מכיוון שאם מאמינים בכך שהאדם בעיקרו הוא משיכה לטוב, והכוח הרע הוא חיצוני לו, 

האדם נעשה אשם על מעשיו הרעים, בכך שהוא לא ניסה להלחם נגד המשיכה לרע.

לכן, אותם אנשים מנסים להוכיח שהכוח הרע הוא חלק אינטגראלי מהאדם,

וכך יוצא שהם לא אחראים למעשיהם הרעים, אלא הטבע האלמוני שאי אפשר להעניש אותו

אתה מוסיף הרבה צבע לפורום.. זה נחמד

יצר הרע, השטן, סמאל, זה בסך הכל דימוי וסמל ביהדות. אין באמת שטן, יש רק את אלוהים. מה שמכנים בתור היצר הרע גם לא יהיה נכון לכנות בשם 'כח פנימי'. האדם הוא מארג אנרגטי, וכל האנרגיות יכולות ללכת לשני הכיוונים. חמלה וכעס הם שני צדדים של אותו המטבע. 

גם אלוהים הוא אנרגיה, אלוהים הוא דעת טהורה, מודעות זכה.

יצר הרע זו אכן המצאה שאנשי דת עשו בה מעולם שימוש לרעה. כדי לשלוט באנשים, צריך לגרום להם לפחד. רק על ידי פחד אפשר לשלוט באנשים. זה קורה בצבא, זה קורה במקומות עבודה, וזה קורה גם בדתות. ככה המציאו את העניין של היצר הרע כדי לגרום לאנשים להרגיש בושה ואשמה, ועל ידי זה לשבות אותם.

לא כולם עשו את זה בכוונות רעות ממש, היו גם סתם אנשי דת קוקואים שבגלל האובססיות והנוירוזות והפרנויות שלהם הם זרעו פחד ובהלה באנשים לדורות. ההיסטוריה מוכיחה את זה. ואם יש יצר הרע, אז הוא הפחד, כי הפחד הוא המוות. כי כשיש פחד, אין חופש.

אנחנו יודעים שאם לא הייתה שבירת כלים, לא היה בחינת רע בעולם, כי הדינים הם מצד השבירה. ודין הוא לשון צמצום והעלמה, שבגלל הסתרת והעלמת האלוהות בעולם, יש אחיזה לקליפות.

ואין הדין נמתק אלא בשורשו, ובינה מסטרהא דינין נפקין. לכן שמעלים את הדינים אל הבינה, שם הם נמתקים בשורשם.

ואם נכתוב את זה בשפה שלנו, אנחנו לא יודעים מה אלוהים רוצה, אבל אנחנו יודעים שהוא מלא אהבה ורחמים, ואלוהים משחק ומשתעשע עם כל אחד מאיתנו. אלוהים ברא את העולם כדי שיכירו אותו, ובעולם שהיה כולו טוב וצדק , אף אחד לא היה ממש טורח להכיר את אלוהים.

לכן אלוהים עושה את החיים שלנו מעניינים יותר על ידי קשיים ומאבקים. כמו שהיו אומרים פעם בסין 'שתחיה בזמנים מעניינים.' אז לפעמים יש לנו אויבים וחולקים , ואנשים שמבזים אותנו ורודפים אותנו, אבל זה גם אלוהים שמתגלה דרך האויבים והחולקים. גם הרשעים והשקרנים, בסופו של דבר, כולם עושים את רצונו של ה' יתברך.

לכן הצדיקים ממתיקים את הדינים, כי הם מעלים את הדינים אל השורש, אל עולם הבינה, ושם כל הדינים נמתקים. על ידי שהם מגלים לנו את חסדי ה' ורחמיו, ועוזרים לנו לראות שאלוהים איתנו, ושהחיים היו מאד משעממים מאד אם הוא לא היה מוליך אותנו בכל מיני מסעות והרפתקאות.

לכן , אין באמת יצר הרע, יש רק תודעה לא מפותחת.

ענה ואמר: מה זאת, שהמלך כזה ישלח אחרי עבור שפל ברך כמוני? ומה אני, שהמלך ישלח אחרי? 

הלא מלך כזה, שיש לו ממשלה וגדולה כזו, ואני שפל ונבזה כנגד מלך גדול ונורא כזה, ואיך יתיישב זאת בדעת, שמלך כזה ישלח עבור שפל כמוני? אם אמר: בשביל חכמתי, מה אני כנגד המלך. וכי אין להמלך חכמים. וגם המלך בעצמו בודאי חכם גדול, ומה הדבר הזה שהמלך ישלח עבורי. וישתומם על זה מאד מאד.

ענה ואמר זה החכם: תדע מה שאני אומר, דעתי שבהכרח הדבר מובן ומברר,

שאין מלך בעולם כלל.

וכל העולם טועים בשטות הזה, שסוברים שיש מלך. 

(מעשה החכם והתם)

אני מבין היטב את מה שכתבת. רק שתבין שזה מדרון חלקלק..כי אם לא נותנים כתובת ברורה למקור של רע ורק קוראים לו "הצד השני של המטבע", אז מהר מאד לא יימצא הבדל בין מצוות ועבירות.

ואז חלילה אולי גם נחטוא כדי לברר את הניצוץ האלוקי המחייה את הרע שבתוך החטא...

זה שבעולם הזה, יש יצר הרע, אינו צריך לפנים.

גמרות מפורשות - כולל שביקשו חכמים לבטלו וראו שיש לזה "מחיר" - וחכמים אומרים, "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". ומי שאומר "אין", הרי הוא  כופר בדברי חז"ל, מה שנקרא אפיקורס, וזה לא הדיון.

אלא מה? שהשאלה מה פירוש הדבר הזה. ככלל, אולי אפשר לומר, שהכחות של האדם, המושכים לכיוון חומרי, ללא מגמה, הרי הם בכלל "יצר הרע". עושה את האדם חומרי יותר, גס יותר, פעמים לא מעטות, זה כבר יכול להיות חטא. וכנגד זה, יש המשיכה כלפי מעלה, שאר הרוח, העדינות, הרצון לטוב.

וממילא, יכול האדם, שיש לו שכל ובחירה וקישור לדבר ה', לכוף את יצרו שלא יפריעהו, ויכול גם לנווט לכיוון נכון כחות מסויימים, כדי שיסייעו בעדו במינו הנכון ובמקום הנכון. "בשני יצריך - ביצר טוב וביצר רע".

"להרעיבו" - כי אז ההרגל החומרני-תאוותני נח, יש יותר מקום פנוי לבניית הרגלים אחרים.

כמו שאומר הכוזרי, אדם מישראל צריך להיות בבחינת מושל. משתמש בכל כח במינון הנכון ובמקום הנכון. וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.

כמה שאנחנו יותר מתרגלים בדרך טובה, נכונה, ומשתמשים ביצר במקומו המתאים והנכון - כך יותר "מנוחה" ממנו. תלוי גם באדם ספציפית - ולפעמים "לפום צערא אגרא". המנוחה הגמורה מיצר הרע, זה לעתיד לבוא. כמו שנחלקו חז"ל את מי "ישחטו", יצה"ר או מלאך המוות - שזה בעצם שייך לאותו ענין. ואז כל כח ימשוך אל המגמה של הטוב בגלוי. לא כחות "פרווה", אלא עם מגמת הטוב חיה ושקופה בקרבם. רק אליה.

לאדם וחוה, לפני החטא, כך מובא בספרים - היצה"ר היה "מבחוץ", היה קל יותר להבחין - ולדחות. מאז החטא, יש איזה "ערבוב", בתוך האדם.

לא מתביישים מעצם זה שיש דבר כזה, ידוע שיש. אבל באופן טבעי, אם משתלט על האדם הישר כח כזה, ואפילו רק דוחפו במחשבתו אל הרע - חש בושה. לא זו תפארתו. וזה לא קשור שלא הזמננו אותו.. אדרבה, זה מראה על מעלה. שהוא מבחין בין מה שמבטא את מדרגתו הגבוהה יותר, לבין חולשתו. אבל אם מתגבר עליו - אדרבה, שכרו הרבה מאד..  וכנ"ל, אפשר להשתמש לטוב, ואז זו מעלה, בלי להתעלם מצדדים "חומרניים" יתרים שנספחים, שלא תמיד הם מעלה, גם אם אינם עבירה.

וטוב מאד שהאדם מייחס את הנטיה לרע, ל"יצר הרע". כך מדגיש שעצמיותו האמיתית טובה וטהורה. נשמה שנתת בי טהורה היא. לא סותר שבינתיים גם הנטיות הללו מעורבות בכחותיו - וצריכות מלחמה, בירור והעלאה.

אנחנו בוחרים - וחכמים אומרים שה' מסייע. הקב"ה נתן לאדם בחירה.

ואם חלילה אדם כשל, וחזר בתשובה באמת, מתקבלת תשובתו - וה' כבר יעלה גם את מה שבא מהיצר.

והעולם כמו שה' ברא אותו, שעדיין מגמתו הטובה לא שקופה בכולו - יש בו מאבקים בין הטוב לרע. והקב"ה מתערב, בסתר המדרגה. בסוף - נראה למפרע..

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)