בס"ד

אבל דווקא ישמח אותי מאד

רואים את זה גם כשההורים מבררים שזה יותר רציני או קולע, קרה לי פעמים שהאמא היא זו שביררה עלי דרך החברים רבנים ושיחת טלפון.

אני רוצה לדעת מה בנים חושבים על זה כי יש להם אופי שונה

ולמה זה לא הגיוני? הבחורה לא רוצה להיפגש עם כל איזה אחד שהציעו לה, לא הגיוני?

את יכולה לברר,עם חברים או כמו שקן לציפור אמר עם רבנים גם.

אולי אפשרי שאח שלך יברר עם החברים של המיועד\הרבנים שלו.

את היית רוצה להיפגש עם אחותו של הבחור לפני הבחור בשביל שתבדוק אותך?

ברצינות שואלת

מצד שני,יכול להיות שזה סתם משהו שאני ממש לא רגילה אליו וייראה לי ממש מוזר.

לא יודעת..

מה שכן, בהצלחה

מהחויה שלי כבן שיש לו חברים בנים

אני חושב שיש כאן כמעט קונצנזוס לזה שבנים רואים את זה כחטטנות לא לגיטימית.

מי מתחתן, את או אח שלך?

את או אמא שלך?

אם בחורה מספיק בוגרת בשביל להתחתן, היא אמורה להיות מספיק בוגרת לחפש בעצמה.

ככה לא מפתחים לדעתי עצמאות ואחריות.

כשם שהורים ואחים לא אמורים לדחוף את האף שלהם לזוגיות של נשואים, כך הם לא צריכים להתערב בבחירת הבן זוג. זו גישה שמפזרת אחריות ולכן גם מרופפת באופן מובנה את הקשר.

בעיני זו הצעה הזויה, אבל זו רק דעתי. אני מודע שיש כאלה שנוהגים אחרת. ושוב, אם את בוגרת מספיק בשביל להתחתן, זה אומר שאת יכולה ומסוגלת לגבש דעה משל עצמך בשאלה הזאת גם.

אני לא מספיק מנוסה בלקלוט אנשים

ולאח שלי יש אינטואיציה ממש טובה

כמו שבכל דבר יש יתרונות וחסרונות, וכל אחד בוחר איזו שיטה מתאימה לו יותר.

אני יותר התייחסתי לחסרונות כי זה מה שרציתי לחדד.

אם זה מרגיש לך מקובל ונוח עם זה .. אז סבבה תנסי לצאת בצורה כזאת .

אם זה יפריע לך אז תדברי עם אחיך שמפריע לך ואולי שהוא יבלוש אחריך יותר בסטייל או משהו כזה או שתחליטי להיות עצמאית ותוותרי על זה

תודה על המידע המבעית.
אם יש בך עדיין איכשהוא את היכולת, אנא הסבירי לאחיך בעדינות שקאבול טרם הועברה לארץ הקודש.
אינני יודע עם מי את מעוניינת להיפגש, אך סביר להניח שרוב הפוטנציאל הגברי בישראל לא יהיה רלוונטי עבורך עם פרקטיקת דייטים איסלאמיסטית כזו.

סתם הולכים לישיבה, רואים איך הוא נראה במציאות, מתפלל, מדבר עם חברים, איך הוא בשגרה... 

ושאני אומרת הולכים אני לא מתכוונת לכל המשפחה כן.. מישהו אחד.. וגם זה אם יוצא. זה לא איזה כלל אצלם, שזה חייב לפני כל פגישה...

נשמע לי שיטה לו משו..

ואם בדיוק הם נפלו על יום חלש שלו?

מהסתכלות מהצד של כמה דקות אפשר ללמוד על בן אדם?

מספיק לברר עליו דרך רבנים וחברים שלו,

הרבה יותר אפקטיבי לדעתי.

לא מחפשים מושלם, מחפשים לראות אם הבן אדם נורמאלי וחביב זה הכל חח

וחוץ מזה הם חרדים, זה יותר מקובל שם... 

ולברר דרך רבנים וחברים זה ברור שהם עושים, פשוט רוצים להשלים את התמונה עם לראות את הבן אדם

לדוג' בד"כ הוא קם בזמן ובדיוק היום הוא קם מאוחר

או שהוא נסע מהישיבה לחתונה והם בטוחים שהוא סתם מבריז..

(או להפך..)

אני מבין שהם מבררים בעוד דרכים

אני חושב אבל שהדרך הזאת יכולה לפעמים רק להרוס.

שהולכים לישיבה בהשקמה ומחכים מתי הוא ייצא מהחדר...

ואם הוא לא בישיבה, אפשר לשאול למה... 

וסתם ככה, שמקבלים פידבק חיובי על הבחור מרבנים וחברים, ההתרשמות החיצונית היא לדעתי נטו חיצונית כדי לראות אם חיצונית זה שייך לבחורה... 

אני אישית לא הייתי נבהלת מזה אם הייתי גבר.. 

אם אני יודעת שאני טובה ובסדר ממה יש לי לפחד או לחשוש. חוץ מזה שהכל משמיים, אז אם קרה משהו שגרם להם לחשוב שאני פחות טובה, בעיה שלהם...

הנקודה היא שלפעמים הסתכלות של כמה דקות יכולה להטעות.

ואני לא מסכים עם המשפט האחרון שלך,

נכון שכל מה שקורה משמיים

אבל צריכים לעשות את ההשתדלות לפי ההבנה שלנו- איך נכון לברר על הצד השני.

זה לא רק בעייה שלהם, גם הבחורה עלולה להפסיד בחור טוב בגלל זה.

ד"א, מה עם הפוך? לא עוקבים גם אחרי הבחורה?

שעם המכלול של לברר עם חברים ורבנים, ולראות את האדם במציאות אני מאמינה שאפשר 

לקבל תמונת מצב נכונה יחסית... 

לדעתי זאת השתדלות נכונה...

לגבר שהוא נמצא בישיבה וזה החיים שלו ושם הוא מבלה את רוב זמנו, כן, זה מעניין לראות אותו בסביבה כזאת.

ולגבי הבחורה, לא יודעת מה הם עושים חח... לי אישית לא היה אכפת שיראו אותי בסביבה שלי...

יש גם כאלה שפוגשים את הבחור או הבחורה באופן רישמי ואז אפשר באמת להתכונן לזה.

דרך אגב דווקא במגזר הדתי לאומי הייתה אמא שרצתה לראות אותי לפני, וזרמתי עם זה...

אחותו בררה מתי היא יוצאת מהעבודה והגיעה לפגוש אותה כאילו במקרה... (היא נסעה בשביל זה מעיר אחרת פעמיים,כי פעם אחת אחותי יצאה מוקדם.) 

היא נתנה לו צ'אנס אבל אחרי פעם אחת היא חתכה ואמרה לי שזה הוריד לו מלא נקודות.

אמנם השאלה היא לבנים,

אבל באופן אישי לא הייתי רוצה שאיזשהי בת משפחה תפגש איתי לפני הבחור, לא משנה מאיזה קרבה היא.

רק אם הבחור ממש היה נשמע לי, והוא היה ממש מתעקש, אז אולי... למרות שאז הוא כבר לא ממש היה נשמע... וברור שהייתי עושה את זה בחוסר חשק.

אבל-

שימי לב לאיך שאת כתבת:

"...משום מה החליט שהוא  לא יתן לי... רק עם מי שהוא ייתן אישור... אז הוא רוצה להפגש עם הבחור..."

ומה הדיעה שלך בענין?

חשוב לך לקבל דיעה של אחיך לפני דייט? אישור שלו יתן לך תחושת בטחון לצאת? אז אולי יש מקום לשקול שהוא ייפגש קודם עם בחורים, ולקחת בחשבון שעשוי להפיל הצעות סתם. אבל זה צריך להיות כי את בקשת מאחיך, ואת מעונינת בזה.

אם זה רק הרצון שלו, אז פשוט להבהיר לו שאת ילדה גדולה והוא לא צריך לאשר לך שום דבר, ובטח לא אמור לאשר לך לצאת לדייט.

למה אף פעם לא מבינים אותי נכון?

אני סומכת על האינטואיציה של אח שלי

והוא לא יפסול לי סתם הצעות, אני סומכת עליו

חוץ מזה, נגיד אם מישהי שאני לא סומכת עליה מציעה לי הצעה או שזה הצעה מהיאנטרנט זה מפחיד ישר להיפגש עם הבן בלי לדעת מיהו, הבנתם?

אמש עשית שימוש בביטוי "אח... שמשום מה החליט..." והיום את טוענת שחיזקו אותך "ברצון הזה" כדברייך ושאת "סומכת על האינטואיציה".

אין אדם בעולם (שלא מכיר אותך מקרוב) שלא יחשוד שאת פשוט נמצאת תחת לחץ כבד להסכים לתנאי הזה לצורך היכרויות, שאת כבולה ושאת מחפשת עכשיו צידוקים להסכים לתנאי.

אני חוזר ואומר שזו איננה נורמה, שאני אישית אלחם על כל מקרה שאני שומע על ניסיון להשליט כאלו לחצים כדי שזה לא יהפוך לנורמה ולא ייחשב נורמטיבי, ואבהיר תמיד את דעתי, שמדובר במלחמה על זכות בחירה וחופש.

אני מציע לך לעשות את החשיבה עם עצמך באיזו סיטואציה את נמצאת ועד כמה את מחפשת עכשיו צידוקים למה שאיננו קיים ולטובת משהו שאת לא מנמקת כלל, דהיינו מדוע אחיך צריך להיות הפילטר של חייך במקומך עצמך.

אח שלה רוצה לעזור לה, היא בתחילת דרכה...

למה היא צריכה ללמוד מתוך נסיונות וכאב? (כמו הרבה מאיתנו פה...)

הוא יכול לעזור לה לעבור את הסינון הראשוני של בחורים זה הכל....

אין פה מה לחפש בעיות פסיכולוגיות, שהיא לא עצמאית, שהיא נשענת על בלה בלה...

בקיצור...

הלוואי על כולנו שיעזרו לנו בשידוכים בבירורים, ושכל מה שנצטרך זה לבוא לפגישה בידיעה שמה שנשאר לנו לחפש זה מציאת חן וכימיה...

זאת דעתי... 

ומציע גם לאחרים כאן לשלול אותה מכל וכל.

אבל באופן שאני יוכל להבין, קצר וקולע בלי גיבובי שטויות כל חירות

ומכאן נובעת המחלוקת בינינו.

סבבה?

אז אני אומרת את זה בקצרה

זה כבר דיון אחר, מה זה חירות?

אתה חושב שחירות זה להיפגש אם מי שבא לך ולעשות מה שבא לך ולחספס את הנפש שלך כמה שבא לך

אני חושבת שהחירות שלי היא לשחרר את הנפש שלי מחספוסים מיותרים, להיפגש עם כמה שפחות בחורים

כמו שכמה אנשים פה אמרו, תעיין בתגובות אם זה מעניין אותך

וגם אין בינינו דיון אמיתי ואף לא יכול להיות.
יש כאן מלחמה על משהו שלפחות כרגע את טוענת שאת משוכנעת שהוא נכון (על אף שרק אתמול לא נשמעת משוכנעת בזה, מה שכבר מעורר את החשד שדעותייך מוכתבות מלמעלה, בדיוק כפי שעצם הנושא מעורר חשד, ולכן את אגב בסוג של בעיה כי גם לא תוכלי להוכיח שאת באמת מאמינה כך), ואילו עבור מה שאני מעוניין לקדם מהווה חצייה של קו אדום מסוכן, חמור ומהבהב.
אין ולא יהיו ויתורים בפולמוס הזה.
לעצם העניין אני מקווה עבורך שתצליחי בחיפוש, תהא הדרך אשר תהא (כפי שהייתי מקווה שכל אדם יאחל לכל אדם באשר הוא, גם תוך כדי מחלוקת).

כמו תמיד, אנשים כמוך מתייחסים לשליח ולא למסר.
עיין תגובותיהם של "מבקש אמונה" ושל "מישהי=)".

אין לי כח לענות לך אפילו

פשוט אל תבין וזהו

לא על כל דבר חייבים לדון. יש כאלו שמנסים לקבוע נורמות, בעיקר כדי שיהיה להם את הכוח שהם מחפשים להשיג, ויש את אלו שיש להם אומץ לעמוד בפרץ ולהילחם.

מה הסרט שלך? את נשמעת קצת מבולבלת או מותחשת...

מדאגה שואלים...

מתנצלת...

לא באתי לומר לך שבהכרח זה המצב,

רק להסב את תשומת ליבך- לפי איך שהתנסחת.

ונראה לי שבאמת את צריכה לבדוק עם עצמך מאיזה מקום זה מגיע,

האם זה רצון שלך או של אחיך,

ואם באמת זה מה שטוב לך- עכשיו תחשבי איך נכון לעשות את זה בצורה שלא תרתיע בחורים.

וכמו שכתבו פה- אחיך יכול לחוות דיעה, אבל לא להחליט.

הכי מסכימה איתך-

שאין ענין 'ללכת ולראות', כי זה מתיש, וסוחט, ולפעמים גם מייאש,

ודורש הרבה כוחות.

ואם זו הדרך שלך למנוע דייטים מיותרים, וזה מה שנכון לך- לכי על זה!

בהצלחה!!

שלום עלומה !
בתור בחור בתקופת המפגשים והכרויות, חוויתי כבר כבר נסיונות ולצערי לא קיבלתי הצעה כזו. 
למה אני כותב לצערי? 
כי לפעמים מרגיש שכמה הצעות שעברנו היו ממש לא לעניין והיה אפשר למנוע את זה ולחסוך זמן יקר!
וגם הרבה צער יקר ודמעות.
לדעתי ממש חשוב דבר ראשון לברר אצלנו את הרצונות,  שאיפות ואז למצוא לזה שותף.
חשוב לברר בצד השני, שאכן יש שם גם שאיפות כאלו לפני המפגש ולמנוע חוסר נעימות.
אז עכשיו יבוא מישהוא וישאל, " למה לא תפגשו ותבררו את זה כבר בפגישה?"
אני מכיר כבר טוב את הגישה הזו, לדעתי הענייה, גישה זו מתעלמת מתהליכים שהנפש עוברת במהלך הפגישות,
הציפייה הגדולה למצוא את החבר\ה לחיים ואת האכזבות כשמבינים שזה לא זה.
את ההכנה הנפשית העצומה לכל מפגש חדש, את הרצון להיפתח מבלי להיפגע . ליצור מפגש מבלי להישחק.
חשוב לשמור על רעננות, ויש היום הרבה מאוד!!!!!!!!! שאיבדו את הרעננות הזו והייאוש חילחל בקרבם והגיל כבר עלה ובאמת זה קושי עצום, זה תפילות ודמעות בלי סוף.   
כמו כן יש תגובה רגשית מאוד חזקה בן גבר לאישה (בתקווה! כי לפעמים חוסר שמירה על צניעות שיחה ועניים וכו' מכהה מאוד את הרגש הזה וחבל)  במיוחד כאשר נפגשים למטרה זו. 
רגש זה יכול לסחוף וקצת לטשטש את הבירור השכלי, כמובן שהבירור השכלי זה לא הכל. אבל לפעמים בעקבות הרגש דברים שהם מאוד חשובים לאחד הצדדים נעלמים מהעין וזה אומר שהתמדדות עם דברים אלו תכיע כאשר הרגש קצת ירגע, ואז יש מצב שנצליח להתמודד אבל מה אם לא ????..... זה סיכון גדול. 
יש לכם מנהג טוב שאולי כולנו היינו צריכים לאמץ, אשריכם!! תמשיכו. זה שאצלנו זה לא נהוג זה בעייה שלנו! 
אתם לא חייבים לאמץ את הבעיות שלנו. 
כמו כן, יש סייג. כמובן. 
בירורים מקדימים עמוקים מידי יכולים אצל אדם שלישי יכולים לקבל פרופורציות לא נכונות עקב התרשמות אישית שלו. עקב תכונות מסויימות שהוא אישית מתרשם מהם או שמפחד מהם ואז זה יכול ליצור פספוס. צריך לדעת לתחום בירורים אלו ולעשות אותם בעדינות ורגישות ולהבין שמבררים רק דברים מסויימים מאוד ושם עוצרים. 
בודקים כמה דברים בסיסיים ולא מרחיקים משם. 
בהצלחה רבה מאוד מאוד !! כמובן שלהכל צריך להוסיף תפילות גדולות ותהליך מתמיד של התחזקות בעבודת השם והתעצמות למען בניית בית קדוש וטהור, מלא בייראת שמיים ועדינות ושמחה ואור יקרות . 
לבנות בניין שלם . בע"ה ! ובס"ל ! להשרות שכינה גדול 
מקווה שעזרתי במשהוא ... 
היה חשוב לי לרשום 

סוף סוף מישהו מראה את האמת של "תבררו בפגישה" 

כמה כאב יש שמבינים שזה לא זה מסיבות שכליות אבל הלב כבר נקשר....

וכמה היה אפשר למנוע את זה בבירורים...

נותנים יותר מדי סמכות לבחורים ובחורות שדוגרי הרבה פעמים מובלים ע"י הרגש, כמו כולם, אנחנו בני אדם.

ואפילו אם בסוף התגברנו והחלטנו ממקום שיכלי, מישהו בכלל דיבר על הסבל הנפשי שעוברים אחרי זה?

מישהו בכלל פתח את המקום הזה? כמה פעמים צריך לחכות כמה חודשים טובים עד ש"הרגש ייעלם והלב יתרפא" לא חבל על כל הזמן שמתבזבז?...  

למה? בשביל מה כל זה?

בציבור החרדי כמעט ואין את זה. 

אני כותבת ממש בכאב...

חיזקת אותי ברצון הזה

אני מציע לשאר לחשוב רק עד כמה המנהג הזה - כלומר, ההמצאה הזו שאיננה באמת מנהג ולא קיבלנו כאן שום אינדיקציה לכך שזה קיים באופן ממשי בשום מקום שהוא - הוא רע, וכמה רע ייצא ממנו.

לבנתיים השיטה שלנו גם לא כל כך מוצלחת... בלשון המעטה... 

ויש אנשים שיש להם כוח להילחם.
אדם בוחר על מה להילחם.

אנחנו בנתיים סתם מתרסקים על מלא!! פגישות ומה יוצא מזה? 
כמה רווקים מבוגרים יש היום? 
אולי אנחנו צריכים ענווה להודות שצריך לשנות משהוא בשיטה. 
לא צריך למהר לדחות עזרה מאנשים שבאמת רוצים לעזור.. 
 

היינו רוצים לפגוש אנשים רציניים, שבאים בשביל לבנות בית ולא סתם להתנסות, 
להתרשם, להרגיש וכו' 
בחור שמרגיש מוכן ושמכיר את עצמו זה לא אמור להפריע לו, להיפך. 
צריך להתרשם מזה שהתהליך הוא רציני ולא סתם " תפגשו אולי יצא פה סיפור אהבה מהסרטים " 
אנחנו לא רואים את הסרטים האלה ואנו רואים מה קורה למי שכן רואה... הוא חי בסרט של סיפורי אהבה גועשים..
בניין בית זה דבר רציני מאוד! בונים בית שתהיה בו שכינה בע"ה! קדושה, טהרה. קול חתן וקול כלה. קולות עדינים ומיוחדים. 
צריך להתרגל לדבר בפתיחות, חשוב לי דברים כך וכך , אני מחפש כך וכך 
אנחנו מחפשים התאמה , יכול להיות שמישהוא מכוון לדבר אחר, מעולה! שיהיה לו בהצלחה . 
אבל אנחנו מכוונים למקום אחר ולכן כדאי שנמצא מישהיא שגם מכוונת לשם ונלך לשם ביחד, בכיף ובשמחת עולם. 
בהצלחה! 
ואשריך על הענווה העצומה שאת ככה מקבלת עזרה מהסביבה. זה נהדר. 
 

מי שלא מרחם על עצמו למה שהקב"ה ירחם עליו

נראה לי זה יותר נכן הפוך-

מי שכל הזמן מרחם על עצמו למה שהקב"ה ירחם עליו?

ראי מסילת ישרים שער הזהירות

בכל אופן, אין הכוונה לשבת בחיבוק ידיים אלא לעשות הכל כדי לא להפגע...

ראי מה כתב רבינו בחיי בפרשת בשלח על "וחמושים עלו בני ישראל":

"דרך התורה לצוות שיתנהג האדם בדרך הטבע והמקרה ואחרי כן יפעל הנס, וכן מצינו אמר הקב"ה ליהושוע (יהושע ח') "שים לך אורב לעיר מאחריה"  ועם מלומדי ניסים והנפלאות למה יצטרכו לאורב, אלא שרצון התורה בכך שיעשה האדם בדרך הטבע כל מה שבידו לעשות והשאר יניח בידי שמים..."

ברור שבנאדם צריך להאמין בה' ולא בהשתדלות.. אבל אתה אומר לעשות אותה בזלזול לכאורה

כן צריך לעשות את ההשתדלות ברצינות.. בשיא הרצינות אפילו..

תסתכל איך יעקב התכונן לפגישה עם עשו..

תסתכל איך יעקב והשבטים התייחסו לשליט מצריים (יוסף) שרצה את בנימין לעצמו..

ותגיד לי שזה לא רציני..

ככה זה כשמאמינים 

 "אני אומר לך דברי טעם, ואתה אומר מן השמים ירחמו?!"  

במצב כזה אם מראש הייתה לי התלבטות לגבי ההצעה, כבר הייתי פוסל. אם ההצעה הייתה נשמעת לי מספיק טוב הייתי זורם עם זה.

מה שחשוב לדעתי זה שלא אחיך יחליט אם כן או לא, אלא שהוא יגיד לך את ההתרשמות שלו ואת תחליטי אם זה מתאים לך (גם אם הוא יחשוב אחרת).

פעם פגושה לא ענתה לפגוש בפלא', לא התביש ועשה מעשה: הרים אליה טלפון הביתה.

אמא שלה ענתה, ומיד החלה בחקירה: בן כמה אתה? מה אתה עובד? איפה למדת? וכו' 

כשהצליח לדבר עם הבחורה, ביקש ממנה להעביר מסר לאמה: הבחור שאת בוחנת בוחן אותך באותה המידה...

בקיצור, בהמלצת חז"ל - שווה לבחור לפגוש את אחיך. אבל אשית, אני לא הייתי מסכים...

בהצלחה!

אם כי אח שלך יכול לברר זה תמיד בסדר...

כדי לצמצם הצעות מופרכות שממש לא קשורות עדיף במידת האפשר לקבל את ההצעה ממשהו שמכיר אחד מבני הזוג ממש טוב, ואת השני ברמה סבירה. כדאי גם לא להתבייש ולחקור את המציע שיספק כמה שיותר פרטים ואם יש דברים משמעותיים שהוא לא בטוח שיברר עוד קצת.  נכון שזה לא תמיד קורה, עדיין אפשר להתרשם משיחת הטלפון ולנסות לקבל בה כמה שיותר פרטים לפני שמחליטים להיפגש. אם עדיין לא בטוחים זה בדיוק המקום לנצל את חוק הדתיים השלובים .  לי אישית נראה שלשלוח אח לצאת לדייט עם הבחור יכול להיות בעיקר מביך, אם לא מעיק לשניהם. ולפי הניסוח שלך "הוא לא ייתן לי..." זה אפילו נראה קצת שתלטני. למרות שהבהרת שלא זה המצב. בהצלחה לכולם. 

לא הייתי מסכימה ולו בגלל שז מטריח להיפגש עם עוד מישהו לפני הפגישה איתך

חשבת על זה שאת חוסכת לעצמך פגישות אבל בשביל זה מטריחה אותו לבוא לעוד פגישות?

אם אח שלך מגיע עד לבחור ונפגש איתו לא יותר מ5-10 דקות זה סיפור אחר

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

אתה מחפש מישהי יותר אדוקה וזה בסדר.

אתם לא במצב של דיבור פתוח על הצניעות שלה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות