בד"כ תוך כמה חודשים היא עולה עליך בכמה רמות

מנסיון גם שלי וגם של אבא שלי

זאת שאלה רצינית?

לבשל ביחד אצלי זה מתכון לערב מלא מריבות ולא לערב רומנטי (מניסיון, כן?)

אם הוא רוצה לבשל ולהפתיע- שיהנה. אבל גם שיסתדר לבד  אני ממש לא אגלה לו איפה תבלין X ואיפה המחבת החלבי עד הסוף!

והוא דווקא מכין אוכל טוב. סתם מפחד לאלתר אז הולך לפי המתכון ואני צריכה לפתור לו בעיות שצצות כי אין מספיק עגבניות לפי מה שכתוב במתכון (היו רק 10 עגבניות והוא היה צריך 12. רציתי למות מצחוק ועד היום זוכרת לו את זה!!!).... 

טראומה מזה שבסוף אני לא באמת נחה כי הוא לא יודע איפה הדברים וכמה לשים ומה לעשות... אז מה הקטע? תביא, אני אעשה- לי תהיה תרפיה קלה ואתה תהיה עם הילדה

ואפשר לקרוא מתכונים ולעשות מה שכתוב... מה הבעיה

גם לא צריך לשטוף אהבה כלים אחר כך

שזה בגלל טוב

ופה בכלל אין כלים לשטוף

אולי לא הייתה מפוצצת אותי באוכל ממש טעים

אולי זה יפתיע אותך- אבל הרבה מאד נשים לא יודעות לבשל,ולא אוהבות לבשל. 

למה? בדיוק מאותה סיבה שיש גברים שלא אוהבים לבשל או לא יודעים לבשל.

אישה לא נולדת עם אהבת הבישול, זו לא אחת מהתכונות שלה, זה לא משהו שהיא

"אמורה" לדעת וזה לא ה"תפקיד" שלה. 

נכון, בהרבה בתים האישה היא זו שמבשלת- כי יש לה יותר זמן/כוח/כישרון לזה,

אבל זה לא אומר שזה תפקיד שצריך לחול באופן אוטומטי על האישה.

וכשהאישה לא יודעת לבשל, לא אוהבת לבשל או אין לה זמן לבשל אז

בעלה מבשל, קונים הרבה אוכל מוכן או מוצאים פתרונות אחרים. 

זה קורה בלא מעט בתים. וזה נורמטיבי לגמרי.

העובדה שאישה לא יודעת לבשל היא לא פגם, וזה לא הופך אותה בשום צורה 

לאישה פחות טובה. ואם בעיניך זה מוריד ממנה אז מצבך חמור. אתה כנראה

לא מחפש אישה, אלא מחפש סוג של משרתת שתצטיין בכל עבודות הבית. 

אני לא מתווכחת עם העובדה שלנשים יש יותר צורך להעניק לבית,

אבל החשיבה שהם "אמורות" לעשות זאת באמצעות בישול היא לא נכונה.

יש הרבה נשים שלא אוהבות לבשל, כמו שיש הרבה גברים שאוהבים לבשל.

הרגילו אותנו שנשים הם אלו שאמורות לבשל, ולכן זו כבר הופכת להיות

ציפייה מצד הגברים, וזאת ציפייה לא נכונה.

צריך להפסיק לחשוב שאישה שלא יודעת לבשל זה דבר רע,

אין שום הבדל בין אישה שלא יודעת לבשל לבין גבר שלא יודע לבשל.

אתה אומר ש"לא סתם מצטייר לנו שאמהות מבשלות", וזו חשיבה מאד לא נכונה.

החשיבה הזו היא חשיבה שגורמת לגברים לחשוב שאישה שלא יודעת

לבשל היא אישה לא טובה מספיק. 

החשיבה הזאת נובעת מהעובדה שפעם הגברים היו היחידים שיצאו לעבוד, כי

כל העבודות היו מאד פיזיות, והנשים נשארו בבית ולכן הם אלה שדאגו לכל עבודות הבית.

היום המצב מאד שונה, לצערנו כבר אי אפשר לחיות ממשכורת אחת וגם הנשים

יוצאות לעבוד, אבל משום מה עדיין נשארה החשיבה שהם צריכות להמשיך להיות

אלו שעושות את כל מלאכות הבית (במקביל לעבודה...). זה לא משנה כמה "מיוחד"

הבישול של האמהות (לפי דבריך),

הבישול לא צריך ליפול על האישה רק בגלל שהיא אישה, ובמיוחד אם היא לא יודעת או לא

אוהבת לבשל. 

היום הגענו למצב שאישה עושה הכל!!!!!!!!!!!
משרה מלאה- טיפוח הבית ופרנסה.. 
ולגברים תמיד יהיו תלונות. 

אישה זה דבר ענק.. אף גבר בחיים לא יגיע לרמת העשייה של האישה.

 

ב. אבל בכל הנוגע לעבודות המטבח, הפמיניזם צודק.

זה די מציק לי שחשובים שזה התפקיד של האישה. פעם הנשים לא היו יוצאות מהבית אז הן אלו שעשו את זה, אבל היום לנשים יש קריירה ועבודה במשרה מלאה, ככה שכל העניינים האלה צריכים להתחלק באופן שווה. נמאס לי שגברים מחפשים משרתות!

אם כן - אז העיקר שהיא רוצה. לא כ"כ קשה ללמוד את זה תוך כדי הילוך.

אני לא רוצה בכלל להתייחס לזה, כי זה נשמע לי מגוחך בכלל לדון בזה,

וקצת יותר מפליא אותי שאנשים אשקרה הגיבו ברצינות...

אבל אין ספק שאתם עושים לי חשק ללמוד לבשל אוכל טעים חח

אבל סה"כ פתיתים שרופים וסטייק צמיגי זה אכיל

סתם.

בישול הוא ידע נרכש.

כך זה ברוב התרבויות

"אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"

רק שהמצב הוא שלרוב אדם מגיע הביתה רעב\עייף

ולרוב הגבר מגיע אחרי האישה.

לדרוש קורס טווייה

(שולח את הקישור לדף בתפוצה הרגילה לפורום "רבנים ושדכניות שמופתעים כל פעם מחדש מהבררנות ומכך שהם צריכים לשדך אנשים בני יותר משלושים")

בגלל שאמא שלי בשלנית מוצלחת!!!
בשלב שגדלתי הייתה לעקרת בית והבישול בבית תמיד היה התחום שלה.. 
למדתי הכל בבית מלבד לבשל.. 
לאחר שהתחתנתי למדתי לבשל חבל על הזמן (לקחתי מתכונים והנחיות מאמא שלי) 
וזה היה נפלא. 
אני מקבלת מלא מחמאות מבעלי שלדבריו האוכל שלי הכי טעים אפילו יותר מאמא שלו וסבתא שלו.

בקיצור אל תחשוש מזה .. היא תלמד ובגדול.. חבל לפסול ..

כביסה, נניח

 עופות דגים תפוחי אדמה אורז פסטות סלטים שניצלים מה שאתם רוצים..ויוצא מדהיםםם אבל זה לא בהכרח 

שאשה יודעת לבשל מההתחלה אמא שלי לדוגמא לא ידעה לבשל ובדייט (אבא שלי הוא פרסי) אבא שלי שאל

את אמא שלי עם היא יודעת לבשל אז אמא שלי אמרה שכן (כלומר ממחר) ואחרי שהתחתנו אמא שלי תוך כדי 

טלפון עם אמא שלה היתה מקבלת הוראות והיתה מבשלת והיום יש לה אוכל כמו של מסעדהה דברים מטורפים,

והמון נשים לא יודעות וזה ממש בסדר היא תלמד ובסוף אתה תאכל את האוכל שלה כמו משהו שלא אכל שלושה ימים כלום אל תדאג לך על זה...אבל בלי שום קשר,תגידו אתם נורמאלים? יש פה בנים שלא יודעים לבשל?? ממתי

אשה צריכה לעשות את כל העבודות לבד??? אבא שלי ואח שלי למשל הם יודעים (ועושים) לקפל כביסות

לשטוף כלים לנקות תבית הכל הם יודעים ו..להכין אוכללללללללללל!!!!!!!!!! וואי יוצא להם שיא הטעים אז קיצר בחור אל תחתוך, לך על זה ואל תשכח שגם אתה גר בבית ולכן גם אתה צריך לדאוג לו בהצלוחה!

אז הגענו למסקנה שרק נשים אמורות לבשל? 

אני לדוגמא יודע לבשל אחלה.. 

אבל יש דברים שאני מרגיש שזה פשוט לא אני...היסודיות וכו'  נראה שזה שייך לנשים

אבל איך אומרים:  בתחבולות תעשה לך מלחמה 

בתור גבר, נעלבתי.

יש עוד סיבות לזה. הרבה גם בגלל הבלאגן והפיזור דעת שיש לי עם כל המשפחה במטבח.

שונאת לפתוח את המקרר מיליון פעם ולשכוח מה רציתי להוציא. לנפות סוכר. להכין עוגה בשתי קערות נפרדות.. להתעורר לכבות תאש כשהריח כבר שרוף והלחחץץ.. הורג אותי. 

כשאני מאופסת וכשלא מתרוצצים סביבי אולי איהנה מזה.. בינתיים זה לא קורה. 

קייטרינג רק בהתחלה זה סבבה

ביטוי חזק לאהבה משהו כזה...   

לא יודע להגדיר בדיוק

ביטוי חזק לאהבה משהו כזה...   

לא יודע להגדיר בדיוק.

זה מאד יבאס אותי סתם להזמין אוכל..

אבל כן, יש בזה משהו מחבר...  ככה לפחות אני מרגיש.

יש הרבה בנות שלא אוהבות לבשל...

עד שהן פוגשות את גבר החלומות הרעב  

זה נשמע מבאס ברמות...  למה הן ככה? 

ועוד ביומיום שניצל תירס..?  הייתי בורח מהבית חחח

(ה' בשמים, תרחם עלי שלא יהיה ככה אצלי  ) 

גם אני מבשל לפעמים... לא סובל כל כך.

חוץ מזה ככה זה בנישואים לא? כל אחד מקריב בשביל השני במה שהוא טוב בו..

ככה צריך לבוא למערכת זוגיות.. לא עם רשימת זכויות ופטורים.

תקן אותי אם אני טועה

לגבי מה ששאלת, העולם מבין שלכל אחד יש תפקיד מסויים. לא שאסור לשני לפלוש לתחום לפעמים...

אבל בכללי ככה זה הולך.  כשאני נוכח בין הרבה נשים אני שומע אותן מדברות על מתכונים.  כמעט תמיד!

ואצל גברים זה כמעט לא מצוי.

גם אצל גבר דתי או לא זה יותר מסתדר שאשה תבשל...

אם כי הוא צריך ללמוד תורה, ואם כי הוא צריך לפרנס.  

דבר שני, אמרתי, יש בזה איזה מימד של אהבה...

מי שלא רוצה שתהיה בריאה,   אבל לא בבית סיפרי  

למרות שחלק פה טענו שזה פשוט קטע של "לא לסבול"  

אז כאילו יש סיכוי ליפול על אחת כזאת..

עכשיו אני חושב לעצמי, צריך לברר את זה בפגישות? 

תשאל אותה אם היא מתכוונת לבשל בבית (לא דווקא שיודעת עכשיו לבשל)

 או להזמין מקיטרינג

ואני לא חושב שהשרשור יצא מגבולות הדיון.

וכל עוד הפותח או מנהל לא מבקש להפסיק אין בעייה להמשיך.

בקיצור @מבקש אמונה אתה יכול לענות...

תשאל את האוזניים שלך

ברור שאני לא מצפה מאף אחד לסבול בשבילי בדווקא...

אבל נראה לי לחבר את שתי התשובות..

שיהיה לה כיף לבשל, כי כיף לה לעשות טוב לבני משפחתה

איך זה?   

שאת באמת צייתנית. 

"בית בלי בישולים עם האהבה של אמא הוא לא בית".

הקישור האסוציאטיבי שאנחנו עושים בין אוכל לאמא הוא עניין של הרגל. זה לא שלילי, זה לא חיובי, זה גם לא מוכרח. סתם הרגל, והוא גמיש כמו ההגדרה "אוכל של אמא".

ב"ילדים שגדלים בלי דמות אמא" ממש הגזמת. אם המפגש של הילדים עם אמא הוא רק סביב האוכל, אז הבעיה יותר עמוקה.

החלופה היא לא אוכל לא עשוי, אלא שאבא יבשל, אמא תבשל, וגם ילדים יכולים לבשל לעצמם (מגיל מסוים או בהשגחה). כל המלחמה סביב מי יבשל יוצאת מכל פרופורציה.

עדיין האמא אוהבת. גם אם האוכל שלה קצת תפל עם טעם לוואי שרוף. 

תאמינו לי.

סבתא שלי שונאת לבשל, גם כשהיא מבשלת האוכל לא יוצא לה כמו של שפים (אבל היא אופה מעולהה! העוגות שלה מושלמות ) ואפשר למצוא אצלה בעיקר שניצל תירס ופסטה.

לא נרשמו בעיות אצל אבא שלי ואחיו. הם אכלו, שבעו, ואוהבים מאוד את אמא שלהם! 

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

אבל אם את רצינית,

אז רק תדעי לך ש**** ו****

וגם *******

סיננתי את עצמי כדי לא לעבור על לשון הרע.

וכן אני יודע שגם כך זה לשון הרע, אבל פחות חמור...

קהילה דוסית (בסגנון די הר המורניקי נראה לי).

זה סוג של ישיבה גבוהה כזו

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

עלי?

אלון שבות?

האזור מאוד יפה לטיול שקט ורומנטי.

הרבה מאוד מעיינות, חלקם לא מוכרים אז יתכן שתהיו בשקט שלכם. אפשר לנסוע לכוכב הירדן ולהנות מהשקט והנוף (אתם תהיו שם לבד, מובטח לכם שאף אחד מגיע לחור הזה...).

אטרקציות וכדו אני פחות מכיר.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

זה כבר בסטנדרט

"וצביאת מרת אוגיתא דא, והוית ליה לאינתו.

ודן נדוניא דהנעלת ליה: חד חמרא לובא מעליא, בריא, גמיר וסביר, דידע לבדוחי ליבייהו דאינשי"

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.