מה יותר חשוב?

בהנהלת: נפשי תערוג , ט' , פשוט אני..

מכתב פתיחה

מה יותר חשוב?התחברות

הלימוד תורה עצמה או היישום של התוכן שנמצא בה? וכשאני אומרת חשיבות אני מתכוונת כשיש מצב של התנגשות בין 2 דברים, לדוג׳: ללמוד עכשיו תורה או לעזור לאמא.
ניהלתי דיון על זה, שבו אמרתי שבעיני היישום של התורה חשובה יותר מהלימוד עצמו, ומתוך כך, העזרה לאמא קודמת ללימוד תורה. וכנגד אמרו לי שהלימוד קודם, כי רשום ו”תלמוד תורה כנגד כולם” וגם לפני כיבוד הורים.
זה נשמע לי קצת מוזר אז אשמח (מאוד) שתאירו את עיניי, תרשמו כל מה שיש לכם לומר ושאתם יודעים בנושא, תפרטו, כי קטונתי להבין ולדעת..

*אם אפשר אפילו שישימו בעמוד הראשי כדי שיסב יותר תשומת לב, זה משהו שמאוד בוער לי ואני אשמח למענה(:*

"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה"ימ''ל

כלומר: המטרה והעיקר הוא לקיים את התורה ("לא המדרש עיקר אלא המעשה"). אבל תלמוד תורה, מעבר להיותו מצווה וממילא גם בכלל 'מעשה', הוא גם מביא לידי עשיית כל שאר המעשים ולכן הוא הכי חשוב.

לכן קבעו חז''ל שהתלמוד קודם כשיש התנגשות, למעט מקרה שהמעשה לא יכול להיעשות על ידי אחרים ואז יש להפסיק את הלימוד בשביל המעשה (אגב, גם הדוגמה של הגמרא היא תלמוד תורה מול כיבוד הורים).

ואי אפשר בלי לצטט את הויכוח הזה במקורו הקדום (בגמרא קידושין מ ע''ב):

וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית נתזה בלוד, נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול?

נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול.

נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול.

נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה (שזו תשובה שמכילה את שתי הדעות כנ''ל).

^^^טיפות של אור

רק הדגשה והשלמה:

1. בגלל שלא המדרש עיקר אלא המעשה, ת"ת נדחה מפני כל מצווה שא"א להיעשות בידי אחרים.

(ולא אומרים העוסק במצווה פטור מן המצווה)

2. ראיתי פעם בחוברת של הרב בוצ'קו, שלדעתו אם יש כמה אחים שצריכים לטפל בהורים, זה לא נחשב "אפשר להיעשות בידי אחרים". כאילו הם יכולים להגיד שהם לא מוכנים.

(אני יודע שזה מחודש)

מממיוני

@ע@עוגי פלצת

ברור שחייבים להפסיק את הלימוד כדי לקיים מצוות כיבודחסדי הים

אב ואם.
זה מצווה שאינה יכולה להעשות על ידי אחרים (בבלי מועד קטן ט: )
רשי: "כלומר שאם יש לך לעסוק במצוה תבטל תלמוד תורה ועסוק במצוה".

בנוסף, אשה לא מחוייבת בתלמוד תורה, לעומת כיבוד הורים היא חייבת.

בימינו שאנשים מפסיקים לימוד תורה כדי לקבל שיחה נכנסת או כדי לספר בדיחה לחבר, אז בוודאי חייבים להפסיק בשביל מצווה.

לגבי הדיון העקרוני מה יותר חשוב:
"תלמוד תורה כנגד כולם'" (משנה פאה א, א), ו"לימוד גדול שלימוד מביא לידי מעשה" (בבלי קידושין מ: ), "אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לדבר אחד מהתורה" (ירושלמי פאה).
לימוד תורה הכי חשוב, כי הוא הלב של כל המצוות, והוא מזרים חיות לכל המצוות המעשיות.

תלמוד גדול שמביא לידי מעשהע מ

ושאלו, אז מה בעצם יותר גדול? אם כל הגודל של התלמוד הוא מפני שהוא אמצעי למעשה אז בעצם המעשה יותר גדול!
והסבירו, שבתלמוד יש שני עניינים: התלמוד עצמו - שמעלתו אינה נובעת מכך שבסופו נדע מה לעשות אלא מחמת עצם הלימוד, וגם המעשה שכלול בו. ולכן הוא גדול מהמעשה. (יוצא שקריאת התשובה של הגמרא היא: תלמוד גדול, שגם (בנוסף למעלתו כתלמוד) מביא לידי מעשה)
(מהר"ל נתיב התורה פרק א', מבוא לשבת הארץ פרק ט"ו, אורות התורה ח', א')

וכבר אמרו לפניי, שמצווה שאי אפשר לעשות ע"י אחרים דוחה תלמוד תורה. אבל לפי ההסברה שקדמה זה לא מובן, אם תלמוד תורה יותר גדול וחשוב, למה להניח אותו ולעסוק במצווה שמעלתה נמוכה יותר?
התשובה האמיתית לשאלה הזו היא תשובת המהר"ל (נתיב התורה פרק א'): יש 'חשוב' ויש 'קודם'. התורה היא עליונה, היא יותר גדולה מהכל, גם מהמצוות. זו האמת. אבל מצד האדם - הוא לא יכול להגיע לתורה בלי לעסוק במצוות; קיום המצוות בונה את הקומה הרוחנית הבסיסית של האדם, והתורה מוסיפה לו שלימות. אבל לפני שהוא עוסק בתוספת שלימות הוא צריך להשלים את קומתו הבסיסית. לכן כאשר ישנה התנגשות בין הלימוד למעשה, עליו לעסוק במעשה.
זה דומה ל"דרך ארץ קדמה לתורה". התורה עליונה יותר מדרך ארץ - התורה היא אלוקית ודרך ארץ זה אנושי, אבל אי אפשר לגשת לתורה בלי הקדמת דרך ארץ.

שילוב של התשובותדעתן מתחיל

כנראה יהיה התשובה בשבילך.
הכללים שהביאו ימ"ל בבהירות וטיפות של אור ההשלמה יחד עם הפרטים לשאלה המדוייקת שכתב חסדי הים.
עקרונית תלמוד גדול (אבל שמביא למעשה). וכל מעשה שלא יעשה ע"י אחרים (כולל כיבוד הורים) יבטלו עליו תורה.

..העני ממעש

כפי שנא, גדול תלמוד.
ב. שאלה ספציפית, שיש עליה תשובה. אם יכול ליעשות עי' אחרים

ברור שתורה גבוההעף על עצמו

"לעסוק בדברי תורה" אומר המהר"ל "עצם העיסוק" הוא עניין ת"ת, וכמדומני שבשיחות מרן הרצי"ה זי"ע כתוב לאמור, ויש לזה מקורות נוספים - שוודאי שהתורה גבוהה מהמעשים, אלא שאי אפשר להשיג את התורה כמו שצריך ללא מעשים מתוקנים וכמש"כ באבות "כל שחוכמתו מרובה ממעשיו אין חוכמתו מתקיימת",

ובאמת שמקורות הפנמיים הקבליים, התורה מזוהה עם התפארת ואלו המצוות מזוהים עם המלכות דעשיה - וברור שהתפארת גבוהה מהמלכות דעשיה מצד עצמה (הדגשתי "מצד עצמה" כל לחמעמיק בכתבי מרן הראי"ה קוק, יודע שדווקא לבחינה הכי נמוכה, "שלית לה מגרמה כלום", יש לה היכלות לגלות בקרבה אור מאוד גבוהה, זה נקרא אצלו "הקדושה שבטבע" שגבוהה מ"הקדושה שמנוגדת לטבע" ובאורה"ק כתוב לאמור, אותו העיקרון אך בשפה נפשית-אישית, שהדמיון התחתון מצד עצמו נמוך מן השכל, אך הדמיון התחתון כגילוי הדמיון העליון - אותו דמיון קדוש של הנביאים, הרי אז הוא גבוהה מהשכל)

והמסקנה המעשית - שחובה גם זה וגם זה.

תודה רבה על כל התגובות(:התחברות

החכמתי(:

קודם כל,ד.

את בת. ובת אינה חייבת במצות תלמוד תורה. אז ברור שהלכתית, אם את יכולה לעזור לאמא שלך או ללמוד תורה - מצות כיבוד אם קודמת.

דבר שני. גם אצל בנים, תלמוד תורה אכן דוחה שאר המצוות, אלא אם כן יש מצוה שאינה יכולה להיעשות ע"י אחרים.

זה לא אומר שבחור צריך לשבת בבית במקום ללמוד בישיבה, שמא יזדמן שאמא שלו תצטרך שילך לקניות.. אבל אם הוא כבר בבית - ונצרכת עזרה שאין מי שעשה, אז מבטלים תלמוד תורה בשביל זה.

על כן, נכון שהערך של תלמוד תורה גדול מאד. אבל התלמוד אמור להביא גם לידי מעשה. יש בו גם את הערך העצמי, וגם את זה שהמעשה נובע ממנו. מתי זה נבחן ביחס למעשה? במצוה שלא תיעשה אם הוא לא יעשה אותה.

הויכוח היה עם בן דוד שלי, בחור ישיבההתחברות

ולכן כמובן שמה שנאמר כאן פחות נוגע אליי..

אז מה שנאמר מהפיסקה השניה ואילך, רלוונטי גם לגביו.ד.

וסתם שאלה שעלתה לי בהקשר..התחברות

בהמשך לזה שהכי הכי חשוב זה הלימוד תורה.
אם נניח יש זוג נשוי שהבעל אברך, והאישה מרגישה שאין לה הרבה זמן עם בעלה והיא רוצה יותר זמן איתו ובעקבות כך מבקשת שיקדיש לה זמן בערב בכך שיוותר על הסדר ערב שלו..
מה הדבר האידיאלי (רצון התורה) שהגבר צריך לעשות? להקשיב לאשתו או לא להפסיד לימוד תורה?

תלוי נקודתית.ד.

ברור שמצד אחד, אשה לא יכולה לומר לבעלה שבקביעות היא מעוניינת שבערב ישב איתה, ולכן שיפסיק עם הסדר ערב, כי לשבת איתה זו מצוה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים... גם במקום העבודה שלו היא לא מעוניינת שישב איתה.

אבל לפעמים, באמת יש לכך מקום.

זה דבר שהוא תלוי בהרבה גורמים. כל מקרה לגופו.

איך אתה מגדיר את המצווה הזאת?התחברות

כתבת שלשבת איתה זו מצווה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים, אני מניחה שאין באמת מצווה שאומרת שצריך לשבת עם האישה, לפחות לא בהגדרה הזאת, אז איך נקראת המצווה הזאת שכן מכלילה בתוכה את זה?

ושימח את אשתו אשר לקחנחשון מהרחברון

לקיים התחיבות. הוא התחייב בכתובה...
מלבד שכתוב להשכין שלום בין איש לאשתו זה אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. אז גם האדם עצמו ואשתו זה מצווה.

ודאט שאם יכול לשכנע אותה בלי שתרגיש בזה חיסרון או וויתור עדיף

תודה על התגובה(:התחברות

לא כ"כ מדויק.ד.

אין שום התחייבות בכתובה, שכאשר האשה רוצה, אדם יבטל תורה.

אכן, ושימח זו צוה מיוחדת לשנה הראשונה. אבל גם זה לא דווקא בדרך זו.

עם זה, כבר שמעתי ת"ח שאמר למישהו שמוטב יבטל מידי פעם בתחילת הנישואין סדר ערב פה ושם, ממה שיצטרך אח"כ לבטל סדרים הרבה..

[ובכללי, אשה שמתחתנת עם מישהו שלומד תורה, שמחה שהוא לומד..]

הרב אבינר בכמה מקומות כותבאניוהוא

שכיום כל הזוגות כל הזמן במצב של 'שנה ראשונה'. ולכן לא שייך 'אל תרבה שיחה עם האשה...באשתו אמרו..'
אולי זה לא ממש המצווה של 'ושימח' אבל יש איזה נקודה של זה לפחות מדרבנן...

זה חידוש,ד.

שאינני יודע אם אמר, ואם אמר מנין הוא לקוח.

להגיד שכולם תמיד במצב של "שנה ראשונה"..

אבל גם בלי שנה ראשונה, יש התנהלות ראויה. להרבות אהבה ואחוה צריך תמיד.

[לגבי "אל תרבה" וכו', אין לזה קשר דווקא לשנה ראשונה. אלא שצריך לראות מה הפירושים השונים שנאמרו על זה. והכוונה אינה שאדם "לא ידבר" עם אשתו ח"ו... מובא למשל, שאדם לא יאמר לאשתו כך וכך עשה לי פלוני וכו'.. שמבזה את עצמו בעיניה. זה לא דבר שאינו רלוונטי לימינו. הכל לגופו של ענין]

אבל נכון - וזה מה שכתבתי - שבשביל לעשות הרגשה טובה לאשתו, לא צריך דווקא את ה"ושימח" של השנה האשונה, אלא סתם מדין גמילות חסד שיכול להיעשות דווקא על ידו, ו"ואהבת לרעך כמוך" וכו'.

לגבי דחיה של לימוד, זה משהו אחר. אי אפשר לומר שבקביעות אדם ייבטל מלימודו, כי ישמח את אשתו שיהיה בחברתה.. אפשר לבחון, האם גם על ריווח כספי נאה היו מוכנים לוותר בגלל זה. צריך הכל בשכל ובלב ובמידה נכונה.

מובא בשם החזו'א. אחפש את המקור בלנ'דאניוהואאחרונה

כתבתי,ד.

שהיא לא יכולה לומר דבר כזה, שכל ערב לא ילך לסדר ערב, בגלל אמירה שזו "מצוה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים".. זה לא נכון להגדיר כך.

לא שייך שאדם יבטל בקביעות סדר ערב, כי אשתו רוצה שישב איתה. גם לעבודה הוא הולך ואינה מבקשת שבמקום זה ישב איתה..

אבל הוספתי, שלפעמים יש מקום גם לדבר כזה, פה ושם. תלוי בנסיבות. זה יכול להיות מטעם של גמילות חסד, מטעם של חיזוק השלום-בית וכד'.

אפשר ללמוד תורה גם בבית.אניוהוא

שידבר איתה וילמד בבית.
בד'כ עצם הלימוד בבית משמח את האשה גם בלי לדבר הרבה כמו שחשבה שהיא צריכה

זה כבר ענין אחר..ד.

אלו חשבונות פרטיים.

אני הכרתי לא מעט אברכים, שסדר ערב היו לומדים בבית עם חברותא שהיה מגיע אליהם.

זה גם טוב לייצר בבית אוירה של תורה, וגם נותן הרגשה טובה לאשה, ששומעת את בעלה לומד. לעיתים מגישה משהו לו ולחברותא.. בעניינים....

חשבתי על הנושא הזה הרבה ואלה המסקנות שהגעתי..הולך בדרכך

א. ללמוד תורה ולקיים אותה זה לא סותר, כי יש מצווה בתורה שהיא בעצם ללמוד אותה. אז יוצא שגם בלימוד מקיימים את התורה... ב. תלמוד תורה כנגד כולם.. ג. "מצווה הבאה על ידך, אל תחמיצנה.." אם יש סיטואציה מסויימת שנקלעת למצווה כלשהי, אז אם אנחנו באמצע לימוד, ואין מי שיעזור לאמא, במצב כזה חובה לעזור..

אין פואנטהפשוט אני..

רק רציתי להגיד שהיה מאוד מאוד מבאס,

לראות את הגברת שגנבה אוכל מהסופר,

מברכת עליו ברכה ראשונה.

במקרה ראיתי מישהי בערך בת 30 פותחת אריזה סגורה של משהו מתוק וטעים (לא מצרך בסיסי אלא פינוק), לוקחת כמה יחידות ליד ומיד מחזירה את האריזה למדף.

היא קירבה את היד לפה, ורגע לפני שהאוכל נכנס היא לא שכחה לעצור ולברך ברכה ראשונה.

זאת הייתה הברכה הכי מעציבה שראיתי בחיי (לא כולל ברוך דיין האמת...)..

כמו כן אני מבואס על עצמי שלא אמרתי לה כלום ולא פניתי לאף אחד.

האמתריבוזום

שזה נשמע לי כמו הפרעה נפשית, לא בדיוק מקרה קלאסי של גניבה. (לא שזה לא גניבה, אבל לפתוח אריזה ולקחת קצת זה מאוד מוזר)

וואי הזויזיויק

"אין זה מברך אלא מנאץ" חז"ל מפורש

כנראה בירכה באופן אוטומטיכְּקֶדֶם

כי זה נהיה כמו הרגל כזה

תכלס נדירים האנשים שבאמת מכוונים על הברכות האלו

בגלל זה בדרכ אומרים את זה מהר וישר אוכלים אל תדון אותה לחובה

יצא לי להכיר גנבים הרבה מהם זה לא נשלט, כמו הפרעת נפש כזה

נשמע משונה....נחלתאחרונה

אותי מרגיז כשראיתי בסופר נערה מציבה עגלת קניות ריקה של הסופר, די בתחילת

התור, מציבה אח קטן לשמור עליה, ויוצאת למסע בין המדפים וכך מביאה מדי פעם

מצרך , מכניסה אותו לעגלה, וחוזר חלילה....

נורא רציתי להגיד משהו אבל התאפקתי כי אני יודעת שאני קלה

לרגוז וזה לא מאה אחוז לשמה....עובדה - אף אחד אחר לא אמר

כלום ואולי אפילו לא שמו לב. רק אני. וזה קורה לי גם בפעמים

אחרות, שנראה לי ש"זה לא צודק"; למה לאף אחד אחר זה

לא נראה כך? למה כולם שותקים ורק אני המוכיחה בשער?......

כעסתי על עצמי: למה זה מפריע לי כל כך? על מה זה יושב?

הרי לוקח זמן לערוך את כל הקניות ובינתיים אפשר לעקוף את העגלה

כדי לשלם בקופה. אז למה זה מרגיז כל כך? ועוד דבר; מה עם ללמד זכות?

סגולת רבי מתיא בן חרש - ממליצה בחוםגולשת חדשה ב 7

עשיתי את הסגולה, וביקשתי שנזכה לרכוש דירה משלנו. אחרי תקופה קצרה ממש דברים התחילו לזוז, והכל היה נראה ממש בדרך הטבע (אנחנו רצינו, חיפשנו בהכוונת רב עיר אחרת למגורים, מצאנו בה ב"ה מוסדות חינוך מצויינים לילדים, קרוב יותר להורים, דירה גדולה מאוד וחדשה במחיר סביר מאוד). הכל רץ בצורה כל כך טבעית, עד שכמעט שכחתי שעשיתי את הסגולה וכנראה בזכות ר' מתיא בן חרש הכל הסתדר בפשטות. מפרסמת גם כי הבטחתי, וגם כדי לזכות את הרבים.

ואולי זה הסתדר בדרך הטבע?חושבת בקופסא

ואולי התפילה שלכם ביחד עם השתדלות עבדה, ולא צריך לתת קרדיט לישויות שהן לא הקב"ה?

ההצדקה היחידה לתפילה בקברי צדיקים היא שמתפללים לקב"ה שיעזור בזכות הצדיק (אם כך גם אין עניין לבוא למקום הקבר,שהוא מקום טמא ביהדות, או להדליק נרות, לומר פסוקים איקס פעמים וכל הטקסים האלו) אם טוענים לקרדיט לצדיק עצמו, ופונים אליו בתפילה, זה עלול להיות עבודה בשיתוף או ע"ז חלילה.

רק לגבע הסגולה עצמהנפש חיה.

לא פונים לצדיק, מדליקים נר לזכותו ומוסיפים פרק תהילים. בסוף מבקשים (לא מהצדיק! מבקשים מהקב"ה -בזכותו של אותו צדיק)

סגולה= מסוגל, יש בזה מימד מועיל, האם זה עובד? זה כבר תלוי בדברים אחרים

רק היה חשוב לדייק כדי שחלילה לא תשתמע פה צורה של ע" ז .

כן. צריך לשים לב לזה מדי פעםמשה

ואולי דווקא כן?נקדימון

אני אישית לא מאמיןמבסגולות, אבל משגע אותי כל הנסייונות כל הזמן להוריד, לקרר ולצנן למי שכן זה עוזר לו.

מה אכפת לכם לראות אדם מאושר?

סגולות הן אפשריות, כמו שניסים הם אפשריים. מי שמצליח לו, אשריו. מי שלא, לא חייב.

אין צורך להתמיד בחינוך של אנשים אחרים לגבי הגישה המדעית... פשוט תשמחו איתה שהצליח לה ומצאה את שביקשה.

מעבר לחשש לעבודה זרהחושבת בקופסא

רוב הסגולות כנראה לא מזיקות, אבל הן כלי מצויין בידי כתות וכל מיני אנשים שהקשר שלהם לתורה מסתכם בזקן ארוך לרמות ולשיג כספים מאנשים שקל לשטות בהם.

במקרים קיצורים אמונה בסגולות וקמעות יכולה לקבל עדיפות על פני רפואה מבוססת ראיות, במיוחד כשיש קטינים חסרי ישע בסיפור. לא צריך דוגמאות.

אבל האמת שבעיקר זה מפריע לי מבחינה אמונית. אם מישהו, יהודי בארץ, היה מפיץ אמונה ביש"ו וטוען שבזכות זה הוא התרפא ממחלה, ומעודד אחרים לצטלב או משהו גם היית אומר שזה בסדר ותן לו להנות?

ברור שאני לא מתכוונת לצאת למסיין את כל העולם אל ההשקפה הנכונה והאמונה הצודקת, ברוב המוחלט מקרים זה לא יעיל ומעצבן, אבל במקרים של אנשים ש"מרגישים" כל כך מחוברים לרוחניות ויהדות, זה מפריע במיוחד שהם עושים ממנה עבודה זרה וקמעות וכשפים. אין קשר בין מה שהם כל כך מתלהבים ממנו לתורה עצמה, שאוסרת לפנות אל המתים.

סתם תהיה: ממה שבדקתי רבי מתיא בן חרש היה תנא די שולי ולא מוכר, למה לעשות דווקא ממנו את כל הטאררם הזה ולא מרבי יהודה הנשיא או רבי עקיבא למשל?

מישהו בכלל יודע מה ההלכות שלימד, מי היו רבותיו ותלמידיו, או רק זוכרים ממנו את סדר הפעולות השירותי שמכניסים לכספומט ומקבלים מה שרוצים כי מסתבר שקב"ה עובד אצלינו עכשיו?

אני לא ממש מתחברת ליחס של ציניות כלפי דבריםנפש חיה.

בטח לא שקשורים למסורות שונות.

מצאתי לך קישור, מוזמנת לעיין בו.

רבי מתיא בן חרש - סגולת 18 הנרות | קו ההלכה הספרדי

חייבת למחותKayom

על סגנון הכתיבה כאן על כבוד תלמידי חכמים ועל מסורת מבוססת תקראי בבקשה על הסגולה הזאת ועל רבי מתיא בן חרש. תנא ענק וקדוש.

וגם אני עשיתי את הסגולה וברוך השם נושעתי וזה בבירור גם בסגולה מאת השם לבקש מהשם בזכות הצדיק. ברור שלא לבקש מהצדיק אלא מהשם בזכות הצדיק.

אז מוחה וחשוב לי לציין שרבי מתיא בן חרש ענק וקדוש וגם שהסגולה הזו כולה להתקרב להשם ולבקש מהשם לפתוח את הלב ולבקש שזכות הצדיק תעמוד לנו, ושוב תקראי עליו ועל הסגולה לעומק ותוכלי להבין יותר.

מצטרפת בפה מלא (ולא רק בחצי פה כמקודם)נפש חיה.

מה את יודעת עליו חוץ מהמדרש האחד הזה?חושבת בקופסא

לא זלזלתי בו, רק אמרתי שהוא פחות מרכזי מתנאים אחרים, שגם עליהם יש סיפורים של ניסים ומסירות לשמירת מצוות. (אגב אני מקווה שעם כל ההתלהבות לא יהיו כמה גאונים שבאמת ינסו לתקוע מסמרים בעיניים שלהם. בכלל יש איסור לפצוע לחבול בעצמך. אם באמת רוצים להתעמק במדרש הזה צריך לברר את הנקודה הזו. אחרי הכל, מדרשים הם לא סיפור חמוד לגן הילדים)

הוא באמת לא מרכזי, כמעט ולא מופיע במשנה חוץ מפעמיים, במסכת יומא ובמסכת אבות. הוא מוזכר כדמות שולית בעוד כמה אגדתות וברייתות.

הקבר הזה זוהה במאה ה15, כ1,400 שנה אחרי שהוא נפטר. הסיכוי שהזיהוי הזה אמין נמוך ביותר בלשון המעטה, כמעט כמו כל הקברים העתיקים.

הסגולה היא להדליק 18 נרות ולומר מזמור תהילים. מצאתי "מחלוקת גרסאות" האם האם להדליק נר ולהגיד את שמו ופרק תהילים בכל הדלקת נר או רק פעם אחרת בסוף, אם מותר לבקש בקשה אחת או 18 בקשות על כל נר, ועוד כל מיני דיוקים שממש מראים על מסורת אחידה ומגובשת חייבת להגיד שהאופציה הראשונה נשמעת יותר מייגעת.

נראה שזה באמת מיותר ומי שמאמין בסגולות קמעות, וקפיצה 10 פעמים במקום, ימשיך להאמין. רק מעניינת הצביעות הזו שמותר ורצוי להפיץ סגולות אבל אסור למחות נגד זה או "להפיץ" אמונה רציונלית. שוב, כנראה קל יותר להאמין שקב"ה עובד אצלך אם תלחץ על הכפתורים הנכונים, וחובה לפרסם ל10 אנשים או שתהיה פרה בגלגול הבא. (אנדרדוס, שם, שם).

אנחנו לא בעמדה של לתת ציונים לתנאיםKayom

איפה אני ואיפה הם.. זה נכלל במה שמחיתי עליו ואני מוחה שוב על הסגנון ביחס לתנאים ענקים. מי שמנו לחלק ציונים ח"ו (וזה בלי קשר שלא תמיד משנה כמה "נפח" יש אלא מה המסר או המהות שבאים להעביר אז בטח לא לספור כמה פעמים מוזכר וכו אלא לעצם זה שהוא תנא ענק וקדוש וזהו). לגבי המסמרים תקראי עוד ומה בסוף קרה וגם זה מלמד אותנו שהשם חפץ בשמירה עלינו וכו' (כמו עקדת יצחק למשל שהשם אמר לו בסוף אל תשלח ידך אל הנער ומבינים שהשם לא חפץ בקורבנות אדם ח"ו אז גם כאן יש עוד מסרים למדרש וכדאי להמשיך ללמוד).

ולא דיברתי בכלל על הקבר, אלא על הזכות של הצדיק שזה בטח דבר חשוב ביהדות ואין טיפת קשר לע"ז או שיתוף ח"ו.

אבל גם לגבי קברי צדיקים, גם יהושוע וכלב הלכו לקברי צדיקים ואבות לפני משלחת המרגלים ולא חטאו בחטא המרגלים ובכלל כל ברכה לחולה מתחילה במי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב ולהזכיר כל הצדיקים זה בסיסי ביהדות ואני מוחה על ההשוואה לע"ז או שיתוף ששוב אין ביניהם בכלל קשר ח"ו.

ונכון הסגולה היא מסורת מבוסתת ואני דווקא אדם שהוא רציונלי בחיים שלי אבל זה לא סותר בעיניי בכלל לעשות סגולה שמקרבת להשם וכן גם להגיד בזכות הצדיק או המסירות שלו על עניין מסוים שתעמוד לי זכותו של הצדיק. מה גם בסליחות אומרים אלוקי האמהות/אבות/בזכות בר יוחאי/רבי מאיר ועוד ממש הרבה פעמים שרואים שאפשר לבקש שתעמוד לעם ישראל זכות הצדיקים וזכות אבות וגם בתורה נאמר על זכות אבות ועוד מלא מקורות בקיצור..

ומה שכתבת בפסקה האחרונה זה הכי להקצין ולסלף כי אין קשר לקפיצה 10 פעמים במקום ואין כאן שום צביעות כי זה לא סותר את האמונה ואין טיפת קשר לקב"ה עובד אצלנו כי זה לא כספומט זה השתדלות שלי כאדם לבקש להתפלל לפתוח ת'לב ולהזכיר בזכות הצדיק גם ושוב לבקש מהשם ולא מהצדיק. זה בטח שחשוב להזכיר תמיד שמבקשים רק מהשם ולא מהצדיק ורק מזכירים זכות צדיקים שתעמוד לנו.

וואי זה מה זה חרה לי שכתבת חובה לפרסם ל10 אנשים ופרה בגלגול וכו כי זה הכי לא דברים כאלה ואי אין טיפת קשר וזה ממש חורה לי ושוב אני מוחה לגמרי על היחס הזה. זה לגמרי ההיפך מזה. בסהכ סגולה להתפלל להשם כן רק להשם בודאי לבקש מהלב תפילה תהילים.. ונר לעילוי נשמת וזכות הצדיק שתעמוד לנו זה הכל.. לא התחברת את לא חייבת לעשות אבל לא לזלזל וכל היחס והסגנון.

זה לא לחלק ציונים, זאת בדיקה בסיסיתחושבת בקופסא

כחלק מלימוד תורה.

השאלה עד כמה תנא מרכזי במשניות ובברייתות היא שאלה שיש לה תשובה אובייקיטיבית. זה לא משנה כמה אדם צדיק באופן פרטי, משנה כמה הוא תרם ללימוד התורה של עם ישראל כדי להיזכר לדורות. עובדתית, יש תנאים שתרמו הרבה יותר ממנו. זה לא אומר שהוא לא היה צדיק, אבל ידוע עליו כל כך מעט שנראה מוזר להתרגש כל כך דווקא ממנו כשיש דמויות הרבה יותר משמעותיות.

המשפטים "כי הוא תנא קדוש וענק וזהו" "בזכות הצדיק" "כל הצדיקים" "לפתוח את הלב" חזרו בתגובה שלך שוב ושוב כמו מנטרה. זה לא הופך את הטענה ליותר משכנעת.

יש הבדל בין תפילה ובקשת זכות אבות, שזו ההבטחה האלוקית שניתנה באופן קולקטיבי לכל עם ישראל בלי קשר לרמת הצדיקות אלא בגלל הבחירה בעמ"י עצמה, לבין להזכיר ולפנות לדמויות אנושיות כאמצעי מתווך בין הקב"ה לביננו. ברור שלא כל המקרים עונים לההגדרה של עבודה בשיתוף, אבל זה עלול להיות מספיק קרוב.

כן, על השיר "בר יוחאי" שפונה ישירות לאדם, במקום לקב"ה יצאו מתנגדים, כדאי שאת גם תבדקי את הנושא, במקום לחזור שוב ושוב על אותם מילים.

סגולה היא ההפך מהשתדלות. השתדלות היא לפעול באופן מעשי בעולם הזה למען המטרה הרצויה ולא לסמוך על ניסים, סגולות הן טקס כלשהו שטוענים שבזכותו יקרה מה שאתה רוצה בדרך נס.

זה לא קשור לכך שאני לא התחברתי באופן אישי, יש בעיות בשיטות האלו שגדולים וטובים ממני דברו עליהם, תחפשי על הרמב"ם ובאופן כללי האסכולה הרציונלית ביהדות. אני רוצה למחות על פרסום סגולות בגלל הבעיות שיש בזה. אם זה היה נשאר בתחום מה כל אחד מתחבר אליו באופן אישי לא היה עניין לשתף ולהעביר את הסגולות לעוד ועוד אנשים.

סגולה ממש לא אומרת נס, מחילה אבל את טועהנפש חיה.

סגולה= מסוגל, יש בזה מימד מועיל, האם זה עובד? זה כבר תלוי בדברים אחרים.

רק אאיר שבתור רמבמיסטית ההתנגדות שלך אמורה להכיל גם את ההבנה שיש לנפש האדם ולהשפעה עליה. הרמבם עם כל התנגדותו לסגולות וכד היה גם רופא נפשות.

אני לא מוצא דמיון בכללנקדימון

סגולות או תפילות בקברי צדיקים וכדומה לא דומה, גם לא ברמז, לאמונה באלוהים אחרים או למעשים שמוגדרים עבודה זרה בהלכה. דווקא מבחינה אמונית אני לא רואה בעיה. אם מישהו מרגיש מחובר לדת האמת בדרך הזו, גם זו לטובה. הכלל המנחה הוא "לא להרוס אמונות קטנות". כלל מספר אחת בחיים, הן בענייני אמונה והן בשאר עניינים.

בנוגע לכספומט, אפילו בזה לא היה אכפת לי להאמין אם אשתכנע שזה עובד. הרב קוק בנבוכי הדור אומר (לא משנה ההקשר) שאפילו אם תפילה לא הייתה דיבור ופנייה לה' אלא פשוט נוסחה להפעלת דברים במציאות גם אז היינו בסדר עם זה.

הכלל המנחה הוא לשמור על המצוות ועל האמונהחושבת בקופסא

אתה באמת לא רואה איך ייחוס כוחות לישויות שהם לא הקב"ה וחיבור תפילה וטקס דתי מיוחד אליהם, לא עלול לפחות להיות עבודה בשיתוף, גם אם לא ע"ז ממש?

מי האמונה שלו רדודה כל כך להאמין שקב"ה הוא סבא נחמד שנותן מתנות אם לוחצים על הכפתור, ויש עוד שלל דמיונות צבעוניות שמיועדות לכל סוג בקשה ודרישה (ממש כמו קדושים בנצרות הקתולית) פשוט לא עובד את הקב"ה. ראה ערך כל צופי הכדורגל שקופצים "יש אלו-הים" בכל פעם שקבוצה שלהם מבקיעה גול, ומסתבר שהוא לא קיים לשיטתם כשהם מפסידים. לדעתך זה האידיאל שיש ליהדות להציע?

אני בהחלט בעד לשבור אמונות שמזיקות לאנשים, כמו שאני לא אתן ילד להאמין בפיית השיניים ועוד כל מיני הבלים. ברור שברוב המקרים זה לא יעזור מי שמאמין בסגולות כנראה ימשיך להאמין, אבל בעיקרון זה בחלט לא סוג האמונה שכדאי לטפח אצל אנשים.

הכלל המנחה הוא לא להרוס אמונות קטנותנקדימון

במיוחד שאין בהם איסור הלכתי או אמירה אמונית מובהקת אלא יש רק את התחושה שלך בלבד.

פיית שיניים היא הבל, כמו מפלצת הספגטי המעופפת. תפילות על קברי אבות וצדיקים וכן סגולות הם דבר שארוג בתוך המקורות.

הכלל המנחה הוא לא להרוס אמונות קטנות. לכל דבר יש דרך לעשות אותו. אם המעשים שלך יגרמו לירידה באמונה או לעזיבה הרי שיצא שכרך בהפסדם.

מי המציא את הכלל הזה?חושבת בקופסא

לחזור על משפט פעמיים ושלוש לא הופך אותו לנכון יותר.

אנשים שאמונה שלהם מתבססת על דברים כאלו ממליא רוב הסיכויים שהם לא שומרים מצוות מעבר לחוויה זמנית שגורמת להם להרגיש טוב. ועוד יותר יש אנשים שהיהדות היחידה שהם נחשפים אליה אלו הקמעות והסגולות, ייקרב אותם יותר אם נראה שזה עסק שזה עסק הרבה יותר רציני ועמוק מחוויות זמניות ורדודות שכאלו.

תנסי לשאול את הרב שלךנקדימון

בהנחה שהגאווה שלך לא תעמוד כמכשול בדרך אליו.

התחלנו לרדת לפסים אישיים?חושבת בקופסא

אז דברתי עם מישהו, הוא אמר שכל הדיון הזה על "אמונות קטנות" כמו שקראת לזה, ממש לא חדש, וממש לא ברור שדווקא הצד ה"תמים יותר" יותר דומיננטי או צודק.

היית מתקן אדם שמאמין שלקב"ה יש גוף? זה בדיוק הדיון שהרמב"ם ניהל בתקופתו ומופיע במורה נבוכים ובעוד הרבה מקומות, האמונה שיש לו גוף הייתה נפוצה בתקופתו והוא חידש את הרעיון שאין לו גוף ונלחם עליו.

אין מה לחלק שלהאמין בזה זו כפירה. כי הרמב"ם עצמו חידש את זה. חלק מראשוני אשכנז בכלל לא קבלו שזו כפירה בניהם הרב משה תקו.

אותה טענה אפשר לומר כאן. אם תהרוס לאדם את האמונות הקטנות האלו זה ירחיק וידרדר אותו. כנגדם הרמב"ם טען שאמונות לא מדוייקות ולא מברוררות הן המרחיקות את האדם ושזו לא התורה והאמונה שרוצים לקרב אליה. לדעתו, אמונות לא מבוררות מדרדרות לאמונות שגויות ומעשים שגויים.

הדיון על הסגולות דומה במידה מסויימת, וגם כאן אפשר לטעון כמו הרמב"ם (לא חסר רבנים כאלו...) שסגולות מביאות לבעיות ומעשים שגויים. וגם כאן אפשר להביא צדדים והוגים שונים שהתייחסו לזה ישירות, ברור שלא נגיע להכרעה כאן, אבל לקרוא למה שאמרתי גאווה רק מראה על חוסר היכרות עם השיטות השונות.

לא חושבת שהוא התכוון לפסים אישיים...נפש חיה.

איך ייתכן שחלק מראשוני אשכנז לא קיבלו שזו כפירה?!נחלתאחרונה

מה , להאמין שלקב"ה יש גוף? זה חידוש של הרמב"ם?! לפני זה חשבו אחרת? זה נשמע נורא מוזר....

מפלצת הספגטי המעופפת היא אמת מוחלטתאריק מהדרום

תוכיח שזה לא נכון! אין לך שום הוכחה! כופר!

המפלצת וגם קנקן התה מסביב לצדקאריק מהדרום

הגזמתאני:)))))

נכון.נחלת

באמת חושבת שקשור לאם מתחברים לזה או לאנחלת

כשיש אמונה חזקה בשם ובצדיקים שהיו בדרגה כזו

שאפשר לבקש בזכותם - מדוע לא?

בטו בשבט יש סגולה לחבר פתקאות לשקדיה עם בקשות שונות.

נשמע לא רע, אבל אני לא רואה את עצמי עושה דבר כזה. זה

מעורר בי דחייה....

ובכלל, מעניין לבדוק איך אמונה חזקה (במה שלא יהיה)

יכולה (או לא) לעזור למשאלתו של המאמין, להתקיים.

קראתי לא מזמן ספר על משפחה יוונית נוצרית אורטודוכסית

שייחסה היענות לבקשותיה, לתפילותיה אל קדוש נוצרי

האחראי כביכול על הבית או העיר שלה...

איך זה עובד? לא יודעת. לאמונה יש כנראה כוח חזק בפני עצמה,

איך שזה לא יהיה, ואולי גם למי שלא יהיה....

ואף על פי כן ולמרות הכל - הכוח היחיד הקיים בעולם הוא

הקב"ה ורק הוא.

קצת הסתבכתי פה, אני יודעת, אולי אני עדיין לא יכולה

להסביר את זה טוב. גם לא לעצמי.

תתחדשו על הדירה! שתזכו ליישוב טוב ומשכנתא סבירהפשוט אני..

יישר כויח פשוט אני!נחלת

סגולות הן שטות גמורה שלא עוברת מחקר אמפיריshaulreznik

גם לגויים יש "סגולות". זה עובד ככה: מישהו מחליט שפעולה כלשהי מועילה למשהו, בעוד שאין קשר נסיבתי בין שני הדברים. X אנשים מבצעים את הפעולה, אצל פרומיל, בהתאם לאפקט פלצבו, קןרה משהו חיובי בדרך הטבע, ואז הפרומיל הזה מפיץ את הסגולה.

מצטער, לקב"ה אין זקן ולכן לא ניתן למשוך בו בעזרת סגולות ומיסטיקה.

איזו אמונה והשקפה כן יכולה לעבור מחקר אמפירי?פ.א.

האמונה המקראית בהחלט יכולהshaulreznik

כל מה שמתואר בפרשת "כי תבוא", התקיים וחזר על עצמו כמה וכמה פעמים.

זאת נבואה / דבר ה' הכתוב, זאת לא אמונה.נפש חיה.

יש עוד הרבה נבואות שניתן לראות שהתקיימו (הספר "הנבואה" מרכז כמה וכמה דוגמאות שממחישות את העקרון הזה)

בכל דור ובכל תקופה יש מצבים שבהם האמונה שלנופ.א.

נמצאת במבחן, ואפילו מבחן גורלי.

ונכון לאותה שעה, ולא בדיעבד ממרחק היסטורי, רבים לא יודעים להבין ולפרש את המצב.

ראה מה קורה היום ביחס ליחסי הדת והמדינה - בין אלו שמאמינים שאנחנו בשלבים של הגאולה לבין אחרים שמחכים למשיח ומתנגדים לכל נקיטת פעולה אקטיבית והשתתפות בתהליכים.

מי אמר שאין להקב"ה זקן?נקדימון

רש"י כותב על הפסוק "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" כדברים הבאים: "נגלה בים כגיבור מלחמה ונגלה כאן כזקן מלא רחמים... הואיל ואני משתנה במראות, אל תאמרי שתי רשויות הן, אנוכי הוא אשר הוצאתיך ממצרים (ואנוכי הוא) על הים".

הם התעצבנו כיקעלעברימבאר

אמרו להם במסעדה שיש מבצע חינם בארוחת בשרים שנותנים לחם לכל בשר