בתור משהו זמני בשביל לפתור בעיות אולי זה טוב,

בתור דבר קבוע ברור שלא.

אבל הנה גם @חן, מכירה.  אני לא היחיד כאן 

אז אתה אומר שאפשר להתחיל ככה, אבל במגמה להפסיק עם זה..

מי שלא מוכן לחיי זוגיות שלא יתחתן עד שישתנה.

דיברתי על זוגות שנשואים כבר כמה זמן ויש להם בעיות.

הרי לכאורה, אותו אדם עלול לריב ולהתגרש, או בתור רווק הוא בינתיים חוטא, או אולי אף פעם לא יתחתן...

למה לדעתך הסידור הזה יותר גרוע?

ואני מאמין שעם עבודה כולם יכולים להיות ראויים לחיי זוגיות נורמליים.

אבל יש גם רווקים שחוו מערכת זוגית גרועה- מההורים. וזה די גורם להם לברוח מחתונה

אולי הפיתרון הזה טוב בשבילם..?  לא יודע. 

אפשר להבין לגמרי את המקום שלהם ואת החשש ממערכת זוגית בגלל מה שהם ראו,

אבל חבל לתת לחששות לנהל לנו את החיים

הייתי מציעה להם להסתכל מסביב כשהם מתבגרים ולהבין שהם יכולים לבחור להתנהל אחרת ולנהל מערכת זוגית יפה

אף אחד מאיתנו לא חייב להיות כמו ההורים שלו! זו בדיוק הבחירה החופשית שלנו! אנחנו לא חייבים להיות כמו ההורים שלנו ואפשר למנף את הדוגמה השלילית הזו, וללמוד ממנה איך לא להתנהל

בכל מקרה, שווה ללמוד (לקרוא או לשמוע שיעורים) על זוגיות ועל התנהלות נכונה

ואפשר גם ללכת לטיפול (זו כבר לא מילה גסה, נכון?) כדי ללמוד לבחור אחרת את החיים שלנו כשחלק מהם זה קשר זוגי נורמטיבי (פחות הכיוון של שני בתים נפרדים)

באופן זמני זה יכול להיות חלק מתהליך,

אבל שלמות צורת אדם זה איש ואשה יחד.

אם קשה לכם אחד עם השני - תעבדו,

ואם אתם לא יכולים להמשיך לחיות יחד -

קשים גירושין, אבל התורה נתנה את הפתרון הזה,

וכשהוא נצרך, לא עלינו, הוא אפילו מצווה.

זה מה שמרגיש לי, לא יודע...

שהיו להם אוהלים נפרדים... כנראה שזה לא פטנט חדש

העולם השתנה ואז העולם משתנה בחזרה. מה את רוצה להגיד?

לגבי הטענה על ריבוי נשים, זה לא היה סטנדרט.

יעקב התחתן עם יותר מאישה אחת בעל כרחו.

כנ"ל אברהם. יצחק לא. עמרם לא. אהרן לא. משה לא. יהושע לא. וכו'.

אפילו בתימן, שהדבר היה מותר ונהוג, זה לא היה מצוי כמו שאנשים מדמיינים. הדברים ידועים.

וזה עובד להם, עשרות בשנים.

ואם זה היה פעם ואף אחד לא דיבר נגד זה מצד התורה, והיום גם עושים את זה, אני לא רואה בזה בעיה כל עוד שזה נוח לשני בני הזוג...

יש לך טיעון יותר מבוסס ללמה זה לא בסדר? אשמח לשמוע

הגיוני שמי שנשוי לשתי נשים יפריד בינהם וכל יום יהיה עם מישהי אחרת.

אין פה משהו לכתחילה שיעקב לא רצה להיות עם רחל כל יום.

לא קשור לשתי נשים

באותו בית.

מאהל היה שטח עצום, זכור את מאהלו של אברהם אבינו ע"ה.

מה גם ששתי דירות לא חייבות להיות בעיר אחרת, וגם לא בשכונה אחרת. יש זוג מפורסם שחי בדירה מעל דירה

מי אמר שבדירות שונות אין חיי אישות? בוודאות יש. יש זוגות מפורסמים כאלה עם ילדים.

חיי אישות תלויים בכמה גורמים שאפשר בקלות ליישם אותם בדירות שונות לרוב האנשים, זאת לא מניעה גדולה.

אגב, אחד הזוגות המפורסמים האלה חיים בדירה מעל דירה, ככה שזה דומה לעניין המאהל וכו'

אני לא הייתי בוחר לעשות את זה, אבל לא רואה מניעה הלכתית לעשות את זה בהנחה שזה באמת מוסכם על שני בני הזוג (יכול להיות שאני טועה).

אם זה אידאלי? לא יודע, לא נראה לי.

עונה שהיא חובה שאסור לבטל אותה.

לגבי הרעיון, כבר אמרתי את הראיה שלי, והסברתי למה הדחיות שלה לא דחיות... מוזמן להתייחס לזה יותר עניינית.

בכ"א אם זוג על סף גירושים וזה פתרון נורמלי בעיניהם, ולמעשה הוא עובד לכמה וכמה זוגות מעולה, למה שלא יעשו את זה? עדיף שיתגרשו? לי נראה ברור שזה עדיף על פני גירושים. אתה לא מסכים?

שתי דירות באותו רחוב, או אותה שכונה, זה לא כזה ביג דיל לזוג שלא מצליחים לתפקד כשהם אחד עם השניה יותר מדי. בכלל צריכים איזשהו ריחוק בין בני הזוג ברוב המקרים (יש איזה וורט על זה, אבל זה מפורסם בכלל), וכל זוג צריך את הריחוק שלו.

בנימה אישית: האידאל שלי הוא של זוגיות של גאולה, חיבור תמידי, אבל אני לא מתיימר להיות ראוי לזה. הלוואי

הוא מדבר פה על להתחיל ככה את הנישואים.

הוא כתב: "שמעתי על זוגות שהחליטו שיהיה להם קשה לחיות חיי נישואין באותו בית בלי לריב".

איך הם ידעו אם זה זוג חדש?

אם זה זוג חילוני אז זה בכלל לא נראה לי רלוונטי לרוב האנשים פה.

אם זה מישהו שבטוח שהוא יתחתן ויריב עם הבת זוג שלו אז בכללללללל לא רלוונטי מה שאמרתי .

שיעבדו על המידות שלהם או שימצאו זיווג אחר... לא נראה לי שאי אפשר להסתדר עם בני זוג מלכתחילה.

וואלה. גורם לי לחשוב מחדש... אולי זה כן רעיון נורמלי לאנשים עם מידות בעייתיות?

אה הבנתי.. אבל למה לא? - לקראת נישואין וזוגיות

איך הם יגדלו ילדים?

ונתת בצווארו עשרות עבירות מדאורייתא?

כל זוג עובד על המידות שלו, ואדם לא נקרא אדם בכלל עד שהוא לא מתחתן.

ברור שאף אחד לא מושלם לפני החתונה ולא מצפים ממנו להיות כזה.

השאלה אם יש לזה גבול. אני חושב שלא. לא נראה לי שמבטלים כל כך הרבה מצוות מהתורה בשביל בעיה במידות.

כמובן שלא מדובר באדם שמזיק או עלול להזיק

ואף אחד לא יכול לתקן את כל המידות שלו לפני חתונה. אלא אם תרצה לומר שהוא יתחתן בסביבות גיל 80...

ואף אחד לא יכול לתקן את כל המידות שלו לפני חתונה. אלא אם תרצה לומר שהוא יתחתן בסביבות גיל 80...

לא אמרתי שצריך להיות מושלם, אבל אם הוא ברמה כזאת שלא מסוגל לחיות עם אשתו באותו בית,

שיטפל בעצמו ואז יתחתן.

עם רצון טוב זה לא אמור לקחת שנים.

אנחנו באותה הסירה

אתה אומר שעדיף לו לשבת רווק, לעבור על מלא איסורים, לבטל כמה מצוות עשה והעיקר שלא יתחתן. נכון*?

אבל הנה באו והציעו הצעה חדשה, לאדם שהמידות שלך קצת פחות טובות מהממוצע - להתחתן, ולעבוד על המידות תוך כדי, מה שכולם עושים גם ככה.

פה הוא לא מבטל שום מצווה ועובר על פחות איסורים. זה לא עדיף בעינייך?

(*אני מניח שברור לך שזאת לא דרך)

אם הוא מכין את עצמו לחתונה הוא לא מבטל שום מצווה לדעתי.

ולא יודע על איזה מלא איסורים דיברת.

להתחתן במצב כזה זה להשלים עם המצב.

וגם סיכוי טוב שהוא יתחתן עם מישהי שלא מספיק מתאימה לו,

כי למה להתאמץ בחיפושים אם גם ככה לא חיים באותו בית?

הולך לישון

יש לך הרבה זמן לערוך..

"עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה ... כל ימיו בהרהור עבירה" (דאורייתא).

ואם נניח שכדעתך היה מותר, מה נגיד לאשתו? גם היא יכולה לחכות כשכל ימיה כנ"ל בשבילו? או שמא שניהם בעלי מידות רעות?

בכל אופן, ברור שיש פה בעיה ושאי אפשר להשאר רווק סתם ככה.

לגבי המאמץ, כידוע השתדלות היא לפי מידת הביטחון בה'. אדם שיסמוך על ה' ויזרוק את עצמו למים באמת, בוודאי לא יצטרך להתאמץ.

מלבד כך ידועים דברי האריז"ל שמי שתחת החופה הם הזיווג. לא צריך להכנס לסרטים על מי נכונה ומי לא, כבר אמרו חכמים בפרק עשרה יוחסין שכשהקב"ה לא רוצה שזוג יתחתנו, הוא לא נותן להם להתחתן... אנחנו מאמינים בשהגחה פרטית, לא?

כל הרבנים היום אומרים לא להתחתן לפני גיל 20 למי שלא מוכן לנישואים,

חלק אפילו אומרים כך בתור הוראה כללית.

כנראה שאין בעייה לאחר למי שלא מוכן עדיין.

בשו"ע כתוב שאפשר לאחר גם בשביל לימוד תורה,

נראה לי כ"ש שבשביל חיי זוגיות נורמלים.

אשה לא חייבית להתחתן. ולא חושב שהאימרה הזאת גם לנשים.

וברור שגם היא עם מידות רעות, אחרת למה שתכניס עצמה לנישואים כאלה?

זה תלוי המידת הביטחון של האדם באופן כללי.

אנחנו לא בדרגה של אליעזר שלא צריך לעשות שום השתדלות ופשוט לבחור אשה מהשוק.

ואמרתי לך שכשהייתי אצל כל מיני צדיקים נסתרים שגדולי הדור עומדים אצלם בתור לברכות (ראיתי במו עיניי) הם אמרו אחרת לגמרי ממך.

מעבר לעובדה שכבר מרן החיד"א דיבר על הדיון ההלכתי על זה, שהתחיל בזמנו, ודחה אותו מכל וכל ואמר שמי שאומר ככה אין לו על מה לסמוך (זה בנחל קדומים ג' או נ' לא הצלחתי לראות והתביישתי להתקרב יותר לצדיק הנ"ל).

בכל מקרה, גם לשיטת מי שאתה אומר (ואשמח לשמוע מקורות כי אתה חוזר על הנתון הזה בלי שום ביסוס ותשובה הלכתית אמיתית), זה אך ורק עד גיל 20, ואחרי זה "כל ימי בהרהורי עבירה".

אישה לא חייבת בפרו ורבו, חתונה זה הצלה מהרהורי עבירה, בין השאר. לאף אחד אין היתר גורף כזה ותראה מה קורה בדור בגלל כל ההיתרים האלה.

מה שכתוב בשו"ע הוא אך ורק על לימוד תורה כי ככה אמרו חז"ל, אל תעשה היקשים שלא אמרו בפוסקים. בטח לא כשהמציאות מכחישה אותם, מעטים אלה שנכנסים לחיי זוגיות מושלמת בגלל שהמידות שלהם כל-כך מתוקנות (וי"א שאין כאלה בכלל).

ה"ברור שגם היא עם מידות" וכו', זאת סתם אמירה בלי בסיס...

לגבי אליעזר, חלק מגדולי עולם סברו (ואנשים הביאו את זה פה כמה פעמים) שאין שום עניין של השתדלות בשידוך. אז גם למאן דאמר (אתה) שלאף אחד אין ביטחון גדול בה' היום (לא מסכים עם זה), לדידם של אותם גדולי עולם (הגר"א היה ביניהם), אין פה שום עניין של השתדלות מופרזת כמו שאתה אומר (אני חושב שזאת בעיה רצינית בכניעה לה')

דיברנו על הוראה כללית, ושם זה באמת לא כולם.

אבל לא מכיר מישהו שאומר להתחתן לפני גיל 20 גם למי שלא מוכן.

קצת מקורות מרבנים גדולים-

הרב זלמן מלמד:

שאלה:
מה דעת הרב על נישואים בגיל מוקדם?

תשובה:
הגמרא כבר דנה בשאלה האם ישא האדם קודם אשה או שקודם ילמד תורה.
והתשובה לשאלה זו תלויה באדם. מי שיצרו תוקפו, ישא קודם אשה, ואחר כך ילמד תורה. ומי שיכול ללמוד תורה בריכוז והנושא הזה אינו מכביד עליו, עדיף שקודם ילמד תורה ורק אחר כך ישא אשה. האמת היא, שהזמנים השתנו, והיום אפשר לישא אשה ולהמשיך אחר כך בלימודים.

אבל לכתחילה, אני לא שמח על מהלך כזה, של נישואין בגיל צעיר. אמנם, ראיתי תלמידים שהתחתנו צעירים, ודוקא התחילו ללמוד טוב יותר. אך מנגד, ראיתי כאלו שאצלם לא עלה יפה דבר זה. ראיתי גם כאלו שהדבר לא השפיע עליהם. לכן, לא ניתן לומר לאור הנסיון דבר מוחלט.

אולם אם יש אדם שמוכן ובשל לנישואים, לא בגלל שהוא מרגיש עצבנות, ולא בגלל שהוא חושב שאם הוא יתחתן יהיה לו יותר קל בכמה תחומים, אלא בגלל שהוא מרגיש שהוא יכול כבר לשאת אשה, לבנות בית ולשאת בעולו. אינני יודע אם אדם כזה צריך להתעכב, ולאחר את גיל הנישואין. כמובן שמדובר במי שיודע מה הוא רוצה, שיש לו עומק פנימי, ויש לו את המבט והכח שיכול להוביל את הבית.

אבל, מי שלא מרגיש כך, מוטב שקודם יבנה את עצמו ויתפתח, ורק אחר כך יבנה את ביתו.

הרב יעקב אריאל:

אין גיל מוגדר. לפני עשרים אדם צעיר מדי בדרך כלל. מעל עשרים אם אדם חש שהוא מסוגל לקחת על עצמו אחריות לבחור אישה מתאימה ולהקים עמה משפחה, הוא בשל לנישואין.

שאלה:
לכבוד הרב דב ליאור שליט"א,

מה דעת הרב לעניין חתונה מוקדמת? (בתחילת שיעור ב’, כשהבחור בן 20).
תודה רבה!

תשובה:
אם אתה מתכונן לשרת בצבא - אני חושב שלא כדאי לעשות את השירות הצבאי לאחר החתונה כיוון שקשה לאשה להישאר לבד. ולכן אל תיכנס לשידוכים בשלב זה. אולם אם יש לך כבר קשר עם מישהי וקשה לכם להמשיך במצב זה, תתחתנו.
אם אתה לומד בישיבה גבוהה ולא מתכנן לשרת בצבא בשנים הקרובות - אין מניעה להתחתן מצד השירות הצבאי, אולם עליך לבדוק אם אתה מספיק אחראי ובוגר בשביל לקים בית, וכן אם תוכל להמשיך ללמוד ואם הוריך יכולים לעזור לך מבחינה כלכלית או שלא.

א"א להביא הוכחות מהחיד"א לדור שלנו.

מסכים שבציבור החרדי הפסיקות שונות, אבל גם לא חושב שיגידו למישהו שלא מוכן לנישואים נורמליים להתחתן.

ואין לי כח להמשיך לדון בשאר הנושאים..

בוא נעשה סדר בדברים, סבבה?

אמרת שהעצה הזאת לא טובה, אני אומר שכן. איפה בדיוק נכנס גיל 20 פה?

אח"כ דיברנו על עבירות, והבאתי דוגמא אחת מכמה שחז"ל אמרו שכל מי שעבר את גיל 20 בוודאי שהוא עובר עבירה כל רגע ורגע (מי שלפני, בספק. אבל בדור שלנו זה לא ספק בכלל, כידוע וכמפורסם).

מעבר לזה יש לפחות שתי מצוות עשה שהוא מבטל ועוד מצוות לא תעשה שהוא בוודאי עובר עליהן.

נטפלת לעבירה אחת, וגם אותה לא הבנתי איך ניסית בכלל לדחות.

אתה טוען שמי שעובר את גיל 20 עובר עבירות כל הזמן ולכן צריך להתחתן גם אם הוא לא בשל עדיין.

לא הבנתי מה אתה טוען עכשיו,

אתה מתיר לו לדחות לגיל מגיל 20 ל 22 אבל לא ל 24? מה ההבדל?

בכ"מ בתשובות של הרבנים שהבאתי כתוב במפורש שגם אחרי גיל 20 צריך להתחתן רק כשאדם בשל לחיי זוגיות בריאים.

וד"א ביקשת גם הוכחות שרבנים היום אומרים לא להתחתן בגיל 18.

לגבי שאר המצוות שהוא 'עובר' עליהם.

קודם כל רואים שהרבנים פה לא חששו לזה.

וזה מאוד הגיוני-

במצוות האלה הוא מתחייב כבר בגיל 13, למה חז"ל אמרו להתחתן רק בגיל 18?

כי עד אז הוא לא מוכן לנישואים, וזאת סיבה מספיק טובה לדחות את החתונה בכמה שנים.

חוץ מזה שגם לחכות עד גיל 20 ובכלל לדחות בשביל לימוד תורה זה במי שיודע שהוא ינצל מהעבירות הנ"ל. ומי היום יכול להגיד את זה בדור שלנו?

אני לא מבין את הטענה שהרבנים לא חששו לזה... כבר אמרנו מה דעת הרבנים שחששו לזה על דעתם, לצערנו הרב, בשרשור אחר. חבל להכנס לזה שוב

עד עכשיו לא האמנת לי שיש רבנים שפוסקים ככה.

הבאתי פה שלושה רבנים מהגדולים של הציבור שלנו.

אז יש עוד דעות אחרות, אבל הם לא יכולים לפסול את הדעות האלה.

וכתבתי כבר שא"א להביא הוכחה מהחיד"א לדורנו.

וזה גם לא הגיוני לאור העובדה שבשרשור ההוא אמרתי את דעת הרבנים האחרים על דעת הרבנים שפוסקים ככה .

החיד"א עשה דיון הלכתי בדורו, שהיה צנוע ומוגן פי כמה. ק"ו לדורנו, הדיון ההלכתי לא השתנהה. תפתח את המקור, הוא אמר שאין למי שאומר ככה על מה לסמוך.

אין שום הבדל בדורות. אדרבה, הדור שלנו גרוע בהרבה בעניין הזה

"אשמח לשמוע מקורות כי אתה חוזר על הנתון הזה בלי שום ביסוס ותשובה הלכתית אמיתית"

הדור שלנו יותר פרוץ, אבל גם פחות מוכן לנישואים בגיל צעיר.

להתחתן בגיל צעיר בלי מוכנות לא יפתור שום בעייה, רק יגרום לבעיות יותר קשות.

אתה לא יכול לבטל ככה דעות של רבנים גדולים.

אני לא מבטל, גדולי עולם מבטלים. החיד"א יכול לבטל.

צדיקים שגדולי עולם בדורנו מחזיקים מהם מהל"ו, יכולים.

זאת לא דעתי

שנינו לא יכולים לדעת מה הוא היה אומר.

לתלוש שערות 🤦🏽‍♂, תפתח את החיד"א וזהו!!

אם אין על מה לסמוך אז אין על מה לסמוך בשום דור.

כתבתי מפורש שגם גדולי עולם בדורנו אומרים את זה ומצטטים את זה.

יודע מה? פנה אלי בפרטי אתן לך את הפרטים של אחד מהצדיקים הנ"ל, לך תגיד לו את זה. תראה מה הוא יגיד לך. מעבר לזה שהוא חוזר על זה הרבה ופותח את החיד"א הנ"ל.

גיל נישואים הוא דבר שמשתנה בדור לדור, כך שזה לא נכון לנהוג עפ"י פסק שנכתב לפני מאות שנים.

אני יכול להביא לך מספר של הצדיקים שאני ציטטתי ותפתח להם את החיד"א..

אתה מדבר איתי על דיון הלכתי, בין רב כזה לרב אחר.

אני מדבר איתך על ללכת לאחד מל"ו צדיקים לשמוע מה הסיבה של המחלוקת בשורש.

לא רוצה? לא צריך... הפסדת להכיר אחד מל"ו

אגב, כל הרבנים שציטטת אמרו "מוטב". אולי אם היו פתרונות יצירתיים כמו מה שפותח השרשור מבקש הזכיר, הם לא היו אומרים מוטב.

לשון מוטב זה מומלץ, לא איסור ולא חובה

לא בטוח שהוא יסכים לך לפרסם אותו ככה ברבים..

הלכה פוסקים לפי רבנים שפוסקים הלכה,

לא עפ"י צדיקים נסתרים שרואים את השורש.

מוזמן לשאול אותם מה הם אומרים על הפיתרון היצרתי הזה.

לי התשובה די ברורה.

הרב אריאל והרב ליאור לא השתמשו בלשון של 'מוטב'.

וזכיתי להכיר הרבה רבנים קדושים ב"ה (יש עוד אחד שמסכים), תודה

כבר אמרתי לך מה ההלכה, אתה רוצה להבין למה יש מחלוקת? מעבר לדיונים הסברתיים, צריך לעיין בשורש (מכיר את השיטה של הרב וייצמן שליט"א?). כי הלכתית החיד"א כבר סיכם את העניין וקטן עביים של כל פוסקי הדור, צדיקים וגדולים ככל שיהיו, ממותנו של מרן החיד"א.

גם הם לא כתבו את זה כהכרח או החלטה ודאית. הם אמרו במפורש שיש מקרים שזה בסדר והגיוני, אבל זה לא רלוונטי לדיון

והשוני הוא לא במציאות. מה שחז"ל גזרו זה להם ולנו. על זה לאף אחד אין סמכות לערער.

השאלה אם בתוך דבריהם יש מקום לשנות, והחיד"א אומר שאין למי שאומר ככה על מה לסמוך.

כלומר: היה שיקול, הוא לא נתון לאף אחד אחרי חז"ל.

אין פה ראיה... בטח לא לעניין הלכה

יש שם כמה וכמה מחלוקות שחלק מהן נוגעות לגבי מתי מתחילים לספור. הנקודה שלי הייתה שיש אומרים ש20 כל ימיו בעבירה, תפחנה עצמותיו וכו' זה בעצם 23.

יש פה הסבר יפה למה יש הבדלים בין השיטות

https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F

בכל אופן, אני חושב שזה גולש מהדיון.

אני לא אומר שאדם צריך להתחתן ע"מ להתגרש, כלומר להתחתן בגיל צעיר גם אם הוא לא מוכן. אלא שאם יש פתרון שיגרום שלא יתגרש, מוזר ככל שיהיה, יתכן שהוא עדיף על פני החטאים האחרים שהוא עושה וביטול המצוות שהרווקות מביאה לו.

@ברגוע שים לב בקישור הנ"ל יש את כל השיטות של הגדולים בימינו.

נראה שכל הספרדים סוברים שאין מה לאחר אחרי גיל 20 (אז לספרי אין מה לסמוך וזה כנראה בין השאר בגלל דברי החיד"א שלספרדים יש קבלת הוראתו). תראה שם גם שמצטטים את דעת החיד"א מספר שמישהו כתב עליו נגד מה שהוא כתב במקור שהבאתי שם הוא כותב שאין מה לסמוך (אולי יש מקורות סותרים וחזר בו, לא יודע. או שזה דיעבד... צ"ע).

ולשאכנזים יש מחלוקת אם מותר בכלל לאחר אחרי גיל 20, י"א שכן י"א שלא.

בדברי החפץ חיים.

שמתי לב שיש משהו שחוזר אצל הפוסקים החסידים כשהם עומדים מול פוסקים ליטאים. הפסיקות שלהם ממש דומות לשל הספרדים.

זה מאוד מעניין

גם בקידוש לבנה חסידים נוהגים כמו הספרדים- רק אחרי שבעה ימים.

אלא על פסיקה שנוטה לכיוון מסויים גם בפשט.

אני כן חושב שזה קשור לקבלה ולשאיפה לקדושה כזאת, בגלל זה הספרדים יותר מחמירים בענייני צניעות ומה שסובב להם וככה זה יוצא גם אצל החסידים.

רק חסר להגיד עכשיו שאין תשובה בעולם כלל

אפשר לומר שהדעה הזאת לא נפסקה להלכה,

או שמדובר על מישהו שלא מתאמץ להתחתן,

או שהוא קרוב להרהורים לא בהכרח שעובר בפועל.

אבל איך אפשר להבין אחרת את כל ימיו?

זה מוזכר ככה בפוסקים. לא שמעתי שיש חולק.

ההפך, על דעתך שמעתי מפורשות גדולי עולם אומרים שאין על מה לסמוך.

לגבי הביטוי "כל ימיו" ו"מעולם לא" וכו' ראה במפרשים בסוף מסכת ראש השנה בעניין רבן יוחנן בן זכאי, ו/או סביב "מימיו לא שח שיחת חולין".

בקצרה זה "עד שעמד על דעתו" או "מאז שעמד על דעתו".

אולי הייתי מתנגד שמא זה יפגע בילדים.   אבל גם זה לא בטוח..

אבל סתם להתנגד?!   

לכאורה, זה כמו שאני אפסוק למישהו לא להתפלל עד שיוכל לכוון כמו שצריך

כמה שידוע לי, שלמות לא מעכבת במצוות

לא אמרתי שלא יתחתן לעולם,

שיתקן קצת את עצמו ואז יתחתן.

זה לא אמור לקחת המון שנים.

ואם הוא מביא על עצמו צרות, הקב"ה לא התחייב לו לחלץ אותו מהן.

אמרו חז"ל "מתון נסיב איתתא" ומפרש רש"י - "המתן עד שתבדוק מעשיה שלא תהא רעה וקנטרנית" וכן אמרו חז"ל - "אמר רב יהודה אמר רב האסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך"

וכן אמרו "וכן מי שנדר ליקח בית וליקח אשה בארץ ישראל אין מחייבין אותו ליקח מיד עד שימצא את ההוגנת לו"

עיין ביהל אור, ביאור ההיכלות פרשת פקודי, היכל ו׳ בעוז ובענווה (לא זוכר איך הלימוד משם מדוייק, זה ספר קבלה ולא פתחתי אותו ומישהו הביא את המקור פה פעם). הגר"א לא היחיד שאומר את זה עד כמה שאני זוכר מהמותן.

לא הבנתי מתי אמרתי שלא צריך לברר בשידוכים? זה פשט חז"ל שצריך לבדוק לפני שמתחתנים.

נראה לי שלא הבנת את דברי. אמרתי שלא צריך להכנס לסרטים וחרדות על כל הצעה ולהתחיל לבדוק בציציות.

יש דברים שבודקים שהם ידועים ומוסכמים ונפסקו גם להלכה, ויש דברים שהם סתם הגזמות, והם "השתדלות" שאין בה שום צורך ולמען האמת היא בכלל לא השתדלות (לשיטת הזאת זאת קטנות אמונה).

לא הייתה פה כוונה לפגוע

אבל חולקים בהאם אפשר וצריך למצוא פתרון ביניים לאדם שיש לו מידות בעייתיות עד כדי כך שהוא עלול להתגרש מהר.

אני חושב שהפתרון הזה עדיף על ביטול מצוות ועבירה על מלא מצוות בתאוריה (לא יודע למעשה מה עושים בדבבר כזה).

ברגוע חושב שלא ושעדיף לבטל את המצוות הנ"ל והעיקר לא להתחתן כשהמידות לא טובות, אפילו אם בפועל הם לא יתגרשו בזכות פתרון הביניים הזה. אני מתקשה להבין את הסברה, אבל ככה הבנתי את דבריו

נראה לי שלגבי הצלה מגירושים הרוב פה יסכימו.

לגבי הלהתחתן ככה מראש, נראה לי, למרות שכולם פה לא מסכימים איתי, שבדיעבד - למישהו שלא מצליח לעבוד על עצמו ו/או למצוא זיווג טוב - זה עדיף מלהשאר רווק

תודה על התגובה. אני נוטה לדעתך

לא נראה לי שאתה צודק

שבנסיבות מסוימות האלטרנטיבות גרועות יותר.

נישואים הם הרבה עבודת המידות. הם עבודה גדולה וקדושה של השראת שכינה בין שני חלקים של אותו שלם.
מה המשמעות של נשואים? על הדף? אין לזה ערך מצד עצמו שלאדם יש דף שכתוב שהוא נשוי.
נישואים זו מצווה גדולה. אבל לא בצורה הזו של לסמן וי.
גם הילדים מבינים שמשהו פה לא בסדר, ולומדים מודל זוגי הרסני, לומדים שלא ניתן לאהוב אנשים מקרוב ולא לומדים עבודת המידות.
לברוח מהבעיות זו לא דרך חיים וזה בעצם מה שהם מנסים לעשות.
כלומר מה קיבלנו-
נישואים ללא לב העניין. אנשים שנשארים בעלי מידות גרועות ואפילו לא מעוניינים להשקיע בזה. שמחנכים ילדים לזוגיות חסרת קרבה ואינטימיות, למידות מקולקלות שכשמפריעים להן אז פשוט מרחיקים את ההפרעה?
עדיף כבר שלא יהיו נשואים בכלל... 

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.

לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב. 

משפחה תחביבים חתולים היפואלרגניים

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

תזכור שאתה בא לפגוש מישהי נחמדה ככה"נ, שלחוצה יותר ממך. תחשוב על לייצר לה חוויה נעימה.

אם אתה כבר בזה, תנסה לנתב את ה"יראה" ליראת הרוממות מהמעמד, בדיקה של התאמה לבניית בית בישראל, זה מרגש.

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. 

מתחיל מהתחלה.

כמה מחשבות ודברים שעזרו לי

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות. תבקש שיעזור לך שלא תבייש ולא תתבייש, לא תפגע ולא תיפגע. שיעזור לך לעשות סדר בראש.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. זה החצי הראשון שלך. אתה מכיר אותה מעולה אבל אתה לא יודע באיזה גוף היא, לא מכיר את התכונות הארציות שלה, וייתכן שזה לוקח זמן.

אז מה אתה עושה?

כמו שאמרו חכמים.

אתה מחפש את אבידתך.

מנסה לשחזר את הקשר הנשמתי לקשר בין גופים הנושאים את הנשמות בעולם הזה ומגלים אותן.

אתה לא מגיע לדייט ראשון מתוך מחשב 'אולי זו אשתי', ואז לחוץ כל הזמן לא לעשות טעויות. אתה מגיע להכיר בת ישראל נחמדה (פתאום הרבנים מרשים חברה). כמובן שהמטרה היא למצוא את אשתך, אבל תקליל את הלחץ, תבוא להכיר, אם לא יועיל-לא יזיק, לפחות בפגישות ראשונות.

ועכשיו מבחינה טכנית.

קודם כל, אין בזה תורה מסיני. תהיה אתה, מקווה שאתה אדם טוב...

בטלפון לפני אתה מציג את עצמך (היא יודעת שאתה צריך להתקשר), מוודא שנוח לה לדבר כרגע (כן, רגישות ותשומת לב זה תמיד חשוב, גם מחוץ לעולם הדייטים) מתאמים שעה ומקום, מתי נוח לה, איפה נח לה, כדאי לחשוב מראש על מקומות בסביבתה (לא רחוק מידי מהבית, אבל גם לא איפה שכל החברות שלה), אפשר להתייעץ עם חברים, אם היא לא תציע (מה שכנראה יקרה) תשאל אם פה מתאים או שם מתאים. תחשוב על מקומות שיהיו נוחים, שירותים בסביבה, מקלט קרוב, מקום פרטי *יחסית* לשבת, ומתאים למזג האוויר בשעת הפגישה. אם זה בסגנון שלכם-בית קפה וכדומה גם מתאים לחלק מהאנשים.

על הדייט עצמו. כמובן שיש פחדים. איך אני מעביר שעה וחצי-שעתיים עם מישהו שאני לא מכיר, ועוד בחורה?

אז ככה.

היא לא נושכת.

אמירה פופוליסטית מאד.

אני יודע.

אבל שמעת עליה דברים טובים בבירורים. כנראה שהיא נחמדה סך הכל.

כנראה שלא תראה את כל הנחמדות שסיפרו לך עליה מייד. לוקח זמן להיפתח.

אתה פוגש אותה, פונה אליה, מוודא שזו היא ומציג את עצמך (לאשר לה שזה אתה). כדי למנוע אי נעימויות ולתת לשניכם ביטחון שאתם לא מייצרים עכשיו פאדיחה שתסופר שנים קדימה/סיפור רומנטי על זוג שנפגש בטעות. אני מכיר כמה כאלה, זה מספיק.

אתה מספר על עצמך ומתעניין בה. טכני, איפה גדלת ומה עשית, מסלול החיים, ישיבה, צבא לא להתחיל מור"קים מהצבא אם זו לא כל ישותך. לו"ז כללי, משפחה, קצת על ההורים, קצת על האחים (אצל דוסים עם 4,000 אחים לכל אחד כבר העברת מלא זמן). מה מוביל אותך בחיים (אידאלים, לא שיעור באורות הקודש ג', נקודות שחשובות לך), תכניות לשנים הקרובות (ישיבה/צבא/לימודים/עבודה בחנות כפתורים) מה אתה רוצה לעשות בחיים (אפילו כיוון. אם יש). נושאים נוספים, עבודה, לימודים, סביבה חברתית, משפחה מורחבת, תחביבים, טיולים ושאר ירקות, מסגרות, מעשים ועניינים.

היא מדברת על החיים שלה. תהיה קשוב, אבל תוך כדי 'ומתוך כך' אתה יכול למצוא נושאי שיחה נוספים. כמובן, בלי לחתוך אותה.

תן גם לה לשאול שאלות כמובן.

כמובן הכל בצורה מתעניינת. אתה סקרן להכיר אותה, הרי שמעת כל כך הרבה טוב עליה מהחברה שבמשך רבע שעה סיפרה כמה היא כך וכך, ואתה רוצה להכיר את זומשכל זה סופר עליה, נשמע שהיא אדם טוב.

אתה לא חייב לעבור על כל הנושאים, פשוט לשוחח, להכיר את האדם שמולך.

זו אינה שיחת שיווק. אתה לא עסוק בלמכור את עצמך, אז אתה לא מתחיל לספר כמה אתה מוצלח בלהקפיץ בקבוק זכוכית 748 מ"ל על האוזן או שאר עניינים, בדיוק כמו שהיא לא מנסה למכור את עצמה תמורת שלשה גמלים.

זה גם לא מבחן או ראיון עבודה. אתה לא בודק אם היא מספקת.את הצרכים שלך/יודעת.לבדל קוסקוס בדיוק כמו אמא. אין שיפוטיות. באת לשמוע ולהתעניין, וכן לתת לה לשמוע עליך ולהתעניין בך.

פשוט מדברים ומכירים.

במהלך הפגישה אתה לא עסוק במחשבות 'מתאימה/לא מתאימה'. אתה פשוט מכיר בן אדם. תחשוב שנתקעתם יחד באוטובוס מאילת לקרית שמונה.

יהיה לזה זמן אחרי הפגישה.

ראיתי פה בעבר (אולי כשהייתי במצבך) שמישהו הגדיר את נושא הלבוש כ'מכובד לא חגיגי שלך' ואהבתי את ההגדרה. בחול המועד אפשר קצת יותר חגיגי, לא נראה לי גלופה אם זו אינה כל ישותך.

במהלך הדיבורים תפתח את הבקבוק שהבאת איתך (חדש כמובן), תמזוג לכוסוץ חד"פ בשביל שניכם. היא לא תעשה את זה לבד. היא גם לא תאכל מהעוגיות אם לא תפתח ותאכל בעצמך (וכולי האי ואולי). אתה לא בארוחת צהריים.

לגבי פסח, יש פה נקודה עדינה אם מה אוכלים, שים לב שאתה מביא משהו שהיא לא תגיד עליו (או תשתוק עליו) 'המנהג שלנו לא לאכול קטניות/לפתית/שרויה/עגבניות לא מקולפות/כשרות פלונית או אלמונית בפסח. משהו עם בד"צ עד"ח כנראה יהיה בסדר)

תזכור שהיא גם לחוצה. כתבו פה למעלה שהיא לחוצה יוצר ממך. אם זו לא פעם ראשונה/שנייה שלה לא בטוח, אבל בכל מקרה היא לחוצה, מתביישת כנראה, תהיה עדין וקשוב לצרכים שלה. אם אתם בחוץ והיא רוצה להיכנס לקניון לדוגמא, ייתכן וקר לה/היא צריכה שירותים. תשומת לב. זה לא הזמן להיות 'סייר' וללכת כל הדייט, או לרוץ מרתון. בקצב שלה.

כשאתה רוצה לסיים אתה מציע לה להתקדם לכיוון תחנת האטובוס/הרכב וכדומה, ומתחילים ללכת. אתה יכול להציע לה לחכות איתה לאוטובוס, זה לא קריטי, כל עוד אתה לא זורק אותה באיזה חור או באמצע הלילה.

אפשר לסכם לפני שנפרדים 'אז נדבר מחר בבוקר?', אם זה היה בבוקר אז אפשר גם בערב, אבל לפעמים לא יזיק לישון על זה לילה. אפשר גם לסיים בסתם 'אז נדבר' ובבוקר לשלוח לה הודעה מתי נוח לה לדבר. בכל מקרה, לא למרוח. בטח לא להיעלם. תחשוב עליה. היא מצפה לתשובה. היא במתח. כמוך, היא מפחדת מהטלפון הזה אבל רוצה להיות אחריו.

אתה לא מתקשר כשאתה מתלבט אם אתה רוצה להיפגש שוב. זה לא אומר שאתה לא מתקשר, ממש לא, אלא שאתה מחליט. אתה לא צריך להחליט שזו אשתך, אלא שאתה סקרן להיפגש שוב. זה הכל.

לא הצלחת להחליט? צריך עוד קצת זמן? אין בעיה. תעדכן אותה. אתה לא משאיר אותה באוויר, מתנדנדת כעלה ניסף, כעגונה באלמנות חיות. כן, הדימוי הזה רציני. היא תקועה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, היא תפוסה, לא יודעת מה לעשות עם הרגשות שלה, עיכוב כזה הוא ממש עינוי הדין. מי שלא מבין את זה שלא יתחיל לצאת בכלל.

קולמוסים ומקלדות רבות כבר נשברו על השאלה מה עושים אם מתלבטים, אני לא רוצה להיכנס לדיון. אומר רק שדעתי האישית היא שאם לא הרגשת סיבה מוחלטת לא להמשיך (התברר בפגישה שהיא חרשת-עיוורת-אילמת-טטרנית וגידמת ב4 גפיים וראש, או פחות מזה, מה שאתה מרגיש), שווה לתת צ'אנס נוסף. קח בחשבון שבהתחלה יש ביישנות וקשה להביא את עצמך (בדיוק כמו שלך קשה, ויותר מזה לבנות ישראל הצנועות, שביישניות הן. גם אם החברה אמרה שהיא לא ביישנית, לפגוש גבר זר זה שונה).

יש שיחלקו עלי, רבים עם נסיון רב (זה ייתרון? לא נכנס). מה נראה לך. בסוף לפגישה אתה צריך להגיע לא מתוך אילוץ כמי שנגזר גורלו, אלא מתוך רצון. רק כך אפשר להתקדם.

בשיחה, כמו בשיחה הראשונה, תוודא שנוח לה לדבר עכשיו (גם אם תיאמתם מראש שעה. אולי אחותה/חברתה לידה עכשיו). תשאל בקצרה מה שלומה ותעבור לעניין שלשמו הכנסתם- לומר שהיה לך טוב/נחמד/מה שהיה לך, ואתה תשמח/כמהה/רוצה/לא רוצה בשום אופן להיפגש שוב, וכמובן לשאול מה היא חושבת.

אם אתה לא רוצה, אתה לא צריך להביא לה שהפזילה שלה מפריעה לך או שהפריע לך שהיא לעסה מסטיק כל הפגישה. פשוט לא הרגיש לך מתאים. אם זה משהו שאתה חושב שהיא יכולה לשפר וכדאי שתיזהר ממנו כשתפגש עם בחורים אחרים, אתה יכול להעביר לה בעדינות מסר דרך השדכן.

אם לא מתאים לה, היא לא חייבת לך הסברים, אם זה לא היה קשר חזק וארוך. פשוט לא, לא צריך להיפגע מזה.

כמובן, אם נגמר, אתה לא זורק וממשיך. אתה מקדיש רגע וחושב לאיזה חבר היא יכולה להתאים. אולי עוד יצא משהו מהפגישה שלכם. לא, זו לא פאדיחה. זו מצווה גדולה.

אם היא אתם מעוניינים להיפגש שוב, אתם צריכים לסכם שוב על זמן ומקום, לדבר ולדבר, מצטרף נושא שיחה חשוב- מה איך היה לה ביום/יומיים/שלשה מאז הפגישה הקודמת.

ודו"ק ואכמ"ל.

נקודה נוספת ששכחתי להתייחס אליה.

אפשר לומר שזה דייט ראשון שלך. זה יקל עליך את המשחק של 'המקצוען', וייקל עליה לקבל טעויות (אין כך כך דברים שהם טעות מוחלטת, שתם דברים קמת צוזרים/לא מקובלים. נגיד אם תציע לה נישואין בסוף הפגישה). היא תבין שהיא צריכה להיות שותפה פעילה יותר ממה שהיא רגילה כדי להמשיך אם אתה נתקע.

אני לא חושב שזה קריטי.

בדיאטה הראשון שלי לא סיפרתי. האמת שתכננתי ולא מצאתי מקום מתאים להכניס את זה. זרם מצויין גם בלי,ופשוט המשכתי. לפני שנפרדנו היא שאלה אותי אם זו היתה הפעם הראשונה. לא שהיא היתה מנוסה מאד, אבל מריחים.

אין עניין להסתיר את זה. אין גם חובה לספר, מה שנראה לך מתאים. העיקר לא לשק לעולם, קשר חייב להיות מבוסס על אמון.

ראיתי שכתבו אחריי שלדבר על אחים זה לא עיסוק באדם.

ראשית, אני חושב שאצל רוב האנשים האחים והסביבה הקרובה היא חלק משמעותי.

בנוסף, אין לי עניין לצאת מהפגישה הזו רק עם מידע יבש על הצד השני,  מה היא עושה בין 17:00 ל17:30 ביום שלישי שחל בשבת חול המועד צום גדליה. אני רוצה לנהל שיחה. לא משנה על מה.

כך גם בפגישות הבאות. אפשר לדבר על פוליטיקה, עכבישים והשפעת קרני האור על קרני התיש, המטרה היא לבנות קשר, וזה נעשה ע"י שיחה. נכון שהקשר מתחזק בעיסוק בנו, אך יסודו הוא פשוט תקשורת, יצירת שפה משותפת ותחומי עניין משותפים.

בפגישות הראשונות, ודאי הראשונה, זה יותר גישוש סביב הייתכנות הבסיסית להמשך הקשר (עד 'דרכינו לאן), ולכן הגיוני שיהיה יותר עיסוק בהיכרות טכנית, אך אפשר לסטות מהנושא ולעסוק בדברים אחרים, שהם לא סתם שיחה בטילה, בזבוז זמן וביטול תןרה, אלא בניית קשר בצורה בריאה.

ועוד נקודה חשובה.

פתחתי בתפילה. אסיים בעניין קרוב.

אתה עושה את ההשתדלות שלך, אתה רוצה להקים בית לכבודו, עוסק במצווה הזו, אולי הכשר מצווה (או הכשר להכשר, מחלוקת ראשונים ואכמ"ל), אתה מבקש לבנות לו דירה בתחתונים, וה' הטוב בעיניו יעשה, וישלח לך בסייעתא דשמייא את המיועדת לך מששת ימי בראשית בקלות ובמהירות, בנחת, בשמחה ובבהירות.

אבל הוא לא חייב לך כלום. הדרך יכולה להיות מורכבת, פחות או יותר חלילה. יכולות להיות התדנדויות, אכזבות וכאבים. אתה רוצה לעשות רצונו. היא לא רוצה להמשיך? לא בזבזת את הזמן. עשית השתדלות. זה רצונו ממך.

בברכת דרך צלחה.

אח לדרך. 

יש לי מטרה להכיר קצת יותר אם מי שעומד מולי. בד"כ פרטים טכניים ידועים מראש.

כשחוזרים בפגישה על פרט טכני, נגיד אני לומד בישיבה X - אשאל שאלות על הבחירה שלו בישיבה הזו. למה בחרת דווקא בה? האם התלבטת בינה לבין ישיבות אחרות? וכו'.

במשפחה אנחנו לא בוחרים, ולכן זה בעיני פחות משקף את האישיות. אם המשפחה רלוונטית לדברים אחרים - נניח בחרתי בישיבה כי אבא שלי\אח שלי למד בה - אז זה כבר לא משהו טכני, וזה שייך לשאלה אחרת.

בעצם - אני מנסה להעמיק את השיח. ולהעמיק לכיוון של יחס עם ההורים\אחים - לא נראה לי מתאים בהכרח בשלב הראשון.

אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

בחול המועד, אני מצפה שבן אדם ילבש את מה שהוא לובש בחול המועד.

לא בחול המועד, יש ציפייה ללבוש מכובד. תלוי גיל ושלב בחיים, חולצות גלופה לא נחשבות מכבדות - אבל אם אתה מרגיש שזה כל זהותך, לא הייתי אומרים לך לשנות. מה שכן, אולי זה כן השלב בחיים לעבור משלב 'נוער' שבו מקובל ללכת עם גלופה, לשלב 'מבוגר' שבו זה לא מקובל (באירועים רשמיים).

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

מה שהיא ואתה מעדיפים. בעקבות המצב הבטחוני - הייתי דואגת למקלט\ממ"ד נגיש. לגבי עוד אנשים - בהחלט. יש עניין הלכתי של ייחוד, אבל גם מעבר לזה - לא נפגשים בפינה אפילה שמבודדת מהציבור. כדאי לדעתי להיפגשת במקום שבו נוח לשניכם, שתרגישו בנוח להקשיב ולדבר - כלומר לא רועש מידי. אבל גם לא שקט מידי. לא מרכזי מידי, כי אתם רוצים להתמקד אחד בשני ולא בחבר שלך מהתיכון שבדיוק עובר בסביבה.

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

חובה! לדעתי, חובה עליך ליצור קשר איתה בתוך 24 שעות, ואנחנו מדברים על ערב חג. בהנחה שלא היה משהו קטסטרופלי, או שאתם ממש לא בכיוון, אמור להיות דייט שני. ולכן, בתור אתה, הייתי שולחת הודעה למחרת בבוקר, שמביעה את הרצון לדבר, אבל עם ההבנה שערב חג יכול להיות לחוץ - ולשאול אם יש לה זמן לשיחה קצרה בערב חג או במוצאי חג. אם היא לא זמינה לשיחה - אז להתכתב.

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?

תציע לה. 

בסופו של דבר זוגיות זה תקשורת, ויש בנות שיעריכו את זה וירצו, ויש כאלו שזה דווקא ירתיע אותן, או שחושבות שזה שלב מוקדם מידי בקשר לדבר כזה.

באופן כללי, אל תניח דברים - אלא תשאל אותה להעדפותיה.

בעיני, הכי טוב לדבר -

לשתף שזה הדייט הראשון שלך. להגיד שאתה חושש. שאתה לא יודעים מה אמורים לעשות ועל מה אמורים לדבר. בעצם לדבר על החששות האלה. זה נראה לי מקום טוב להתחיל ממנו. לשאול אותה אם גם היא חוששת.

בניגוד למה שאחרים אמרו, אני לא אוהבת חקירות שב"כ בדייטים. מה אכפת לי כמה אחים יש לו ומה הם עושים? איך זה עוזר לי להכיר אותו? בעיני דייט ראשון זה לפתוח צוהר לעולם של השני. לראות אם הוא מקשיב, אם הוא פתוח לדעות אחרות, מה מעניין אותו, מה הוא עושה עם הזמן שלו - הרי בסופו של דבר אנחנו מספרים על עצמינו - מה ואיך אנחנו בוחרים לספר. האם הוא מתעניין בי ובעולם שלי? הוא מראה כבוד והערכה כלפיי?

כל בנאדם הוא עולם ומלואו, ואפשר לנהל שיחה מרתקת - אבל לא תמיד זה קורה. לפעמים הדברים קצת יותר קשים ומורכבים, ויכול להיות צריך עוד זמן, ולכן לדעתי נכון לצאת מינימום לדייט נוסף.

בהצלחה!

פחות עקרוני. אפשר גם חצי שעה או שלוש שעות.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.