משהו שכתבתי בפרוזה וכ"ח. - נסיונות פעילים
ו.. טוב. זה פורום סגור. אני צריך לשאול את L ענק אם הוא מרשה אבל הוא לא פעיל, אז נפעיל את חוק ההתיישנות כי זה די חשוב לי....
"קודם נראה על מה אנחנו מדברים.
הכתיבה שלך מאוד מודעת למה היא רוצה להגיד, היא משתמשת במילים חזקות וגבוהות ובטוחות בעצמם.
מצד אחד אין לך בעיה לאתגר את הקורא במילים גבוהות, ומצד שני, וכאן גם החולשה שלך, בגלל שאתה לא חושב עליו, אתה גם מפספס דברים ולא מסביר אותם עד הסוף.
אני מביא לך דוגמא בסוף ממישהי שנמצאת איתי בסדנה אחרת שתראה איך נראית כתיבה כזאת, כשהיא מהודקת עד לפרטים הקטנים.
בתרגיל הראשון, ניסיתי לשבור את המילים הגבוהות, ובכל זאת נפלת לשם בסוף, וכן לחוסר המובנות.
אז נכון, כולנו מכירים את הכשלפ כשלפ, אבל עדין לא הצלחת להבהיר לנו את הדבר הגדול שאותו ניסית לכתוב.
לסיכום, אתה צריך לכתוב עוד.
וגם למצוא לך קוראים שיגידו לך, מה הם הבינו.
כי לשם אתה מכוון, לכתיבה שהיא מביעה משהו. אז אתה צריך לשמור על קשר עם הקוראים שלך."
תשובתי הדלה שלמעשה לא הייתה משהו אבל היתה בה מקצת אמת-
כשאמרת שאני לא מובן. חשבתי על התרגיל של להזכר בימים הנוראים.
ורציתי לכתוב שאני חושב דוקא שבו דברתי מובן יחסית, אבל אז ראיתי שלא על זה דברת. יפה די קלעת.
ואני חייב לומר שהקדמתני. אתה קשוב טוב ביותר. אתה מצליח לפצח את השיר שלי וזה בעיניי לפלא מעט. אני מדבר על זה שהבנת שרמזתי ב"ראיון" על דבר יותר גדול (ה"הפרדה" שיוצרת ההתיחסות המצומצמת לפסח כ"חג המאכלים הגרועים" וכד') ובאמת זה נדיר.
בתרגיל של הכתיבה על זיכרון ימי הזיכרון...
האמת כתבתי בשפה מעין אורי אורבך ז"ל. קלילה כזו. רק על נושא יותר גבוה.
אבל באמת אני כותב הרבה יחסית בלום.
נראה לי אני נהנה לכתוב שירים וקטעי כתיבה בצורה של חידה לפיצוח כזו. האמת. אמרתי פעם את ההשוואה הזו- זה כמו בדיחה. זה שצריך להתאמץ לפצח זה מביא את ההנאה. אלא שבבדיחה צריך לרדת מהחשיבה הרגילה והתוצאה היא בלבול מסויים ואילו בשירה צריך לעלות מהחשיבה הרגילה והתוצאה היא סדר הרמוני מופתי.
אני לא סגור למה אני נהנה לכתוב כך אני יכול לנסות להעלות אפשרויות-
א. זה שומר על האינטימיות של הרגשות והמחשבות שלי.
ב. כמו שכששאלו את מרן הרב קוק זצ"ל למה הוא כותב בשפה גבוהה אז הוא ענה שאחרת זה מנמיך את המילים וההפנמה של התוכן יוצאת יותר נמוכה, משהו כזה (האמת זה די קרוב לא', זה מנמיך את הכתיבה, את התוכן)
ג. אני אוהב את לשון הקודש. דבר שלפעמים גרם לי לכתוב מילה כפירושה האמיתי ולא כצורת הפירוש המקובלת שלה. [לדוג' (לא כתבתי את זה לפנים)-"השמש נהייתה יותר כהה בעיניי. יותר קרובה ללבנה"- המילה "כהה" היא במשמעות האמיתית שלה פה שפירושה זה "דהוי" או "חלש". בניגוד לפירוש המקובל שפירושו זה חשוך יותר או יותר קרוב לשחור]
ד. אולי, ב"תכל'ס", סתם גאיווה להראות (או יותר לראות) שאני יודע. אני לא מרגיש או חושב שזה באמת נכון אבל חו"מ שיכול להיות שזה בגלל ששקר מסמא את עיניי. אני מרגיש שאולי יש חשש של נגיעה בזה.
ה. אני רוצה סוג של לבחון את הקוראים. לראות מה הם מבינים (אתה קבלת ציון טוב יחסית.....)