ובדיוק בגלל זה הוא לא עולה לשם?

הרב מרדכי אליהו לא היה מתנגד עקרוני.

לא הייתה לו התנגדות עקרונית לעלייה, הוא לא חשב שמורא מקדש זה לברוח מההר...

הדברים מהקשרם. הקטע המוזר הזה גורם לכל אמירה להפוך לכלום.

הוכחתי שהוא לא מהרבנים ששונאים את ההר והמקדש כמו שנטען נגדי למעלה.

...

ואתה רוצה מגע, אתה מודע לזה שיש מישהו מעליך, יש כללים ויש תורה.  

ולכן תשמע לקדושים וגדולים ממך

ותשמור נגיעה

ולא תפזול על בנות אחרות

ותישמר

ותיזהר

כי אתה אוהב רק אותה אפילו שעדיין לא פגשת אותה

וכשהיא תהיה אסורה

עדיין תאהב אותה, ורק אותה

ולא תסתכל על אחרות

כי אתה יודע שהזמנים האלו, הם מגדילים את האהבה וגורמים לה להתחדש ולהתעצם . 

ב"ה "עיני העדה" יודעים ומכוונים אותנו עפ"י התורה הק' ואלו הכללים שהנחילו לנו וזה מה ששמר עלינו כל השנים והפך אותך לבן לעם סגולה!!

@חסדי הים

לכל הדעות טמא מת לא אסור בכל ההר, ומשאר הטומאות אפשר להיטהר. יש בזה שיטות בראשונים כבר.

הסיבות שלא עולים הן אחרות (בעיקר משום ספק).

אל תעשו את זה מלחמת אידאולוגיות. מספיקות לנו המריבות סביב יום העצמאות

אז למה שמשום מורא מקדש תהיה בעיה דווקא?

שמא אחרים יחטאו? אפשר להגיד את זה גם על הטומאה וכל השאר.

אתה אומר לו שמי שלא עולה הוא לא מאוהבי, או שאתה לא אומר לו את זה?

ומאיפה הטענה שכדי לבטל תקנה לא צריך בית דין? זה פשט משנה במסכת עדיות א' ה'.

לא שמעתי מישהו שחולק על זה.

לא מבין איך קישרת בין ההיתר במנהג לטבול ביו"כ, שהוא מנהג שכנראה קדום לאיסור לרווקות לטבול, לבין טבילה סתמית באמצע השנה? בוודאי שלפני יו"כ אף אחת לא תחשוב על דברים כאלה, ומי שאומר שבאמצע השנה ע"י טבילה לא נגררים לפריצות לא יודע על מה הוא מדבר. גם בלי שום טבילה המצב קטסטרופלי, אז אתה רוצה להוסיף בעיות?

גם אם אין לה שום מקור שכתוב בפנינו, כולם אומרים שטבילת רווקות זאת תקנה

לא ראיתי אחד שמתיר

יש פה קצת מראי מקומות

האם מותר לרווקה לטבול במקווה

ידוע שהרב אליהו היה אוסר גם לכאלה שטוענים שזה עוזר לתשובה (מפורסם וגם מופיע בספר החדש שיצא של הרב נקש)

בקיצור, לא מכיר מי שאומר אחרת.

ואם הרב עובדיה אומר ככה "יש להודיע שאין שחר לדברים אלו, ואין בכך שום תועלת, ועבירה היא לגרום תקלות ומכשולות בדבר, ועל הבלניות להיזהר ולהזהיר לא להטביל רווקות וכדומה", אז כנראה שבאמת אין אף אחד שאמר דבר כזה.

עריכה: מראי מקומות נוספים למי שרוצה לעיין עוד

מקווה לרווקות | שאל את הרב

איסור ייחוד וביאת פנויה

(מה  המקור שלך לדעה הזאת של היבי"א? אני שמעתי מפורש מפוסקים שזה נוהג גם היום. הרבה פעמים אנשים מצטטים דעה שהרב עובדיה הזכיר בדרך אגב כאילו שזאת דעתו, אז אשמח לראות)

טבילת פנויות להר הבית

הרב דוב ליאור:

"ממילא אין לאפשר לנשים פנויות לטבול במקווה

כתקנת רבותינו המובאת בריב"ש

כדי למנוע פריצת גדרי צניעות".

מקור:

לא רק רווקות. הרב ליאור: "אין לנשים לעלות להר הבית כלל" | כיפה

הרב גורן:

"אין לפנויות להיכנס להר הבית, משום שאסור להן לטבול לנידתן ולזיבתן לדעת הריב"ש".

מקור:

ספר 'הר הבית', פרק ל'.

שניהם לא חשודים על חוסר אהבת הר הבית והמקדש...

@טיפות של אור עדיין לא עיינתי ביבי"א, אבל תראה שזה לא שגרת לישנא.

מה גם שזה מנהג שהתקבל על כל ישראל, וכדי לבטל אותו כנראה שצריך מניין, אם בכלל זה אפשרי (לא זוכר ששמעתי כלל בזה).

בשביל לבטל מנהג המקום (בפועל, מנהג אבות) צריך התרת נדרים. מחלוקת אחרונים [פר"ח מהרשד"ם] האם אפשר.

(בכל מקרה לא צריך מניין)

בנוסף, לדעת הרש"ל מנהג שהתקבל בכל ישראל אי אפשר להתיר.

כפי שכתבתי, הרב ישראל סובר שגם אם יש מנהג (ולא רק הוראה) הוא לא היה על מקום מצווה

לרווקות ששוקלות עלייה להר בית ה'. בזכות נשים צדקניות ניגאל - הר הבית

בנוגע לרב ליאור - מה אומר ומה אדבר. לענ"ד בריב"ש לא מוזכרת תקנה ואפילו לא מנהג. אבל אני לא יכול לחלוק על הרב ליאור.

ברור לי כמו הרב ליאור שאין בעלייה מצווה,

לכל היותר "עניין"

או שהתפילות מתקבלות שם יותר

(למרות שהרב עדס אמר לחבר שלי שכל ירושלים אותו דבר).

ושכל המצוות שהרב ישראל אריאל מביא הם כמו שלהתקלח או לתת גט זה מצווה.

אבל זו דעתי הפרטית)

ראה כאן:

https://www.yeshiva.org.il/ask/74272

וכך סובר גם הרב דוד חי הכהן:

https://www.yeshiva.org.il/ask/105820

אשה אין דרכה לכבוש וממילא אין לה מצווה בעלייה (בדומה לשירות בצה"ל).

הערת אגב-

מחשש לעליית נשים להר הבית, הרב ליאור שינה תכניות - סרוגים

של כלל עם ישראל.

מנהג של עדה, יחיד וכו' אין לו את אותו התוקף של מנהג שכלל ישראל קיבלו עליו. "מנהג ישראל תורה". כמו שהבאת בשם הרש"ל.

מז"א הרב ישראל סובר? הוא היחיד שכותב אחרת, אפילו שכולנו רואים מה כתוב בריב"ש כמו ששאר הגדולים כתבו. "אחרי רבים להטות", כמו שכותב למשל החרדים, זה גם במחלוקות בין אחרוני זמננו. אם כך אמרו הרוב [המוחלט], אז כך האמת.

מה גם שכל דעתו "להתיר" את הדבר הזה שהתקבל על כלל ישראל הוא על סמך שיש מצווה בעליה להר הבית, אבל גם על זה לא מעט חולקים (ואולי הרוב?).

אני גם לא מבין מאיפה הוא מביא שיש מצווה לעלות להר הבית. הרי אין פה ראיית פני ה' בכל מקרה, בין ברגל בין בחול. אז מה המצווה פה? לא לעבור על מצוות לא-תעשה? ברור שלא על זה אמרו אותם הגדולים שהוא הזכיר שאי אפשר לאסור דבר כזה.

לא מבין למה אתה מתקשה בדעת הרב ליאור? כולם כותבים את זה בשם הריב"ש למרות שזה לא נראה ככה מהפשט, וכל בר בי רב יכול לראות את זה. למה? כנראה כך המסורת שלכך הוא התכוון.

אם כבר צריך להיות קשה לך, שיקשה לך על המאמר שהבאת כמה פעמים פה. הוא מביא חידושים יפים מאוד, אבל לא יודע אם יש מי שמסכים איתו על יותר מההיתר על העליה להר הבית לגברים...

להזכיר את החרדים הנ"ל, מי שהולך אחרי דעת יחיד, אפילו במחלוקות אחרונים, מבטל מצווה מהתורה.

ישר כח וחילך לאורייתא לך ול@א.י.ש.

בנוגע לרש"ל

השאלה היא האם מותר לחלוק על הרש"ל. (אני מקבל את הרש"ל, אבל זה לא קשור)

בכל מקרה לענ"ד לא צריך בי"ד לביטול מנהג, ואם א"א לבטל הוא לא מועיל.

הליכה אחרי הרוב 

לדעת הרשב"א, הרב קוק ועוד לא הולכים אחרי הרוב כשלא דנו פנים אל פנים. כידוע זו אחת הנקודות שהכי נחלקו בהן על הרב עובדיה.

פרקטית - הרבה מהפוסקים האשכנזים הולכים לפי הסברא שנראית להם גם אם היא דעת יחיד.

(כולל הרב ליאור עצמו )

מצוה בעליה

אני מסכים (כמו שכתבתי) אבל דומני שהרבה מהמתירים לעלות אומרים שיש 

תקנת ריב"ש

מפריע לי שלא ראיתי את המושג לפני הדור האחרון.

(גם) בגלל זה נראה לי שזה לא מסורת אלא הבנה בריב"ש. אותי חינכו שזה בסדר להבין אחרת בראשונים.

ואצל שלושתם (הרב ליאור, הרב עובדיה, המשנה הלכות) בשאר המקומות שהם מתייחסים לנושא הם לא מזכירים תקנה.

הרב ישראל אריאל

אני חושב שאתה לא מכיר אותו. הוא אחד מזקני הרבנים בציבור שלנו ובאמת ת"ח גדול (למרות שאני כמעט אפפעם לא מסכים איתו ). 

אני חושב שמי שהוא הרב שלה אסור לה לא לעלות. אא"כ היא ביררה את הסוגיא בעצמה.

בעקבותיו יש רבנים "קטנים" יותר שמתירים, ממכון המקדש וישיבת המקדש.

בלי קשר,

כשאני אהיה רווקה דתיה ההלכה תעניין אותי

אני לא חושב שאני חכם יותר מכל אחד/אחת אחר/ת,

אז לא לחוץ לי שאנשים חושבים אחרת ממני.

אני בדיון כדי להחכים ולגלות צדדים שלא היכרתי 

לא הבנתי מה המקור שלך לזה שלא צריך כח כדי לבטל מנהג. אם כן, איזה תוקף בעולם יש למנהג?

שבוע שעבר דנתי בזה לפני פוסק חשוב, הוא אמר לי שהרוב סוברים שלא צריך שידונו פנים אל פנים (אירוני, אה?). אשמח לראות את המקור של הרב קוק. הרבה פעמים אנשים מביאים כאן מקורות שהם לא מובאים בצורה נכונה. מעניין.

לגבי תקנת הריב"ש, אני מקבל את זה שכולם הביאו את זה ככה, אז לא יודע מה זה משנה.

וגם כשהם מביאים את זה במקומות אחרים, גם לא בלשון תקנה, כולם מביאים לאיסור...

מכיר את הרב ישראל אריאל, אבל הוא עדיין די דעת יחיד בזה.

לגבי היבי"א הזה

חלק ז סימן יד - לקראת נישואין וזוגיות

פתחתי היום (זה ביו"ד למי שמסתקרן).

לא נכון בכלל מה שאמרת, זאת לא דעת הרב עובדיה. הוא רק מזכיר שיש מאן דאמר כזה שלא גוזרים מאחרי חז"ל, אבל גם המאן דאמר הזה עצמו (בין השאר הרא"ש) הובאו כתמיהות יותר מקושיות. והרא"ש תמה על זה שהגאונים תיקנו תקנות, וברור שאם הרא"ש תמה וגדולים ממנו עשו את זה, זה לא מעלה ולא מוריד גם אם התמיהה נשארה במקומה.

כלומר, היבי"א לא אומר את מה שרצית לומר. לא בהוה אמינא ובטח לא למסקנה. בתשובה שם הוא בכלל מצדד מעיקרא שיש שם ספק ספיקא גם אם נאמר שתקנת חכמים כחה הוא דאורייתא (וגם לדרבנן הוא מביא מצד ספק, ובטח לא בודאי).

וגם לגבי ביטול ע"י בית דין אחר שלא באותו ה"כח", זה רק במקום שלא התקבל המנהג.

והמנהג הזה התקבל על כל ישראל בכל תפוצות ישראל. ואם נזכר בשם תקנה, וקיבלו אותו בכל ישראל, וגם היום הוא קיים ושריר ובריר, פשוט שלא רק שאי אפשר, גם אין שום סיבה לבטל את המנהג (או שמא תקנה) הזאת.

לא הבנתי את ההערה שלך בסוף, אתה מנסה להגיד שאני מזלזל ברב ישראל אריאל?

תשובות בקצרה (טוב, לא באמת ):

מנהג - האחרונים שאלו בדיוק את זה, איך אפשר לחייב את הבנים שלא שאלו אותם:

* ההסבר הראשון הוא שסמוך לבר מצווה אתה נוהג כמו ההורים שלך שלוש פעמים, ואז זה נדר.

* ההסבר השני והיותר מקובל בנוי על הרמב"ן במשפט החרם - 

לעיר יש כח לקבל על עצמה נדר קולקטיבי כציבור.

וממילא מי שנולד ומשתייך לעיר מתחייב בנדר עד שהוא עוזב אותה.

בהסבר השני, נחלקו האחרונים האם רק הדור הראשון יכול לעשות התרת נדרים.

הליכה אחרי הרוב - הגענו למבוי סתום 

מי שרבה חושב כמו החזו"א לדוג', ממילא לא תשתכנע מדברי הפוסק שלך. 

הרב קוק - זכור לי בדיון על שמן שומשומין. אבל אני לא מוצא.. |מסמיק עמוקות|

הרשב"א - שו"ת חלק ה' סימן קכו.

(אנשים שמביאים מקורות -

אני משתדל לא להביא מקור לפני שלמדתי את הסוגיא והמקור ברצינות,

בד"כ מהגמרא והראשונים עד הבית יוסף והאחרונים.

כמובן לא חייבים להבין כמוני).

תקנת ריב"ש - חזרנו לשאלה המקורית, מי זה כולם. 

בגלל המקורות שהבאת, בשבילי "כולם" לא הביאו את זה ככה 

הרב ישראל אריאל - 

יבי"א - ראשית, אני ראיתי אינסוף מקומות שמביאים את הרא"ש הנ"ל בפשיטות. אבל אין לי כח להוכיח, אז נשאיר את זה ככה 

שנית - אני התכוונתי לחקרי לב שהוא מביא, והאחרונים שהסכימו איתו. 

(כולל האבקת רוכל - ר' יוסף קארו?)

יש שם 3 סיבות -

אולי המשנה רק על תקנות בי"ד הגדול (לדעתי זה האמת ברמב"ם, אבל לא משנה עכשיו),

אולי רק בתקנות של בי"ד סמוכים,

אולי רק בתקנות מזמן הש"ס.

לענ"ד כתוב שם (התשובה מולי) שלמסקנא זה גם אם התקנה עדיין נוהגת. 

ההערה בסוף - קיבלתי את הרושם,

שאתה מנסה לשכנע אותי כמו מי ההלכה 

זה לא כ"כ קשור, אבל נראלי זה יעניין אותך..

אני מניח שיש גם קהילות אשכנזיות שלא היו פוסקות ככה, אבל אני לא מכיר.

קצת מוזר שלי שהרב זצ"ל לא הזכיר את החילוק בין העדות, אבל בתור הנשמה הכללית שהייתה לו כנראה שהוא לא רצה בכלל להתייחס לזה

הבן איש חי בהקדמה לשו"ת כבר כתב על זה בחריפות (ואפילו על מי שפוסק ע"פ ראשונים).

זאת מחלוקת ידועה בין חכמי המזרח, המגרב ותימן לבין חכמי אשכנז...

אם היה לי אגרות הראי"ה זמין הייתי שמח לראות את כל הקטע, נשמע מעניין

ישר כח!

תראה לי כמה מהעדות ה"אשכנזיות" שמרו על היחוד שלהם באמת... לא סתם מניתי עדות מסויימות במזרח שלא הפכו לספרדים.

לגבי המנחת אלעזר, מצחיק שבתור דת"ל אתה בכלל מביא את דעתו בעניין. אתה יודע מה המנחת אלעזר כתב על הדת"ל, ובין השאר על מרן הרב זצ"ל ועל עוד גדולי ישראל.

דרכו הייתה להיות חריף, והוא יחיד כמעט (הרבי מסאטמר היה פחות חריף לענ"ד).

בכל אופן, מה זה נוגע לעניין?

לגבי המנהג, זה בא מכח "לא תיטוש", למה צריך לתת בזה טעמים כאלה ואחרים? אלה טעמים להוסיף, לא שעליהם כל הבניין עומד.

לא הבנתי את המשפט הראשון בהליכה אחרי הרוב מה שכתבת על החזו"א. אני רוצה דווקא את המקור של הראי"ה. כבר שאלתי על זה פוסק שבוע שעבר ומי שאומר כך הוא במיעוט (ולכן האירוניה).

כולם - גדולי הדור המפורסמים בדורנו והקודם, והעובדה שעם ישראל מקיים את זה בפועל כבר דורי דורות היא ראיה חזקה ביותר (אם לא נביאים וכו').

הנקודה הזאת לגבי הרא"ש לא רלוונטית, פשוט ציטטת את היבי"א כמישהו שאומר כך, והוא מפורשות לא אומר כך (לכן אני קצת חושש לסמוך על הראיות האחרות בלי לראות בעיניי).

ספק ספיקא זה גם אם יש 10 ספיקות

בכל מקרה, הרב מביא שם את ההיתר כי בכלל לא מסתבר שהיה מנהג כזה ו/או תקנה כזאת. בכל מקום שנתקנה תקנה מסויימת והעם לא קיבל אותה (ההפך מבעניינינו שכולם מקיימים אותה) הוא אומר שחייב להושיב בי"ד שלא חייב להיות גדול בחכמה ובמניין.

וזה חלק מהעניין בתקנת התקנות עצמן, גם לסנהדרין, חייב מראש לחקור אם העם יקבל, ואז גם קבלת העם את התקנה היא מבחן המציאות (ובגלל ה"בני נביאים" וכו' כנראה שזה גם מבחן כנגד רצון ה' ).

בקיצור, הנקודה היא שלא מבטלים תקנות שהתקבלו בכל עם ישראל (ואני משליך מזה גם על מנהגים שכל עם ישראל מקיים בפשיטות ומוזכרים בשם תקנה, ואולי גם מה שהוא רק מכורח המנהג) ע"י בית דין שלא גדול בחכמה ובמניין.

הרושם שלך מוטעה, אני פשוט מנסה להסביר לך איך שני העניינים, הזכרת העניין בשם תקנה, והעובדה שהמנהג מקויים ע"י כל בית ישראל מונעים אפילו את הרעיון שאפשר להושיב על זה בי"ד ק"ו לבטל את המנהג בלי שום מעשה ושום טעם

המאוחרים יותר, יש לזה גדרים ידועים.

אני ממש מתקשה להבין איך הבנת ככה ביבי"א

אין לי זמן לקפה, אבל אולי אם אתה באיזור יש מצב אתה מוזמן לבקר אם אתה קצת יותר פנוי.

לגבי הסיום: אפשר להבין מישהו בצורה לא נכונה גם בלי להיות טיפש רח"ל

הרווקות, לשיטתך, עוברות על דברי *כל* האחרונים אבל זה בסדר?

ה' ירחם, לאן הגענו. אנשים פוסקים לעצמם הלכות

אז מותר לאשכנזים לאכול קטניות?

אפשר להמשיך ככה עם הרבה תקנות של ראשונים ושל חז"ל.

התקנה עומדת וקיימת מצד עצמה גם אם לדעתך החשש לא מתממש.

מי שמזלזלת בתקנת הריב"ש - שלא תופתע כשבעלה יזלזל בחרם דרבנו גרשום...<צ>

אלו שמתירים עליית רווקות - נמנים על בית המדרש של הר עציון (הגוש).

אין קשר ל"מקום נכון" או "מקום לא נכון".

בחורים 'דוסים' שרבותיהם תומכים בעליית רווקות - כנראה לא ממש קיימים

(וודאי לא בגיל המופיע בכרטיס האישי של פותחת השרשור).

ועוד הערה: אין קשר מוכרח בין עליה להר הבית לבין מתן חשיבות לבניין המקדש.

גדול חוקרי הר הבית בדורנו, שאינו חשוד על חוסר מתן חשיבות להר הבית,

הרב זלמן קורן - אינו עולה להר.

תופתעו לגלות שגם הרבנים המתנגדים ביותר לעלייה להר חפצים מאוד בבניין המקדש.

בחורים שאכפת להם מבניין המקדש לא כ"כ קשה למצוא.

אפילו בישיבת מרכז הרב ישנה קבוצה שהולכת מדי שבת ברגל לעיר העתיקה לסיבוב סביב שערי ההר.

מלבד אלפים המגיעים לסיבובי השערים החודשיים.

מגבלות הלכתיות בעניין העליה להר לא בהכרח יוצרות חוסר אכפתיות.

אפשר בהחלט להיות אכפתי מאוד כלפי מקום המקדש ולרצות מאוד לעלות להר

ועם זאת להישמע לרבנים הסבורים שהדבר אסור ולהימנע מכך.

קל וחומר בנוגע לעליית נשים בכלל ורווקות בפרט,

שאף מרבית הרבנים המתירים לעלות להר הבית

שאין לחשוד בהם כלל על חוסר אכפתיות מההר ומהמקדש - 

אוסרים עליהן לעלות.

(האם מישהו כאן חושב שהגר"ד ליאור שליט"א

שהתנגדותו לעליית נשים היא מן המפורסמות

חשוד בחוסר אכפתיות כלפי ההר והמקדש?)

קודם כל אין שום ספק בראשונים או באחרונים אם מותר לעלות להר הבית אחרי טבילה כדין.
הנידון היחיד הוא גבולות העזרה ועל זה יש מספיק הוכחות לקבוע את האיזור האסור והיכן להחמיר ובאיזה איזור אין שום ספק. כרגע המשטרה לא מאפשרת אפילו להתקרב לעזרה.

לגבי טבילת רווקות, הריב"ש לא תיקן. אולי בצפת של ימי הבית יוסף תיקנו, אבל זה לא התקבל ברוב ישראל בתור תקנה שלהם אלא בתור הנהגה טובה למנוע מכשולות.
ודתיות העולות להר בטהרה אינן פרוצות שתכשלנה בגלל טהרתן.
ויש מספיק רבנים שמתירים גם לרווקות.

והיסטורי, לא הבנתי מה אסור לנשואות אשכנזיות לפי הרמ"א, שקשור לנושא?

טוב מאד שפתחתן מיזם כזה. מי שרוצה לפתוח גם לאוכלים קוקוס בחוף הים -  שיערב לו... 

אני עצמי עולה ולגמרי בעד המיזם, לא ראית שכל התגובה שלי רק בעד?
התכוונתי ללגלג על אלו שלגלגו ולומר להם שאין בעיה שיפתחו גם לזה אם הם רוצים, ולכן שלא ילעיגו על המיזם הזה.
יישר כחכם, וה' יעזרנו לגרש אויבינו משם ולבנות המזבח והמקדש במהרה, ולהתחתן כולנו.

מה יהיה עם העם הזה...

בינינו, כל אחד חושב שהוא הכי צודק והכי מועיל.  

הבעיה היא אחרת לגמרי..

שאדם לא מסוגל לחיות עם מישהו שחושב אחרת ממנו.   ומזה כל אחד פותח מגזר לעצמו.

עם גישה כזאת, אני לא רואה בית מקדש באופק.  מצטער..

ולא מתחתנים איתם כי הרבנים שלהם אומרים להם שזה אסור. אז הבעיה היא לא המגזר הזה שמסכים גם להתחתן ע מי שלא עולה, אלא האחרים.

כי אם יש איסור מול רשות... וודאי שאני אבין יותר את מי שימנע 

כתוב בירושלמי שבניין המקדש קודם למלכות בית דוד

מחילה, אני לא הייתי מסתכן באיסור כרת. ועוד שכל כך הרבה התנגדו

ומודעות הציבור כך נתקדם יותר לכיוון בניין המקדש. עובדה שככל שמתרבים העולים המשטרה באה לקראתנו יותר ויותר, ועוד נזכה אי"ה בקרוב שיתירו להתפלל שם בגלוי. שלב אחרי זה שיקבעו שמקום המקדש והעזרה אתר קדוש ליהודים ויעמוד בפיקוח מועצה דתית יהודית. אח"כ כבר ידונו כולם בהלכות המזבח הקרבנות, וכשיהיה ברור איך אפשר להקריב יהיה לחץ גדול מרוב העם לבנות מזבח. וכו' וכו'

אז אם זה לא כרת, וזה "רק" איסור דאורייתא זה בסדר?

כמה שאני יודע, חומרות הן לרוב או דעת יחידים, או שזה בגזרת חכמים (או שניהם יחד)

ובכל זאת, אם רוב גדולי ישראל היו אומרים להחמיר וודאי שהייתי מחמיר גם בשבת.

ולפי מה שאני רואה במקרה הזה גדולי ישראל אוסרים.

מה גם, שאין כאן מניעים אידיאולוגיים להחמיר או לא, וזה לא נהפך לכת.. (מה שהיה גורם לי חשד רציני)

כל אחד נוהג לפי דעתו ודרגתו.   לעומת המקרה המדובר שנראה לי נובע יותר מהתלהבות של צעירים

וכאן אני אשאל אותך: 

מי הראשון שהתחיל לעלות בזמן האחרון? האם זה היה ת"ח גדול ואחריו התחילו גם הצעירים?

 או צעיר/ים מתלהב/ים ואחריהם באו רבנים והתחילו להתיר? 

צריך ללמוד את הנושא, אבל אחרי הכל לשמוע לגדולי ישראל. 

על כל השאר אין לי סיבה לענות, כי זה סתם דיבורים של התלהבות. 

כמו כל פוליטיקאי שרוצה לסחוף אחריו את העם שלא מבין יותר מידי 

וזה בדיוק התשובה למשפט השני.

כשתלמד את הנושא כמו שצריך תגיד לי שזה "סתם" דיבורים של התלהבות.

כי גם אם הם דיבורים של התלהבות.. הם לא סתם. הם נובעים מלב שכוסף לקירבת ה' וקדושה.

והמשפט השלישי - הבעיה היא בעם שלא מבין יותר מידיי או בפוליטיקאי?

שהצעירים תמיד בטוחים שכנראה הגדולים לא מספיק מתלהבים, לא מבינים, מפחדים וכו'

אבל הגמ' כותבת (מגילה לא ב')

"אם יאמרו לך זקנים סתור, וילדים בנה, סתור ואל תבנה! מפני שסתירת זקנים בנין, ובנין נערים סתירה"

לנו הצעירים זה נראה כמו התלהבות של קדושה, אבל הזקנים אומרים שזו אש זרה

בשרשור החדש 

אם תסתכל בשטח, 

כוח של נערים מתלהבים בונה את ארץ ישראל.

כוח של נערים מתלהבים מגן על עם ישראל.

והצעירים לא חושבים שהגדולים לא מבינים, אולי שהם מבינים יותר מידיי.

וכן.. פחד קיים שם. אצל הגדולים.

וחוזרת שוב, לך תלמד את הנושא בעיון, וגם אם בסוף תחליט לא לעלות, זה יהיה ממקום אחר.

ואפסיק לנצלש כאן. מוזמן לענות לי בשרשור החדש ולתייג אותי שם. 

אז מה אתה מתפלא שרוצים לארגן פלטפורמה שבה מתרכזים אלו שלא דוחים.

שהגאולה יכולה להיות משהו טבעי לחלוטין. וכן ברור בהרבה מקורות בחז"ל, שיהיו הרבה שלבים. וכן לימד הגר"א שהגאולה תתחיל על ידי אתערותא דלתתא, במסירות נפש ליישוב הארץ והבאת הגאולה, ואז ה' יעזור בניסיו. וכי לא עזר בנסים ונפלאות גדולים בכל המלחמות שהיו פה, עד שאמרו כל הגוים שה' עשה לנו נסים לתת לנו את הארץ נגד כל הסיכויים?

לא העולים רוצים דווקא מי שעולה, אלא הרבה שאינם עולים לא מסכימים להתחתן עם מי שעולה.

אז מניין לך שמרביתם לא?

צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך... "ואם יעמוד מך מבית דוד... אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי"

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.

כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות 

ואז גם יש מקום להקים חופה.

שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם. 

ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון

אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…

ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.

ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.

ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש. 

לק"י

וזה לא היה מהיקרים.

אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅

מזל טוב!!

כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…

זה זמני

בשם הבחורה

במרכז קסם יש - (כותבת מזיכרון, כדאי לברר שעות וכד- במצב העכשוי)

בית קפה "קפוצ'ינו"

חומוס אליהו

"המרפסת" - במודיעין עילית, יש שם פיצריה  מושקעת יחסית.

אין לי מספרים ... סליחה.

ובהצלחה!

– תוך־כדי־שיחה אין מה לעשות את זה

– שלא תוך־כדי שיחה, למה לא

–אם כי, אם מדובר ביותר מדי מחיקות, יכול להיראות מוזר

אני כל הזמן עורך עריכות מינוריות של ניסוח או מוחק דברים קטנים לא קורה עם זה כלום

ולא לערוך או למחוק.

כל עוד לא מדובר באינסוף הודעות רצופות של תיקונים קלים

שלב בקשר ואדם, אין פה תשובה גורפת שנכונה לכל המקרים. אמנם שאלת על משהו מסויים, אבל המערכת שלי מעלה עוד מידע שאולי יועיל למישהו. אז אנסה לגעת בכמה מקרים שעולים לי במחשבה עכשיו.

אתחיל בתלוי הקשר:

אם תוך כדי התכתבות ומדובר בשינוי של טעות הקלדה - פשוט שזה בסדר, הצד השני ראה ומבין.

אם מדובר בשינוי ניסוח מהותי - הייתי מסבירה את סיבת העריכה אם מצידי (רצון לדייק, וכדו'...) אם במחשבה על הצד השני (שלא יפגע, שלא ישתמע אחרת מהכוונה שלי וכדו'...).

בהירות במקומות האלו יכולה להיות קריטית ומשמעותית עבור מי שמולך. והיא יכולה לקבוע אם התנועה תהיה התקרבות או התרחקות.

אם זה קורה כשהצד השני לא 'בנוכחות' וירטואלית, יכול להיות שזה יהיה רגיש יותר. אומרת יכול להיות, כי יש משהו במערכת שעשוי להעלות מחשבות על מה היה שם ומה פספסתי שאולי היה משמעותי וחשוב. לא הכרחי שכך יהיה, אבל כדאי להיות בתשומת לב לאפשרות הזו ולרגישות שעלולה להתגלות שם.

תלוי שלב בקשר:

בתחילת קשר, כשעולה צורך כזה לערוך או למחוק, זו הזדמנות ללמוד ולברר מה הצד השני מרגיש מול סיטואציות כאלו. עדיף ללמוד כך, באופן שנותן הרגשה שמודעים, שמים לב ורגישים לחוויה של השני מול מצב שיכול לעורר הרגשה לא נעימה או הסתרה. יש אנשים שזה עניין רגיש יותר אצלם, מכל מיני סיבות, וזה יכול ממש להשפיע על החוויה הפנימית שלהם. אז כדאי לדעת מראש כדי להתנהל ברגישות.

בהמשך, כשיש תקשורת עמוקה יותר המצב מצריך יותר רגישות.

קודם כל, חושבת שעדיף להשאיר את המרחב הוירטואלי בעיקר לדברים טכניים ולא לשיחות מהותיות, רגישות ורגשיות. יש משהו שלא עובר בכתב (שגם מי שמצליח לקרוא בין השורות לא תמיד מצליח לפרש נכון ומדויק), ונכון שתקשורת על דברים מהותיים ורגישים תהיה בדרך אחרת.

דבר שני,גם במצב של תקשורת יותר קרובה, ברור שיש הבדל בין מחיקה/עריכה כשנמצאים בתקשורת טובה וזורמת או כשמדובר במשהו טכני ששני הצדדים מבינים את ההיגיון בפעולה הזו, למצבים שנחשבים יותר רגישים וטעונים, ששם עריכה (ועוד יותר מחיקה...) עלולות להחמיר את המצב.

תלוי אדם:

יש אנשים רגישים יותר, לכל מיני דברים ולזה בפרט.

בדר''כ, נשים רגישות יותר לניואנסים קטנים שכאלו.

לא אצל כל אחת ההשפעה תהיה באותו היקף ובאותה עוצמה, ויש מי שתהיה רגישה לזה מאוד ככל שמכירים יותר, ויש מי שדווקא הביטחון בקשר יקל עליה להכיל יותר...

כל אחת עובדת כמו שהנפש שלה עובדת,

ולומדים את הרגישות הזו תוך כדי תנועה והיכרות.

בשורה התחתונה,

להסכים לעבוד גם מול השאלה הזו עם הלב.

לנסות להבין מה מרגיש מי שמולי ולתקשר איתו גם על זה.

אישית, לא רואה בעיה לערוך הודעות אם זה תיקונים לשוניים וכאלה. למחוק הודעה, פחות נהוג.

אבל אני חושב יותר לפני שאני שולח…

אבל זאת העדפה אישית שלי, אין פה משהו מיוחד...

אם זאת הודעה שלא חשבת עליה כנראה שזה לא כזה משנה לשנות

ששאל מה נסגר אחרי שמחקתי כמה הודעות

אז שישראל

שטויות

זכותי למחוק מה שבא לי

נכון שאם מחקו לי הודעה זה מסקרן

נו אז

יש חופש ביטוי

וואלה, חבורת שווים זה דבר שאין עליו בעולם!!

לאו דווקא בהקשר של לנ"ו אלא בכל־מיני דברים

ובכן:

=> הגדיל לי את ההוצאות

=> אך הגדיל גם את ההכנסות

=> בסך־הכל אני מרוצה

לצערי אני חשבתי כך גם בהתחלה.

אבל בסוף דווקא בגלל שאני נותנת לראש לנהל אני מתחילה לרדוף אחרי זה..

נגיד כשיש כמה הצעות במקביל אז מתחילה לחשב וכו' ואז מרגישה את המרדף הזה..

תודה!

של אובר ניהול.

וצריך לדעת להרפות ולתת קצב נכון לפרויקט.

אורך רוח, איך משיגים אורך רוח.

כדי לשהות בשאלה קצת ולהרגיש אותה ;)

תקרא את הספר הישן, שעדיין טוב בכדי להבין את הבסיס לשונות הזו - גברים ממאדים ונשים מנוגה.

לפחות על מנת להבין שהאמירה "הבחורות מסבכות הכל" אינו נכון.  

אבל היום זה קצת התערבב