ובדיוק בגלל זה הוא לא עולה לשם?

הרב מרדכי אליהו לא היה מתנגד עקרוני.

לא הייתה לו התנגדות עקרונית לעלייה, הוא לא חשב שמורא מקדש זה לברוח מההר...

הדברים מהקשרם. הקטע המוזר הזה גורם לכל אמירה להפוך לכלום.

הוכחתי שהוא לא מהרבנים ששונאים את ההר והמקדש כמו שנטען נגדי למעלה.

...

ואתה רוצה מגע, אתה מודע לזה שיש מישהו מעליך, יש כללים ויש תורה.  

ולכן תשמע לקדושים וגדולים ממך

ותשמור נגיעה

ולא תפזול על בנות אחרות

ותישמר

ותיזהר

כי אתה אוהב רק אותה אפילו שעדיין לא פגשת אותה

וכשהיא תהיה אסורה

עדיין תאהב אותה, ורק אותה

ולא תסתכל על אחרות

כי אתה יודע שהזמנים האלו, הם מגדילים את האהבה וגורמים לה להתחדש ולהתעצם . 

ב"ה "עיני העדה" יודעים ומכוונים אותנו עפ"י התורה הק' ואלו הכללים שהנחילו לנו וזה מה ששמר עלינו כל השנים והפך אותך לבן לעם סגולה!!

@חסדי הים

לכל הדעות טמא מת לא אסור בכל ההר, ומשאר הטומאות אפשר להיטהר. יש בזה שיטות בראשונים כבר.

הסיבות שלא עולים הן אחרות (בעיקר משום ספק).

אל תעשו את זה מלחמת אידאולוגיות. מספיקות לנו המריבות סביב יום העצמאות

אז למה שמשום מורא מקדש תהיה בעיה דווקא?

שמא אחרים יחטאו? אפשר להגיד את זה גם על הטומאה וכל השאר.

אתה אומר לו שמי שלא עולה הוא לא מאוהבי, או שאתה לא אומר לו את זה?

ומאיפה הטענה שכדי לבטל תקנה לא צריך בית דין? זה פשט משנה במסכת עדיות א' ה'.

לא שמעתי מישהו שחולק על זה.

לא מבין איך קישרת בין ההיתר במנהג לטבול ביו"כ, שהוא מנהג שכנראה קדום לאיסור לרווקות לטבול, לבין טבילה סתמית באמצע השנה? בוודאי שלפני יו"כ אף אחת לא תחשוב על דברים כאלה, ומי שאומר שבאמצע השנה ע"י טבילה לא נגררים לפריצות לא יודע על מה הוא מדבר. גם בלי שום טבילה המצב קטסטרופלי, אז אתה רוצה להוסיף בעיות?

גם אם אין לה שום מקור שכתוב בפנינו, כולם אומרים שטבילת רווקות זאת תקנה

לא ראיתי אחד שמתיר

יש פה קצת מראי מקומות

האם מותר לרווקה לטבול במקווה

ידוע שהרב אליהו היה אוסר גם לכאלה שטוענים שזה עוזר לתשובה (מפורסם וגם מופיע בספר החדש שיצא של הרב נקש)

בקיצור, לא מכיר מי שאומר אחרת.

ואם הרב עובדיה אומר ככה "יש להודיע שאין שחר לדברים אלו, ואין בכך שום תועלת, ועבירה היא לגרום תקלות ומכשולות בדבר, ועל הבלניות להיזהר ולהזהיר לא להטביל רווקות וכדומה", אז כנראה שבאמת אין אף אחד שאמר דבר כזה.

עריכה: מראי מקומות נוספים למי שרוצה לעיין עוד

מקווה לרווקות | שאל את הרב

איסור ייחוד וביאת פנויה

(מה  המקור שלך לדעה הזאת של היבי"א? אני שמעתי מפורש מפוסקים שזה נוהג גם היום. הרבה פעמים אנשים מצטטים דעה שהרב עובדיה הזכיר בדרך אגב כאילו שזאת דעתו, אז אשמח לראות)

טבילת פנויות להר הבית

הרב דוב ליאור:

"ממילא אין לאפשר לנשים פנויות לטבול במקווה

כתקנת רבותינו המובאת בריב"ש

כדי למנוע פריצת גדרי צניעות".

מקור:

לא רק רווקות. הרב ליאור: "אין לנשים לעלות להר הבית כלל" | כיפה

הרב גורן:

"אין לפנויות להיכנס להר הבית, משום שאסור להן לטבול לנידתן ולזיבתן לדעת הריב"ש".

מקור:

ספר 'הר הבית', פרק ל'.

שניהם לא חשודים על חוסר אהבת הר הבית והמקדש...

@טיפות של אור עדיין לא עיינתי ביבי"א, אבל תראה שזה לא שגרת לישנא.

מה גם שזה מנהג שהתקבל על כל ישראל, וכדי לבטל אותו כנראה שצריך מניין, אם בכלל זה אפשרי (לא זוכר ששמעתי כלל בזה).

בשביל לבטל מנהג המקום (בפועל, מנהג אבות) צריך התרת נדרים. מחלוקת אחרונים [פר"ח מהרשד"ם] האם אפשר.

(בכל מקרה לא צריך מניין)

בנוסף, לדעת הרש"ל מנהג שהתקבל בכל ישראל אי אפשר להתיר.

כפי שכתבתי, הרב ישראל סובר שגם אם יש מנהג (ולא רק הוראה) הוא לא היה על מקום מצווה

לרווקות ששוקלות עלייה להר בית ה'. בזכות נשים צדקניות ניגאל - הר הבית

בנוגע לרב ליאור - מה אומר ומה אדבר. לענ"ד בריב"ש לא מוזכרת תקנה ואפילו לא מנהג. אבל אני לא יכול לחלוק על הרב ליאור.

ברור לי כמו הרב ליאור שאין בעלייה מצווה,

לכל היותר "עניין"

או שהתפילות מתקבלות שם יותר

(למרות שהרב עדס אמר לחבר שלי שכל ירושלים אותו דבר).

ושכל המצוות שהרב ישראל אריאל מביא הם כמו שלהתקלח או לתת גט זה מצווה.

אבל זו דעתי הפרטית)

ראה כאן:

https://www.yeshiva.org.il/ask/74272

וכך סובר גם הרב דוד חי הכהן:

https://www.yeshiva.org.il/ask/105820

אשה אין דרכה לכבוש וממילא אין לה מצווה בעלייה (בדומה לשירות בצה"ל).

הערת אגב-

מחשש לעליית נשים להר הבית, הרב ליאור שינה תכניות - סרוגים

של כלל עם ישראל.

מנהג של עדה, יחיד וכו' אין לו את אותו התוקף של מנהג שכלל ישראל קיבלו עליו. "מנהג ישראל תורה". כמו שהבאת בשם הרש"ל.

מז"א הרב ישראל סובר? הוא היחיד שכותב אחרת, אפילו שכולנו רואים מה כתוב בריב"ש כמו ששאר הגדולים כתבו. "אחרי רבים להטות", כמו שכותב למשל החרדים, זה גם במחלוקות בין אחרוני זמננו. אם כך אמרו הרוב [המוחלט], אז כך האמת.

מה גם שכל דעתו "להתיר" את הדבר הזה שהתקבל על כלל ישראל הוא על סמך שיש מצווה בעליה להר הבית, אבל גם על זה לא מעט חולקים (ואולי הרוב?).

אני גם לא מבין מאיפה הוא מביא שיש מצווה לעלות להר הבית. הרי אין פה ראיית פני ה' בכל מקרה, בין ברגל בין בחול. אז מה המצווה פה? לא לעבור על מצוות לא-תעשה? ברור שלא על זה אמרו אותם הגדולים שהוא הזכיר שאי אפשר לאסור דבר כזה.

לא מבין למה אתה מתקשה בדעת הרב ליאור? כולם כותבים את זה בשם הריב"ש למרות שזה לא נראה ככה מהפשט, וכל בר בי רב יכול לראות את זה. למה? כנראה כך המסורת שלכך הוא התכוון.

אם כבר צריך להיות קשה לך, שיקשה לך על המאמר שהבאת כמה פעמים פה. הוא מביא חידושים יפים מאוד, אבל לא יודע אם יש מי שמסכים איתו על יותר מההיתר על העליה להר הבית לגברים...

להזכיר את החרדים הנ"ל, מי שהולך אחרי דעת יחיד, אפילו במחלוקות אחרונים, מבטל מצווה מהתורה.

ישר כח וחילך לאורייתא לך ול@א.י.ש.

בנוגע לרש"ל

השאלה היא האם מותר לחלוק על הרש"ל. (אני מקבל את הרש"ל, אבל זה לא קשור)

בכל מקרה לענ"ד לא צריך בי"ד לביטול מנהג, ואם א"א לבטל הוא לא מועיל.

הליכה אחרי הרוב 

לדעת הרשב"א, הרב קוק ועוד לא הולכים אחרי הרוב כשלא דנו פנים אל פנים. כידוע זו אחת הנקודות שהכי נחלקו בהן על הרב עובדיה.

פרקטית - הרבה מהפוסקים האשכנזים הולכים לפי הסברא שנראית להם גם אם היא דעת יחיד.

(כולל הרב ליאור עצמו )

מצוה בעליה

אני מסכים (כמו שכתבתי) אבל דומני שהרבה מהמתירים לעלות אומרים שיש 

תקנת ריב"ש

מפריע לי שלא ראיתי את המושג לפני הדור האחרון.

(גם) בגלל זה נראה לי שזה לא מסורת אלא הבנה בריב"ש. אותי חינכו שזה בסדר להבין אחרת בראשונים.

ואצל שלושתם (הרב ליאור, הרב עובדיה, המשנה הלכות) בשאר המקומות שהם מתייחסים לנושא הם לא מזכירים תקנה.

הרב ישראל אריאל

אני חושב שאתה לא מכיר אותו. הוא אחד מזקני הרבנים בציבור שלנו ובאמת ת"ח גדול (למרות שאני כמעט אפפעם לא מסכים איתו ). 

אני חושב שמי שהוא הרב שלה אסור לה לא לעלות. אא"כ היא ביררה את הסוגיא בעצמה.

בעקבותיו יש רבנים "קטנים" יותר שמתירים, ממכון המקדש וישיבת המקדש.

בלי קשר,

כשאני אהיה רווקה דתיה ההלכה תעניין אותי

אני לא חושב שאני חכם יותר מכל אחד/אחת אחר/ת,

אז לא לחוץ לי שאנשים חושבים אחרת ממני.

אני בדיון כדי להחכים ולגלות צדדים שלא היכרתי 

לא הבנתי מה המקור שלך לזה שלא צריך כח כדי לבטל מנהג. אם כן, איזה תוקף בעולם יש למנהג?

שבוע שעבר דנתי בזה לפני פוסק חשוב, הוא אמר לי שהרוב סוברים שלא צריך שידונו פנים אל פנים (אירוני, אה?). אשמח לראות את המקור של הרב קוק. הרבה פעמים אנשים מביאים כאן מקורות שהם לא מובאים בצורה נכונה. מעניין.

לגבי תקנת הריב"ש, אני מקבל את זה שכולם הביאו את זה ככה, אז לא יודע מה זה משנה.

וגם כשהם מביאים את זה במקומות אחרים, גם לא בלשון תקנה, כולם מביאים לאיסור...

מכיר את הרב ישראל אריאל, אבל הוא עדיין די דעת יחיד בזה.

לגבי היבי"א הזה

חלק ז סימן יד - לקראת נישואין וזוגיות

פתחתי היום (זה ביו"ד למי שמסתקרן).

לא נכון בכלל מה שאמרת, זאת לא דעת הרב עובדיה. הוא רק מזכיר שיש מאן דאמר כזה שלא גוזרים מאחרי חז"ל, אבל גם המאן דאמר הזה עצמו (בין השאר הרא"ש) הובאו כתמיהות יותר מקושיות. והרא"ש תמה על זה שהגאונים תיקנו תקנות, וברור שאם הרא"ש תמה וגדולים ממנו עשו את זה, זה לא מעלה ולא מוריד גם אם התמיהה נשארה במקומה.

כלומר, היבי"א לא אומר את מה שרצית לומר. לא בהוה אמינא ובטח לא למסקנה. בתשובה שם הוא בכלל מצדד מעיקרא שיש שם ספק ספיקא גם אם נאמר שתקנת חכמים כחה הוא דאורייתא (וגם לדרבנן הוא מביא מצד ספק, ובטח לא בודאי).

וגם לגבי ביטול ע"י בית דין אחר שלא באותו ה"כח", זה רק במקום שלא התקבל המנהג.

והמנהג הזה התקבל על כל ישראל בכל תפוצות ישראל. ואם נזכר בשם תקנה, וקיבלו אותו בכל ישראל, וגם היום הוא קיים ושריר ובריר, פשוט שלא רק שאי אפשר, גם אין שום סיבה לבטל את המנהג (או שמא תקנה) הזאת.

לא הבנתי את ההערה שלך בסוף, אתה מנסה להגיד שאני מזלזל ברב ישראל אריאל?

תשובות בקצרה (טוב, לא באמת ):

מנהג - האחרונים שאלו בדיוק את זה, איך אפשר לחייב את הבנים שלא שאלו אותם:

* ההסבר הראשון הוא שסמוך לבר מצווה אתה נוהג כמו ההורים שלך שלוש פעמים, ואז זה נדר.

* ההסבר השני והיותר מקובל בנוי על הרמב"ן במשפט החרם - 

לעיר יש כח לקבל על עצמה נדר קולקטיבי כציבור.

וממילא מי שנולד ומשתייך לעיר מתחייב בנדר עד שהוא עוזב אותה.

בהסבר השני, נחלקו האחרונים האם רק הדור הראשון יכול לעשות התרת נדרים.

הליכה אחרי הרוב - הגענו למבוי סתום 

מי שרבה חושב כמו החזו"א לדוג', ממילא לא תשתכנע מדברי הפוסק שלך. 

הרב קוק - זכור לי בדיון על שמן שומשומין. אבל אני לא מוצא.. |מסמיק עמוקות|

הרשב"א - שו"ת חלק ה' סימן קכו.

(אנשים שמביאים מקורות -

אני משתדל לא להביא מקור לפני שלמדתי את הסוגיא והמקור ברצינות,

בד"כ מהגמרא והראשונים עד הבית יוסף והאחרונים.

כמובן לא חייבים להבין כמוני).

תקנת ריב"ש - חזרנו לשאלה המקורית, מי זה כולם. 

בגלל המקורות שהבאת, בשבילי "כולם" לא הביאו את זה ככה 

הרב ישראל אריאל - 

יבי"א - ראשית, אני ראיתי אינסוף מקומות שמביאים את הרא"ש הנ"ל בפשיטות. אבל אין לי כח להוכיח, אז נשאיר את זה ככה 

שנית - אני התכוונתי לחקרי לב שהוא מביא, והאחרונים שהסכימו איתו. 

(כולל האבקת רוכל - ר' יוסף קארו?)

יש שם 3 סיבות -

אולי המשנה רק על תקנות בי"ד הגדול (לדעתי זה האמת ברמב"ם, אבל לא משנה עכשיו),

אולי רק בתקנות של בי"ד סמוכים,

אולי רק בתקנות מזמן הש"ס.

לענ"ד כתוב שם (התשובה מולי) שלמסקנא זה גם אם התקנה עדיין נוהגת. 

ההערה בסוף - קיבלתי את הרושם,

שאתה מנסה לשכנע אותי כמו מי ההלכה 

זה לא כ"כ קשור, אבל נראלי זה יעניין אותך..

אני מניח שיש גם קהילות אשכנזיות שלא היו פוסקות ככה, אבל אני לא מכיר.

קצת מוזר שלי שהרב זצ"ל לא הזכיר את החילוק בין העדות, אבל בתור הנשמה הכללית שהייתה לו כנראה שהוא לא רצה בכלל להתייחס לזה

הבן איש חי בהקדמה לשו"ת כבר כתב על זה בחריפות (ואפילו על מי שפוסק ע"פ ראשונים).

זאת מחלוקת ידועה בין חכמי המזרח, המגרב ותימן לבין חכמי אשכנז...

אם היה לי אגרות הראי"ה זמין הייתי שמח לראות את כל הקטע, נשמע מעניין

ישר כח!

תראה לי כמה מהעדות ה"אשכנזיות" שמרו על היחוד שלהם באמת... לא סתם מניתי עדות מסויימות במזרח שלא הפכו לספרדים.

לגבי המנחת אלעזר, מצחיק שבתור דת"ל אתה בכלל מביא את דעתו בעניין. אתה יודע מה המנחת אלעזר כתב על הדת"ל, ובין השאר על מרן הרב זצ"ל ועל עוד גדולי ישראל.

דרכו הייתה להיות חריף, והוא יחיד כמעט (הרבי מסאטמר היה פחות חריף לענ"ד).

בכל אופן, מה זה נוגע לעניין?

לגבי המנהג, זה בא מכח "לא תיטוש", למה צריך לתת בזה טעמים כאלה ואחרים? אלה טעמים להוסיף, לא שעליהם כל הבניין עומד.

לא הבנתי את המשפט הראשון בהליכה אחרי הרוב מה שכתבת על החזו"א. אני רוצה דווקא את המקור של הראי"ה. כבר שאלתי על זה פוסק שבוע שעבר ומי שאומר כך הוא במיעוט (ולכן האירוניה).

כולם - גדולי הדור המפורסמים בדורנו והקודם, והעובדה שעם ישראל מקיים את זה בפועל כבר דורי דורות היא ראיה חזקה ביותר (אם לא נביאים וכו').

הנקודה הזאת לגבי הרא"ש לא רלוונטית, פשוט ציטטת את היבי"א כמישהו שאומר כך, והוא מפורשות לא אומר כך (לכן אני קצת חושש לסמוך על הראיות האחרות בלי לראות בעיניי).

ספק ספיקא זה גם אם יש 10 ספיקות

בכל מקרה, הרב מביא שם את ההיתר כי בכלל לא מסתבר שהיה מנהג כזה ו/או תקנה כזאת. בכל מקום שנתקנה תקנה מסויימת והעם לא קיבל אותה (ההפך מבעניינינו שכולם מקיימים אותה) הוא אומר שחייב להושיב בי"ד שלא חייב להיות גדול בחכמה ובמניין.

וזה חלק מהעניין בתקנת התקנות עצמן, גם לסנהדרין, חייב מראש לחקור אם העם יקבל, ואז גם קבלת העם את התקנה היא מבחן המציאות (ובגלל ה"בני נביאים" וכו' כנראה שזה גם מבחן כנגד רצון ה' ).

בקיצור, הנקודה היא שלא מבטלים תקנות שהתקבלו בכל עם ישראל (ואני משליך מזה גם על מנהגים שכל עם ישראל מקיים בפשיטות ומוזכרים בשם תקנה, ואולי גם מה שהוא רק מכורח המנהג) ע"י בית דין שלא גדול בחכמה ובמניין.

הרושם שלך מוטעה, אני פשוט מנסה להסביר לך איך שני העניינים, הזכרת העניין בשם תקנה, והעובדה שהמנהג מקויים ע"י כל בית ישראל מונעים אפילו את הרעיון שאפשר להושיב על זה בי"ד ק"ו לבטל את המנהג בלי שום מעשה ושום טעם

המאוחרים יותר, יש לזה גדרים ידועים.

אני ממש מתקשה להבין איך הבנת ככה ביבי"א

אין לי זמן לקפה, אבל אולי אם אתה באיזור יש מצב אתה מוזמן לבקר אם אתה קצת יותר פנוי.

לגבי הסיום: אפשר להבין מישהו בצורה לא נכונה גם בלי להיות טיפש רח"ל

הרווקות, לשיטתך, עוברות על דברי *כל* האחרונים אבל זה בסדר?

ה' ירחם, לאן הגענו. אנשים פוסקים לעצמם הלכות

אז מותר לאשכנזים לאכול קטניות?

אפשר להמשיך ככה עם הרבה תקנות של ראשונים ושל חז"ל.

התקנה עומדת וקיימת מצד עצמה גם אם לדעתך החשש לא מתממש.

מי שמזלזלת בתקנת הריב"ש - שלא תופתע כשבעלה יזלזל בחרם דרבנו גרשום...<צ>

אלו שמתירים עליית רווקות - נמנים על בית המדרש של הר עציון (הגוש).

אין קשר ל"מקום נכון" או "מקום לא נכון".

בחורים 'דוסים' שרבותיהם תומכים בעליית רווקות - כנראה לא ממש קיימים

(וודאי לא בגיל המופיע בכרטיס האישי של פותחת השרשור).

ועוד הערה: אין קשר מוכרח בין עליה להר הבית לבין מתן חשיבות לבניין המקדש.

גדול חוקרי הר הבית בדורנו, שאינו חשוד על חוסר מתן חשיבות להר הבית,

הרב זלמן קורן - אינו עולה להר.

תופתעו לגלות שגם הרבנים המתנגדים ביותר לעלייה להר חפצים מאוד בבניין המקדש.

בחורים שאכפת להם מבניין המקדש לא כ"כ קשה למצוא.

אפילו בישיבת מרכז הרב ישנה קבוצה שהולכת מדי שבת ברגל לעיר העתיקה לסיבוב סביב שערי ההר.

מלבד אלפים המגיעים לסיבובי השערים החודשיים.

מגבלות הלכתיות בעניין העליה להר לא בהכרח יוצרות חוסר אכפתיות.

אפשר בהחלט להיות אכפתי מאוד כלפי מקום המקדש ולרצות מאוד לעלות להר

ועם זאת להישמע לרבנים הסבורים שהדבר אסור ולהימנע מכך.

קל וחומר בנוגע לעליית נשים בכלל ורווקות בפרט,

שאף מרבית הרבנים המתירים לעלות להר הבית

שאין לחשוד בהם כלל על חוסר אכפתיות מההר ומהמקדש - 

אוסרים עליהן לעלות.

(האם מישהו כאן חושב שהגר"ד ליאור שליט"א

שהתנגדותו לעליית נשים היא מן המפורסמות

חשוד בחוסר אכפתיות כלפי ההר והמקדש?)

קודם כל אין שום ספק בראשונים או באחרונים אם מותר לעלות להר הבית אחרי טבילה כדין.
הנידון היחיד הוא גבולות העזרה ועל זה יש מספיק הוכחות לקבוע את האיזור האסור והיכן להחמיר ובאיזה איזור אין שום ספק. כרגע המשטרה לא מאפשרת אפילו להתקרב לעזרה.

לגבי טבילת רווקות, הריב"ש לא תיקן. אולי בצפת של ימי הבית יוסף תיקנו, אבל זה לא התקבל ברוב ישראל בתור תקנה שלהם אלא בתור הנהגה טובה למנוע מכשולות.
ודתיות העולות להר בטהרה אינן פרוצות שתכשלנה בגלל טהרתן.
ויש מספיק רבנים שמתירים גם לרווקות.

והיסטורי, לא הבנתי מה אסור לנשואות אשכנזיות לפי הרמ"א, שקשור לנושא?

טוב מאד שפתחתן מיזם כזה. מי שרוצה לפתוח גם לאוכלים קוקוס בחוף הים -  שיערב לו... 

אני עצמי עולה ולגמרי בעד המיזם, לא ראית שכל התגובה שלי רק בעד?
התכוונתי ללגלג על אלו שלגלגו ולומר להם שאין בעיה שיפתחו גם לזה אם הם רוצים, ולכן שלא ילעיגו על המיזם הזה.
יישר כחכם, וה' יעזרנו לגרש אויבינו משם ולבנות המזבח והמקדש במהרה, ולהתחתן כולנו.

מה יהיה עם העם הזה...

בינינו, כל אחד חושב שהוא הכי צודק והכי מועיל.  

הבעיה היא אחרת לגמרי..

שאדם לא מסוגל לחיות עם מישהו שחושב אחרת ממנו.   ומזה כל אחד פותח מגזר לעצמו.

עם גישה כזאת, אני לא רואה בית מקדש באופק.  מצטער..

ולא מתחתנים איתם כי הרבנים שלהם אומרים להם שזה אסור. אז הבעיה היא לא המגזר הזה שמסכים גם להתחתן ע מי שלא עולה, אלא האחרים.

כי אם יש איסור מול רשות... וודאי שאני אבין יותר את מי שימנע 

כתוב בירושלמי שבניין המקדש קודם למלכות בית דוד

מחילה, אני לא הייתי מסתכן באיסור כרת. ועוד שכל כך הרבה התנגדו

ומודעות הציבור כך נתקדם יותר לכיוון בניין המקדש. עובדה שככל שמתרבים העולים המשטרה באה לקראתנו יותר ויותר, ועוד נזכה אי"ה בקרוב שיתירו להתפלל שם בגלוי. שלב אחרי זה שיקבעו שמקום המקדש והעזרה אתר קדוש ליהודים ויעמוד בפיקוח מועצה דתית יהודית. אח"כ כבר ידונו כולם בהלכות המזבח הקרבנות, וכשיהיה ברור איך אפשר להקריב יהיה לחץ גדול מרוב העם לבנות מזבח. וכו' וכו'

אז אם זה לא כרת, וזה "רק" איסור דאורייתא זה בסדר?

כמה שאני יודע, חומרות הן לרוב או דעת יחידים, או שזה בגזרת חכמים (או שניהם יחד)

ובכל זאת, אם רוב גדולי ישראל היו אומרים להחמיר וודאי שהייתי מחמיר גם בשבת.

ולפי מה שאני רואה במקרה הזה גדולי ישראל אוסרים.

מה גם, שאין כאן מניעים אידיאולוגיים להחמיר או לא, וזה לא נהפך לכת.. (מה שהיה גורם לי חשד רציני)

כל אחד נוהג לפי דעתו ודרגתו.   לעומת המקרה המדובר שנראה לי נובע יותר מהתלהבות של צעירים

וכאן אני אשאל אותך: 

מי הראשון שהתחיל לעלות בזמן האחרון? האם זה היה ת"ח גדול ואחריו התחילו גם הצעירים?

 או צעיר/ים מתלהב/ים ואחריהם באו רבנים והתחילו להתיר? 

צריך ללמוד את הנושא, אבל אחרי הכל לשמוע לגדולי ישראל. 

על כל השאר אין לי סיבה לענות, כי זה סתם דיבורים של התלהבות. 

כמו כל פוליטיקאי שרוצה לסחוף אחריו את העם שלא מבין יותר מידי 

וזה בדיוק התשובה למשפט השני.

כשתלמד את הנושא כמו שצריך תגיד לי שזה "סתם" דיבורים של התלהבות.

כי גם אם הם דיבורים של התלהבות.. הם לא סתם. הם נובעים מלב שכוסף לקירבת ה' וקדושה.

והמשפט השלישי - הבעיה היא בעם שלא מבין יותר מידיי או בפוליטיקאי?

שהצעירים תמיד בטוחים שכנראה הגדולים לא מספיק מתלהבים, לא מבינים, מפחדים וכו'

אבל הגמ' כותבת (מגילה לא ב')

"אם יאמרו לך זקנים סתור, וילדים בנה, סתור ואל תבנה! מפני שסתירת זקנים בנין, ובנין נערים סתירה"

לנו הצעירים זה נראה כמו התלהבות של קדושה, אבל הזקנים אומרים שזו אש זרה

בשרשור החדש 

אם תסתכל בשטח, 

כוח של נערים מתלהבים בונה את ארץ ישראל.

כוח של נערים מתלהבים מגן על עם ישראל.

והצעירים לא חושבים שהגדולים לא מבינים, אולי שהם מבינים יותר מידיי.

וכן.. פחד קיים שם. אצל הגדולים.

וחוזרת שוב, לך תלמד את הנושא בעיון, וגם אם בסוף תחליט לא לעלות, זה יהיה ממקום אחר.

ואפסיק לנצלש כאן. מוזמן לענות לי בשרשור החדש ולתייג אותי שם. 

אז מה אתה מתפלא שרוצים לארגן פלטפורמה שבה מתרכזים אלו שלא דוחים.

שהגאולה יכולה להיות משהו טבעי לחלוטין. וכן ברור בהרבה מקורות בחז"ל, שיהיו הרבה שלבים. וכן לימד הגר"א שהגאולה תתחיל על ידי אתערותא דלתתא, במסירות נפש ליישוב הארץ והבאת הגאולה, ואז ה' יעזור בניסיו. וכי לא עזר בנסים ונפלאות גדולים בכל המלחמות שהיו פה, עד שאמרו כל הגוים שה' עשה לנו נסים לתת לנו את הארץ נגד כל הסיכויים?

לא העולים רוצים דווקא מי שעולה, אלא הרבה שאינם עולים לא מסכימים להתחתן עם מי שעולה.

אז מניין לך שמרביתם לא?

צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך... "ואם יעמוד מך מבית דוד... אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי"

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות