שזה נובע מתפיסה מאוד שטחית בעבודת ה'...

"מי שלא עושה בעיות" נראה בד"כ צדיק רק כלפי חוץ ואי אפשר לדעת מה הולך בפנים.

וזה גם לא משליך על קיום המצוות

לא שחנון = תורני,

אלא שתורני וחנון הולכים הרבה פעמים יחד.

אפשרי? כן.

מוכרח? לא.

כדי להסיר כל ספק אפשרי, מבהירים "אבל פתוח".

אבל לא צריך לטרוח כל כך לחפש הגיון בסטיגמות.

את הפלפול הזה תשמור לתוספותים...

תשובות לא בהכרח נכונות

אני חושבת שכל אחד שתשאל יגדיר את זה אחרת, ולכן אי אפשר לייחס לביטוי הזה איזושהי משמעות.

יש דברים שקשים לה יותר.

ויש כאלה שפחות.

ועל הכל היא רוצה לעבוד,אבל זה קשה,וזה תהליך.(יש כאלה שאולי בכלל לא מעונינות בתהליך ונוח להן במקום שהן נמצאות)

כמו שאמרת תרבות המערב משפיעה על זה, הסביבה משפיעה על זה.

תורנית פתוחה לדעתי אם מגדירים בת ככה זה אומר שזה לא הכל קודש אצלה.

היא יכולה ללכת לסדנה לפיסול סתם כי מעניין אותה.

יש לה חברות גם לא דתיות.

שהיא יכולה לדבר על סרט מלך האריות, ולא רק על דברי חז"ל.

ולהינות משניהם גם יחד.

הפרטים שתיארת, לפחות חלק, זה לא ממש עבירות גדולות..

גם לא בהכרח בגלל "תרבות המערב" שמשפיעה באופן שלילי.

מסכימה שיש כמה שלקחו את המושג צעד אחד קדימה, שמבחינתם "תורני אבל פתוח" (כאילו זה בא בסתירה אחד לשני ) זה אומר "דתי סבבה", "דתי בראש טוב", "דתי חפיפניק", "דתי לא כבד"... פחחחח.

בעיניי זה ממש עיוות...

אני בתור תורנית פתוחה מחשבתית כן חשופה לעולם, חיה את החיים, מטיילת בארץ וגם בחו"ל, יודעת לצטט שורות משירים באנגלית (למרות שלקחתי על עצמי לעבור רק לעברי), חשופה למדיה (אחרי סינון ובאופן מדוד ובדוק, כמובן! יודעת להעריך קולנוע איכותי, כן צופה מידי פעם בטלווויזיה - כי להורים יש, מה לעשות... אליי הביתה המכשיר הזה לא ייכנס).

אני כן יודעת לצחוק בקול, דומיננטית, לא מפחדת להביע את דעתי.

אני מסוגלת להכיל דעות ששונות מאוד משלי, גם אם אני לא מסכימה איתן. דוגמה שהייתה - לא החרמתי כנס משותף ליהודים וערבים שנערך מטעם הלימודים, וממש שמחתי על ההזדמנות לשיח עם השפויים שביניהם (בניגוד להרבה בנות אחרות שהפכו שולחנות בגלל זה). לא מפחדת מהמפגש בין העולמות.

וכל זה, בשום פנים ואופן לא בא על חשבון העולם הרוחני שלי! הולכת עם חצאיות ארוכות ועבודת ה' שלי ממלאת חלק גדול בהוויה שלי... שואפת להקים בית של תורה ללא פשרות.

בעיניי, תורני פתוח הוא אדם שיודע להלך בין העולמות, עולם הקודש והחול.

מחפשת בנרות אחד כזה 

לקחתי לעצמי תמשפט הזה

קלעת בול!

כיוון מחשבה אחד שבכ"ז עלה לי-

יכול להיות, רק יכול להיות, שזה בגלל שהמושג "תורנית" מנוכס לעתים לזרמים/ דעות שהיא לאו דווקא שייכת אליהם, או רואה עין בעין איתם.

ולכן;

חשוב לה להגדיר את עצמה כתורנית מחד, כדי להבהיר שמבחינתה היא מחוייבת וחותרת לקיים את דבר השם,

וכפתוחה מאידך, כדי להבהיר שהיא לא משתייכת לאחד מהזרמים הנ"ל.

ואולי המושג צריך להיות בכלל "תורנית, ט.ל.ח."

על עצמך ואז לסייג אותם כדי שלא יהיו טעויות.

היום המושג "תורני" הוא כבר אות כבוד (שזה מגניב לאללה!), אז הרבה כותבים שהם תורניים למרות שהם ממש לא.

יצא לי להכיר בנות שעוד לא חזרו בתשובה והחליטו שהן תורניות...

פשוט תתייחס למושג "תורני" היום בערבון מוגבל. אין לו משמעות יותר מדי.

ולדעתי אין לזה שום קשר לפתיחות. אין שום מקום בשו"ע שכתוב בו שאדם צריך להיות פרוש.

אני מכיר מספיק דוסים שחיים נושמים צוחקים ונהנים במסגרת הד' אמות של ההלכה.

נ.ב, איזה מגניב זה ההגדרה "חילוני תורני"????

יש היום מלא חילונים שלומדים יותר תורה מדתיים, זה יכול להיות קטע. 

נתקלתי בבנות שפוסלות בגלל תפיסת עולם שכזאת.

אבל אף פעם לא הבנתי איך בדיוק זה סותר?

תורני/ת אבל פתוח/ה לא בא למעט או לצמצם את ערך העולם התורני שבאדם.

זאת הגדרה שמחברת ונותנת ביטוי למפגש אדיר בין עולמות.

המילה "אבל" לא ממעטת בערך הקודש, היא מגשרת בין עולמות.

אין סתירה, בין בחור/ה שרוצים לחיות את העולם הגשמי מתוך עבודת ה'.

אין בעיה בבילוי במסעדות/חו"ל או סרטים כשרים וצנועים.

כל עוד זה לא סותר באופן כזה או אחר את שו"ע ונושאי כליו.

לכן לדעתי אין מה לפחד מהמושג הזה.

המחויבות לדבר ה' לא עומדת בסתירה למול חיים גשמיים מתוך עבודת ה'. 

לפי מה שהיא, בעיקר...

אני מניחה שגם אני תורנית אך פתוחה, למשל. 

יש כאלה שיחשבו שאנחנו סופר-דוסים, מעבר למה שמקובל- לפי המראה, מקום המגורים, שמות הילדים וכו'.

יש כאלה שיחשבו שאני ממש פתוחה- מתוך הכרות עם האנשים שאיתם אני עובדת, הספרים שאני מעודדת את הבנות שלי לקרוא, התחומים שמעניינים אותי והתפיסה הבסיסית שלי כלפי העולם.

אז מה אני בעצם?

לא יודעת.

זהו שזה לא משנה.

כל בחורה היא מי שהיא וההגדרות האלה לרוב חוטאות לאמת של מי שהיא, 

כך שלדעתי לא כדאי להתעכב על ההגדרות האלה, אלא פשוט לבחון מי הבחורה שעומדת מולך ולראות אם מתאים לך. 

אולי פתוחה לבתי מדרש שונים או קשובה לדעות שונות גם בלי להסכים איתן?

יש אנשים תורניים שאין להם את זה.

אולי כדאי באמת להגיד לבחורה שתדייק אם זה המצב

יש הרבה שמשתמשים בזה במובן הזה.

הסטיגמה היא - לקראת נישואין וזוגיות

הסיוג הוא של הסטיגמה, לא של התורה.

אני רואה את עצמי פתוח, לא במובן המערבי, ואני לא חושב שזה מגדיר אותי.

לא הבנתי מי האנשים האלו ולמה יש להם מונופול.

הדיון עבר מתוכן הכוונה מלכתחילה, להשפעה של ההגדרה בחברה.

זה שונה, אני לא מזלזל בדיוק הלשוני, אבל לא כולם מדקדקים.

(יש אפילו סוגיות בגמרא שמובנות כך שהתנא לא טרח לדייק בלשון המשנה, אבל זה נושא אחר לגמרי).

ולכן דיון על אסוציאציות הוא הרבה יותר גמיש.

"פתוח" בפוסטמודרנית יכול להיות גם "פרוץ",

ועדיין יש אנשים שלא חושבים בתבנית המערבית הזאת.

קטנתי מלהתווכח עם התחושה שלך. 

ולא להוסיף את המילה "אבל" כי יש כאלו שמבינים את זה, בצורה לא נכונה שממעטת מהערך התורני.

בכל מקרה, ההגדרה הזאת בא להוסיף ולא למעט.

פתיחות- זה מושג שנע בתוך ספקטרום רחב וניתן להבין אותו בכמה וכמה אופנים. 

בדרך כלל שיוצרים את ההגדרה הזאת, מתכוונים לבחור/ה תורני/ית שמקפידים על קלה כבחמורה ולא מפחדים מהשתלבות מלאה בעולם הגשמי-  כל עוד זה לא סותר את השו"ע וספרות ההלכה. 

אף פעם לא הבנתי, למה יש כאלו שמפחיד אותם שבחור/ה שהולכים למסעדות ונוסעים לחו"ל? או עובדים במקצועות חופשיים שהם לא תורניים/חינוך?

כי גם זה חלק מהבעיה שבה בחור/ה נרתעים מהמושג פתיחות שיכולה לבוא לידי ביטוי בדברים האלו. 

למרות שאין שום סתירה בין העיסוק בדברים גשמיים וכשרים/ עבודה במקצוע חופשי, לעולם תורני עמוק ומוקפד. 

טענה ישנה שטענתי - ההגדרות הולכות ונמחקות.

היום כבר הגדרות כמעט ולא אומרות כלום...

אם חשוב לך אורך של חצאית או כל דבר אחר - תשאל,

לא רואה סרטים - תשאל

כפופה באופן טוטאלי (גם אם לעיתים נופלים, קורה) להלכה - תשאל,

מקפידה על שמירת הלשון או 'ביומו תתן שכרו' - תשאל.

קיצור, פשוט לשאול לפי קריטריונים ולא לפי שמות שלא אומרים כלום.

טיפ - לבקש דוגמאות מהגורם שאצלו מבררים.

(ואם אין לו - כנראה הוא לא בדיוק האיש לברר אצלו...)

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳