שזה נובע מתפיסה מאוד שטחית בעבודת ה'...

"מי שלא עושה בעיות" נראה בד"כ צדיק רק כלפי חוץ ואי אפשר לדעת מה הולך בפנים.

וזה גם לא משליך על קיום המצוות

לא שחנון = תורני,

אלא שתורני וחנון הולכים הרבה פעמים יחד.

אפשרי? כן.

מוכרח? לא.

כדי להסיר כל ספק אפשרי, מבהירים "אבל פתוח".

אבל לא צריך לטרוח כל כך לחפש הגיון בסטיגמות.

את הפלפול הזה תשמור לתוספותים...

תשובות לא בהכרח נכונות

אני חושבת שכל אחד שתשאל יגדיר את זה אחרת, ולכן אי אפשר לייחס לביטוי הזה איזושהי משמעות.

יש דברים שקשים לה יותר.

ויש כאלה שפחות.

ועל הכל היא רוצה לעבוד,אבל זה קשה,וזה תהליך.(יש כאלה שאולי בכלל לא מעונינות בתהליך ונוח להן במקום שהן נמצאות)

כמו שאמרת תרבות המערב משפיעה על זה, הסביבה משפיעה על זה.

תורנית פתוחה לדעתי אם מגדירים בת ככה זה אומר שזה לא הכל קודש אצלה.

היא יכולה ללכת לסדנה לפיסול סתם כי מעניין אותה.

יש לה חברות גם לא דתיות.

שהיא יכולה לדבר על סרט מלך האריות, ולא רק על דברי חז"ל.

ולהינות משניהם גם יחד.

הפרטים שתיארת, לפחות חלק, זה לא ממש עבירות גדולות..

גם לא בהכרח בגלל "תרבות המערב" שמשפיעה באופן שלילי.

מסכימה שיש כמה שלקחו את המושג צעד אחד קדימה, שמבחינתם "תורני אבל פתוח" (כאילו זה בא בסתירה אחד לשני ) זה אומר "דתי סבבה", "דתי בראש טוב", "דתי חפיפניק", "דתי לא כבד"... פחחחח.

בעיניי זה ממש עיוות...

אני בתור תורנית פתוחה מחשבתית כן חשופה לעולם, חיה את החיים, מטיילת בארץ וגם בחו"ל, יודעת לצטט שורות משירים באנגלית (למרות שלקחתי על עצמי לעבור רק לעברי), חשופה למדיה (אחרי סינון ובאופן מדוד ובדוק, כמובן! יודעת להעריך קולנוע איכותי, כן צופה מידי פעם בטלווויזיה - כי להורים יש, מה לעשות... אליי הביתה המכשיר הזה לא ייכנס).

אני כן יודעת לצחוק בקול, דומיננטית, לא מפחדת להביע את דעתי.

אני מסוגלת להכיל דעות ששונות מאוד משלי, גם אם אני לא מסכימה איתן. דוגמה שהייתה - לא החרמתי כנס משותף ליהודים וערבים שנערך מטעם הלימודים, וממש שמחתי על ההזדמנות לשיח עם השפויים שביניהם (בניגוד להרבה בנות אחרות שהפכו שולחנות בגלל זה). לא מפחדת מהמפגש בין העולמות.

וכל זה, בשום פנים ואופן לא בא על חשבון העולם הרוחני שלי! הולכת עם חצאיות ארוכות ועבודת ה' שלי ממלאת חלק גדול בהוויה שלי... שואפת להקים בית של תורה ללא פשרות.

בעיניי, תורני פתוח הוא אדם שיודע להלך בין העולמות, עולם הקודש והחול.

מחפשת בנרות אחד כזה 

לקחתי לעצמי תמשפט הזה

קלעת בול!

כיוון מחשבה אחד שבכ"ז עלה לי-

יכול להיות, רק יכול להיות, שזה בגלל שהמושג "תורנית" מנוכס לעתים לזרמים/ דעות שהיא לאו דווקא שייכת אליהם, או רואה עין בעין איתם.

ולכן;

חשוב לה להגדיר את עצמה כתורנית מחד, כדי להבהיר שמבחינתה היא מחוייבת וחותרת לקיים את דבר השם,

וכפתוחה מאידך, כדי להבהיר שהיא לא משתייכת לאחד מהזרמים הנ"ל.

ואולי המושג צריך להיות בכלל "תורנית, ט.ל.ח."

על עצמך ואז לסייג אותם כדי שלא יהיו טעויות.

היום המושג "תורני" הוא כבר אות כבוד (שזה מגניב לאללה!), אז הרבה כותבים שהם תורניים למרות שהם ממש לא.

יצא לי להכיר בנות שעוד לא חזרו בתשובה והחליטו שהן תורניות...

פשוט תתייחס למושג "תורני" היום בערבון מוגבל. אין לו משמעות יותר מדי.

ולדעתי אין לזה שום קשר לפתיחות. אין שום מקום בשו"ע שכתוב בו שאדם צריך להיות פרוש.

אני מכיר מספיק דוסים שחיים נושמים צוחקים ונהנים במסגרת הד' אמות של ההלכה.

נ.ב, איזה מגניב זה ההגדרה "חילוני תורני"????

יש היום מלא חילונים שלומדים יותר תורה מדתיים, זה יכול להיות קטע. 

נתקלתי בבנות שפוסלות בגלל תפיסת עולם שכזאת.

אבל אף פעם לא הבנתי איך בדיוק זה סותר?

תורני/ת אבל פתוח/ה לא בא למעט או לצמצם את ערך העולם התורני שבאדם.

זאת הגדרה שמחברת ונותנת ביטוי למפגש אדיר בין עולמות.

המילה "אבל" לא ממעטת בערך הקודש, היא מגשרת בין עולמות.

אין סתירה, בין בחור/ה שרוצים לחיות את העולם הגשמי מתוך עבודת ה'.

אין בעיה בבילוי במסעדות/חו"ל או סרטים כשרים וצנועים.

כל עוד זה לא סותר באופן כזה או אחר את שו"ע ונושאי כליו.

לכן לדעתי אין מה לפחד מהמושג הזה.

המחויבות לדבר ה' לא עומדת בסתירה למול חיים גשמיים מתוך עבודת ה'. 

לפי מה שהיא, בעיקר...

אני מניחה שגם אני תורנית אך פתוחה, למשל. 

יש כאלה שיחשבו שאנחנו סופר-דוסים, מעבר למה שמקובל- לפי המראה, מקום המגורים, שמות הילדים וכו'.

יש כאלה שיחשבו שאני ממש פתוחה- מתוך הכרות עם האנשים שאיתם אני עובדת, הספרים שאני מעודדת את הבנות שלי לקרוא, התחומים שמעניינים אותי והתפיסה הבסיסית שלי כלפי העולם.

אז מה אני בעצם?

לא יודעת.

זהו שזה לא משנה.

כל בחורה היא מי שהיא וההגדרות האלה לרוב חוטאות לאמת של מי שהיא, 

כך שלדעתי לא כדאי להתעכב על ההגדרות האלה, אלא פשוט לבחון מי הבחורה שעומדת מולך ולראות אם מתאים לך. 

אולי פתוחה לבתי מדרש שונים או קשובה לדעות שונות גם בלי להסכים איתן?

יש אנשים תורניים שאין להם את זה.

אולי כדאי באמת להגיד לבחורה שתדייק אם זה המצב

יש הרבה שמשתמשים בזה במובן הזה.

הסטיגמה היא - לקראת נישואין וזוגיות

הסיוג הוא של הסטיגמה, לא של התורה.

אני רואה את עצמי פתוח, לא במובן המערבי, ואני לא חושב שזה מגדיר אותי.

לא הבנתי מי האנשים האלו ולמה יש להם מונופול.

הדיון עבר מתוכן הכוונה מלכתחילה, להשפעה של ההגדרה בחברה.

זה שונה, אני לא מזלזל בדיוק הלשוני, אבל לא כולם מדקדקים.

(יש אפילו סוגיות בגמרא שמובנות כך שהתנא לא טרח לדייק בלשון המשנה, אבל זה נושא אחר לגמרי).

ולכן דיון על אסוציאציות הוא הרבה יותר גמיש.

"פתוח" בפוסטמודרנית יכול להיות גם "פרוץ",

ועדיין יש אנשים שלא חושבים בתבנית המערבית הזאת.

קטנתי מלהתווכח עם התחושה שלך. 

ולא להוסיף את המילה "אבל" כי יש כאלו שמבינים את זה, בצורה לא נכונה שממעטת מהערך התורני.

בכל מקרה, ההגדרה הזאת בא להוסיף ולא למעט.

פתיחות- זה מושג שנע בתוך ספקטרום רחב וניתן להבין אותו בכמה וכמה אופנים. 

בדרך כלל שיוצרים את ההגדרה הזאת, מתכוונים לבחור/ה תורני/ית שמקפידים על קלה כבחמורה ולא מפחדים מהשתלבות מלאה בעולם הגשמי-  כל עוד זה לא סותר את השו"ע וספרות ההלכה. 

אף פעם לא הבנתי, למה יש כאלו שמפחיד אותם שבחור/ה שהולכים למסעדות ונוסעים לחו"ל? או עובדים במקצועות חופשיים שהם לא תורניים/חינוך?

כי גם זה חלק מהבעיה שבה בחור/ה נרתעים מהמושג פתיחות שיכולה לבוא לידי ביטוי בדברים האלו. 

למרות שאין שום סתירה בין העיסוק בדברים גשמיים וכשרים/ עבודה במקצוע חופשי, לעולם תורני עמוק ומוקפד. 

טענה ישנה שטענתי - ההגדרות הולכות ונמחקות.

היום כבר הגדרות כמעט ולא אומרות כלום...

אם חשוב לך אורך של חצאית או כל דבר אחר - תשאל,

לא רואה סרטים - תשאל

כפופה באופן טוטאלי (גם אם לעיתים נופלים, קורה) להלכה - תשאל,

מקפידה על שמירת הלשון או 'ביומו תתן שכרו' - תשאל.

קיצור, פשוט לשאול לפי קריטריונים ולא לפי שמות שלא אומרים כלום.

טיפ - לבקש דוגמאות מהגורם שאצלו מבררים.

(ואם אין לו - כנראה הוא לא בדיוק האיש לברר אצלו...)

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.