אפשר להבין לגמרי את המקום שלהם ואת החשש ממערכת זוגית בגלל מה שהם ראו,
אבל חבל לתת לחששות לנהל לנו את החיים
הייתי מציעה להם להסתכל מסביב כשהם מתבגרים ולהבין שהם יכולים לבחור להתנהל אחרת ולנהל מערכת זוגית יפה
אף אחד מאיתנו לא חייב להיות כמו ההורים שלו! זו בדיוק הבחירה החופשית שלנו! אנחנו לא חייבים להיות כמו ההורים שלנו ואפשר למנף את הדוגמה השלילית הזו, וללמוד ממנה איך לא להתנהל
בכל מקרה, שווה ללמוד (לקרוא או לשמוע שיעורים) על זוגיות ועל התנהלות נכונה
ואפשר גם ללכת לטיפול (זו כבר לא מילה גסה, נכון?) כדי ללמוד לבחור אחרת את החיים שלנו כשחלק מהם זה קשר זוגי נורמטיבי (פחות הכיוון של שני בתים נפרדים)
מותר לי להוסיף גם שיקול הלכתי, לא? במיוחד כשדובר פה על מצוותהדוכס מירוסלב
עונה שהיא חובה שאסור לבטל אותה.
לגבי הרעיון, כבר אמרתי את הראיה שלי, והסברתי למה הדחיות שלה לא דחיות... מוזמן להתייחס לזה יותר עניינית.
בכ"א אם זוג על סף גירושים וזה פתרון נורמלי בעיניהם, ולמעשה הוא עובד לכמה וכמה זוגות מעולה, למה שלא יעשו את זה? עדיף שיתגרשו? לי נראה ברור שזה עדיף על פני גירושים. אתה לא מסכים?
שתי דירות באותו רחוב, או אותה שכונה, זה לא כזה ביג דיל לזוג שלא מצליחים לתפקד כשהם אחד עם השניה יותר מדי. בכלל צריכים איזשהו ריחוק בין בני הזוג ברוב המקרים (יש איזה וורט על זה, אבל זה מפורסם בכלל), וכל זוג צריך את הריחוק שלו.
בנימה אישית: האידאל שלי הוא של זוגיות של גאולה, חיבור תמידי, אבל אני לא מתיימר להיות ראוי לזה. הלוואי
"עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה ... כל ימיו בהרהור עבירה" (דאורייתא).
ואם נניח שכדעתך היה מותר, מה נגיד לאשתו? גם היא יכולה לחכות כשכל ימיה כנ"ל בשבילו? או שמא שניהם בעלי מידות רעות?
בכל אופן, ברור שיש פה בעיה ושאי אפשר להשאר רווק סתם ככה.
לגבי המאמץ, כידוע השתדלות היא לפי מידת הביטחון בה'. אדם שיסמוך על ה' ויזרוק את עצמו למים באמת, בוודאי לא יצטרך להתאמץ.
מלבד כך ידועים דברי האריז"ל שמי שתחת החופה הם הזיווג. לא צריך להכנס לסרטים על מי נכונה ומי לא, כבר אמרו חכמים בפרק עשרה יוחסין שכשהקב"ה לא רוצה שזוג יתחתנו, הוא לא נותן להם להתחתן... אנחנו מאמינים בשהגחה פרטית, לא?
כל הרבנים היום אומרים לא להתחתן לפני גיל 20 למי שלא מוכן לנישואים,
חלק אפילו אומרים כך בתור הוראה כללית.
כנראה שאין בעייה לאחר למי שלא מוכן עדיין.
בשו"ע כתוב שאפשר לאחר גם בשביל לימוד תורה,
נראה לי כ"ש שבשביל חיי זוגיות נורמלים.
אשה לא חייבית להתחתן. ולא חושב שהאימרה הזאת גם לנשים.
וברור שגם היא עם מידות רעות, אחרת למה שתכניס עצמה לנישואים כאלה?
זה תלוי המידת הביטחון של האדם באופן כללי.
אנחנו לא בדרגה של אליעזר שלא צריך לעשות שום השתדלות ופשוט לבחור אשה מהשוק.
"כל הרבנים"? באמת? כבר עשינו את הדיון הזההדוכס מירוסלב
ואמרתי לך שכשהייתי אצל כל מיני צדיקים נסתרים שגדולי הדור עומדים אצלם בתור לברכות (ראיתי במו עיניי) הם אמרו אחרת לגמרי ממך.
מעבר לעובדה שכבר מרן החיד"א דיבר על הדיון ההלכתי על זה, שהתחיל בזמנו, ודחה אותו מכל וכל ואמר שמי שאומר ככה אין לו על מה לסמוך (זה בנחל קדומים ג' או נ' לא הצלחתי לראות והתביישתי להתקרב יותר לצדיק הנ"ל).
בכל מקרה, גם לשיטת מי שאתה אומר (ואשמח לשמוע מקורות כי אתה חוזר על הנתון הזה בלי שום ביסוס ותשובה הלכתית אמיתית), זה אך ורק עד גיל 20, ואחרי זה "כל ימי בהרהורי עבירה".
אישה לא חייבת בפרו ורבו, חתונה זה הצלה מהרהורי עבירה, בין השאר. לאף אחד אין היתר גורף כזה ותראה מה קורה בדור בגלל כל ההיתרים האלה.
מה שכתוב בשו"ע הוא אך ורק על לימוד תורה כי ככה אמרו חז"ל, אל תעשה היקשים שלא אמרו בפוסקים. בטח לא כשהמציאות מכחישה אותם, מעטים אלה שנכנסים לחיי זוגיות מושלמת בגלל שהמידות שלהם כל-כך מתוקנות (וי"א שאין כאלה בכלל).
ה"ברור שגם היא עם מידות" וכו', זאת סתם אמירה בלי בסיס...
לגבי אליעזר, חלק מגדולי עולם סברו (ואנשים הביאו את זה פה כמה פעמים) שאין שום עניין של השתדלות בשידוך. אז גם למאן דאמר (אתה) שלאף אחד אין ביטחון גדול בה' היום (לא מסכים עם זה), לדידם של אותם גדולי עולם (הגר"א היה ביניהם), אין פה שום עניין של השתדלות מופרזת כמו שאתה אומר (אני חושב שזאת בעיה רצינית בכניעה לה')
אבל לא מכיר מישהו שאומר להתחתן לפני גיל 20 גם למי שלא מוכן.
קצת מקורות מרבנים גדולים-
הרב זלמן מלמד:
שאלה: מה דעת הרב על נישואים בגיל מוקדם?
תשובה: הגמרא כבר דנה בשאלה האם ישא האדם קודם אשה או שקודם ילמד תורה. והתשובה לשאלה זו תלויה באדם. מי שיצרו תוקפו, ישא קודם אשה, ואחר כך ילמד תורה. ומי שיכול ללמוד תורה בריכוז והנושא הזה אינו מכביד עליו, עדיף שקודם ילמד תורה ורק אחר כך ישא אשה. האמת היא, שהזמנים השתנו, והיום אפשר לישא אשה ולהמשיך אחר כך בלימודים.
אבל לכתחילה, אני לא שמח על מהלך כזה, של נישואין בגיל צעיר. אמנם, ראיתי תלמידים שהתחתנו צעירים, ודוקא התחילו ללמוד טוב יותר. אך מנגד, ראיתי כאלו שאצלם לא עלה יפה דבר זה. ראיתי גם כאלו שהדבר לא השפיע עליהם. לכן, לא ניתן לומר לאור הנסיון דבר מוחלט.
אולם אם יש אדם שמוכן ובשל לנישואים, לא בגלל שהוא מרגיש עצבנות, ולא בגלל שהוא חושב שאם הוא יתחתן יהיה לו יותר קל בכמה תחומים, אלא בגלל שהוא מרגיש שהוא יכול כבר לשאת אשה, לבנות בית ולשאת בעולו. אינני יודע אם אדם כזה צריך להתעכב, ולאחר את גיל הנישואין. כמובן שמדובר במי שיודע מה הוא רוצה, שיש לו עומק פנימי, ויש לו את המבט והכח שיכול להוביל את הבית.
אבל, מי שלא מרגיש כך, מוטב שקודם יבנה את עצמו ויתפתח, ורק אחר כך יבנה את ביתו.
הרב יעקב אריאל:
אין גיל מוגדר. לפני עשרים אדם צעיר מדי בדרך כלל. מעל עשרים אם אדם חש שהוא מסוגל לקחת על עצמו אחריות לבחור אישה מתאימה ולהקים עמה משפחה, הוא בשל לנישואין.
שאלה: לכבוד הרב דב ליאור שליט"א,
מה דעת הרב לעניין חתונה מוקדמת? (בתחילת שיעור ב’, כשהבחור בן 20). תודה רבה!
תשובה: אם אתה מתכונן לשרת בצבא - אני חושב שלא כדאי לעשות את השירות הצבאי לאחר החתונה כיוון שקשה לאשה להישאר לבד. ולכן אל תיכנס לשידוכים בשלב זה. אולם אם יש לך כבר קשר עם מישהי וקשה לכם להמשיך במצב זה, תתחתנו. אם אתה לומד בישיבה גבוהה ולא מתכנן לשרת בצבא בשנים הקרובות - אין מניעה להתחתן מצד השירות הצבאי, אולם עליך לבדוק אם אתה מספיק אחראי ובוגר בשביל לקים בית, וכן אם תוכל להמשיך ללמוד ואם הוריך יכולים לעזור לך מבחינה כלכלית או שלא.
א"א להביא הוכחות מהחיד"א לדור שלנו.
מסכים שבציבור החרדי הפסיקות שונות, אבל גם לא חושב שיגידו למישהו שלא מוכן לנישואים נורמליים להתחתן.
ואין לי כח להמשיך לדון בשאר הנושאים..
לא דובר על לפני גיל עשרים בלי מידות בכללהדוכס מירוסלב
בוא נעשה סדר בדברים, סבבה?
אמרת שהעצה הזאת לא טובה, אני אומר שכן. איפה בדיוק נכנס גיל 20 פה?
אח"כ דיברנו על עבירות, והבאתי דוגמא אחת מכמה שחז"ל אמרו שכל מי שעבר את גיל 20 בוודאי שהוא עובר עבירה כל רגע ורגע (מי שלפני, בספק. אבל בדור שלנו זה לא ספק בכלל, כידוע וכמפורסם).
מעבר לזה יש לפחות שתי מצוות עשה שהוא מבטל ועוד מצוות לא תעשה שהוא בוודאי עובר עליהן.
נטפלת לעבירה אחת, וגם אותה לא הבנתי איך ניסית בכלל לדחות.
כתבתי מפורש שגם גדולי עולם בדורנו אומרים את זה ומצטטים את זה.
יודע מה? פנה אלי בפרטי אתן לך את הפרטים של אחד מהצדיקים הנ"ל, לך תגיד לו את זה. תראה מה הוא יגיד לך. מעבר לזה שהוא חוזר על זה הרבה ופותח את החיד"א הנ"ל.
וזכיתי להכיר הרבה רבנים קדושים ב"ה (יש עוד אחד שמסכים), תודה
כבר אמרתי לך מה ההלכה, אתה רוצה להבין למה יש מחלוקת? מעבר לדיונים הסברתיים, צריך לעיין בשורש (מכיר את השיטה של הרב וייצמן שליט"א?). כי הלכתית החיד"א כבר סיכם את העניין וקטן עביים של כל פוסקי הדור, צדיקים וגדולים ככל שיהיו, ממותנו של מרן החיד"א.
גם הם לא כתבו את זה כהכרח או החלטה ודאית. הם אמרו במפורש שיש מקרים שזה בסדר והגיוני, אבל זה לא רלוונטי לדיון
הרמב"ם והשו"ע מזכירים גילאים שונים לנישואים (השו"ע מביא גיל יותר מאוחר).
גם הראיה שכתבת מקודם מזה שהוא מתחייב במצוות כבר בגיל 13 וחז"ל קבעו גיל יותר מאוחר לנישואין היא הוכחה ניצחת לכך שמתחשבים במוכנות לנישואין (גם אם ירצו לצמצם ולהגיד שמדובר במוכנות מסוימת שגם בדורנו קיימת בגיל 18, עדיין חייבים להודות שיש עוד שיקול מלבד עובדת היותו מחויב במצווה). 👍👍
אני לא אומר שאדם צריך להתחתן ע"מ להתגרש, כלומר להתחתן בגיל צעיר גם אם הוא לא מוכן. אלא שאם יש פתרון שיגרום שלא יתגרש, מוזר ככל שיהיה, יתכן שהוא עדיף על פני החטאים האחרים שהוא עושה וביטול המצוות שהרווקות מביאה לו.
@ברגוע שים לב בקישור הנ"ל יש את כל השיטות של הגדולים בימינו.
נראה שכל הספרדים סוברים שאין מה לאחר אחרי גיל 20 (אז לספרי אין מה לסמוך וזה כנראה בין השאר בגלל דברי החיד"א שלספרדים יש קבלת הוראתו). תראה שם גם שמצטטים את דעת החיד"א מספר שמישהו כתב עליו נגד מה שהוא כתב במקור שהבאתי שם הוא כותב שאין מה לסמוך (אולי יש מקורות סותרים וחזר בו, לא יודע. או שזה דיעבד... צ"ע).
ולשאכנזים יש מחלוקת אם מותר בכלל לאחר אחרי גיל 20, י"א שכן י"א שלא.
השגחה פרטית לא פוטרת את האדם מאחריות לבדוק עם מי הוא מתחתן..אדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך ה' בניסן תשע"ח 15:41
ואם הוא מביא על עצמו צרות, הקב"ה לא התחייב לו לחלץ אותו מהן.
אמרו חז"ל"מתון נסיב איתתא" ומפרש רש"י - "המתן עד שתבדוק מעשיה שלא תהא רעה וקנטרנית" וכן אמרו חז"ל - "אמר רב יהודה אמר רב האסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך"
וכן אמרו "וכן מי שנדר ליקח בית וליקח אשה בארץ ישראל אין מחייבין אותו ליקח מיד עד שימצא את ההוגנת לו"
זה לא מצד השגחה פרטית, הלימוד הוא מ"ה' אישה לאיש"הדוכס מירוסלב
עיין ביהל אור, ביאור ההיכלות פרשת פקודי, היכל ו׳ בעוז ובענווה (לא זוכר איך הלימוד משם מדוייק, זה ספר קבלה ולא פתחתי אותו ומישהו הביא את המקור פה פעם). הגר"א לא היחיד שאומר את זה עד כמה שאני זוכר מהמותן.
לא הבנתי מתי אמרתי שלא צריך לברר בשידוכים? זה פשט חז"ל שצריך לבדוק לפני שמתחתנים.
נראה לי שלא הבנת את דברי. אמרתי שלא צריך להכנס לסרטים וחרדות על כל הצעה ולהתחיל לבדוק בציציות.
יש דברים שבודקים שהם ידועים ומוסכמים ונפסקו גם להלכה, ויש דברים שהם סתם הגזמות, והם "השתדלות" שאין בה שום צורך ולמען האמת היא בכלל לא השתדלות (לשיטת הזאת זאת קטנות אמונה).
אני לפחות לא מושלמת.. לא יודעת מה לגביכם. העניין הוא שבאמת מצד אחד צריך להתאמץ להתכונן לחיים כמו שצריך ולתקן את המידות - ומצד שני, באמת לא חושבת שמישהו מתחתן כשהוא כבר תיקן את כל המידות שלו.. - אלא מה? - צריך להתחתן בידיעה שצריך להמשיך לעבוד על עצמנו, ושיש עוד מה לשפר. להיות מודעים לזה ומוכנים לזה.
אבל חולקים בהאם אפשר וצריך למצוא פתרון ביניים לאדם שיש לו מידות בעייתיות עד כדי כך שהוא עלול להתגרש מהר.
אני חושב שהפתרון הזה עדיף על ביטול מצוות ועבירה על מלא מצוות בתאוריה (לא יודע למעשה מה עושים בדבבר כזה).
ברגוע חושב שלא ושעדיף לבטל את המצוות הנ"ל והעיקר לא להתחתן כשהמידות לא טובות, אפילו אם בפועל הם לא יתגרשו בזכות פתרון הביניים הזה. אני מתקשה להבין את הסברה, אבל ככה הבנתי את דבריו
אבל לגור בשני בתים בגלל זה? לא נשמע לי כמו זוגיות בריאה/אידיאלית ובטח שלא דוגמא טובה לילדים. סתם לעשות לילד עוול ולבלבל אותו בין שני בתים כשלא באמת צריך את ההפרדה הזאת. ואיך הם יכולים לחיות בכזאת הפרדה אם הם באמת אוהבים אחד את השניה. נשמע שיש שם משהו מעבר והם ממציאים סיפור. מקווה שאני טועה
אבל אי אפשר לקרוא לזה חיי נישואין או זוגיות. קשה? גם לי קשה. לכולם קשה לפעמים. אז מה. מתמודדים, מעמיקים, צומחים. רק ככה יוצרים את היחד. מה בדיוק נוצר בין איש ואישה שלא גרים ביחד? אם זה פתרון ביניים עד שדברים יסתדרו זה דבר אחר. מכירה כמה וכמה זוגות שכך החליטו. אבל לא בתור אידיאל אלא מחוסר ברירה.
פשוט זה קצת להתחמק מזה שיש פער שחוסם את הדבר הכי טבעי, להיות ביחד... במצב שיש אהבה וחיבור אמיתיים אמורים להיות במצב שלא מצליחים לחיות כל אחד לבד...
אז יש בזה דילוג על הפערים והנקודות שאמורים לפתור בעבודה משותפת, וכל צד נשאר באותו מקום בלי להשתפר ולהתקדם
זה לא המבנה האידיאלי של משפחה, אבל יכול להיות..אדם כל שהוא
שבנסיבות מסוימות האלטרנטיבות גרועות יותר.
גם הקב"ה ישן בתורניות יום אצל זה ויום אצל זה?matan
נישואים הם הרבה עבודת המידות. הם עבודה גדולה וקדושה של השראת שכינה בין שני חלקים של אותו שלם. מה המשמעות של נשואים? על הדף? אין לזה ערך מצד עצמו שלאדם יש דף שכתוב שהוא נשוי. נישואים זו מצווה גדולה. אבל לא בצורה הזו של לסמן וי. גם הילדים מבינים שמשהו פה לא בסדר, ולומדים מודל זוגי הרסני, לומדים שלא ניתן לאהוב אנשים מקרוב ולא לומדים עבודת המידות. לברוח מהבעיות זו לא דרך חיים וזה בעצם מה שהם מנסים לעשות. כלומר מה קיבלנו- נישואים ללא לב העניין. אנשים שנשארים בעלי מידות גרועות ואפילו לא מעוניינים להשקיע בזה. שמחנכים ילדים לזוגיות חסרת קרבה ואינטימיות, למידות מקולקלות שכשמפריעים להן אז פשוט מרחיקים את ההפרעה? עדיף כבר שלא יהיו נשואים בכלל...
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר
שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)
הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.
אממה?
הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.
יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.
בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,
וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.
גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,
כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,
מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.
יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,
אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.
הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.
אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?
איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?
אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.
חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.
קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.
חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.
וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.
לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.
ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.
ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.
יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.
לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.
התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.
היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.
לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!
המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.
בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.
לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.
כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.
מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.
ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.
שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..
אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.
הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..
אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.
מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.
180 מעלות מכם.
וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.
שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.
א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?
ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?
ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?
ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?
ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?
א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא
ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני
ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף
ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה
ה. תלוי באיזה תחום:
פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.
כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי
פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.
פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד
הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.
נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik
והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).
האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.
א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.
ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.
ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.
אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.
הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.
במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.
יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.
דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.
ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!
ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...
ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו
ג. כן
ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי
ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי
לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן
כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה
אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.
פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.
והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.
האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?
מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?
איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?
האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?
האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?
מה שאני מנסה להגיד -
בכל קשר יהיו פערים.
כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.
הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.
זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית
מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא
מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות
אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb
אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.
הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.
גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.
לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.
מאפליקציות היכרויות לא כי זה שוק בשר, אלא כי זה ליטרלי חוסם אתכם. כנ"ל לגבי שדכנים לא להסתמך עליהם באופן גורף.
העניין בדברים האלה ועכשיו אני שם דגש בעיקר על האפליקציות, זה שזה ממלא לך וי במשבצת של ההשתדלות בנושא של החיפושים.
אבל זו סתם אשליה, כשתחליטו להיות יותר אותנטים החיים פשוט מעצמם יזמנו לכם הזדמנויות היכרות. אל תחסמו את עצמכם (מכוון בעיקר אליכם גברים כי אנחנו אלה שאמורים ליזום)
נ.ב אני עדיין לא נשוי חחחח אז ווטף מי ישמע מי אתה יאללה יאללה
במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.
סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.
מה שמעולה בשליש גן עדן זה שהם הוסיפו אפשרות לחיפושקעלעברימבאר
מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.
וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.
לכתוב מילות מפתח.
נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.
אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.
אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.
אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.
אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.
כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.
והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).
בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.
כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.