אחיין שלי חלה באבעבועות, בערך ביום ריבעי או חמישי האחרון. אנחנו אמורים לפגוש אותו מחר (עם כל המשפחה).
הוא עדיין אמור להיות מדבק?
כמה זמן צריך לשהות בקרבת ילד חולה כדי להידבק באבעבועות?
אני רוצה שהבת שלי, בת שנתיים וחצי, תידבק ממנו (במקום שתקבל חיסון). השאלה אם יש אפשרות כזו.
ומצד שני - אני חוששת שהתינוק (בן חודש וחצי) גם כן יידבק, ואז זה לא יהיה "יעיל"... (למרות שאחותו הקטנה של האחיין, בת כמה חודשים, לא נדבקה... אפשר לסמוך על זה?)
(זה לא מפגש שאנחנו יכולים לוותר עליו בכל מקרה).
להידבק.
למעשה יש סיבוכים ממחלת אבעבועות שחורות ועדיף לתת חיסון.
ויש סיבוכים מהמחלה!
תקראי על המחלה "שלבקת חוגרת"
ותשקלי מה עדיף חיסון או שהנגיף הזה ידגור בגוף הילד כל חייו.
הפצעים מדבקים כל עוד רואים אותם על הגוף?
תודה גם על העצות!
איך הקטן עבר את המחלה?
ומעבירה אותם לתינוק בהנקה, יעילים בהרבה מנוגדנים שמעבירה אם שחוסנה נגד אבעבועות.
חיסון (כימי) פחות מחסן את מערכת הגוף בעניין הזה...
מתחת לגיל שנה, עלולים להידבק שוב.
אם להביא מהניסיון האישי (כמו שעושות כאן נשים שממליצות לחסן 
), אצלי שלושה חלו כתינוקות: אחד בגיל חצי שנה, שני בגיל שלושה חודשים, ושלישי בגיל 8 חוד',
אף אחד מהם לא נדבק שוב כשהאחים הקטנים שלהם היו חולים באבעבועות.
מתוך שלושתם, אצל שניים המחלה הופיעה בקלות רבה, ואצל שלישי עם פצעים רבים וחום גבוה.
בצד ירידת התחלואה באבעבועות רוח במקומות מסויימים כתוצאה מהחיסון, חלה עלייה בתחלואה בשלבקת חוגרת, התוקפת מבוגרים יותר. התחלואה באבעבועות רוח בילדות מסתמנת כחשובה על מנת למנוע תחלואה בגילאים מבוגרים יותר.
מאז נכנס החיסון.
נכון שהידבקות באבעבעות רוח בגיל צעיר (עד 18 חודשים) מעלה את הסיכון להתפתחות שלבקת חוגרת בגיל מאוחר יותר (אצל כ 3%). אבל באופן כללי, מאז נכנס החיסון נגד אבעבועות לתוכנית החיסונים, יש עלייה בתחלואה בשלבקת חוגרת.
יש עליה כללית בהתפרצויות אבעבועות מאז החיסון.
עם בן שלושה חודים שנדבק לרופא, הוא היה כל כך מופתע.
חזר ואמר "זה אבעבועות זה ברור. אבל 3 חוד'?" במבטא צרפתי .
ושוב ושוב שאל אותי "אבל את מניקה כן?"
כנראה שהיה נדיר שתינוקות קטנים נדבקים.
מה שאני לא מבינה למה הורים של אחיין החמוד מוציאים אותו למפגש משפחתי? הם שאלו את כולם האם זה בסדר?
אם יש במשפחה זקנים או חולי סרטן אז זה מסוכן בשבילם.
אם את מדביקה בכוונה את הילדים שלך אז כדאי לך להזהיר אנשים בסביבה שלא מעוניינים להידבק.
הם נמצאים בכל מקרה היכן שיהיה המפגש המשפחתי.
בבקשה אל תדונו אותם. הם נוהגים בסדר גמור במצב שנוצר.
אבל גם עבור פעוטות ומבוגרים בריאים, גם כאלו שקיבלו חיסון, הוא מדבק.
כי לדעתי כל הנוכחים חלו בעברם באבעבועות, מלבד שניים מילדיי שקיבלו את החיסון - ואני מוכנה בשמחה לקחת את ה"סיכון"
לכיתה א'?
אשמח לטיפים והמלצות... תודה רבה!!
היום יחסית קשה להשאיר בגן.
מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.
מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.
מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.
ב''ה משחה בבחירות שלי
שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית
ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך
כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן
או מטפלת בתחום
ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך
אני השארתי ומודה לה' כל יום
ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי.
לנו היה ספק עם הבן שלי.
בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.
בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.
בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.
כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.
אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.
לימודית חכם.
רגשית לא הייתי בטוחה.
גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.
ובסוף העלתי.
וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.
גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.
תודה להשם.
על מה ההתלבטות.
אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.
אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.
רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.
בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.
אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה
אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק
אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.
וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...
היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.
אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.
ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.
הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.
בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)
לנו הייתה גננת שהגישה שלה היא שכל עוד אין סיבה להעלות עדיף להשאיר וכל ילד נתרם מעוד שנה בגן...
והיא מאוד דחפה אותנו להשאיר את הבן שלי עוד שנה למרות שהוא יליד יולי(!!)
ב"ה העלינו אותו וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה בשבילו.
ולא כי אין לו קשיים
אבל זה לא קשיים שהיו נפתרים מעוד שנה בגן, ולהפך, הפערים והפגיעה היו גדולים יותר ככה"נ. רק כשעלה לכיתה א זיהו מה הקשיים ויכלנו לגשת לאבחון ולהתחיל לתת לו תמיכה מותאמת..
רק לחשוב שהיינו מחכים עוד שנה סתם...
זמן רנהמי שזקוקה להסבר על השרשור תקראו בכרטיס האישי
מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה
והיה סבבה, עשיתי דברים כמו לתלות כביסה לדבר בטלפון, לא הגעתי להרבה מדי מעבר...
הבעיה עם תינוק קטן שאני מושבתת מתי שהוא מחליט, אז המסך הוא פיתרון קל ונוח
מזדהה מאוד
הבחור הקטן שלי גורם לי לבלות ערבים שלמים בישיבה איתו..
מה שעוזר לי -
כמו שכתבתי שבוע שעבר חסמתי לי את יוטיוב, זה עוזר חלקית אבל טוב שיש את זה. הבוקר מצאתי את עצמי מתבזבזת על סטטוסים...
אבל חוץ מסור מרע יש גם עשה טוב
דאגתי לי לחומר קריאה (ספרים וגיליונות ישנים של פנימה) וזה עוזר לי לדעת שיש אלטרנטיבה ויש מענה מיידי לצורך שלי בזמנים האלה.
מ11:50 בע"ה
ב''ה, מעכשיו עד חמש.
בהצלחה לי.
כן הייתי בטלפון, אבל ממש לרגעים קצרים, בעיקר לצורך.
אז מצד אחד לי התמתקתי לגמרי, מצד שני התחלנו סדר ט''ו בשבט, ואז הרדמות, וכבר המשכתי עד עכשיו.
אז זה כן משמח.
אחהצ כשאני עם הילדים.
מ 3:30-6:00. ואולי אצליח גם עד 7
עד עכשיו הייתה עלייה איטית אבל עלייה.
עכשיו שקלתי אותו והוא בירידה.
נולד 3.200
בגיל חודשיים שקל 5.200
בגיל 4 חודשים 6
ועכשיו 5.300 🤦♀️ (שקילה בבית)
יש מה לעשות בהנקה או שהפתרון זה תמ"ל?
אני לא רוצה להשתגע על זה אבל כן רוצה לנסות לפני שמוותרת על ההנקה.
יצא לי לראות במשקלים שונים יום אחרי יום הפרש משמעותי
וגם לוודא שהמשקל תקין, לשים קילו קמח ולראות כמה שוקל
אם באמת ירד בהנקה זה מדאיג וצריך ליווי של יועצת הנקה / אחות / רופא לפי הגישה שאת רוצה
כדי לקבל תוצאה הכי מדויקת.
ואם הוא היה חולה בזמן הזה, הגיוני שהוא ירד.
גם אם הוא יורד, לא מחייב לוותר על הנקה.
אפשר לאכול דברים שומניים שמעשירים את החלב,
להניק בתדירות יותר גבוהה (אם הוא מסכים).
ועוד מעט אפשר להתחיל גם מוצקים, ואז כמה שיותר להעשיר אותם.
תמשיכי לעקוב אחרי המשקל, ואם הוא ממשיך לרדת ולא לעלות, אז תבדקי את זה הלאה.
ומה עם מוצקים?
אפשר להוסיף דייסה בכפית, אבוקדו וכו'
לא נראה לי שתמל זה הפיתרון הראשון
אבל כמו שכתבו לפני, קודם כל תשקלי באותו משקל (משקל ביתי הוא הרבה פחות מדויק ממשקל תינוקות), כדי לדעת מה באמת המצב.
דבר שני, תבדקי עם רופא הילדים מה דעתו על זה. הרופאה שלנו אמרה לי - אם הוא עולה 140 גרם בשבוע זה מספיק. נדמה לי שזה רק בחודשים הראשונים, ובגיל 5 חודשים העליה כבר אמורה להיות איטית יותר, אבל אני לא יודעת.
רק אח''כ, תתחילי להילחץ מה לעשות... אפשר כבר להתחיל לתת קצת מוצקים, אז לתת שומנים.
וחוץ מזה, למה לוותר על ההנקה? יכול להיות שבקבוק אחד ביום, אפשר (בהתייעצות עם גורם רפואי) גם להעשיר אותו בדייסה או כפית שקדיה, יכול להיות שיספיק כדי לעלות במשקל.
מציעה לך גם לעשות רישום הנקות וטיטולים לאורך 48 שעות. תוכלי להגיע עם זה לרופא, תראי כמה הוא יונק ביממה (אם הוא יונק 6 פעמים ומטה - צריך לצופף הנקות), ותכתבי לך גם אם הרגשת שהוא לא שבע בסיום הארוחה או נרדם מהר מדי. תכתבי כמה טיטולים היו, כדאי לצלם צבע של הצואה, כל זה יתן מידע לרופא האם ההנקה תקינה.
אלוקום ואלידל לא ממש עוזרות ובימים האחרונים יש התפרצות בפנים, משהו שלא היה לנו עד כה.
התחלתי כמובן מייד למרוח אלוקום (בהתאם לחוד רפואית), ועדיין - אני חוששת שמפספסת משהו.
טיפ ראשון שקיבלתי הבוקר זה לקלח הרבה פחות כי מקלחות מייבשות את העור - זה נכון?
לעבור להשתמש בשמפו שקונים בבית מרקחת ושכחתי את שמו.
אשמח ממש לשמוע מניסיונכן.
לק"י
יש שמן לאמבטיה וקרם של לה רוש פוזה. יקר, אבל טוב. (לפעמים יש מבצעים בכל מיני מקומות, למשל בשופרסל אונליין).
לנגב היטב, גם בקפלים (נראה לי שבפורום המליצו לנגב בטפיחות).
להלביש בגדים מ-100% כותנה.
(לשני ילדים שלנו היה בתור קטנים, וב"ה עבר. לקטן הנוכחי ולזה שלפניו יש יובש בגוף, אבל לא כמו שהיה לאחרים).
בלנאום, משהו כזה
אלה עשו לו פריחה מוזרה
אבדוק על השמפו שציינת
תודה @יעל מהדרום על התיוג.
מצרפת לך משהו שכתבתי פעם. אני פה לכל שאלה.
ד"א הכי בזול מצאתי את השמן והקרם לחות בסופר מדיקה. לוקח כמה ימים משלוח..
https://www.supermedica.co.il/web/?pagetype=9&itemid=354570
הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.
אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.
אז ככה:
1. ללבוש רק 100% כותנה. בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט
2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.
3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן. לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.
4. מקלחות:
* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות
*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו... לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.
*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר. מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.
*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.
*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.
5. במקרים של התפרצות חמורה:
באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת
בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF
6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.
הרבה הצלחה והחלמה מהירה
עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר
מניסיון אישי מזג האוויר הנוכחי מאד מגביר התפרצות.
לשמפו קוראים לה רוש פוזה והוא נהדר.
אכן כדאי להמעיט במקלחות.
אצלנו עזר טיפול אלטרנטיבי בשם "ביקום".
מכירה את העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס? אם לא ממליצה לקרוא את החומרים שלהם.
לדעתי יש גם קבוצה בפייסבוק, אני לא נכנסתי אליה.
בריאות שלמה!
סבונים של לה רוש פוזה אבל לא רואה משהו לשיער, שמים להם בשיער את הסבון של הגוף? או שאמור להיות אחד בנפרד?
הוא יקר אמאל'ה!!!! כיום הוא עם שמפו של פינוק חחח
קיבלתי המלצה לעוד שמפו, שקונים בבית מרקחת
לא זוכרת איך קוראים לו אנסה להיזכר
מעניין אם את מכירה ומה מביניהם טוב יותר
ליפיקאר הוא השמפו וסבון של חברת לה רוש פוזה.
זה שמן שקוף- צהבהב, אכן יקר.
ממליצה לא לסבן את כל הגוף אלא רק במקומות היותר מלוכלכים..
או לא טבעי
אבל שמתאים להנקה
מומלץ לשים קרמים עפ מקדם הגנה
כי ההורמונים של הריון והנקה מגבירים פיגמנטציה בחשיפה לשמש
יש גם יותר זולים
וגם טובים
שמעתי על גרניאר gernier גם מאוד מומלצים ויותר זולים
יש בסופר פארם מבחר גדול.
חשוב למרוח סרום טוב לפני הקרם
וכזה שמכיל ויטמין סי הבנתי שזה מאוד משפר את האיכות.
שרשור נוסף
ואת השלישי אני דוחה רק מסיבות עומס 😅.
יש לי כל מיני משחקים ברווזים, דלי וכפות כזה של חול שמונחות באמבטיה על המדף הזה שהוא חלק מהמאמבטיה מקווה שהבנתן
לא נוח לי המיקום מבולגן לי מידיי, וגם מצטבר שם מים שעומדים וזה יכול להיות לכלוך
בקיצור
יש רעיונות שלא חשבתי עליהם?
**
ושאלת בונוס
איך מנקים את השחור הזה שנהיה בחלק מהסיליקון שבאמבטיה?
בסטוקים/ דן דיל
קניתי כבר פעמיים לפחות
מאוד מהר מבפנים
אני לא השארתי שןם דבר מהסגנון הזה..
ברוך ה' מרגישה טוב פיזית ונפשית (תודה לה', לא מובן מאליו!) יש לי עוד חודשיים, חודש מעכשיו עד פורים וחודש מפורים עד פסח, מפורים עד פסח זה כבר פחות חופש...
אני אתחיל מזה שהייתי זקוקה לחופש הזה כמו אויר לנשימה ואם לא הייתה לי חופשת לידה אז לא יודעת מה הייתי עושה. יש לי גם כמה וכמה פרוייקטים בבית שרק מחכים שלמישהו יהיה זמן ואנרגיות לטפל בהם.
כיום מה שקורה זה שאני נחה בבקרים (נצרך עם הנקות לילה), מתפעלת את הבית (לסדר, כביסות, בישולים, מעט נקיונות בקטנה), מטפלת במתוקי, מעט תחביבים והזמן עובר מהר מדי.
החלום שלי זה לעשות דברים מהפרוייקטים של הבית, גם כדי לסמן עליהם וי וגם כי אני יכולה מאוד להנות מזה, אבל הבעיה שיש פה אפרוח קטן (שהוא הסיבה שבכלל יש לי חופש) וזה יותר מאתגר לעשות דברים איתו או לתכנן את הלו"ז שלי איתו.
יש עצות ורעיונות בקהל? וגם אם לא מה שצריך לעשות פה אני אשמח לרעיונות לדברים שנחמד וכיף ומספק לעשות וזורם בחופשת לידה עם תינוק קטן (שהוא ילד טוב בסך הכל, לא תינוק שכל היום צורח וכל היום צריך ידיים)
וזה באמת מעצבן שהשארתי בלאגן סביבי כשסיימתי את המנה אבל משתדלת לתכנן את עצמי בצורה יעילה יחסית.. לדוגמה כשסידרתי את הארונות - העברתי הכל למדף אחד ומשם סידרתי. שקית לכל מה שיוצא מהארון ומדפים מסודרים.
בהזדמנות אחרת למיין ממה שיוצא מהארון מה נשאר בבית ומה הולך למסירה..
עכשיו איזה תקופה אני תקועה עם הארון של החומרי יצירה שרציתי לסדר, ופתאום היום קלטתי שיש מגירה ריקה שאני יכולה להעביר אליה באופן זמני את הדברים ומשם לסדר..
זו ממש לא חופשה של הספקים בבית בעיני, אלא זמן החלמה והתאוששות שמטבע הדברים פחות מתאים לפרויקטים... הטיפול בתינוק פיצי+ בך לאחר לידה לבדם ממלאים את רוב הזמן, בטח כשיש בית וילדים מהצד...
כך שבעיני אם משהו כיף לך ומספק אותך- לכי על זה. אבל אל תצפי מעצמך "להספיק" דברים ופרויקטים עכשיו...
אני אישית אוהבת לקחת את התקופה הזו באיזי ולהנות מכל רגע של שקט. לא מנסה להספיק עוד משהו מעבר ללנוח, וכמה שיותר😊.
מצרפת קישור רלוונטי, מצחיק:
ולכן אני לא מתבאסת על השעתיים שאני ישנה כל בוקר אחרי שהילדים הגדולים יותר במסגרות, אבל אני ברוך ה' חזרתי מהר לכוחות שלי, ונגמר המשכב לידה, והטיפול בתינוק לא גומר את כל הזמן שלי בכלל (הוא רק קוטע אותו במרווחים לא קבועים לכן אי אפשר לצלול לתוך משהו, הכל צריך להיות און אוף עם התינוק ודברים אחרים), לכן לי ספציפית יש גם זמן, הוא פשוט מתבזבז לו איכשהו
מעקב הריון עודף, עולים כל יומיים לבית חולים, בפעם החמישית שעלינו (41.3), אני מוחתמת על סירוב לקיסרי - הרופאים מבחינתם לא מסתכנים בלידה רגילה עקב משקל גבוה לעובר (4200), פלוס העובדה שבלידה ראשונה ילדתי בקיסרי. אני יוצאת בוכה מבית החולים , ומחליטה לקבל על עצמי קבלה שקשורה לצניעות , להצלחה ללידה טבעית וקלה. מחליטה להתקשר לדוחה שעשיתי אצלה איזון אגן, והיא ממליצה להתייעץ עם רופא מומחה מביח אחר.
41+4, יום למחרת, אני נוסעת אליו כבר מותשת ומיואשת , בתחושה שזו ההשתדלות האחרונה שלי ושבאמת הגיעו מים עד נפש (יושבת במיון נשים מחכה לאולטראסאונד שישי באותו שבוע וחצי ארוך , ופשוט מעייפות נפשית דמעות זולגות על פניי ואני מתחננת להשם שיעזור לי פשוט לשחרר ולסמוך עליו למרות כל הפחדים שכבר נערמו).
הרופא מגיע , מסביר את הסיכונים בניסיון לידה רגיל , ומצד שני מודיע לי בפירוש שמבחינתו גם לבוא ולהוסיף ניתוח על הגוף שלי , תוך ידיעה שזה ישליך על לידות הבאות בניתוחים גם כן, זה לא פחות מסוכן מבחינתו, ואם אני רוצה ללדת טבעי הוא איתי לגמרי, אבל ממליץ לעשות סטריפינג כדי להתחיל לזרז את הגוף לצירים, במקום שנצטרך בשבוע 42 זירוז אגרסיבי יותר .
אני עושה סטריפינג וחוזרת הביתה בתחושת הרפייה ורוגע , מגיעה הביתה ב15, מתחילות התקשחויות של הבטן אבל עוד לא צירים. ב18:30 בערב כבר צירים ממש כל כמה דק , אבל נסבלים, מבקשת מאמא שלי לצאת אלינו לשמור על הילדים , בינתיים מסתובבת נושמת מפעילה עוד מכונה מזמינה פיצה לילדודס,
אנחנו יוצאים לבית החולים כשאמא שלי מגיעה , ולאחר שעה נסיעה מגיעים בערך ב21:30 למיון יולדות , אני כבר כאובה ממש .
פתיחה 3.5 ב"ה .
נכנסת להתקלח , מוניטור, כדור וכו, אחותי שרוצה להיות בלידה יוצאת אלינו .
היא מגיעה לבי"ח בדיוק כשאני מועברת לחדר לידה (היה עומס מטורף של יולדות ברוך השם ), ואני כבר בוכה מכאבים ומבקשת אפידורל. אני בפתיחה 5 וקצת מתבאסת על עצמי כי בלידות קודמות לקחתי רק באיזה פתיחה 6.5-7, אבל מחליטה שאני מקשיבה לגוף שלי שצריך מנוחה (הרגשתי שעומדת להקיא בצירים מרוב כאב וחייבת שנייה לנוח). המרדים והמיילדות פשוט מדהימות , האפידורל משפיע ותוך דקות אחותי בעלי ואני שוקעים בשינה , אני מנמנמת לי וכעבור חצי שעה קמה מציר חזק ארוך וכואב, ורואה שירדו לי המים. קוראת למיילדת שבאה בודקת ומכריזה "פתיחה מלאה תכינו לי מיד ערכת לידה הראש פה", אני בשוק של החיים, רגילה לסבול בלידות קודמות איזה 15-20 שעות ,
ופה תוך חצי שעה קפצה פתיחה מ5 ל10 כשבכלל הייתי חצי רדומה , לפני שאני מספיקה להבין מה קורה יש כמה צירים לחץ, ותוך לכל היותר 4-5 צירים שבכל אחד מהם כמה לחיצות, המתוקי בחוץ כולו, במשקל מכובד של 3973 גרמים.
קרע קטנטן ב"ה שתופרים, ואנחנו אחרי, סה"כ כ6 שעות מרגע שהגענו לבית חולים ואני כבר מניקה ילדון בריא ושלם , ומועברת למחלקת אפס הפרדה כפי שרציתי.
טוב להודות להשם !!!
ואיזה מתיש לחכות כל כך הרבה
ההסתכלות שלך מהממת
מזל טוב 🩷🩷🩷🩷
אחרי ההלחצות של הרופאים
ממש טוב להודות לה'
טוב להודות לה'!
איזה מרגש!
נשמעת לידה חלומית!
שמחה ממש בשבילך שהצלחת ללדת טבעי כמו שרצית 💞
מזל טוב גדול!!
הרבה בריאות ונחת לך ולתינוק
חיכיתי וציפיתי לשמוע איך היה לך
תודה לה' על כל החסדים!
