ובכל זאת זה מה שאני מרגישה.

כי היא חברה שלי. כמעט כמו אחותי. איך הוא מעז?

כנראה היה עדיף לי המצב שכאילו אין כלום ופתאום להתעמת מול זה???

הוא אחד שמתייחסים אליו בכבוד ובהערכה.

ה' ישמור. מה את רוצה ממני??

אני סופר מעריכה ואוהבת את חברה שלי.

הרגשתי משהו בעבר אבל חשבתי שאני קצת מדמיינת והנחתי את זה בצד. ביטלתי את התחושות שלי כי זה הרי לא יכול להיות. אתמול זה היה שקוף.לא תכננתי מה תהיה התגובה שלי , לא ידעתי איך לעבד מה שקורה ועשיתי את עצמי כאילו אני לא מבינה מה הולך ונעלמתי.

אני צריכה כוחות כנראה.

אני משקשקת. זה החיים שלה.

מה זה שהיה איתי?אם הוא מטומטם הוא יכול לחשוב לעשות שטות כזאת.

איכס. הגעלת אותי.

נראה לי שברור לכל שאני חלילה לא אחת הפרוצות. גועל נפש.

תאמיני לי שהשם שלו והכבוד שחולקים לו מספיק חשובים לוכדי לא להיות אהבל.

אני לא חוששת לשמי. אף אחד לא יחשוד בי בכלום.

ולאן את לוקחת אותי..?

כיוונים שלא עלה בדעתי לדמיין אפילו.

את לא צריכה להסיט אותי נגדו. אין צורך, יש לי מזה מספיק בעצמי.

הוא לא מטריד במובן של הטרדה כמו מה שמדברים עליו בחדשות. לאחרונה במיוחד.

אבל כן, אני אצטרך להתמודד .אין לי כנראה יותר מדי ברירות.

אל תתקרב אלי.

בקול בהיר, ענייני. אל תקבלי שום "האשמות". ינסה לומר משהו, תגידי שוב, "יבש": מעכשיו אל תתקרב אלי. לא מעוניינת להחליף מילה. הוא ירטון, יאמר משהו כדי להציל את כבודו.. אל תתייחסי כלל.

זה יכול להפסיק את הענין.

בשום אופן, לא להיות במקום שהוא נמצא לבד, כולל בייביסיטר.

כשיש פגישות משפחתיות, לא על ידו. 

אם זה יעזור - מצוין. אם לא - כן תשתפי את אחותך הגדולה. היא מן הסתם לא טיפשה. תסבירי מה קורה. תבקשי שבשום אופן לא יצא מהתחום שלה ושל בעלה לאף אחד, שלא להרוס לחברה. מסתבר בעלה יוכל להזהיר אותו.

ואל תרגישי "גנבת". זו הרגשה ידועה. הוא עושה, ואת מרגישה כאילו את "אשמה". פשוט שטויות.

ההנחה, שהיא יודעת.

זה נכון שאי אפשר לדעת מכאן שהוא "מנוול". אולי סתם "נתפס" אליה, ואינו חש, או מנסה לא לחוש, שעובר גבול ראוי.

אבל ברור שצריך לעצור את זה וכעת.

טוב לכולם.

אופס, זה כבר קורה. מלא חפים מפשע נרקבים בכלא

כביש החיים,

גם במקום פרנסה הרבה יותר גבוהה ורצינית עוזבים אם יש דברים כאלו...

יש סדר עדיפויות בחיים,

כשלי היו מקרים כאלה עם ביביסיטאר (לא משפחה של חברה)

עשיתי שלא הבנתי כלום,

אבל שמרתי מהאיש מרחק כמו מאש,

וכל פעם שהייתי רואה אותו הייתי קרה כמו קרח!!!!!!!!

עניינית . לא מסתכלת לו בעניים רק בצורה עניינית עונה קצר ולעניין , ובצורה מספיק חכמה שלא מה שאני צריכה לדעת, בלי שידמיין אפילו שיש לאיפה להמשיך איתי! 

ולכל המתייפייפים בעניין גברים שמכרכרים מסביב,

אז תדעו שרב הבנות יש להם אינטואיציאה ומודעות לזהות מי מתנהג איך, ומאיזה מניעים!

100% כל פעם שחשדתי במשהו כזה - זה התברר כנכון , דרך אחי שסיפורי לי וכו'...

וגם מהסגרה של הבני אדם את עצמם במשך הזמן. 

לא להגיד לו כלום כי אפילו אמירה כזאת יכולה להיות פתח לקשר מצידו (הרי בכל זאת זה יהיה שיחה ללא אנשים מסביב אז בעצם זה ממש לא הולם). ואם ירגיש מאוים הוא עלול להאשים אותה או להגיב בצורה לא צפויה כלשהי.

ולא להגיד לחברה כלום. למה לייצר מחלוקת.

פשוט להתאדות. ממש לא להגיע, לא להישבר, להגיד תירוצים לחברה ואפילו לשקר, העיקר לא לבוא ולהתרחק. גם במחיר שהיא תיפגע.

האמת שתמיד היה נראה לי משהו צורם בזה שחברות רווקות בנות גילה של האישה נמצאות בקשר טוב עם הזוג. זוג צעיר בריא לו יותר להיות בקשר ולהתארח אצל המשפחה הקרובה של שני הצדדים וזהו. בלי חברים וחברות. הגישה הדוסית חרדית לעניין הזה היא הרבה יותר בריאה.

מצטרפת במשהו לתגובה הביקורתית מאד של סיה, רק בלי הביקורת האישית. זאת ביקורת נכונה על המנהגים הלא צנועים בחברה. וזה פשוט לא צנוע. ולפני עוור לא תשים מכשול.

(נזכרתי במשהו שאמרה המחנכת שלי בתיכון: זוג צעיר לא מארח זוגות צעירים אחרים. כאילו יש שלט "סכנה, כאן בונים". בונים זוגיות. זה כל כך נכון. אולי מצערה אמרה את המשפט הזה כי היא היתה אישה אומללה שבעלה זלזל בה).

קראתי את רוב התגובות וזו קולעת בול.

חברות לא מתנתקת כשמתחתנים.

ואין כמו להזמין חברה הבייתה.

נכון שהבעל לא אמור לנהל שחנשי"ם ורצוי שישמור מרחק, אבל עד המרחק שהגעתן???

והערת אגב, אני נחשבת דוסית אש.. (סליחה שהייתי צריכה להעיד על עצמי.)

מחפשים בעיות ומוסיפים גדרים לחינם...

אוסיף עוד שישנה איזה רוח שזוג בשנה הראשונה צריך לשקוע בעצמו ולבנות את ביתו בלי 'לראות' מסביב משפחה וחברים. גישה שבעיניי, לא בריאה ואינה נכונה. בניין הבית כמובן דבר עיקרי, אך אין הוא סותר בהכרח (בהנחה שמדובר באנשים נורמטיביים) קשר עם משפחה וחברים וחבל לאבד קשרים שלא תמיד ניתן להחזירם.

ומאיפה הבנת שאמרתי שלא צריך להפריד?

פשוט מאוד צרם לי ויושב אצלי חזק הנקודה הזו..

אז מחילה.

למי שיש צורך, אפשר לפתוח שרשור חדש בנושא.

יש לי חברה מאד מאד טובה שהיא רווקה. וואלה כשהיא מגיעה בעלי הולך. לא בגלל שאני לא סומכת על אחד מהם, חלילה. אלא בגלל שלדעתי זה לא מתאים.

במאמר מוסגר- מכירה לפחות 2 מקרים בהם הבעל של האחת בגד עם החברה הטובה של אשתו. אז כדאי להישמר.

ואני מאד מסכימה עם ירושלמית טריה. זוג בשנה הראשונה לא צריך לארח זוג אחר. בעיקר בשנה שהיא כל כך משמעותית וקשה לעיתים. ממקרה שקרה לנו- התארחנו אצל זוג ממש כמה חודשים לאחר החתונה ואני באופן אישי לא הפסקתי לעשות השוואות. כי היתה לנו שנה קשה נורא וראיתי איך הבעל מתנהג לאשתו אז קינאתי. וראיתי שהם יותר מבוססים מאיתנו אז קינאתי. שזה אבסורד כי הם נשואים כמה שנים טובות ,יותר מאיתנו ,אבל לא ראיתי את זה!!! הייתי נשואה טריה בשלב של למה לעזאזל עשיתי את זה.

 היום אגב, אני ממש לא במקום הזה. מרגישה שיש לי את ההכי טוב. אבל בזמנו זה היה כל כך רע לבוא לזוג הזה.

מאד מסכימה עם מה שירושלמית טריה אומרת.

כמדומני שכשאנחנו רואים משהו לא טוב מתנהל מולנו, כדאי לבדוק את ההתנהלות שלנו עצמנו

מתחילים ברור גם עם נשואות, אבל ההסתכלות היא שונה (ההסתכלות של האישה)

 אין לי צד של ספק שאת נהנת מהרעיון, שאת רווקה נחשקת כביכול (כך את בטוחה)

ואישתו כבר ילדה ובטח אין לה כח כל לילה לבעלה למה שהוא רוצה

והנה את פרגיה טריה נוצצת ורעננה וממבט של רווקה את בטוחה, שאת כל היום 24 שעות היית עושה רק כיף .לבעלך .  מה שאולי כבר חברתך לא נותנת לבעלה וחסר לו אז הוא מפלרטט איתך

כי את הרי עוד לא התחתנת את עוד לא יודעת מה זה... נדבר עוד חמש שנים

בקיצור תעופי משם. אם היית חברה שלי הייתי מעיפה אותך בבעיטה , במצב שאני הנשואה ואת הרווקה לא הייתי נותנת לך להתקרב לבית רק בשביל אפילו הפנטזיה הזאת ,שאת בטוחה שהינה הנשוי שלחברה שלך מפלרטט איתך, והנה זה עוד יותר גורם לך להרגיש בעננים, את טוב מאוד יודת כמו כל אישה שאם רוצים!!!!! אז אפשר לא לבוא.

ואני תקופה ארוכה  היתי עושה אירוכי דרך רק כדי לא לראות מישהוא שהיה מחכה לי כל יום

יש לנו גם גיסה רווקה בת עשרים

ופשוט רואים את זה במוחש. יש גיסים. והיא בכח מנסה שיסתכלו עליה ולא עוזר שאנחנו אומרות לה

היא לא מבינה בכלל מה לא בסדר . זאת לא היא זה הוא

תמיד בשבת היא קמה איכשהוא עם הפיזמה ונמרחת על הספה ושיער כזה פזור

כאילו לכאורה הכל צנוע. אבל זה צועק תסתכלו עלי. וזה גם עוזר לה. נותנים לה צומי

גיס אחד לפחות מתיחס אליה ... כנראה היא יודעת שזה עובד עליו הפוזות שלה

אני גם יכולה לקום על הספה ולהמרח ולעשות פוזות.

אבל אני לא יעשה כי זה לא צנוע. זה לא שהגיסה הזאת יותר יפה או מוצלחת היא פשוט בכח מנסה.

אם אני בטעות אתקע עם גיס כשאני  בפיזמה אני אברח לא אנסה לתפוס את עיניו יותר

אני חושב שאת צריכה התנצלות גדולה מאד.

את הקנאות שלך כלפי גיסתך, את מוציאה עליה. זה מאד חמור.

[ועל המשקל של מה שכתבת לה - הרי היה אפשר לכתוב לך בדיוק אותו דבר:

יש נשואות, שבכח חושבות שכל רווקה תמימה שעושה משהו  על יד הבעל שלהן, עושה את זה כדי לגנוב אותו...  (אולי באמת גיסתך לא מבינה מה זה עושה? וגם אם כן, מה קשור לזאת?!)

ואותו דבר, הרי את כותבת שהיא לא "יותר יפה" ממך. כלומר, הנקודה הזו מעסיקה אותך כנראה. מה היית אומרת אם מישהי היתה כותבת לך על זה בסגנון כתבת לפותחת השרשור? 

מציע לעשות רוורס מכל המהלך הזה]

כשהחמאת לי על מקום ראשון

כתבה אישית על מישהי שכלל אינה מכירה, בגלל בעיות עם גיסתה.

אופטימיתת ענתה לה, כי באה להגן על הבחורה, שסביר מאד שנפלה קרבן להתקפה שהיא ממש אכזרית ואישית. 

אז להוסיף שמן על המדורה ולומר למגיבה אם שכחה מה עשתה בגיל 18?... כשגם אותה אינך מכיר?

ומה הקשר? וכי כל בחורה בגילה, שמתלוננת על משהו כזה, זה בגלל ש"היא" זו שמנסה למשוך את תשומת הלב, ועוד של האדם הנשוי, שהוא בעל של חברתה הטובה?

הרי האופן הפשוט שניכר מכתיבתה, שהיא ההיפך הגמור. והעובדה היא שכמה וכמה נשים כאן שהגיבו, לא העלול בדעתן משהו כזה, על אף שגם הן היו "פעם" בחורות צעירות.

אז מאיפה בא הלדון לכף חובה האכזרי הזה?!

הרי "החושד בכשרים"... אז איך אפשר לחשוד בה, שבחזקת כשרה, על "כוונותיה", בשם המחאה נגד שחושדת במישהו שהיא מכירה ולא אנחנו - היא יודעת מה היה ולא אנחנו, ורק ביקשה עצה איך לצאת מזה.

היא לא תתמוך בקשר של רווקה עם גבר נשוי.

וגם הבחורה שכאן לא העלתה בדעתה דבר כזה אלא ההיפך.

ואכן, אתה הרי לא מכיר אף אחת מהן אישית.

[ואם מדבר על "קישורים". הרי כדאי גם ללמוד מהם על רקע שונה לגמרי מהמדוברת כאן]

אני פתאום ראיתי את מה שנמשך בשרשור הזה - אחרי שלא התבכלתי מאתמול,

וממש "קיבלתי הלם".

איך עושים דבר כזה.

היא באה להגן על פותחת השרשור - בצדק גמור.

האחד, רמת המתקפה הנמוכה היתה שלהן. מאד מאד נמוכה, בוטה, וגם עם ביטוים גסים.

וכאשר פוגעים כך, חזיתית, במישהי שהעלתה בעיה - אז מותר להיחלץ לעזרתה ולעצור את זה.

אמרתי, אני בכלל ראיתי בהפתעה מה שקורה כאן. הזדעזעתי.

ולגבי מה ש"הבנתי", גם לא נכון...

אמרת שיש קישור - הגבתי שממילא לא אותה מטֶריה בזמן שאליו אתה מתייחס, ולא שייך לומר דבר כזה.

אבל לא ידעתי ספציפית במה מדובר.

מה שברור, ממכלול כתיבתיה של אופטימיתת, שהיא לע מעלה על דעתה לגיטימציה למשהו כזה. כמובן. כהו זה.

כשאני הייתי רווקה באתי לחברה שלי

והבעל פתאום אומר ואוו הסתפרת איזה מהמם לך! ראיתי שזה מאוד כואב לחברה שלי! ובצדק

והיו עוד פעמים שלוש ככה לא לענין

מאז לא דרכתי שם. בבית

גם אצל נשואה זה יכול ליצור מתח וריגוש אותו הדבר

ארועים וכו. כן אל תלכי!! אם את לא מסוגלת להתחבא מתחת לשטיח ואם הוא מוצא זמן שרק את הולכת לצד ויש לו אפילו רק רגע לפלרטט איתך

אז או שתדאגי רגע אחד לא להיות לבד!!! או לא ללכת לשום מקום שהוא יכול להמצא שם

בא לי להקיא שאני חושבת על סיטואציה שיש חתונה ואת הולכת לצד להתבודד והוא מגיע לשם לזרוק לך מבט או מילה ואשתו שם. מפחיד

ואם אתם גרים קרוב אז תלכי סיבובים אם יש סיכוי לפגוש אותו

ואל תצאי לגינה אחרי צהרים או ערב או מכולת או כל מקום שיש מצב שתהיה רק את איתו

כן ולא לגשת אליהם גם כשהם יחד עם התינוק, אפילו לא בשביל להרים את התינוק ולנשק את התינוק שאת בטח מאוד אוהבת, תאמיני לי זה לא מתפרש רע בעיני חברתך

אם חברתך שמה לב שאכן בעלה מלפרטט איתך היא הכי תשמח בעולם שפשוט לא תתקרבי אליהם ולא תחיכי לכוונם

(אה, אני נהנית מזה, שכחתי).

את מניחה שיש לי חלק בדבר ומטילה עלי אחריות, הבנתי.

מכאן ולהבא לא אתייחס למקרה שהבאתי בל"נ.

(אני מניחה שכל האמוציות מתפרצות כאן החוצה רק בגלל הסטטוס שלי כרגע)

ושאלה:

ומה איתו והגברים האחרים? נוריד ממנו ואחרים את האחריות וכל הנשים יתחבאו מתחת לשטיח רק בגלל שהוא \הם לא מסתפק\ים במה שיש לו\להם?זה יכול לקרות גם עם אישה נשואה.

נשמע לך הגיוני?

אולי השכן שגר מולך גם מתבונן בך ורק עדיין לא שמת לב?

וכשתגלי את זה- מה תעשי? תפסיקי לצאת מהבית? תרדי למחתרת?

באמת?

וואלה יופי.

נשים שלא מבינות בנשיות מאומה!

כן אישה יכולה להרגיש באינטואיציה מי מביט עליה

כן אישה לא תמיד רוצה במבטים אלה בעבר בהווה ובעתיד

כן יש גם נשים נשואות שטוב להן עם בעליהן ועדין מבטים אלו הן מחמאה

כן יש נשים שהחליט - שהן לא משנות שום דבר בחייהן עקב הטרדה זו רק נזהרות יותר , וקרות יותר וכו'.. בלי להפסיק את אורך חייהן המהותי

יההודית - זה ברור שנקלעת לאדם מנוול,

התרחקי ממנו, 

את נשמעת לגמרי בסדר,

אל תתייחסי לנשים שההבנה שלהם תקועה באיזה תסביך ולא מצליחה לראות את האמת,

זה לא אומר שאין מקרים כאלו רק שבד"כ זה לא מה שהמקרה שאת מגוללת מחביא.

וזה שאת מבינה רק צד אחד - יפה רק לשם.

אבל הקב"ה ברא כאן עולם לא מושלם - עולם העבודה.

יש כן נאצים 

יש כן מנוולים, סוטים

וכו'.. וכו'...

אם אינך רוצה להכיר בכך - יערב לך.

אבל זה לא משנה את העולם.

נקודה.

את יודעת - גם שרה נקלחה לבית אבימלך

תזהר לשונכם בבנות ישראל!!!

גם אם בדיעבד בת נהנית (לא מדברת על המקרה הנ"ל)

מתשומת הלב שהופנתה אליה, אני מכירה מספיק נשים שזה מחמיא להן

אבל בסך הכללי נגעלות ומתרחקות,

אפילו לא ללכת לבקר בבית של הדודה ....

לכל מקרה יש אלף צדדים אז גם אם יש אינטרס חפור לענין המחמאה זה הרבה יותר שולי מהרצון לחזק את הטרדנות האסורה הזו.

וממש לא כל הנשים הם כמו הגיסה של סיה שמכרכות בעוז סביב כל זבוב ממין זכר,

בעיה שלה שגיסתה כזו, אבל כל נשות ישראל כאלה????

לחשוד בכשרות זו נשיות טהורה?????!!!!!!!!!

היא לא הגיעה לשם כדי שיכרכרו

והיא לא הבינה שזה כירכור

ועד שהבינה 

זה היה אתמול

ולכן רצה לשאול,

כי הבינה שכך לא תוכל להמשיך,,

מי שחיי עם עצמו שיענה לפורום של עצמו

הדבר הכי חשוב....

ממש לא צריך להיות בבית של חברה שזה יקרה , וזו הבעיה אתם עונים ומקניטים כמו נשים עם תסביכים וחסכים.

ואין לזה שום אחיזה במציאות, יש כאן בעיה עמוקה הרבה הרבה יותר,

של אדם שבוחר להטריד אפילו במבט

...

האמת ברורה תתעלמי לא יעזור,

רק תמשיך להיות "שוטה" וכל העולם חכם!

היא עכשיו הבינה ...

אז עכשיו היא רוצה לשנות....

נקודה.

גם אני הייתי תמימה כשמשהוא נגע בי בשוק ,

אמרתי זה דחוס פה לכן

המשיך לגעת 

אמרתי לא אני מדמינת ככה בכזו בוטות 

כנראה בדיוק היה צריך את הדובדבנים האלו דווקא וכו'...

עד שהסתובבתי וראיתי אדם דתי , שלפי זיק עיניו הבנתי את מעללו כבר...

ולקח לי איזה 5 דקות עד שהבנתי שאני מוטרדת...

העזות הזו כל כך לא הגיונית שקשה לראש לעכל את זה...

כשהבנתי ברחתי משם כל עוד נפשי בי...

פעם ראיתי אותו באיזה מרכז מסחרי עם אמא שלי אמרתי לה זה הוא...

הוא כנראה קלט שאני עוד אחת שספגה ממעלליו והתחיל לברוח כנראה ידע שיש לו עלמה 

למה אני מביאה את זה - 

כדי שתתחילי להבין שכן יש מה לקנות בסיפור הזה ...

את פשוט לא מבינה את העולם...

אם זה טוב לך ...

זה לא אומר שזה נכון ... האמת לא תשתנה לפי מה שנראה לך.

אתן מנצלות את המקרה 

ומתנפלות  (לתחושתי בברוטאליות)עלי למען יראו ויראו..יודעות מה?

אני ממש לא מתנגדת למסר ואפילו מסכימה. אני גם אתחתן יום אחד(בע"ה בקרוב) .

חושבת פשוט שיש דרך לעשות את זה.

זה הכל.

בהצלחה.

יש אנשים מאחורי המקלדת, יש עניין להתחשב ברגשות של השני גם כשכולנו אלמוניים אחד לשני

דיברתי על סגנון כתיבה, על צורת התנסחות.

אם קוראים בעיון את דבריה של הפותחת מקבלים תמונה די ברורה, של בחורה המומה, קצת מבולבלת, לא יודעת איך לאכול את הסיטואציה שהיא נקלעה אליה

איך הגיעה משם לתוקפנות כזאת של לשאול אותה אם היא בכלל דתיה עם 5 סימני שאלה ?

למה לקַחת דברים בכלל לכיוונים כאלה.

התייעצה התייצות לגיטימית.

ולגבי מציאות שלצערנו קורית.

והרגישה לא טוב "בשביל החברה שלה" מהדבר הזה. וגם בפני עצמה. זו רמה מוסרית יפה ונורמלית.

והתייעצה איך יוצאים מזה במציאות שקצת מורכבת. משפחות קרובות.

שתספר לאישתו שאולי כבר יודעת ומתמודדת עם זה בכאב?

ברור שקימים סוטים אבל כל ההיתממות הזאת והרחמים על החברה הצדיקה והטהורה שנפלה לנוכל . לא נשמע לי טוב . זה לא המקום פה לרחמים על החברה זה לא העסק שלה

כ

לא ללכת, לא להיות, לברוח דרך פרצה בגדר, אולי כדאי גם לאמץ לבוש של אישה בדואית וללכת רק בליווי.

אם פותחת הייתה רוצה אז היא לא הייתה שואלת פה כלום, פשוט הייתה עושה מה שהיא רוצה. למה להאשים אותה סתם ככה? וחוץ מזה גם במקרה הזה הגבר עדיין צריך לקחת אחריות.  בעבר היו גישות כאלה ועדיין יש  שאם אישה לא רוצה אז גבר לא יתקרב. זה לא נכון!!!!! 

וכן לאישה יש זכות לדעת אם בעלה בוגד בה ולהחליט מה לעשות עם זה. אולי כשהיא תדע בעל יפסיק כי לא ירצה לאבד אותה. ואולי לא. אבל זכותה לדעת. יש גם פן בריאותי בזה. 

ולא כדאי לאישה שבעלה מנסה להטריד או לבגוד לחשוב שבעלה הוא איזה נסיך יפה וחסר שליטה שמכשפות רעות מנצלות אותו.

אם זה אופי שלו מסתבר שזה עם הרבה בנות והרווקה הזאת היא אחת מכמה....

אבל שהחברה הרווקה תדאג לידע את הנשואה שהיא חברתה הטובה? בחיים לא!

ואני הכי בדעה לא מוסלמית אבל אם מגיעים למסך כזה מסובך אז כן להעלם מהרדאר של אותו אחד.

זו לא אשמתה כלל.

וחבל מאד שאת עושה את זה.

באה לבית של חברה ותיקה שלה, לא העלתה על דעתה מה שמיעוט כאן כותבות/ים.

מציע לבדוק היטב ממה זה בא אצל מי שכותב על כך. כל אחד אצל עצמו.

אני את הבדיקות שלי עושה מתי שאני חושבת שצריך

ואני גם אמשיך להגיד את דעתי אני לא פוחדת מהתקפות

על הגוסויות שלך,

אנ לא אחזור.

את פגעת בבחורה שאינך יודעת עליה כלום.

הסברת את הרקע.

את לא צריכה לפחד מ"התקפות". את צריכה לפחד ממה שאמרח חז"ל על החושד בכשרים.

שכל ההתקפות שלי הם על מניע אישי

אם הבחורה נתקפה מינית אז זה תלונה למשטרה ואני בעד

אם זה ענין של משפטים אז בחירה שלה להימלט משם

הם על סמך נסיון אישי שלך שככל הנראה לא דומה למקרה של פותחת השרשור

מום שבך - אל תטילי בזולת.

את כתבת מפורש ש"גם גיסה שלך". דימית זה לזה. ופירטת בצורה "בלתי נעימה" בלשון המעטה.

ולא צריך להקצין גם לצד שני. זו לא "נתקפה מינית". יש תחומים שדווקא אצל מישהי נקיה, מעוררים בצדק משהו לא טוב. 

ובנוגע לבחירה "להימלט", אכן זה מה שהיא שאלה. איך עושי את זה בצורה נכונה בתוך מצב מורכב, של חברה טובה שמכירה מזמן, ונסיבות משפחתיות שמזמנות פגישות.

את יכולה להגיד את דעתך עניינית, איך להתרחק. זה גם מה שאני ניסיתי לעשות.

אבל לא לתקוף אותה ב"חשד" מלוכלך מאד על מניעיה, ובדימוי לגיסתך (בהנחה שאכן גיסתך זה לא בא מסתם נאיביות מטופשת - שגםזה לפעמים יכול לקרות).

את בד"כ כותבת דברים חשובים. בשרשור הזה נכשלת. אפשר לתקן.

ובאמת גיסתי זה נאיביות מטופשת ואולי גם הפותחת של הישרשור כזאת?

אני לא רוצה לתקן !!! לא מעונינת לתקן!!

אתה ממש בכח מנסה לכפות עלי להגיד שאני כתבתי דברי שטות

אז לא . לא חוזרת בי מכל מה שכתבתי

כתבת שאני "חושד" שכתיבתך על רקע אישי. 

עניתי: לא חושד. כתבת מפורש ש"גם גיסתך" בהקשר אל הפותחת. והוצאת על גיסתך אש וגופרית.

הרי אני לא כיר אותה.. כל המידע ממה שכתבת.

את אכן כתבת דברים שהם גרועים בהרבה מ"דברי שטות".

התקפת אישית, בחשדות ורפש קשה, ובלשון רחוקה מלהיות נקיה, בחורה שאינך מכירה כלל - ושלגמרי סברי שבדיוק כפי שכתבתה והרגישה, כך היה אצלה.

אני לא צריך "לנסות לכפות". עייני בהודעתך הראשונה.

על כן, כדאי לחזור מזה.

לא חוזרת - ענין שלך. עבירות שבין אדם לחבירו.

חבל לרדת לרמה הזאת.

כתבת "אני לא חוזרת בי" - אז הבהרתי שזה לא "בשבילי". אני לא מקבל מזה רווחים.

ובהחלט, כאשר מישהי כותבת כך, אכן איכפת לי גם ממי שנפגעה מזה,

וגם מחומרת הענין שנעשה.

אם את רוצה לייחס גם לזה כל מיני מניעים, בבחינת התגובה לזאת שפתחה את השרשור, זה עניינך. אבל אני כתבתי באמת. זה בין אדם לחבירו, ואים לכך שמץ הצדקה. חבל גם על מי שכתבה כך.

אלא שאת לא עושה מספיק ,כדי שהוא לא ימצא את הזמן כדי לזרוק לך משפט.

צריך להתחבא כמו במקרה כזה עד יעבור זעם. חודשים שלושה שלא יראה אותך שלא יזכור אותך ואחכ התעלמות מוחלטת. כך אני הייתי עושה.

וכן חברתי הטובה הסתבכה עם שכן, ואני הייתי שם שלושה חודשים לעזור לה!! וחיפשנו פתרונות

את לא מאמינה כל בוקר וצהרים היתה פירצה בגדר של החצר האחורית והיא היתה יוצאת משם ונכנסת משם , כי הוא גר בחזית ותמיד שהיה רואה אותה היה מוצא סיבה לצאת לחדר מדרגות להסתכל בארון חשמל או כל סיבה אחרת.....

בהתחלה ששמעה את העצה ממני לצאת מהגר האחורית להתכופף מהגדר אמרה את משוגעת אין סיכוי. אמרתי את חיבת!! בשביל להיפטר ממנו

זה לא שהוא היה  מטריד כי זה היתה פונה למשטרה. אלא היה מוצא כל מיני משפטים וסיבות לראות אותה

ואחרי שלושה חודשים שלא ראה אותה כי היתה נעלמת מהחור בגדר מאחורה הוא הבין כנראה שזהו עבר כל גבול

הייתי בשוק.

לפני זה היו תחושות בטן לא נוחות פה ושם שדחיתי אותן .

יש כל מיני אנשים בעולם, את יודעת את זה?

יש כאלה שנכנסים לשוק ומתבלבלים ויש שמתאפסים מהר.

ברור לי שאני צריכה להציב גבול ברור וזה גם יקרה . הדברים שכתבתן פוגעים למרות שאולי אני לא אמורה להפגע מאנשים אנונימיים. 

אני לא אחראית על שלום הבית של כל העולם רק בגלל שאני עוד רווקה.

את הרי רווקה יש פורום של רווקים בטוח ששם בנות רווקת יבינו אותך אולי יותר ויעזרו לך.

את נכנסת פה לפורום של נשואים האמת לא מבינה מה את מחפשת פה

מה את רוצה שגבר יגיד לך מה עובר בראש שלו כשהוא נשוי והוא מלפרטט עם רווקה?

זה כמו שאני לא אפנה לפורום רווקים לשאול שאלה שגבר מתחיל איתי בעודי נשואה . זה נראה לא טוב לדעתי.....

נשים נשואות מכירות את שני העולמות - גם זוכרות את ימי רווקותן וגם מכירות את הצד של הנישואין ואיך דברים כאלה יכולים לקרות או להתפרש.

לגופו של עניין, לפותחת - אני ממליצה ללכת עם תחושת הבטן שלך.

לשמור מרחק, לדלל קשר עם החברה. להמנע מכל אפשרות להפגש איתו או לראות אותו. ובמידה והוא פונה אליך/מתחיל איתך - לייבש אותו בצורה הכי קרה, עניינית וחותכת.

הרי הכי הגיוני בדבר כזה, לפנות לפורום של נשואים - בתום לב - ולשאול איך מתמודדים עם זה.

גם מצד שיש מציאות משפחתית מורכבת שמעורבת כאן. משפחות קרובות. גם מצד שמניחה שאנשים נשואים יבינו יותר את הקושי שלדעתה יכול להיוצר לחברתה ויזדהו עם הבעיה; גם שיוכלו אולי לייעץ יותר איך גורמים למישהו נשוי להפסיק עם מה שנראה לה ממש בעייתי.

עובדה שאף אחד לא העלה תמיהה כזו, למה כאן.. ויש להניח, שאם היתה פונה לפורום לנ"ו, היו מציעים לה לפנות ל"נשואים".. כפי שקורה שם לא פעם.

אז שוב "לייחס לה" מה שבראשך. לכתוב בסגנון גס כזה: מה את רוצה, שגבר יגיד לך (מעדיף לא לצטט את ההמשך)?..

לי יש קו מחשבה שונה

מה אתה מנסה להוכיח שרק קו המחשבה שלך נכון?

הרי את זו שניסית, בצורה די נבזית חייבים לומר, "רומזת עליה".., לכפות עליה את קו מחשבתך: "תגידי, למה את פונה לאנשים נשואים בעזרה"...  "זה כמו שאני לא אפנה"...

וכשעונים לך שזה דווקא הכי הגיוני  ושלא תייחסי לה את ה"קו מחשבה" שלך - את שואלת אם חייבת ללכת לפי קו המחשבה שלי.....

היא חייבת ללכת לפי שלך? למה לחשוד שזה אומר משהו? רק כי יש לה ראש שכנראה נקי מכל המחשבות הללו? לא מעלה בדעתה ששואלת כדי לשמוע "מה גבר חושב כש..".

לא צריך להוכיח ש"קו המחשבה שלי נכון".

כדי לא להטיל רפש על השני, כלומר עליה, את צריכה להביא בחשבון, שקו המחשבה שלך יתכן שאינו נכון.

זה מספיק לחלוטין כדי לא לכתוב עליה כל מה שכתבת, בהתלהמות וב"וודאות" ובחשדנות.

אבל הן נתפסו לאותה טעות, לדעתי.

שתיים בסגנון מתון יותר.

ושתיים אחרות, בהתנפלות קשה ובוטה. וגם דברים כעורים.

את לא אמורה לקחת אחריות על שלום בית של חברתך. לעצם העניין תגידי לבחור שאת לא רוצה שהוא יתקרב אלייך ואם הוא יעז להתקרב את קוראת לאבא, גיס, אח, דוד ומשטרה. ובאמת תתכווני לזה. אני חושבת שבזה הכל ייפסק. אני רק מקווה שבסביבה שלך ייתנו לך גיבוי במקרה הצורך ולא יאשימו אותך.

כנראה הוא הבין שאת בינתיים לא רוצה לספר ומשתמש בזה. ברגע שיבין שאין לך בעיה לספר הכל ייפסק

לא צריך להיות בטוחה רק לראות,

ורב הרווקות נגעלות מהתנהגויות כאלו , נקודה.

זה שאין לה אומץ,

זה שהרבה פעמים הספק מכרכר שמה זה לא בדיוק וכו'..

זה לא אומר שהיא נהנת מזה,

תגובה ממש  ....!

(לא רוצה להשתמש במילים)

אומרים איכס כי את עדין לא היית ממש עם גבר

ודרך אגב אני יכולה להגיד איכס על גבר אחר גם בתור נשואה

אבל בסתר ליבה של כל אישה זה נחמד שמישהוא מחמיא ואומר שנראת טוב וכו

כל הנשים אוהבים מחמאות!!!

אני שומעת מחברותי שעדין רווקות מה מענין אותן

אני מדברת עם חברה שבאוטובוס ואומרת ואוו כבר משיהוא שעה נדבק אלי, ויום אחר עם רווקה אחרת שנמצאת בתחנה ומשהוא עצר לידה והתחיל איתה וכו

ומעניין שאם לי זה קורה בתור נשואה אז אני בכלל לא מיחסת חשיבות, מתעלמת , בורחת לא מספרת ומתלהבת

ואני שמה לב שהרווקות חברותי מתלהבות מיזה שרדפו אחריהם והם ירדו בתחנה והגבר ירד אחריהן וכו

ואני עונה בכנות יש שאת נגד זה אבל בסתר ליבך רואה את זה כמחמאה,

אבל יש גברים , שלא משנה עד כמה שהם היו קולים וכו'...

אם הם בוגדנים תאוותנים וכו'... אני מכירה מספיק שנגלעים מהמבט שלהם ולא היו רוצות את זה בכלל,

מתחילתו ועד סופו.

האדם הנ"ל נראה לי מהסוג הזה בדיוק

יכול להיות שזאת הדרך שלך לספר לעולם איך את היית כשהיית רווקה.

את זאת לא אני !

וממש לא מעניין אותי איזו גיסה יש לך.

את התסכולים שלך תוציאי על מישהו אחר.

הייתי מאוד נחשקת כולם התחילו איתי

לא ששיתפתי פעולה . שחקתי אותה שאני בסדר וזה הגבר פלרטטן

ברור שיש גברים סוטים. אבל אישה רווקה מקומה לא בבית של נשים נשואות כשהבעל שם. לא יותר משלום שלום

באיזה זכות את שופטת מצב שאת לא מכירה בכלל?

לא סיפרתי מלא פרטים בכוונה.

ביביסיטר אני עושה רק כשהוא במילואים בכלל.

מעולם לא נשארתי איתו לבד בשום מקום.

אנחנו נפגשים עם עוד הרבה אנשים אבל איכשהו הוא מוצא זמן לפנות אלי כשאין אחרים סביבי.

תגידי לי, מה הבעיה שלך?

בגלל שאני רווקה אז ישר את צובעת אותי בצבעים קודרים? המוסר שלך הוא לא המוסר שלי .

תתביישי לך. ולא מעניין אותי את מי ומה את מכירה.

אשכרה, השפעת עלי.

זה פורום פתוח ואני אגיד מה שאני חושבת

לא מתאים לך את תקראי

סבבה. תהני.

הן אלו שמאשימות את הקורבן גם במציאות של אונ...

אין לך מה להצטדק מול אנשים עם עיוות מחשבה!

תקחי מה שטוב לך ,

תתרחקי מהאיש  כמו שאת מבינה,

תשמרי על עצמך.

תהיי קרה ,

תתפללי להקב"ה שתמחקי מליבו , ושהיה להם שלום בית.

אשרייך , מאחלת לך מלא סייעתא הדשמייא

ושבקרוב תשמחי יחד עם בעלך בביתך שמחת אמת!

תודה רבה.

נראה לי שכדאי לפרוש מכאן לפני שאקרא עוד תגובות מזעזעות .

תעשו חיים.

"בטח בטח"...

בושה וחרפה.

מאד כעור, להוציא לכלוך שיש בראש, על מישהו אחר..

לא יאומן.

[והיא תיארה בדיוק איפה זה קורה. כלומר, לא היה מקום לטעות בדבריה]

נקרא לפי הראש של הקורא.

אני ראיתי בדיוק ההיפך.

וכן - קשה לה לדעת איך להתנהג במצב כזה. לנתק קשר עם חברה קרובה? מה לעשת כשיש אירוע שהמשפחות נמצאות והוא ניגש אליה?

כל מי מכיר טיפה דברים כאלה, יודע שאכן בת  - דווקא עם תום לב - יכולה ממש לא לדעת מה לעשות אז.

חבל מאד שזו ה"פרשנות" שלכן, על מישהי כזו. ועוד בצורה "מוחלטת".. כביכול "יודע/ת מחשבות"..

במחילה.

מלבד הלשון הגסה, דומני שברור שאת מכניסה לבחורה הזו מהרהורי ליבך, מה שלא עלה על דעתה לרגע.

מאיפה ה"העזה" לקחת גועל כזה, ולהחיל אותו עליה.

הרי היא אמרה ש"היה משהו" שאפילו לא רצתה לומר. והרי זה לא שאין מציאויות כמו שתיארה.

וגם די מובן שקשה לה להתנתק מחברה שהיא חברה ותיקה מאד - "גם" אם אין לה בראש שמץ מהלכלוך שכתבת, ומן הסתם אין לה.

ושָאלה איך לצאת מזה. ונתפסה לרעיון שמישהי הציעה לה איך לומר שאינה רוצה לעשת בייביסיטר; לרגע לא אמרה שבכל זאת היא כן רוצה. 

אז מאיפה בא דבר כזה? מישהי שלא מכירים - וסביר שכותבת לגמרי בתמימות.

כבר עודמישהי כאן ניסתה "להכניס לה" דברים שנבהלה מעצם שמיעתם. מוטב שיבדוק מי שאומר כך מהיכן זה בא.

השרשור עזר לך להבהיר לעצמך קצת את התמונה?

(מתענינת בכנות)

זה שיש דברים כאלה בעולם - 

של בנות שמדמיינות ש"מתחילים"איתן,

וגרוע מזה - שמנסות ליצור כך "כאילו" בתמימות....

את זה אנחנו מכירים.

יש לנו קצת "ותק" בעולם..

אבל דוקא בגלל זה, כאשר זה מוטל על מישהי שכמסתבר אין לה עם זה ולא כלום, ועל מקרה שאינו כך - זה פוגע יותר.

כמו שיש להניח שגבר שיבוא לעזור בתום לב ויטילו עליו "תופעות" שלצערנו קורות, זה יפגע יותר.

מניסיון!

אבל עדין עצם החשד.. עדיף להתרחק,

אין עשן בלי אש

את הצד השני. לא ראיתי בנתיים טיעון ענייני אחד שמוכיח שהוא אכן הטריד

רק תחושות אישיות שלה...

אם הכותבת תרצה לפרט נשמח. אולי זה יאיר יותר על הסיטואציה

להתרחק מסכימה. גם מבלי קשר אם היה קורה או לא.. אין שום סיבה שיהיה איזשהו עניין, ולו קל, בינה ובין בעלה של חברתה

כמו: אני לא יודעת מה לעשות שבעל של חברה כל הזמן מנסה לחפש אותי ולדבר איתי

בלי כל ההתיפיפות של החברה הצדיקה והמסכנה והבעל הנוכל והרחמים על החברה והקריאה לעזרה

לא יודעת לי הניסוח נשמע מתנשא

זה בעיני המתבונן

לי למשל זה היה נשמע שהיא נסערת ומבולבלת כי היא פתאום הבינה את הסיטואציות שכנראה כבר זמן מה היא לא יודעת איך בדיוק לפרש אותן (בגלל שהן לא היו כל כך חד משמעיות) ואתמול קרה משהו שהיה מספיק ברור בשביל שהיא תבין את מה שקורה

ולעניין מה שאת אמרת - בלי לקשר את זה בכלל לפותחת - זו נקודה נכונה בפני עצמה, שנראה לי שהרבה רווקות באופן כללי לא כל כך מודעות לזה.

מה את רוצה ממנה?!

תעשי תשובה.

באה פה בחורה, שאת לא יודעת עליה כלום.

ולך יש שק שלם על גיסתך, ואת טורחת להדגיש שהיא לא "יותר יפה" ממך.

ואת זה את מוציאה על הבחורה התמימה הזאת?!

אדרבה, לדעתי בגלל תמימותה ונקיותה - היא כותבת כך על החברה הצדיקה, ושהוא מנוול. כי זו הפתעה בשבילה. לא יודעת איך לאכול דבר כזה.

והיא קוראת לעזרה. לא יודעת מה לעשות עם זה.

אז אפשר להסביר שאולי הוא "נתפס" אליה ולא ממש מנוול גמור. אפשר להסביר איך להתרחק. 

אולי במקום להגיד שהיית כותבת בסגנון אחר במקומה - תתקני את הסגנון שאת כתבת?

אתה יודע כמה דוגמניות יותר יפות ממני? נו ואז בגלל זה כל גבר שלא נשוי לדוגמנית מותר לו להסתכל על אישה אחרת?

"אבל אני לא יעשה כי זה לא צנוע. זה לא שהגיסה הזאת יותר יפה או מוצלחת היא פשוט בכח מנסה".

אל זה התייחסתי.

ומי אמר בכלל מה שכתבת בהמשך?

הרי מה שנכתב היה ההיפך.

תקראי את התגובות שלי אם לא תביני אסביר שוב....

אני לא חושבת שטעיתי במה שכתבתי אפילו לא במילה

מה שכן אני קוראת עכשיו שוב את הודעת הפתיחה של הפונה וניסתי שוב לקרוא מבין השורות

היא פונה ומבקשת עזרה ותראי בעצם על מה מבקשת עזרה

והבעיה הכי קשה: אני שקופה-שקופה. כל מה שאני מרגישה רואים עלי.היא מכירה אותי מצויין וקוראת אותי בד"כ כמעט כמו ספר פתוח.

כאילו זה זה הבעיה הכי קשה? שהיא שקופה?

אם תבקשו שוב , אני אסביר הכל מההתחלה.. אולי לא היתי מובנת

אבל ההתנהלות מהפעם הראשונה שהוא פתח את , והמשך ההישתלשלות

לפעמים הבאות זה כבר באחריותה

גם אין מה להתייסר על העבר, גם אם לא נהגה נכון מהפעם הראשונה

העיקר שהעתיד בעזה יהיה מובן שאין פשרות

ודרך אגב אין לך צד שלא הבנתי באמת
הבנתי גם הבנתי , אבל את חושבת שלא הבנתי אז אני אזרום איתך , לא בא לי לפתוח מולך ולהסביר את עצמי שוב

אם היתי יכולה הייתי מצרפת שיחות אישות שפנו אלי וחיזקו אותי ואמרו לי הלוואי והיה לנו את האומץ להגיד את מה שאת אומרת!!!

ופנו אלי כמה כאלו פשוט לא רוצה לחשוף את שמם

.אבל אפילו אחד! לא פנה אלי באישי ואמר שאני מדברת שטויות

חכם עיניו בראשו.

כשמבקשים מתכון לעוגה ומביאים מתכון לסלט זה לא אומר שהמתכון לא נכון

הוא רק לא בהקשר הנכון.

אולי אינך מדברת שטויות אבל - אבל מה שאת מדברת בהחלט לא קשור למקרה הנ"ל

זו הבעיה השגיאה בתפיסה !

יש מה נכון.

כמו 1+1=2

אבל בשיעור היסטוריה אין קשר לתשובה הנכונה הזו....

(ואם את תולה את צדקת דרכך בכך שאף אחד לא פנה באישי - חבל...)

זה כל כך מחמם את הלב!!

העיקר שמתייחסים. לא משנה לשלילי או חיובי

"היית מצרפת שיחת אישיות שפנו אלייך".... גם כל עבריין אומר שיש לו תומכים בסתר. זו לא ראיה לכלום. את - ואלו שאת טוענת שכתבו לך ב"אישי" (ומי שחשוד על סתם שפיכת דמה והשמצתה של בחורה שפנתה לעזרה, גם חשוד על רמת האמת שבדבריו), שאיש מהם לא מכיר את הבחורה וכבר "יודעים" שבכלל היא זו שרצתה את הענין - אתם חבורה קטנה שצריכה עבודה גדולה.. "הלוואי והיה להם את האומץ"... האומץ למה? להגיד דברים כאלה על בחורה טהורה שאינם מכירים אותה? "הלוואי והיה לנו את אומץ לגנוב"... ממש מעורר הערצה.

ואם הם רוצים את "האומץ" לומר שיש בנות שמנסות למשוך תשומת לב, לא צריך בשביל זה אומץ וזה לא קשור לכאן. אבל מי שרואה בחורה שניכר לחלוטין מדבריה שהענין מפריע לה, אינה שייכת אליו כלל, ומחפשת איך לברוח מזה - וזה ישר מה שעולה לה בראש - אז זה מראה רק על הראש שלו. כנראה גם על הלב.

[ומה השטויות הללו "אבל אפילו אחד לא פנה אלי באישי ואמר שאני מדברת שטויות". כי אלו שיודעים שאת מדברת לא שטויות - אלא דברים מרושעים כלפיה - הרי לא מדובר על הנושא שיש דבר כזה בעולם - אינם צריכים להסתתר ב"אישי". הם אומרים את זה פה גלוי ומוחים על כבוד מי שניסית לבזות]

לא צריך להיות אדם מיוחד כדי להבין, אפילו לא בעל עין טובה חריגה, רק לא ההיפך.

ב. כלל בידינו, עפ"י ההלכה. סתם אדם כשר מישראל, יש לו חזקה כזו. אסור על פי הלכות לשון הרע, לדון אותו לכף חובה כשרואים  דבר שאינו נוטה לכף חובה באופן מובהק. ובמקרה כזה, עוד יותר. כך כותב החפץ חיים מפורש. קל וחומר במי שבא לבקש עזרה. לא רצית שאדאג ל"זכויותייך ועוונותייך", אז אני לא מפרט. אבל אם יש בך יראת שמיים, את יכולה לעיין בספר חפץ חיים, ולספור כמה איסורים נעברו בהתייחסות הזו.

ב. תמיד טוב ללמוד הלכות שמירת לשון, אני תמיד בעד להתחזק

ב. לא קשור. "תמיד טוב ללמוד". אם מישהו היה גוזל ממך והיו אומרים לו שזה גזל עפ"י השו"ע - גם היית מסתפקת בתשובה ש"תמיד טוב ללמוד"? צריך גם לקיים.

ג. אמנם לא רצית שאדאג ל"טובתך", אבל בכ"ז אומר לך. כידוע, במידה שאם מודד - כך מודדים לו. את לא מעוניינת, יש להניח, שיאמרו לקב"ה "סיה אמרה כך וכך" על סתם איזה משהו - יאמר, היא? היא מתכוונת לשחיתות ויש לה בראש כל מיני לכלוכים.. יגידו: לא. היא בחורה טהורה, סתם אמרה, ביקשה עזרה..  יגיד: ממי אמר שהיא טהורה?  יגידו: ניכר מדבריה (אם זה יהיה השרשור הזה, לאיגידו כך. אבל נניח סתם דברים).. יגיד: מי אמר שזה האיבחון הנכון?...  תמיד טוב ללמוד..

אז מציע, ברצינות, היתה לך  נקודה "בוערת" משום מה, לא משנה כרגע למה. את החלת אותה על מי שמעשיה סתומים, כלשון חז"ל, ועוד יותר מכך, טובה ניכר מכל מה שכתבה - הכי טוב לחזור מזה.

אם יצליחו לשכנע אותי. אחזור בי.

אין בי גאוה או כבוד שבגללם לא אחזור בי

אני גם יכולה להגיד טעיתי בשביל לרצות פה את כולם. אבל זה סתם מהפה ולחוץ ואני אישה אמתית. אז לא אוהבת להמציא .( אפילו שבחיים לפעמים צריכים... )

אבל אם יעשה לכם פה טוב לכולם ותירגעו  אני בכיף אומרת קחו בעצמכם תחזרו מכל מה שאתם מוצאים לנכון לחזור מהם. (שוב בשימכם)

אני כבר מבחינתי הצלחתי להעביר מסר, למי שצריכה היתה לקבל מסר.

מה ההמשך תעשו מה שאתם רוצים עם המילים שנכתבו

כי אמרו לך דברים הכי ברורים שיכולים להיות. לא מכיר אותך, לכן לא יכול לדעת אם זה לא מהקושי הטבעי שיש לאדם לחזור בו. אבל אם באמת זה לא מזה, אז זו ממש בעיה ביחס ל"בצדק תשפוט עמיתך". אמרת שאת בעד ללמוד - אז אולי כדאי ללמוד מחדש את הנושא הזה.

לא עושה לנו  שום "בכיף". לאף אחד אין "כיף" לכתוב נגד מישהו. יש אילוץ כשמתעקשים נגד מישהי אחרת על לא עוול בכפה.

[ה"מסר למי שצריך לקבל מסר", אם הכוונה לסתם בנות שמנסות להרשים אחרים שלא במקום, ניתן להעברה גם בפני עצמו, ללא קישור לשרשור כזה. לא עושים מצוה ע"י עבירה, "שאין עבירה מצוה"]

דומני שאפשר למצות בכך את הענין.

עכשיו לפחות היית כנה - כלומר כדברייך "שקופה"

באת להעביר מסר. נקודה.

קשור לכאן?! - לא משנה העיקר להעביר את המסר.

פוגע ומוציא בצורה שגויה בת ישראל כשרה!!! - לא נורא העיקר להעביר את המסר.

לכן אני כאן למחות - כי המסר שלך שגוי למקרה הנ"ל.

ובגלל שדרסת כמה בדרך- 

המטרה לא מקדשת את האמצעים!

במיוחד אם המטרה לא קשורה למהות השרשור הנ"ל.

אבל מה רק את נפשי מילטתי ??!!!

ומה אם להציל את הנעשק כאן?!!!

ההתבטאות הבעייתיות  בערו מההתחלה

במילים משולחות כל רסן,

ואף אחד לא נכנס והוכיח , אלא ניסו בעדינות

למקד להסביר וכו'...

אבל ברגע שדרכו כאן ללא הרף ופגעו בפותחת 

ללא שום השתהויות ,

אז כן אם זו הדרך היחידה 

צריך לבוא ולמחות ברבים.

ניסינו במים , בלחם וכו'...

אבל לפעמים הבן אדם שמולך לא מבין את הגבול 

וממשיך להמטיר אש ותימרות עשן ולא על האוקיינוס אלא על בן אדם!

אז רק בשביל כל אלו המבולבלים צריך להדגיש איפה נחצה כאן קו אדום ולהדגיש אותו !

הטלת דופי בנכונות הניתוח 

אינה חמורה כמו הטלת דופי בכשרותה וטהרתה של בת ישראל!

אז כן 

^^ עִם־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר וְעִם־עִ֝קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל ^^

יש הבדל בין "תוכחה" סתם - להוכיח את השני על עבירה שעבר. 

לבין לא תעמוד על דם רעך.

כשמישהו מנסה להאשים את הזולת ברבים בדברים חמורים ושפלים - צריך למחות על זה ולעצור את זה. ובאופן המספיק להעמיד את דבריו במקומם ולהציל את הנפגע. לא מעבר לכך - ולא פחות מזה.

אין ענין ב"נסיון להטות לכף זכות" את המיתקפה עצמה - כי זה להטות לחובה את המותקפת. יש ענין להטות לזכות מה גרם לה. אולי נתקלה פעם במשהו, אולי ליבה חם על דברים כאלה. בלי שמץ "הקלה" במה שעשתה לזולתה. וכשיש התעקשות על ההשמצה, זה לא מיקל על כך...

אם ככה מה לנו ולתורת חיים ...

לא בשמים היא.

אם ככה לא נשעה לשום בקשת עזרה??!!

כבר בגמרא כתוב על אנשי חיל ,

"ובכלל אנשי חיל שיהיה להן לב אמיץ להציל עשוק מיד עושקו"

אנשי אמת" - שיהיו רודפין אחר הצדק מחמת עצמן בדעתן, אוהבין את האמת ושונאין את החמס ובורחין מכל מיני העוול."

[ הרמב"ם בהלכות סנהדרין (ב, ז):]

במקרה של צדיק רודף רשע - שהאלוקים יבקש את נרדף - זה באמת משהו ששיך לקב"ה בלבד, אם כי גם מזה צריך ללמוד משהו לבני אדם.

אבל בנידונים אחרים, כמו כאן, בוודאי שצריך לדבוק במידת ה'.

אדרבה, מזה שרואים כמה חמור "לרדוף", שאצל הקב"ה זה אפילו ביחס לרשעים, אפשר להבין כמה צריך לא לעמוד מהצד במקרה "רגיל".

אם האדם רואה שמישהו אחר פוגע בזולתו על לא עוול בכפו (וזה על לא עוול בכפו - גם כי ניכר, גם כי אין צורך, הרי ביקשה עזרה, גם כי חייבים לדון לכף זכות, גם כי זו האשמה של בת ישראל בכוונות רעות, שברור שלא עלו על דעתה, ואומרת שלא עלו על דעתה) - 

אז חייבים מצד הדין לא להשאיר את זה כך. לא תעמוד על דם רעך, זה ציווי.

מעבר לכך, שנצטווינו על דבקות במידותיו של הקב"ה. מה הוא רחום, אף אתה רחום,, מה הוא מבקש את נרדף - אף אתה..

וזה מה שהאדם "רואה לעיניים". אדרבה, האדם יראה לעיניים, צריך לומר למי ש"מפרשן" לכף חובה ללא כל הצדקה.

אבל זה ל2 הפנים כאן.

מצטערת דבר ראשון בצער החלש - הנעשק = הפותחת

ומבקשת את סליחת סיה על השתלחותי בה.,

למרות שלצערי לפעמים צריך לדבר עם כל אחד בשפתו- כואב לי שזו השפה היחידה.

והתוכחה לא כל כך מעניינת אותי , אפילו לא הצדק,

אבל להפסיק את ההשתלחות לעבר הפותחת - כן מעניין אותי! הרבה יותר מעניין אותי, במיוחד שזה עבר את...

א. זה ניכר מדברי הכותבת.

ב. מספיק החשבון הפשוט שיש פה אנונימיים שמסתתרים מאחורי שם משתמש נחמד, וכותבים את כל תאוותיהם בלי שום מסכה , והיא כן כתבה את רצונה , וזה הרצון =  פתרון כנה ואמיתי.(אם היא הייתה רוצה משהו אחר אז היא הייתה כותבת רוצה את ההטרדות האלו אך לא יודעת מה לעשות ... וכו'...)

ד. ניתוח המציאות-  כפי הנראה  דברים שהעלאת לא נראים קשורים.

אפשר לעלות נקודה למחשה בנ.ב. אבל לא כמוקד הרעש.

ו. כדי ללכת בניתוח לכיוון השלילי , במיוחד שהמשתמש כותב מפרט ומצהיר על תכונה אחרת, 

צריך ממש ממש סימוכים ברורים לעניין , כי אם לא צריך לדון לכף זכות ... כמו שתמיד את עושה .

ז.

(למרות שהדוגמא שאני מביאה כאן אינה חופפת כלל ועיקר למקרה של הפותחת ) לדוגמא : כשמשהו פותח שרשור שקשה לו והוא משוטט באינטרנט באתרים בעייתים אף אחד לא עונה לו אבל תגידי את האמת את נהנה לא?!

מה הקשר??!!  (רק לצעוק את האבסורד!)

לבין רוצות להכשיל

דרך העולם שגבר מחזר אחרי אישה ואין אישה שלא נהנת מחיזור ומחמאה

וזה שאישה רוצה להיות צנועה. איך זה סותר לא הבנתי את הכיף במחמאה

כשגבר מחמיא לי זה דוחה אותי. אני נשואה. ממש לא מעניין אותי אם הוא נשוי או רווק.

וכמובן שהכל עובר אוטומטית לבעלי.

וקרו לי מקרים לצערי. מסטודנטים שלמדו איתי שהייתי מקבלת הודעות שאינן במקום לחלוטין. וממש לא פרשנות שלי.

דרך העולם, שגבר לא מחזר אחרי אשה נשואה..

וגם דרך הנשים הכשרות, שאינו "נהנות" ח"ו מדבר כזה.

לא קראתי את כל כל התגובות...

אבל, סיה - בתור נשואה, ואמא, ורווקה לשעבר כמו כולנו. 

מבינה מה את אומרת, רואים דברים כאלה, רואה בהווה דברים כאלה.

יש דברים שנועדו  כדי לצעוק "תסתכלו עליי" ויש דברים לא נעימים ולא צנועים.

העלת נושא מסוים, שאגב יש בו הרבה מהאמת.

יהודית  -

לעניינך, זה עצוב, כואב, ויכאב ויעשה גלים עוד יותר אם חברתך תרגיש/תדע -וסביר להניח שאם את רואה

גם היא רואה, ויכול להיות שזו התנהגות גורפת.

בכל מקרה היא זו שחיה איתו ונשואה לו.

בזה אני אחזור למה שסיה אמרה , היא העלתה דבר שהוא נכון, לא בהכרח אלייך.

אני לא אומרת שאת נהנת מזה או אפילו רוצה את זה, חס ושלום!

אבל - עצה טובה במקרה הזה היא באמת להתרחק ולהמעיט את נוכחותך לידו.

ואם את לא רוצה בזה - בבקשה, תגידי לחברתך מי הוא ומה הוא נותן לך להרגיש.

או שתגידי לו ישירות מה את חושבת.

זה או להתחמק ואולי פעם הבאה(שתהיה עוד כמה חודשים)תראי אותו ולא יהיה יחס כזה, או להישיר מבט ולפתוח, השאלה אם את אחראית על לפתוח את הכל.

מכאן, עד לייחס שמץ לכותבת - שמיים וארץ

שתגיד לחברתה, ממש לא כדאי. יכולה להרוס להם הכל. מוטב, אם כבר, שגיסה ידבר עם הבחור.

להתרחק, גם היא רוצה. כל אחד יודע מה המשמעות שמשפחות נפגשות בארועים. קצת קשה שם "להימלט" ממשהו שדווקא עומד קרוב כל הזמן.

אז נשאר לשדר משהו ברור, אם ברור שיש דברים בגו. ואכן, לתפוס מרחק ככל האפשר.

כך שלא יכולה "לשלוח את בעלה".

ב. לפי התיאור שלה, לא ברור שהוא "כזה". כלומר, לא היה שם משהו דרמטי ממש. יתכן שזה ספציפית אליה, בנסיבות ה"קרובות" של המשפחות. לא "תופעה" קשה בכללי.

מסתבר שאם אישית תדאג להפסיק את זה, יכול לאפס גם קצת אותו.

וכמו שיכול להיות חשש שאמרת, אם הוא "כזה" ולא ספרה - יכול להיות גם ההיפך, שאם תאמר כעת לאשתו, תהרוס את הכל..

[אם כי מתוך ההתייחסות שהבחורה הזו הביעה לגבי הענין - ניכר שהיא לא ממאלו שהזכרת בסוף בנידון זה. אולי לצד השני אפילו, אם כי כנראה בסופו של דבר, התברר לה שאכן צדקה בתחושתה]

כי מה שכתבצתי בסוף לא מופנה אל הפותחת, לי בהחלט לא נשמע שהיא בכיוון שלילי ולהיפך.
התייחסתי רק לדיון הכללי בנושא.

קודם להתפלא איך נשים שכנראה מבוגרות ממנה, לא הבינו בעצמן איך מדברים.

"לדבר עם גבר נשוי", באמת אין ענין סתם. אבל לדבר כמו שדיברו פה, אונאת דברים, הפכשות וחשדות שווא - אלו איסורי תורה מפורשים.

[וגם לא נכון ש"הפותחת לא הבינה בעצמה". זו צדקנות. הבינה יפה מאד. קל לומר. כשמישהו בנסיבות של משפחות קרובות, ניגש אליה, ובד"כ ללא באופן בוטה, אלא "אפור", זה לגמרי לא פשוט להסתלק על המקום. הרי זה לא ביוזמתה. וכתבה מפורש שמנסה להתחמק, לשדר אי רצון.
אלא מה הציעה זו שעליה הגבת כעת: "לפנות למבוגר אחראי וחכם". זה בדיוק מה שניסתה השואלת לעשות כאן. לקבל עצה. במקום זה, קיבלה גם "מבוגרים" שמתנפלים עליה. כנרראה הבינה את השיעור..]

מי שמכנה כינויים כמו שכתבת, שיש להניח שאף גבר שאינו מושחת לא היה מעז לומר, מעידה לכל היותר על מה שבראש שלה. בוודאי לא "עליכן"..

א"ר יוחנן... 

איני נמנה מעדיני הנפש בפורום אך את ממש מטורללת

פני הדור כפני הכלב?... קראי את הודעותייך שאת "בטוחה" שמישהי כותבת כי היא רוצה למשוך תשומת לב של איש נשוי, כשהיא מבקשת עזרה. ותראי, לא את פני הדור. מספיק להסתכל במראָה..

מי "מחק"?....  הרי ההנהלה לא נגדך. אז כנראה שהגזמת.

אני כמובן לא "מחשיב עצמי לרב" (וזה שקר קטן, מול מה השתלחת פה במישהי).

וכמובן, מה שלא נתן, זה לגיטימציה להיכנס בבחורה לשווא. הדמיונות על "להיכנס בין בעל לאשה", כנראה לקוחים מעולמך ואולי מחוויותייך המצערות. אינני יודע.

מי שמציע לבחורה לומר בהיר לאדם שמנסה להתקרב אליה, שלא ידבר איתה עוד, עוזר לה ולחברתה ולשלום בינה לבעלה.

מי שמעלילה עליה שזה מה שהיא רוצה. היתה הורסת לכולם. למזלה אין דבריה מתקבלים. נשארה הורסת לעצמה בלבד.

היחידה שהשתלחה, כפי שכל אחד יכול לקרוא - זו את.

ולך ענו. לא "לכולם".. לא השתלחו בך. ענו - כאיוולתך.

אבל את, כבר הספקת להשתלח בבחורה, בחברותיה (תחזרו לכיתה), בהנהלה, וכעת גם ברבנות..

נו....

לא זכור לי הניק הזה בתור משהו ש"מרגיז" אותי (אפילו כתבתי בשרשור זה שבד"כ אני מוצא ענין בתגובותיה. טוב, אולי טעיתי..)

[ואגב, הבעיה כאן לא היתה כ"כ הסגנון, אלא בעיקר התוכן. העלבון כלפי סתם מישהי]

והאמת, לא נראה כ"כ "דעתנית"...

תגובה - לפי הכתיבה. והראָיה, בשלי  לדעת במי מדובר מ"פעם", כתיבתך האלימה נגד מישהי, הצליחה לגרום לרבים-רבים להגיב נגדה.

אין לי ענין לשנות את דעתך. זה גם לא כ"כ חשוב לי. את יכולה לחשוב כרצונך.

מה ש"מכתים" את הפורום, כמו שכבר העירו רבים, זה הסגנון בו כתבת וגם הצורה והתוכן שהגבת כאן למישהי. לא היית עושה את זה - או חוזרת בזמן - לא היה קורה כלום.

ואני לא רואה כל אתגר ב"להתעמת איתך", יש לי עיסוקים יותר מענינים.

אבל אם את תתנפלי כך על מישהי סתם, כי "החלת" עליה כל מיני דברים כעורים מהראש שלך, לא יתנו לכך מקום. יגיבו נגד ויגבו אותה. גם אני, גם אחרים. כמו שראית.

ואל "תאיימי" שאם יהיה כך, את תעני ושרשורים יקבלו נפח.....  

לדעתי זו לא אישה אמיתית בכלל. כל השיח ממש מוזר. 2 השרשורים.

זה באמת נהיה כבר מגוחך.

שבגדול קיבלתי את העצה של ד. ואחרים שאמרו דברים ברוח דומה.

ואני יודעת שיהיה בסדר,אני בטוחה ורגועה.

הזוי לאן הדברים התפתחו כאן..

רוצה לומר תודה ענקית לכל האנשים הטובים כ"כ שנמצאים כאן.

ויש רבים רבים ב"ה,

במיוחד לד. -איש יקר.(התגובות שלו עזרו לי כל הזמן להבין מאיזה מקום אחרים מגיבים וכך לדון לכף זכות ופחות לקחת ללב ולהפגע),

ולכל הנשים המדהימות ,הצדיקות שהצליחו לבחון את הדברים באובייקטיביות (נושא רגיש, ללא ספק).

תודה!

איננה יכולה להתייחס לזה כמו אל רווק שמנסה "להתחיל" איתה, אולי בכוונה חיובית.

וגם מצד התחושה כלפי חברתה, שכך הוא נוהג, לפחות לפי מה שמפרשת/מבינה את התנהגותו.

מוטב תסתכלי על עצמך במראה..

תת רמה.

לא כל התנהגות כזו "מקובלת".

אם רווק מנסה בצורה מעודנת להכיר מישהי, למטרה רצינית. זה ענין אחד.

אם נשוי ינסה אותו דבר, אז זה אחרת.

ומעבר לכך, אכן נזהרתי מלהגדיר "הטרדה". זו הפרשנות שלה למה שהיה. היא טוענת שקרה משהו שאינה רוצה לפרט וזה היה חריג.

על כולנו.

הפותחת תכל'ס צריכה להחליט איך להתנהג כך שהקב"ה יהיה מרוצה ממנה.

אין לה דרך  לדעת אם זה דפוס התנהגות.

יכול להיות שהיא מצאה חן בעיניו, אבל אם  היא תעלם הוא יתעשת והבית לא יתפרק.

יכול להיות שהיא לא מצאה חן בעיניו, והוא פשוט מסתלבט על חשבונה (יש טיפוסים מכל הסוגים ואם היא תמימה גם זה יתכן) אם היא תעביר מסר עקיף לחברה - ותגרום לפיצוץ...

בכלל לא בטוח שזה דפוס התנהגות, יכול להיות שהקשר שם נמצא בתקופה פחות טובה והוא ישתפר ברגע שהיא תשאיר את הזוג לעצמם.

נראה לי הכי בטוח לנתק קשר עם האיש הזה לגמרי, לא להגיד כלום לאף אחד, ולא להיות שליח לפירוד בין איש לאשתו. ח"ו. 

מרוב שדנו פה, אם היא תמימה או לא, שכחו את השאלה שלה..

אף אחד לא טען שאין בעולם תופעות של רווקות שמנסות למשוך תשומת לב. או של גברים שנוהגים בעייתי מהצד השני.

ולכן, אין כאן האמת ממי שאמרה. זה לא היה הנושא (עי' בתגובתה הראשונה, והוספות שאח"כ בכיוון. רק מזה התגלגל).

שבלטו לי מאוד.

קודם כל, הקטע הזה של הבנות פה לצאת אחת על השניה ברמה אישית - מזעזע!

דבר שני, נקודת המוצא של גולשים לשמוע צד אחד וישר לקבל, מעוררת פלצות.

אתם שוכחים שא' כל האינטרנט מלא טרולים שכנראה מאוד נהנים מהמריבות האישיות שלכם, וב' הרבה אנשים נוטים לפרשן דברים לפי מה שנוח להם. "אדם קרוב אצל עצמו".

לגבי העניין עצמו, לא רואה לנכון לדחוף את האף. יש הלכות צניעות לאנשים תורניים, ומי שלא, קטונתי.

אלא רק רכישה באינטרנט 

לא יודע איך אנשים רוכשים מזרון באינטרנט בלי להתנסות ולשכב עליו קודם בחנות.  

כל גוף והצרכים האישיים של הנוחות. לפעמים אפילו לשני בני הזוג במיטה יהודית נדרשים מזרונים שונים ברכות/קשיות לפי הנוחות האישית

בחברות הגדולות והמפורסמות- למשל עמינח, יש הרבה, קרוב ל 20 לדעתי, סוגי מזרונים ורק כשמתנסים בחנות חשים בהבדלים הדקים בין מזרונים.  

אחרי חודש החלפנו לסוג אחר ללא עלות.

מרוצים מאוד. מזרונים נוחים מאוד ואין רווח ביניהם

רק מזרונים או כולל מיטה?

איזה סוג מזרונים? 

ההכי יקר לא היה לנו נוח והחלפנו לסוג שפחות יקר, כאילו דרגה אחת מתחת..

לא קנינו מהם מיטה

ותראה מה רמה אחת מתחת להכי יקר..

אבל מה זה משנה מה היה נוח לנו? אתם צריכים שיהיה נוח לכם

וזו עוד סיבה לעשות סיבוב בחנויות כדי להרגיש בהבדלים בטכנולוגיות

יש מזרוני קפיצים - ולחברות שונות יש טכנולוגיות שונות לקפיצים.  לנו יש עמינח, ולעמינח עצמם יש שתי טכנולוגיות שונות לקפיצים.

יש מזרונים על בסיס ספוג, ועל בסיס לטקס. ועל שילובים בינהם.  וגם זה עם או בלי קפיצים.  

ויש שכבת בריאות מעל לליבת המזרון. מבוססת ויסקו או לטקס

וכל קומבינציה של ההרכבים מעניקה תחושה אחרת.  

כך כאשר אתה שואל על מידת הרכות - יש אפילו הבדלים בין תחושות לשכב על מזרון באותה רכות אבל שכבת הבריאות שונה.  

לנו יש עמינח קינג-קויל דגם בראשית.

וביקשנו ועשו לנו ריץרץ כדי לסגור את המזרון כשהם צמודים.  

והחזרת

כנראה לא זרקו את המזרנים

אלא מישהו אחר קיבל אותם. נכון?

אז איך את בטוחה שאת לא קיבלת מזרן משומש?

הם או תורמים או מוכרים למלונות

התכנות כלכלית (הרי בסוף הם צריכים גם להרוויח)

הם אמורים למכור את המזרן בפי1.5-2 מהמחיר המקורי שהם היו לוקחים ללא ההתנסות הזאת?

עבור תרומה בוודאות

וגם עבור מכירה למלון. הוא קונה מזרן יד שניה (אומנם יחסית חדש. אבל יד שניה) לכן זה במחיר זול משמעותית (וגם מעצם זה שהוא בעל עסק שקונה כמות ולכן מקבל מחיר טוב יותר)

הוא כנראה רבע מהמחיר אצל הRETAILER.

שהיה אצל זוג להתנסות

נתרם או נמכר כיד שניה במחיר מופחת

זה כבר לא יהיה שולי רווח של רבע אלא הרבה יותר

יש ימי נסיון שניתן להחזיר את המזרון (לרוב 30 ימים) ואז השאלה שלך על מה עושים עם המזרונים שמחזירים עדיין נשאלת.

הייתי בכמה חנויות ושכבתי להם על כל המזרונים ולא מצאתי משהו מתאים והם גם אמרו לי תיקח הביתה תישן כמה ימים כי אי אפשר באמת לדעת מזרון מלשכב כמה דקות בחנות.

לכן אני מבין את הטענה שלהם לקחת את המזרון להרבה זמן להתנסות

וזה לא נוח להיות עם ניילונים

ובאמת אם אני מקבל מזרן עם ניילון ומשאיר את הניילון אני מגן על המזרן (לא ב100% אבל בסדר)

לעומת זאת. התנסות עם מזרן ללא ניילון היא הרבה יותר אמיתית. אבל אף אחד לא רוצה לקבל מזרן שהיה מזרן נסיונות של כמה זוגות לפניכם. נכון?

לכן צריך צריך להחליט מה מעדיפים.

1. ללכת לחנות להתנסות

2. להתנסות עם ניילון. זה לא נוח ולא מדוייק.

3. להתנסות בלי ניילון בבית. זה הכי מדוייק. אבל יש סיכוי יותר מסביר שתקבלו מזרן שכבר כמה זוגות התנסו עליו לפניכם.

אנחנו בחרנו באופציה הראשונה

לקח לנו מעל שעתיים התנסות בחנות

ולצערי אני לא מצליח להבין איך האופציה השלישית אפשרית מבחינה כלכלית אם מבטיחים שכל מזרן אחרי שהוא חוזר מהתנסות נתרם או נמכר לבתי מלון בעלות נמוכה משמעותית.

לא רוצה להוציא לעז על אף חנות. רק מבין שזה כנראה לא מתכנס כלכלית עם ההבטחה

מכירה עוד חנות אחת לפחות שמאפשרת הרבה לילות ניסיון בבית בלי ניילון (ואם מוחזר אז תורמים כזה).

מן הסתם זה מבוסס על זה שכמעט כולם משאירים, והמינוס של אלו שמחזירים, משתקלל עם תוספת לקוחות שקונים כי יש את האפשרות להחזיר במידה ולא נוח (וכאמור, הרוב לא מחזירים).

אסטרטגיה עסקית זה הכל. 

לרוב ללכת לחנות להתנסות זה כדי להחליט על דגם, רמת קשיות וכו.

אבל תכלס, צריך לישון על זה לילה

גם איזה מבלבל זה לשכב על 10 מזרנים ולהחליט מה הכי נוח. וואו.

שכיבה של כמה דקות בחנות על מזרן לא משתווה לשינה עליו לילה שלם.

אז זה נותן לאנשים ביטחון, כי מזרן זו הוצאה גדולה, ואם יודעים שמקסימום אם יחזרו הביתה ויהיה לא נוח הם יוכלו להחזיר- הם קונים ביתר קלות.

גם אם זה להשאיר את הניילונים. 

שהם מקבלים בחזרה..

המסקנה שלי היתה שרוב האנשים מתעצלים ולא מחזירים..

והקצת שכן - הגיוני שמוכרים לבתי מלון או משהו כזה.

כי אם הרוב מחזירים - לא מצליח להבין איך זה עובד

מוכרים כעודפים במחיר מוזל, או תורמים, וזה לא כזה הרבה כנראה.

מרוצים מאד

אם רוצים לנסות לדעתי אפשר לבקש להגיע לנסות במחסנים שלהם ויש גם תקופת נסיון

יש קודים לכל מיני משפיעניות אם תרצו לנסות

שנינו מאד מרוצים, קנינו מיטה ומזרונים. המזרונים מאד נוחים. שירות אחלה בסך הכל.

רק קחו בחשבון שהמיטות גבוהות (לפחות בדגמים שאנחנו קנינו, אולי יש להם אחרים שלא...)

חייבת לתקן:

מזרן

ולא מזרון

מצו"ב אפילו העמוד הספציפי מאחד הספרים שלו  

לתקן בעמוד הראשי שם כתוב בטעות "מזרון"

@משה 

(ורק כדי להביא את המקור, אז זה הספר של אבי ז"ל (שהיה ד"ר ללשון עברית) משם הבאתי את העמוד הנ"ל):

קראנו השבת בפרשת השבוע את פרשת קדושים.

אנו קוראים בה על המקום הכי קדוש לעם ישראל - קודש הקודשים -

שביום הכי קדוש בשנה - יום הכיפורים -

האיש הכי קדוש בעם - הכהן הגדול - נכנס לקודש הקודשים ומכפר בעדו, בעד ביתו ובעד כל עם ישראל.

ואנו יכולים ללמוד מכך גם בהשוואה אלינו. לקודש הקודשים שלנו. כל אחד ואחת מאיתנו:

המקום:

המקום הכי קדוש לנו - הבית שלנו.

ובתוך המקום הזה, נפנה באמת מקום. 

נראה בו באמת את מה שהוא - קדוש. נבדל. מכל הבחוץ.

ניתן לו את המקום הראוי לו ונאפשר לנו לפנות רעשי רקע למען אותו מקום פנימי שהוא רק שלנו.

האדם:

האיש הכי קדוש לי זה אישי.

האישה הכי קדושה לי היא אשתי.

קדוש גם במשמעות של נבדל גם כאן -

להבדיל את אשתי מכל הנשים בעולם. 

להבדיל את אישי מכל האנשים בעולם. 

"הרי את" - ורק את.

"מקודשת לי" - ורק לי.

מקודשת.

רק היא עבורי.

רק הוא עבורי.

לחזק את הייחודיות. את הבלעדיות.

לקדש אותנו.

הזמן:

הזמן הכי קדוש לנו הוא הזמן שלנו יחד.

לפנות זמן למרחב הזוגי שלנו.

לקדש ולבדל אותו מזמנים אחרים.

לתת זמן ופניות לביחד שלנו.

ולהבדיל אותו מהסחות דעת לדברים אחרים באותו רגע ולייחד ולקדש את הזמן הזה אך ורק עבורנו.

אז גם בביתנו פנימה -

מקום

זמן

אנחנו -

האיפה

המתי

המי

ולייחד אותם. ולקדש אותם. ולהבדיל אותם מאחרים.

"קדושים תהיו"

"כי קדוש אני"

ה' אחד ושמו אחד

וללמדנו גם מתוך כך -

אשתי אחת. ובה ורק בה אני ממוקד. ובה ורק בה אני מכוון ומוציא את האנרגיה שלי.

אישי אחד. ובו ורק בו אני ממוקדת. ובו ורק בו אני מכוונת ומוציאה את האנרגיה שלי.

ואנחנו יחד - אחד.

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

אני לא נתקלתי בזה

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.

והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

לגזור ולשמור

ככל האפשר. גירושין שוברים ילדים. אז זה ממש לא לכתחילה למצוא להם הורים חדשים בנישאוין שניים, אאכ באמת אין ברירה והנישואין המקוריים הגיעו לשבר שאין חזור ממנו.

מעניין איך הגעת למסקנה

זה ללכת לקיצוניות.

לא להגיד כלום בקשר למה שנאמר.

לא לעזור בכלום.

לא עולה לכתוב את זה כלום.

וככה יוצאים בתדמית איכפתית./קריזיונרית.

ומבטאים לבן אדם כמה ההודעה שלו נגעה ללב

בלי להתייחס לדברים

זה סוג של תגובה להוצאת הקיטור - לך לטיפול

כלומר באמת אתה בבעיה -

אותי זה לא מעודד, אבל אם יש אנשים שמרגישים

ככה מעודדים ומעודדים - באהבה ובשמחה

ואם יש ליהודי מה לתרום לנושא

שיכתוב את דעתו.

מה הקטע עם המשלוח לייעוץ הזה

אין לך מה לכתוב -

תכתוב "נגע לליבי"

אולי "אשמח לשוחח."

יש לך -תכתוב-

אבל מה הקטע לשלוח כל דקה לייעוץ

ממילא הוא בפורום להתייעץ לא?

נניח שאתה מבין בשיפוצים, וחבר שלך מתייעץ איתך, אתה יכול לייעץ לו איזה חומרים לקנות ובאיזה כלים כדאי להשתמש, אבל אם תעריך שזו עבודה גדולה ו/או מסובכת, או שתשים לב שוואלה לבן אדם אין מושג על מה אתה מדבר, לא תציע לו להזמין איש מקצוע? 

לא מתקרב לייעוץ בחיים האמיתיים

בטח לא לטיפול

ולפעמים רק מהצד רואים כמה טיפול יכול לעזור

אם אתה באמת מתכוון למה שאתה אומר.

אתה שומע את עצמך?

למה טיפול זה קיצוני?

אדם חולה שלא מצליח להסתדר עם במחלה שלו, ללכת לרופא שיעזור להתאים לו טיפול רפואי/תרופה זה צעד קיצוני?

כלומר, "לך לטיפול" זה אומר שאתה יכול לקבל עזרה בקושי הספציפי שלך. לא צריך להילחם לבד  בלי שיש לך מושג  איך זה פועל.

אבל לפעמים אנשים אוהבים לשמוע את חכמת ההמונים...

יש בזה משהו אחר מהטיפול

לטיפול זה גם טוב

אני חושבת שזה לא סותר

אז אני אסביר את עצמי

כי אכן לא הסברתי את עצמי בצורה מובנת

לשם כך אביא דוגמה:

דו שיח בין אשה לחברה

1)

האשה: בעלי כל כך מיוחד.

חברה: כל הבעלים הם מיוחדים.

האם החברה חיזקה את דברי האשה או ביטלה אותם?

2)

האשה: בעלי הוא כל כך מיוחד.

חברה: אף בעל לא מיוחד.

האם יש הבדל?

בשני המקרים גם בהכל וגם בכלום.

הצד השווה שבהם,

הוא התעלמות/ ביטול/ אי מתן מענה

אי האזנה - למשפט שנאמר.

יפה, אחרי שהדגמנו את זה

שאין הרבה הבדל בין הכל לכלום.

כך גם התכוונתי בעניין שלשלוח לטיפול, 

שזה אומר 0 יחס למה שנכתב כתב

ואי מתן קרדיט שהוא יכול לעזור לעצמו.

למרות שהוא ביקש עזרה / תמיכה בפורום.

שווה בצד מה ללכתוב למישהו להתגרש

שזה דומה במסר של מצבך / מצבכם די אבוד

אין לי ציפיה ממך שתקרא את מה שייעצו לך.

בשני המקרים

לא הייתה תגובה וכבוד

והאזנה למה שבפועל נכתב

כשנשלפו פתרונות הקסם ה- שכחתי את המילה

טיפול, וגירושין.
 

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.

אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.

הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.

איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...

אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

אבל לא זוכר מהם

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)

נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

נפוץ

יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון

כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

דורש החלטה אמיצה והתגברות, שמן הסתם, כמעט נראית ומורגשת

בלתי אפשרית, אבל אחרי איפוק, פעם, ועוד פעם (עם טפיחה ענקין

על השכם - באמת באמת מגיע).

כך נראה לי; הרגל כזה. לכל אחד בד"כ, מאמינה יש הרגלים

כאלה ואחרים, שאורכים ארכו זמן רב ואיכשהו נדמה שהתקבעו

והם האדונים.... לא. לא נכון. אני האדון. להתפלל גם על לרצות,

בהצלחה רבה.

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.

זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול

הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר

מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

אבל

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה

העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.

אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..

(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

השאר. נכון.

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

תודה 

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

עזרת לסדר את הראש.

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...

והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.

כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

@נחלת  אני צודק?

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.

לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?

זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?

הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.

לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?

דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר

** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.

רק מה שהיה אפשר באינטרנט.

אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון

---------------------

תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה

לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.

ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.

כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!

זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)

וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).

אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה