בתור משהו זמני בשביל לפתור בעיות אולי זה טוב,

בתור דבר קבוע ברור שלא.

אבל הנה גם @חן, מכירה.  אני לא היחיד כאן 

אז אתה אומר שאפשר להתחיל ככה, אבל במגמה להפסיק עם זה..

מי שלא מוכן לחיי זוגיות שלא יתחתן עד שישתנה.

דיברתי על זוגות שנשואים כבר כמה זמן ויש להם בעיות.

הרי לכאורה, אותו אדם עלול לריב ולהתגרש, או בתור רווק הוא בינתיים חוטא, או אולי אף פעם לא יתחתן...

למה לדעתך הסידור הזה יותר גרוע?

ואני מאמין שעם עבודה כולם יכולים להיות ראויים לחיי זוגיות נורמליים.

אבל יש גם רווקים שחוו מערכת זוגית גרועה- מההורים. וזה די גורם להם לברוח מחתונה

אולי הפיתרון הזה טוב בשבילם..?  לא יודע. 

אפשר להבין לגמרי את המקום שלהם ואת החשש ממערכת זוגית בגלל מה שהם ראו,

אבל חבל לתת לחששות לנהל לנו את החיים

הייתי מציעה להם להסתכל מסביב כשהם מתבגרים ולהבין שהם יכולים לבחור להתנהל אחרת ולנהל מערכת זוגית יפה

אף אחד מאיתנו לא חייב להיות כמו ההורים שלו! זו בדיוק הבחירה החופשית שלנו! אנחנו לא חייבים להיות כמו ההורים שלנו ואפשר למנף את הדוגמה השלילית הזו, וללמוד ממנה איך לא להתנהל

בכל מקרה, שווה ללמוד (לקרוא או לשמוע שיעורים) על זוגיות ועל התנהלות נכונה

ואפשר גם ללכת לטיפול (זו כבר לא מילה גסה, נכון?) כדי ללמוד לבחור אחרת את החיים שלנו כשחלק מהם זה קשר זוגי נורמטיבי (פחות הכיוון של שני בתים נפרדים)

באופן זמני זה יכול להיות חלק מתהליך,

אבל שלמות צורת אדם זה איש ואשה יחד.

אם קשה לכם אחד עם השני - תעבדו,

ואם אתם לא יכולים להמשיך לחיות יחד -

קשים גירושין, אבל התורה נתנה את הפתרון הזה,

וכשהוא נצרך, לא עלינו, הוא אפילו מצווה.

זה מה שמרגיש לי, לא יודע...

שהיו להם אוהלים נפרדים... כנראה שזה לא פטנט חדש

העולם השתנה ואז העולם משתנה בחזרה. מה את רוצה להגיד?

לגבי הטענה על ריבוי נשים, זה לא היה סטנדרט.

יעקב התחתן עם יותר מאישה אחת בעל כרחו.

כנ"ל אברהם. יצחק לא. עמרם לא. אהרן לא. משה לא. יהושע לא. וכו'.

אפילו בתימן, שהדבר היה מותר ונהוג, זה לא היה מצוי כמו שאנשים מדמיינים. הדברים ידועים.

וזה עובד להם, עשרות בשנים.

ואם זה היה פעם ואף אחד לא דיבר נגד זה מצד התורה, והיום גם עושים את זה, אני לא רואה בזה בעיה כל עוד שזה נוח לשני בני הזוג...

יש לך טיעון יותר מבוסס ללמה זה לא בסדר? אשמח לשמוע

הגיוני שמי שנשוי לשתי נשים יפריד בינהם וכל יום יהיה עם מישהי אחרת.

אין פה משהו לכתחילה שיעקב לא רצה להיות עם רחל כל יום.

לא קשור לשתי נשים

באותו בית.

מאהל היה שטח עצום, זכור את מאהלו של אברהם אבינו ע"ה.

מה גם ששתי דירות לא חייבות להיות בעיר אחרת, וגם לא בשכונה אחרת. יש זוג מפורסם שחי בדירה מעל דירה

מי אמר שבדירות שונות אין חיי אישות? בוודאות יש. יש זוגות מפורסמים כאלה עם ילדים.

חיי אישות תלויים בכמה גורמים שאפשר בקלות ליישם אותם בדירות שונות לרוב האנשים, זאת לא מניעה גדולה.

אגב, אחד הזוגות המפורסמים האלה חיים בדירה מעל דירה, ככה שזה דומה לעניין המאהל וכו'

אני לא הייתי בוחר לעשות את זה, אבל לא רואה מניעה הלכתית לעשות את זה בהנחה שזה באמת מוסכם על שני בני הזוג (יכול להיות שאני טועה).

אם זה אידאלי? לא יודע, לא נראה לי.

עונה שהיא חובה שאסור לבטל אותה.

לגבי הרעיון, כבר אמרתי את הראיה שלי, והסברתי למה הדחיות שלה לא דחיות... מוזמן להתייחס לזה יותר עניינית.

בכ"א אם זוג על סף גירושים וזה פתרון נורמלי בעיניהם, ולמעשה הוא עובד לכמה וכמה זוגות מעולה, למה שלא יעשו את זה? עדיף שיתגרשו? לי נראה ברור שזה עדיף על פני גירושים. אתה לא מסכים?

שתי דירות באותו רחוב, או אותה שכונה, זה לא כזה ביג דיל לזוג שלא מצליחים לתפקד כשהם אחד עם השניה יותר מדי. בכלל צריכים איזשהו ריחוק בין בני הזוג ברוב המקרים (יש איזה וורט על זה, אבל זה מפורסם בכלל), וכל זוג צריך את הריחוק שלו.

בנימה אישית: האידאל שלי הוא של זוגיות של גאולה, חיבור תמידי, אבל אני לא מתיימר להיות ראוי לזה. הלוואי

הוא מדבר פה על להתחיל ככה את הנישואים.

הוא כתב: "שמעתי על זוגות שהחליטו שיהיה להם קשה לחיות חיי נישואין באותו בית בלי לריב".

איך הם ידעו אם זה זוג חדש?

אם זה זוג חילוני אז זה בכלל לא נראה לי רלוונטי לרוב האנשים פה.

אם זה מישהו שבטוח שהוא יתחתן ויריב עם הבת זוג שלו אז בכללללללל לא רלוונטי מה שאמרתי .

שיעבדו על המידות שלהם או שימצאו זיווג אחר... לא נראה לי שאי אפשר להסתדר עם בני זוג מלכתחילה.

וואלה. גורם לי לחשוב מחדש... אולי זה כן רעיון נורמלי לאנשים עם מידות בעייתיות?

אה הבנתי.. אבל למה לא? - לקראת נישואין וזוגיות

איך הם יגדלו ילדים?

ונתת בצווארו עשרות עבירות מדאורייתא?

כל זוג עובד על המידות שלו, ואדם לא נקרא אדם בכלל עד שהוא לא מתחתן.

ברור שאף אחד לא מושלם לפני החתונה ולא מצפים ממנו להיות כזה.

השאלה אם יש לזה גבול. אני חושב שלא. לא נראה לי שמבטלים כל כך הרבה מצוות מהתורה בשביל בעיה במידות.

כמובן שלא מדובר באדם שמזיק או עלול להזיק

ואף אחד לא יכול לתקן את כל המידות שלו לפני חתונה. אלא אם תרצה לומר שהוא יתחתן בסביבות גיל 80...

ואף אחד לא יכול לתקן את כל המידות שלו לפני חתונה. אלא אם תרצה לומר שהוא יתחתן בסביבות גיל 80...

לא אמרתי שצריך להיות מושלם, אבל אם הוא ברמה כזאת שלא מסוגל לחיות עם אשתו באותו בית,

שיטפל בעצמו ואז יתחתן.

עם רצון טוב זה לא אמור לקחת שנים.

אנחנו באותה הסירה

אתה אומר שעדיף לו לשבת רווק, לעבור על מלא איסורים, לבטל כמה מצוות עשה והעיקר שלא יתחתן. נכון*?

אבל הנה באו והציעו הצעה חדשה, לאדם שהמידות שלך קצת פחות טובות מהממוצע - להתחתן, ולעבוד על המידות תוך כדי, מה שכולם עושים גם ככה.

פה הוא לא מבטל שום מצווה ועובר על פחות איסורים. זה לא עדיף בעינייך?

(*אני מניח שברור לך שזאת לא דרך)

אם הוא מכין את עצמו לחתונה הוא לא מבטל שום מצווה לדעתי.

ולא יודע על איזה מלא איסורים דיברת.

להתחתן במצב כזה זה להשלים עם המצב.

וגם סיכוי טוב שהוא יתחתן עם מישהי שלא מספיק מתאימה לו,

כי למה להתאמץ בחיפושים אם גם ככה לא חיים באותו בית?

הולך לישון

יש לך הרבה זמן לערוך..

"עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה ... כל ימיו בהרהור עבירה" (דאורייתא).

ואם נניח שכדעתך היה מותר, מה נגיד לאשתו? גם היא יכולה לחכות כשכל ימיה כנ"ל בשבילו? או שמא שניהם בעלי מידות רעות?

בכל אופן, ברור שיש פה בעיה ושאי אפשר להשאר רווק סתם ככה.

לגבי המאמץ, כידוע השתדלות היא לפי מידת הביטחון בה'. אדם שיסמוך על ה' ויזרוק את עצמו למים באמת, בוודאי לא יצטרך להתאמץ.

מלבד כך ידועים דברי האריז"ל שמי שתחת החופה הם הזיווג. לא צריך להכנס לסרטים על מי נכונה ומי לא, כבר אמרו חכמים בפרק עשרה יוחסין שכשהקב"ה לא רוצה שזוג יתחתנו, הוא לא נותן להם להתחתן... אנחנו מאמינים בשהגחה פרטית, לא?

כל הרבנים היום אומרים לא להתחתן לפני גיל 20 למי שלא מוכן לנישואים,

חלק אפילו אומרים כך בתור הוראה כללית.

כנראה שאין בעייה לאחר למי שלא מוכן עדיין.

בשו"ע כתוב שאפשר לאחר גם בשביל לימוד תורה,

נראה לי כ"ש שבשביל חיי זוגיות נורמלים.

אשה לא חייבית להתחתן. ולא חושב שהאימרה הזאת גם לנשים.

וברור שגם היא עם מידות רעות, אחרת למה שתכניס עצמה לנישואים כאלה?

זה תלוי המידת הביטחון של האדם באופן כללי.

אנחנו לא בדרגה של אליעזר שלא צריך לעשות שום השתדלות ופשוט לבחור אשה מהשוק.

ואמרתי לך שכשהייתי אצל כל מיני צדיקים נסתרים שגדולי הדור עומדים אצלם בתור לברכות (ראיתי במו עיניי) הם אמרו אחרת לגמרי ממך.

מעבר לעובדה שכבר מרן החיד"א דיבר על הדיון ההלכתי על זה, שהתחיל בזמנו, ודחה אותו מכל וכל ואמר שמי שאומר ככה אין לו על מה לסמוך (זה בנחל קדומים ג' או נ' לא הצלחתי לראות והתביישתי להתקרב יותר לצדיק הנ"ל).

בכל מקרה, גם לשיטת מי שאתה אומר (ואשמח לשמוע מקורות כי אתה חוזר על הנתון הזה בלי שום ביסוס ותשובה הלכתית אמיתית), זה אך ורק עד גיל 20, ואחרי זה "כל ימי בהרהורי עבירה".

אישה לא חייבת בפרו ורבו, חתונה זה הצלה מהרהורי עבירה, בין השאר. לאף אחד אין היתר גורף כזה ותראה מה קורה בדור בגלל כל ההיתרים האלה.

מה שכתוב בשו"ע הוא אך ורק על לימוד תורה כי ככה אמרו חז"ל, אל תעשה היקשים שלא אמרו בפוסקים. בטח לא כשהמציאות מכחישה אותם, מעטים אלה שנכנסים לחיי זוגיות מושלמת בגלל שהמידות שלהם כל-כך מתוקנות (וי"א שאין כאלה בכלל).

ה"ברור שגם היא עם מידות" וכו', זאת סתם אמירה בלי בסיס...

לגבי אליעזר, חלק מגדולי עולם סברו (ואנשים הביאו את זה פה כמה פעמים) שאין שום עניין של השתדלות בשידוך. אז גם למאן דאמר (אתה) שלאף אחד אין ביטחון גדול בה' היום (לא מסכים עם זה), לדידם של אותם גדולי עולם (הגר"א היה ביניהם), אין פה שום עניין של השתדלות מופרזת כמו שאתה אומר (אני חושב שזאת בעיה רצינית בכניעה לה')

דיברנו על הוראה כללית, ושם זה באמת לא כולם.

אבל לא מכיר מישהו שאומר להתחתן לפני גיל 20 גם למי שלא מוכן.

קצת מקורות מרבנים גדולים-

הרב זלמן מלמד:

שאלה:
מה דעת הרב על נישואים בגיל מוקדם?

תשובה:
הגמרא כבר דנה בשאלה האם ישא האדם קודם אשה או שקודם ילמד תורה.
והתשובה לשאלה זו תלויה באדם. מי שיצרו תוקפו, ישא קודם אשה, ואחר כך ילמד תורה. ומי שיכול ללמוד תורה בריכוז והנושא הזה אינו מכביד עליו, עדיף שקודם ילמד תורה ורק אחר כך ישא אשה. האמת היא, שהזמנים השתנו, והיום אפשר לישא אשה ולהמשיך אחר כך בלימודים.

אבל לכתחילה, אני לא שמח על מהלך כזה, של נישואין בגיל צעיר. אמנם, ראיתי תלמידים שהתחתנו צעירים, ודוקא התחילו ללמוד טוב יותר. אך מנגד, ראיתי כאלו שאצלם לא עלה יפה דבר זה. ראיתי גם כאלו שהדבר לא השפיע עליהם. לכן, לא ניתן לומר לאור הנסיון דבר מוחלט.

אולם אם יש אדם שמוכן ובשל לנישואים, לא בגלל שהוא מרגיש עצבנות, ולא בגלל שהוא חושב שאם הוא יתחתן יהיה לו יותר קל בכמה תחומים, אלא בגלל שהוא מרגיש שהוא יכול כבר לשאת אשה, לבנות בית ולשאת בעולו. אינני יודע אם אדם כזה צריך להתעכב, ולאחר את גיל הנישואין. כמובן שמדובר במי שיודע מה הוא רוצה, שיש לו עומק פנימי, ויש לו את המבט והכח שיכול להוביל את הבית.

אבל, מי שלא מרגיש כך, מוטב שקודם יבנה את עצמו ויתפתח, ורק אחר כך יבנה את ביתו.

הרב יעקב אריאל:

אין גיל מוגדר. לפני עשרים אדם צעיר מדי בדרך כלל. מעל עשרים אם אדם חש שהוא מסוגל לקחת על עצמו אחריות לבחור אישה מתאימה ולהקים עמה משפחה, הוא בשל לנישואין.

שאלה:
לכבוד הרב דב ליאור שליט"א,

מה דעת הרב לעניין חתונה מוקדמת? (בתחילת שיעור ב’, כשהבחור בן 20).
תודה רבה!

תשובה:
אם אתה מתכונן לשרת בצבא - אני חושב שלא כדאי לעשות את השירות הצבאי לאחר החתונה כיוון שקשה לאשה להישאר לבד. ולכן אל תיכנס לשידוכים בשלב זה. אולם אם יש לך כבר קשר עם מישהי וקשה לכם להמשיך במצב זה, תתחתנו.
אם אתה לומד בישיבה גבוהה ולא מתכנן לשרת בצבא בשנים הקרובות - אין מניעה להתחתן מצד השירות הצבאי, אולם עליך לבדוק אם אתה מספיק אחראי ובוגר בשביל לקים בית, וכן אם תוכל להמשיך ללמוד ואם הוריך יכולים לעזור לך מבחינה כלכלית או שלא.

א"א להביא הוכחות מהחיד"א לדור שלנו.

מסכים שבציבור החרדי הפסיקות שונות, אבל גם לא חושב שיגידו למישהו שלא מוכן לנישואים נורמליים להתחתן.

ואין לי כח להמשיך לדון בשאר הנושאים..

בוא נעשה סדר בדברים, סבבה?

אמרת שהעצה הזאת לא טובה, אני אומר שכן. איפה בדיוק נכנס גיל 20 פה?

אח"כ דיברנו על עבירות, והבאתי דוגמא אחת מכמה שחז"ל אמרו שכל מי שעבר את גיל 20 בוודאי שהוא עובר עבירה כל רגע ורגע (מי שלפני, בספק. אבל בדור שלנו זה לא ספק בכלל, כידוע וכמפורסם).

מעבר לזה יש לפחות שתי מצוות עשה שהוא מבטל ועוד מצוות לא תעשה שהוא בוודאי עובר עליהן.

נטפלת לעבירה אחת, וגם אותה לא הבנתי איך ניסית בכלל לדחות.

אתה טוען שמי שעובר את גיל 20 עובר עבירות כל הזמן ולכן צריך להתחתן גם אם הוא לא בשל עדיין.

לא הבנתי מה אתה טוען עכשיו,

אתה מתיר לו לדחות לגיל מגיל 20 ל 22 אבל לא ל 24? מה ההבדל?

בכ"מ בתשובות של הרבנים שהבאתי כתוב במפורש שגם אחרי גיל 20 צריך להתחתן רק כשאדם בשל לחיי זוגיות בריאים.

וד"א ביקשת גם הוכחות שרבנים היום אומרים לא להתחתן בגיל 18.

לגבי שאר המצוות שהוא 'עובר' עליהם.

קודם כל רואים שהרבנים פה לא חששו לזה.

וזה מאוד הגיוני-

במצוות האלה הוא מתחייב כבר בגיל 13, למה חז"ל אמרו להתחתן רק בגיל 18?

כי עד אז הוא לא מוכן לנישואים, וזאת סיבה מספיק טובה לדחות את החתונה בכמה שנים.

חוץ מזה שגם לחכות עד גיל 20 ובכלל לדחות בשביל לימוד תורה זה במי שיודע שהוא ינצל מהעבירות הנ"ל. ומי היום יכול להגיד את זה בדור שלנו?

אני לא מבין את הטענה שהרבנים לא חששו לזה... כבר אמרנו מה דעת הרבנים שחששו לזה על דעתם, לצערנו הרב, בשרשור אחר. חבל להכנס לזה שוב

עד עכשיו לא האמנת לי שיש רבנים שפוסקים ככה.

הבאתי פה שלושה רבנים מהגדולים של הציבור שלנו.

אז יש עוד דעות אחרות, אבל הם לא יכולים לפסול את הדעות האלה.

וכתבתי כבר שא"א להביא הוכחה מהחיד"א לדורנו.

וזה גם לא הגיוני לאור העובדה שבשרשור ההוא אמרתי את דעת הרבנים האחרים על דעת הרבנים שפוסקים ככה .

החיד"א עשה דיון הלכתי בדורו, שהיה צנוע ומוגן פי כמה. ק"ו לדורנו, הדיון ההלכתי לא השתנהה. תפתח את המקור, הוא אמר שאין למי שאומר ככה על מה לסמוך.

אין שום הבדל בדורות. אדרבה, הדור שלנו גרוע בהרבה בעניין הזה

"אשמח לשמוע מקורות כי אתה חוזר על הנתון הזה בלי שום ביסוס ותשובה הלכתית אמיתית"

הדור שלנו יותר פרוץ, אבל גם פחות מוכן לנישואים בגיל צעיר.

להתחתן בגיל צעיר בלי מוכנות לא יפתור שום בעייה, רק יגרום לבעיות יותר קשות.

אתה לא יכול לבטל ככה דעות של רבנים גדולים.

אני לא מבטל, גדולי עולם מבטלים. החיד"א יכול לבטל.

צדיקים שגדולי עולם בדורנו מחזיקים מהם מהל"ו, יכולים.

זאת לא דעתי

שנינו לא יכולים לדעת מה הוא היה אומר.

לתלוש שערות 🤦🏽‍♂, תפתח את החיד"א וזהו!!

אם אין על מה לסמוך אז אין על מה לסמוך בשום דור.

כתבתי מפורש שגם גדולי עולם בדורנו אומרים את זה ומצטטים את זה.

יודע מה? פנה אלי בפרטי אתן לך את הפרטים של אחד מהצדיקים הנ"ל, לך תגיד לו את זה. תראה מה הוא יגיד לך. מעבר לזה שהוא חוזר על זה הרבה ופותח את החיד"א הנ"ל.

גיל נישואים הוא דבר שמשתנה בדור לדור, כך שזה לא נכון לנהוג עפ"י פסק שנכתב לפני מאות שנים.

אני יכול להביא לך מספר של הצדיקים שאני ציטטתי ותפתח להם את החיד"א..

אתה מדבר איתי על דיון הלכתי, בין רב כזה לרב אחר.

אני מדבר איתך על ללכת לאחד מל"ו צדיקים לשמוע מה הסיבה של המחלוקת בשורש.

לא רוצה? לא צריך... הפסדת להכיר אחד מל"ו

אגב, כל הרבנים שציטטת אמרו "מוטב". אולי אם היו פתרונות יצירתיים כמו מה שפותח השרשור מבקש הזכיר, הם לא היו אומרים מוטב.

לשון מוטב זה מומלץ, לא איסור ולא חובה

לא בטוח שהוא יסכים לך לפרסם אותו ככה ברבים..

הלכה פוסקים לפי רבנים שפוסקים הלכה,

לא עפ"י צדיקים נסתרים שרואים את השורש.

מוזמן לשאול אותם מה הם אומרים על הפיתרון היצרתי הזה.

לי התשובה די ברורה.

הרב אריאל והרב ליאור לא השתמשו בלשון של 'מוטב'.

וזכיתי להכיר הרבה רבנים קדושים ב"ה (יש עוד אחד שמסכים), תודה

כבר אמרתי לך מה ההלכה, אתה רוצה להבין למה יש מחלוקת? מעבר לדיונים הסברתיים, צריך לעיין בשורש (מכיר את השיטה של הרב וייצמן שליט"א?). כי הלכתית החיד"א כבר סיכם את העניין וקטן עביים של כל פוסקי הדור, צדיקים וגדולים ככל שיהיו, ממותנו של מרן החיד"א.

גם הם לא כתבו את זה כהכרח או החלטה ודאית. הם אמרו במפורש שיש מקרים שזה בסדר והגיוני, אבל זה לא רלוונטי לדיון

והשוני הוא לא במציאות. מה שחז"ל גזרו זה להם ולנו. על זה לאף אחד אין סמכות לערער.

השאלה אם בתוך דבריהם יש מקום לשנות, והחיד"א אומר שאין למי שאומר ככה על מה לסמוך.

כלומר: היה שיקול, הוא לא נתון לאף אחד אחרי חז"ל.

אין פה ראיה... בטח לא לעניין הלכה

יש שם כמה וכמה מחלוקות שחלק מהן נוגעות לגבי מתי מתחילים לספור. הנקודה שלי הייתה שיש אומרים ש20 כל ימיו בעבירה, תפחנה עצמותיו וכו' זה בעצם 23.

יש פה הסבר יפה למה יש הבדלים בין השיטות

https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F

בכל אופן, אני חושב שזה גולש מהדיון.

אני לא אומר שאדם צריך להתחתן ע"מ להתגרש, כלומר להתחתן בגיל צעיר גם אם הוא לא מוכן. אלא שאם יש פתרון שיגרום שלא יתגרש, מוזר ככל שיהיה, יתכן שהוא עדיף על פני החטאים האחרים שהוא עושה וביטול המצוות שהרווקות מביאה לו.

@ברגוע שים לב בקישור הנ"ל יש את כל השיטות של הגדולים בימינו.

נראה שכל הספרדים סוברים שאין מה לאחר אחרי גיל 20 (אז לספרי אין מה לסמוך וזה כנראה בין השאר בגלל דברי החיד"א שלספרדים יש קבלת הוראתו). תראה שם גם שמצטטים את דעת החיד"א מספר שמישהו כתב עליו נגד מה שהוא כתב במקור שהבאתי שם הוא כותב שאין מה לסמוך (אולי יש מקורות סותרים וחזר בו, לא יודע. או שזה דיעבד... צ"ע).

ולשאכנזים יש מחלוקת אם מותר בכלל לאחר אחרי גיל 20, י"א שכן י"א שלא.

בדברי החפץ חיים.

שמתי לב שיש משהו שחוזר אצל הפוסקים החסידים כשהם עומדים מול פוסקים ליטאים. הפסיקות שלהם ממש דומות לשל הספרדים.

זה מאוד מעניין

גם בקידוש לבנה חסידים נוהגים כמו הספרדים- רק אחרי שבעה ימים.

אלא על פסיקה שנוטה לכיוון מסויים גם בפשט.

אני כן חושב שזה קשור לקבלה ולשאיפה לקדושה כזאת, בגלל זה הספרדים יותר מחמירים בענייני צניעות ומה שסובב להם וככה זה יוצא גם אצל החסידים.

רק חסר להגיד עכשיו שאין תשובה בעולם כלל

אפשר לומר שהדעה הזאת לא נפסקה להלכה,

או שמדובר על מישהו שלא מתאמץ להתחתן,

או שהוא קרוב להרהורים לא בהכרח שעובר בפועל.

אבל איך אפשר להבין אחרת את כל ימיו?

זה מוזכר ככה בפוסקים. לא שמעתי שיש חולק.

ההפך, על דעתך שמעתי מפורשות גדולי עולם אומרים שאין על מה לסמוך.

לגבי הביטוי "כל ימיו" ו"מעולם לא" וכו' ראה במפרשים בסוף מסכת ראש השנה בעניין רבן יוחנן בן זכאי, ו/או סביב "מימיו לא שח שיחת חולין".

בקצרה זה "עד שעמד על דעתו" או "מאז שעמד על דעתו".

אולי הייתי מתנגד שמא זה יפגע בילדים.   אבל גם זה לא בטוח..

אבל סתם להתנגד?!   

לכאורה, זה כמו שאני אפסוק למישהו לא להתפלל עד שיוכל לכוון כמו שצריך

כמה שידוע לי, שלמות לא מעכבת במצוות

לא אמרתי שלא יתחתן לעולם,

שיתקן קצת את עצמו ואז יתחתן.

זה לא אמור לקחת המון שנים.

ואם הוא מביא על עצמו צרות, הקב"ה לא התחייב לו לחלץ אותו מהן.

אמרו חז"ל "מתון נסיב איתתא" ומפרש רש"י - "המתן עד שתבדוק מעשיה שלא תהא רעה וקנטרנית" וכן אמרו חז"ל - "אמר רב יהודה אמר רב האסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך"

וכן אמרו "וכן מי שנדר ליקח בית וליקח אשה בארץ ישראל אין מחייבין אותו ליקח מיד עד שימצא את ההוגנת לו"

עיין ביהל אור, ביאור ההיכלות פרשת פקודי, היכל ו׳ בעוז ובענווה (לא זוכר איך הלימוד משם מדוייק, זה ספר קבלה ולא פתחתי אותו ומישהו הביא את המקור פה פעם). הגר"א לא היחיד שאומר את זה עד כמה שאני זוכר מהמותן.

לא הבנתי מתי אמרתי שלא צריך לברר בשידוכים? זה פשט חז"ל שצריך לבדוק לפני שמתחתנים.

נראה לי שלא הבנת את דברי. אמרתי שלא צריך להכנס לסרטים וחרדות על כל הצעה ולהתחיל לבדוק בציציות.

יש דברים שבודקים שהם ידועים ומוסכמים ונפסקו גם להלכה, ויש דברים שהם סתם הגזמות, והם "השתדלות" שאין בה שום צורך ולמען האמת היא בכלל לא השתדלות (לשיטת הזאת זאת קטנות אמונה).

לא הייתה פה כוונה לפגוע

אבל חולקים בהאם אפשר וצריך למצוא פתרון ביניים לאדם שיש לו מידות בעייתיות עד כדי כך שהוא עלול להתגרש מהר.

אני חושב שהפתרון הזה עדיף על ביטול מצוות ועבירה על מלא מצוות בתאוריה (לא יודע למעשה מה עושים בדבבר כזה).

ברגוע חושב שלא ושעדיף לבטל את המצוות הנ"ל והעיקר לא להתחתן כשהמידות לא טובות, אפילו אם בפועל הם לא יתגרשו בזכות פתרון הביניים הזה. אני מתקשה להבין את הסברה, אבל ככה הבנתי את דבריו

נראה לי שלגבי הצלה מגירושים הרוב פה יסכימו.

לגבי הלהתחתן ככה מראש, נראה לי, למרות שכולם פה לא מסכימים איתי, שבדיעבד - למישהו שלא מצליח לעבוד על עצמו ו/או למצוא זיווג טוב - זה עדיף מלהשאר רווק

תודה על התגובה. אני נוטה לדעתך

לא נראה לי שאתה צודק

שבנסיבות מסוימות האלטרנטיבות גרועות יותר.

נישואים הם הרבה עבודת המידות. הם עבודה גדולה וקדושה של השראת שכינה בין שני חלקים של אותו שלם.
מה המשמעות של נשואים? על הדף? אין לזה ערך מצד עצמו שלאדם יש דף שכתוב שהוא נשוי.
נישואים זו מצווה גדולה. אבל לא בצורה הזו של לסמן וי.
גם הילדים מבינים שמשהו פה לא בסדר, ולומדים מודל זוגי הרסני, לומדים שלא ניתן לאהוב אנשים מקרוב ולא לומדים עבודת המידות.
לברוח מהבעיות זו לא דרך חיים וזה בעצם מה שהם מנסים לעשות.
כלומר מה קיבלנו-
נישואים ללא לב העניין. אנשים שנשארים בעלי מידות גרועות ואפילו לא מעוניינים להשקיע בזה. שמחנכים ילדים לזוגיות חסרת קרבה ואינטימיות, למידות מקולקלות שכשמפריעים להן אז פשוט מרחיקים את ההפרעה?
עדיף כבר שלא יהיו נשואים בכלל... 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.