לפני חתונה - ללכת להדרכה הכי טובה שאפשר למצוא, ואפשר גם לשתי מדריכות שונות, אחת לתחום ההלכתי ואחת לתחום ההשקפתי - זו הצלת נפשות של ממש. שווה כל שקל השקעה. ישנה נטיה בהדרכה להזניח את תחום ההשקפה והזוגיות והוא כל כך קריטי !!

תקופת אירוסין - לקבוע כללים של מתי נפגשים ולאיזו מטרה ולא להיפגש בלי הגבלה ועל כל פיפס. לקבוע נניח שנפגשים פעם ב-10 ימים לדוג' ויוצאים יחד למשהו נחמד ולא רק לסידורים מעצבנים. חשוב שהפגישות יהיו גם יציאות נחמדות ולא רק סידורים שפותחים פתח למריבות וויכוחים אינסופיים. אף אחד לא רוצה לסיים תקופת אירוסין בתחושה של "רבנו כל הזמן ועל כל דבר". 

המלצה ענקית שלי - ממש אחרי החתונה ללכת יחד למומחה לייעוץ נישואין, ללימוד משותף על מהי אהבה בראי היהדות, תכונות שונות בין גבר לאישה ואיך לשמר את הזוגיות במסלול עליה כל הזמן. יש כאלה מדריכי חתנים כיום שמקבלים כנורמה את הזוג אחרי החתונה ללימוד המשותף הזה. הלימוד המעמיק הזה גם מאתגר ומהנה וגם מהווה יציאה זוגית ומאמץ נטו עבור הזוגיות שמאוד מקרב לבבות. 

נהיה נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות ומומלץ על ידי רבנים, וזו ממש מגמה מבורכת. 

רק מציינת שחשוב לוודא שגם החתן מקבל הדרכה טובה.

אם אפשר שתהיה הדרכה מתואמת זה כדאי.

אני גיליתי אחרי החתונה ששלבעלי היתה הדרכה זוועה. היו דברים שציפיתי להם ונפגעתי מאד, ואחכ גיליתי שהוא לא הודרך עליהם כלל. עד היום אני אומרת לו שהוא צריך לבקש את הכסף בחזרה..

לפחות לוודא שגם הצד השני משקיע זמן.

אצל בנים זאת קצת בעיה, הם נוטים לחפף יותר מהבנות.

אולי רב ורבניםם מאותו סגנון, או אפילו מאותו מקום, נגיד - בניין שלם וכו'. זה מינימום בעיני.

הכי טוב אם אפשר הנחיה אצל זוג, בנפרד כמובן. לא שמעתי על מנחים כאלה אבל יש סיכוי גבוה יותר להתאמה..

במחשבה שניה, טוב לשמוע מכמה כיווניםם שונים. אולי אפשר לעבור עם החתן על עיקרי הדברים, כל אחד ישתף את השני במה שלמד.

טיפ לרווקות-

לקחת את הרווקות בנחת. זה קשור באמונה שלא נשכחת ושה' דואג גם לך.

בתור אחת שהיתה די לחוצה ותמיד שאלה את עצמה מאיפה זה יגיע\מי אמר שזה יגיע\מה יהיה וכו', אני מסתכלת אחורה ואומרת לעצמי שטוב היה אם הייתי משננת לעצמי להיות רגועה ולהבין שה' דואג לי.

טיפ לאירוסין-

להחמיא-להחמיא-להחמיא.

לחייך-לחייך-לחייך.

ליצור אווירה טובה-ליצור אווירה טובה-ליצור אווירה טובה

ובאמת,

לפעמים עסוקים בכל הפרטים הטכניים ששוכחים להגיד לארוס "וואי, איזה יופי הגבת במצב הזה והזה" או "איך אני מחכה להיות אשתך, ממש טוב לי איתך" וכאלה.

לדבר על מיניות.

לדבר על זה באווירה קלילה.

לדבר על כל התסביכים שיש לך סביב זה. להשתחרר בכיף.

לדבר על הפחד מליל הכלולות. לשתף אותו במה שאמרה לך מדריכת הכלות.

לא להתבייש.

אתם הולכים לקראת הלא נודע, זה נכון,

אבל אם הלא נודע הזה יהיה מלווה בצחוק של ידידות, ופתיחות נינוחה, יהיה לכם נוח אחד עם השנייה. ונינוחות זה המפתח להרגשה טובה.

טיפ לנישואים-

כמו באירוסין (להחמיא, לפרגן, ליצור אווירה טובה ולדבר על הכל כולל הכל)

וגם-

לראות מתי נוח לו לדבר ומתי לא. לא להיות קרצייה. להיות עם טקט.

יכולה להגיד לך שאחרי הנישואים לפעמים את מרשה לעצמך יותר.

פתאום את לא חייבת להיות בשיאך. וזה בסדר.

אז גם שם תזכרי להיות בטקט. למשש את הדופק. 

גם לא לחפור, זה חשוב.

מה שהיה היה- אין טעם להעלות דברים ישנים מהבוידעם.

וגם בנישואין- 

לשמור על חברות, לצאת, לבלות, לגלות את עצמך.

יש לי חברה שבטוחה שהבעל שלה אמור להיות זה שיצחיק אותה, שיאתגר אותה, שיכרכר סביבה. אף אחד לא רוצה להיות בצד הזה.

לא להפיל את עצמך עליו,

להבין שכל הדברים שלא טיפלת בהם עד עכשיו (תסביכים, חוסר ביטחון, רגישות יתר וכו')- הוא לא הכתובת להשליך עליו הכל. אפשר לשתף אבל בעדינות. יש דברים שעדיין תצטרכי לעבוד ולעבד עם עצמך.

זהו.

ותזכרי לאהוב ולכבד את עצמך בכל שלב.

אהבה עצמית היא ממש המפתח לאופטימיות ולרווחה בחיים.

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.