יום כיפור בתחילת הריוןבעצמי
ב''ה הריון ראשון בשבוע 8, ביום כיפור אהיה בתחילת שבוע 9.
עוד לא הייתה לי הבדיקה הראשונה אצל הרופאה.. אני מרגישה נורא מבחינת בחילות והקאות, לא מצליחה לאכול כלום ולא לשתות וגם מקיאה.. (ירדתי כבר איזה 2-3 קילו)
הברזל שלי תקין וגם הלחץ דם..
אבל אני פשוט לא מצליחה לראות את עצמי צמה.. במיוחד כשאין לי דרך ''להתכונן'' לצום כמו כל שנה (לשתות כמות גדולה של מים, לאכול כמו שצריך וכו)
מה עושים?
יש מישהי שעברה את זה ויכולה לתת לי טיפים?
אני ממש ממש מפחדת..
מפחדת שלא יתירו לי שתייה כלשהי, מפחדת לאבד את ההריון בגלל זה..מפחדת להקיא בלי יכולת לשתות ולאכול מה שיקל עליי..
תשאלי רב, יש סיכוי גבוה שתקבלי הקלות לעניות דעתיירושלמית טרייה
מניחה שיתירו לך לשתות בשיעורים לפחותבאורות
אם לא יותר מזה. הכי טוב שתתייעצי קודם עם רופא, ואז תלכי לרב עם מה שהרופא אמר.
רופא משפחה זה מספיק?בעצמי
אני לא אצליח לפגוש את הרופאה שלי לפני.. אולי רק דרך המייל. יש לי דרך רק ללכת לרופא משפחה.. זה בסדר גם?
מוכר מאודעונה חמה
יש אפשרות לקחת כדורים במהלך היום שמקלים על הבחילות וההקאות. תלכי לרופא משפחה או תתייעצי עם רופא ירא שמיים שמבין בזה וכמובן לשאול רב. תשאלי באיזה מצב אפשר להתחיל לשתות שיעורים ומתי אפשר לקבל עירוי.
כדאי להתחיל עם פרמין למשל, עוד לפני הצום, זה יעזור לך גם להתכונן לצום כמו שצריך, יהיה בסדר בעז"ה!
ואי אני בדיוק באותו מצבאנונימית להריון
שבוע 9 יהיה בכיפור בשבוע 10 מקיאה בערך פעם ביום ושאר הזמן עם בחילות מהבוקר עד הלילה. לא מצליחה לאכול נורמאלי לא יודעת איך אתכונן לצום אני לא אצליח לשתות ולאכול בכמות טובה. עוד לא שאלתי רב מתארת לעצמי שיתן הנחיות באיזה מצב לעבור לשיעורים גם זה קצת מלחיץ אותי שכאחרוות עיא עלי להחליט מתי לעבור לשיעורים...
באמת מלחיץ..בעצמי
יש בי גם את הפחד שתכלס- זה לפגום ביום כיפור..
תרדי מזהשחר245

באם יתירו לך לשתות לשיעורין אז המצב שלך ביום הקדוש היא לשתות לשיעורין.

ומנסיון זה לא כזה כיף, לא כל כך קל כך שאת עדין במצב של איסורים ביום כיפור...

תרגישי טוב ובהצחה.

אני עברתיאבנים לבנבנות

את צריכה לשאול

אני שרדתי עם לצום. אבל בלי קשר ליום כיפורים את חייבת ללכת לרופא ולקבל טיפול אם את לא מצליחה להחזיק נוזלים

ממש מוכר..סמיילי צהוב
שנה שעברה ביום כיפור הייתי במצב דומה.
ממליצה לך לפני שאת שואלת רב לבדוק מה הקו הכללי שלו בצומות ומראש לא לשאול רב שהוא מהמחמירים בתחום
(ולא שאני דוגלת בשיטה הזו בדרך כלל.. אבל שנה שעברה שאלתי רב שהוא בכללי מהזרם שלנו אבל לא הרב הקבוע שאנחנו שואלים. היה חשוב לי לדבר ישירות עם הרב ושיסביר לי בדיטק ובסבלנות באיזה תנאים מותר לאכול/ לשתות וכו. זה ממש הציל אותי, גם מנטלית מראש ובסופו של דבר אכלתי ושתיתי שיעורים בשעות האחרונות של הצום)
תשאלי רב, יש שתי אופציות במצב הזה:DvorW

לשתות לשיעורין, או להכניס מראש עירוי נוזלים לפני תחילת הצום (משאירים 'ונפלון' פתוח, ואז את מחברת שקית מדי כמה שעות)

יש גישות שונות בין רבנים בשאלה מה עדיף, אז אני לא מנסה לענות לך במקום הרב שלכם

בי פולן של חברת פוראווראישה אחת

בהריון בעבר הייתי במצב דומה למה שאת מתארת וקיבלתי היתר לאכול ולשתות לשיעורים, אבל את חייבת לשאול בעצמך. אולי תשאלי את הרב אליעזר מלמד (הר ברכה), או את הרב יעקב אריאל (רמת גן).

לפני שנה הייתי בתחילת הריון (תקין ופשוט, לא כמו שאת מתארת) ולקחתי בי פולן לפני הצום ומאד מאד הקל עליי! 

קצת מופתעת מהתגובות פהה''ב
ברוב המקרים צום של יום הוא לא סכנה ממשית לעובר.
לפני שקופצים לעבור על איסור תורה לא פחות חמור מכל איסור תורה אחר, כדאי לברר באופן יסודי עם רופא אם אכן מדובר בסכנת נפשות (בוא נאמר שאם זה היה סכנה הרופא כנראה היה בא אלייך הביתה לאמר שאת חייבת חייבת לאכול)
מתארת לעצמיסמיילי צהוב
שאף אחת לא רצה לשבור את הצום ביום כיפור..
וכמובן שחובה להתייעץ עם רב!!
אבל בהחלט יש מקרים כאלו, ואני אישית מכירה כמה, שקיבלו היתר לאכול/ לשתות שיעורים מסיבות רפואיות שונות.
לא שכל אשה בתחילת הריון תלך לעשות את זה.. אבל במצבים של חולשה גדולה, חשש להתייבשות רצינית ועוד- בהחלט יש לזה מקום. וזאת אותה תורה והלכה שאומרת לצום!
ברור שנשאלבעצמי
הכוונה היא לשאול רב, בוודאי.. החשש שלי הוא שאני במצב באמת בלתי אפשרי לצום (בדרך כלל אני מתמודדת טוב עם צומות בתנאי שאני מתכוננת כמו שצריך) ובגלל אי היכולת להתכונן אני חוששת שלא אעמוד בזה..ושרב יגיד לי לצום כרגיל.
בעלי התייעץ עם חבר שלו שהוא רב (רק בתור התייעצות) והוא אמר שלדעתו אני צריכה לצום ורק במקרה של הקאה לשתות שיערים..
כפי שאני רואה את המצב, אם אני לא אכניס כלום לפה ככ הרבה זמן אני אקיא בטוח, ואני מנסה למנוע כמה שיותר הגעה להקאה כי זה נורא בשבילי..
וואי כל כך מזדהה עם הלחץ הזה..סמיילי צהוב
בדיוק בגלל זה כתבתי לך למעלה- תמצאי רב שיש לו סבלנות לשמוע אותך בדיוק ואת החששות שלך, ואחד שלא מאד מחמיר בצומות. ואותו תשאלי
(אם תרצי מוכנה לתת לך בפרטי את המספר של הרב ששאלתי שנה שעברה. לא יודעת אם יעזור לך כי אולי הפסיקה שונה)
לא בטוחה שהחבר צודק.לב אמיץ

במקרה של חולה שיש בו סכנה, לא נכנסים אל הסכנה ורק אז פועלים לצמצם אותה.

מראש נמנעים מלהגיע לשם.

תשאלו רב בקיא ומנוסה ותסבירו את המצב לפרטים.

^^^^לשאול רב פוסקירושלמית טרייה

לי הרב הורה לשתות לשיעורין, ולא לחכות שלא ארגיש טוב! להתחיל מהערב! הוא ממש הדגיש את זה כי הוא כנראה יודע שהנשים בדרך כלל מנסות להתחיל..

וכשלא מרגישים טוב אז כבר עלול להיות צורך בשתיה או אכילה ממש, לא לשיעורין, וזה כבר איסור דאורייתא. וחבל להגיע לחשש הזה אם יש אפשרות לאכול לא דאורייתא.

זה ההסבר הפשטני לעניין, יכול להיות שאני טועה אבל ככה הבנתי.

 

בקיצור, ממש לא כדאי לשאול מישהו שסתםם בקיא אבל לא רגיל לפסוק. מי שרגיל לפסוק יודע להתיר כשצריך.

 

לא משווה בין המצב שלי לשלך, אני הייתי אז בחודש שישי בערך ואז יש סיכון להריון עצמו, אבל רק ממחישה לך למה חייבים לשאול פוסק בקי.

יש לי טלפון לתת לך אם תרצי של רב משכמו ומעלהדושה


חשוב ממש לשבת עם רב שישמע את כל המצבחלושי
יותר פשוט להתיר שתייה בפחות משיעור, שאגב נחשבת כאילו צמת. מאשר להגיע למצב של פיקוח נפש שכבר לא יועילו שיעורים וצריך לגמרי לשבור את הצום.
לאו דווקא סכנה לעובר.לב אמיץ

אישה בתחילת הריון לפעמים היא עצמה נכנסת להגדרה של חולה שיש בה סכנה.

 

זה בדיוק הקטעאמאשוני
שלשתות לשיעורין במצבים נצרכים הוא לא איסור תורה, ולא עושים את זה רק במצב של סכנת נפשות, להיפך.

במצב של סכנת נפשות מיידית- אוכלים ושותים כרגיל.

המצב ההלכתי והרפואי הטוב יותר הוא להימנע ממצב של סכנת נפשות שבו אוכלים ושותים כרגיל, ולכן במצבים שעלולים להגיע למצב שבו חייבים לשתות ולאכול, עדיף מראש לשתות ולאכול לשיעורים.
לכן האחריות פה היא יותר גדולה כי באמת קשה לדעת מה ילד יום.
לכן עושים שאלת רב.

רק מדגישה שאף אחת לא אמרה שבגלל בחילות/ הקאות היא תאכל ותשתה חופשי- אלא דיברו על מצב של שתיה לשיעורים שאינה נחשבת הלכתית לשתיה.
לשתות לשיעורים זה איסור תורה.ה''ב
ההבדל הוא שלא מתחייבים עליו בכרת ולכן נותנים עדיפות לפתרון הזה.
חס ושלום להגיד ככה.לב אמיץ

לשתות לשיעורים למי שצריך וקיבל היתר, זה לא איסור תורה.

וחי בהם.

אבל זה כן איסור תורה, מה לעשות...ה''ב
מוזמנת לעיין בפוסקים
גמרא, ראשונים, אחרונים.. זאת אפילו לא מחלוקת.
''וחי בהם'' זו אולי הסיבה שלמרות שזה איסור תורה הוא מותר במקרה של סכנת נפשות (כמו כל אכילה ביו''כ)
לא שמותר אם קשה, אפילו אם קשה מאוד.
וודאי שאיסור תורה לאכול ביוה"כ, גם לשיעורים, אם אין צורך,לב אמיץ

אבל מרגע שיש צורך, ככה מורה הרב לצום לאותה מעוברת או מניקה, והיא לא עוברת על איסור תורה.

לא מבינה מה כל כך קשה להבין בזה.

 

 

מסכימה איתךאנונימית לרגע1


הייתי במצב לפני כמה שנים, תחילת הריון פלוסMather-le
הנקה מלאה של תינוק בן 7 חודשים..

ברוך השם עבר טוב!

תשתי בשיעורים מהיום תרגילימאת הגוף לשתיה, שתי מיץ ענבים שבו יש ריכוז גבוה של סוכרים.

ויהיה בסדר.
רק להזכיר שעיקר היום הוא הצום ולא תפילהMather-le
ככה שאם בעלך יוכל להקל מעליך בעניינים מסויימים ההל בכדי שתצומי זו מצוות היום.
ואם בכל זאת תצטרכי לצום..אנונימית לרגע1

ממליצה לשבת כל היום במזגן

אם יש ילדים לתת להם חטיפים, כריכים מוכנים מראש.. כמה שפחות התעסקות. לחפש מישהי שאולי תוכל לשמור עליהם בזמן שאת נחה. לא לקרוא- גורם לסחרחורות..

להשתדל לא לישון, קמים עם בחילה נוראית. לנוח.

 

אם כן תצליחי לאכול תאכלי ענבים, תירוש- מעט, תמרים, מים אפילו עם טיפה סוכר

לא מצליחה להבין רגע , תחילת הריון מסוכן יותר מאמצע ?דושה

 

 

תחילת הריון אומר בחילות והקאותעונה חמה
וזה אומר שאתם נשים מסוימות צום עלול להוביל מצב של סכנה להן, התייבשות עד כדי אשפוז.
למה כתבת תירוש-מעט?rm
מהתעניינות...
כי כל אחת מגיבה אחרת לפעמים כששותים הרבה זה גורם להקאותאנונימית לרגע1


מעדכנת-בעלי דיבר עם הרבבעצמי
וב''ה הוא אמר שבמצב של בחילות צריך לשתות לשיעורין כמו שכתבו פה..
יש לי חשש מההחלטה שאני בכלל צריכה את זה..הזוי לי לא לצום ביום כיפור כמו כל שנה..
תודה על כל התמיכה של כולן! מקווה שיעבור בבריאות ובתחושה טובה.
שתיה דוקא לא עוזרת לבחילות.. למרות ההיתראנונימית לרגע1
תשאלו אם לשתות מים או דברים מזינים או מחזקים יותריעל מהדרום
לק"י

כמו חלב, מיץ פירות, מרק עוף (רק הנוזלים מן הסתם) וכו'.
^ מה שמגביר בחילות זה כשהן על בטן ריקהאנונימית לרגע1

לפעמים כששותים משהו מזין יותר, זה מסייע לבחילות

נראה לי שאין שום ענין לשתות מים. אם כבר שותים אז רק מזיניםירושלמית טרייה

כמו חלב, בירה שחורה, קולה, מרק עוף וכאלה.

ממש לא כדאי לבזבז את השיעורים על מים..

מצרפת מאמר מבשבע של הרב מלמדבריאות ונחת

עצוב

היי, נראה לי שהוא מאד מחמיר!ירושלמית טרייה
מכירה המון פסיקות מקלות יותר מרבנים שנחשבים מחמירים. מוזר.

וזה ידוע שיש הכי הרבה לידות בשנה ביום כיפור.. אז מה העניין לומר שזה לא מזרז לידה? מוזר.
^^לב אמיץ

קטונתי כמובן, אבל אותי יותר מטרידה ההסתמכות המוחלטת על מה שהרופאים אומרים שהנקה היא לא קריטית, ושלא נכון לומר שאנשים יותר חלשים היום.

אנשים חיים יותר שנים היום, אבל האם זה אומר שהם בריאים כל אותן שנים? לאו דווקא.

האוכלוסיה המבוגרת, וגם גיל הביניים לצערנו, נוטלים בלי סוף כדורים ותרופות.

 

רק לאחרונה נתקלתי בשני מאמרים מטרידים בעניין הזה.

 

אחד הוא מאמר שהוציא איגוד רופאי הילדים האמריקאים עם הסבר מדוע יש להימנע מלהציג את ההנקה כ"טבעית" וכדרך ההזנה האולטימטיבית לתינוק (החשש שלהם הוא שאם מציגים את ההנקה כטבעית ועדיפה על תמ"ל, זה נוגד את מטרות משרד הבריאות (!), כי זה יוצר פתח להעדיף תחלואה טבעית על פני חיסונים.

 

והשני מסמך שהוציא משרד הבריאות האמריקאי שבו הוא משנה את הקריטריונים למהו חולי אצל ילדים שבגללו לא ניתן לשלוח לגן או לביה"ס - השורה התחתונה היא שאפשר לשלוח ילדים עם חום עד 38.3, עם דלקת עיניים - גם עם הפרשות, וכו' וכו' - השיקולים רחוקים מלהיות שיקולי בריאות הציבור.

 

אני אשתדל למצוא את המקורות ולהביא אותם.

 

 

גם אם זה מזרז במעטה''ב
לא עוברים בשביל זה על איסור תורה.
אני באמת לא מבינה, גם על אכילת חזיר עוברים בכזו קלות כי ''יש מחקרים שזה בריא יותר/ מאריך ימים/ חשוב למערכת החיסונית/ וכו ''?
יש רבנים גדולים שחושבים אחרת ממךחלושי
אפשר מקורות בבקשה?ה''ב
מקרים של היתר ספציפי לשאלה ספציפית זה לא אומר שככה הרב פוסק.
(הגיוני שגם הרב אליעזר מלמד יאמר לאישה שתבוא ותאמר לו שהיא לא מרגישה טוב וחוששת ללדת מוקדם מדי/ לאבד את ההריון, שאם כך היא מרגישה היא יכולה לשבור את הצום.)
רק דוגמאלב אמיץ

ש"ות יום הכיפורים לנשים, מעוברות ומניקות

 

ואני מנסה למצוא את השיעור של הרב דב ליאור שליט"א שמסביר מדוע הוא פוסק להתיר שתיה לשיעורים לנשים הרות ומיניקות במקרה הצורך.

מצאתילב אמיץ

 

לפי הרב דב ליאור שליט"א לא שייך לסמוך על תחליפים. לדעתו אין תחליף לחלב אם, זה האוכל הטבעי של התינוק ואת זה הוא צריך לאכול ולא לחשוש לדברים אחרים. 

הרב רבינוביץ' והרב נבנצאל.הקולה טובה

מביאה את דברי הרב יוני רוזנצוויג שמסביר את שיטת הרב רבינוביץ.

 

מדי שנה רבות השואלות לגבי צום בתשעה באב ויום הכיפורים, ורבות שאינן מבינות את הסיבה להיתר הגורף של הרב רבינוביץ' לגבי מעוברות ומניקות. לא באתי כאן להתווכח בהלכה - אני מודע לכך ששיטת הרב רבינוביץ' היא מקילה ביותר, ואני מודע לכך שיש רבנים רבים אחרים שמחמירים בדבר ונשים רבות הולכות לאור הפסקים הללו. מי שנוקטת לחומרא - תבוא עליה ברכה. מכל מקום, רציתי להסביר כאן בפשטות את שיטת מורי ורבי, בעיקר מצד המציאות, בקצרה.

 

(1) השולחן ערוך פוסק שמעוברות ומניקות צריכות לצום בתשעה באב, נקודה. אבל הרב רבינוביץ' כותב כך: "לרוב הראשונים מעמדו של תשעה באב אינו אלא כשאר איסור דרבנן, ולא גזרו במקום חולי. אמנם המנהג הוא להחמיר בו, אבל מעיקר הדין יש מקום להקל לחולה שאין בו סכנה כמו בשאר הצומות. כבר כתבו הפוסקים שהדורות האחרונים נחלשו לעומת הדורות הראשונים; ולפיכך יתכן שמה שנהגו הראשונים, אין בכוחם של האחרונים לסבול. על כן יש להעמיד את הדברים על עיקר הדין, ובפרט בענין שיש בו אפילו ספק רחוק של סכנת נפשות".

 

(2) לגבי מעוברות, הרב רבינוביץ' שאל כמה רופאים, ולאחר חקירה ודרישה גילה שחשש להפלה בעקבות התייבשות שייך מהחודש החמישי ואילך. לכן כתב: "במקום שיש חשש שהולד ייעקר, ואפילו אין האישה מרגישה חולשה, זה נידון כפיקוח נפש והמעוברת חייבת לאכול אפילו ביום כיפור, ואין צריך לומר בתשעה באב. הואיל והוכח שבהרבה מקרים הצום עלול לגרום להתכווצויות הרחם מן החודש החמישי בהריון ואילך, יש לחוש לכך. כמובן שביום כיפור תאכל או תשתה פחות מכשיעור, ובהפסק כדי שיעור אכילת פרס".

 

(3) אבל מה הסיפור עם הנקה? רבות שואלות אותי בעניין הזה, כי לפעמים התינוק/ת כבר קצת גדול/ה ואוכל/ת גם אוכל רגיל, וכן יש תחליפי חלב רבים בשוק, ועוד כהנה וכהנה. האם כל זה לא אומר שמניקות חייבות לצום, כיון שאין סכנה אמיתית לילד/ה?

 

(4) התשובה היא כזו: אנחנו לא רגילים לחשוב על זה, אבל תינוקות הינם יצורים מאוד פגיעים. הם למעשה חסרי-ישע לחלוטין, ולולא שהיו להם הורים שמטפלים בהם, הם היו נמצאים בסכנת חיים ממש. ובשפה ההלכתית: תינוק/ת עד שנתיים לפחות נידונים כחולה שיש בו סכנה לכל צרכיהם, ובוודאי צורכי הגוף המיידיים שלהם.

 

(5) האוכל הכי טוב לתינוק/ת הוא חלב אם. הוא הכי טוב מבחינת מה שהוא מספק לתינוק/ת, הוא הכי טוב מבחינת הביטחון שהאוכל לא פגום בצורה כזו או אחרת, והוא הכי טוב מבחינת הזמינות שלו. על כן - וכיון שרואים את התינוק/ת כחולה שיש בו סכנה - יש לוודא שהתזונה הכי חשובה תהיה זמינה, ואין להסתכן בהתייבשות החלב.

 

(6) כל הנ"ל מביא את הרב רבינוביץ' לפסוק שאין לקחת שום סיכון באישה מניקה, כי אפילו נאמר שזה ספק, הרי מחמירים בספק פיקוח נפש, וההגדרה של התינוק/ת כחולה שיש בו סכנה מנביעה ממילא את המסקנה שיש להחמיר בפיקוח נפש ולוודא מעבר לכל ספק שלא תהיה התייבשות של החלב. על כן מניקות לא צמות לדעת הרב רבינוביץ'.

מקווה שהדברים ברורים דים.

 

איך זה קשור?לב אמיץ

אכילת חזיר זה פיקוח נפש?

 

זירוז לידה שלא בזמנה,  או מצבים שהמעוברת מסתכנת או עלולה לסכן את העובר בגלל הצום זה עינייני פיקוח נפש. בשביל זה עושים שאלת רב. אחרת מה צורך יש בפסיקה של הרב? 

לא דיברתי על מצב שזה מגיע לפיקוח נפשה''ב
אלא על לא להרגיש טוב כשזה לא מסוכן. כמו שכולנו יודעות, זירוז של לידה כמה ימים לפני התאריך זה לא פיקוח נפש. (ביו''כ יש פי 1.5 לידות מביום רגיל. שזה בעצם אומר שחלק מאלה שכאילו היו יולדות יום- יומיים אח''כ ילדו ביו''כ.)

לגבי מה שאומר הרב ליאור על לא לפגוע בהנקה:
א. זה אכן חידוש להתייחס להנקה כפיקוח נפש (לא ידוע לי שתינוקות עם תמ''ל מתים מזה, ולכאורה אם זה היה פיקוח נפש אסור היה לתת תמ''ל סתם משום ונשמרתם..)

ב. אם יש חשש רציני שההנקה תיגמר לגמרי אז הוא מתיר. אבל אם אפשר לשאוב לפני כן, ולהחזיר אח''כ את ההנקה, גם אם זה מאוד מאוד קשה, אז לא מתירים איסור תורה.

טוב, לא יודעת מה לומר לכן, רק הפריע לי שזה לא ברור ששוברים את הצום רק במקרה של פיקוח נפש.. אבל תעשו מה שנראה לכן.
צום קל ושנה טובה!
לא קשור קשה.לב אמיץ

עצוב

משתמע מדברייך שאת ברת פלוגתא לת"ח גם מהגדולים שבדורברכת טוב

גם אם הרב שלכם פוסק באופן שונה יש פה דעת תורה

"ועשית ככל אשר יורוך" זהו ציווי מדאורייתא.

 

אף אחת לא עושה מה שנראה לה אלא מה שהרב פסקירושלמית טרייה
מה שאמרתי כאן בא לדחוף בנות לשאול רב, ולא לאסור על עצמן מראש מתוך מחשבה, כמו שלך, שזה איסור חמור ולמה שיתירו בכלל ולכן בשביל מה לשאול.

מישהי שמקיאה, למשל, די ברור שזו עלולה להיות סכנת חיים - התייבשות חמורה היא סכנת חיים ברורה ומיידית. רק שתדעי שכל שנה שומעים על חיילים שנפטרו ל"ע מהתייבשות. קל לאבד נוזלים, לפעמים בלתי אפשרי להחזיר אותם לגוף מספיק מהר והנזק לא בר תיקון.

חבל למנוע מבנות לשאול.
את מוזמנת לפתוח ספרי הלכה.הקולה טובה

ולראות מה כותבים הראשונים והאחרונים על מעוברות ומניקות.

מעוברת שהריחה ביו"כ ורוצה מאד לאכול- נותנים לה.

 

מעוברת שחוששת לעצמה- נותנים לה לאכול.

אם יש מחלוקת בין רבנים אם היא צריכה לצום או לא- מי שמחליט זו האשה עצמה כי היא זאת שיודעת הכי טוב איך היא מרגישה.

 

אם שני רופאים אומרים כל אחד משהו אחר- האשה היא זו שמכריעה בהתאם להרגשה שלה.

 

מעבר לזה- פיקוח נפש נחשב גם באחוזים נמוכים. כלומר למרות שרוב הנשים לא יפילו מצום, עצם זה שיש סיכון של אחוזים בודדים כבר מכניס את האשה לגדר של פיקוח נפש.

 

גם מניקה- תינוק נחשב מעצם היותו תינוק לחולה שיש בו סכנה. ולכן צריך להזהר בו מאד. במיוחד תינוק שרגיל להנקה מלאה- חייבים לפני יו"כ לנסות לתת לו תמ"ל בבקבוק לודא שזה אכן אפשרי. לא להגיע למצב שבו ביו"כ אין חלב להניק והתינוק לא לוקח בקבוק..

 

 

 

מניסיוני- נכון שאסור לזלזל בצום יו"כ אבל גם אסור לזלזל בחיי אדם.

(מניסיוני האישי שצמתי כמניקה וזה גרם לי לירידה דרסטית בחלב וכמעט להפסקת ההנקה. ומאז יו"כ עברתי לשלב תמ"ל כי לא הצלחתי לחזור להנקה מלאה. 

וגם בהריון לפני כמה שנים- הצום גרם לי ממש לצירים. ב"ה שלא קרה כלום אבל אם היה לי רחם יותר רגישה זה היה יכול להסתיים לא טוב..)

 

לכן כל אשה צריכה לברר מה מצבה הרפואי ולברר מה מצבה ההלכתי.

 

מגיבה לכולכן ביחדה''ב
א. לדעת כל הרבנים השאלה היא מה מוגדר כפיקוח נפש ולא האם מותר לשבור בלי פיקוח נפש (כנ''ל במקרה של וודאות שיגיע למצב של פיקוח נפש למרות שעכשיו עוד לא)

ב. ''ועשית ככל אשר יורוך'' נאמר על הסנהדרין. כמעט לכל פסק יש חולקים ואם אני הולכת על פיו אני חולקת על ת''ח גדולים. לא חלקתי על הרב ליאור אלא הקשתי על דבריו וגם אשמח לשאול אותו על כך באופן אישי אם יצא לי.

ג. חס וחלילה לא אמרתי לבנות לא לשאול, רק דייקתי שהשאלה היא האם זה נחשב מצב של פיקוח נפש לפי פסיקתו של הרב, ולא- האם הרב מרשה לי לשתות או לאכול כי ממש קשה לי.
לאכול ענבים שחורים ערב לפני .וגםאני ליאחרונה
במהלך היום לפני הצום.
בררנות באכילה - מה עושים?אמא טובה---דיה!

כל ילד אוהב דברים מאוד מסוימים ומעטים, וכמובן שאלו דברים שהשני לא אוכל...

המאכל היחיד שכולם אוהבים זה שניצל, ואין לי כוח כל יום להכין שניצלים. זה המון עבודה ולכלוך (ואין לי תנור בשרי, אז לא רלוונטי לאפות).

כבר אין לי חשק להכין אוכל, כי תמיד יהיה מישהו שיתלונן שאין לו מה לאכול ואז אני אכין לו עוד משהו במיוחד.

ולרוב שניהם לא אוהבים. אפילו לא מסכימים לטעום.

זה כל כך מתסכל.

אפילו בפסטה, ששניהם מסכימים לאכול, כל אחד מסכיםאמא טובה---דיה!

לאכול רק צורה מסוימת.

אחד רק ספגטי, ואחד רק פסטה קרניים.

זה פשוט מתיש.

לגבי שניצליםאיזמרגד1

אולי שווה לקנות נינג'ה בשביל זה.

לגבי כל השאר אין לי תשובה... נשמע קשוח ממש. אולי לעשות תורנות שכל יום את מבשלת משהו שמתאים לאחד מהם, והשני יכול לבחור בין שאריות מאתמול ללחם עם משהו...

יש לי מטבח פיצי, אין לי איפה להניח נינג'ה...אמא טובה---דיה!

אני לא מצליחה לעמוד על זה שיאכלו לחם עם משהו, תמיד בסוף אני מכינה כמה ארוחות צוהריים כי הם בוכים שאין להם מה לאכול...

לגבי שניצלים-מוריה

להכין כמות ולהקפיא. להפשיר לפי הצורך.

אנחנו מתחילים טיפולמקרמה

זה תחת קלינאיות תקשורת

איזו רמה של בררנות מצריכה טיפול?אמא טובה---דיה!

נראה לי שזה אידודואלימקרמה

אבל בגדול

כשאת רואה שיש הרבה תסכולים- גם שלך וגם שלהם

שיש כבר אוירה לא טובה סביב הנושא של האוכל

שהגדילה הפיזית לא משו

שזה מפריע לשגרה, שחושבים פעמים אם לצאת לטיול/למלון/לסעודת שבת עם השכנים

שאת עומדת מתוסכלת סביב הקופסאת אוכל כי את כבר לא יודעת מה לשים

שכל ארוחה את לא יודעת מה להכין - כי אין עקביות... הלא הפך לברירת מחדל

שזה כבר מרגיש כמו משו שמשתלט על החיים...

זהו... פרקתי

אימאל'ה, אני מזדהה עם כל כל מה שכתבת כאןאמא טובה---דיה!

ובכלל לגבי חלבונים - כמעט הכול הם פוסלים,אמא טובה---דיה!

הדברים שהם כן מסכימים לאכול זה פחמימות (אחד רק קוסקוס או ספגטי, ואחד רק פתיתים או פסטה קרניים).

אני כבר שונאת להכין אוכל מרוב שזה משגע אותי.

בני כמה הם?רקאני

אני הייתי כזאת

עד היום אני בררנית

אמא שלי הכינה לנו את מה שאנחנו אוהבים

ואם לא היה לא אכלתי

ואני לא חושבת שזה נכון לעשות ככה

זה די טיפח את הבררנות שלי

לא מצאתי פתרון קסם לזה

כן הייתי ממליצה לחפש טיפול לזה או עזרה כלשהי

כשגדלים זה רק נהיה קשה יותר

התחתנתי ולא אכלתי כלום אצל חמותי בשבתות שנים

רק חלה

חצי מהחיים שלי אני נשארתי רעבה כי אין אוכל שאני אוהבת

זה מאוד קשה

ממש כדאי לטפל כי באמת יש קושי אמיתי

אצלי זה שילוב של קושי עם מרקמים וטעמים חדשים

ברמה שלטעום משהו חדש מעלה לי רפלקס הקאה

בשילוב עם קושי רגשי כנראה שעומד מאחורי זה

היום למדתי לאכול ועדיין לומדת

וזה פשוט חיים אחרים כואב לי על השנים האלה שלא אכלתי

זה גם גרם לי למחסור חמור מאוד בברזל וויטמינים

בקיצור שווה לטפל

בני שבע וארבע וחצי.אמא טובה---דיה!אחרונה

כואב לשמוע מה עברת... חיבוק...

ותודה על הדחיפה לטפל.

זה כל כך מתסכל גם להם וגם לי...

אשמח לדעתכן - מה הייתן עושותשירה_11

כיתת פעוטות במעון.

מובילה שפורשת כי קשה לה, צוות לא וואוו.

שבוע הסתגלות של המון בכי ובלגן מוגזם.

מחר צוות חדש למעט אחת מוכרת.

הילד זוחל וכל השאר כבר הולכים

כנראה שגם מחר יהיה קרייסס עד שהמטפלות יבינו מי נגד מי והמנהלת תחליט מי יוביל את הכיתה.

שולחות את הילד כל יום אפילו עד הצהריים

או שמחכות לאחרי החגים בתקווה שהעניינים יתייצבו ?

אם מחכות- לא יהיה קשה לילד ההפסקה הזו? שהוא התחיל, עוד לא הסתגל וכבר יצא לחופש ארוך

אם יש לך אפשרות,יעל מהדרום

לק"י

וגם ככה הוא יצטרך להסתגל למטפלת חדשה, אז נראה לי שלהתחיל כשהעניינים מתייצבים זה רעיון טוב.

קשה כל הבלגן הזה....

לא יהיה לו יותר קשה?שירה_11

כשהוא הלך קצת ואז שוב

אולי. לא יכולה להתחייב על כלוםיעל מהדרום

לק"י

אם היית אומרת שהוא מתחיל להסתגל, אז אולי באמת חבל להפסיק לגמרי לשלוח.

אבל אם את מרגישה שהוא עוד לא הסתגל לכלום, אז לא חושבת שזה משנה אם יישאר עכשיו או יתחיל מחדש אחרי החגים.

בשביל להסתגלאפונה

ילדים צריכים דמות בטוחה להיקשר אליה.

כל עוד זה לא המצב אין עניין שיתרגל ללכת לשם יום יום ולחוות חוסר ביטחון.

זה לא עוזרשירה_11

שהוא מכיר את המקום?

נניח היום הייתי איתו שם 20 דק וכשהוא היה רגוע השארתי אותו ליד אחת המטפלות והלכתי

מסכימהשיפור

הייתי ממשיכה לשלוחקל"ת

מידי יום, אפילו לימים קצרים יותר

הייתי משאירה בבית אם יש אפשרותחרות

ושולחת כשיש צוות קבוע ויש סדר

בבית חד משמעיתאפונה

בביתדרקונית ירוקה

גם ככה בחגים הוא יצא משגרה ויצטרך הסתגלות מחודשת

בסיטואציה דומה השארתי בביתשימושית

וואוושירה_11

יש אפשרות אבל זה קצת מורכב, לקחת אותו לעבודה איתי וכו

בנתיים כל אמא שיכולה מגיעה באמצע היום להציץ ולראות מה קורה

ואני שולחת ומחזירה עדיין אחרי שעתיים

מעניין שכולכן אמרתן להשאיר בבית

זה היה נשמע שיש לך אפשרותיעל מהדרום

לק"י

אם היית אומרת שזה בעייתי לך, לא הייתי ממליצה להשאיר.

כי קודם כל הואשירה_11

ואני יכולה לנסות לאלתר

אם שאלת אז היה נשמע שיש 2 אופציותשם משתמשת חדשה

אם זה אומר לקחת ךעבודה זה אחרת

.אלא אם הןא זורם איתך שם..

ויפה שיש אפשרות כזאת בכלל

אז לשים לזמן קצר זה גם עדיף מיום שלם במצב הזה

יום שלם וודאי שאני לא שמה אותו שםשירה_11

אני לוקחת לכל המאוחר ב11:30

מה שעשיתי (בזמנו) זה לשלוח אותו לבייביסיטר קבועהשימושית

ליד העבודה שלי מ9 עד 1, ואז הוא ישן בעגלה לידי עוד שעתיים, ראיתי שהבלאגן במעון עשה לו ממש רע.

(בסוף בכלל הוצאתי אותו באמצע שנה והעברתי למשפחתון פרטי)

פספסתי משפחתון פרטישירה_11

מעל הבית שלי

כי היכ נראלי שמעון מתאים

אני מתחרטת ברמות קשות זה ממש מצער אותי.

יורד לי 4,000 שח על המעון

שימושית

אוף, אבל זה גם מה'

מקווה שזה יסתדר מהר ויהיה לו שנה נפלאה במעון

אמןשירה_11

אני ממש משתדלת להתחזק באמונה

כי זה משפחתון שממש מתאים לי מכל הבחינות

ואמרתי לה לא תודה הוא כבר רשום למעון 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

ועדיין פנוי אצלה?טארקו

אם כן הייתי מעבירה אליה

למרות הכסף שיירד על החודש הזה, כפרת עוונות.

אפשר לבטל רישום למעון

^^^ מניסיון, לא רואה הבדל בהתפתחות של הילדים שלייעל מהדרום

לק"י

שהיו במעון או במשפחתון.

כל עוד מקבלים מענה מתאים לגיל.

הלוואישירה_11אחרונה

לא פנוי

מחכה לאחרי החגים ברור..אמא לאוצר❤

בבית כמובן, אם זו אופציהאורוש3

הייתי שם היום ב9שירה_11

והיה נראה רגוע ובשליטה ממש

אשאיר אותו שם שעתיים בערך

יופי! שיהיה בהצלחה ובטוב!!יעל מהדרום

הכנות לברית בע"הצועקת לך

בע"ה עוד כמה חודשים תהיה לנו ברית ראשונה אחרי כמה בנות,

כבר יודעת שיהיה קיסרי,אשמח לכל עצה וטיפ איך מתארגנים לברית,

מה כדאי שיהיה "סגור" מראש, על מה צריך להחליט וכולי.

אני רק על הקיסרי -מתואמת

תרשי לעצמך לשבת בברית כמה שאפשר, ואל תרגישי צורך לארח אף אחד. אולי אפילו מיד אחרי הברית תמצאי חדר פרטי שבו את יכולה להיות לבד עם התינוק, ומקסימום עם חברה טובה או אמא שיתמכו בך.

בשעה טובה ובקלות!

זה נכון לכל יולדת לשבת בשלב הזה לפי תחושתהאורוש3

למה להיות לבד?

הזמנו משפחה קרובה (וגם בגלל הזמן יצא מצומצם יחסית) ואוהבת ומעט חברים הכי קרובים.

היה מאוד משמח להרגיש את ההתרגשות ואהבה. זה לא אירוע ארוך. כמובן לא צריך לרוץ בין האנשים או לעמוד שעות. באו אלי, בברית עצמה כן עמדתי אבל כמובן אפשר לשבת אם צריך.

לקחת כדור משכך כאבים לפני ולהיות בקשב לגוף.

נכון, אבל ביולדת קיסרי זה חשוב פי כמהמתואמת

למזלי לא חוויתי ברית שבוע אחרי קיסרי, אבל יכולה לדמיין איך זה...

חוויתי שתיים. לא חושבת שזה שונהאורוש3

מהותית מאשר אחרי לידה רגילה. ב''ה אחרי שבוע כבר אפשר לזוז ברמה מספקת לברית אם אין סיבוכים, עם קשב לכוחות שאין מהם הרבה, ועם משככים כשצריך.

יש את הנשים ששבוע אחרי לידה מדלגות להן. אבל הרוב עדיין בכל מקרה לא במצב. לא חושבת שמישהו מצפה מיולדת, רגילה או קיסרית, להתרוצץ בברית.

ומצד שני, לא נראה לי נכון לתכנן מראש להתבודד...

לתאומים הברית נדחתה?

כן, הברית של התאומים הייתה בגיל שלושה שבועותמתואמת

אז הרגשתי כבר הרבה יותר טוב...

וטוב, אוחי אני כותבת מהחוויה שלי לבד, שאחרי לידות אבל בעיקר אחרי קיסרי רציתי שייתנו לי כמה שיותר מנוחה ושקט, ובטח שלא להתלבש יפה עכשיו ולהתחיל להסתובב...

אולי באמת אחרות חוות את זה אחרת.

אז לוקחת את המילים שלי בחזרה

(תשובה גם ל @יעל מהדרום )

נראה לי שחשוב שכתבת מה הסיבהיעל מהדרום

לק"י

שפותחת השרשור תחשוב מה מתאים לה.

אני דוקא נהניתי בברית לפגוש אנשים..

נשמע לי שזה בעיקראורוש3

העניין האישי שלך ופחות הקיסרי.

כמובן לא השתוקקתי אחרי הקיסרי לצאת בכל יום. אבל לגמרי הייתי במקום של לגייס כוחות לברית עצמה וגם לראות את האנשים שבאו לשמוח ולהודות איתי על הלידה והתינוק, ואח''כ לחזור לנוח.

ולא ילדתי רגיל אף פעם אבל נראה לי שזה אירוע שכן מאתגר פיזית ורגשית כל יולדת...

וכמובן לא להתרוצץ זו המלצה מעולה

אצלי ב"ה בברית אחרי הקיסרי הרגשתי ממש בסדריעל מהדרום

לק"י

לשבת כדאי בכל מקרה.

ולגבי חדר לבד, ממליצה שיהיה מקום נוח להאכיל בשקט אם צריך. מעבר לזה, לא רואה סיבה להתבודד.

(למה בעצם זה נראה לך נצרך?)

באותו מצב אז עוקבת 🙃הבוקר יעלה

עונהעל הנס

לברר מראש על מוהל,

אבל לסגור איתו כמה שיותר מהר אחרי הלידה.

אפשר לעשות סיכום של מספר מוזמנים ולהתארגן בהתאם לגבי אולם ןקייטרינג וגםלגבי אולם וקייטרינג חלופיים למקרה שתפוס.

בגדים לבנות,

מזכרות לאורחים אין צורך אבל זה משהו שכן אפשר לארגן חודשים מראש.

עונהאורוש3

אישית סגרתי מראש מוהל קייטרינג ואולם.

אבל זה היה גם בזמן מעניין מבחינת לוח השנה אז אולי סתם ברגיל פחות לחוץ. כי זה כן הרגיש מעט מוזר, אבל העדפתי כמו בכל ההכנות וקניות ללידות להתמקד באמונה שבע''ה יהיה בסדר וחלילה חלילה אם צריך אז מבטלים.

אותי זה מאוד הרגיע. וחלק מהיתרונות שזכותנו הקיסרית להנות מהם...

לא זוכרת לומר לך מתי בדיוק, זה כן היה לקראת הסוף ולא חודשים מראש...

בנוסף, שזה לא שונה מאשר אם זו לידה רגילה, התארגנתי מראש על בגדים, חד''פ (תלוי בקייטרינג מה צריך), מפות אלבד, בנות משפחה דאגו לבלונים לשולחנות.

תחליטי עם בעלךאמאשוני

איזה אופי אירוע הוא רוצה לעשות

האם באולם בי"כ או אולם ממש עם קייטרינג.

האם רוצים נגן/ צלם

האם רוצים עמדת צילום ועיצוב

כל זה זה עלויות.

תתכננו מה עושים אם ברית בשישי (אולי תעדיפו קונספט אחר)

ומה אם ברית בשבת.

תכתבו על דף את ההעדפות שלכם, בחודש תשיעי כדאי לקבל הצעות מחיר ולשריין ספקים. (כדאי להכין חלופות בראש עם מספרי טלפון)

אחרי הלידה כשיש כיוון ליום לברית סוגרים עם מי שרציתם. מי שמתנגש לו, פונים לחלופה הבאה.

אצלנו עשינו בבי"כ, הזמנו קייטרינג. המתאמת אירועים ישבה איתנו על הרכבת התפריט והמליצה על כמויות.

הייתה הצעה כתובה מסודרת, אחרי שסגרנו הרבה פינות (משלוח כלי הגשה)

ואחרי הלידה בעלי התקשר לסגור.

בגדים לבעל, לתינוק ולאחיות. יש דברים שאפשר מגמחים וכדאי להכיר לפני (בגדים לתינוק, כרית, לוודא שיש כסא אליהו)

לחשוב על כיוונים לשם 😃

כדאי לדסקס על סנדק, יש משפחות שזה רגיש אצלם ולא כדאי לריב עם הבעל או ההורים שלכם אחרי הלידה.

מוהל אני רציתי לדעת מראש על מי אנחנו חושבים כדי לברר לפני, ב"ה שאכן היה פנוי.

בגדים בשבילך זה טריקי כי אחרי כל לידה הגוף מתנהג אחרת,

אבל יש בגדים יפים שיכולים להתאים למגוון צורות וגדלים של הגוף. לא לשכוח שיתאים להנקה גם.

אני קניתי שתי שמלות לסוף ההריון, אחת התאימה לברית. היה ממש כיף להסתובב עם בגד חגיגי ומחמיא יחסית.

אם את בקטע של איפור/ לק גל אז לבקש הצעות מחיר ופרטים מראש.

אם מביאים אוכל ללא כלים וכלי הגשה אז אפשר לקנות את כל החד"פ וכלי ההגשה מראש.

קיסרי מתוכנן לא אמור לצאת לה על שבת או שישי...אורוש3

אבל אהבתי את הפירוט לפרטים עד הכרית והכיבודים. זה נכון...

אצלי היה ברית אחרי קיסרי חירוםדיאן ד.אחרונה

לפני הברית זה היה נראה לי הר בלתי עביר, רציתי לא להגיע לברית.

במיוחד שזו גם היתה לידה ראשונה עם כל הטלטלות שלה והסיבוכים של ההנקה וכו' וכו'.

בסוף הגעתי לברית כמו גדולה,

התאפרתי מהמם התלבשתי יפה וזה עשה לי ממש ממש טוב.

מהברית היה שיפור סופר משמעותי בהחלמה שלי.

המלצות שלי ליום של הברית:

להתחיל להתארגן כמה שיותר מוקדם.

אם יש מישהי שיכולה לבוא לעזור לך לארגן את הילדות ואת התינוק זה מעולה.

שחררי מעצמך את העול הזה.

כל העיסוקים הטכניים בברית לא קשור אלייך. למשל חד פעמי, אוכל, מפות, ערכה לברית.

כלום כלום לא קשור אלייך.

עדיף קיטרינג שיביא הכל מקצה לקצה.

מה שחסר שבעלך יטפל.

אפשר להתכונן לפני הלידה לעשות רשימה וכו', אחרי הלידה אל תתעסקי בזה, שאפילו לא יהיה לך עול, תגיעי לברית כמו אורחת.

שאלה בקשר לשידת מגירות-סליחה שלא הכי קשורחולמת להצליח

יש למישהי המלצה לשידה כזו?

ראיתי באינטרנט בכל מיני חנויות שאני לא מכירה ומתלבטת אם להזמין משם.

קניתי מאיקאה 2 שידות, בשימוש יומיומי כבר 8 שניםאוזן הפיל

שידה אחת רחבה ואחת צרה וארוכה.

עברו איתנו אלף דירות.

עכשיו כבר בסוף ימיהן אבל עדיין חלק מהמשפחה.

שידת פלסטיק/ עץ?יעל מהדרום

אני צריכה משהו חזקחולמת להצליח

יש לנו שידת החתלה והמגירה נפלה ואי אפשר לחבר, אז רוצה משהו חזק ויציב.

אני לא צריכה שידת החתלה אלא רק שידה של מגירות ומעדיפה שאפשר לקנות דרך האינטרנט.

ועוד שאלה-למי שמכירה הייתן קונות ממרקט פלייסחולמת להצליח

בפייסבוק? ראיתי שם שידות כאלו שחנויות מוכרות אבל לא מכירה את החנויות האלו..

זה כמו יד 2 אז עניין של מזל בעיקראורוש3

אבל מה ששאלתי זה לא יד 2חולמת להצליחאחרונה

זה אנשים שמוכרים שם דרך במרקט פלייס אבל זה חדש

ילד בן כמעט 6 שמגלה חוצפהאובדת חצות
עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 20:15

ילד מדהים במסגרת, ילד טוב, מתנהג למופת ובבית מאכיל אותנו מרורים כבר תקופה ארוכה.

חושב שהוא מחליט, אומר המון "אתם לא מחליטים עלי", מגלה כוחנות, מאד רוצה להכתיב את הסדר יום. כשהוא רוצה לא שואל ולוקח ביסקוויט מהמגירה ומחפש ממתקים, לוקח לנו פלאפון בלי רשות. אוהב לראות סרטון דבילי של כדורים שאני לא אוהבת, אבל מאפשרת לו כמה דקות כל פעם שיירגע אם הוא כ"כ אוהב את זה.

אבל זה מרגיז בעיקר:

כשמוגשת ארוחת ערב הוא משחק, כשאני אומרת שא"א לשחק כבר 19 בערב ועכשיו אוכלים הוא לא מקשיב ולא מגיע, כשאני קוראת לו הרבה פעמים לא מתרגש וממשיך לשחק, וכשאני לוקחת את הצעצועים כי הם "הולכים לישון", כועס וקורא לי "אמא חצופה", "את לא מחליטה עלי" ואפילו מרביץ וזורק צעצועים עלי.

איך אני אמורה להגיב? נמאס לי מההתנהגות שלו שעוברת כל גבול. לא באמת טיפלנו בזה או הגבנו, ניסינו, כי אין לי מושג איך להגיב על זה או להעניש או לקחת ממנו משהו ומה בדיוק.

כשאני רגועה ומצליחה אני אומרת ברוגע שלא מרביצים אצלנו בבית ולא מרימים יד וזה בסדר לכעוס אבל לא מתנהגים ככה ולא בא לי להיות בקרבתו כשהוא מתנהג ככה.

לגבי עניין השליטה, ניסיתי לומר לו שיש מלא דברים שהוא יכול לבחור אבל כשיש ארוחת ערב-אוכלים, אין פה בחירה. יש דברים גדולים שבהם אנחנו ההורים מחליטים ובדברים אחרים הוא יכול.

אבל כשהוא מחרפן ורץ בכל הבית ולא מקשיב, אז אין לי סבלנות אליו והוא ממש מתנהג בחוצפה ומעצבן.

אוהב דברי מתיקה ועוגות או ממרח שוקולד אבל כשמגישים סלט או חביתה צריך "להכריח" אותו או "להאכיל אותו", הוא אוכל אבל לא מניע את עצמו כי זה פחות מדבר אליו אוכל בריא.

איך מתנהלים עם ילד כזה? מבאס שהוא נחשב ילד מדהים ורק אני לא מצליחה להסתדר איתו.

אנחנו מאיימים מלא "לא יהיה לך חוג", "לא תקבל ממתק" ובסוף ברור שכמו טטלה לא נפגע בו ונתן לו חוג.

אז אין לי מושג מה עושים עם ילד שלא מפחד מאיתנו, מחרפן אותנו ולא מתרגש וחושב שהוא מחליט.

תודה רבה!!!רקאני

איסופים עם קטנטנים מה עושיםעם קטנטנים

2 ילדי גנים בני חמש ושלוש מסיימים ב2 , תינוק פיצקי איתי בבית ובן שנתיים במעון. ממש קשה לי להביא את הילד מהמעון כי זה כולל העמסת כולם באוטו, הוצאה מהאוטו בשיא החום והחזרה מחדש וכמובן להוציא מהאוטו ולהכניס הביתה. חושבת על האופציות ותוהה אם יש משהו שהוא בטיחותי יחסית למשל-

להשאיר את הילדים באוטו מונע ממוזג ונעול מחוץ למעון בזמן שאני לוקחת את הילד. זה בגדול לא נראה לי ממש נורא אבל די חוששת ממראית עין , כי ילדים באוטו בקיץ זה קונוטציה שלילית מאוד

אפשרות שניה להשאיר את ילדי הגן בבית ל20 דקות עם איזו פעילות . בת ה5 סבבה לדעתי, בן ה3 טיפה שובב עדיין. אולי עם איזה מוניטור כדי שאוכל לתקשר איתם?

מה הייתן עושות?

כן, אני משאירה להם סיפור בד"כ.אמא טובה---דיה!

בדיקת היריון- פס חלשניקחדש1

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

כן❤️ אבל חכי איהז יומיים..תבדקי בטא🙏שם משתמשת חדשה

תודה!ניקחדש1

זו בדיקה של TopMed

מישהי יודעת כמה היא נחשבת אמינה?

נראה חיובי מזל טוב!!מולהבולה

זה לא ממש חלש, די רואים אותו. נראה חיובי!רוח הריםאחרונה

בשעה טובה!

סרבנית בקבוקים ופריקה...ואילו פינו

אם מישהי מזהה אשמח לדעת...

מתוקה שנכנסה למעון

בהתחלה (עוד בבית) הסכימה לשתות חלב מבקבוק של אוונט, קניתי עוד כמה בקבוקים כאלה ואז בבית היא הפסיקה לקחת

ניסיתי מאמ ולא הסכימה

ניסיתי כוס אימון והסכימה (בלי הסיליקון ששומר שלא ישפיע, החלב קצת נשפך כזה וצריך לתת בזהירות( ועכשיו שוב לא מסכימה

ניסיתי מים בכוס אימון של 360 שזה כמו כוס רגילה והיא כן מסכימה לפעמים

הבעיה שבמעון מרגיש לי שהן לא באמת מנסות לתת לה .. היא כן אוכלת כבר מוצקים אבל יוצא שלא מקבלת נוזלים במהלך הבוקר.. וזה גורם לה לעצירות

והן גם לא דוברות עברית אז ממש קשה לי לתקשר איתם ולהבין מה היה במהלך היום. המנהלת מעון מנסה לעזור אבל נראלי שיגעתי אותה כבר...

רעיונות? טיפים? חיבוקים?

חיבוקאפונה

לא כתבת בת כמה היא אבל אם היא אוכלת מוצקים מניחה שלפחות 4-5 חודשים ,

הייתי מלמדת לשתות מכוס רגילה או קש (אצלי לא שותים מבקבוק תינוק בכלל, בטח לא מים).

אם את צריכה טיפים איך ללמד תינוק לשתות מקש תבקשי

בת 7 חודשים..ואילו פינו

אשמח לטיפים.. מכוס רגילה גם ניסיתי והסכימה. במעוןואילו פינו

לא מוכנים מכוס רגילה..

מעצבניםאפונה

את לוקחת קש, שואפת בו מים ואז מוציאה מהכוס וסותמת את הקצה השני עם האצבע.

עכשיו כשתהפכי את הקש המים לא ישפכו מהפתח בלל לחץ האויר,

את מכניסה את הקצה הפתוח לפה של התינוק ונותנת לו למצוץ, משחררת לו שיצאו מים

וככה הוא לומד שאפשר לשאוב מים מהקשית ועושה את זה גם בכוס רגילה.

ההמלצה הקבועה שלי היא בקבוק לנסינוצלולה

ואם את הולכת על קשר (לגמרי אפשרי בגיל הזה)- תנסי לקחת קש רגיל (אפשר בהתחלה קש עבה כמו של שייקים, יותר קל ללמוד איתו, ואחר כך קש דק), לטבול אותו במים/חלב ולסתום עם האצבע בצד השני, ככה שהמים נשארים בתוכו. להכניס את הקש מהצד של המים לפה שלה ולשחרר לאט. תראי אם היא סוגרת את הפה ומתחילה למצוץ ותגיבי לפי התגובות שלה...

וחיבוק❤️ היינו שם... קשוח.

בת כמה היא?טארקו

הייתי מתעקשת שיתנו לה מים לפחות בכפית אם היא לא מוכנה בקבוק

אפשר לנסות גם כוס אימון אצלנו היא לא הסכימה בקבוק אבל כןס אימון של נוק כן עבדה טוב.

אולי תיעזרי בהקלדה ותרגום כדי לתקשר עם המטפלות, זה קשוח שהן לא דוברות..

,רק מזדההשמש בשמייםאחרונה

ההן שלי שנה שעברה היה סרבן בקבוקים בהתחלה, ועבר לו, למד לקחת בקבוק, מאז הוא כבר שתה בבקבוק גם עם בייביסיטר לא מוכרת בכלל, גם מחזיק בעצמו את הבקבוק ושותה בלי שאף אחד מאכיל אותו.

במסגרת הוא לא מוכן, ברור לי שזה נטו קושי של ההסתגלות ולא היכולת שלו, אבל המטפלת על סף יאוש וכבר איימה שהוא לא יוכל להמשיך אצלה וזה ממש עיצבן אותי, מרגיש לי שהיא לא ניסתה בכלל הרבה והוא בך הכל היה שם שלושה ימים, תני לו להסתגל!

זהו, סליחה שפרקתי על השרשור שלך

אולי יעניין אותך