האם עכשיו שנפל עלה מהעץ זה בהשגחת הקב''ה? ושמישהו שבר את הרגל? אז כן?

תוכל למצוא גישות שמאוד מצמצמות את עניין ההשגחה לעומת גישות שמאוד מרחיבות, אבל האמת היא שלאף אחד אין באמת מושג כך שאנחנו בוחרים לראות את ההשגחה איך שאנחנו מסתכלים על המציאות

הרי הרמב''ם לצורך העניין שאני מניח שרוב האנשים לא יודעים פה את שיטתו בהשקפה (היו שקרו לרמב''ם כופר בגלל השקפתו בעניין) בחר את דרך השקפתו לא בגלל שהתגלה אליו מלאך...

אם כן, אז יש כאן בעייה בעיניי כי אחד מהעיקרים שאנחנו אומרים אותם הוא שהקב"ה מצוי ומשגיחץ.

תקנני אם טעיתי.

מצוי= נמצא

משגיח= מפקח על מה שנמצא

שונה שמיים וארץ מאיך שהרמח''ל תופס את מצוי ומשגיח. לא שייך פה טעות בדעות כי בעצם לא שייך גם להגיד צודק

הרי אף אחד לא נפגש עם ההשגחה, גם משה שאל הודיעני נא את דרכך, למרות שהיה לו ככל הנראה יותר מושג מאיתנו. המקובלים זה לא אומר שבהכרח הם צודקים, בדיוק כמו שהרמב''ם לא בהרכח צודק, האמת שלא שייך פה צדק, כי כמו שאמרתי כל אחד תופס את ההשגחה ע''פ תפיסת עולמו ולא ע''פ האמת שבהשגחה שבלתי ניתנת להשגה

עצמות ההשגחה זה בעצם הקב''ה כי הוא כולל את הכל

דבר כזה גם משה רבינו ביקש ולא נענה, יש משפט שבגדול אומר שאם הייתי יודע אותו (ידיעה שכלית) אז הייתי הוא, כי זה בעצם להיכנס 'למוח' של הקב''ה דבר שאף אחד לא יכול לעשות...

כי הרי לחז''ל לא באמת היה מושג אם משה רבינו ראה כך כי ככל הנראה הוא מעולם לא סיפר להם את זה, ידוע שאין לקחת מדרשים כפשוטם.... וגם אם נניח שזה נכון לצורך הדיון לא הבנתי מה זה מוכיח

2. הקבלה אין לנו טאבו על ההלכה, השגחה וכו' יש תפיסות שונות בעניין שקמו עם השנים, אם הקבלה הייתה דבר מוחלט (לא שח''ו אני אומר שהיא שקרית) אז רק כך כל עמ''י היו מאמינים, כמו שכולנו מאמינים שמשה הוריד את התורה, מזה שזה לא כך מוכח שיש חילוקי דעות והדברים לא מוסכמים

הרמב''ם לא פחות גדול מהגר''א לצורך העניין... ולהביא הוכחה מתוך הזוהר על כך שהקבלה צודקת זה מגוחך כי אי אפשר להביא אישור לדבר מתוך הדבר עצמו (בלי קשר אם אני מאמין בקבלה או לא, ואני כן מאמין). לדחות את הרמב''ם או את הרס''ג מפני הקבלה זה לא הגיוני...

אבל תחשוב על זה לצורך העניין (אל תתפס לדוגמה זה יכול להיות כל דבר שבעולם), אדם מתפלל שאבא שלו יהיה בריא, אבל בעצם הקב''ה בכלל לא משגיח על דברים כאלה. אני סתם חושב שזה הזוי שאנחנו בונים תפיסות עולם שלימות, תפילות, צפיות ובקשות על תפיסה שאנחנו בונים לעצמו לפי מה שאנחנו תופסים את העולם ולאו דווקא איך שהוא באמת מתנהל

הרי יש לנו קבלה ברורה בדברים הללו.

בוודאי שהקב"ה משגיח על דברים כאלו.

צריך ללמוד מתוך תורה מה גדרי ההשגחה.

היה תחום שבו נחלקו ראשונים ואחרונים, האם השגחה פרטית זה רק בבני אדם, ובשאר זה על המין בכללו, או בכל דבר, כדברי הבעש"ט שאפילו עלה שנח כך או כך, זו השגחה מה'. ויש מקורות קודמים לכך.

הקב''ה משגיח עליך עכשיו באופן פרטי? זה בדיוק המחלוקת וזאת הטענה שלי שכל אחד יצר לעצמו את תפיסתו המציאות. וזה שיש מקורות קדומים זה לא אומר לי כלום... כל מקור יביאו לך אחד הפוך

אין מחלוקת על השגחה פרטית, אלא על גבולותיה.

ומה שאתה חושב שכל אחד "יצר לעצמו" זו גם טעות. הם לא דיברו  מדמיונם. אלא מתוך לימוד עמוק של יסודות האמונה, מקבלתם ומתוך כך מעיונם, כדרכה של תורה, כתבו את מסקנותיהם.

אם זה שיש מקורות קדומים לא אומר לך כלום, אז הבעיה היא כבר אצלך. זה לא נכון ש"כל מקור יביאו לי אחד הפוך", זו ממש שטחיות בתפיסת הדיון בתושבע"פ. הבאת מקורות, כמו גם בגמרא, נעשית בדקדוק וברצינות. בדיון שיש בו פירכות וראיות. 

למעשה, אין הבדל בעיקרים. כולם יודעים שיש השגחה פרטית. זה לא מדמיונם, אלא מיסודות התורה. כל השכר ועונש שבתורה, כפי שמבאר בעל העיקרים, בא מיסוד ההשגחה הפרטית. 

אז מי שמאמין בתורה, מאמין בהשגחה פרטית. הקב"ה משגיח, מתוך כך יש גם גמול על מעשה האדם.

כמובן, יש הרבה מה להעמיק במדע הרוחני, כדי להבין את מהות ההשגחה ועניינה. אבל זה, כמו בכל מקצוע ועוד יותר, ענין של השקעה בלימוד הזה, בהבנה עמוקה של משמעויות רוחניות.

אני לא שולל את זה שיש השגחה ושכר ועונש, השאלה מה זה אומר השגחה. אני לא טוען שהם התעוררו יום אחד ואמרו וואלה בא לי ככה, הם בחנו את הדברים ברצינות אבל ופה האבל הגדול הם בחנו אותה לפי איך שהם תפסו אותה ומתוך כך יצרו תפיסת עולם של השגחה, הרי בתוך חז''ל עצמם יש תפיסות שונות בהשגחה הפרטית. יש הבדל גדול איך כל אחד תופס את ההשגחה.

הם לא "בחנו לפי מה שהם תפסו ומתוך כך יצרו תפיסת עולם"...

אלא הם למדו תורה שקיבלו מסיני,

והעמיקו גם בדבריה וגם בהבנת המושגים הרוחניים, ומתוך כך אמרו.

הנה, הרמב"ם אומר: "וכבר באו פסוקים מפורשים בהיות ההשגחה על בני האדם כולם ובהפקד כל מעשיהם" וכו'.

כלומר: מסתמך על התורה. וכמו כן, אין חולק בדבר זה.

אח"כ, כבר מעמיק במהת ענין ההשגחה. ולפי איך שמסביר באופן רוחני את המושג הזה, שזה כבר לא ענין לכאן כי צריך לימוד, אומר שככל שהאדם גדול במעלתו השכלית-רוחנית, כך גם ההשגחה עליו עצומה יותר. כי זה עצמו דבקות בהשגחה.

הקיצור: 

א. התורה שבאה מעל המוגבלות, מביאה לנו מושגים שמנחים גם את העולם המוגבל ומרוממים אותו.

ב. יכולות להיות מחלוקות בפרטים, אבל הן מחלוקות בהבנת דברי תורה, דבר הי', לא המצאות אנושיות.

ג. גם התפיסות הרוחניות של חכמים בעצמם, הם חלק מדברי תורה. אלו השגות רוחניות עמוקות, לרוב בחינות שונות, שמכל אחת מהן ניתן ללמוד משהו.

הקב"ה נתן תורה לעם ישראל, ומתוכה לומדים על השגחתו. וזה מעיקרי האמונה.

והרמב"ם והרמח"ל ועוד, כמובן לא כתבו "סתם".

כמו שהקב"ה מודיע לנו על מצוות שאנו תופשים אותן, כך גם על השגחה שאנו תופסים אותה.

כמובן, אין קץ - ויש הרבה מעבר למה שאנו תופסים.

ההשגחה, זה אחד המושגים שבהם הקב"ה מופיע אלינו.

זה הענין שבמתן תורה, מתוך מה שמעבר לכל מוגבלות - אל תוככי העולם.

הם תפסו את המציאות בתפיסה מסויימת והגיעו למסקנות בעקבות כך. אנשים גם רצו להוכיח מתוך התורה שהקב''ה החליף את עם ישראל בנוצרים, כך שבתורה תמיד תוכל באמת למצוא הכל אם תרצה. דבר כזה הוא קלאסי בדיונים בגמרא...

ולא היינו צריכים להגיע לתפיסות קיצון בהשגחה ביהדות

איזה "תפיסות קיצון" יש?

הרי חז"ל כבר דיברו עלהמגלה פנים בתורה שלא כהלכה.

יש דרכים איך דורשים את התורה. יש תושבע"פ, המשך מהר סיני.

גם בדיונים בגמרא, יש "גבולות גזרה" עפ"י כללי הדיון והמסקנה.

זה לא מושגח בהכרח ע''י הקב''ה זאת תהיה הפתעה בעיניך? יש מי שסובר כך...

ויש כאלה שבגלל שהוא סובר כך יקראו לו שוטה... קיצוני או לא קיצוני?

זה לא קשור לנושא העקרוני שהעלית.

זו מחלוקת רגילה.

אבל זה לא כאילו מושג ה"השגחה" אינו יכול להיתפס כי הקב"ה מעל לכל הגבלה.

כי כל התורה זה כך. מתוך מעל המוגבלות - מופיע אל תוך המוגבלות.

וגם החולקים, יביאו ראיות מתוך תורה ומדברי חז"ל.

ב. אומרים כך ברמב''ם

"אומרים כך"?

תביא מקור - נדון.

הרמב"ם מונה בעיקרי האמונה שהקב"ה יודע כל מעשה בני אדם ומחשבותם, וגם שגומל שכר טוב לשומרי מצוותיו וכו'. זו השגחה פרטית. וזה מעיקרי התורה.

[חכמי ישראל האמיתיים, בוודאי שיש דבר כזה. לא כל פרופ' שיקום היום ויאמר משהו, יימנה בכללם]

זה שהוא יודע הכל זה ברור, השאלה אם הוא פועל בתחום הזה במציאות כדי לשנות אותו... אני אביא לך בלי נדר מקור מחר...

כל הטענה מתייחסת לכמה הקב''ה מתערב בתוך העולם עצמו

לא ברור איך אפשר לנהל ככה דיון

אמרתי  "אני חושבת שאם מצטטים רבע ובטוחים שזה הכל [=כל המאמר שממנו הכל מובן וזה יעני "נוק אאוט" ]

אז אנלא מבינה איך אפשר לנהל ככה דיון....



פרשתי בשיא

אני אעקוב מהצד



הרבה הצלחה וברכת ה'.

יודע הכל - ומתוך כך גומל שכר ועונש. זה נקרא משגיח על מעשי בני אדם.

לגבי מה שהרמב"ם מונה מדרגות בהשגחה, מתוך תפיסה רוחנית, שה"השגחה" המפורטת זה בא מעצם הקישור והקרבה לה' - הבאתי בהודעה אחרת.

מדבר לעניין. אבל תסכים איתי שלצורך העניין יכול להיות שאנחנו מתפללים על משהו שבכלל לא ייתכן כי לא כך הקב''ה מנהל את העולם. נאמר כך, עדיף לאדם להאמין שהקב''ה משגיח על כל מעשיו בצורה מדוקדקת כי כך הוא ירגיש יותר טוב וכדומה... 

זה משפיע כמה אני צריך להתאמץ להשיג את הדברים שאני רוצה וכמה אני אומר, תשמע הקב''ה יעזור ויעשה...

רוב האנשים יעדיפו למשל את שיטת המקובלים לא בגלל שהם חקרו אותה לעומק, אלא כי זה נותן להם רגיעה ומונע מהם להתאמץ יותר.

קצת קשה לי לעקוב אחרי כל השאלות בכל הדף, אני אשמח אם תכתוב אותם כאן, תבהיר מה אתה חולק...

השאלה שלך לא הייתה אמורה להסתיים רק בהשגחה, היא תקפה ונכונה אפילו ב"מגרש הביתי" שלנו. יתכן שבאמת כל התפיסה שלנו על המציאות, על המושגים והאובייקטים הכי ברורים לכאורה, הם רק כתוצאה מקולטי המידע שלנו וכלי העיבוד שלנו, שכלל לא בטוח שיש ביכולתם להשיג את המציאות על אמיתתה.

כבר בספרי המחשבה דיברו על כמה זוויות הסתכלות בנוגע לתפיסת המציאות, דוגמת ייחודא עילאה וייחודא תתאה (ראה בנפש החיים ש"ג פרק יא ובשער הייחוד והאמונה פרק ז), ועוד. עמנואל קאנט אף הוא, ב'ביקורת התבונה הטהורה', עמד על הידיעה האנושית שלעולם לא תהיה לה נגישות להכרת הדברים על אמיתתם משום שמלכתחילה מובנים בה כלי ראייה (כגון חמשת החושים) וכלי שיפוט מסויימים (כגון ההגיון האנושי), שמאוד יתכן שלא מעבירים אלינו את המידע כפי שהוא באמת וכל הידיעה שלנו היא רק ידיעה של "תופעות". עוד לפניהם, אפלטון במשל המערה המפורסם רמז על העירבון המוגבל של הידיעה שלנו באשר היא, וללא היציאה מבית הכלא התודעתי, יתכן שלעולם נהלך, נחשוב, ננתח, נתפוס, נקשה, נתרץ, כסומים באפילה (וראה עוד בהרחבה בעניין זה בספרו של הרב ד"ר מיכאל אברהם "אלוהים משחק בקוביות" בסופו, בנספח א, בעיקר להתייחסותו למשל של ריצ'ארד טיילור, ש"העוקץ" שבה, כהגדרתו של ד"ר אברהם, עונה גם שאלתך. ודוק).

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.