ובדיוק בגלל זה הוא לא עולה לשם?

הרב מרדכי אליהו לא היה מתנגד עקרוני.

לא הייתה לו התנגדות עקרונית לעלייה, הוא לא חשב שמורא מקדש זה לברוח מההר...

הדברים מהקשרם. הקטע המוזר הזה גורם לכל אמירה להפוך לכלום.

הוכחתי שהוא לא מהרבנים ששונאים את ההר והמקדש כמו שנטען נגדי למעלה.

...

ואתה רוצה מגע, אתה מודע לזה שיש מישהו מעליך, יש כללים ויש תורה.  

ולכן תשמע לקדושים וגדולים ממך

ותשמור נגיעה

ולא תפזול על בנות אחרות

ותישמר

ותיזהר

כי אתה אוהב רק אותה אפילו שעדיין לא פגשת אותה

וכשהיא תהיה אסורה

עדיין תאהב אותה, ורק אותה

ולא תסתכל על אחרות

כי אתה יודע שהזמנים האלו, הם מגדילים את האהבה וגורמים לה להתחדש ולהתעצם . 

ב"ה "עיני העדה" יודעים ומכוונים אותנו עפ"י התורה הק' ואלו הכללים שהנחילו לנו וזה מה ששמר עלינו כל השנים והפך אותך לבן לעם סגולה!!

@חסדי הים

לכל הדעות טמא מת לא אסור בכל ההר, ומשאר הטומאות אפשר להיטהר. יש בזה שיטות בראשונים כבר.

הסיבות שלא עולים הן אחרות (בעיקר משום ספק).

אל תעשו את זה מלחמת אידאולוגיות. מספיקות לנו המריבות סביב יום העצמאות

אז למה שמשום מורא מקדש תהיה בעיה דווקא?

שמא אחרים יחטאו? אפשר להגיד את זה גם על הטומאה וכל השאר.

אתה אומר לו שמי שלא עולה הוא לא מאוהבי, או שאתה לא אומר לו את זה?

ומאיפה הטענה שכדי לבטל תקנה לא צריך בית דין? זה פשט משנה במסכת עדיות א' ה'.

לא שמעתי מישהו שחולק על זה.

לא מבין איך קישרת בין ההיתר במנהג לטבול ביו"כ, שהוא מנהג שכנראה קדום לאיסור לרווקות לטבול, לבין טבילה סתמית באמצע השנה? בוודאי שלפני יו"כ אף אחת לא תחשוב על דברים כאלה, ומי שאומר שבאמצע השנה ע"י טבילה לא נגררים לפריצות לא יודע על מה הוא מדבר. גם בלי שום טבילה המצב קטסטרופלי, אז אתה רוצה להוסיף בעיות?

גם אם אין לה שום מקור שכתוב בפנינו, כולם אומרים שטבילת רווקות זאת תקנה

לא ראיתי אחד שמתיר

יש פה קצת מראי מקומות

האם מותר לרווקה לטבול במקווה

ידוע שהרב אליהו היה אוסר גם לכאלה שטוענים שזה עוזר לתשובה (מפורסם וגם מופיע בספר החדש שיצא של הרב נקש)

בקיצור, לא מכיר מי שאומר אחרת.

ואם הרב עובדיה אומר ככה "יש להודיע שאין שחר לדברים אלו, ואין בכך שום תועלת, ועבירה היא לגרום תקלות ומכשולות בדבר, ועל הבלניות להיזהר ולהזהיר לא להטביל רווקות וכדומה", אז כנראה שבאמת אין אף אחד שאמר דבר כזה.

עריכה: מראי מקומות נוספים למי שרוצה לעיין עוד

מקווה לרווקות | שאל את הרב

איסור ייחוד וביאת פנויה

(מה  המקור שלך לדעה הזאת של היבי"א? אני שמעתי מפורש מפוסקים שזה נוהג גם היום. הרבה פעמים אנשים מצטטים דעה שהרב עובדיה הזכיר בדרך אגב כאילו שזאת דעתו, אז אשמח לראות)

טבילת פנויות להר הבית

הרב דוב ליאור:

"ממילא אין לאפשר לנשים פנויות לטבול במקווה

כתקנת רבותינו המובאת בריב"ש

כדי למנוע פריצת גדרי צניעות".

מקור:

לא רק רווקות. הרב ליאור: "אין לנשים לעלות להר הבית כלל" | כיפה

הרב גורן:

"אין לפנויות להיכנס להר הבית, משום שאסור להן לטבול לנידתן ולזיבתן לדעת הריב"ש".

מקור:

ספר 'הר הבית', פרק ל'.

שניהם לא חשודים על חוסר אהבת הר הבית והמקדש...

@טיפות של אור עדיין לא עיינתי ביבי"א, אבל תראה שזה לא שגרת לישנא.

מה גם שזה מנהג שהתקבל על כל ישראל, וכדי לבטל אותו כנראה שצריך מניין, אם בכלל זה אפשרי (לא זוכר ששמעתי כלל בזה).

בשביל לבטל מנהג המקום (בפועל, מנהג אבות) צריך התרת נדרים. מחלוקת אחרונים [פר"ח מהרשד"ם] האם אפשר.

(בכל מקרה לא צריך מניין)

בנוסף, לדעת הרש"ל מנהג שהתקבל בכל ישראל אי אפשר להתיר.

כפי שכתבתי, הרב ישראל סובר שגם אם יש מנהג (ולא רק הוראה) הוא לא היה על מקום מצווה

לרווקות ששוקלות עלייה להר בית ה'. בזכות נשים צדקניות ניגאל - הר הבית

בנוגע לרב ליאור - מה אומר ומה אדבר. לענ"ד בריב"ש לא מוזכרת תקנה ואפילו לא מנהג. אבל אני לא יכול לחלוק על הרב ליאור.

ברור לי כמו הרב ליאור שאין בעלייה מצווה,

לכל היותר "עניין"

או שהתפילות מתקבלות שם יותר

(למרות שהרב עדס אמר לחבר שלי שכל ירושלים אותו דבר).

ושכל המצוות שהרב ישראל אריאל מביא הם כמו שלהתקלח או לתת גט זה מצווה.

אבל זו דעתי הפרטית)

ראה כאן:

https://www.yeshiva.org.il/ask/74272

וכך סובר גם הרב דוד חי הכהן:

https://www.yeshiva.org.il/ask/105820

אשה אין דרכה לכבוש וממילא אין לה מצווה בעלייה (בדומה לשירות בצה"ל).

הערת אגב-

מחשש לעליית נשים להר הבית, הרב ליאור שינה תכניות - סרוגים

של כלל עם ישראל.

מנהג של עדה, יחיד וכו' אין לו את אותו התוקף של מנהג שכלל ישראל קיבלו עליו. "מנהג ישראל תורה". כמו שהבאת בשם הרש"ל.

מז"א הרב ישראל סובר? הוא היחיד שכותב אחרת, אפילו שכולנו רואים מה כתוב בריב"ש כמו ששאר הגדולים כתבו. "אחרי רבים להטות", כמו שכותב למשל החרדים, זה גם במחלוקות בין אחרוני זמננו. אם כך אמרו הרוב [המוחלט], אז כך האמת.

מה גם שכל דעתו "להתיר" את הדבר הזה שהתקבל על כלל ישראל הוא על סמך שיש מצווה בעליה להר הבית, אבל גם על זה לא מעט חולקים (ואולי הרוב?).

אני גם לא מבין מאיפה הוא מביא שיש מצווה לעלות להר הבית. הרי אין פה ראיית פני ה' בכל מקרה, בין ברגל בין בחול. אז מה המצווה פה? לא לעבור על מצוות לא-תעשה? ברור שלא על זה אמרו אותם הגדולים שהוא הזכיר שאי אפשר לאסור דבר כזה.

לא מבין למה אתה מתקשה בדעת הרב ליאור? כולם כותבים את זה בשם הריב"ש למרות שזה לא נראה ככה מהפשט, וכל בר בי רב יכול לראות את זה. למה? כנראה כך המסורת שלכך הוא התכוון.

אם כבר צריך להיות קשה לך, שיקשה לך על המאמר שהבאת כמה פעמים פה. הוא מביא חידושים יפים מאוד, אבל לא יודע אם יש מי שמסכים איתו על יותר מההיתר על העליה להר הבית לגברים...

להזכיר את החרדים הנ"ל, מי שהולך אחרי דעת יחיד, אפילו במחלוקות אחרונים, מבטל מצווה מהתורה.

ישר כח וחילך לאורייתא לך ול@א.י.ש.

בנוגע לרש"ל

השאלה היא האם מותר לחלוק על הרש"ל. (אני מקבל את הרש"ל, אבל זה לא קשור)

בכל מקרה לענ"ד לא צריך בי"ד לביטול מנהג, ואם א"א לבטל הוא לא מועיל.

הליכה אחרי הרוב 

לדעת הרשב"א, הרב קוק ועוד לא הולכים אחרי הרוב כשלא דנו פנים אל פנים. כידוע זו אחת הנקודות שהכי נחלקו בהן על הרב עובדיה.

פרקטית - הרבה מהפוסקים האשכנזים הולכים לפי הסברא שנראית להם גם אם היא דעת יחיד.

(כולל הרב ליאור עצמו )

מצוה בעליה

אני מסכים (כמו שכתבתי) אבל דומני שהרבה מהמתירים לעלות אומרים שיש 

תקנת ריב"ש

מפריע לי שלא ראיתי את המושג לפני הדור האחרון.

(גם) בגלל זה נראה לי שזה לא מסורת אלא הבנה בריב"ש. אותי חינכו שזה בסדר להבין אחרת בראשונים.

ואצל שלושתם (הרב ליאור, הרב עובדיה, המשנה הלכות) בשאר המקומות שהם מתייחסים לנושא הם לא מזכירים תקנה.

הרב ישראל אריאל

אני חושב שאתה לא מכיר אותו. הוא אחד מזקני הרבנים בציבור שלנו ובאמת ת"ח גדול (למרות שאני כמעט אפפעם לא מסכים איתו ). 

אני חושב שמי שהוא הרב שלה אסור לה לא לעלות. אא"כ היא ביררה את הסוגיא בעצמה.

בעקבותיו יש רבנים "קטנים" יותר שמתירים, ממכון המקדש וישיבת המקדש.

בלי קשר,

כשאני אהיה רווקה דתיה ההלכה תעניין אותי

אני לא חושב שאני חכם יותר מכל אחד/אחת אחר/ת,

אז לא לחוץ לי שאנשים חושבים אחרת ממני.

אני בדיון כדי להחכים ולגלות צדדים שלא היכרתי 

לא הבנתי מה המקור שלך לזה שלא צריך כח כדי לבטל מנהג. אם כן, איזה תוקף בעולם יש למנהג?

שבוע שעבר דנתי בזה לפני פוסק חשוב, הוא אמר לי שהרוב סוברים שלא צריך שידונו פנים אל פנים (אירוני, אה?). אשמח לראות את המקור של הרב קוק. הרבה פעמים אנשים מביאים כאן מקורות שהם לא מובאים בצורה נכונה. מעניין.

לגבי תקנת הריב"ש, אני מקבל את זה שכולם הביאו את זה ככה, אז לא יודע מה זה משנה.

וגם כשהם מביאים את זה במקומות אחרים, גם לא בלשון תקנה, כולם מביאים לאיסור...

מכיר את הרב ישראל אריאל, אבל הוא עדיין די דעת יחיד בזה.

לגבי היבי"א הזה

חלק ז סימן יד - לקראת נישואין וזוגיות

פתחתי היום (זה ביו"ד למי שמסתקרן).

לא נכון בכלל מה שאמרת, זאת לא דעת הרב עובדיה. הוא רק מזכיר שיש מאן דאמר כזה שלא גוזרים מאחרי חז"ל, אבל גם המאן דאמר הזה עצמו (בין השאר הרא"ש) הובאו כתמיהות יותר מקושיות. והרא"ש תמה על זה שהגאונים תיקנו תקנות, וברור שאם הרא"ש תמה וגדולים ממנו עשו את זה, זה לא מעלה ולא מוריד גם אם התמיהה נשארה במקומה.

כלומר, היבי"א לא אומר את מה שרצית לומר. לא בהוה אמינא ובטח לא למסקנה. בתשובה שם הוא בכלל מצדד מעיקרא שיש שם ספק ספיקא גם אם נאמר שתקנת חכמים כחה הוא דאורייתא (וגם לדרבנן הוא מביא מצד ספק, ובטח לא בודאי).

וגם לגבי ביטול ע"י בית דין אחר שלא באותו ה"כח", זה רק במקום שלא התקבל המנהג.

והמנהג הזה התקבל על כל ישראל בכל תפוצות ישראל. ואם נזכר בשם תקנה, וקיבלו אותו בכל ישראל, וגם היום הוא קיים ושריר ובריר, פשוט שלא רק שאי אפשר, גם אין שום סיבה לבטל את המנהג (או שמא תקנה) הזאת.

לא הבנתי את ההערה שלך בסוף, אתה מנסה להגיד שאני מזלזל ברב ישראל אריאל?

תשובות בקצרה (טוב, לא באמת ):

מנהג - האחרונים שאלו בדיוק את זה, איך אפשר לחייב את הבנים שלא שאלו אותם:

* ההסבר הראשון הוא שסמוך לבר מצווה אתה נוהג כמו ההורים שלך שלוש פעמים, ואז זה נדר.

* ההסבר השני והיותר מקובל בנוי על הרמב"ן במשפט החרם - 

לעיר יש כח לקבל על עצמה נדר קולקטיבי כציבור.

וממילא מי שנולד ומשתייך לעיר מתחייב בנדר עד שהוא עוזב אותה.

בהסבר השני, נחלקו האחרונים האם רק הדור הראשון יכול לעשות התרת נדרים.

הליכה אחרי הרוב - הגענו למבוי סתום 

מי שרבה חושב כמו החזו"א לדוג', ממילא לא תשתכנע מדברי הפוסק שלך. 

הרב קוק - זכור לי בדיון על שמן שומשומין. אבל אני לא מוצא.. |מסמיק עמוקות|

הרשב"א - שו"ת חלק ה' סימן קכו.

(אנשים שמביאים מקורות -

אני משתדל לא להביא מקור לפני שלמדתי את הסוגיא והמקור ברצינות,

בד"כ מהגמרא והראשונים עד הבית יוסף והאחרונים.

כמובן לא חייבים להבין כמוני).

תקנת ריב"ש - חזרנו לשאלה המקורית, מי זה כולם. 

בגלל המקורות שהבאת, בשבילי "כולם" לא הביאו את זה ככה 

הרב ישראל אריאל - 

יבי"א - ראשית, אני ראיתי אינסוף מקומות שמביאים את הרא"ש הנ"ל בפשיטות. אבל אין לי כח להוכיח, אז נשאיר את זה ככה 

שנית - אני התכוונתי לחקרי לב שהוא מביא, והאחרונים שהסכימו איתו. 

(כולל האבקת רוכל - ר' יוסף קארו?)

יש שם 3 סיבות -

אולי המשנה רק על תקנות בי"ד הגדול (לדעתי זה האמת ברמב"ם, אבל לא משנה עכשיו),

אולי רק בתקנות של בי"ד סמוכים,

אולי רק בתקנות מזמן הש"ס.

לענ"ד כתוב שם (התשובה מולי) שלמסקנא זה גם אם התקנה עדיין נוהגת. 

ההערה בסוף - קיבלתי את הרושם,

שאתה מנסה לשכנע אותי כמו מי ההלכה 

זה לא כ"כ קשור, אבל נראלי זה יעניין אותך..

אני מניח שיש גם קהילות אשכנזיות שלא היו פוסקות ככה, אבל אני לא מכיר.

קצת מוזר שלי שהרב זצ"ל לא הזכיר את החילוק בין העדות, אבל בתור הנשמה הכללית שהייתה לו כנראה שהוא לא רצה בכלל להתייחס לזה

הבן איש חי בהקדמה לשו"ת כבר כתב על זה בחריפות (ואפילו על מי שפוסק ע"פ ראשונים).

זאת מחלוקת ידועה בין חכמי המזרח, המגרב ותימן לבין חכמי אשכנז...

אם היה לי אגרות הראי"ה זמין הייתי שמח לראות את כל הקטע, נשמע מעניין

ישר כח!

תראה לי כמה מהעדות ה"אשכנזיות" שמרו על היחוד שלהם באמת... לא סתם מניתי עדות מסויימות במזרח שלא הפכו לספרדים.

לגבי המנחת אלעזר, מצחיק שבתור דת"ל אתה בכלל מביא את דעתו בעניין. אתה יודע מה המנחת אלעזר כתב על הדת"ל, ובין השאר על מרן הרב זצ"ל ועל עוד גדולי ישראל.

דרכו הייתה להיות חריף, והוא יחיד כמעט (הרבי מסאטמר היה פחות חריף לענ"ד).

בכל אופן, מה זה נוגע לעניין?

לגבי המנהג, זה בא מכח "לא תיטוש", למה צריך לתת בזה טעמים כאלה ואחרים? אלה טעמים להוסיף, לא שעליהם כל הבניין עומד.

לא הבנתי את המשפט הראשון בהליכה אחרי הרוב מה שכתבת על החזו"א. אני רוצה דווקא את המקור של הראי"ה. כבר שאלתי על זה פוסק שבוע שעבר ומי שאומר כך הוא במיעוט (ולכן האירוניה).

כולם - גדולי הדור המפורסמים בדורנו והקודם, והעובדה שעם ישראל מקיים את זה בפועל כבר דורי דורות היא ראיה חזקה ביותר (אם לא נביאים וכו').

הנקודה הזאת לגבי הרא"ש לא רלוונטית, פשוט ציטטת את היבי"א כמישהו שאומר כך, והוא מפורשות לא אומר כך (לכן אני קצת חושש לסמוך על הראיות האחרות בלי לראות בעיניי).

ספק ספיקא זה גם אם יש 10 ספיקות

בכל מקרה, הרב מביא שם את ההיתר כי בכלל לא מסתבר שהיה מנהג כזה ו/או תקנה כזאת. בכל מקום שנתקנה תקנה מסויימת והעם לא קיבל אותה (ההפך מבעניינינו שכולם מקיימים אותה) הוא אומר שחייב להושיב בי"ד שלא חייב להיות גדול בחכמה ובמניין.

וזה חלק מהעניין בתקנת התקנות עצמן, גם לסנהדרין, חייב מראש לחקור אם העם יקבל, ואז גם קבלת העם את התקנה היא מבחן המציאות (ובגלל ה"בני נביאים" וכו' כנראה שזה גם מבחן כנגד רצון ה' ).

בקיצור, הנקודה היא שלא מבטלים תקנות שהתקבלו בכל עם ישראל (ואני משליך מזה גם על מנהגים שכל עם ישראל מקיים בפשיטות ומוזכרים בשם תקנה, ואולי גם מה שהוא רק מכורח המנהג) ע"י בית דין שלא גדול בחכמה ובמניין.

הרושם שלך מוטעה, אני פשוט מנסה להסביר לך איך שני העניינים, הזכרת העניין בשם תקנה, והעובדה שהמנהג מקויים ע"י כל בית ישראל מונעים אפילו את הרעיון שאפשר להושיב על זה בי"ד ק"ו לבטל את המנהג בלי שום מעשה ושום טעם

המאוחרים יותר, יש לזה גדרים ידועים.

אני ממש מתקשה להבין איך הבנת ככה ביבי"א

אין לי זמן לקפה, אבל אולי אם אתה באיזור יש מצב אתה מוזמן לבקר אם אתה קצת יותר פנוי.

לגבי הסיום: אפשר להבין מישהו בצורה לא נכונה גם בלי להיות טיפש רח"ל

הרווקות, לשיטתך, עוברות על דברי *כל* האחרונים אבל זה בסדר?

ה' ירחם, לאן הגענו. אנשים פוסקים לעצמם הלכות

אז מותר לאשכנזים לאכול קטניות?

אפשר להמשיך ככה עם הרבה תקנות של ראשונים ושל חז"ל.

התקנה עומדת וקיימת מצד עצמה גם אם לדעתך החשש לא מתממש.

מי שמזלזלת בתקנת הריב"ש - שלא תופתע כשבעלה יזלזל בחרם דרבנו גרשום...<צ>

אלו שמתירים עליית רווקות - נמנים על בית המדרש של הר עציון (הגוש).

אין קשר ל"מקום נכון" או "מקום לא נכון".

בחורים 'דוסים' שרבותיהם תומכים בעליית רווקות - כנראה לא ממש קיימים

(וודאי לא בגיל המופיע בכרטיס האישי של פותחת השרשור).

ועוד הערה: אין קשר מוכרח בין עליה להר הבית לבין מתן חשיבות לבניין המקדש.

גדול חוקרי הר הבית בדורנו, שאינו חשוד על חוסר מתן חשיבות להר הבית,

הרב זלמן קורן - אינו עולה להר.

תופתעו לגלות שגם הרבנים המתנגדים ביותר לעלייה להר חפצים מאוד בבניין המקדש.

בחורים שאכפת להם מבניין המקדש לא כ"כ קשה למצוא.

אפילו בישיבת מרכז הרב ישנה קבוצה שהולכת מדי שבת ברגל לעיר העתיקה לסיבוב סביב שערי ההר.

מלבד אלפים המגיעים לסיבובי השערים החודשיים.

מגבלות הלכתיות בעניין העליה להר לא בהכרח יוצרות חוסר אכפתיות.

אפשר בהחלט להיות אכפתי מאוד כלפי מקום המקדש ולרצות מאוד לעלות להר

ועם זאת להישמע לרבנים הסבורים שהדבר אסור ולהימנע מכך.

קל וחומר בנוגע לעליית נשים בכלל ורווקות בפרט,

שאף מרבית הרבנים המתירים לעלות להר הבית

שאין לחשוד בהם כלל על חוסר אכפתיות מההר ומהמקדש - 

אוסרים עליהן לעלות.

(האם מישהו כאן חושב שהגר"ד ליאור שליט"א

שהתנגדותו לעליית נשים היא מן המפורסמות

חשוד בחוסר אכפתיות כלפי ההר והמקדש?)

קודם כל אין שום ספק בראשונים או באחרונים אם מותר לעלות להר הבית אחרי טבילה כדין.
הנידון היחיד הוא גבולות העזרה ועל זה יש מספיק הוכחות לקבוע את האיזור האסור והיכן להחמיר ובאיזה איזור אין שום ספק. כרגע המשטרה לא מאפשרת אפילו להתקרב לעזרה.

לגבי טבילת רווקות, הריב"ש לא תיקן. אולי בצפת של ימי הבית יוסף תיקנו, אבל זה לא התקבל ברוב ישראל בתור תקנה שלהם אלא בתור הנהגה טובה למנוע מכשולות.
ודתיות העולות להר בטהרה אינן פרוצות שתכשלנה בגלל טהרתן.
ויש מספיק רבנים שמתירים גם לרווקות.

והיסטורי, לא הבנתי מה אסור לנשואות אשכנזיות לפי הרמ"א, שקשור לנושא?

טוב מאד שפתחתן מיזם כזה. מי שרוצה לפתוח גם לאוכלים קוקוס בחוף הים -  שיערב לו... 

אני עצמי עולה ולגמרי בעד המיזם, לא ראית שכל התגובה שלי רק בעד?
התכוונתי ללגלג על אלו שלגלגו ולומר להם שאין בעיה שיפתחו גם לזה אם הם רוצים, ולכן שלא ילעיגו על המיזם הזה.
יישר כחכם, וה' יעזרנו לגרש אויבינו משם ולבנות המזבח והמקדש במהרה, ולהתחתן כולנו.

מה יהיה עם העם הזה...

בינינו, כל אחד חושב שהוא הכי צודק והכי מועיל.  

הבעיה היא אחרת לגמרי..

שאדם לא מסוגל לחיות עם מישהו שחושב אחרת ממנו.   ומזה כל אחד פותח מגזר לעצמו.

עם גישה כזאת, אני לא רואה בית מקדש באופק.  מצטער..

ולא מתחתנים איתם כי הרבנים שלהם אומרים להם שזה אסור. אז הבעיה היא לא המגזר הזה שמסכים גם להתחתן ע מי שלא עולה, אלא האחרים.

כי אם יש איסור מול רשות... וודאי שאני אבין יותר את מי שימנע 

כתוב בירושלמי שבניין המקדש קודם למלכות בית דוד

מחילה, אני לא הייתי מסתכן באיסור כרת. ועוד שכל כך הרבה התנגדו

ומודעות הציבור כך נתקדם יותר לכיוון בניין המקדש. עובדה שככל שמתרבים העולים המשטרה באה לקראתנו יותר ויותר, ועוד נזכה אי"ה בקרוב שיתירו להתפלל שם בגלוי. שלב אחרי זה שיקבעו שמקום המקדש והעזרה אתר קדוש ליהודים ויעמוד בפיקוח מועצה דתית יהודית. אח"כ כבר ידונו כולם בהלכות המזבח הקרבנות, וכשיהיה ברור איך אפשר להקריב יהיה לחץ גדול מרוב העם לבנות מזבח. וכו' וכו'

אז אם זה לא כרת, וזה "רק" איסור דאורייתא זה בסדר?

כמה שאני יודע, חומרות הן לרוב או דעת יחידים, או שזה בגזרת חכמים (או שניהם יחד)

ובכל זאת, אם רוב גדולי ישראל היו אומרים להחמיר וודאי שהייתי מחמיר גם בשבת.

ולפי מה שאני רואה במקרה הזה גדולי ישראל אוסרים.

מה גם, שאין כאן מניעים אידיאולוגיים להחמיר או לא, וזה לא נהפך לכת.. (מה שהיה גורם לי חשד רציני)

כל אחד נוהג לפי דעתו ודרגתו.   לעומת המקרה המדובר שנראה לי נובע יותר מהתלהבות של צעירים

וכאן אני אשאל אותך: 

מי הראשון שהתחיל לעלות בזמן האחרון? האם זה היה ת"ח גדול ואחריו התחילו גם הצעירים?

 או צעיר/ים מתלהב/ים ואחריהם באו רבנים והתחילו להתיר? 

צריך ללמוד את הנושא, אבל אחרי הכל לשמוע לגדולי ישראל. 

על כל השאר אין לי סיבה לענות, כי זה סתם דיבורים של התלהבות. 

כמו כל פוליטיקאי שרוצה לסחוף אחריו את העם שלא מבין יותר מידי 

וזה בדיוק התשובה למשפט השני.

כשתלמד את הנושא כמו שצריך תגיד לי שזה "סתם" דיבורים של התלהבות.

כי גם אם הם דיבורים של התלהבות.. הם לא סתם. הם נובעים מלב שכוסף לקירבת ה' וקדושה.

והמשפט השלישי - הבעיה היא בעם שלא מבין יותר מידיי או בפוליטיקאי?

שהצעירים תמיד בטוחים שכנראה הגדולים לא מספיק מתלהבים, לא מבינים, מפחדים וכו'

אבל הגמ' כותבת (מגילה לא ב')

"אם יאמרו לך זקנים סתור, וילדים בנה, סתור ואל תבנה! מפני שסתירת זקנים בנין, ובנין נערים סתירה"

לנו הצעירים זה נראה כמו התלהבות של קדושה, אבל הזקנים אומרים שזו אש זרה

בשרשור החדש 

אם תסתכל בשטח, 

כוח של נערים מתלהבים בונה את ארץ ישראל.

כוח של נערים מתלהבים מגן על עם ישראל.

והצעירים לא חושבים שהגדולים לא מבינים, אולי שהם מבינים יותר מידיי.

וכן.. פחד קיים שם. אצל הגדולים.

וחוזרת שוב, לך תלמד את הנושא בעיון, וגם אם בסוף תחליט לא לעלות, זה יהיה ממקום אחר.

ואפסיק לנצלש כאן. מוזמן לענות לי בשרשור החדש ולתייג אותי שם. 

אז מה אתה מתפלא שרוצים לארגן פלטפורמה שבה מתרכזים אלו שלא דוחים.

שהגאולה יכולה להיות משהו טבעי לחלוטין. וכן ברור בהרבה מקורות בחז"ל, שיהיו הרבה שלבים. וכן לימד הגר"א שהגאולה תתחיל על ידי אתערותא דלתתא, במסירות נפש ליישוב הארץ והבאת הגאולה, ואז ה' יעזור בניסיו. וכי לא עזר בנסים ונפלאות גדולים בכל המלחמות שהיו פה, עד שאמרו כל הגוים שה' עשה לנו נסים לתת לנו את הארץ נגד כל הסיכויים?

לא העולים רוצים דווקא מי שעולה, אלא הרבה שאינם עולים לא מסכימים להתחתן עם מי שעולה.

אז מניין לך שמרביתם לא?

צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך... "ואם יעמוד מך מבית דוד... אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי"

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..