לשאלתך - כיום קדושתו כקדושת בית כנסת, לפחות עד קצה החרבות הנפרדות

קדושת בית כנסת, הוא עומד בגדר של בית כנסת (לפחות השטח הפנימי של הרחבה בחלקו 'הגברי').

לגבי החלק הפנימי המקורה אולי יותר מבית כנסת כי נראה לי שהוא מיועד לבית מדרש.

נ"ב

יש שאלה לגבי עובי החומה (החריצים שבין האבנים) - על פי ההלכה עובי הכתלים של הר הבית קדושתו כהר הבית (לעניין קדשים וכו'), אבל מאחר ומדובר בחומת הורדוס ולא הכתלים המקוריים של ההר אין בהם קדושה כלל מעבר לקדושת ירושלים כמו בכל ההרחבה של ההרחבה של הורדוס אפילו זו שעל ההר עצמו (מחלוקת ראשונים אאל''ט). זכור לי שהיו גדולים שהקפידו על זה, לא זוכר שמות.

ויש קדושה שאסור להשתמש בהם לשאר דברים, אז נראה לי שקל וחומר על חומות הר הבית עצמו.

כלים פרק א יראה שלרחבת הכותל יש את אותה קדושה כמו לחנות שווארמה שברובע.

אז אולי קצת יותר.. כי יש גם קדושת ביהמ"ד וביה"כ, אז נניח כמו בית המדרש של ישיבת פורת יוסף

אבל, "שכינה לא זזה מכותל מערבי" קצת משנה את המשוואה...

שהכוונה כן לכותל שלנו

קשיא..

בצפוני כמעט אין שום שרידים גלויים, במזרחי יש מעט, בעיקר בקצוות, ובדרומי כמדומני ברוב אורכו שרד רק נדבך אחד, שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות.

הרי הרב אמר לך במפורש שתלך לאקדמיה, "ועשית ככל אשר יורוך". אמונת חכמים לא?

וברצינות - סיפור זה נחמד, וגם צעקות לפעמים, אבל זו לא טענה, לא עניינית ולא בכלל.

נ"ב

אני לא זוכר כמוך שכתוב שמדובר בכותל של קדש הקדשים בדווקא (אולי אפילו משמע להפך).

אני כלום, עפר ואפר. איך זה עונה על השאלה ששאלתי?

כשאדם שואל שאלה לומר לו "אתה כלום" לא עונה עליה. 

אם הטענה שלו נכונה אז היא נכונה וכל חכמי הדורות טעו.

מסכת שלימה נכתבה על מקרים כאלה, היהדות לא מפחדת להודות בטעויות. 

שהרי "אפילו אם יאמרו על שמאל שהוא ימין תאמין" מדבר על גדולי דור שחיים. וראיה: הרי הם כמו גמדים על גב ענקים. שלמרות שהם קטנים מהענק. יש להם טווח ראיה רחב יותר כי הם גבוהים יותר. אף גדולי הדור, הם רואים מה פסקו קדמונים ואת הטיעונים שלהם ולפי זה פוסקים. וביחס אליהם באמת אין מקום לדעה האישית שלך. 

אבל. גם זה רק להלכה. שצריך לקיים את מה שהם אומרים גם אם אתה חולק. אבל בנוגע לדעות: מותר לחלוק.  שנאמר: "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" ולא "תורה ציווה לנו משה מורשה גדולי דור" ואם אפשר רצוי לברר איך דעת גדולי דור מתיישבת. שהרי טענה עומדת בפני עצמה ולא משנה מי אמרה. ועוד. נראה לי שבמקה שלנו יש רבנים מתקופתנו שטוענים את מה שטוען אלעד. ועם כך, הוא ראוחז דעה במחלוקת גדולים ופוסקים ויתכן שמותר לו אף לפסוק על פיה 

מה דעתך @חיה רוז?

בגלל שלא בדקת למה הם סוברים ככה ולכן אתה חושב שהטענה שלו צודקת אתה יכול לקבוע שכל גדולי ישראל לאורך כל הדורות טעו?!

לפני שבודקים טוב ושואלים אותם ולפני שאתה בעצמך גדול אלא אם גדולים אחרים שגדולים מספיק אומרים את זה. פגיעה בכבוד תלמידי חכמים היא חמורה מאד ובמיוחד כשמדברים על דעת כל גדולי ישראל. באמת צריך להקשיב לטענה אבל לא מתוך השקפה של "אם היא נכונה הגדולים טועים" אלא מתוך השקפה של "צריך לבדוק איך זה מתיישב עם דעת גדולי ישראל" אבל בידיעה שהם צודקים ורק לנו בגלל שאנחנו לא מספיק מבינים נראה שזה סותר את דעתם. אם ראית, אני אכן התייחסתי לטענה והבאתי את תשובתו (תירוץ אחד מבין רבים) של הרב זלמן קורן שליט"א- הרבה פעמים כתוב "בית המקדש" והכוונה לכל הר הבית וכאן מוכח שמדובר על הכותל של הר הבית ולא של בית המקדש כי כתוב עליו גם שהוא לא יחרב לעולם והוא הכותל היחיד שלא נחרב- אין עוד כותל מערבי שלא נחרב וגם הכתלים האחרים של הר הבית שקיימים היום כן נחרבו והם בניה מאוחרת יותר.

1. ראשית - לא חלקתי על אף אחד. לא התייחסתי בכלל לשאלה אם הכותל המערבי הוא אותו הכותל המערבי שהמדרש אומר עליו שלא זזה ממנו שכינה מהסיבה הפשוטה שזה לא רלוונטי - גם אם זה נכון זה לא משנה את הגדר ההלכתי שלו, מבחינה הלכתית קדושתו היא בגלל שהוא בית כנסת. ולא רק אני מתייחס אליו ככה, הרבה רבנים מתייחסים אליו ככזה.

2. לעצם הטענה - לומר ש'כל גדולי הדורות' ו'כל הרבנים' וכו' וכו' החשיבו את הכותל המערבי כמקום קדוש זה מאוד לא מדויק ומעיד בעיקר על בורות, כשהראשונים באו לבקר הם ביקרו בהר עצמו ובכלל לא עברו בכותל של היום (למשל הרמב''ם שעלה להר הבית אתמול לפני 852 שנים, וכן העידו ר' בנימין מטודלה והמאירי שנהגו היהודים בזמנם ועוד. כמו כן הם מזכירים ש'הכותל המערבי' הוא כותל פנימי).

@אניוהוא

@חיה רוז

@אפרת שירה

כי זה מראה שהמנהג היה לעלות להר, לא להתפלל בכותל. הם גם מעידים שככה נהגו היהודים בתקופתם.

אם הטענה שהשכינה גלתה מההר לכותל וכו' הייתה קיימת אז היו צריכים ללכת לשם או לפחות לבקר שם.

השאלה היא באיזה שלב התחילו להתפלל בכותל ולהחשיב אותו כמקום קדוש, והאם ''כל גדולי ישראל לאורך הדורות" ראו אותו ככזה - מסתבר שכלל לא.

ברור שאף אחד לא רואה אותו כיותר קדוש מהעזרה, זו לא השאלה. השאלה מתי כן התייחסו לכותל כמשהו, מהראשונים אתה רואה שלא הכירו דבר כזה. ברדב''ז יש אפשרויות להבין לכאן ולכאן (החישובים שלו מתאימים למידות הכותל הפנימי) אבל גם הוא לא מעיד על מנהג שכזה.

כדי לא להסכים אתה צריך להוכיח שכן היה מנהג כזה לאורך הדורות ושכך סברו 'גדולי ישראל'.

לבוא ולטעון שכל הדורות התייחסו לכותל כמקום תפילה וכמקום קדוש בלי להביא אף ראייה (ואפילו נגד ראיות הפוכות) זה לא רציני....

אתה טוען שכל חכמי ישראל לאורך הדורות נהגו ו/או סברו משהו לגבי הכותל ואין לך שום רעיה לזה, וכשמישהו טוען נגד מה שטענת שהם סברו אתה מקשה שעליו שכך גדולי ישראל סברו...

בגלל דעת הרדב''ז לומר שכל גדולי ישראל ראו בכותל כקדוש וכמקום תפילה? אתמהה...

(ואם כבר שאלת גם לגבי דעתו הוא לא ממש מקור מספיק, גם בדעות יש מחלוקות).

השאלה היא על הר הבית למעלה, משם משמע שהמנהג הוא לעלות. הכותל המערבי לא מוזכר בה אפילו בחצי מילה.

גם ''כל גדולי ישראל בדורות האחרונים'' זה מאוד כוללני ויומרני, צטט לי בבקשה כמה מגדולי ישראל האלה שלפני ה70 שנים האחרונות .

לשון השאלה: "שאלת ממני אודיעך דעתי אם מותר ליכנס לעליות הבנויות סביב לבית המקדש שהן בולטות לתוך המקדש על גבי זיזין וגיזוזטראות /וגזוזטראות/ לפי שראית שנהגו בזה היתר ואין מוחה בידם".

אין לי בעיה עם הדיון לגופו של עניין, הבעיה הייתה עם הטענה "כך סברו גדולי ישראל כל הדורות ולכן אסור לחלוק על זה".

ובכלל - כלל לא ברור לאיזה כותל מערבי הוא מתכוון, לא גרע מהמדרש עצמו שאומר אותו הדבר על כותל המערבי.

ושוב - נניח שזו דעת הרדב''ז, בגלל זה לקרוא לה ''דעת כל גדולי ישראל לאורך הדורות"?

לא ברור לאיזה כותל הוא מתכוון כי לפי החישובים שלו (בתשובה שציטטתי לעייל) נראה שהוא קורא 'כותל המערבי' לכותל שבמידות הפנימיות.

כמו כן היה כותל מערבי פנימי שנהרס בינתיים וגם רוצף מעליו, אבל הוא היה קיים וגם עכשיו נשאר ממנו קצת בעיקר באדמה (ראה כאן - http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2650758&forum_id=20388).

שנית - נכון שלא מצינו אינה ראייה, אני לא טענתי לראייה כלשהי. 

אתה (בשם הרב אייזנר) טענת שכך היא דעת כל גדולי ישראל - חובת ההוכחה היא על טוען הטענה, אני לא חייב להוכיח שהם טענו הפוך...

לא כל אי הסכמה היא 'ויכוח', בטח לא כשיש הקשבה הדדית.

שויין.

בראשונים וברדב"ז הוא כותל אחר, פנימי יותר.

אבל, קודם כל, לדעתך, הכותל הזה שקישרת לתמונה שלו, כותל של מה הוא?

כתבתי שלי לא ברור על איזה כותל הוא מדבר כי ראיתי לפחות 3-4 דעות בזה.

להבנתי (בלי שמדדתי או ראיתי בעצמי את הכותל המדובר אלא רק על בסיס מה שכתבו עליו) מדובר בכותל המערבי של הר הבית המקורי שבנה שלמה, לא על ההרחבה של הורדוס.

מה שאני כן יודע שזה כותל שנמצא על ההר, את זה הוא כן כותב.

עולה בבירור שהם מדברים על הכותל שלנו. ומסתבר שגם שאר המקורות, (כולל ההתייחסות הקדומות לתפילה בכותל) מתייחסים לאותו כותל.

רבי שמואל ב"ר שמשון שהגיע לארץ כמה עשור שנים אחרי רבי בנימין מטודלה כותב-

"ונפול על פנינו לפני שער שכנגדו מבחוץ מרוח לעין עיטם הוא בית הטבילה לכהנים. ושמה שער שכנגדו בכותל מערבי ומיסוד הכותל כעין אולם גדול אחד אשר ביסוד ההיכל," זה תיאור שמתאים לקשת וילסון, לא לכותל המצולם, או למה שידוע לנו על כותלי המקדש/העזרה.

הכפתור ופרח דן לגבי ה"כתלים העומדים" האם הם כתלי העזרה או הר הבית, ביחס לשאלה ההלכתית של איסור כניסה. ברור שהוא מדבר על הכתלים המוכרים. (למשל הוא מזכיר שם את שני שערים שנקראים באב אל רחמא - שער הרחמים, ואת שערי חולדה). הוא מסיים "וכן עמא דבר באים עד אותם הכתלים . ומתפללים לא-ל ית' לפני אלו השני שערים.." 

ברור שלא היו מתקרבים בזמנו לכותל מערבי פנימי יותר. ומכל העניין נראה שלא היו מוכרות לו חומות פנימיות יותר, שכן זה היה מאוד משמעותי לנידון שלו על זיהוים של הכתלים, והוא לא מזכיר זאת. 

מספר דרך הקודש עולה בבירור שהכותל שממנו לא זזה שכינה הוא הכותל המערבי שלנו, ולא כותל פנימי יותר. אני מעתיק ממאמר של הרב קורן.

(קלושים כלומר שהם משתמעים לכמה פנים ולכן היותם מקור לעניין זה נתון בספק).

עכשיו אני דווקא בעד מקורות ייחודיים וחדשניים, אפילו כאלה שמשתמעים לכמה פנים - אבל המרחק בין לדון ולהחשיב את משמעות שלהם לבין להפוך אותם לחד משמעיים ובנוסף ל''דעת כל גדולי ישראל לאורך הדורות" ובכך לטאבו המרחק גדול מאוד מאוד. וזה הדיון פה.

ובכל זאת לגבי המקורות שהזכרת:

1. המקור של ר' שמואל ב"ר שמעון מדבר על הרוח הדרומית (עין עיטם), שם ישנן גם את שערי חולדה וגם נמצאו בורות טבילה גדולים שמתאימים לתיאור.

את המשפט "הבא ושמה שער שכנגדו בכותל מערבי ומיסוד הכותל כעין אולם גדול אחד אשר ביסוד ההיכל" לא ממש הבנתי, האם הוא אומר שכותל המערבי הוא יסוד של כותל כעין אולם גדול (כלומר שמקיף גם לשאר הרוחות) והוא הוא יסוד ההיכל (כלומר שהוא הכותל שנשאר מכל ההיקף של המקדש עצמו)?

בכל אופן זה שהוא קורא לו 'כותל מערבי' לא אומר כלום, כל הכתלים הם מערביים, החל מכותל ההיכל עובר בעזרה בחיל בחומת הר הפנימית ובחומת ההר החיצונית. הוא לא קבע שזה הכותל שהמדרש דיבר עליו ומי יודע אם היה אז המדרש הזה בדעתו. כך שאפילו אם היה מדובר בכותל ההר החיצוני אין מכאן אף ראייה.

2. המקור המצולם שהבאת זהה ללשון הרדב''ז בתשובה תרצא, וההבנות השונות בלשונו זהות. לפי המידות נראה שהוא מדבר על שטח פנימי יותר מהחומה החיצונית.

אתייחס באופן מאוד חלקי, ובקצרה.

א. בעיקרון, ברור שהלשון 'כותל מערבי' מילולית שייכת על כל כותל מערבי. ולכן, מרש"י ביומא כא א שהוזכר קודם אין שום ראיה.

אבל יש מקורות שעולה מהם שהם מתייחסים לכותל המערבי כמושג. כאשר יש מקור כזה, ואפשר לזהות על איזה כותל הוא מדבר, סביר להניח שגם מקורות אחרים, שמדברים על הכותל כמושג וכמקום תפילה, מדברים על אותו כותל, בפרט אם הם מקורות קרובים בזמן לאותו מקור.

ב. ייתכן שנשמט מעיניך הנימוק שהוספתי ביחס לדברי 'דרך הקודש'. [אחרי המקור המצולם] בעיני זה נימוק חזק מאוד, ולא התייחסת אליו.

ג. בכלל, רחוק בעיני שהיה כותל נוסף בימי הרדב"ז. ככלל, לא חלו שינויים מפליגים במבנה הר הבית מימיו [המקומות שהוא מתאר קיימים בשמם עד היום], ורחוק בעיני שהיה כותל משמעותי, מקודש בעיני היהודים, שהוחרב במאות השנים האחרונות, תקופה שהייתה קהילה יהודית בירושלים, ואף מקור לא מזכיר את חורבנו. [על בית כנסת הרמב"ן, ועל חורבת יהודה החסיד, לשם השוואה, יש מקורות שמתארים את חורבנם]

ד. החיסרון הגדול בלפרש את המדרשים על הכותל שלנו, הוא שהלשון כותל מערבי של בית המקדש, מתאימה בעיקר לקיר קודש הקודשים, ואם לא לפחות לקיר העזרה, וגם היינו מצפים שהכותל שזכה להשראת שכינה יהיה פנימי יותר.

החיסרון הגדול בפירוש השני, הוא שקשה לומר על כותל שהמדרש אומר שהקב"ה הבטיח שלא יחרב לעולם, שהוא חרב.

לפרש שמדובר על כותל הר הבית, אבל הוא כותל פנימי מהכותל שלנו, זה לקחת את החסרונות משני הפירושים..

נ.ב

כדאי לקרוא את דבריו של הרב זלמן קורן בנושאים האלה. 

הוא התייחס לעניין הכותל המערבי גם בחיבורו חצרות בית ה', גם במאמר על תשובת הרדב"ז, וגם במאמר קצר באתר מורשת הכותל המערבי. כל המקורות זמינים באינטרנט.

מעולם נסיו"פ לא זכה לעדנה כזו

הרחבה בעניין ההתייחסויות לשוק הזה במאמרו של הרב קורן, עמ' 47 עד 53

"ושם טינפולי דומיני והוא מקום המקדש ובנה עליו עמר בן אל כטאב כיפה גדולה ויפה עד מאוד.. ולפני אותו מקום כותל מערבי והוא אחד מהכתלים שהיו בקדש הקדשים וקוראים אותו שער הרחמים ולשם באים כל היהודים להתפלל לפני הכותל בעזרה"

לכאורה, מדובר במפורש על קיר קודש הקודשים. אבל אם הוא באמת ראה את קיר קודש הקדשים, פירושו של דבר שהאבן שבכיפת הסלע לא יכולה להיות אבן השתייה.

אם זו באמת אבן השתייה, כיפת הסלע [שהייתה בנויה בזמנו, והוא מזכיר אותה] מגיעה עד קצה העזרה המערבי בערך.

מלבד זאת, כמדומני שלפי מקורות אחרים הצלבנים בכלל לא נתנו ליהודים להכנס להר הבית.

ואישית, אבל לא לגופו של עניין. זה עדיין לא עונה על השאלה.

אז לא קיבלתי מסורת, ואני גם עפר ואפר. השאלה עדיין במקומה עומדת.

מדובר בדיוק על הכותל הזה (ולרב זלמן קורן שליט"א יש מאמר ארוך שבו הוא מוכיח באופן מוחלט שמדובר בכותל הזה), הרבה פעמים כתוב במדרש בית המקדש ומדובר על הר הבית וכאן מוכח שמדובר על הכותל של הר הבית כי כתוב גם שכותל מערבי של בית המקדש לא יחרב לעולם וזה הכותל היחיד שלא נחרב. חוץ מזה שיש לו קדושה יתרה כי לא זזה ממנו שכינה ודאי גם שהוא קדוש יותר בתור כותל של הר הבית.

"ואוי ואבוי לכל אשר יעז לפגוע במשהו בחרדת קדושת כתלנו" (הרצי"ה זצ"ל)

ובפרט שאם כבר, אז ביהמד, שקדושתו גדולה מבית הכנסת ולומדים מלא תורה ברחבת הכותל

אין לי נושאי כלים לידי... יש משנב

כותב הרמב"ם - "רחובה של עיר אף על פי שהעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות, מפני שהקיבוץ רב, ואין בית הכנסת מכיל אותם אין בו קדושה, מפני שהוא עראי ולא נקבע לתפילה.

כלומר, ההבדל בין רחובה של עיר לבית כנסת, איננו תלוי בהיותו של המקום מקורה, אלא בקביעות המקום לתפילה.

הכותל המערבי, הוא מקום קבוע לתפילה. והוא בית כנסת של רבים.

מעבר להגדרה ההלכתית, יש גם את דברי המדרשים שיש מקום גדול לייחס (לפחות את חלקם, ואולי את כולם) לכותל הזה, יש את מעלת "מקום שהתפללו בו אבותי", יש את מעמדו כמקום תפילת רבים, יש היותו השריד הבולט ביותר ממבני בית המקדש.

ודאי שקדושתו גדולה מקדושת ביכנ"ס מכיוון שהוא כותל של הר הבית.

במדרש נאמר: "מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי" (כמו כן כתוב שכותל מערבי של ביהמ"ק לא יחרב לעולם ומכאן מוכח שהמדובר בכותל הזה- אין כותל אחר שלא נחרב).

בנוסף ישנה מסורת מאז ומעולם שזהו הכותל ממנו לא זזה שכינה וכך מפורש גם בדברי גדולי ישראל בכל הדורות.

בס"ד

מבחינת ההלכה היבשה קדושת בית כנסת ואין נוהגים בו מצוות מורא המקדש (כך שמעתי ושיתקנו אותי אם אני טועה.)   מעבר לכך נוהגים לפי מסורת. המסורת שלנו היא ששכינה שורה על הכותל המערבי (הכותל העומד כיום שהוא כותל תומך של הורדוס כמובן ואין הכוונה לכותל המקדש ממש כפי שכתוב בשאר התגובות בשרשור), וכך גם הביא הרבי בשם חז"ל , ויש בכך הסברים מפנימיות התורה...

זאת מחלוקת , אך בדורות האחרונים חכמים גדולים הביאו מקורות אלו שוב (כגון הרבי מליבאוויטש וכו') וכמובן שהתייחסו לכותל העומד היום.

האם קדושת הכותל זה כמו קדושת ביהכ החורבה או משו אחר בעיר העתיקה בגלל השמניות "עשר קדושות" בכלים.

והוא אמר לי שאין בית כנסת שמתפללים בו כמו בכותל בתדירות כזאת וזה גם בימהד והכל...

ואז שאלתי לגבי שכינה לא זזה מכותל מערבי

והוא אמר שזה הכותל שקיים בימנו ולא הכותל של בהימק

@כל העולם!

@סתם 1... @פלוני מפונפן @ימ''ל

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה

אח"כ אם זוכרים אותך