באירופה חלתה אשה במחלה קשה. סוג מיוחד של סרטן, והיתה קרובה למות. לדעת הרופאים תרופה מסוימת אחת היתה עשויה להציל את חייה.
תרופה זו היתה סוג של רדיום, שגילה זה עתה רוקח באותה עיר. הכנת התרופה לא היתה אמנם יקרה, אבל הרוקח דרש תמורתה פי עשרה ממחיר העלות שלה.
הרדיום עלה לו 200 דולר, ואילו הוא דרש 2000 דולר תמורת מנה קטנה של התרופה. בעלה של החולה, היינץ, פנה לכל מכריו וביקש ללוות מהם כסף, אבל הוא הצליח לגייס רק את מחצית הסכום הדרוש. הוא סיפר לרוקח שאשתו גוססת, וביקש לקנות את התרופה במחיר זול יותר או בתשלומים, אבל הרוקח עמד על שלו וענה:
"לא, אני גיליתי את התרופה ואני רוצה להתעשר ממנה!"
היינץ נתקף ייאוש, וחשב על פריצה לבית המרקחת כדי לגנוב את התרופה.
האם המעשה שלו היה ראוי או לא ולמה?
שוטו.
)
)
