2.מי אמר שכדי לזכור את השואה צריך לצאת אל טומאת ארץ העמים? יש מלא מקומות מכל מיני סוגים בארץ שעוסקים בשואה

3.בתכלס זה לא תמיד יוצא הכי רציני המסע ויותר בקטע של כיף ואין זה מקום ראוי לבילויים

4.אחת ממטרות השואה (אם מסתכלים מתוך יראת שמים) זה על מנת שעמ"י יעלה ויחזור לארצו וכאשר חוזרים לשם, אזי יצא שכרו בהפסדו...

חברות שלה טסו.

באמת שבמסע שבארץ היא חוותה את השואה הרבה יותר מחברותיה.

יש תשובות טובות בהרבה שעניינן גם שכנוע של מי שאיננו משוכנע. לא ארחיב כי הנושא כבר נידון בדיונים דומים אבל עיקר הטענה היא כלפי הבורות וחוסר הידע שדווקא התכניות האלו מנחילות, הרדידות התהומית (אוקסימורון מצער) שכרוכה בנסיעות האלו וההדרכות הדלות והנרפות שאם כבר אז כבר רק נוטלות את הטעם הממשי שצריך היה לטעום.

ללכת לשם!

דווקא לי יצא לקרוא על 2 הדעות - נוער וגיל ההתבגרות

אני גם באותה דילמה. רק הפוך(:

בשביל כל החלטה צריך בעד ונגד וכוכו

אקיצר..

למה בעצם לטוס? למה?

עם ישראל עבר איזו שהיא טראומה.. רצינית.

ועכשיו ברוך ה' אנחנו בארץ ישראל, דור של גאולה!

אני מאוד בעד, ואני חושבת שיש כל כך הרבה מטלות שלנו לעשות כדי להנציח את העבר.

"עם שאין לו עבר אין לו עתיד.." וכו..

בגדר- לעשות עבודות, ללמוד על השואה, להפיץ עדויות וסרטונים וכדו. דברים שיהיה להם השפעה על העתיד, על הדור החדש, עלהחיבור של כל אחד לעבר של הלאום שלו.

אבל שוב! למה לטוס? למה לחוות את כל החוויות בצורה האינטנסיבית ביותר?? (מה גם שלא לכולם זה מתאים, אבל ניחא)

למה זה טוב? לא כל דבר שקרה צריך לחזור אחורה, ולהרגיש ולהזדעזע שוב.

אדם שראה לא עלינו אדם אחר שנרצח. צריך לחזור לזירה? לשחזר את רגעי האימה? לצפות שוב ושוב בסרטונים?

איזו תועלת תצא מזה? ואז נתחבר יותר לשואה.. ואז? 

מצאתי בינתיים רק נגד

#יציאה מהארץ הקדושה

#הנאצים דופקים עלינו וואחד קופה. כל אחד ששת אלפים שח, על מה? על לבקר בטראומות שהם יצרו??

זה אשכרה לפרנס אותם! גרמניה ופולין מגלגלות מליונים על חשבוננו.

#חוויה רגשית מזעזעת לא לכולן זה מתאים.

#הוצאה  משמעותית..

#הניצולים, רובם בארץ. לא צריך להרחיק לכת.. לראות עדויות מרחוק. הם כל כך שמחים שמספרים את הסיפור שלהם..

#עד כמה זה תורם לעמ"י.. אני לא בטוחה.. אבללל

בהצלחות תבורכי

מה פתאום יהרסו?

ולמה שאנחנו נבוא לבקר בפולין? כי זה מה שישמור על העתיקות?

ולשלם להם כסף בשביל זה?

הם עשו טרור!! הוכחות יש בלי סוף.. מי שמחפש להכחיש, יכחיש.

השאלה בשביל הדורות הבאים.. ניצולים יש בארץ

רר נראלי לא ירדתי לסוף דעתך. תוכלי להסביר?

א. יציאה מהארץ.

ב. למה לפרנס גויים כשאפשר ללמוד על השואה בצורה לא פחות משמעותית, כאן בארץ? (לדוג' מסעות משואה לתקומה וכו' כמובן, כשזה נעשה נכון)

2 הנקודות הבאות הן יותר מבחינה תקציבית וחברתית:

ג. כולם יוצאים? למה אני יוצא? מתוך לחץ חברתי או כי זה נכון לי. אז אם זה מגיע מתוך לחץ חברתי- באיזשהו מקום זה גם חבל.
ד. זה יקר. לכל התלמידים יש אפשרות תקציבית להוצאה כזאת? זה עלול ליצור פערים חברתיים וכו. לעניות דעתי חשוב ממש לשים לב לדבר הזה. ובכללי האם שווה לי (לדעתי התשובה יכולה מאוד להשתנות בין בני אדם שונים במצסים שונים) להשקיע את הסכום הזה כרגע ובכללי בדבר הזה או לא?

אבל מעניין אותי...

אם יש לך כוח לתת הסבר- אשמח לשמוע.

לדעתי האישית החוויה מאוד שונה בין אדם לאדם.

לדעתי, אם יש מקום שמוציא ורוצים באמת לדעת אם לצאת- צריך לשקלל את מכלול הנתונים וכמובן- הכרות עם הבנאדם עצמו.

אבל עדיין אני אישית בעד להישאר בארץ ולא לצאת ממנה אם לא צריך.

(ויכול להיות שהמסע לפולין הוא בגדר  צורך לכאלה מסויימים) אבל כהכוונה כללית אני לא חושבת שאני בעד.

דעתי נוטה יותר לכיוון השלילה כשזה באופן כללי, ומותר לחשוב אחרת

ותודה!

 האם אלה שיצאו תרמו יותר לתהליך הגאולה? כלומר, התקדמו בעבודת ה'? תיקון המידות? ארץ ישראל(גבעות)? מעשי חסד? ממה שאני ראיתי לא הייתה התקדמות משמעותית באחד הנושאים האלו. לכן נראה לי שעדיף להקדיש שבוע לנושאים האלה מתוך חזון של גאולה מאשר לשקוע בתכנים גלותיים כאלה..

מי שמעביר ת קבוצות לפולין זה אנשים שמאוד  יודעים להשפיע על הרגש כשמקבלים חוויה מאוד חזקה כשהיא באה לגמרי מבחוץ לאדם זה גורם לאדם להיות לא אמיתי בשביל שחוויה תהיי אמיתית צריך שהיא תהיה "שייכת" לו ולא שהיא תבוא מבחוץ כי בנאדם שרק מושפע מבחוץ הוא אדם שאין לו בחירה ושליטה.

אני לא אומר לא לצאת אני אישית יוצא פשוט שימו לב שאתם אמיתים ואתם לא מייצרים ריגושים 

בהצלחה ממש בהכל!!

זאת חוויה מכוננת.

אין לה תחליף, לדעתי.

עם השקעה באמונה ועם לעבור חוברת היסטוריה אפילו ליד ושם לא צריך ללכת. את כבר מתחילה לחיות את ההבנה הזו מתוך עבודה עצמית (בעיקר בשכל), וזה עובד מצוין.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....