וחבל לצער אותה ולעבור על מלא עבירות על הדרך.

אם היא לא יודעת, אני חושב שאין בזה לשון הרע ואפשר (ואולי גם צריך) להגיד לה.

כל זה כמובן בהנחה שזה לא איזה בעיה זניחה כמו "הוא נוטה להצטנן בקלות בחורף" וכו'.

בכל אופן, אני מציע לשאול רב. ובטח לא להסתמך על דעתי

וברגע שתחליט, לא להציק לה עוד

ולפעמים גורם יותר נזק מתועלת.

מכיר את זה מקרוב...

מדבריך נשמע קצת חיזוק להפריע לבני הזוג, וזה בוודאי לא הכי נעים.

אני בטוח שלא התכוונת לזה, אבל צריך לחשוש מאוד מלצער זוג שרוצים להתחתן

שסבל מהתערבות כזאת, זה צורם לי מאוד

נניח בחור עם בעיה נפשית קשה עדיף מבחור אלים?

בחור אלים עוד יכול להשתנות אם יסכים לטפל בעצמו... בחור עם בעיה נפשית קשה יהיה ככה כל החיים.

לא חייב להתייחס, סתם פלפול מיותר

אלימות היא כוחניות ויש אנשים כוחניים שמעולם לא הרימו יד על האישה שלהם (המון מהם בסופו של דבר שופכי דמים, אבל לא משנה ).

לא מדובר על שום מצב של נזק.

כוחניות אפשר למתן, מחלת נפש כמו דו קוטביות, סכיזופרניה וכו' אי אפשר לרפא (בלי להכנס לסיפורים על צדיקים). חיים עם זה על כדורים כל החיים כולל כל ההשלכות...

גם מי שמיוצב ע"י כדורים יש לו המון נזקים שמפריעים לו למהלך חיים תקין במצבים האלה.

הרבה מהביפולארים מתאבדים בסוף, הרבה מהסכיזופרנים חיים על קצבה

אדם כוחני הוא בכלל לא מזיק.

גם למידת הגבורה יש מקום בעולם.

ההתנהלות הזאת אולי לא כל-כך בולטת בארץ, אבל בארצות אחרות, בעיקר בארה"ב, היחס הזה מהסוג שלכן גורם ליוצאי מלחמות להפוך להומלסים עזובים בסופו של התהליך.

כי לא נעים לראות איך אדם שבנוי למלחמה מתנהל, עם הגישה הזאת שאין להם זכות קיום רק כי ה' הוליד אותם עם תכונות אופי של לוחמים.

אגב, אני אישית חושב שאנשים חלושים הרבה יותר מזיקים לעולם, פחות או יותר בהכל... אלה שנגררים חברתית, מושפעים עדרית, לא יכולים לעמוד מאחורי הדעה שלהם. בעיניי אלה אנשים שנוצרו כדי להזיק 

אתה יודע לנמק את עצמך יפה בלי שתצטרך להתייחס למתדיינים מולך כ"מושפעים" שאתה בא לפקוח להם את העיניים.

אנשים מחפשים בבניין הבית שלהם מקום נקי מעימותים ואתגרים. הם יכולים להיות אסרטיביים מאוד מחוץ לבית עד כדי לוחמנות, אבל את הבית רוצים לשמור כסביבה בטוחה שאפשר למצוא בה הזדהות ושיתוף. אדם כוחני-לא-פיזית הוא לא תמיד מזיק באופן יזום, אבל ההימצאות סביבו יכולה להזיק כשהצורך הנפשי הזה חסר. אנשים כוחניים לא תמיד עושים את החלוקה הזאת (מחוסר תשומת לב או חוסר צורך), ואם בחור או בחורה מרגישים שבן הזוג שמולם לא יכול להיות שותף לחלקים עקרוניים בעולמם - זו סיבה הגיונית לסיום קשר.

וודאי יש מקום למידת הגבורה בעולם, וודאי שלאנשים כוחניים יש זכות קיום - אבל הסלון הפרטי שלנו הוא לא העולם ויש לו איזונים משלו.

זה לא קשור לשטיפת מוח של הבנות באולפנות.

זה הגיוני וטבעי.

(ולמצב העלוב של יוצאי מלחמה בארה"ב יש רשת של גורמים, לאו דווקא סיבה נקודתית, ומכל מקום לא נראה לי שזה קשור כאן).

סגנון ההתבטאות שלו או השפה שלו, זה גזענות לכל דבר...

וזה זלזול קצת יותר גדול.

זה בדיוק כמו לומר על מרוקאים שהם ערסים ו"סכינים".

ולא, אני לא אוהב שאנשים עושים את זה.

לגבי מה שכתבת על השידוכים וכדומה, כשממלאים לאנשים את המוח שזה אסור ולא בסדר להיות כוחני, זה מדיר את רגליהם של אותם הכוחניים, מה שיוביל למצב של חוסרי התאמה בשידוכים (יש נשים שצריכות גבר חזק, יש נשים שצריכות גבר חלש)... לכן זאת גם בעיה בשידוכים, כי רוב העולם מושפעים ממה שהסביבה אומרת להם (אולפנות) למרות שהדברים לא נכונים לא ככלל ולא בפרט אליהן.

ושוב, אתה מגדיר כוחניות בצורה לא נכונה.

מידת הגבורה היא לא ויכוחים, מידת הגבורה היא לא הרמת יד, מידת הגבורה היא לא אתגרים (כל הנ"ל בכלל שייך למידה אחרת שהיא מצד החסד אבל זה לא הדיון הרלוונטי).

[כל הנ"ל נכתב בנימה מאוד נעימה, למקרה שתחליטו להתפלץ שוב]

יכול להסביר לי מה זו "כוחניות"?

ולהגדיר לי את מידת הגבורה?

ולמה חצי מהעולם נקרא "כוחני"?

ולמה אני "מתפלץ" ואתה "מאוד נעים"?

כוחניות זה שם קוד בעיניי לאנשים עם מידת הגבורה, דין.

כלומר יותר דקדקנים בפועל, יותר מסתכלים על קטנות, לא מתפשרים ולא מוכנים לסבול פשרות שאינן נצרכות.

חצי (יותר נכון יהיה לומר שליש) מהעולם נקרא כוחני כי בוודאי שאם זה תלוי בשורשי נשמות סביר מאוד להניח שמידת הדין היא חלק לא מבוטל.

לא אמרתי שאתה מתפלץ, לא יודע מה אתה רוצה.

אבל לצורך העניין התפלצות היא הבעת פליאה תוקפנית בצורה פאסיבית אגרסיבית (קרי "אלימות" שאינה כוחנית).

מן הראוי היה להגדיר זאת מלכתחילה. אף אחד לא משתמש במשמעות הזאת בשגרת הלשון ואי אפשר לצפות שזה יובן לכולם.

אני חולק על ההנחה שלחלוקה המשולשת של חסד-דין-רחמים בהכרח יש ביטוי כמותי באוכלוסיה. אצל המקובלים יש זהירות מופלגת לשימוש בסברה בענייני נסתר, והשל"ה (למשל) היה חריף במיוחד. "מידות" שונות מתבטאות באופנים שונים, ולפעמים הפוכים. כך שאין באמת אינדיקציה ממה שמתרחש כאן לעולמות עליונים. אין לנו עסק בנסתרות. (פעם קראתי זמר דתי שהשיב למאמר ביקורת עליו, שהוא והמבקרת פשוט באים משורש נשמה שונה, וזה בסדר לא להסכים. הקפיצה הזאת לענייני נסתר צריכה להיות זהירה).

אבל אם נלך על פי קו המחשבה הזה, אני מבין שכל הוויכוח הוא על אנשים שהם "כוחניים" גם בקנה מידה של של בעלי מידת הדין. (גם קצת תמוהה לי הערכת המציאות שמדירים שליש מאוכלוסיית העולם בשידוכים. בטח לנוכח העובדה שכל שבועיים מישהי מתלבטת כאן על זה שהבחור לא מספיק "גבר").

אם לא התייחסת לדברים שלי, אז לא הבנתי למי הכוונה ב"תחליטו" ולמה זה בתגובה אליי.

לפסול בלי למצמץ... וזה מצער מאוד לראות רווקים מאוחרים ככה!

ודאי שזאת לא אשמת אף אחד ויש פה איזה גזירה על הדור משום מה, אבל אני חשוב שכדאי למזער את זה בחינוך נכון לעולם השידוכים ולא להבהל מכל דבר קטן.

אספר דוגמא ששמעתי, מעשה שהיה בבחור שהוא היפר אקטיבי שנהג עם הבחורה שאיתו במקום שהוא לא רצה לנהוג בו, עמוס וצפוף וקשה לנהיגה, רק כי היא ביקשה (שזה אמור להיות נקודת זכות לטובתו). עם העצות המצויות של "תראי אם הוא רגוע כשהוא נוהג", זה כנראה גרם לבחורה להבהל ממנו ולחשוב שהוא אלים.

פשוט שאדם כזה נפגע מקיטלוגים כאלה לחינם... והוא לא היחיד.

כי אצלינו לא אמרו מילה על שידוכים או על גברים...

הלוואי והיו אומרים, אולי זה היה עוזר..

אבל כשיצאתי בגילאים צעירים עם בנות הייתי מדבר איתן על זה הרבה.

אצל כולן דיברו על זה בזמנו...

וזה יצר מציאות בעייתית

אלים זה אדם שלא מכבד את מי שנמצא מולו.

רואה בו יותר חפץ ולא בנ"א.

שלא מסוגל לדבר אלא משתמש בכוח כדי להשיג דברים ולא מצליח לתקשר נכון.

אדם יוצא קרבי יכול להתנהג בכבוד לאנשים ולהבין שיש אנשים חוץ ממנו.

לנסות להשיג דברים באמצעות דיבורים גם אם הוא יודע להפעיל כוח- הוא בוחר לא להשתמש בו.

מידת הגבורה היא דווקא מידה של התאפקות. של אגירה. של מעצורים.

מי שמסמל את מידת הגבורה זה לא אברהם - שניצח 4 מלכים.

אלא יצחק- שהיה הכי פחות "חזק" או לוחם..

תכונת אופי של לוחם מלאה בשליטה עצמית. בדייקנות. במודעות סביבתית למי שסביבו.

לוחם עובד בקבוצה. בצוות. והוא לומד לכבד את מי שאיתו בצוות.

מי שרואה בזוגיות אחוות לוחמים- אשריו.

מי שרואה בזוגיות קצין וטירון - אוי לו ואבוי לו.. זה לא יגמר בטוב..

וכתבתי את זה: גבר אלים זה לא גבר מכה, דייקו במושגים - לקראת נישואין וזוגיות

אולי לא ציינתי שזאת מילה בארמית, אבל הסברתי את המשמעות שלה

ומילה שיש לה משמעות גם וגם לרוב ניקח את המשמעות בעברית..

אולי המקור שלה לא עברית- אבל זו מילה תקנית לכל דבר ויש לה משמעות ברורה.

יש לה שורש, הטיות וערך במילון.

אז זו מילה בעברית.

זה שיש מילים מושאלות, זה לא אומר שהן בלשון הקודש.

זה לא נקרא "מילה תקנית"

שהיא מוגזמת ומזיקה לשני הצדדים...

למשל, שהוא עלול לעשות מה שהאיש ההוא במושבה מגדל עשה באותה שבת שחורה? למשל אם יש לו צהבת שהיא מדבקת והורסת את הכבד [של אחותך!] או AIDS חלילה.?

זה יפה מאוד לכבד את ההחלטות שלה וכו' אבל זה לגמרי לא פשוט. לדעתי עליכם להגיד לה את דעתכם בנחרצות אבל לא לנדנד או לרדת לחייה כי זה רק יעשה אותה יותר עקשנית. חוץ מזה, אין מה לעשות. זהו אחד החסרונות של משטר דמוקרטי. במשטר לא דמוקרטי, ההורים יכולים להכריח, למנוע בכוח וכו'. בכל זאת, באופן כללי, הדמוקרטיה עדיפה. לא היינו רוצים לחיות במשטר של עריצות.

ופסיכופט אפילו בעל מקצוע לא יכול לאבחן כמעט אף פעם.

אין יותר מדי מה לעשות עם זה, אבל אשתו ידעה שהוא כזה, הבנתי שהם חברי ילדות... כנראה שהיא הכירה את המשפחה מהעיר שלו

זה מקרה ממש יוצא דופן וקיצוני ואין מה ללמוד ממנו

זה לא שעכשיו נגיד שכל בעלי התשובה עלולים לרצוח את המשפחה שלהם והשכנים וכל זה

אני רואה את אחותי שנשואה לאחד עם בעיה נפשית שהוא לוקח כדורים מילדות ואמרו לה לפני החתונה ..אנחנו   לא שכנענו אותה מספיק העדפנו להתעלם ...

נכון יש לו תופעות שאני מעדיפה לא לתאר לך אותם ..בממוצע פעם בשלושה חודשים ואנחנו רואים את זה מהצד ונקרעים ואחותי מעדיפה להתמודד עם זה מאשר לפרק את המשפחה ואני מבינה..

אבל  היום אני אומרת אם לא ההינו שותקים לפני ויושבים לה קצת על הוריד אולי זה היה אחרת...

לק"י

שהם פשוט רוצים לקבוע לה.

יכול להיות, ואני מקווה מאוד, שטעיתי. וההודעה נראית זועקת מדאגה.

(ולצערנו, יש גם כאלה שמתערבים איפה שאין צורך).

ובקשר לאחותך- יכול מאוד להיות שלה אישית טוב ככה. צרות יש לכולנו.

אני מנגד מכירה אנשים שמטופלים תרופתית, וחיים טוב ב"ה. "בעיה נפשית" כוללת בתוכה המון המון תחומים ורמות.

ואל תקחו על גבכם את התחושה שאתם אשמים.

מאוד יכול להיות שלו הייתם לוחצים בצורה לא נכונה, זה היה יותר גרוע, ופוגע גם בקשר ביניכם.

לכן לדעתי, אם מדובר בעניין חשוב, אבל באמת- לא צריך לעצום עיניים.

כן לדבר ולשקף ולהציף, אבל בצורה חכמה.

ובסופו של דבר, לכבד את ההחלטה של האחות.

לבעלי יש מחלה תורשתית הוא סיפר לי אליה כבר בפגישות הראשונות שלנו ולפני החתונה הוא לקח אותי לסיור במחלקה שבה הוא מטופל ודברתי עם הרופאה שלו. הרבאה אנשים שאלו אותי איך אני לא מפחדת אבל ברוך ה' המחלה הזו ממש לא נוראה היא לא נחמדה בכלל אבל כשנמצאים הרבה בבתי חולים לךומדים שמה שיש לנו זה ממש לא נורה. אני הגעתי לחתונה עם המון החנה נפשית יש ליחברה שבעלה עבר תאונה אחרי כמה שנות נישואין ועכשיו הוא סיעודי אז מה לא נתחתן כי אולי...

אני חושבת שהיא צריכה להחליט לבד עם זה מטעים לה. 

לא היתי מחליפה את בעלי בחיים למרות כול הקשיים של המחלה.

["רקע בריאותי", זה תלוי במה מדובר]

את צריכה להביא בחשבון קודם כל, שזה ענין שלה - ודעתה מכריעה. לא שלך.

אח"כ, יכולה לשוחח איתה על מה שנראה לך בעיה. ואם היא מודעת לכך, ורוצה בכל זאת - לכבד את החלטתה.

מושג של אנשים שחושבים שהם יודעים יותר טוב מכולם מה טוב בשבילם?

אנשים שמרשים לעצמם להדחף לקשרים ולעבור על כל התורה כולה בשם ה"דאגה", רואים הרבה...

אבל, בדרך כלל אלו לא עניינים "אוביקטיביים", אלא איך לקחת את המכלול הזה.

ובכך, גם המרכיב של היחס האישי (מה שלעיתים יכול גם לגרום ל"סינוור"), חשוב.

ואת המכלול יודעת רק אחותה - וזה הענין שלה.

לכן, צריך לכבד אותה. אפשר חהעיר בעדינות את שימת הלב - אפילו ש"יודעת".

יתכן גם שלהיפך, מי שמבחוץ רוצה שיהיה "שלם מבחוץ", בלי בעיה רפואית. ומי שבתוך הענין, רואה שזה טפל מאד ביחס למדובר. בפרט שאנחנו לא יודעים מה הקרע הרפואי שעליו היא מדברת.

אני מניח שכאן מדובר קצת יותר מבוגר.

וגם, אני מתרשם שלא מדובר על אחותה הצעירה ממנה.

אבל, זו באמת העיה לא פשוטה. לנווט בין כשבטוחים לחלוטין שהולכת להיות ח"ו קאטאסטרופה, או שרואים שאין כל שיקול דעת רציני - לבין כשחושבים שלא מתאים, אבל הבחורה גם חושבת ומיושבת - ובכל זאת מוצא חן בעיניה.

[הדיון קצת תיאורטי. אנחנו ממש לא יודעים מה הולך שם]

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.