תמיהה שעלתה לי במעריב של אתמולהלהבה והברוש..

ישנו מספר מסוים של מתפללים שצריכים לגמור שמו"ע של לחש בשביל שהחזן יוכל להתחיל,
באם המנין מצומצם, ואני רואה שאני מעכב את המתפללים כבר דקה או שתים, האם אני צריך לגמור לסיים תפילתי משום טירחא דציבורא?

אתה לא צריך למהר, תתפללסתם 1...
למה אין בזה משום טירחא דציבורא?הלהבה והברוש..


כי אתה לא חזןסתם 1...
וגם חזן לא צריך , לדעתי זה פשט גמרא. "יקצר" לא ימהר...
מה ההבדל בין לקצר ללמהר?ברגוע


לקצר זה הטקסט ואורכוסתם 1...
למהר זה לומר טקסט בקצב מהיר לא משנה מה אורכו.

אל נא רפא נא לה= קצר (תוכל לומר את זה מהר או לאט.
תפילה של ארבעים יום לארבעים לילה= ארוך (גם אותה תוכל לומר מהר או לאט).

בגמרא מסופר על חזנים שקיצרו או האריכו. מכאן ששמעו מה אמרו ותמהו על זה.
הבנתי, אבל זה לא מוכרחברגוע

אפשר גם לומר שאם מקצרים כל שכן שממהרים

אפשר לומר ככה נכוןסתם 1...
לי ככה נראה מתוך הדוגמאות שנבחרו שמדברות על אורך הטקסט ולא מציינות כלל קצב.

יש שני סוגי אריכות ולעומתן קיצור.
הוספת מזמורים וכד'
אריכות בקצב גם ללא הוספה.

יש עניין לא להאריך גם אם אתה לא חזן בשביל להיות יחד עם הציבור ולאו דווקא משום טרחה דציבורא. ככה הרמבם כותב- מי שמתפלל עם הציבור לא יאריך. לא מוזכר חזן או טרחה.

בכל אופן אם הציבור מקצר מאוד וממהר לא מחוייב להיות איתם. יש דברים שמעכבים. זמירות ופיוטים אוהבים לפייט ולהאריך ובקריאות שמע למהר.
תלוי מי הציבור ומה הן עושים בנתיים.אניוהוא
אם זה יתקבל בהבנה- והם לא מדברים - אני מתפלל רגיל
אם לא - אני ממהר.
כןימ''ל

כך כתוב בגמרא: "תניא, אמר רבי יהודה: כך היה מנהגו של רבי עקיבא, כשהיה מתפלל עם הצבור - היה מקצר ועולה, מפני טורח צבור, וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו - אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת, וכל כך למה - מפני כריעות והשתחויות".

והרמב''ם כתב: "המתפלל עם הציבור לא יאריך את תפלתו יותר מדאי אבל בינו לבין עצמו הרשות בידו".

 

כמובן שלא צריך (ואסור) לבלוע מילים או לומר בלא כוונה, אבל כן להשתדל לא להתעכב.

הרמבם לא מדבר על חזן דווקאסתם 1...
הגמרא שהבאת כן.
גם הגמראימ''ל

אני לא בטוח שאתה צודק, הלשון שלה "מתפלל עם הציבור" זהה ללשון הרמב''ם ושונה מלשון הסוגיה המקבילה שעוסקת בחזן "ירד לפני התיבה". בנוסף שים לב שההנגדה ל''מתפלל עם הציבור'' היא ''בינו לבין עצמו'' כלומר יחיד. אמנם בגלל הלשון "מקצר ועולה" אפשר להבין לכאן ולכאן אבל בכל אופן נראה שהרמב''ם הבין בגמרא שלא כמוך.


 


בין כך ובין כך אני לא רואה למה שיהיה הבדל - אסור לעשות טורח ציבור, אם אתה מטריח מה זה משנה אם אתה חזן או לא?


ההבדל הוא שרמבם לא רוצה שתהיה שונה מהציבורסתם 1...
ותפרוש בהנהגותיך בין חזן בין מתפלל.

כיוון של אורח ציבור הוא מזכיר בתשובה בלבד לגבי הוספה של מזמורים וכאלו. הוא מבקש להוסיף תוספות רק בתפילת יחיד בגלל טורח ציבור. תשובה רסא'.
לא הבנתיימ''ל

מה התכוונת לומר, שמדובר באיסור משום פרישה מדרכי ציבור ולא משום טורח ציבור?

 

את התשובה אני מכיר אבל היא עוסקת במזמורים שקודם התפילה ולא בתפילה עצמה, בהלכה ובגמרא מדובר על התפילה ממש.

לאסתם 1...אחרונה
רמבם לא סתם השמיט את טעם ההלכה. אולי הוא חולק על הטעם אולי הוא מוסיף עליו בכל מקרה הוא לא עוסק בטעמים.

רמבם סתם ולא פירש.

רמבם לא חילק בין חזן למתפלל- החלוקה היא בין תפילה ביחיד לתפילה בציבור.

אז האם הטעם הוא מפני טורח ציבור, או מפני פרישה מדרכי ציבור?

לדעתי לא זה ולא זה אלא מה שהרב קאפח מכנה בהלכה זו יוהרה, שוני מהציבור.

(אלא אם כן לזה התכוונת כשאמרת דרכי ציבור- בדרך כלל הכוונה בדרכי ציבור היא לא לצום עם הציבור או משהו מהותי- הלכתי. על דברים שבהנהגות מדובר ביוהרה. כמו תפילין של "רבינו תם" או דבר כזה.)
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך