וחבל לצער אותה ולעבור על מלא עבירות על הדרך.

אם היא לא יודעת, אני חושב שאין בזה לשון הרע ואפשר (ואולי גם צריך) להגיד לה.

כל זה כמובן בהנחה שזה לא איזה בעיה זניחה כמו "הוא נוטה להצטנן בקלות בחורף" וכו'.

בכל אופן, אני מציע לשאול רב. ובטח לא להסתמך על דעתי

וברגע שתחליט, לא להציק לה עוד

ולפעמים גורם יותר נזק מתועלת.

מכיר את זה מקרוב...

מדבריך נשמע קצת חיזוק להפריע לבני הזוג, וזה בוודאי לא הכי נעים.

אני בטוח שלא התכוונת לזה, אבל צריך לחשוש מאוד מלצער זוג שרוצים להתחתן

שסבל מהתערבות כזאת, זה צורם לי מאוד

נניח בחור עם בעיה נפשית קשה עדיף מבחור אלים?

בחור אלים עוד יכול להשתנות אם יסכים לטפל בעצמו... בחור עם בעיה נפשית קשה יהיה ככה כל החיים.

לא חייב להתייחס, סתם פלפול מיותר

אלימות היא כוחניות ויש אנשים כוחניים שמעולם לא הרימו יד על האישה שלהם (המון מהם בסופו של דבר שופכי דמים, אבל לא משנה ).

לא מדובר על שום מצב של נזק.

כוחניות אפשר למתן, מחלת נפש כמו דו קוטביות, סכיזופרניה וכו' אי אפשר לרפא (בלי להכנס לסיפורים על צדיקים). חיים עם זה על כדורים כל החיים כולל כל ההשלכות...

גם מי שמיוצב ע"י כדורים יש לו המון נזקים שמפריעים לו למהלך חיים תקין במצבים האלה.

הרבה מהביפולארים מתאבדים בסוף, הרבה מהסכיזופרנים חיים על קצבה

אדם כוחני הוא בכלל לא מזיק.

גם למידת הגבורה יש מקום בעולם.

ההתנהלות הזאת אולי לא כל-כך בולטת בארץ, אבל בארצות אחרות, בעיקר בארה"ב, היחס הזה מהסוג שלכן גורם ליוצאי מלחמות להפוך להומלסים עזובים בסופו של התהליך.

כי לא נעים לראות איך אדם שבנוי למלחמה מתנהל, עם הגישה הזאת שאין להם זכות קיום רק כי ה' הוליד אותם עם תכונות אופי של לוחמים.

אגב, אני אישית חושב שאנשים חלושים הרבה יותר מזיקים לעולם, פחות או יותר בהכל... אלה שנגררים חברתית, מושפעים עדרית, לא יכולים לעמוד מאחורי הדעה שלהם. בעיניי אלה אנשים שנוצרו כדי להזיק 

אתה יודע לנמק את עצמך יפה בלי שתצטרך להתייחס למתדיינים מולך כ"מושפעים" שאתה בא לפקוח להם את העיניים.

אנשים מחפשים בבניין הבית שלהם מקום נקי מעימותים ואתגרים. הם יכולים להיות אסרטיביים מאוד מחוץ לבית עד כדי לוחמנות, אבל את הבית רוצים לשמור כסביבה בטוחה שאפשר למצוא בה הזדהות ושיתוף. אדם כוחני-לא-פיזית הוא לא תמיד מזיק באופן יזום, אבל ההימצאות סביבו יכולה להזיק כשהצורך הנפשי הזה חסר. אנשים כוחניים לא תמיד עושים את החלוקה הזאת (מחוסר תשומת לב או חוסר צורך), ואם בחור או בחורה מרגישים שבן הזוג שמולם לא יכול להיות שותף לחלקים עקרוניים בעולמם - זו סיבה הגיונית לסיום קשר.

וודאי יש מקום למידת הגבורה בעולם, וודאי שלאנשים כוחניים יש זכות קיום - אבל הסלון הפרטי שלנו הוא לא העולם ויש לו איזונים משלו.

זה לא קשור לשטיפת מוח של הבנות באולפנות.

זה הגיוני וטבעי.

(ולמצב העלוב של יוצאי מלחמה בארה"ב יש רשת של גורמים, לאו דווקא סיבה נקודתית, ומכל מקום לא נראה לי שזה קשור כאן).

סגנון ההתבטאות שלו או השפה שלו, זה גזענות לכל דבר...

וזה זלזול קצת יותר גדול.

זה בדיוק כמו לומר על מרוקאים שהם ערסים ו"סכינים".

ולא, אני לא אוהב שאנשים עושים את זה.

לגבי מה שכתבת על השידוכים וכדומה, כשממלאים לאנשים את המוח שזה אסור ולא בסדר להיות כוחני, זה מדיר את רגליהם של אותם הכוחניים, מה שיוביל למצב של חוסרי התאמה בשידוכים (יש נשים שצריכות גבר חזק, יש נשים שצריכות גבר חלש)... לכן זאת גם בעיה בשידוכים, כי רוב העולם מושפעים ממה שהסביבה אומרת להם (אולפנות) למרות שהדברים לא נכונים לא ככלל ולא בפרט אליהן.

ושוב, אתה מגדיר כוחניות בצורה לא נכונה.

מידת הגבורה היא לא ויכוחים, מידת הגבורה היא לא הרמת יד, מידת הגבורה היא לא אתגרים (כל הנ"ל בכלל שייך למידה אחרת שהיא מצד החסד אבל זה לא הדיון הרלוונטי).

[כל הנ"ל נכתב בנימה מאוד נעימה, למקרה שתחליטו להתפלץ שוב]

יכול להסביר לי מה זו "כוחניות"?

ולהגדיר לי את מידת הגבורה?

ולמה חצי מהעולם נקרא "כוחני"?

ולמה אני "מתפלץ" ואתה "מאוד נעים"?

כוחניות זה שם קוד בעיניי לאנשים עם מידת הגבורה, דין.

כלומר יותר דקדקנים בפועל, יותר מסתכלים על קטנות, לא מתפשרים ולא מוכנים לסבול פשרות שאינן נצרכות.

חצי (יותר נכון יהיה לומר שליש) מהעולם נקרא כוחני כי בוודאי שאם זה תלוי בשורשי נשמות סביר מאוד להניח שמידת הדין היא חלק לא מבוטל.

לא אמרתי שאתה מתפלץ, לא יודע מה אתה רוצה.

אבל לצורך העניין התפלצות היא הבעת פליאה תוקפנית בצורה פאסיבית אגרסיבית (קרי "אלימות" שאינה כוחנית).

מן הראוי היה להגדיר זאת מלכתחילה. אף אחד לא משתמש במשמעות הזאת בשגרת הלשון ואי אפשר לצפות שזה יובן לכולם.

אני חולק על ההנחה שלחלוקה המשולשת של חסד-דין-רחמים בהכרח יש ביטוי כמותי באוכלוסיה. אצל המקובלים יש זהירות מופלגת לשימוש בסברה בענייני נסתר, והשל"ה (למשל) היה חריף במיוחד. "מידות" שונות מתבטאות באופנים שונים, ולפעמים הפוכים. כך שאין באמת אינדיקציה ממה שמתרחש כאן לעולמות עליונים. אין לנו עסק בנסתרות. (פעם קראתי זמר דתי שהשיב למאמר ביקורת עליו, שהוא והמבקרת פשוט באים משורש נשמה שונה, וזה בסדר לא להסכים. הקפיצה הזאת לענייני נסתר צריכה להיות זהירה).

אבל אם נלך על פי קו המחשבה הזה, אני מבין שכל הוויכוח הוא על אנשים שהם "כוחניים" גם בקנה מידה של של בעלי מידת הדין. (גם קצת תמוהה לי הערכת המציאות שמדירים שליש מאוכלוסיית העולם בשידוכים. בטח לנוכח העובדה שכל שבועיים מישהי מתלבטת כאן על זה שהבחור לא מספיק "גבר").

אם לא התייחסת לדברים שלי, אז לא הבנתי למי הכוונה ב"תחליטו" ולמה זה בתגובה אליי.

לפסול בלי למצמץ... וזה מצער מאוד לראות רווקים מאוחרים ככה!

ודאי שזאת לא אשמת אף אחד ויש פה איזה גזירה על הדור משום מה, אבל אני חשוב שכדאי למזער את זה בחינוך נכון לעולם השידוכים ולא להבהל מכל דבר קטן.

אספר דוגמא ששמעתי, מעשה שהיה בבחור שהוא היפר אקטיבי שנהג עם הבחורה שאיתו במקום שהוא לא רצה לנהוג בו, עמוס וצפוף וקשה לנהיגה, רק כי היא ביקשה (שזה אמור להיות נקודת זכות לטובתו). עם העצות המצויות של "תראי אם הוא רגוע כשהוא נוהג", זה כנראה גרם לבחורה להבהל ממנו ולחשוב שהוא אלים.

פשוט שאדם כזה נפגע מקיטלוגים כאלה לחינם... והוא לא היחיד.

כי אצלינו לא אמרו מילה על שידוכים או על גברים...

הלוואי והיו אומרים, אולי זה היה עוזר..

אבל כשיצאתי בגילאים צעירים עם בנות הייתי מדבר איתן על זה הרבה.

אצל כולן דיברו על זה בזמנו...

וזה יצר מציאות בעייתית

אלים זה אדם שלא מכבד את מי שנמצא מולו.

רואה בו יותר חפץ ולא בנ"א.

שלא מסוגל לדבר אלא משתמש בכוח כדי להשיג דברים ולא מצליח לתקשר נכון.

אדם יוצא קרבי יכול להתנהג בכבוד לאנשים ולהבין שיש אנשים חוץ ממנו.

לנסות להשיג דברים באמצעות דיבורים גם אם הוא יודע להפעיל כוח- הוא בוחר לא להשתמש בו.

מידת הגבורה היא דווקא מידה של התאפקות. של אגירה. של מעצורים.

מי שמסמל את מידת הגבורה זה לא אברהם - שניצח 4 מלכים.

אלא יצחק- שהיה הכי פחות "חזק" או לוחם..

תכונת אופי של לוחם מלאה בשליטה עצמית. בדייקנות. במודעות סביבתית למי שסביבו.

לוחם עובד בקבוצה. בצוות. והוא לומד לכבד את מי שאיתו בצוות.

מי שרואה בזוגיות אחוות לוחמים- אשריו.

מי שרואה בזוגיות קצין וטירון - אוי לו ואבוי לו.. זה לא יגמר בטוב..

וכתבתי את זה: גבר אלים זה לא גבר מכה, דייקו במושגים - לקראת נישואין וזוגיות

אולי לא ציינתי שזאת מילה בארמית, אבל הסברתי את המשמעות שלה

ומילה שיש לה משמעות גם וגם לרוב ניקח את המשמעות בעברית..

אולי המקור שלה לא עברית- אבל זו מילה תקנית לכל דבר ויש לה משמעות ברורה.

יש לה שורש, הטיות וערך במילון.

אז זו מילה בעברית.

זה שיש מילים מושאלות, זה לא אומר שהן בלשון הקודש.

זה לא נקרא "מילה תקנית"

שהיא מוגזמת ומזיקה לשני הצדדים...

למשל, שהוא עלול לעשות מה שהאיש ההוא במושבה מגדל עשה באותה שבת שחורה? למשל אם יש לו צהבת שהיא מדבקת והורסת את הכבד [של אחותך!] או AIDS חלילה.?

זה יפה מאוד לכבד את ההחלטות שלה וכו' אבל זה לגמרי לא פשוט. לדעתי עליכם להגיד לה את דעתכם בנחרצות אבל לא לנדנד או לרדת לחייה כי זה רק יעשה אותה יותר עקשנית. חוץ מזה, אין מה לעשות. זהו אחד החסרונות של משטר דמוקרטי. במשטר לא דמוקרטי, ההורים יכולים להכריח, למנוע בכוח וכו'. בכל זאת, באופן כללי, הדמוקרטיה עדיפה. לא היינו רוצים לחיות במשטר של עריצות.

ופסיכופט אפילו בעל מקצוע לא יכול לאבחן כמעט אף פעם.

אין יותר מדי מה לעשות עם זה, אבל אשתו ידעה שהוא כזה, הבנתי שהם חברי ילדות... כנראה שהיא הכירה את המשפחה מהעיר שלו

זה מקרה ממש יוצא דופן וקיצוני ואין מה ללמוד ממנו

זה לא שעכשיו נגיד שכל בעלי התשובה עלולים לרצוח את המשפחה שלהם והשכנים וכל זה

אני רואה את אחותי שנשואה לאחד עם בעיה נפשית שהוא לוקח כדורים מילדות ואמרו לה לפני החתונה ..אנחנו   לא שכנענו אותה מספיק העדפנו להתעלם ...

נכון יש לו תופעות שאני מעדיפה לא לתאר לך אותם ..בממוצע פעם בשלושה חודשים ואנחנו רואים את זה מהצד ונקרעים ואחותי מעדיפה להתמודד עם זה מאשר לפרק את המשפחה ואני מבינה..

אבל  היום אני אומרת אם לא ההינו שותקים לפני ויושבים לה קצת על הוריד אולי זה היה אחרת...

לק"י

שהם פשוט רוצים לקבוע לה.

יכול להיות, ואני מקווה מאוד, שטעיתי. וההודעה נראית זועקת מדאגה.

(ולצערנו, יש גם כאלה שמתערבים איפה שאין צורך).

ובקשר לאחותך- יכול מאוד להיות שלה אישית טוב ככה. צרות יש לכולנו.

אני מנגד מכירה אנשים שמטופלים תרופתית, וחיים טוב ב"ה. "בעיה נפשית" כוללת בתוכה המון המון תחומים ורמות.

ואל תקחו על גבכם את התחושה שאתם אשמים.

מאוד יכול להיות שלו הייתם לוחצים בצורה לא נכונה, זה היה יותר גרוע, ופוגע גם בקשר ביניכם.

לכן לדעתי, אם מדובר בעניין חשוב, אבל באמת- לא צריך לעצום עיניים.

כן לדבר ולשקף ולהציף, אבל בצורה חכמה.

ובסופו של דבר, לכבד את ההחלטה של האחות.

לבעלי יש מחלה תורשתית הוא סיפר לי אליה כבר בפגישות הראשונות שלנו ולפני החתונה הוא לקח אותי לסיור במחלקה שבה הוא מטופל ודברתי עם הרופאה שלו. הרבאה אנשים שאלו אותי איך אני לא מפחדת אבל ברוך ה' המחלה הזו ממש לא נוראה היא לא נחמדה בכלל אבל כשנמצאים הרבה בבתי חולים לךומדים שמה שיש לנו זה ממש לא נורה. אני הגעתי לחתונה עם המון החנה נפשית יש ליחברה שבעלה עבר תאונה אחרי כמה שנות נישואין ועכשיו הוא סיעודי אז מה לא נתחתן כי אולי...

אני חושבת שהיא צריכה להחליט לבד עם זה מטעים לה. 

לא היתי מחליפה את בעלי בחיים למרות כול הקשיים של המחלה.

["רקע בריאותי", זה תלוי במה מדובר]

את צריכה להביא בחשבון קודם כל, שזה ענין שלה - ודעתה מכריעה. לא שלך.

אח"כ, יכולה לשוחח איתה על מה שנראה לך בעיה. ואם היא מודעת לכך, ורוצה בכל זאת - לכבד את החלטתה.

מושג של אנשים שחושבים שהם יודעים יותר טוב מכולם מה טוב בשבילם?

אנשים שמרשים לעצמם להדחף לקשרים ולעבור על כל התורה כולה בשם ה"דאגה", רואים הרבה...

אבל, בדרך כלל אלו לא עניינים "אוביקטיביים", אלא איך לקחת את המכלול הזה.

ובכך, גם המרכיב של היחס האישי (מה שלעיתים יכול גם לגרום ל"סינוור"), חשוב.

ואת המכלול יודעת רק אחותה - וזה הענין שלה.

לכן, צריך לכבד אותה. אפשר חהעיר בעדינות את שימת הלב - אפילו ש"יודעת".

יתכן גם שלהיפך, מי שמבחוץ רוצה שיהיה "שלם מבחוץ", בלי בעיה רפואית. ומי שבתוך הענין, רואה שזה טפל מאד ביחס למדובר. בפרט שאנחנו לא יודעים מה הקרע הרפואי שעליו היא מדברת.

אני מניח שכאן מדובר קצת יותר מבוגר.

וגם, אני מתרשם שלא מדובר על אחותה הצעירה ממנה.

אבל, זו באמת העיה לא פשוטה. לנווט בין כשבטוחים לחלוטין שהולכת להיות ח"ו קאטאסטרופה, או שרואים שאין כל שיקול דעת רציני - לבין כשחושבים שלא מתאים, אבל הבחורה גם חושבת ומיושבת - ובכל זאת מוצא חן בעיניה.

[הדיון קצת תיאורטי. אנחנו ממש לא יודעים מה הולך שם]

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.