם רבנים גם.

אולי אפשרי שאח שלך יברר עם החברים של המיועד\הרבנים שלו.

את היית רוצה להיפגש עם אחותו של הבחור לפני הבחור בשביל שתבדוק אותך?

ברצינות שואלת

מצד שני,יכול להיות שזה סתם משהו שאני ממש לא רגילה אליו וייראה לי ממש מוזר.

לא יודעת..

מה שכן, בהצלחה

מהחויה שלי כבן שיש לו חברים בנים

אני חושב שיש כאן כמעט קונצנזוס לזה שבנים רואים את זה כחטטנות לא לגיטימית.

מי מתחתן, את או אח שלך?

את או אמא שלך?

אם בחורה מספיק בוגרת בשביל להתחתן, היא אמורה להיות מספיק בוגרת לחפש בעצמה.

ככה לא מפתחים לדעתי עצמאות ואחריות.

כשם שהורים ואחים לא אמורים לדחוף את האף שלהם לזוגיות של נשואים, כך הם לא צריכים להתערב בבחירת הבן זוג. זו גישה שמפזרת אחריות ולכן גם מרופפת באופן מובנה את הקשר.

בעיני זו הצעה הזויה, אבל זו רק דעתי. אני מודע שיש כאלה שנוהגים אחרת. ושוב, אם את בוגרת מספיק בשביל להתחתן, זה אומר שאת יכולה ומסוגלת לגבש דעה משל עצמך בשאלה הזאת גם.

אני לא מספיק מנוסה בלקלוט אנשים

ולאח שלי יש אינטואיציה ממש טובה

כמו שבכל דבר יש יתרונות וחסרונות, וכל אחד בוחר איזו שיטה מתאימה לו יותר.

אני יותר התייחסתי לחסרונות כי זה מה שרציתי לחדד.

אם זה מרגיש לך מקובל ונוח עם זה .. אז סבבה תנסי לצאת בצורה כזאת .

אם זה יפריע לך אז תדברי עם אחיך שמפריע לך ואולי שהוא יבלוש אחריך יותר בסטייל או משהו כזה או שתחליטי להיות עצמאית ותוותרי על זה

תודה על המידע המבעית.
אם יש בך עדיין איכשהוא את היכולת, אנא הסבירי לאחיך בעדינות שקאבול טרם הועברה לארץ הקודש.
אינני יודע עם מי את מעוניינת להיפגש, אך סביר להניח שרוב הפוטנציאל הגברי בישראל לא יהיה רלוונטי עבורך עם פרקטיקת דייטים איסלאמיסטית כזו.

סתם הולכים לישיבה, רואים איך הוא נראה במציאות, מתפלל, מדבר עם חברים, איך הוא בשגרה... 

ושאני אומרת הולכים אני לא מתכוונת לכל המשפחה כן.. מישהו אחד.. וגם זה אם יוצא. זה לא איזה כלל אצלם, שזה חייב לפני כל פגישה...

נשמע לי שיטה לו משו..

ואם בדיוק הם נפלו על יום חלש שלו?

מהסתכלות מהצד של כמה דקות אפשר ללמוד על בן אדם?

מספיק לברר עליו דרך רבנים וחברים שלו,

הרבה יותר אפקטיבי לדעתי.

לא מחפשים מושלם, מחפשים לראות אם הבן אדם נורמאלי וחביב זה הכל חח

וחוץ מזה הם חרדים, זה יותר מקובל שם... 

ולברר דרך רבנים וחברים זה ברור שהם עושים, פשוט רוצים להשלים את התמונה עם לראות את הבן אדם

לדוג' בד"כ הוא קם בזמן ובדיוק היום הוא קם מאוחר

או שהוא נסע מהישיבה לחתונה והם בטוחים שהוא סתם מבריז..

(או להפך..)

אני מבין שהם מבררים בעוד דרכים

אני חושב אבל שהדרך הזאת יכולה לפעמים רק להרוס.

שהולכים לישיבה בהשקמה ומחכים מתי הוא ייצא מהחדר...

ואם הוא לא בישיבה, אפשר לשאול למה... 

וסתם ככה, שמקבלים פידבק חיובי על הבחור מרבנים וחברים, ההתרשמות החיצונית היא לדעתי נטו חיצונית כדי לראות אם חיצונית זה שייך לבחורה... 

אני אישית לא הייתי נבהלת מזה אם הייתי גבר.. 

אם אני יודעת שאני טובה ובסדר ממה יש לי לפחד או לחשוש. חוץ מזה שהכל משמיים, אז אם קרה משהו שגרם להם לחשוב שאני פחות טובה, בעיה שלהם...

הנקודה היא שלפעמים הסתכלות של כמה דקות יכולה להטעות.

ואני לא מסכים עם המשפט האחרון שלך,

נכון שכל מה שקורה משמיים

אבל צריכים לעשות את ההשתדלות לפי ההבנה שלנו- איך נכון לברר על הצד השני.

זה לא רק בעייה שלהם, גם הבחורה עלולה להפסיד בחור טוב בגלל זה.

ד"א, מה עם הפוך? לא עוקבים גם אחרי הבחורה?

שעם המכלול של לברר עם חברים ורבנים, ולראות את האדם במציאות אני מאמינה שאפשר 

לקבל תמונת מצב נכונה יחסית... 

לדעתי זאת השתדלות נכונה...

לגבר שהוא נמצא בישיבה וזה החיים שלו ושם הוא מבלה את רוב זמנו, כן, זה מעניין לראות אותו בסביבה כזאת.

ולגבי הבחורה, לא יודעת מה הם עושים חח... לי אישית לא היה אכפת שיראו אותי בסביבה שלי...

יש גם כאלה שפוגשים את הבחור או הבחורה באופן רישמי ואז אפשר באמת להתכונן לזה.

דרך אגב דווקא במגזר הדתי לאומי הייתה אמא שרצתה לראות אותי לפני, וזרמתי עם זה...

אחותו בררה מתי היא יוצאת מהעבודה והגיעה לפגוש אותה כאילו במקרה... (היא נסעה בשביל זה מעיר אחרת פעמיים,כי פעם אחת אחותי יצאה מוקדם.) 

היא נתנה לו צ'אנס אבל אחרי פעם אחת היא חתכה ואמרה לי שזה הוריד לו מלא נקודות.

אמנם השאלה היא לבנים,

אבל באופן אישי לא הייתי רוצה שאיזשהי בת משפחה תפגש איתי לפני הבחור, לא משנה מאיזה קרבה היא.

רק אם הבחור ממש היה נשמע לי, והוא היה ממש מתעקש, אז אולי... למרות שאז הוא כבר לא ממש היה נשמע... וברור שהייתי עושה את זה בחוסר חשק.

אבל-

שימי לב לאיך שאת כתבת:

"...משום מה החליט שהוא  לא יתן לי... רק עם מי שהוא ייתן אישור... אז הוא רוצה להפגש עם הבחור..."

ומה הדיעה שלך בענין?

חשוב לך לקבל דיעה של אחיך לפני דייט? אישור שלו יתן לך תחושת בטחון לצאת? אז אולי יש מקום לשקול שהוא ייפגש קודם עם בחורים, ולקחת בחשבון שעשוי להפיל הצעות סתם. אבל זה צריך להיות כי את בקשת מאחיך, ואת מעונינת בזה.

אם זה רק הרצון שלו, אז פשוט להבהיר לו שאת ילדה גדולה והוא לא צריך לאשר לך שום דבר, ובטח לא אמור לאשר לך לצאת לדייט.

למה אף פעם לא מבינים אותי נכון?

אני סומכת על האינטואיציה של אח שלי

והוא לא יפסול לי סתם הצעות, אני סומכת עליו

חוץ מזה, נגיד אם מישהי שאני לא סומכת עליה מציעה לי הצעה או שזה הצעה מהיאנטרנט זה מפחיד ישר להיפגש עם הבן בלי לדעת מיהו, הבנתם?

אמש עשית שימוש בביטוי "אח... שמשום מה החליט..." והיום את טוענת שחיזקו אותך "ברצון הזה" כדברייך ושאת "סומכת על האינטואיציה".

אין אדם בעולם (שלא מכיר אותך מקרוב) שלא יחשוד שאת פשוט נמצאת תחת לחץ כבד להסכים לתנאי הזה לצורך היכרויות, שאת כבולה ושאת מחפשת עכשיו צידוקים להסכים לתנאי.

אני חוזר ואומר שזו איננה נורמה, שאני אישית אלחם על כל מקרה שאני שומע על ניסיון להשליט כאלו לחצים כדי שזה לא יהפוך לנורמה ולא ייחשב נורמטיבי, ואבהיר תמיד את דעתי, שמדובר במלחמה על זכות בחירה וחופש.

אני מציע לך לעשות את החשיבה עם עצמך באיזו סיטואציה את נמצאת ועד כמה את מחפשת עכשיו צידוקים למה שאיננו קיים ולטובת משהו שאת לא מנמקת כלל, דהיינו מדוע אחיך צריך להיות הפילטר של חייך במקומך עצמך.

אח שלה רוצה לעזור לה, היא בתחילת דרכה...

למה היא צריכה ללמוד מתוך נסיונות וכאב? (כמו הרבה מאיתנו פה...)

הוא יכול לעזור לה לעבור את הסינון הראשוני של בחורים זה הכל....

אין פה מה לחפש בעיות פסיכולוגיות, שהיא לא עצמאית, שהיא נשענת על בלה בלה...

בקיצור...

הלוואי על כולנו שיעזרו לנו בשידוכים בבירורים, ושכל מה שנצטרך זה לבוא לפגישה בידיעה שמה שנשאר לנו לחפש זה מציאת חן וכימיה...

זאת דעתי... 

ומציע גם לאחרים כאן לשלול אותה מכל וכל.

אבל באופן שאני יוכל להבין, קצר וקולע בלי גיבובי שטויות כל חירות

ומכאן נובעת המחלוקת בינינו.

סבבה?

אז אני אומרת את זה בקצרה

זה כבר דיון אחר, מה זה חירות?

אתה חושב שחירות זה להיפגש אם מי שבא לך ולעשות מה שבא לך ולחספס את הנפש שלך כמה שבא לך

אני חושבת שהחירות שלי היא לשחרר את הנפש שלי מחספוסים מיותרים, להיפגש עם כמה שפחות בחורים

כמו שכמה אנשים פה אמרו, תעיין בתגובות אם זה מעניין אותך

וגם אין בינינו דיון אמיתי ואף לא יכול להיות.
יש כאן מלחמה על משהו שלפחות כרגע את טוענת שאת משוכנעת שהוא נכון (על אף שרק אתמול לא נשמעת משוכנעת בזה, מה שכבר מעורר את החשד שדעותייך מוכתבות מלמעלה, בדיוק כפי שעצם הנושא מעורר חשד, ולכן את אגב בסוג של בעיה כי גם לא תוכלי להוכיח שאת באמת מאמינה כך), ואילו עבור מה שאני מעוניין לקדם מהווה חצייה של קו אדום מסוכן, חמור ומהבהב.
אין ולא יהיו ויתורים בפולמוס הזה.
לעצם העניין אני מקווה עבורך שתצליחי בחיפוש, תהא הדרך אשר תהא (כפי שהייתי מקווה שכל אדם יאחל לכל אדם באשר הוא, גם תוך כדי מחלוקת).

כמו תמיד, אנשים כמוך מתייחסים לשליח ולא למסר.
עיין תגובותיהם של "מבקש אמונה" ושל "מישהי=)".

אין לי כח לענות לך אפילו

פשוט אל תבין וזהו

לא על כל דבר חייבים לדון. יש כאלו שמנסים לקבוע נורמות, בעיקר כדי שיהיה להם את הכוח שהם מחפשים להשיג, ויש את אלו שיש להם אומץ לעמוד בפרץ ולהילחם.

מה הסרט שלך? את נשמעת קצת מבולבלת או מותחשת...

מדאגה שואלים...

מתנצלת...

לא באתי לומר לך שבהכרח זה המצב,

רק להסב את תשומת ליבך- לפי איך שהתנסחת.

ונראה לי שבאמת את צריכה לבדוק עם עצמך מאיזה מקום זה מגיע,

האם זה רצון שלך או של אחיך,

ואם באמת זה מה שטוב לך- עכשיו תחשבי איך נכון לעשות את זה בצורה שלא תרתיע בחורים.

וכמו שכתבו פה- אחיך יכול לחוות דיעה, אבל לא להחליט.

הכי מסכימה איתך-

שאין ענין 'ללכת ולראות', כי זה מתיש, וסוחט, ולפעמים גם מייאש,

ודורש הרבה כוחות.

ואם זו הדרך שלך למנוע דייטים מיותרים, וזה מה שנכון לך- לכי על זה!

בהצלחה!!

שלום עלומה !
בתור בחור בתקופת המפגשים והכרויות, חוויתי כבר כבר נסיונות ולצערי לא קיבלתי הצעה כזו. 
למה אני כותב לצערי? 
כי לפעמים מרגיש שכמה הצעות שעברנו היו ממש לא לעניין והיה אפשר למנוע את זה ולחסוך זמן יקר!
וגם הרבה צער יקר ודמעות.
לדעתי ממש חשוב דבר ראשון לברר אצלנו את הרצונות,  שאיפות ואז למצוא לזה שותף.
חשוב לברר בצד השני, שאכן יש שם גם שאיפות כאלו לפני המפגש ולמנוע חוסר נעימות.
אז עכשיו יבוא מישהוא וישאל, " למה לא תפגשו ותבררו את זה כבר בפגישה?"
אני מכיר כבר טוב את הגישה הזו, לדעתי הענייה, גישה זו מתעלמת מתהליכים שהנפש עוברת במהלך הפגישות,
הציפייה הגדולה למצוא את החבר\ה לחיים ואת האכזבות כשמבינים שזה לא זה.
את ההכנה הנפשית העצומה לכל מפגש חדש, את הרצון להיפתח מבלי להיפגע . ליצור מפגש מבלי להישחק.
חשוב לשמור על רעננות, ויש היום הרבה מאוד!!!!!!!!! שאיבדו את הרעננות הזו והייאוש חילחל בקרבם והגיל כבר עלה ובאמת זה קושי עצום, זה תפילות ודמעות בלי סוף.   
כמו כן יש תגובה רגשית מאוד חזקה בן גבר לאישה (בתקווה! כי לפעמים חוסר שמירה על צניעות שיחה ועניים וכו' מכהה מאוד את הרגש הזה וחבל)  במיוחד כאשר נפגשים למטרה זו. 
רגש זה יכול לסחוף וקצת לטשטש את הבירור השכלי, כמובן שהבירור השכלי זה לא הכל. אבל לפעמים בעקבות הרגש דברים שהם מאוד חשובים לאחד הצדדים נעלמים מהעין וזה אומר שהתמדדות עם דברים אלו תכיע כאשר הרגש קצת ירגע, ואז יש מצב שנצליח להתמודד אבל מה אם לא ????..... זה סיכון גדול. 
יש לכם מנהג טוב שאולי כולנו היינו צריכים לאמץ, אשריכם!! תמשיכו. זה שאצלנו זה לא נהוג זה בעייה שלנו! 
אתם לא חייבים לאמץ את הבעיות שלנו. 
כמו כן, יש סייג. כמובן. 
בירורים מקדימים עמוקים מידי יכולים אצל אדם שלישי יכולים לקבל פרופורציות לא נכונות עקב התרשמות אישית שלו. עקב תכונות מסויימות שהוא אישית מתרשם מהם או שמפחד מהם ואז זה יכול ליצור פספוס. צריך לדעת לתחום בירורים אלו ולעשות אותם בעדינות ורגישות ולהבין שמבררים רק דברים מסויימים מאוד ושם עוצרים. 
בודקים כמה דברים בסיסיים ולא מרחיקים משם. 
בהצלחה רבה מאוד מאוד !! כמובן שלהכל צריך להוסיף תפילות גדולות ותהליך מתמיד של התחזקות בעבודת השם והתעצמות למען בניית בית קדוש וטהור, מלא בייראת שמיים ועדינות ושמחה ואור יקרות . 
לבנות בניין שלם . בע"ה ! ובס"ל ! להשרות שכינה גדול 
מקווה שעזרתי במשהוא ... 
היה חשוב לי לרשום 

סוף סוף מישהו מראה את האמת של "תבררו בפגישה" 

כמה כאב יש שמבינים שזה לא זה מסיבות שכליות אבל הלב כבר נקשר....

וכמה היה אפשר למנוע את זה בבירורים...

נותנים יותר מדי סמכות לבחורים ובחורות שדוגרי הרבה פעמים מובלים ע"י הרגש, כמו כולם, אנחנו בני אדם.

ואפילו אם בסוף התגברנו והחלטנו ממקום שיכלי, מישהו בכלל דיבר על הסבל הנפשי שעוברים אחרי זה?

מישהו בכלל פתח את המקום הזה? כמה פעמים צריך לחכות כמה חודשים טובים עד ש"הרגש ייעלם והלב יתרפא" לא חבל על כל הזמן שמתבזבז?...  

למה? בשביל מה כל זה?

בציבור החרדי כמעט ואין את זה. 

אני כותבת ממש בכאב...

חיזקת אותי ברצון הזה

אני מציע לשאר לחשוב רק עד כמה המנהג הזה - כלומר, ההמצאה הזו שאיננה באמת מנהג ולא קיבלנו כאן שום אינדיקציה לכך שזה קיים באופן ממשי בשום מקום שהוא - הוא רע, וכמה רע ייצא ממנו.

לבנתיים השיטה שלנו גם לא כל כך מוצלחת... בלשון המעטה... 

ויש אנשים שיש להם כוח להילחם.
אדם בוחר על מה להילחם.

אנחנו בנתיים סתם מתרסקים על מלא!! פגישות ומה יוצא מזה? 
כמה רווקים מבוגרים יש היום? 
אולי אנחנו צריכים ענווה להודות שצריך לשנות משהוא בשיטה. 
לא צריך למהר לדחות עזרה מאנשים שבאמת רוצים לעזור.. 
 

היינו רוצים לפגוש אנשים רציניים, שבאים בשביל לבנות בית ולא סתם להתנסות, 
להתרשם, להרגיש וכו' 
בחור שמרגיש מוכן ושמכיר את עצמו זה לא אמור להפריע לו, להיפך. 
צריך להתרשם מזה שהתהליך הוא רציני ולא סתם " תפגשו אולי יצא פה סיפור אהבה מהסרטים " 
אנחנו לא רואים את הסרטים האלה ואנו רואים מה קורה למי שכן רואה... הוא חי בסרט של סיפורי אהבה גועשים..
בניין בית זה דבר רציני מאוד! בונים בית שתהיה בו שכינה בע"ה! קדושה, טהרה. קול חתן וקול כלה. קולות עדינים ומיוחדים. 
צריך להתרגל לדבר בפתיחות, חשוב לי דברים כך וכך , אני מחפש כך וכך 
אנחנו מחפשים התאמה , יכול להיות שמישהוא מכוון לדבר אחר, מעולה! שיהיה לו בהצלחה . 
אבל אנחנו מכוונים למקום אחר ולכן כדאי שנמצא מישהיא שגם מכוונת לשם ונלך לשם ביחד, בכיף ובשמחת עולם. 
בהצלחה! 
ואשריך על הענווה העצומה שאת ככה מקבלת עזרה מהסביבה. זה נהדר. 
 

מי שלא מרחם על עצמו למה שהקב"ה ירחם עליו

נראה לי זה יותר נכן הפוך-

מי שכל הזמן מרחם על עצמו למה שהקב"ה ירחם עליו?

ראי מסילת ישרים שער הזהירות

בכל אופן, אין הכוונה לשבת בחיבוק ידיים אלא לעשות הכל כדי לא להפגע...

ראי מה כתב רבינו בחיי בפרשת בשלח על "וחמושים עלו בני ישראל":

"דרך התורה לצוות שיתנהג האדם בדרך הטבע והמקרה ואחרי כן יפעל הנס, וכן מצינו אמר הקב"ה ליהושוע (יהושע ח') "שים לך אורב לעיר מאחריה"  ועם מלומדי ניסים והנפלאות למה יצטרכו לאורב, אלא שרצון התורה בכך שיעשה האדם בדרך הטבע כל מה שבידו לעשות והשאר יניח בידי שמים..."

ברור שבנאדם צריך להאמין בה' ולא בהשתדלות.. אבל אתה אומר לעשות אותה בזלזול לכאורה

כן צריך לעשות את ההשתדלות ברצינות.. בשיא הרצינות אפילו..

תסתכל איך יעקב התכונן לפגישה עם עשו..

תסתכל איך יעקב והשבטים התייחסו לשליט מצריים (יוסף) שרצה את בנימין לעצמו..

ותגיד לי שזה לא רציני..

ככה זה כשמאמינים 

 "אני אומר לך דברי טעם, ואתה אומר מן השמים ירחמו?!"  

במצב כזה אם מראש הייתה לי התלבטות לגבי ההצעה, כבר הייתי פוסל. אם ההצעה הייתה נשמעת לי מספיק טוב הייתי זורם עם זה.

מה שחשוב לדעתי זה שלא אחיך יחליט אם כן או לא, אלא שהוא יגיד לך את ההתרשמות שלו ואת תחליטי אם זה מתאים לך (גם אם הוא יחשוב אחרת).

פעם פגושה לא ענתה לפגוש בפלא', לא התביש ועשה מעשה: הרים אליה טלפון הביתה.

אמא שלה ענתה, ומיד החלה בחקירה: בן כמה אתה? מה אתה עובד? איפה למדת? וכו' 

כשהצליח לדבר עם הבחורה, ביקש ממנה להעביר מסר לאמה: הבחור שאת בוחנת בוחן אותך באותה המידה...

בקיצור, בהמלצת חז"ל - שווה לבחור לפגוש את אחיך. אבל אשית, אני לא הייתי מסכים...

בהצלחה!

אם כי אח שלך יכול לברר זה תמיד בסדר...

כדי לצמצם הצעות מופרכות שממש לא קשורות עדיף במידת האפשר לקבל את ההצעה ממשהו שמכיר אחד מבני הזוג ממש טוב, ואת השני ברמה סבירה. כדאי גם לא להתבייש ולחקור את המציע שיספק כמה שיותר פרטים ואם יש דברים משמעותיים שהוא לא בטוח שיברר עוד קצת.  נכון שזה לא תמיד קורה, עדיין אפשר להתרשם משיחת הטלפון ולנסות לקבל בה כמה שיותר פרטים לפני שמחליטים להיפגש. אם עדיין לא בטוחים זה בדיוק המקום לנצל את חוק הדתיים השלובים .  לי אישית נראה שלשלוח אח לצאת לדייט עם הבחור יכול להיות בעיקר מביך, אם לא מעיק לשניהם. ולפי הניסוח שלך "הוא לא ייתן לי..." זה אפילו נראה קצת שתלטני. למרות שהבהרת שלא זה המצב. בהצלחה לכולם. 

לא הייתי מסכימה ולו בגלל שז מטריח להיפגש עם עוד מישהו לפני הפגישה איתך

חשבת על זה שאת חוסכת לעצמך פגישות אבל בשביל זה מטריחה אותו לבוא לעוד פגישות?

אם אח שלך מגיע עד לבחור ונפגש איתו לא יותר מ5-10 דקות זה סיפור אחר

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה