אחרי אחת הלידות, הרגשתי תחושת עומס ועול חזקה.

אני זוכרת שקמתי פעם משינה ומיהרתי אל התינוקת או אל הגדולים ושמעתי את עצמי אומרת בקול "עבדות. פשוט עבדות" .

מהר מאוד נסחפתי לתוך מערבולת רגשות ותחושת חוסר מוצא, הרגשתי כמו על רכבת הרים דוהרת בלי יכולת לעצור ולרדת, בעיקר כי היה לי בראש להצליח בעוד כמה מישורים (בעיקר עם הילדים הגדולים יותר) וכי לא הגעתי לזה בכלל.

כשראיתי שאני נכנסת לסערת נפש מזה החלטתי שאני תופסת את עצמי ומכריחה את עצמי להירגע, לנשום עמוק ולחזור אל שלוות הנפש.

הכרחתי את עצמי לחזור לפרופורציות. להבין שזה שלב כל כך זמני, ושהוא קריטי לתינוק, ולהתמקד אך ורק בזה. מה שאפשר מעבר, זה מותרות.

חיבקתי את עצמי על הקושי וחשבתי על דרכים איך להפוך את הטיפול בתינוק שלא יהיה לי לעול - שיהיה כמה שיותר נעים בשבילי - מוזיקה, ספר טוב, אוכל טוב, מקלחת/אמבטיה נעימה, לטייל עם התינוק, לישון, להשאיר את כולם עם בעלי, אפילו לכמה דק' ולקפוץ לסופר הקרוב, לא גדולות ונצורות כי זה גוזל כוחות וזמן שאין. דברים קטנים שיכולים לאושש ולשמח בתקופה לחוצה כל כך.

אחרי לידה אחרת הרגשתי מחנק מזה שאני חייבת לקחת את עצמי לישון מתוך משמעת בזמנים שהתינוק ישן כדי שיהיו לי כוחות ללילות הלבנים שהיו מנת חלקנו . וגם הצורך להקפיד על תזונה מאוד מסויימת כי אחרת התינוק סובל מגזים עוד יותר, הרגיש לי מחניק .

גם אז עזרה לי החלטה מושכלת לחזור אל שלוות הנפש שלי, למצב צבירה של התנמנמות וזרימה .

לקחת כל שעה בנפרד ולהשתדל להנות מהטיפול בתינוק.

אם צריך, תשאירי חלב שאוב עם בעלך או עם סבתא וצאי לפרק זמן של כמה שעות אפילו, לחברה טובה, לקניות, או לאן שעושה לך טוב.

חיבוק יקרה .

שלהחליט לזרום, עם מה שדחוף וחשוב בלבד, שזה כמובן, קודם כל הטיפול בתינוק, ואם נשאר זמן, אז הכל בזרימה - לבשל בהמשכים בין הגזים בלילה, בנחת, בשקט, כשכולם כבר ישנים.

להיכנס למצב של נחת, מנומנם משהו, שדברים חולפים לידך בלי שיקפיצו אותך.

אפשר לישון בבקרים לא במיטה הרגילה - להירדם על כיסא נוח או על הספה עם ספר. זה עושה פחות הרגשה של ללכת לישון מתוך כורח.

אפילו אמבטיה לתינוק העברתי ללפנות בוקר. לשים כביסות כמה שאפשר.

את כל המטלות לפשט למינימום, לוותר - כביסה אני מקפלת לארבע, ככה, כמו שהבגד, הפוך.

בישולים פשוטים ברמה של לזרוק כמה דברים לסיר, להוסיף שניה שמן מים תבלינים ולהדליק את האש.

אצלנו אחרי לידה הבית מתהפך לגמרי, כי באמת אין סוף למטלות והעזרה שאפשר להשיג מצומצמת.

ואני יודעת שאחרי השלושה חודשים הראשונים נצטרך לשקם אותו..

שכנה, אמא לשלושה עשר, לימדה אותי כלל חשוב - להרכיב משקפיים מיוחדים שרואים רק את התינוק ומתעלמים ממה שמסביב.

אם לא יוצא לך לשאוב פה ושם להקלה על גודש, אז אל תתעסקי עם שאיבות במיוחד. או שתקחי איתך את התינוק לאן שאת הולכת (תצאי בזמנים שהוא ער, על חשבון הזמן עם הגדולים אם צריך, לא על חשבון השינה שלך). בנחת, תניקי איפה שמסתדר לך בחוץ, או שתתני תמ"ל - עדיף לא להגיע לקריסה.

אל תפחדי - בעלך יחזיק מעמד, ואם יגיע הרגע שהוא לא יוכל יותר, את תראי איך הקב"ה ישלח לך כוחות מיוחדים כדי להתגבר.

וכמו שאתם עושים - לחשוב במה ובמי ניתן להיעזר כדי לא להעמיס על בעלך יותר מדי.

אני נזכרת שאחת הלידות היתה ממש לפני פסח. התחושה היתה שכל העולם פעיל ומקרצף, ואצלי הזמן עומד מלכת , כאילו אין פסח..

לפני שאני ארגיש מצוקה, החלטתי לתת לעצמי פרס - גלידה מושקעת או משהו אחר - אם אני אעמוד באתגר של ללכת לישון ולא להתפתות לתכונה הכללית לפני פסח.

ולפעמים, כשלא מצליחים להשיג תחושת רגיעה בעצמנו, אפשר להעזר במשהו להרגעה, רגיעונים למיניהם, רסקיו או בהומאופתיה.

לך צריך להודות על המילים החמות . חיממת את ליבי.

אני חושבת שפיתחתי הפרעת שינה מאז הלידה. הייתי יושבת על המחשב במקום לישון ומאז לא הפסקתי עם המנהג המגונה הזה (והנה אני פה).

אשרי מי שיש לה משמעת עצמית ומסוגלת לקחת את עצמה לישון גם כשנמאס לה. זו גבורה ממש.

גם אני מסתובבת פה בכל מיני שעות.

זה גם @ט' 

שלי היתה רגישה נוראא

ועזר לה שמיכה חיתול להחזיק ועל הפנים

ונידנוד

אחרי הלידה השניה הרגשתי מחנק , הגדול היה רק בן שנה וחודש ועדיין לא ידע ללכת

מה שאומר תלות מוחלטת בי.

לגבי כל העיצות שנתנו כאן כמו לצאת לשופינג וכאלה היו פחות רלוונטיות,

מה שעשה לי טב והיה זמין ופרקטי זה למלא אמבטיה עם שמן טוב או קצף ופשוט לשבת שם 20 דקות חצי שעה

גם מוזיקה טובה ושקטה לא תזיק.

כשלפני כן הייתי מבקשת מבעלי לעשות בייביסיטר...

לי זה מאד עזר ועד היום אחרי יום עמוס ומתיש עם הקטנטנים , זה הפורקן שלי 

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...