אחיין שלי חלה באבעבועות, בערך ביום ריבעי או חמישי האחרון. אנחנו אמורים לפגוש אותו מחר (עם כל המשפחה).
הוא עדיין אמור להיות מדבק?
כמה זמן צריך לשהות בקרבת ילד חולה כדי להידבק באבעבועות?
אני רוצה שהבת שלי, בת שנתיים וחצי, תידבק ממנו (במקום שתקבל חיסון). השאלה אם יש אפשרות כזו.
ומצד שני - אני חוששת שהתינוק (בן חודש וחצי) גם כן יידבק, ואז זה לא יהיה "יעיל"... (למרות שאחותו הקטנה של האחיין, בת כמה חודשים, לא נדבקה... אפשר לסמוך על זה?)
(זה לא מפגש שאנחנו יכולים לוותר עליו בכל מקרה).
להידבק.
למעשה יש סיבוכים ממחלת אבעבועות שחורות ועדיף לתת חיסון.
ויש סיבוכים מהמחלה!
תקראי על המחלה "שלבקת חוגרת"
ותשקלי מה עדיף חיסון או שהנגיף הזה ידגור בגוף הילד כל חייו.
הפצעים מדבקים כל עוד רואים אותם על הגוף?
תודה גם על העצות!
איך הקטן עבר את המחלה?
ומעבירה אותם לתינוק בהנקה, יעילים בהרבה מנוגדנים שמעבירה אם שחוסנה נגד אבעבועות.
חיסון (כימי) פחות מחסן את מערכת הגוף בעניין הזה...
מתחת לגיל שנה, עלולים להידבק שוב.
אם להביא מהניסיון האישי (כמו שעושות כאן נשים שממליצות לחסן 
), אצלי שלושה חלו כתינוקות: אחד בגיל חצי שנה, שני בגיל שלושה חודשים, ושלישי בגיל 8 חוד',
אף אחד מהם לא נדבק שוב כשהאחים הקטנים שלהם היו חולים באבעבועות.
מתוך שלושתם, אצל שניים המחלה הופיעה בקלות רבה, ואצל שלישי עם פצעים רבים וחום גבוה.
בצד ירידת התחלואה באבעבועות רוח במקומות מסויימים כתוצאה מהחיסון, חלה עלייה בתחלואה בשלבקת חוגרת, התוקפת מבוגרים יותר. התחלואה באבעבועות רוח בילדות מסתמנת כחשובה על מנת למנוע תחלואה בגילאים מבוגרים יותר.
מאז נכנס החיסון.
נכון שהידבקות באבעבעות רוח בגיל צעיר (עד 18 חודשים) מעלה את הסיכון להתפתחות שלבקת חוגרת בגיל מאוחר יותר (אצל כ 3%). אבל באופן כללי, מאז נכנס החיסון נגד אבעבועות לתוכנית החיסונים, יש עלייה בתחלואה בשלבקת חוגרת.
יש עליה כללית בהתפרצויות אבעבועות מאז החיסון.
עם בן שלושה חודים שנדבק לרופא, הוא היה כל כך מופתע.
חזר ואמר "זה אבעבועות זה ברור. אבל 3 חוד'?" במבטא צרפתי .
ושוב ושוב שאל אותי "אבל את מניקה כן?"
כנראה שהיה נדיר שתינוקות קטנים נדבקים.
מה שאני לא מבינה למה הורים של אחיין החמוד מוציאים אותו למפגש משפחתי? הם שאלו את כולם האם זה בסדר?
אם יש במשפחה זקנים או חולי סרטן אז זה מסוכן בשבילם.
אם את מדביקה בכוונה את הילדים שלך אז כדאי לך להזהיר אנשים בסביבה שלא מעוניינים להידבק.
הם נמצאים בכל מקרה היכן שיהיה המפגש המשפחתי.
בבקשה אל תדונו אותם. הם נוהגים בסדר גמור במצב שנוצר.
אבל גם עבור פעוטות ומבוגרים בריאים, גם כאלו שקיבלו חיסון, הוא מדבק.
כי לדעתי כל הנוכחים חלו בעברם באבעבועות, מלבד שניים מילדיי שקיבלו את החיסון - ואני מוכנה בשמחה לקחת את ה"סיכון"
משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג
היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית
בגלל איזה ריב בין הבני דודים
אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע
חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים
חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.
והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?
אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד
בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות
אני בהלםםםםםם
כועסת כל כך
לא מצליחה לעכל את זה
מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי
בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה
היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה
אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר
ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???
יש לי אורחים בליל הסדר (ולפעמים בעוד חגים) שכוללים גם ילדים
וכשהם עייפים הם עושים כל מני
וההורים לא תמיד מגיבים לטעמי
אז מה
אז היו פה אירועים יותר דרמטיים מעוגיות מעופפות
אז מה
כולנו נשארנו בחיים
בשפיות ובהתנהגות נורמטיבית כלפי ילדים ומבוגרים
אף אחד לא צריך לסבול מהתנהלות לא נורמטיבית
לא ילדים
ולא ההורים שלהם
לא חייבים להתארח אצל הורים/ חמות שלא עומדים בסטנדרטים של נורמטיביות
למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)
למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??
יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל
ולרוב הילדים שלנו הם מראה של עצמנו.
וגם בגלל שאני מכירנ את הבנים שלי היטב.
הילד היה צריך משקפיים לקח לי כמעט חודשיים לשכנע אותו לשים פלוס ארגנתי מסיבה רצינית כדי שחברים שלו יכילו את זה.
אגב זה לא כזה ברור שרק שמנים מתמודדים
חברה שלי רזה מאד וכשהיא שיתפה אותי על הילדות שלה זה היה נשמע דומה למה שעברתי רק מהצד ההפוך.
אני בהלם
לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?
אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.
איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?
אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?
ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?
חצי שנה אחרי.
והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.
אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי
והמוח עובר למקום אחר
והמחשבות
והגוף מתנתק
וזה כואב כל פעם
ומעייף
אוף
בס"ד
לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️🩹
בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.
מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.
מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.
חיבוק גדול שוב!
בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!
לידה שקטה.
בעקבות הפסקת הריון.
ועכשיו צריכים טיפולים.
והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...
זה נחשב טראומה? לא יודעת
בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.
אמן!!!
לגמרי טראומתי
וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור
שולחת מלא כוחות
חיבוק על זה🩷
אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.
ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷
יש לנו בן מתוק בן שש.
המדיניות בבית שלנו כרגע היא שמותר עשרים דקות ביום לשחק במשחקי מחשב.
הבעיה היא שנראה שזה נהיה מוקד ההתעניינות שלו, ואם משהו שם לא מסתדר יהיו בכיות וצעקות שאנחנו לא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת.
למשל, הבוקר, הערתי אותו עשר דקות מאוחר יותר ממה שהוא ביקש (מבעלי, הבקשה לא עברה אליי. אבל בכל מקרה זה היה עלול לקרות גם אם כן), וכל הבוקר היה מלווה בבכי וצעקות. כי הוא לא יכול להספיק לשחק לפני בית הספר. אני יודעת שהיום יום יוצא דופן, אבל דבר דומה היה יכול לקרות גם ביום רגיל באמצע השגרה.
יש לי כמה רעיונות ומחשבות אבל אשמח מאוד לשמוע את המחשבות שלכם בעניין, כי תמיד יש כאן תובנות חכמות ומועילות.
בלי ועם קשר אשמח גם לשמוע על רעיונות לעיסוקים מושכים אבל פחות ממכרים ויותר בונים לילד בגיל הזה, מאוד חכם וסקרן אבל עדיין לא קורא שוטף. דברים שלא דורשים ליווי צמוד של הורה לכל אורך הפעילות.
לק"י
בבוקר- לא.
(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.
אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).
ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.
מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...
לא בתור התנצלות או משהו...
תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי.
ספרים עם ציורים
כמו של מדע
לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד
משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?
אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה
אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.
אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת
ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל
בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.
אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.
אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.
רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.
אין מסך, הטלפון אצלך.
הפרקים עוברים ברצף.
אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.
או פשוט לשבת ולהקשיב.
תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.
תקני את הערכות לגיל 5+
בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.
אפשר גם פאזלים.
חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.
מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.
יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.
אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.
לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי
מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)
שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)
ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)
כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר
הוא בן 7.5
גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה
וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.
בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-
1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן
2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.
מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו
הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.
בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:
1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.
2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.
רעיונות לתעסוקות אחרות:
משחקי דמיון (פליימוביל וכו')
ערכות מדע ויצירה
יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים
פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)
אולי גידול בעל חיים
ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...
-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)
-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...
-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.
-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.
-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם
-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו
אין הגבלת זמן על מסך
גם לבן ה6
אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר
ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך
בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי
בעיניי זה מאד הגיוני
חופש ארוך נטול מטרה
עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי
אצלנו התעסוקות שלו הן:
ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים
בכל מיני צבעים,
שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי
ובארץ…
ילד לא נער
?
צבעוני יש להם יפה ממש!
נדמה לי שגם לבן.
ונעימות מאד.
אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.
חולצה משבצות צבעונית,
יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים
איזה סוג חומר את צריכה?
לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...
יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.
בהדס מינילאב יש בטוח
לדעתי גם בתמנון
גם חולצות פולו
אולי אפילו באורבניקה
ובקשה לעידוד- מתישהו זה נגמר והם מתחילים לינוק נורמלי נכון? כי כרגע הוא יכול לינוק חמש דקות ושעה, ומרווחים בין הנקות של בין חצי שעה ליותר משלוש שעות
אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר
זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)
תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.
מקווה שתעברו את זה מהר...
ומזל טוב!
זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו
השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק
וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות
הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל
לק"י
את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.
אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי
לק"י
ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.
פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.
ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.
נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.
מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו
וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.
וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון
מנסיון עם פגות, זה אפשרי
הרבה נחת
שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה
מזל טוב!!
לא לשון, שפה.
אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.
בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.
אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..
זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום.
ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד
אשמח לכל רעיון יצירתי אחר איך להתמודד עם הבחילות
שפשוט לא פוסקות אף רגע ביום 😔
אשמח לכל כיוון
עם פראמין/ לבקש זופרן
והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.
תמשיכי
אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית
בסוף זה מתאפס
