הנקה-שותפות הבעלרק אמונה

אני רוצה להניק הנקה מלאה בעז"ה

ורוצה תמיכה מבעלי שיהיה לי יותר קל

(הוא לא מתנגד-אבל לא רואה בזה קודש קודשים)

יש לכם רעיון איך לגרום לו להיות שותף?

כל פעם או לפחות לרוב, כשאת מניקה שיביא לך כוס מיםניקיתוש
ובכלל לפנק אותך בזמן הזה.
שישאל אותך אם את צריכה משהו?
כי כשמניקים יושבים באותו מקום ולפעמים יש כל מיני צרכים ולא תמיד בא לך לשגע את בעלך.
ובלילה לעזור לגרפסים אולי, כדי שתוכלי לישון בנתיים ולאגור כוחות.
אבל למה?כאילו אפשר מטרנהרק אמונה


לא הבנתיניקיתוש
מבחינתו למה לטרוח כ"כ אם אפשר מטרנהרק אמונה


אם זה חשוב לך תקחי את זה על עצמךסיה
אין לך ברירה אחרת.....
ז"א אל תצפי לפינוקים ותמיכה
תזכירי לעצמך שאת עןשה את זה בשבילך ובשביל התינוק ותחזקי את עצמך בפינוקים
אה, סליחה חשבתי שהוא דווקא רוצה לתמוךניקיתוש
לא קראתי נכון.
באופן אישי, בעלי לא מתלהב ולא מעודד בהתחלה.
אבל הוא התרגל שזו המציאות.
בהמשך רואה את ההתפתחות של התינוק שזה מדהים! ושומע מאנשים איזה כיף, אתה לא יודע כמה אתה חוסך
רוצה לתמוך במה שחשוברק אמונה


חאיזה שותפות את מצפה ממנו?ניקיתוש
להעריך נראה לי.לתת לזה מקוםרק אמונה


אולי לספר לו על הנוגדנים שהחלב מכיל שלא קיימים בתמל.חיוך גדול

עצוב

אולי.אין לי כח להיות מטיפה כזאתירק אמונה

אני עושה את זה כי ככה אני מרגישה שנכון

כל אלה רק מעודדים אותי.

ואם הוא לא יעריך זה קשה לי

לא בהטפה, אלא בהתלהבות כנה...חיוך גדול


גם להתלהב לא.זה טבעי כזה...מבינה?רק אמונה


מה שטוב לך.חיוך גדול


נדמה לי שלהרות כוחות
@בהתהוות
כתבה בזמנו פוסט על הנקה.
כדאי לקרוא ולקבל משם השראה...

בהצלחה יקרה!
הנקה זה הדבר הכי מדהים שיש!
גם אני נזכרתי בפוסט שלהבארץ אהבתי
לא יודעת אם זה מה שהתכוונת, אבל מה שאני מצאתי זה דווקא פוסט שהיא כותבת למי שלא הצליחה להניק
כשאת שומעת את המילה "הנקה" ננעצת לך סכין בלב

אבל משם היא נותנת קישור למקור שמפרט ממש מקסים את יתרונות ההנקה, ואולי את זה שווה לך להראות לבעלך...
כמה זמן עליי להיניק את ילדי? - חלב אם
תודה על ההפניות. מוסיפה פן שלא ממש התייחסתי במפורש בבלוגבהתהוות

 

הנושא הזה, ספציפית, של יחס חיובי מהבעל להנקה - היה התמודות לא פשוטה בשבילי.

הגישה שציטטת, רק אמונה, של 'אבל למה לטרוח? אפשר מטרנה' הכאיבה לי מאוד. גם אם בפועל הוא מוכן לקבל שאני זאת שאקבע כי לי זה חשוב יותר, חסַר לי מאוד האישור ממנו, החותמת של האיש שאני בוטחת בו כל כך, שגם בעיניו אני עושה נכון והמאמצים שלי מוצדקים.

לקח לי שנים להבין שמה שנכון בתקשורת בינינו בנושא הזה (ואני לא אומרת שזה בהכרח מה שנכון לכל זוג! רק משחזרת שבינינו כך הגעתי למסקנה) הוא שארפה לגמרי. לא אצטט, לא אנסה להסביר, לא אשלב הערות, אשלים לגמרי עם העובדה שהוא רואה את הדברים האלה אחרת ממני, ואסתפק בהסכמה המעשית שלו שלא לתת תמ"ל גם בזמנים לא פשוטים.

הרגשתי שיש כאן איזו גדילה פנימית שלי, איזו מדרגה שאני צריכה לטפס: ללמוד לסמוך על עצמי, להסתפק בחותמת שלי. שגם אם האיש האהוב והחכם שלי לא חושב כך, דעתי נחשבת לי מספיק! ובסופו של דבר, הגישה הזאת גם היא מתנה בשבילי ובשביל כל המשפחה. זה היה לי שווה. אני מקווה שאני מובנת.

 

ממרחק השנים גישתו איכשהו גם התקרבה מאוד לגישתי, אבל זה קרה רק אחרי שוויתרתי על זה שזה יקרה...

 

חיבוק.

 

תודה רבה רבה על השיתוףרק אמונה


מזדהה כל כך עם מה שכתבתאתי ב
וואו. ממש כאילו אני כתבתי כל מילה הודיה60


כתבת מקסים וכל כך אמיתיאורין


בהתהוות שאלה על הבלוגרק אמונה

הצלחתי לקרוא על משכב לידה-החכמת נורא

(יש עוד המשך?)

 

ולא הצלחתי לקרוא על הנקההדבר השני שהיפנו (קראתי את ההיא על הסכין בלב-אבל גם שם

רציתי לקרוא כמה תורמת ההנקה בשנה הראשונה ולא הצלחתי)

תוכלי לעזור למקד?

או טכנית איך מוצאים שם דברים?

תודה מקרב לב למפרגנות. לשאלתך:בהתהוות

 

א) את מתכוונת  לטקסט שבארץ אהבתי הזכירה - 'כמה זמן עלי להיניק את ילדי'? זה קטע מאוד מאוד יפה בעיניי (בעיקר כתוב בצורה כל כך מעודד ועושה חשק!) שבחרתי לקשר אליו מבין המון חומר חיובי על הנקה שמסתובב ברשת. הוא מתורגם מאנגלית (הכותבת: Diane Wiessinger), וקישרתי אליו לאתר 'חלב אם'. מן הסתם לא נפתח לך בגלל רימון?

 

ב) 'טכנית איך מוצאים שם דברים' - האמת היא שאני מרגישה קצת חסרת ידע בהנגשת הבלוג. יש בלוגרים שיודעים לסדר הכול מאוד יפה וברור ופשוט להתמצאות, אני רואה ומקנאה... גם אין לי הרבה זמן להשקיע (יש לי כמה פוסטים שמסתובבים לי בראש כבר חודשים ואני לא מוצאת זמן להעלות אותם על הכתב... באמת אני תכף אמחק מהחתימה שלי את הקישור לפוסט האחרון, זה כבר מביך - תכף שבועות ואני מסתובבת פה עם מחשבה לחנוכה). אם במקרה מסתובבת באזור מישהי שיש לה ידע, ניסיון, כישרון, יכולת להפוך אתרים ליותר מסבירי פנים, ומתחשק לה להשקיע בבלוג שלי - אני אשמח מאוד! אין לי יכולת לשלם על עזרה כזאת (גילוי נאות מתבקש כאן: אני עצמי לא מרוויחה מהבלוג ולא מתפרנסת משום נושא שקשור אליו. פה ושם היו לי קצת מחשבות וניסיונות למנף את התחביב הזה לאפיק פרנסה, אבל עד כה אף אחד מהם לא הבשיל, וב"ה יש לי מקצוע אחר שאני מאוד אוהבת).

 

ג) דווקא את הפוסטים ששעוסקים בהנקה כן ניסיתי בעבר לסדר קצת. בשבילם יצרתי את דף ההפניות הזה. אני לא בטוחה שעדכנתי בו גם את הפוסטים האחרונים שנכתבו בנושא, וגם יש בו בעיה בסיסית שלא הפרדתי בין ההפניות החיצוניות להפניות לפוסטים בבלוג (אני לא בטוחה איך כדאי לעשות את זה) - אבל הוא הכי מסביר פנים שהצלחתי.

 

ד) המון נחת ושמחה מהילדוֹת! שולחת כוחות ואהבה לכל ההתמודדויות...

 

עונה לךרק אמונה

א.כן וכן בגלל רימון-חשבתי שאת כתבת

ב.צריך ידע במחשבים?אין לי.אבל רצון להשקיע יש לי.(יש בזה פוטנציאל אדיר)אבל בהמשך החל"ד..

ג.אני אעבור אחד אחד.תודה רבה!

ד.תודה רבה זה באמת נע ונד בין הנחת להתמודדות וכנ"ל המצב רוח

אבל התמיכה עוזרת לעבור את השעות הקשות

 

איזה כיף שיש לך רצון להשקיע! שימחת אותי מאודבהתהוות

 

אז בע"ה אם וכאשר יתאים לך (לא להעמיס על עצמך יותר מדי כרגע! את אחרי לידה!) - נדבר באישי ואמסור לך את הסיסמה. אני ממש אשמח שתעשי שם מה שאת יודעת. עם ידע במחשבים, בלי ידע -מה שילך ילך! מה שלא - נשאיר לצדקת אחרת 

 

 

שמחה על השימחה...נהיה בקשררק אמונהאחרונה


מעתיקה לך את הטקסט מהקישור שחסום לך...בארץ אהבתי
כמה זמן עליי להיניק את ילדי?
מאת: Diane Wiessinger

הנקה, אפילו ליום אחד, היא המתנה הטובה ביותר שאת יכולה לתת לתינוק שלך.

כמעט תמיד ההנקה היא הבחירה הטובה ביותר לתינוק שלך.

ואם כרגע היא אינה נראית כבחירה הטובה ביותר עבורך, הנה כמה דברים שאולי יעזרו לך.

הנה חומר למחשבה:

אם תיניקי את תינוקך למשך ימים אחדים בלבד: הוא יקבל את הקולוסטרום, שהוא החלב הראשוני שלך. הקולוסטרום מספק לתינוק את המזון והנוגדנים שגופו החדש לגמרי מצפה להם, וכך מעניק לתינוקך את ה"חיסון" הראשון, הטוב והפשוט ביותר ומקל את פעולתה של מערכת העיכול. ההנקה היא האופן שבו תינוקך מצפה להתחיל לאכול והיא מסייעת לגופך להתאושש מהלידה. למה לא לנצל את השהות בבית-החולים להכין את תינוקך לחיים במתת ההנקה?

אם תיניקי את תינוקך למשך ארבעה עד שישה שבועות: תעזרי לו לעבור את התקופה הקריטית ביותר בינקותו. הסיכוי לחלות או להתאשפז קטן יותר אצל יונקים, והם סובלים מהרבה פחות בעיות במערכת העיכול לעומת תינוקות הניזונים מתחליפים מלאכותיים. יש להניח שאחרי 4-6 שבועות, גם את כבר תתגברי על שלב החששות הראשוניים סביב ההנקה. הציבי לך למטרה להיניק חודש, אם יש לך שאלות צרי קשר עם מדריכה של ליגת לה לצ'ה או יועצת הנקה, וכך יהיו לך כלים טובים יותר להחליט אם מתאים לך להמשיך להיניק.

אם תיניקי את תינוקך למשך שלושה או ארבעה חודשים: בפרק זמן זה, מערכת העיכול שלו תבשיל מאוד ותוכל להתמודד הרבה יותר טוב עם החומרים הזרים שבתחליפי-החלב המסחריים. עם זאת, אם במשפחתך או במשפחת בן-זוגך יש היסטוריה של אלרגיות, תפחיתי בהרבה את הסיכון שתינוקך יפתח אלרגיות אם תמתיני עוד מספר חודשים לפני שתוסיפי כל חומר שהוא לתזונה מלאה מחלב-אם.
מתן חלב-אם בלבד בארבעת החודשים הראשונים מעניק הגנה מצוינת מפני זיהומים למשך שנה שלמה.

אם תיניקי את תינוקך למשך שישה חודשים: הסיכוי שלו לפתח תגובה אלרגית לתמ"ל או למזון אחר יפחת מאוד. בשלב זה, סביר שגופו מסוגל להתמודד עם מאכלים אחרים, בין אם גמלת אותו מהשד ואם לאו. הנקה למשך שישה חודשים לפחות מסייעת להבטיח שבריאותו של תינוקך תהיה טובה יותר בשנה הראשונה לחייו, ומפחיתה את הסיכון שלך ללקות בסרטן השד. הנקה מעבר לשישה חודשים עשויה להפחית בהרבה את הסיכון ללקות בדלקות אוזניים ובמיני סרטן של ילדים.

אם תיניקי את תינוקך למשך תשעה חודשים: תראי כיצד מוחו וגופו חווים את ההתפתחות החשובה והמהירה ביותר בחייו, על המזון שנועד במיוחד לכך – החלב שלך. ייתכן אפילו שתבחיני שהוא ערני ופעיל יותר מאשר תינוקות שלא זכו ליתרון של חלב אם. בשלב זה הגמילה עשויה להיות קלה למדי… אבל מצד שני, כך גם ההנקה! אם ברצונך להימנע מגמילה בשלב כה מוקדם, הקפידי להיניק לנחמה, ולא רק לאוכל.

אם תיניקי את תינוקך למשך שנה: תוכלי לחסוך לעצמך את ההוצאה והטרחה הכרוכה בתחליפי חלב. סביר שגופו של תינוקך בן השנה יוכל להתמודד עם רוב המאכלים הרגילים, שמהם נהנים כל בני המשפחה. רבים מן היתרונות הבריאותיים של שנה זו שבה התינוק ינק יישארו איתו למשך כל חייו. כך, למשל, מערכת החיסון שלו תהייה איתנה יותר, הסיכוי שיזדקק לטיפול בליקויי דיבור או בטיפול ליישור שיניים יהיה פחות. האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה על הנקה למשך שנה לפחות כדי להבטיח תזונה נאותה ובריאות תקינה לילדך.

אם תיניקי את תינוקך למשך שנה וחצי: תמשיכי להעניק לו את התזונה האיכותית ביותר והגנה מעולה בפני מחלות בתקופה שבה נפוצות מחלות אצל תינוקות אחרים, במיוחד אלה שנמצאים במעון או במשפחתון. יש להניח שתינוקך כבר אוכל עכשיו גם מבחר מאכלים ביתיים. היה לו זמן ליצור קשר אמיץ איתך – נקודת התחלה בריאה לעצמאותו הגדלה. עכשיו הוא מבוגר דיו לאפשר לשניכם לעבוד יחד על תהליך הגמילה, בקצב שהוא יוכל להתמודד איתו.

שר בריאות לשעבר באמריקה אמר, "בר מזל הוא התינוק שיונק עד גיל שנתיים".

אם תינוקך נגמל כאשר הוא מוכן: תוכלי להרגיש בטוחה שענית על כל צרכיו הגופניים והרגשיים בדרך טבעית ובריאה. בתרבויות שבהן אין לחץ לגמול את התינוק מהשד, ילדים נוטים לינוק למשך שנתיים לפחות. ארגון הבריאות העולמי ויוניצף מעודדים ביותר הנקה עד לסוף תקופה זו: "חלב אם הוא מקור חשוב של אנרגיה וחלבון, ועוזר להגן על הילד ממחלות בשנה השנייה לחייו." נראה כי מבחינה ביולוגית אנו מותאמים לגמילה בכל גיל שבין שנתיים וחצי לשבע שנים, והגיוני להניח לעצמות ילדך להיבנות מהחלב שנועד לשמש לבנייתן.

החלב שלך מספק לילדך נוגדנים וחומרים מגנים אחרים כל עוד את ממשיכה להיניק, ומשפחות שבהן הפעוטות יונקים מגלות פעמים רבות שבמשך שנים, ההוצאות הרפואיות שלהם קטנות מאלה של שכניהן. אימהות שהיניקו זמן רב מצויות בסיכון מופחת ללקות בסרטן השד. ילדים שינקו לאורך זמן נוטים להיות בטוחים מאוד בעצמם ולהיעזר פחות במוצץ או בחפץ מעבר.

ההנקה יכולה לעזור לשניכם לעבור את הדמעות, התקפי הזעם והתהפוכות הרבות שהם חלק מחיי הפעוט, ועוזרת להבטיח שכל המחלות תהיינה קלות יותר. ההנקה היא "כלי אימהות רב-תכליתי" שישרת אותך רבות. כל הילדים נגמלים בשלב זה או אחר, ללא קשר למעשייך את, ויש יותר פעוטות יונקים ממה שאת חושבת.

בין אם תיניקי למשך יום או למשך שנים אחדות, ההחלטה להיניק את הילד או את הילדה שלך היא החלטה שלעולם לא תתחרטי עליה. ולא משנה באיזה גיל תתרחש הגמילה, זכרי שזהו צעד גדול לשניכם. אם תבחרי לגמול לפני שילדך מוכן לכך, הקפידי לעשות זאת בהדרגה ובאהבה.
איזה כיף(מתבישת)מקווה שזה לא קשהרק אמונה


ממש לא קשה, שמחה לעזור... בארץ אהבתי
באמת עוזררק אמונה


וואי איזה מדהים זה!!אנישוש
בדיוק מה שחשבתי והרגשתי ואמרתי למתנגדים..מדהים לראות שלא המצאתי את זה
אני אוהבת שהוא מארח לי חברהחמניה
לא כיף לי לשבת לבד, וזה אחלה זמן איכות
תראילהרות כוחות
אני חושבת שאת פשוט צריכה לומר לו שזה משהו שחשוב לך , וכמו בעל טוב הוא אמור לתמוך באשתו כי אכפת לו ממנה ולכל אכפת לו ממה שאכפת לך...
תודה לך.נראה לי זה מה שאעשהרק אמונה


זה לא מחייב שכל מה שאכפת לך יהיה אכפת גם לו אוטומטיתאורין

זה קצת מכביד וציפיה מוגזמת

לאיים עליו שהוא ישטוף את הבקבוקים לבי ובשרי


ויקום בלילה או בכל "באמצע" אחר להאכיל..שיר מזמור
😆
זה טוב זהרק אמונה


מנסיון שלי, מה שמדבר לגבר זה החיסכון הכלכלי....אישה ואמא

עצוב

אוי... איזה חוסר פרופורציות בחייםמודדת כובעים

להשקיע את כל זה בשביל חיסכון?! בחיים לא! 

 

לא אצל כולן זה כזאת השקעה..חדשה ישנה
אצלי למשל, היה שבועיים ראשונים של כאבי תופת וסיוטים, ואחכ אני והבייבי למדנו לעשות את זה בקלות. וזה הרבה יותר קל לי להניק מאשר לקום, להרתיח מים, למדוד, לשטוף כלים, ולסבול את הסירחון של המטרנה....
ממש לא הרגשתי השקעה מי יודע מה מצידי...
אולי לא הבנת נכוןאישה ואמא

כאמא, ההנקה חשובה לי מאד

רק מה, לא תמיד בעלי, ולא רק בעלי, אלא הרבה גברים

לא מבינים למה זה כ"כ חשוב ולמה שווה לנו כ"כ להתאמץ בשביל זה.

אני יכולה לנסות להסביר מהיום עד שבוע הבא למה זה כ"כ חשוב

עדיין, מה שבעיקר ידבר לגבר זה החיסכון הכלכלי

אני הבנתי וזה העיקר.לא?רק אמונה


אישה ואמא

נכון.

אבל גם היא צודקת שזה היה נשמע לא טוב

אז רציתי להסביר

אין עליךרק אמונה


דווקא זה כן יכול לעזור.תודהרק אמונה


אני חושבת שקודם תנסי לראותשמש צהובה
בהנקה דברים חיוביים שיגרמו לך להנות ולרצות את זה ופחות לבנות על הבעל ההצלחה שלך בהנקה תלויה בעיקר בך ובתינוקת.. את יכולה למשל לשבת בפינה שקטה ולהסתכל איך התינוקת יונקת ואיזה דבר יפה זה.. זה יתן לך את הכוח להמשיך להניק.. ומהבעל אני חושבת שאת יכולה ללמוד יחד איתו את המעלות בהנקה ולא ממקום של להטיף אלא ממקום של.. איזה קטע לא ידעתי שהנקה.. וכו.. אבל לא לצפות ממנו ליותר מזה.. לפחות לדעתי. לפני הלידה בעלי הביא לי איזה דף שמסביר על ההנקה אני לא זוכרת מאיזה מקור המידע הזה אם אני לא טועה מהגמרא.. וזה נתן לי להבין כמה מבורך זה להניק.. בכל אופן מקווה שעזרתי..
את לא צריכה לנאום לו נאומים כמובןבת 30

אבל מדי פעם, בזמן נינוח ונעים את יכולה לספר לו על אחד מנפלאות ההנקה.

"אתה שומע מה קראתי היום? שיש בחלב אם כ"כ הרבה מרכיבים שמייצרי התמ"לים עוד רחוקים מאוד מלזהות ולחקות אותם"

"תשמע איזה מדהים- כשיש לתינוקת פצע או קצת דלקת בעיניים אני משפריצה לה חלב ותוך יום זה עובר"

"אתה יודע איזה כיף לי להירדם איתה בלילה תוך כדי הנקה" (כל בעל רוצה שאשתו תהיה שמחה, לא?)

 

וכו' וכו'.

כמובן לא בצורה מאולצת ופטרונית, אלא מתוך רצון שלך לשתף אותו בדבר הזה שחשוב לך.  

^^ לזה התכוונתי.חיוך גדול


אחממ... יש הרבה בעלים שמה שמשכנעחדשה ישנה
אותם להתמסר להנקה זו ההבנה שתמ''ל עולה המון כסף והנקה זה בחינם
זה רציני? וואו אתן גיבורות!אמאשוני


בעיני כשמציגים את שתי האופציות כשוות והכל תלוי בבחירהמעין אהבה
אז אפשר להבין למה הוא לא מזדהה עם הנקה ובעד תמ''ל

אני הייתי מדברת איתו (לא בצורה של לשכנע )
ומציגה לו את ההנקה כדבר הכי טבעי בעולם. ככה ה' ברא את האישה שכשהיא בהריון מתחיל תהליך ייצור החלב שמותאם באופן מושלם לצרכי התינוק.
שממעיט ומתרבה בהתאם לצורך של התינוק שזה פלא!
שמכיל את כל אבות המזון שתינוק צריך- ש קוראים את מיליון הרכיבים בתמ''ל מבינים כמה זה נס שבחלב אם כל זה ועוד דברים שהמדע לא מצא להם תחליף הכל נמצא טבעי בחלב
שמכיל מלא נוגדנים למערכת החיסון שממש חשובים לבריאות.
שתמיד טעים .תמיד זמין.
שנותןצלתינוק הזנה גופנית אבל המון נפשית ורגשית- החיבור לאמא,החום, החומרים שבו ...כתוב בפנימיות שכשתינוק יונק הוא ממש מתענג ..
זה ממש מנפלאות הבריאה. זה המצב הטבעי שחקוק בטבע. וזה מראה שבדרך הטבע -זה המזון שתינוק צריך לקבל וזה הכי טוב לו.

כשאי אפשר או אם ההנקה לא מצליחה אוקושי אחר של האמא או התינוק אז ב''ה שיש תחליפים
אבל הם לא המלכתחילה.
למי שמשתמש בהם מכל צורך- זה הכי נכון שיש.
אבל אם האמא רוצה להניק והתינוק מצליח לינוק-אין טוב מזה!
זה פשוט הכי טבעי

לא חייב שיראה בזה קודש קודשים
זעת דרישה מוגזמת.
תדעי שאני נגיד מאוד כזאת שמניקה...ומחוברת לסה ועדיין..לא פוסלת אופציה לתת בקבוק כשצריך. זה לא קדוש בעיני . זה טוב ומקסים אהל בפרופורציה בריאה.
ולא חייב שיתייחס חזה כקדוש
מספיק שיפרגן לצורך ולרצון הטבעי שלך להניק.ולא יראה בזה בחירה אלא מצב טבעי ותקין ונורמלי ומבורך.

ואגב.....יכל להיות שמסתתר מאחורי הרתיעה שלו סוג של קנאה בקשר המיוחד שזה יוצר בינך לתינוק?
בדיוק בעלי..אנישוש
בהתחלה הוא ובעיקר אמא שלו והוא בהשפעת אמא שלו היו חופרים מה למה רק להניק שתיקח בקבוק היא תלויה רק בך בשביל מה זה טוב מי אמר שיש מספיק ועוד חפירות כגון אלו.. אצלי דווקא עזר להטיל ווטו על הענין זה הדבר הנכון ההגיוני הטבעי והבריא הכי בעולם לילד.. הישתדלתי שישמע מאנשים אחרים איזה מעלה ענקית יש בחלב לדוג האחות בטיפת חלב והרופא ילדים.. הסברתי לו בצורה די ישירה שמכיון שהוא לא שומע את הילדה גם לא בלילות ארוכים ולבנים כשאני גמורה ממש ואין מצב שהתחיל להרתיח מים לבדוק טמפרטורה וכו אין מצב שאני עושה את זה כשבה הילדה אוהבת לינוק ויש בה בה חלב.. זהו כמה ששידרתי יותר ביטחון וגם רוגע הכול בסדר ברגע שצריך ה מכין את הכמות המדויקת לילדהגוטוב לה וטוב לי...ו....על תשאל כמה עולה מטרנה ובקבוקים ומברשות עזוב אין מקום חבל על הזמן והכסף...בהצלחה!!!!
וגם זה בריא !!לטובה
בעלי אינו שותף וטוב שכך. לו הייתי מנסה לשתףאתי ב
היינו עוברים מהר מאד למטרנה... הוא היה מייאש אותי...
(שבע שנות הנקה מאחוריי, ותמיד אני היחידה שקמה אל התינוקות בלילה...)
וואו !ועוד התמודדת הרבה עם הקטנהרק אמונה


בגלל הקשיים הוא ממש שכנע שאעבור למטרנהאתי ב
ברוך ה' לא עברנו
אבל בעלי שותף בדברים אחרים, למשל, שמירה על בן השלושאתי ב
שהיה בן שנתיים וחצי כשילדתי.
הוא לוקח אותו לבית הכנסת כמעט בכל ערב, וזו עזרה אמתית מבחינתי.
זה גם רעיון טוברק אמונה


איזה סוג שותפות את מחפשת?בלדרית
הבנה כמה זה חשוב?
עזרה פיזית?
לשוחח על הנושא?

תחשבי על מה בעצם התכוונת וזה יתן לך דרך לפתרון.
באופן כללי הנקה די מוציאה את הבעל מהעניינים שזה חבל, הוא הרי לא יכול לעשות במקומך את זה ולהביא כוס מים זה תמיד. אם ההבנה של כמה זה חשוב מפריעה לך אז תסבירי לו. הרבה אנשים חושבים שמטרנה והנקה זה אותו דבר ומי שמניקה זה סתם, אבל זה בגלל החינוך שקיבלו הדור לפנינו, היום כבר יודעים לגמרי אחרת. תקראי על זה וככה תוכלי ללמד גם אותו.
לצערי לא כל הגברים (והנשים אגב)תליה

מגלים באמת הערכה להנקה. באמת, הרבה יותר קל לתת בקבוק לכאורה. 

(ורק לכאורה כי אין מה להשוות הנקה בלילה במיטה, להכנת בקבוק, קימה מהמיטה, הכנה, שטיפה ועוד)

זה באמת התפקיד שלך כאמא שלא משנה מה, את יודעת כמה הדבר חשוב. ולכן את נותנת את הטוב ביותר לילד שלך.

אני כן יכולה לנחם אותך שהרבה פעמים כשהבעל לא מספיק תומך, זה פשוט כי הוא חווה קושי של אישתו ורוצה להקל עליה. כאבים בהנקה, אי יכולת להתחלק באכילת התינוק עם הבעל, שאיבות, דאגה שיהיה מספיק חלב וכו' וכו'. אז הרבה פעמים הוא רוצה פשוט להקל על אישתו ולכן מנסה אפילו ממש לשכנע אותה להפסיק להניק. (שמעתי לא פעם על מקרים כאלה)

החכמה שלך היא להבין ולדת שאת עושה את הדבר הנכון ביותר. אשרייך!

עם הזמן מעצם ההתמדה שלך אני מאמינה שהוא יעריך אותך מאוד מאוד.

גם התגובה שלך ממש הועילה!ותודה לכולן!!!!רק אמונה


ממש עזרת לי למקד-תודה!רק אמונה


להגיד לו באופן ישיר שזה משהו שחשוב לך ולא קל,הלוי
ושאת רוצה/צריכה את התמיכה שלו ושיעודד אותך, גם אם לו זה לא חשוב, כי לך זה חשוב וזה עוזר לך.
במקרה שלך כדאי שישמור על הגדולה כשאת מניקהנעם-7
גם ככה נלקח ממנה המעמד של ילדה יחידה (אם אני מבינה נכון מדבריך)לפחות שלא תשגע אותך אלא תשחק עם בעלך.
וחוץ מזה קצת פרופורציה (מנסיון אישי) הנקה היא לא קודש קודשים.העיקר הבריאות!
את לא צריכה להטיף. תתני לו לקרוא מה שאני כותבת לך כאן.חיפושית אדומה

כמה עובדות על חלב אם:

 

זה המזון היחיד בחייו של אדם שהקב"ה רוקח לו בכבודו ובעצמו במינונים מדוייקים של רכיבי המזון. מהרגע שהוא יפסיק לינוק הוא יאכל רק מזון שבני אדם התערבו בהכנתו (או במינון שלו).

 

יש בו מאות מרכיבים שאנחנו עדיין לא יודעים איך לייצר, ואם ינסו לייצר במעבדה את מה שכן יודעים עליו, אז הוא יעלה מאות אלפי שקלים לבקבוק.

 

יש מחקרים שמראים שהוא מרפא סרטן. ויש עדויות של חולי סרטן שנרפאו בזכותו.

 

ההשפעות על אי מתן חלב אם יכולות להיות גם בגילאי ילדות בוגרים אותו ואפילו בבגרות.

 

הוא מכיל את כל הנוגדנים שהילד צריך ומונע הרבה מחלות. וגם אם התינוק כבר חולה - הוא מתרפא מהר יותר.

 

לפי ארגון הבריאות האמריקאי תזונת התינוק המומלצת ביותר היא חלב ישירות מאמא שלו, אחר כך חלב שאוב של אמא שלו, אחר כך חלב אם מאמא אחרת, ורק אם אין ברירה אחרת הם ממליצם על תמ"ל (מטרנה).

 

חז"ל כל כך החשיבו את השלב הזה של ההנקה - יש הרבה הלכות שמקילות על האמא והעיקר שהילד יקבל את החלב שלו ממנה. (שיסתכל גם בשו"תים עכשוויים). 

 

זה בחינם (יחסית). ומטרנה לא.

 

זה יכול למנוע גזים בשבועות הראשונים. (אני נמנעת מחלב כדי שזה יקרה. המטרנה עצמה עשויה מחלב...)

 

וכן, זה דורש השקעה מצד שני בני הזוג, אבל מתרגלים, וזה ממש משתלם!

 

 

 

 

 

 

 

 

תודה רבה!זה גם מחזק אותי!רק אמונה


יישר כח על ההחלטה!אמא אצבעונית

לדעתי, זאת הפריבילגיה של האישה לקבל החלטות לכל הקשור להנקה. אצלי לדוגמא זה היה משהו אינטואיטיבי, מובן מאילו, לא שקלתי בעד ונגד וכו'. זה משהו טבעי, זה הקשר שלך עם התינוק. נכון, זה מצער אם הבעל אינו תומך, אבל צריך לקוות שהוא יתרגל. האמת, שהעזרה מהבעל יותר קריטית דווקא בתקופת גמילה מהנקה (גם זה יגיע. בינתיים אבא יכול להרדים, לעשות אמבטיה ואפילו לשאת במנשא. וגם במטרנה יש הרבה טרחה בהכנה בלילה, שטיפת בקבוקים ועלויות כספיות, כמו שכבר כתבו כאן לפניי.

בהצלחה!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

מסכימההמקורית

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמוןאחרונה

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^אחרונה

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדשאחרונה

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגוןאחרונה

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..