מי שלא נותן לא נותן או שתלוי באיזה מקרה
ולמה?ומה נותנים במקום?
מי שלא נותן לא נותן או שתלוי באיזה מקרה
ולמה?ומה נותנים במקום?
רק אמונההיא שלחה לצילום ריאות אבל אני מאמינה לה
כי היא מנוסה וטובה
אלו טיפות פרוביוטיקה של סופהרב והם מעולות במיוחד כשנותנים אנטיביוטיקה ובכלל אני נותנת גם כשלא חולים כדי לחזק את המערכת החיסונית שלהם, זה מאוד עוזר
בדיעבד ראינו שזה מונו שהתלבשו עליו מלא וירוסים
הריאות זה בכלל הקטנה
פשוט יש לי סיוט מרופא אחד שסתם תקע אנטביוטיקה שלא עזרה(מוקסיפן)
וזה היה 3 פעמים ביום ל10 ימים והיתי אחרי לפני לידה)
לב אמיץלא כרגע כשהמצב הוא מצב חירום.
אני טיפלתי בדלקת ריאות בהומאופתיה, אבל זה כי יש את הכלים, והומאופתית מתמחה ברפואה דחופה, ועם האצבע על הדופק כל הזמן לגבי התקדמות ההחלמה.
נבדקנו אצל רופאת המשפחה לפני מתן התרופה ההומאופתית, ומיד שלושה ימים אחרי, והיא אישרה (די התפלאה, ומאז מאוד מעריכה) שהריאות נקיות.
אם כבר הגעתם למצב שהרופאה שומעת ומאבחנת דלקת פעילה (ואם אני זוכרת נכון, זו רופאה שאפשר לסמוך עליה שלא תרשום סתם אנטיביוטיקה), אין לך ברירה אלא לתת,
את יכולה להתייעץ איתה, בטלפון לגבי הנחיצות של אנטיביוטיקה לפני בדיקת דם.
לתת תרופה וכשילדה תבריא ללכת להומאופתית? בשביל מה?
והתבלבלתי. מצד אחד את כותבת שחייבים תרופה מצד שני את כותבת שאת מטפלת בדלקת ריאות בהומאופתיה. איך זה יכול להיות? אולי מה שהיה אצלך היה נגיפי או קשור לאסטמה בכלל? במקרה של אסתמה לא שומעים כלום אחרי שהתקף עובר. ויכול להיות התקף פעם בהרבה שנים.
ללכת להומאופתית, או מרפאה אלטרנטיבית מתחום אחר, כשהילדה תבריא, כדי להפסיק את רצף הדלקות ולתקן את נזקי האנטיביוטיקה.
מי שאין לה גישה לטיפול הומאופתי יעיל, שכבר התנסתה בו אצל מטפל/ת טוב/ה, כולל במצבי דלקת אחרים מאשר דלקת ריאות, לא תשחק עם ההוראה של הרופאה לתת אנטיביוטיקה, זה לא זמן להתנסויות.
את שואלת אם אפשר לרפא דלקת ריאות חיידקית, פעילה ואקוטית בעזרת הומאופתיה - אפשר בהחלט, וזה מה שאנחנו עשינו.
רק אמונהצריך טיפול משולב של הומאופתיה ותוספי מזון.
ההחלמה הרבה יותר קצרה בטיפול כזה.
נראה לי שזה מאחוריה
הרופאה טענה שהיה לה מונו שלם או שלו או שליו
לא שמעתי ברור.כי היה מאוחר
ולא צריך צילום כדי לאבחן. אני חושבת שאם תשימי אוזן שלך באזור ראות שלה גם את תשמעי שיש דלקת.
אחרי כמה וכמה נסיעות באמבולנס למיון ונסיעות ליליות לטרם עם ילדות בקוצר נשימה- אני מציעה לך לתת לה אנטיביוטיקה ולא להיכנס לשום סיכון נשימתי.
את לא רוצה אשפוז, ואת גם לא רוצה סטרואידים...עדיף אנטיביוטיקה עכשיו מאשר סטרואידים ואשפוז (במחלקה עם עוד מלא ילדים חולים) אח"כ.
תני לה ותהיי רגועה.
גילו אותה על צלחות פטרי של ניסויים בחיידקים במעבדה.
שמו לב שיש פטריה שהרסה להם את הניסוי ובמקום להתבאס ולזרוק את הנסוי לפח הם היו מספיק חכמים להבין שיש פה תגלית שיכולה לשנות את העולם...
שיי לב לקצות אצבעות ולשפתיים - אם הן מכחילות אז חיש קל לטרם...
נתת לה חיסון שפעת?לבת המדוברת?לא זוכרת מה רשמת לי
יש מצב גדול שזה מאלרגיה.מה זה בכלל דלקת ריאות זה מגיע מליחה?
דלקת ריאות זה מצב של דלקת פשוט. התרבות נגיפים או חיידקים בריאות.
הענין הוא שזה עלול לחסום את הנימים שדרכם החמצן עובר, ולכן יש בזה סכנה.
נס שיש את האנטיביוטיקה!!
פעם ילדים ותינוקות היו מתים מזה ה' ישמור..
בקיצור..
מבינה את כל הבלבול שלך על עצם זה שהן חולות הרבה.
אבל אם הרופאה אומרת שזו דלקת ראות או גרון,
לא להסס, לשמור על הבת שלך ולתת לה אנטיביוטיקה.
במקרה של דלקות ראות חוזרות חלילה,
שולחים בד"כ לברור אצל רופא מומחה לראות, והא בודק אם יש סיבה לחזרתיות
והאם יש צורך במניעה וכו'.
היה לי עם הבת שלי שהיתה תקופה שחלתה כמה פעמים בדלקת ראות והלכנו לברור,
ובסוף הרופא אמר שהן היו יחסית דלקות ברמה קלה ולכן זה לא נקרא שזה חוזר ואין מה לעשות.
ולחזור אליו אם יחזור שוב..
וב"ה זה אכן עבר. מקווה שלא יחזור.. (התחילו הימים הקרירים והיא קצת משתעלת..בררררר
)
אבל את האנטיביוטיקה לוקחים ולא משחקים עם זה...
לפעמים שולחים לצילום, אבל עדין לא מחכים לזה..
רפואה שלמה במהרה!!
בגיל שנה. בחורף שאחריו עשיתי כל מה שיכולתי כדי למנוע את במצבים האלה, כולל חיסון לדלקת ריאות.
גם לי היה אחד עם רגישות בדרכי הנשימה.
היא שאלה (הרופאה-בהלםם-איך היא הגיעה לזה?וניסתה לברר
היא במטפלת במעון או מה?
יש מצב שזה מהגן של הילדה?והיא מקבלת מנשאות?
הגננת לא יודעת על אף אחד חולה
באותה תקופה
.
לפעמים זו תגובה של המערכת החיסונית לאנטיביוטיקה קודמת, או אפילו לשלב הקשה של בקיעת שינים - גם זה היה לי עם אחת הילדות שהיתה איתי בבית.
היא אכן ממש לפני הבקיעה.מרירת נורא
היא לא קיבלה אנטביוטיקה קודמת ברוך ד'
עבר לה עם מה שדיברנו אז.
היא מאוד מאוד השתעלה ואולי זה מה שגרם לה לזה
לא נתתי לה גם פניסיטיל ועכשיו אני גם בדילמה
כי כתוצאה מהחום הגבוה 3 ימים יש לה פריחה בכל הגוף
למניעה נותנים דברים רק אם זה חוזר
כל עוד זה פעם אחת..לדעתי תחכי לראות מה קורה
בעז"ה שיהיה פעם האחרונה.
אם התכונת לחיסון נגד שפעת-לדעתי כדאי לתת בלי קשר..
אני בדיוק מתלבטת האם לתת עכשיו לילדים.
שנים קודמות הם קיבלו.
השאלה מה יש במקום.אם יש.רק אמונהזה ממש חוסר אחריות.
וקניתי פרוביוטיקה לתת לה אבלרק אמונהלא היה בטיפות אז קניתי אבקה
ואין לי רעיון איך לתת לה בלי שישפך
בקלות
ומה הקטע הזה של לגמור אנטביוטיקה?
זה נכון?אם היא מרגישה טוב למה צריך עוד?ולמה כזה הרבה ימים
למגר את החיידק, אחרת הוא יתפרץ שוב, וגם עלול לפתח עמידות לאנטיביוטיקה.
אפשר לערבב פרוביוטיקה בחלב אם או במי אגסים ולתת בכפית או במזרק.
בעלי אכל אותם-קשים
היתי בדרך לשאול אותך אם לחכות שיתרככו.
לב אמיץכן. תחכי שיבשילו.
פשוט לשים בקערה, מחוץ למקרר, לא עטופים בכלום.
די מהר הם נעשים רכים - מספיק שיהיו לא בוסר, לא צריך לחכות שיתרככו מאוד.
ואם כבר אז שאלה מה אפשר לתת במקום פניסטיל(אני מורחת אלוורה כמובן)
אבל יש לה את התפרחת של אחרי החום(נס שאני אמא לילדה 2-בראשונה התעלפתי מזה)
ואם היה לה חום זה קשור לדלקת ריאות כי הוא עבר לפני שנתתי אנטביוטיקה
ואוף למה בפעם שאני לא הולכת לרופאה כי יאללה חום נו
כבר הייתי אצל הרופאה מלא לאחרונה
אז מגיע הדבר הכי רציני?
לב אמיץאחרונהטוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
נגעת ללבי.
תודה.
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי
אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה
ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
את רוצה גם למנוע הריון?
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
חלק/מהדרין
אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...
אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴
ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים
ואני חלשה
ולא כיף לי
ואני צמאה ורעבה
בה התינוקי זז בבטן
אבל אני במיטה חסרת כוח
והבית הפוך😭😭😭😭😭😭
תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.
ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.
כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.
אורז טוב גם לשלשולים.
בע''ה יעבור לך מהר...
תרגישי טוב!!!
וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.
אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.
לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,
הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,
(לפני שידענו על הקלקול קיבה)
כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.
וואי זה היה קשוח!!
אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.
יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.
וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,
אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.
הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.
תרגישי טוב. שבת שלום!
אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט
רפואה שלמה
בירושלים/ הסביבה
אשמח להמלצות מניסיון בלבד .
תודה רבה
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
והרי החדשהשולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...