בְּחִינַת לִמּוּד
מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁהוּא עַם-הָאָרֶץ, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם סֵפֶר, אוֹ שֶׁהוּא בַּמִּדְבָּר, רַק שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בּוֹ וְנִכְסָף מְאֹד לִלְמֹד וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם - אֲזַי מַה שֶּׁהַלֵּב חוֹמֵד לִלְמֹד, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר.
(ליקוטי מוהר"ן, תורה קמ"ב)





