מכיוון שאם מאמינים בכך שהאדם בעיקרו הוא משיכה לטוב, והכוח הרע הוא חיצוני לו, 

האדם נעשה אשם על מעשיו הרעים, בכך שהוא לא ניסה להלחם נגד המשיכה לרע.

לכן, אותם אנשים מנסים להוכיח שהכוח הרע הוא חלק אינטגראלי מהאדם,

וכך יוצא שהם לא אחראים למעשיהם הרעים, אלא הטבע האלמוני שאי אפשר להעניש אותו

אתה מוסיף הרבה צבע לפורום.. זה נחמד

יצר הרע, השטן, סמאל, זה בסך הכל דימוי וסמל ביהדות. אין באמת שטן, יש רק את אלוהים. מה שמכנים בתור היצר הרע גם לא יהיה נכון לכנות בשם 'כח פנימי'. האדם הוא מארג אנרגטי, וכל האנרגיות יכולות ללכת לשני הכיוונים. חמלה וכעס הם שני צדדים של אותו המטבע. 

גם אלוהים הוא אנרגיה, אלוהים הוא דעת טהורה, מודעות זכה.

יצר הרע זו אכן המצאה שאנשי דת עשו בה מעולם שימוש לרעה. כדי לשלוט באנשים, צריך לגרום להם לפחד. רק על ידי פחד אפשר לשלוט באנשים. זה קורה בצבא, זה קורה במקומות עבודה, וזה קורה גם בדתות. ככה המציאו את העניין של היצר הרע כדי לגרום לאנשים להרגיש בושה ואשמה, ועל ידי זה לשבות אותם.

לא כולם עשו את זה בכוונות רעות ממש, היו גם סתם אנשי דת קוקואים שבגלל האובססיות והנוירוזות והפרנויות שלהם הם זרעו פחד ובהלה באנשים לדורות. ההיסטוריה מוכיחה את זה. ואם יש יצר הרע, אז הוא הפחד, כי הפחד הוא המוות. כי כשיש פחד, אין חופש.

אנחנו יודעים שאם לא הייתה שבירת כלים, לא היה בחינת רע בעולם, כי הדינים הם מצד השבירה. ודין הוא לשון צמצום והעלמה, שבגלל הסתרת והעלמת האלוהות בעולם, יש אחיזה לקליפות.

ואין הדין נמתק אלא בשורשו, ובינה מסטרהא דינין נפקין. לכן שמעלים את הדינים אל הבינה, שם הם נמתקים בשורשם.

ואם נכתוב את זה בשפה שלנו, אנחנו לא יודעים מה אלוהים רוצה, אבל אנחנו יודעים שהוא מלא אהבה ורחמים, ואלוהים משחק ומשתעשע עם כל אחד מאיתנו. אלוהים ברא את העולם כדי שיכירו אותו, ובעולם שהיה כולו טוב וצדק , אף אחד לא היה ממש טורח להכיר את אלוהים.

לכן אלוהים עושה את החיים שלנו מעניינים יותר על ידי קשיים ומאבקים. כמו שהיו אומרים פעם בסין 'שתחיה בזמנים מעניינים.' אז לפעמים יש לנו אויבים וחולקים , ואנשים שמבזים אותנו ורודפים אותנו, אבל זה גם אלוהים שמתגלה דרך האויבים והחולקים. גם הרשעים והשקרנים, בסופו של דבר, כולם עושים את רצונו של ה' יתברך.

לכן הצדיקים ממתיקים את הדינים, כי הם מעלים את הדינים אל השורש, אל עולם הבינה, ושם כל הדינים נמתקים. על ידי שהם מגלים לנו את חסדי ה' ורחמיו, ועוזרים לנו לראות שאלוהים איתנו, ושהחיים היו מאד משעממים מאד אם הוא לא היה מוליך אותנו בכל מיני מסעות והרפתקאות.

לכן , אין באמת יצר הרע, יש רק תודעה לא מפותחת.

ענה ואמר: מה זאת, שהמלך כזה ישלח אחרי עבור שפל ברך כמוני? ומה אני, שהמלך ישלח אחרי? 

הלא מלך כזה, שיש לו ממשלה וגדולה כזו, ואני שפל ונבזה כנגד מלך גדול ונורא כזה, ואיך יתיישב זאת בדעת, שמלך כזה ישלח עבור שפל כמוני? אם אמר: בשביל חכמתי, מה אני כנגד המלך. וכי אין להמלך חכמים. וגם המלך בעצמו בודאי חכם גדול, ומה הדבר הזה שהמלך ישלח עבורי. וישתומם על זה מאד מאד.

ענה ואמר זה החכם: תדע מה שאני אומר, דעתי שבהכרח הדבר מובן ומברר,

שאין מלך בעולם כלל.

וכל העולם טועים בשטות הזה, שסוברים שיש מלך. 

(מעשה החכם והתם)

אני מבין היטב את מה שכתבת. רק שתבין שזה מדרון חלקלק..כי אם לא נותנים כתובת ברורה למקור של רע ורק קוראים לו "הצד השני של המטבע", אז מהר מאד לא יימצא הבדל בין מצוות ועבירות.

ואז חלילה אולי גם נחטוא כדי לברר את הניצוץ האלוקי המחייה את הרע שבתוך החטא...

זה שבעולם הזה, יש יצר הרע, אינו צריך לפנים.

גמרות מפורשות - כולל שביקשו חכמים לבטלו וראו שיש לזה "מחיר" - וחכמים אומרים, "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". ומי שאומר "אין", הרי הוא  כופר בדברי חז"ל, מה שנקרא אפיקורס, וזה לא הדיון.

אלא מה? שהשאלה מה פירוש הדבר הזה. ככלל, אולי אפשר לומר, שהכחות של האדם, המושכים לכיוון חומרי, ללא מגמה, הרי הם בכלל "יצר הרע". עושה את האדם חומרי יותר, גס יותר, פעמים לא מעטות, זה כבר יכול להיות חטא. וכנגד זה, יש המשיכה כלפי מעלה, שאר הרוח, העדינות, הרצון לטוב.

וממילא, יכול האדם, שיש לו שכל ובחירה וקישור לדבר ה', לכוף את יצרו שלא יפריעהו, ויכול גם לנווט לכיוון נכון כחות מסויימים, כדי שיסייעו בעדו במינו הנכון ובמקום הנכון. "בשני יצריך - ביצר טוב וביצר רע".

"להרעיבו" - כי אז ההרגל החומרני-תאוותני נח, יש יותר מקום פנוי לבניית הרגלים אחרים.

כמו שאומר הכוזרי, אדם מישראל צריך להיות בבחינת מושל. משתמש בכל כח במינון הנכון ובמקום הנכון. וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.

כמה שאנחנו יותר מתרגלים בדרך טובה, נכונה, ומשתמשים ביצר במקומו המתאים והנכון - כך יותר "מנוחה" ממנו. תלוי גם באדם ספציפית - ולפעמים "לפום צערא אגרא". המנוחה הגמורה מיצר הרע, זה לעתיד לבוא. כמו שנחלקו חז"ל את מי "ישחטו", יצה"ר או מלאך המוות - שזה בעצם שייך לאותו ענין. ואז כל כח ימשוך אל המגמה של הטוב בגלוי. לא כחות "פרווה", אלא עם מגמת הטוב חיה ושקופה בקרבם. רק אליה.

לאדם וחוה, לפני החטא, כך מובא בספרים - היצה"ר היה "מבחוץ", היה קל יותר להבחין - ולדחות. מאז החטא, יש איזה "ערבוב", בתוך האדם.

לא מתביישים מעצם זה שיש דבר כזה, ידוע שיש. אבל באופן טבעי, אם משתלט על האדם הישר כח כזה, ואפילו רק דוחפו במחשבתו אל הרע - חש בושה. לא זו תפארתו. וזה לא קשור שלא הזמננו אותו.. אדרבה, זה מראה על מעלה. שהוא מבחין בין מה שמבטא את מדרגתו הגבוהה יותר, לבין חולשתו. אבל אם מתגבר עליו - אדרבה, שכרו הרבה מאד..  וכנ"ל, אפשר להשתמש לטוב, ואז זו מעלה, בלי להתעלם מצדדים "חומרניים" יתרים שנספחים, שלא תמיד הם מעלה, גם אם אינם עבירה.

וטוב מאד שהאדם מייחס את הנטיה לרע, ל"יצר הרע". כך מדגיש שעצמיותו האמיתית טובה וטהורה. נשמה שנתת בי טהורה היא. לא סותר שבינתיים גם הנטיות הללו מעורבות בכחותיו - וצריכות מלחמה, בירור והעלאה.

אנחנו בוחרים - וחכמים אומרים שה' מסייע. הקב"ה נתן לאדם בחירה.

ואם חלילה אדם כשל, וחזר בתשובה באמת, מתקבלת תשובתו - וה' כבר יעלה גם את מה שבא מהיצר.

והעולם כמו שה' ברא אותו, שעדיין מגמתו הטובה לא שקופה בכולו - יש בו מאבקים בין הטוב לרע. והקב"ה מתערב, בסתר המדרגה. בסוף - נראה למפרע..

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?