בטוחני שזה אינו סיכון למנהל לשעבר של פורום השקעות בערוץ 7.

עוד עובדה על סטטיסטיקה - אין לה שום משמעות לגבי האינדיבידואל.

אגב, לא ברור בכלל הקטע של לוטו במדינת ישראל. או שזה אסור או שזה מותר - אבל לשם מה המונופול של המדינה?

ג"נ: מעולם לא מילאתי לוטו. נוהג להמר אך ורק במשחקים עם תוחלת חיובית, גדולה השונות ככל שתהיה.

כאן גם השונות גבוהה וגם התוחלת שלילית. אידיוטי.

תחשב את זה ותגלה שהסיכוי שתזכה קטן מהסיכוי שתדרס בדרך לדוכן לוטו...

אין לך אפילו למה לנסות, אני חושב שזה שטותי...

יש הבדל בין מה שאתה אמרת למה שאני אמרתי.

אנשים זוכים בכלל בלוטו בגלל שכמות הממלאים לוטו היא גדולה כדי לכסות על האחוזי זכייה, אולם לאדם יחיד הסיכוי עדיין שואף לאפס.

אחר. זה שהסיכוי קטן אף אחד לא אמר שלא - הלוטו מפרסם בדיוק מה הסיכויים של צירוף מסוים - משהו כמו אחד ל16 מליון. אבל זה לא "שואף לאפס" - זה סיכוי. 

אגב, סטטיסטית מספר הצירופים שממלאים בכל סבב הגרלה ממש לא מתחיל להיות מתקרב ל16 מליון צירופים, ובכל זאת למרות שהרבה פעמים אין זוכים בהגרלה, בסוף כן יש זוכים - וגם אם ניקח את כל הצירופים יחד של כל ההגרלות, ונחלק אותם במספר הזכיות - נראה שבפועל זה ממש לא שרק אחד ל16 מליון פעמים, צירוף זוכה - כי אז הזכיות היו הרבה יותר נדירות...

בכל מקרה, אפילו מה שאתה אמרת כעת סותר את מה שאמרת בהתחלה - בהתחלה טענת ש"אין לך סיכוי" - משמע, תמלא כרטיס, הסיכוי שלך לזכות הוא אפס, אין סיכוי בכלל... - וכעת כבר עידכנת את הטענה ואתה טוען שהסיכוי הוא רק "שואף לאפס" (ואני אמרתי את המספר פחות או יותר) - כלומר, אתה מודה שיש לך סיכוי, רק שהוא קטן מאוד מאוד מאוד מאוד...

המציאות היא שזוכים, ובדיוק כמו שאדם הזה זכה פעם אחת, גם אתה יכול לזכות בפעם אחרת. לא כדאי שתתכנן לפי האפשרות התיאורטית את התיכנון הכלכלי לשנים הקרובות, אבל סיכוי בהחלט ישנו. 

הסיכוי לפרס ראשון (לטבלה בודדת) הוא - חיסכון השקעה וצריכה

ממלאת שני טורים, המינימום שאפשר- אאל"ט זה עולה 5.20 ש"ח

בקטע של 'אם צריך לקרות אז ניתן לזה הזדמנות, ואם לא- נשאיר את העולל אצל המטפלת ונחזור לעבוד '

1:16,273,488

אני ממלא לפעמים לוטו אבל לא ממש בונה על זה

הכמה ימים האלה בין מילוי הטופס להגרלה הם מיוחדים..

יש משהו משחרר בלפנטז קצת

הפרס הגדול שם הוא רבע מליון אם אני לא טועה.

תפתחו מחשבון חסכון ברשת. הם שמים שם 60 שקל בחודש עשרות שנים כדי לזכות ברבע מליון.

ב 50 שנה (סדר גודל רגיל של זמן שאנשים מנויים לדבר הזה) שילמו 36000 שקל

בהפקדה בהשקעה הכי בנאלית(אך תנודתית) מדד ה S&P ב50 שנה האחרונות היו יוצאים עם מליון שקל...

לא חבל?

שנית, יש הבדל בין מנוי פיס לבין למלא לוטו - מילוי לוטו, עקרונית, יכול להיות חד פעמי... וגם לא במחירים האלו (המינימום הוא 5.2 למילוי 2 טבלאות).

שלישית, כדי להגיע לסכום שאתה מדבר עליו אתה צריך תשואה שנתית של 10 אחוז ריבית - אני לא מבין הכי גדול בהשקעות אבל אני בספק כמה השקעות "הכי בנאליות" יתנו לך כל שנה באופן רציף (או בממוצע בסופו של דבר) 10 אחוז ריבית על הכסף שלך למשך חמישים שנה... זה ריבית מאוד גדולה, יחסית לכסף שאתה משקיע כל חודש. אתה מכיר באופן אישי מספר רב של השקעות שנותנות תשואה כזאת? 

S&P 500

אמנם לא באופן עקבי 10% בשנה, אלא יש שנים של יותר ויש שנים שמפסיד. למשל השנה 22%.

ב -30 השנים האחרונות 12% תשואה, או 9% real returns  כלומר בנטרול אינפלציה.

כמובן השקעה כזו היא תנודתית, אבל אם אדם מסוגל לזרוק 60 שקל לפח כל חודש, כנראה זה לא ממש כסף שהוא צריך, והוא יכול לעמוד בתנודתיות הזו.

בלי להתלהב.. רק ב 40 ש"ח.. שזה בעצם כיסה את ההוצאות על הטפסים הקודמים 

בתור בחורה מאמינה אני רואה את זה כהשתדלות. אני לא ממלאה (או ממלאת..?) יותר מהמינימום לטופס (שני טבלאות) - כי אם הקב"ה ירצה אני אזכה דרך הטבלאות האלה..

וכן הכל זה מאת ה' אז ברור שאפשר לזכות על הימור ראשון;)

(גם אם ירצו ויעשו את כל התחכומים שבעולם- אם ה' החליט שתזכה אז תזכה)

ולא נראה שהם זכו אי פעם יותר מכמה עשרות בודדות...

אח שלי תמיד קיבל כרטיס גירוד מתנה ליום הולדת שהכי הרבה שהוא זכה שם זה 20 שח...

קיצר- לא משתלם. כמובן שהם כבר לא מנויים לזה.

(אפילו שמישהו ניסה לשכנע אותם שהוא יביא להם את מספר המזל שלהם! בהתחייבות!)

אני מאמינה שכל כסף שצריך להגיע אלי- יגיע. אז למה לבזבז על זה.. ?

כלומר- יש פה הוצאה של כסף וודאי, וזכיה ממש לא וודאית...או ממש וודאי שלא. אז למה לבזבז? 

אם ה' ירצה להרחיב לי, אז יש דרכים אחרות יותר בדרך הטבע (כמו הוספת שעות לעבודה, עבודה מזדמנת פתאום, אחר...)

הסיכוי אפסי, אבל בתור בידור זה לא פסול.

מילא להסתכל על לוטו כבידור.

מילא להתענג על הדמיונות עד ההגרלה.

מילא לטעות בסטטיסטיקה.

אבל לעשות מזה מעשה של אמונה? השתדלות? אתם בסדר?

תסמכו על הקב"ה שאם ירצה שתהיו עשירים יש לו מספיק דרכים לעשות את זה.

"אמונה תמימה"?! בטחון בה'?! השתדלות?! מה נסגר.

אני לא יודע אם לקרוא לזה "פגם" באמונה, אבל זה ודאי הסתכלות ילדותית משהו על נושא השתדלות ובטחון.

מה קרה אחרי שזכיתי בלוטו מרתק ממליצה לקרוא

יתכן שיש רוב שנופלים אבל שישנו גורם שניתן להצביע עליו וניתן לפעול אחרת אם קורה נס כזה...

מי אמר שהזכייה בלוטו היא "לקבל את כל התקציב"? מאיפה החלטת את זה? 

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,

ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

ומרפסת, וחניה, ומעלית.

מי שמממן את זה זה מי שקונה את הדירות החדשות במתחם שצריך לשלם את העלויות של כולם. אם מחיר הדירה החדשה לא גבוה מספיק לא יהיה פינוי בינוי. כמה פשוט.

מקובל לתת מכפילים של לפחות פי 3. כלומר 3 קומות נהיות 9. 4 נהיות 12. אחרת זה לא כלכלי לבנות.

במקומות כמו לוד צריך לתת מכפיל של 5. זה שיקול בעיניי לרעה כי יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בבתים שיש בהם כל כך הרבה דיירים.

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqzchmzgl

לא הכרתי שעשו זאת

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!

לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

משהו חסר?

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.