לחשוב על מקומות מרגיעים, חוף ים, שדה פורח וכו',

ולנשום עמוק ותוך כדי לשחרר את הגוף ולהרפות.

לי זה מה שעזר.

לא אשקר לך לפעמים יצאתי מהפוקוס ע"י כאב חד במיוחד אבל השתדלתי לחזור מהר כי זה מה שהרגיע אותי בתכלס.

אולי גם מוזיקה שקטה תעזור?

לכאבים- אני הנחתי בקבוק קר על הבטן ובקבוק חם על הגב, זה עזר לי מאוד להרגיע את הכאב..

הסתובבתי עליו בדבקות.

וכשכבר לא יכלתי לרדת מהמיטה- ביקשתי שילחצו על הגב התחתון הכי חזק שאפשר. זה עזר.

שינוי תנוחות ולצרוח איי איי

אבל- אפידורל! 

אל תוציאי אותו מהאופציות שלך, לפעמים הוא פשוט מוצר חובה! (בטח בלידה ראשונה)

בהצלחה לך יקירה! מקווה ומתפללת איתך ללידה קלה וטובה!

ממני שכל הנ"ל עזר לה פחות או יותר בשלבי הצירים המדומים ובתחילת השלב הלטנטי ולא עזר בכלל (!!!) בשלב הצירים האמיתיים.

-כאילו להתנגד לציר, או "לבלום" אותו

-מישהו צריך להחזיק אותך. את עם הגב אליו, ובכל ציר את מתכופפת למטה, הוא משמש כמשענת לידיים, ואת יורדת למטה בכל ציר ומוסיפה כמו נהימה עמוקה פנימה- ממש עוזר!!

-מקלחת חמה

- להשען על קיר ופשוט להתנגד לו

- סיבובי אגן

המלצה 2ו3 ממש עוזרים בפתיחה יותר מתקדמת!! 

לק"י

אני קונה חלק לפחות קצר, אבל שיתאים בגודל גם לקיץ הבא.

גם ככה לרוב אצלינו יש בגדים שמתאימים להם לשנתיים, למרות שהם גדלים.

גדלו…

לקיץ הבא אין לי סיכוי לקנות

לק"י

לגדול יש בעיקר חולצות טריקו לבנות. אז כן לובש קצת יותר חגיגי.

או שהתכוונת לבגדים בכללי, כי לא מכבסים?

אם הם צריכים בגדים הייתי קונה עוד קצת. אצלינו חם.

אבל למה אין סיכוי לקנות לקיץ הבא? זה בערך חצי שנה אחרי החגים- בפסח.

בני כמה הילדים שלך?

לאותו ילד עצמו ?

אם אני אקנה לגדולה את המידה של שנה הבאה זה יהיה עליה עכשיו שק

אבל כן הבגדים של הגדולה יותר עוברים לזו שאחריה.

בנות 4 ו3

בערך כל חצי שנה צריכה להחליף להן מידה במיוחד בחצאיות מצד האורך

לק"י

ולקפל שרוולים.

ולא יודעת להגיד לגבי הגודל. אולי אני לא מלבישה בגדים מדוייקים בגודל. אבל לרוב יש להם בגדים טובים עוד מהעונה הקודמת, גם בלי להיות שק בשנה הראשונה....

ומצאתי איזה 2 חולצות ארוכות נחמדות בסייל אז הוספתי

ואם צריך יש קרדיגנים. הזגרת לי להזמין מנקסט עוד אחד

בחג/ שבת הבן שלי הולך עם מכופתרת ארוכה כל השנה (כרצונו) ומכנס ארוך כנל גם ביומיום

ובחגים בדכ מלבישה חולצות קצרות ביום וארוכות בלילה, ומכנסיים כבר ארוכים..

וגם אם חם זה בסדר ארוך

עד גיל שנה-שנתיים (תלוי ילד) ארוך + דואגת שיהיה 2-3 בגדים קצרים, לגדולים יותר קונה שתי בגדים ארוכים והשאר קצרים + סוודר

\

אולי תנסי לעשות השלמות של קצר במחירי סוף עונה?

ב. יש כלמיני תכשירים מבוססי חומרים טבעיים

ג. אקס של הגברים בעיניי הכי יעיל.

הכל היה דביק ונזל כזה

שיער במידה לא עושה ריח ויש לו מטרה שם

עם המלפפון.

וסודה לשתיה.

ודווקא לא מסירה שיער, ככה אצלי זה עובד.

ומה ששמתי לב זה שבעיקר הסירחון זה מהבגדים, אז אני מחליפה הרבה ומחפשת את הסוג היותר מאוורר.

גם חולצות שבעבר היו מצוינות ראיתי שאחרי שנים כבר מתחילות להסריח.

ולפעמים גם שמה סודה לשתיה על הבגד, באיזור בית השחי מבפנים.

ואני יודעת אצלי שעייפות קיצונית וחולשה גורמת גם כן לסירחון נורא

ולשנות תזונה- הרבה ירקות, הרבה מים, ללא סוכר וקמח לבן.

יש גם דברים שספיציפית הופכים זיעה למסריחה- מטוגנים, שום, חילבה, עמשבה ולפעמים גם בצל.

אין מה להשוות בריח.

ולא בגלל הקטע של בריאות וחומרים טבעיים

אלא כי תכלס הוא היחיד שאני לא מריחה כלום כלום גם אם יומיים לא התקלחתי

זה לא מגיע בסטיק.

אבל הבנתי שהוא פחות מוצלח כי קשה למרוח.

מבחינתי זה בסדר שצריך למרוח ביד

שמה ישר אחרי מקלחת וזה מחזיק יום שלם

ניסיתי כל מיני סוגים בינתיים זה היחיד שעובד לי

https://sabonmichal.co.il/product/deo_cream_no_scent/

אני משתמשת בסוג שיש לו סודה לשתייה

ולי לא מפריע הריח אבל יש גם אותו ללא ריח

עם ריח:

https://sabonmichal.co.il/product/classic-natural-deodorant-cream/

ללא ריח ועם פחות כמות סודה לשתיה:

https://sabonmichal.co.il/product/no-aroma-natural-deodorant-cream/

אני ממליצה את הראשון

פשוט עושה את העבודה כמו שצריך

אולי באמת אנסה, למרות שסך הכל אני מרוצה מהחלאבלין.

של מיכל סבון. אני משתמשת בזה של עור רגיש ללא בישום כי אני יותר רגישה, בעקבות המלצות מהפורום, ומברכת על זה ממש בקיץ! בימים ששמה את זה אין ריח בכלל ואני אחת שמזיעה... זה מכיל סודה לשתיה ולכן זה מונע ריח אבל זה הרבה יותר עדין, למי שרגישה סודה לשתיה עובדת וואו אבל ממש עושה כוויות (מנסיון כואב).

בגלל ששימוש מדי תדיר בדאודורנט הטבעי גם עושה לי רגישות אז מדי פעם כשלא יוצאת להמון שעות שמה את הספריי הכתום של קרליין, הוא גם טוב

הסרת שיער, זה באמת שורף.

או במקביל לדאודורנט רגיל.

גם הדאודורנט הטבעי אגב.

אבל למי שיש עור רגיש גם סתם שימוש קבוע בסודה לשתיה עושה רגישות. זה סותם את הנקבוביות..

חלאבין

ושל חברת ספיד סטיק

כל השאר שמתי לה פחות טובים לריח חזק

קודם כל בשעה טובה ובע"ה בקלות ובידיים מלאות.

דבר שני נשמע לי שבאמת עוד יש טראומות גם מההריון הזה, וגם עכשיו הפחד הוא לגיטימי,

ובעיני התחזקות באמונה היא טובה תמיד אבל צריך לראות שהיא לא מגיעה באופן של להדחיק דברים כי אז הם עלולים להתפרץ בצורה פחות טובה.

ומהצד השני, אחרי שמעבדים דברים בעומק, פשוט בהרבה להפוך למאמינה ובוטחת באמת כי האמונה מתיישבת על הלב ולא מעל מלא רגשות מודחקים שמרימים ראש...

שקושי בהריון יצוף בהריון הבא, ויגרום לחרדה.

אם את רואה שהמחשבות החיוביות לא מספיקות, אפשר ללכת לטיפול.

לעבד את החוויה של ההריון הקודם ולקבל תמיכה בהריון הנוכחי.

הריון ראשון תקין.

שני כל ההריון בלאגן המטומות,צירים מוקדמים ובסוף לידת פג משמעותי(פחות משבוע30 לא מפרטת יותר)

ההריון הבא היה חרדה ולחץ,

הכל היה תקין אפילו הסוכר שבדרך כלל גבוה אצלי היה תקין.

בקרשיות הייתי גבולית ולא הזרקתי כלום.

הוא היה הריון קשוח נפשית עם הרבה לחץ וחרדה.

אין לי הרבה מה להמליץ לך בעניין הזה.

חוץ מיזה שהכל עובר בסוף...

להרגע זה הכי קשה. ולשחרר שליטה זה באמת קשוח ושזה לא בידיים שלנו תכלס כי אין שום ברירה אחרת.

עברתי מאז 6 הריונות וכל הריון מחדש זה לחץ וחרדה וחלקם עם אישפוזים ועד שאני לא עוברת את שבוע 30 אני לא רגועה.

ואז אני לא רגועה בגלל דברים אחרים...

ואז יש תינוק ולא רגועים שוב...

בקיצר זה עבודת חיי.

שולחת לך כוחות והמון🫶

והכי חשוב שיהיה בידיים מלאות

מזדהה עם כל מה שכתבת כי אני בן אדם לחוץ גם ככה.....

אני רואה מלא נשים בהריון ופשוט אכולת קנאה, מה הן מצליחות שאני לא? איך הן יכולות להיות רגועות ולהנות מהחיים ככה?

זה כנראה באמת יושב הרבה על הריון קודם שלא עיבדתי מספיק (למי יש זמן לעשות את זה? 🫣) ועכשיו מתנקם בי...

אל תשכחי שהריון זה הורמונלי

וחרדה מושפעת חזק מהורמונים.

במיוחד כשיש סיפור רקע.

את רואה נשים בהריון ואת לא באמת יודעת מה הן עוברות ועם איזה חרדות הן מתמודדות.

או בכלל מה הן באמת עוברות גם פיזית כי לא תמיד רואים.יותר נכון בדרך כלל לא רואים.

ותכלס חרדות זה התמודדות שלא רואים כלפי חוץ.

ואפשר גם לקבל כלים להתמודד עם חרדה

שבדיוק כמוך יכול להיות שמישהי אחרת רואה אותך מבחוץ ולא יודעת מה המורכבות שאת עוברת ויכולה לקנא בך...

או על דברים אחרים שבאמת לך פשוטים ולה מורכבים (ולהפך)

אני הרגשתי בודדה מאוד ושקופה בקשיים משמעותיים שהיו לי, עד שנפל לי האסימון שיש מצב שלהם יש קשיים אחרים ששקופים לי באותה מידה שאני שקופה להם.

אני אומרת את זה באהדה, באמת אני מבינה את תחושה הזו, שזה לא הוגן שרק לי קשה. אבל האמת היא לא בדיוק ככה כנראה.

לא יודעת אם הנקודה הזו משמעותית לך או לא, לי זה עזר לשחרר חלק מהקושי הנפשי.

זה לא מפחית מההתמחדדות עצמה, אבל לפחות לא מוסיף עליה את ההשוואה לאחרים.

למי יש זמן? למי שאין לה זמן להעביר עוד הריון שלם בחרדות...

אני לא חושבת שכל פיפס בחיים מחייב עיבוד, אבל נשמע ממך שההריון הקודם שלך כן מצריך איזשהו עיבוד...

ממליצה ממש ללכת על משהו, אפילו פגישה -שתיים לפרוק את החרדות ולקבל כלים להמשך

שגם לה בהריון השני היו בעיות והיא הייתה מאושפזת בהריון קצת ואז המצב הדרדר והיא ילדה פג, ואז בהריון אחרי זה היא לקחה רופא פרטי והייתה במעקב ממש קפדני ולקחה את הזריקות, באיזה שלב היא יצאה גם לשמירה וב"ה הצליחה לסחוב את ההריון עד שבוע 37. מאחלת גם לך

היו לי כמה הפלות (ו2 ילדים בבית חמסה)

ועכשיו בהריון בשבוע מתקדם

והייתי בחרדות מטורפות בתחילת ההריון שאפילו חשבתי להתחיל טיפול תרופתי

ולפני כל בדיקה אני שבוע לא מרגישה טוב

וקראתי כל מידע שיש באינטרנט למרות שכבר קראתי אותו בהריונות הקודמים

וכל הזמן מדברת עם הצאט

ואפילו שעברתי את השבוע של ההפלות לא נרגעתי

עכשיו קצת יותר רגועה

ופחדתי לספר לכולם מרוב הפחד אז סיפרתי ממש מאוחר

וזה מבאס מאד לעבור הריון ככה.. אבל החלטתי שזה מה יש ואין לי מה להלחם בזה אלא לקבל את זה שהפחד נוכח בהריון ושהוא הולך איתי יד ביד

ואת כל כך נורמלית ובסדר.

ואת נותנת לי להרגיש גם נורמלית, אז תודה לך

אני אמנם הריון ראשון אבל גם כל כך בחרדות וכל רגע בטוחה שאני שטופת דם...

תחילת הריון המטומה שדיממה ושלושה שבועות הרופא אסר לעשות כלום, ותמיכה עם כדורים ואז התעלפויות, ועירויים ומה לא...

מה שלי עוזר זה פשוט לא לחשוב על ההריון (כמה שאפשר...), עושה דברים שאני אוהבת

הולכת לברכה, נמצאת הרבה עם אנשים שאני אוהבת, זה ממש עוזר להיות בחברת אנשים. ממש מצמצמת את השעות שלי לבד רק ללילה (בעלי גם חוזר הביתה רק בלילה)

לא יודעת כמה הייתי משקיעה אנרגיות ב'להאמין בכח', כלומר, יותר הייתי משקיעה בלעשות לעצמי טוב ודברים שאני אוהבת ולהסיח את הדעת, מאשר לנסות כל הזמן להאמין שיהיה טוב.

תעסיקי את המח בדברים שעושים לך טוב על הלב.

מאחלת לך ולכולן הריון משעמם מאד,

ותינוק בריא בעזרת ה'.

זה גם יכול לעזור

יש לי רק נסיון עם תוספי תזונה,

לי וגם לילדים.

הרבה מהתוספים עדיף לתת על קיבה מלאה.

לבת שלי למשל יש צורך רפואי בהשלמת ויטמינים, במרשם רופא, בגלל בעיה בספיגה. אם לוקחת את הכדור בלי ארוחה ממש יש לה בחילות וכאבי בטן. אם לוקחת במהלך ארוחת ערב טובה, היא ישנה מצויין בלילה וקמה בלי שום תופעות לוואי. לדעתי גם אם היתה לה אולי בחילה קטנה היא לא מרגישה את זה בלילה.

בכל מקרה במידת האפשר נסי לקחת יחד עם ארוחה טובה. וזערפן ספצפית הבנתי שמומלץ מאוד בערב עוזר גם לשינה טובה.

ומעל לכל זה, לפעמים יש גם הסתגלות לתוסף ואחרי שבוע שבועיים 'מתרגלים' אליו וכבר פחות עושה בעיות.

אולי כל זה לא רלוונטי עם מעי רגיש, לפחות הקפצתי לך

אני לוקחת קלבטן וזה עוזר מקומית.

ת'כלס מה שהכי עזר לי זה גלולות ויזאבל שלקחתי בגלל שיש לי אנדומטריוזיס.

הכוונה לתרופות נוגדות חרדה כי אני כבר לא מסוגלת (לא למניעת הריון).

עושה הליכות לפעמים, אבל ההחמרות הקיצוניות דווקא כשאני לוקחת טיפול תרופתי לחרדה

ניסיתי מס דברים טבעיים, צמחי מרפא, כמה סוגי תרופות ואין כל דבר עושה לי כאבי תופת בבטן ושילשולים

לקחתי גם בלילה למזער נזקים וכן, קמתי מתוך שינה עם כאבי בטן חזקים. אני כולה 3 ימים עם זעפרן (לוקחת על בטן מלאה) וסובלת ממש ממש

ולקחתי את הויזאבל כדי שיעזור לכאבים של האנדו (שכוללים כאבים של מעי רגיש), לא רק בשביל מניעה

פרופסור לאון גרינהאוס.

פרטי, יקר, אבל הוא באמת המומחה למקרים מורכבים.

הניקית ההיא ציינה שזה לא מניסיון אישי.

אם תרצי, אני אפרט בשמה מאיפה היא הכירה אותו.

מכל הפרטיים האלה, כל אחד חושב על משהו אחר ולא על התמונה הכוללת

"אז כמה ימים קשים של תופעות לוואי וזהו" לא, זה ממש לא ככה, זה משבית אותי לגמריי פי 10, עושים ממני בעייתית כאילו הכל בראש וזה לא ככה באמת. כל כדור משבש לי ברמות הזויות את מערכת העיכול

"הכדור הזה לא אמור לעשות לך ככה" אבל אחרי קריאה בעלון /גןגל זה עושה הכי תופעות בבטן, למה להקטין את זה?

וכל אלה הפרטיים אמרו לי...

לק"י

שזו המלצה מקצועית מפסיכיאטרית שהפנתה אליו מקרה מורכב.

וחיבוק ממני. בשורות טובות!

גם מחרדות וגם בעיות עיכול ( GERD )

היא התחילה טיפול תרופתי נגד חרדה ש"ממש לא אמור להשפיע על המערכת" בלה בלה היה לה תופעות נוראיות וכולם אמרו שזה לא קשור לתרופה עד שבסוף סוף הצליחה לחזור לפסיכיאטר להוריד אותה מזה ( היא הגיעה למיון מרב כאבים והתייבשות ואמרו שזה לא קשור )

כרגע היא לא חזרה לתרופה ומנסה שיחות וכל מיני דברים אחרים טבעיים כי היא מפחדת מתופעות לוואי

בקיצור, לא יודעת אם זה מעודד אבל זה ממש לא בראש שלך ומקווה שתמצאי פתרון מהר ( ואשמח אם תשתפי כדי שאוכל להעביר לה )

אם כן, כדאי להעלות מול הרופא את האופציה של FMF.

לק"י

או שאולי למצוא תחליפים מתאימים?

נראה לי שזה נקרא "רוקח קליני".

גוגל בטח ידע להסביר מה זה בדיוק.

קביעת תור לייעוץ רוקחי - תנאי הזכאות | מכבי שירותי בריאות

אני באמת מקפידה ממש

יש כל מיני טיפים, אומרים שקצת פעילות גופנית בערב עוזרת, גם לאכול שומן לפני השינה.

כל הכבוד לך שאת מקפידה כל כך על התזונה!!! זה ממש קשוח!

בסוף, כמה שמעצבן לשמוע את זה, תודה לה' שיש היום אפשרות תרופתית לטפל במה שפעם לא היה איך לטפל... בעז"ה תינוק בריא זו המטרה.

אוכלת שומן בערב, אני בליווי צמוד של דיאטנית.

באמת עם הספורט נחלשתי לאחרונה. זה מאוד לא קל לצאת בערב בחופש.

מקפיץ עכשיו?

ושולחת חיבוק זה חתיכת אתגר משמעותי

ובזכות ההקפדה שלך, משך היום מאוזן (נכון?) . אבל סוכר הבוקר מושפע יותר הורמונאלית, ואין ברירה לפעמין אלא לקחת תרופה או אינסולין. זמנית בע"ה, רק להריון .. אבל חשוב לאזן. אז מה שתגיד הרופאה/דיאטנית.

ולמה ששאלה-כן, ככל שהריון מתקדם השינוי הורמונאלי הקשור בסוכר מקשה על האיזון, ולכן נראה שמשון מסוים כבר קשה לשמור איתו על איזון.

זה שאני צריכה טיפול תרופתי מעלה את הסיכון לסוכרת הריון בפעמים הבאות? מעלה את הסיכוי שאשאר עם סוכרת אחרי הלידה?

היא לא זו שמעלה סיכון. עצם העובדה שיש לך סוכרת הריון עלולה להעלות סיכון לסוכרת הריון בהריון הבא ותיאורטית גם לסוכרת. התרופה תסייע באיזון כעת, וזה קריטי לך ולעובר.

השאלה אם זה שהתזונה לא מספיקה לאיזון מעלה את הסיכון אפילו יותר מאשר סכרת שמאוזנת תזונתית בלבד.

תמיד הייתי מאוזנת טוב, במיוחד בבוקר. והפעם הכל היה יחסית מאוזן והבקרים קשים מאוד. לקחתי (בהוראת רופא) אינסולין וזה ממש ממש עזר.

בהצלחה! זה רק תקופה ועובר

זו הפעם הראשונה שיש לי סכרת הריון, בכל ההריונות הקודמים לא הייתה שום בעיה.

היה לעשות הליכה כל ערב לא משנה מה, גם אם הייתי ממש מותשת יצאתי ל20 דקות הליכה, וזה ממש איזן אותי

ועדיין עם בחילות שמקשות עלי לישון ולזוז... אבל את צודקת שצריך

האיזון התרופתי שנצרך עולה.

לגבי הישארות סוכרת הקבועה אחרי הלידה- לא בהכרח שתישאר סוכרת, כן כל הריון סוכרת מגביר סיכויים להישאר איתה גם ביומיום

ומה שהכי משפיע זה אם את מצליחה לאזן את עצמך אחרי ההריון עם שמירה על תזונה וספורט.

בהצלחה! הרבה כוחות

אני אומרת שאם זה מרגיש חריג זה חריג.

לכי לבדוק. אל תוותרי.

שאלתי ואמרו לי שזה הריון וזה נורמלי וככה זה.

המזל שהלכתי לרופא ליתר ביטחון.

הגעתי במצב של הלם- לחץ דם נמוך מאוד מאוד.

הרופא נבהל ממש.

השכיב אותי במקום והכניס עירוי בכמות שבעקרון אסור להכניס כי המצב היה ממש מסוכן.

ומשם כמובן אובחנתי עם היפראמזיס חמור והמשכתי עם כדורים ועירויים.

כשמשהו מרגיש לך לא תקין תבדקי!!

זה ממש קשה להרגיש שבהריון חושבים שהכל תקין אבל האישה יודעת בדיוק מה תקין ומה לא וכשזה חריג זה חריג

לבדוק ברזל הומוגלובין ומאגרים וכו

ולחץ דם

כי אחת התופעות לוואי זה עייפות

אבל גם בהריונות הקודמים הייתה אותה ואי אפשר להגדיר את מה שאני מרגישה כעייפות

אתמול הכאבי ראש והחולשה היו יותר מידי הופנתי למיון ושם עשו לי אולטראסאונד ויצא תקין וגם ספירת דם תקינה

הם לא יודעים מה יש לי ולא היה נוירולוג שיראה אותי

כן אמרו שלא נראה להם שיש דגלים אדומים מבחינה נוירולוגית

אני באמת אובדת עצות

הכאב ראש לא מפסיק והחולשה הזויה הדבר היחיד שבא לי לעשות זה להכנס למיטה ולבכות מה שברוך ה אני לא יכולה לעשות עם קטנטנים בבית ועבודה

מרגישה שאני מאבדת את זה

תראי בגדול החולשה עם כאב ראש ממש מובנת בתחילת הריון עם היפרמאזיס.

כאבי ראש- לי אישית לא היו, וטיפה חריג מה שתיארת.

עשו לך עירוי?

בכל אופן, מציעה לך, עכשיו כשראו שזה כלום, להביא עזרה דחוףףףף

להיכנס למיטה ולשכוח מהכל ומכולם לפחות לימים הקרובים בתקווה שתתחזקי.

אם את עם היפרמאזיס- ללעוס קרח, לאכול לפחות פעם בכמה שעות 2 ביסים מפיתה, כי אין ברירה.

הלוואי והתקופה תעבור לך מהר

את מקיאה המון?