@Pandi99, @!!מירב!! , @עונה חדשה תוד רבה על התגובות, עודדתן ממש!

שלא טוב להתפלל להתחתן עם מישהי/ו מסויים

בס"ד

ממה שכתבת נשמע שהיה לך ממש טוב בקשר, ופגשת מישהו שיש לו הרבה דברים שאת מחפשת

תראי, 4 פגישות זה לא ככ הרבה ובד"כ לא נוצר ממנו קשר רגשי מאוד עמוק..

ולכן לכאורה לא אמור להיות ככ קשה להמשיך הלאה ולצאת עם אחרים...

מה שכן- נשמע שהקשר הזה הותיר עליך רושם מאוד גדול, כי פגשת ונפגשת עם דברים טובים שחיפשת ושכנראה גם הוציאו ממך טוב

ולכן- שלא כמו קודמי, אני לא חושבת שאת צריכה למהר לצאת עם אחרים כדי לשכוח אותו.. מה גם שכתבת שעשית זאת וזה לא ככ עזר לשכוח אותו..

אני חושבת שכדי להשקיע כמה דק' ולחשוב איזה דברים טובים היו בקשר הזה, למה ה-4 פגישות האלו היו ככ משמעותיות עבורך? מה היה בבחור הזה שגרם לך להימשך ולהרגיש אליו חיבור, איזה דברים טובים הרגשת בעצמך בעקבות הקשר הזה...? וכו'..

אם תעשי זאת כנראה שתגיעי לתובנות שיעזרו לך למקד את עצמך ולהבין מה היה שם שהיה טוב ואיך תוכלי לפגוש את זה בבחור הבא בעז"ה

מצרפת פה מסיפור קצר ששלחו לי מעומק הקשר לפני כמה זמן..

נראלי בדיוק מתאים למה שכתבת..

בהצלחה!

הוא פשוט חתך לי..

את אריאל הכרתי דרך חברה משותפת וכבר בפגישה הראשונה- משהו בעיניים שלו- האיר לי שזה זה.

נפגשתי לפניו עם כמה בחורים ועם אף אחד מהם לא קרה לי שום דבר. איתו- זה היה אחר..

היה בו את כל מה שרציתי- הוא היה עדין, ויחד עם זאת גבר לכל דבר, הוא היה צדיק וזורם, עם חיוך תמידי, וחיבור עמוק עם אנשים. הייתה לנו הבנה האחד של השני, ושיתוף, והמון צחוקים שרק אנחנו הבנו.. הרגשתי שיש לי שותף אמיתי, שאפשר להתקדם איתו ולעבוד ביחד, והייתי מאושרת!

בדמיון שלי כבר היה לי ברור היכן נתחתן, ואיך נאהב אחד את השני לכל החיים, מה אבשל לארוחת הערב הזוגית שלנו, ואיזה אבא מדהים שהוא יהיה..

אצלו הדברים התקדמו בקצב קצת שונה- הוא התלבט,לקח לו זמן, ולמרות זאת- כעבור שלושה וחצי חודשים, על ספסל בגן סאקר, כשהוא אמר לי שאני באמת מקסימה, ומי שיתחתן איתי יהיה מאושר- אבל הוא פשוט לא מסוגל, ולא בגללי כמובן… הרגשתי שאין בי כוח לקום מהספסל ולהמשיך הלאה.

עברו מאז שנתיים, והסערה בתוכי עוד לא לגמרי שככה. אני כבר לא בוכה בלילות, אני כבר לא רוצה לברוח למקום הכי רחוק.. אני גם לא מנסה יותר להחזיר אותו אלי- ניסיתי את זה בכל דרך אפשרית. הוא סירב בעדינות ובתקיפות.

אני כבר לא חוזרת בוכה מדייטים מתוך געגועים לפגישות שלנו, כמו שהיה בחודשים שאחרי הפרידה. אבל יצאתי מאז עם עשרים בחורים, ובמבחן מול דמותו של אריאל נחל כל אחד מהם כישלון חרוץ.

כלפי חוץ- המשכתי בחיים, ואני אפילו שמחה. אבל עמוק עמוק בפנים- הכאב עדיין פועם, ויש תקווה שלא מרפה, שאולי החלום עוד לא נגוז, כי הוא עדיין לא התחתן.

את זה בדקתי- יותר מפעם אחת.

ארבעים יום לפני שנוצרת, הכריזו בשמיים על אותו הפלוני, ששייך לך. ואם חיפשת אותו, והיה לך לא קל, וסוף סוף- את די בטוחה שמצאת-

אז איך אפשר לוותר??

הכאב על האובדן, הצער על החלום שהתנפץ לרסיסים הם גדולים וכבדים ורק את יודעת עד כמה… אצל כל אחת הם באים לידי ביטוי ברמות שונות, באופנים שונים, ודרך ההתמודדות גם היא שונה.

ובכל זאת- אנסה להאיר מניסיוני כמה נקודות שיכולות לתת כוון לעבודה, ובעזרת ה' לצמיחה מחודשת...

חשוב להבין- הכאב הגדול הוא על אובדן משהו מיוחד שלא יחזור יותר. האושר היה כל כך קרוב, אפשר היה כבר לגעת בו, למשש אותו. והנה, נדמה שהוא נעלם…

את מרגישה שהאוצר הכי גדול של חייך נמצא בתוך בית אבל הבית נעול ואיבדת את המפתח.. את ממשיכה לדפוק על הדלת גם כשברור לך שהיא לא תפתח.. ואפשר להבין אותך!

מי שיכולה לעזור לך- היא ההבנה- שהאוצר לא נמצא בתוך הבית. הוא לא שייך לשום בחור ולא נמצא אצל שום שדכנית. הוא מחכה לך. קרוב יותר ממה שאת יכולה לדמיין. והדרך להגיע אליו- פתוחה בפנייך..

נסי לשבת ולחשוב עם עצמך (אולי אפילו לכתוב) מה אהבת בקשר הזה? אילו חלקים חדשים בתוכך באו לידי ביטוי? במה הקשר שינה את ההתנהלות שלך?

לאחר התבוננות מעמיקה יכול מאוד להיות שתגלי- שאהבת את הבחור הזה, רצית להתחתן איתו כי אהבת חלקים מסוימים בך, שבאו לידי ביטוי בקשר איתו.

יכול להיות שבדרך כלל את מאופקת, וסגורה, ובקשר הזה הצלחת להשתחרר ולצחוק בחופשיות. או שהרשית לעצמך להיות נשית ומובלת כי הוא היה כזה גבר.. למרות שבדרך כלל את המובילה והמנהלת. הקשר איתו – גרם לך לחוויה אחרת לחלוטין.

על זה את לא רוצה לוותר.

ומי אמר שאת צריכה??

המקומות האלו שהגעת אליהם, הכוחות שגילית ובנית בעצמך, באמת יקרים, ומיוחדים והם שלך!!

את הרצון להתמסר, את היכולת לשתף, את האפשרות להיפתח, את הנחת פשוט לשתוק או כל דבר אחר שחווית איתו- בעזרת ה' תחווי שוב. אולי בדרך קצת שונה- אולי עם אדם אחר- אבל עדיין עם אותה הרגשה נפלאה! (ואולי אפילו טובה יותר ממנה...)

צורת ההסתכלות הזו, נותנת המון חירות פנימית… היא מאפשרת לך להתפתח, לצמוח, לגדול, בלי להיות תלויה בהחלטה שלו. היא נותנת לך כוח- להיפגש עם בחורים אחרים ובמקום לבחון אותם, ולהשוות, להפנות את המבט אל עצמך ולנסות לגלות בתוכך את אותם צדדים אהובים...

ועוד דבר- טבעי ביותר, שאחרי פרידה כזו כואבת מעבר לאכזבה, ואולי הבדידות- תרגישי גם קצת (ואולי הרבה) אשמה.

מה עשיתי לא בסדר? איפה הייתה הטעות? אולי אני לא מספיק טובה, ראויה? יכול להיות שכל זה קרה- בגללי? הרי ברור- שאם הייתי- טובה יותר, חכמה יותר, מיוחדת יותר, או אולי יפה יותר- היינו כבר מזמן עומדים תחת החופה.

קשה להתמודד עם השאלות הללו ואולי הדרך הטובה ביותר היא בעזרת האמונה.

במי שבחר בי, ואוהב אותי. במי שסלל עבורי את הדרך הזו, עם כל המהמורות שבה, מתוך אמונה בי שאני מסוגלת, וראויה.

חשוב להשקיע תקופה מסוימת בלמלא את המצברים. להיות עם אנשים שאת אוהבת, לשים לב לחלקים בתוכך שאת אוהבת, לעשות דברים שאת טובה בהם, ולהתחבר לכל הטוב שיש בך. ואת יודעת שהוא קיים!

חשוב לשאול את השאלות הקשות אבל חשוב עוד יותר לשאול אותן ממקום חזק. ממקום כזה אפשר באמת להתקדם ולשפר, אם נשאל את השאלות הללו ממקום חלש, כל תשובה עלולה להחליש אותנו יותר.

ורק כשאת במקום חזק יותר, אפשר לנסות לחשוב: למה הקשר הזה נגמר? האם יש משהו בהתנהלות שלך בקשר שהיית רוצה לשנות? איך זה יכול היה אולי להיות אחרת?? יכול להיות שיש חלקים לא פתורים אצלך,

שלא נתנו לזה לקרות?

אולי תגלי שהקשר נגמר בגלל סיבה אמיתית- פער גדול מדי ביניכם (מנטאלי, דתי, או כל דבר אחר..) או סיבה שתלויה רק בבחור ולגמרי לא קשורה אלייך. יכול להיות שתגלי שהתעקשת על אחד שבכלל לא מתאים לך, ואת לא מצטערת שזה נגמר.

ויכול להיות גם שתגלי- שיש לך עוד על מה לעבוד.

לפעמים קשר טוב, יכול להיגמר כי יש חלקים אצלנו, שמעכבים אותנו מליצור זוגיות טובה. ופרידה כזו היא הזדמנות- לברר אותם.

אתן לך דוגמא- מהמשך הסיפור שהבאתי למעלה. (סיפור לגמרי אמיתי, בשינוי פרטים מזהים...)

לאחר כמה שנים של מפגשים עם בחורים שלא קרה בהם כלום- הגיעה אלי הבחורה המקסימה הזו לאימון רגשי. היא עשתה עבודה אמיתית עם עצמה, והבינה- שמה שקלקל לה את הקשר הייתה התחושה שלה שהיא לא שווה ולא ראויה לבחור טוב כזה.

לאבא של אותה בחורה יש מחלת נפש וההתמודדות איתה לא פשוטה. היא הרגישה שבגלל המחלה היא לעולם לא תהיה מושלמת ואם לא תהיה כזו- מדוע שבחור כזה טוב ירצה אותה?

כל ההתנהלות שלה בקשר שידרה- חוסר ביטחון, פחד, חולשה. והבחור, שקלט את המסר (ולא צריך מילים לשם כך....) הרגיש שהוא נפגש עם בחורה שלא בטוחה שהיא שווה משהו. וכמובן שהיה לו קשה להתחתן עם אחת כזו..

לקח לה זמן לחזק את עצמה מבפנים להבין שהאיכות שלה לא תלויה בשום דבר. שאין צורך להיות מושלמת- כדי להיות ראויה לאהבה. שטבעי ובסדר שיש לה התמודדות בתוך המשפחה- וההתמודדות הזו לא מורידה מערכה. להיפך- הכבוד והמסירות לאבא הופכים אותה למיוחדת עשרת מונים.

היא המשיכה להיפגש עם בחורים עם אותן תחושות חזקות וטובות לאט לאט נוצר לה קשר טוב עם בחור מקסים- ו...לפני שנה וחצי - הם החליטו להתחתן

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.