בטוחני שזה אינו סיכון למנהל לשעבר של פורום השקעות בערוץ 7.

עוד עובדה על סטטיסטיקה - אין לה שום משמעות לגבי האינדיבידואל.

אגב, לא ברור בכלל הקטע של לוטו במדינת ישראל. או שזה אסור או שזה מותר - אבל לשם מה המונופול של המדינה?

ג"נ: מעולם לא מילאתי לוטו. נוהג להמר אך ורק במשחקים עם תוחלת חיובית, גדולה השונות ככל שתהיה.

כאן גם השונות גבוהה וגם התוחלת שלילית. אידיוטי.

תחשב את זה ותגלה שהסיכוי שתזכה קטן מהסיכוי שתדרס בדרך לדוכן לוטו...

אין לך אפילו למה לנסות, אני חושב שזה שטותי...

יש הבדל בין מה שאתה אמרת למה שאני אמרתי.

אנשים זוכים בכלל בלוטו בגלל שכמות הממלאים לוטו היא גדולה כדי לכסות על האחוזי זכייה, אולם לאדם יחיד הסיכוי עדיין שואף לאפס.

אחר. זה שהסיכוי קטן אף אחד לא אמר שלא - הלוטו מפרסם בדיוק מה הסיכויים של צירוף מסוים - משהו כמו אחד ל16 מליון. אבל זה לא "שואף לאפס" - זה סיכוי. 

אגב, סטטיסטית מספר הצירופים שממלאים בכל סבב הגרלה ממש לא מתחיל להיות מתקרב ל16 מליון צירופים, ובכל זאת למרות שהרבה פעמים אין זוכים בהגרלה, בסוף כן יש זוכים - וגם אם ניקח את כל הצירופים יחד של כל ההגרלות, ונחלק אותם במספר הזכיות - נראה שבפועל זה ממש לא שרק אחד ל16 מליון פעמים, צירוף זוכה - כי אז הזכיות היו הרבה יותר נדירות...

בכל מקרה, אפילו מה שאתה אמרת כעת סותר את מה שאמרת בהתחלה - בהתחלה טענת ש"אין לך סיכוי" - משמע, תמלא כרטיס, הסיכוי שלך לזכות הוא אפס, אין סיכוי בכלל... - וכעת כבר עידכנת את הטענה ואתה טוען שהסיכוי הוא רק "שואף לאפס" (ואני אמרתי את המספר פחות או יותר) - כלומר, אתה מודה שיש לך סיכוי, רק שהוא קטן מאוד מאוד מאוד מאוד...

המציאות היא שזוכים, ובדיוק כמו שאדם הזה זכה פעם אחת, גם אתה יכול לזכות בפעם אחרת. לא כדאי שתתכנן לפי האפשרות התיאורטית את התיכנון הכלכלי לשנים הקרובות, אבל סיכוי בהחלט ישנו. 

הסיכוי לפרס ראשון (לטבלה בודדת) הוא - חיסכון השקעה וצריכה

ממלאת שני טורים, המינימום שאפשר- אאל"ט זה עולה 5.20 ש"ח

בקטע של 'אם צריך לקרות אז ניתן לזה הזדמנות, ואם לא- נשאיר את העולל אצל המטפלת ונחזור לעבוד '

1:16,273,488

אני ממלא לפעמים לוטו אבל לא ממש בונה על זה

הכמה ימים האלה בין מילוי הטופס להגרלה הם מיוחדים..

יש משהו משחרר בלפנטז קצת

הפרס הגדול שם הוא רבע מליון אם אני לא טועה.

תפתחו מחשבון חסכון ברשת. הם שמים שם 60 שקל בחודש עשרות שנים כדי לזכות ברבע מליון.

ב 50 שנה (סדר גודל רגיל של זמן שאנשים מנויים לדבר הזה) שילמו 36000 שקל

בהפקדה בהשקעה הכי בנאלית(אך תנודתית) מדד ה S&P ב50 שנה האחרונות היו יוצאים עם מליון שקל...

לא חבל?

שנית, יש הבדל בין מנוי פיס לבין למלא לוטו - מילוי לוטו, עקרונית, יכול להיות חד פעמי... וגם לא במחירים האלו (המינימום הוא 5.2 למילוי 2 טבלאות).

שלישית, כדי להגיע לסכום שאתה מדבר עליו אתה צריך תשואה שנתית של 10 אחוז ריבית - אני לא מבין הכי גדול בהשקעות אבל אני בספק כמה השקעות "הכי בנאליות" יתנו לך כל שנה באופן רציף (או בממוצע בסופו של דבר) 10 אחוז ריבית על הכסף שלך למשך חמישים שנה... זה ריבית מאוד גדולה, יחסית לכסף שאתה משקיע כל חודש. אתה מכיר באופן אישי מספר רב של השקעות שנותנות תשואה כזאת? 

S&P 500

אמנם לא באופן עקבי 10% בשנה, אלא יש שנים של יותר ויש שנים שמפסיד. למשל השנה 22%.

ב -30 השנים האחרונות 12% תשואה, או 9% real returns  כלומר בנטרול אינפלציה.

כמובן השקעה כזו היא תנודתית, אבל אם אדם מסוגל לזרוק 60 שקל לפח כל חודש, כנראה זה לא ממש כסף שהוא צריך, והוא יכול לעמוד בתנודתיות הזו.

ולא נראה שהם זכו אי פעם יותר מכמה עשרות בודדות...

אח שלי תמיד קיבל כרטיס גירוד מתנה ליום הולדת שהכי הרבה שהוא זכה שם זה 20 שח...

קיצר- לא משתלם. כמובן שהם כבר לא מנויים לזה.

(אפילו שמישהו ניסה לשכנע אותם שהוא יביא להם את מספר המזל שלהם! בהתחייבות!)

אני מאמינה שכל כסף שצריך להגיע אלי- יגיע. אז למה לבזבז על זה.. ?

כלומר- יש פה הוצאה של כסף וודאי, וזכיה ממש לא וודאית...או ממש וודאי שלא. אז למה לבזבז? 

אם ה' ירצה להרחיב לי, אז יש דרכים אחרות יותר בדרך הטבע (כמו הוספת שעות לעבודה, עבודה מזדמנת פתאום, אחר...)

הסיכוי אפסי, אבל בתור בידור זה לא פסול.

מילא להסתכל על לוטו כבידור.

מילא להתענג על הדמיונות עד ההגרלה.

מילא לטעות בסטטיסטיקה.

אבל לעשות מזה מעשה של אמונה? השתדלות? אתם בסדר?

תסמכו על הקב"ה שאם ירצה שתהיו עשירים יש לו מספיק דרכים לעשות את זה.

"אמונה תמימה"?! בטחון בה'?! השתדלות?! מה נסגר.

אני לא יודע אם לקרוא לזה "פגם" באמונה, אבל זה ודאי הסתכלות ילדותית משהו על נושא השתדלות ובטחון.

מה קרה אחרי שזכיתי בלוטו מרתק ממליצה לקרוא

יתכן שיש רוב שנופלים אבל שישנו גורם שניתן להצביע עליו וניתן לפעול אחרת אם קורה נס כזה...

מי אמר שהזכייה בלוטו היא "לקבל את כל התקציב"? מאיפה החלטת את זה? 

לא צריך להפיץ קונספירציות בצורה מסודרת כדי שאנשים יתחילו לתרחש את הגרוע ביותר. ולהבנתי זה מה שקרה. אף אחד לא רץ ואמר "הייתה מעילה" אלא הודלפה הגעתם של החוקרים ואז רב-סרן שמועתי קיקד-אין.

ותביעות לא יכולות להעלות את מניית הבנק

בחודש הכנסה בגילאי הפנסיה.

עד הפנסיה שלך הכל ישתנה, הטכנולוגיה תשתנה והיוקר יאמיר יהיו הרבה יותר שנים לחיות והרבה יותר תרופות והאינפלציה תעלה, זה תמונת מצב של עכשיו.

במציאות, לעומת זאת, אפשר להתווכח על שורות רבות בכתבת הנהי הזו, וכמעט על כל מספר ומספר שם.

יגיע הזמן שאנשים יבקשו לא להזדקן.

לא יודע איך זה מסתדר עם הלכה. אבל בעיניי זה לגמרי עניין.

או לחילופין להשקיע את הכסף של הסיגריות בפנסיה שלך

איכס

אצל האנשים סביבי. שהופקד להם לפנסיה כל השנים,

דווקא בגיל השלישי יש להם יותר רווחה כלכלית לעומת החבר'ה הצעירים.

סיימת לשלם משכנתא.

קצבת פנסיה מסודרת

אז נכון שיש הוצאות, אבל למי שיש פנסיה מסודרת (לכולנו אמור להיות אם לא עבדנו בשחור) נצליח להסתדר.

רוב החברים מאוד רחוקים מהפנסיה שאמורה להיות בגילם, מאוד מאוד רחוקים.

אנשים לא עובדים בעבודה מסודרת עד גיל מאוחר.

ישיבה, צבא, אקדמיה, עבודות זבל למיניהן.

העשור הראשון לעבודה הוא הכי קריטי ובקריירה של 40 שנה, בגלל אפקט הריבית דריבית הוא יהווה כמחצית מהחיסכון הפנסיוני.

לאנשים פשוט אין מושג לגבי זה, לאנשים אין כסף לחיסכון פנסיוני גם עם החוק החדש.

בטח עצמאים שלא באמת מפקידים לפנסיה.

שלא לדבר על גירושין.

אנשים גם עוצרים קריירות באמצע מכל מיני סיבות, אנשים מפסיקים לעבוד, עקרי בית, מחלות, ילדים, הסבות מקצוע.

הם בונים על זה שאנשים ישלמו "כל מחיר" בשביל לחיות. גם בגיל 80. ואז דברים מתייקרים יותר ויותר (מישהו אמר תרופות מחוץ לסל?).

בגדול מה שהיה צריך לעשות מולם זה חרם צרכנים, אבל זה לא יקרה כי חרם צרכנים משמעותו אנשים שיסכימו למות.

אתה מדבר על דברים שהיו קיימים עד היום?

או דברים שלא היו קיימים לפני עשרים שנה, והיום הם כן, ולכן אנשים מוכנים לשלם אותם?

זה שהיום לפתח תרופה עולה מליארד דולר ויש 20 שנים להחזיר את הכסף (אחר כך פוקע הפטנט). אז התרופה נהיית יקרה להחריד ואחרי 20 שנה יש גנרי שעולה עשירית.

פעם היה יותר זול לפתח תרופות, פחות בדיקות למינהן. זה הופך כל דבר חדש לפשוט יקר מדי ולעמותות חולים ממומנות על ידי חברות תרופות שעושות הפגנה להכניס את התרופה היקרה "לסל" כלומר לכספי מיסים במקום להתחרות בשוק חופשי.

זה לא באמת יקר יותר כמו שזה חדש

תרופות חדשות היום עולות פי כמה לעומת תרופות חדשות אי אז לפני 30 שנה.

בהודו יש חוקי תרופות קצת אחרים. מה שמאפשר בתורו למערביים לפעמים ליסוע לשם ולחפש חיקוי זול לתרופה היקרה שלהם. כמובן שאסור לייבא אותה ארצה כי זכויות יוצרים וזה.

עומר מואב הוא סופר מומחה במקצוע שלו ושמאלן קיצוני בשאר הזמן. כלומר אם מסננים אותו זה אומר שהוא חושב שסמוטריץ' טוב ואפקטיבי לבוחרים שלו.

מצאתי מאמר דעה.

הדבר היחיד שאפשר לקבל כביקורת זה את העובדה ש"אין הרבה רפורמות כלכליות" שאפשר לכתוב על שמו בסוף הקדנציה - וגם זו ביקורת עם אפס יושרה לא רק כי רפורמות זה לא לחיצת כפתור (בטל לא בשנות מלחמה) אלא בעיקר כי הוא ניסה בכל כוחו ופשוט הפסיד למערכת דורסנית ומאובקת.

אבל הרי אני עצמי פרסמתי כאן ביקורת חדה פי מאה מזה, וכרגיל מנסים גם להתעלם וגם להדוף בכל מיני בוקי סריקי נלעגים.

אולי התסמין הברור מכולם לאופי הקטסטרופי של זמן תפקידו במשרד, הוא הבהילות להנחיל איזו אידאה כאילו הוא מבוגר אחראי. זה בעיניי מעיד כאלף עדים על בהלה שהוא חש, כשהוא כן מודע לילדותיותו שאין בה קמצוץ של התאמה לכזה תפקיד.

למותר לציין את ההתווכחות האינפנטילית עם עובדות, כמו סיפור הגירעון והוויסקי, שקרן המטבע הבינלאומית היא שהכריעה בעניין - הגם שבאיחור רב, כפי שתמיד זה הבסיס לאורך הנשימה של הכזב - שברור לגמרי שהמשרד, אחרי שנתיים שלו, היה עבדים נרצעים שמעוותים עובדות ואמת מקצועית למענו ולמען הדיקטטורה האישית.

אבל נכון שבפוליטיקה, המבחן להצלחה או כישלון הוא בראש ובראשונה שאלת השיכנוע או לחלופין, היכולת להנחית ולהכתיב.

סמוטריץ' הוא איש הכלכלה החופשית. במידה מוגבלת. אין לו יכולת לדבר נגד ישיבות (היה מנכ"ל ישיבה בעברו) ובטח ובטח שלקצץ בתקציב שמופנה לציבור שהצביע לו הוא לא מסוגל. זה אומר שהוא הצליח להעביר כל מיני רפורמות שרצו באוצר כבר הרבה שנים להעביר והיו פוגעות באוכלוסיות אחרות שבדרך כלל יש להן מהלכים פוליטיים באוצר. אבל הפעם לא.

זו שהסתיימה עכשיו בהצלחה מרובה כל כך, שעל המדפים אין גבינה לבנה ואין קוטג'!

אני מדבר על רפורמת מה שטוב לאירופה/לאמריקה טוב לישראל, שהובילה לשפע עצום של מוצרים זולים מיובאים באושר עד.

ולגבי החלב, ובכן, תודה לשר האוצר שהעיר את כל שדי הלוביזם החלבי מריבצם. חשבתי שתהליכים עושים "באיטיות", באופן מדוד, כמו עם גיוס החרדים.

עד שבאיזה שלב המונופול הרפתני שבר את הכלים ויצא לתקשורת.

דברים קרו תקופה ארוכה מאוד מאחורי הקלעים.

אולי הוא קישקש את עצמו לדעת, ואולי יש כמה שחושבים שמשהו שהוא עשה או מספר שהוא יודע לעשות שווה משהו, אבל הוא אפס מאופס.

זה מביך לשמוע.

יש כאן ביקורת אובייקטיבית, הגם שלא נעימה, על מתיימר שתופס עמדת השפעה על הציבור, המדינה, החיים והעתיד.

זו הרמה שלך, לעשות תנועות עם אצבע על אף כמו בגנון ולשיר "הכול עובר עליך"?

לא ברור למה.

לתקשורת הדתית לאומית. לדעתי הרפתנים פרסמו בה במליוני שקלים. מקור ראשון, בשבע, עלוני השבת, קבוצות של דתיים בפייסבוק, ערוץ 7...

שהיא לא חשובה מספיק, הרבה מידי אנרגיה הוסבה להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי בעוד שהיה ניתן להסב את האנרגיה הזו יותר לכיוון ריסוק מונופול הכשרות או מכון התקנים או כל רגולטור מכפיל יוקר מחיה מיותר.

אתה יודע איך זה נגמר.

הוא חשב שאם הוא יתן דחיה (חוקית של שר הדתות) אז הוא יסתדר עם הרבנות עד אז, ואחר כך הממשלה נפלה וכבר הייתה ממשלה אחרת שדחתה (לפי החוק הישן) עד שהצליחה לבטל.

כלי בידי מפלגת שס, הריקבון והחילול השם שנובע מכל פינה אפלה בשחיתות שמשריצה המפלגה המסואבת הזו בכל חלקה טובה שהחא נוגעת, המיאוס של הציבור בפרוטקשן שהמפלגה המושחתת הזו גובה בשם אלוהים מכל מוצר ומכמעט כל בעל עסק הוא כבד מנשוא, יש לפרק הכל ולבנות מחדש, מפעל הג'ובים בשם האל לחבורת בוגרי החינוך העלוב שלא יכול ליצור שום בוגרים פרודוקטיביים וחייבים את מפעל הג'ובים הזה כדי לתחזק את בוגרי החינוך המפלגתי העלוב שחייב גם לגרום לתלמידיו להצביע למפלגה המושחתת הזו, צריך לשים לזה סוף ועיניך הרואות שאם אתה חפץ לשים בעל כיפה סרוגה כשר הדתות, אם אתה רוצה לתקן את הרבנות והמועצות הדתיות ומשרד הדתות מהמיאוס המתגלגל שקוראים לו שס, אתה לא יכול להצביע למפלגה הציונית דתית, אתה חייב להצביע למפלגה שתשאיר את שס מחוץ לקואליציה, אחרת שס תחמוד דבר ראשון בתיק זה ותשלח ידה כבני עלי במזלג שלוש השיניים לטרוף את מפעל הג'ובים, ומפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ לא תעשה את זה.

כך או אחרת יש המון מחוללי יוקר מחיה חוץ מזה שהייתי מתמקד בהם לפני שהייתי משקיע כל כך הרבה אנרגיות להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי.

וזה כשזימרתי וניגנתי בלחנים חצי מואתה קדוש בערבית. לא עזר שום דבר. איראן לא הותקפה, לא תקפה, ישראל הועמדה בפינה. וחבר הכנסת סעדה יצא חומוס בפיתה, בתוך החלות של שבת על מצע פרנות. תגיד, עם אפסים כאלה אפשר לדבר על מחוללי יוקר מחיה? עם קואליציית פופוליסטים הזויים כאלה? עם כאלו מאופסים נלעגים חסרי תקווה, חסרי תועלת, חסרי חיים?

פתיחה של מונפול החלב הוא לא על קרטון חלב, אלא על כל מוצר חלב באשר הוא. פתיחת התחרות על החלב פירושה שכל מוצר (!) שיש חלב במרכיבים שלו ירד במחיר. אולי אתם משפחה של אוכלי בשר, אבל במשפחות אוכלות חלב זה כסף.

בנוסף, זה היה אמור להיות מהמונופלים הקלים לשבירה, בשונה ממה שש"ס מחזיקה בו או פוליטיקאים אחרים.

חוץ מזה שגם ביבוא היתה רפורמה שהיתה משנה מאוד את המונפולים בארץ ואת החירות של האזרח הקטן, ואז רצחו לו אותה בדם פוליטי קר. אפשר להתלונן מהיום ועד מחר, נראה אתכם במקומו. כל אחד גיבור בעיני עצמו.

עם כל האנרגיה שהשקיע בכך, כנראה שהלובי הקומוניסטי בליכוד גדול עליו, איככה יפנה לטפל במחוללי יוקר מחיה אמיתיים?

ראו את הזבל ופשוט דילגו מעליו.

מגיע הראשון שניסה להרים ולטפל בזה. קופצים עליו כל מיני ולבסוף הזבל מתפזר קצת או עובר למקום פחות מרכזי (ובדרך אל הפח).

ועליו אתה צועק.

וזה לא שהוא עשה את זה בהתנדבות, הוא נבחר לתפקיד, זה המקצוע שהוא בחר ולטעמי הוא בחר את המלחמה הלא נכונה להלחם במחוללי יוקר מחיה רבים אפשר ולאו דווקא להשקיע את האנרגיות הרבות כל כך בדבר כל כך פעוט שאנשים ברובם לא ירגישו ביום יום ולא יזכרו לו ביום הבחירות גם לו היה מצליח, להפך מה שיזכרו לו שהוא נכנע ללובי הקומוניסטי בליכוד ולא הצליח אפילו את המונופול המעפן הזה לרסק וחבל.

קרי, את דבריו צריך לקחת בעירבון מאוד, אבל מאוד מוגבל.

ולראיה, קיימים לא מעט כלכלנים סוציאליסטים, על אף שהשיטה פשטה את רגל בכמה וכמה מדינות.

לא נראה לי שזה אפשרי

נותנים לו להיות שר האוצר. זה תפקיד הכי כפוי טובה

זה התפקיד עם הכי הרבה כוח אחרי ראש הממשלה

וצריך להיות עם כתפיים חזקות כדי להצליח בו.

ביבי היה שר אוצר והוא ראש ממשלה

לפיד היה שר אוצר וזה הרים לו את הקריירה (עזוב שעכשיו אחרי 15 שנים היא דעכה)

כ"ץ וליברמן היו שר אוצר והם עדיין חזק בתוך המשחק הפוליטי

זה שכמו שתגיד שראש ממשלה הורס קריירה פוליטית

כל מי שהיה ראש ממשלה נהרסה לו הקריירה הפוליטית

ברק. אולמרט. שרון. בנט. לפיד.

ביבי לא נחשב. ביבי מעל הטבע

נתן לו את האוצר. מה הוא עשה? קיצץ קצתבאות לחרדים ועד היום זוכרים לו את זה.

לפיד מה עשה?

שאל אותו אם ירצה שוב את האוצר. ברור שלא

יקפצו על התפקיד שוב

תמיד אפשר לשפר. לא כל החלטה היתה נכונה כלכלית. והוא קידם פרוייקטים "מגזריים" שקופחו כל השנים.

כלכלה תמיד קשורה בעולם הערכים שלך.

מואב תוקף את סמוטריץ כי הוא תמך ברפורמה המשפטית - ומערכת משפט חזקה היא תנאי לכלכלה חזקה. ברור שוודאות כלכלית חשובה לכלכלה - אבל גם ברור שאפשר להתווכח עם הטיעון ה"כלכלי" הזה..

אותו דבר בהשקעה ביישובי יו"ש. בצלאל יסביר בצדק, שזה צודק, וגם טוב וחשוב לכלכלה והביטחון. הטיעונים שלו ברמה של - בגלל שלא תמכתה בעסקת חטופים- אז לא היה שלום, ועלויות המלחמה עצומות ולכן אתה שר אוצר כושל...

לגבי רפורמות - נכון שאולי אפשר היה יותר. צריך לזכור שאנחנו במלחמה רב זירתית רוב הקדנציה, ולא נכון לחולל חוסר יציבות גדול מידי תוך כדי ניהול מלחמה. וצריך גם לזכור שכמה וכמה רפורמות גדולות נתקעו בגלל השותפים הקואליציוניים. פעם חרדים, פעם ליכוד וכו. אי אפשר להאשים את בצלאל שלא ניסה בכל כוחו..

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,

ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.

אם ממשיכים להפקיד- הקצבה צפויה לגדול.

אבל, הקצבה הצפויה היא בשקלים היום, בלי חישוב האינפלציה. זאת אומרת, נניח אדם שמרוויח 10,000, היום בן 30, והקצבה הצפויה שכתובה לו היא 7500. עוד 37 שנים 7500 יכול להיות שווה חצי מהסכום היום..

צריך לזכור גם: לפעמים יש הפסקות בהפקדה בגלל שלא עובדים. (עשירונים תחתונים בערך 25% הפסקות, גבוהים 5%-10% הפסקות בהפקדה ביחס לתקופת החיסכון) וגם, בהנחה שלא מושכים פיצויים. אם מושכים, הקצבה תהיה נמוכה משמעותית..

הרי הכסף מושקע בשוק ההון, והתשואה השנתית הממוצעת של שוק ההון גדלה ביחד עם האינפלציה

לא צריך לדאוג, אבל כן צריך להמשיך להפקיד ולא לסמוך על זה שהקצבה תהיה מאוד גבוהה גם בלי להפקיד (על פי רוב כמובן. לפעמים היא תהיה גבוהה באמת. לרוב הבעיה היא שהקצבה לא גבוהה מספיק)

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

ומרפסת, וחניה, ומעלית.

מי שמממן את זה זה מי שקונה את הדירות החדשות במתחם שצריך לשלם את העלויות של כולם. אם מחיר הדירה החדשה לא גבוה מספיק לא יהיה פינוי בינוי. כמה פשוט.

מקובל לתת מכפילים של לפחות פי 3. כלומר 3 קומות נהיות 9. 4 נהיות 12. אחרת זה לא כלכלי לבנות.

במקומות כמו לוד צריך לתת מכפיל של 5. זה שיקול בעיניי לרעה כי יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בבתים שיש בהם כל כך הרבה דיירים.